פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

אני אב לנער כבן 16, כיצד אוכל לטפל בדליפת הצואה?, הילד מאד מתוסכל,אודה לכם מאד על תשובה

אבא שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מבין מאד את דאגתך, אך איני נוהג לטפל בילדים בגיל זה כדרך שגרה. למיטב ידיעתי, אם בנך לא עבר שום פעולה כירורגית בפי הטבעת ואינו סובל משום מום, נדיר שדליפות כאלה הן על רקע אורגני. מומלץ לבצע בדיקת אצבע לוודא שאין מדובר באבני צואה, ולהוועץ בגסטרואנטרולוג ילדים.

שלום, בשבוע שעבר היו לי מספר ימים של עצירות, ומייד לאחר מכן שלשולים. אני חושבת שהדבר גרם לטחורים- כאב (כמו של פצע), קושי במעברים מישיבה לעמידה ולהיפך. בביקור אצל רופאת משפחה היא נתנה לי משחה לטיפול בטחורים מבלי לבדוק אותי. רק על סמך התיאור. אני משתמשת במשחה מיום רביעי האחרון, ומשלבת גם טיפול בפתילות. השם של התרופה- רקטוצרין. הכאבים דיי פסקו, אבל בזמן יציאה הכאב הוא נוראי. בלתי נסבל. מסתבר שיורד גם המון דם בזמן מתן צואה (המים בשירותים אדומים). היתה לי יציאה ביום חמישי ולא יכולתי לשבת אח"כ... במשך יומיים עצרתי את עצמי, אבל היום שוב התרוקנתי וזה היה נורא... ושוב המים בשירותים אדומים... מה זה? האם יתכן שמדובר בכלל בפיסורה? למה מתאימים התסמינים הנ"ל? יש לציין שלפני כל הבלאגן האחרון אני חושבת שהיו לי טחורים במשך תקופה לא קצרה- בליטה מסביב פי הטבעת וגירוד נוראי. האם ייתכן שגם הצטרפה פיסורה? קבעתי תור לפרוקטולוג אבל זה רק לשבוע הבא ואני בינתיים משתגעת!!! אולי בינתיים יש משהו ללא מרשם להרגיע כאב של פיסורה? תוך כמה זמן זה אמור לעבור? תודה וסליחה על ריבוי השאלות...

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת מחשידות בהחלט לפיסורה אך יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. מידע כללי על פיסורה מפורט למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

מחפש מומחה מומלץ לטיפול בבעיות פיסורה לצורך קבלת Second opinion

מוטי שלום, אין פורום זה נוהג להמליץ על רופא זה או אחר, ככלל, מומלץ שהמומחה המטפל בפיסורה יהיה בעל התמחות ספציפית בכירורגיה קולורקטאלית ופרוקטולוגיה.

תכתוב ל [email protected]

תזונה עשירה בסיבים האם הכוונה לשיבולת שועל ? האם ירקות ופירות נקראים סיבים ? האם תוכל להמליץ על מספר מאכלים הכוללים סיבים בכמות מספקת ליום ? בברכה רבה ושובת שלום

תודה. קיבלתי תשובות על שאלתי. שבת שלום.

אבא שלי אושפז בבית חולים בעקבות הכנה לבדיקת קולונסקופיה היה צריך לשתות חומר יום לפני הבדיקה ,ברגע שהוא שתה את החומר הוא הקיא המון ופחדנו שהוא יתייבש לכן לקחנו אותו לבית החולים. בבית החולים נתנו לו חומר שגורם לשלשל ומראה את הדרך שעשה ובעזרת צילום יראו היכן יש סתימה,לשלשל הוא לא שילשל הכניסו אותו לצילום וראו שיש חסימת מעיים. הכניבו אותו לניתוח והוציאו את הגוש וקיצרו מעט את מעי הגס(הצד הימני)ומסרו את החתיכה לבדיקה בבית החולים לא מסרו לנו שום מידע בנוגע למה הוציאו מה זה וכו.. ונתנו לנו תקווה שאולי זה לא סרטני אבל במכתב השיחרור כתוב באנגלית "malignanp neopllsmof ascending colon שכל רופא שרואה את המכתב אומר שזה סרטני האם תוכל למסור לי מידע ולהסביר לי מה זה? ומה מחכה לנו בהמשך?

אבי שלום, עצם העובדה שמצויין במכתב השחרור כקוד אבחנה המשפט שציינת, אינו אומר בהכרח שמדובר באבחנה בפתולוגית הסופית, ויתכן שמדובר באבחנה המשוערת או הסבירה. בכל מקרה, אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת ליעוץ.

שלום. אני כחודשיים לאחר לידה והובחנה אצלי פיסורה ע"י פרוקטולוג. תחילה ניתן לי משחת ניפנידין למרוח פעם ביום. לאחר שבוע שלא היתה הטבה קיבלתי קורטיפום. כרגע, לאחר מספר ימים בטיפול הכאבים לא עזים כבתחילה אך עדיין ישנם לאחר כל יציאה לזמן ממושך. אינני יודעת האם יש להמשיך למרוח את המשחה במקביל לקצף? האם יש דברים נוספים שניתן לעשות על מנת להעביר את הפיסורה (אני שותה הרבה ומרבה באמבטיות)? תודה.

עדן שלום, ככלל, הבסיס לטיפול בפיסורה כולל ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. משחת ניפדיפין מומלץ להמשיך למרוח, ואנו לרוב ממליצים למרוח אותה 4 פעמים ביום. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מידע כללי על אפשרויות הטיפול בפיסורה מפורט למטה. אם ההטבה בטיפול אינה מספקת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום דר זמורה, הציעו לי טיפול בלייזר ואז הזרקות בוטקס. האם מומלץ? האם עדיף מניתוח? תודה מראש, צביקה

שלום לפני כיומיים תקפו אותי לפתע כאבי בטן עזים, בשרותים הרגשתי כמו עצירות, לאחר לחץ קל, יצאה צואה רגילה וקשה ולאחריה שילשול דמי, הכאב היה כל כך חזק שהתעלפתי, כל הלילה היו עוויתות בבטן ובשירותים יצאו קרישי דם כהים, אתמול המצב נרגע, לא הייתי בשירותים מלבד התלת שתן, והיום כבר יצאה צואה רגילה, אך עם הקרישי דם האלה, קבעתי תור לרופא אך הוא יוכל לקבל אותי רק ביום שישי. האם עלי לפנות לחדר מיון?

טלי שלום, התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מניח שבינתיים כבר נבדקת על ידי רופא. אם השאלה עדיין רלוונטית אנא פני שוב.

שלום דוקטור בזמן הריון תאומים לפני כארבע שנים יצאו לי טחורים ומאז בעצם נוטרו שאריות עור סביב פי הטבעת. חשוב לי לציין שמלבד בזמן ההריון אינני סובלת מהתופעה.וזה מאוד מפריעה לי מבחינה אסטטית.אילו דרכים יש כדי להפטר מזה? תודה ויום נעים.

טלי שלום, קפלי העור שאת מתארת הם שארית אפיינית לאחר התקף בו הטחורים החיצוניים מתנפחים. קפלי עור אלו לרוב אינם מפריעים פרט לפן האסטטי, והדרך היחידה להיפטר מהם היא בניתוח לכריתתם, ניתוח בעל שעור הצלחה גבוה ושיעור סיבוכים נמוך, אך תקופת החלמה ראשונית כואבת.

שלום ד"ר ותודה על ההיתייחסות. שאלתי הנוספת היא, האם זה נחשב לניתוח אסטטי בלבד והמטפלים בזה הם המכונים לאסטטיקה או שזה ניתוח שאפשר לעשות במסגרת הרפואית? שוב תודה ויום נעים.

יש לי טחור שיצא מידי פעם החוצה מהרקטום בלי קשר לכלום הוא נהיה סגול ונפוח וכואב . אפשרי להכניס אותו חזרה ולפעמים הוא נשאר שם ולפעמים לא. האם הוא נחשב חיצוני או פנימי?

איתי שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא מציק לך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני סובלת מפיסורה והחלטתי לטפל, היכן לטפל? רופא משפחה יספיק? אני במכבי וראיתי שאין תחום "פרוקטולוגיה", אלה רק פרוקטולוגיה כירוגית- האם לשם לפנות או לרופא משפחה?

רעות שלום, אם את סובלת אז אין סיבה לא לטפל, ועדיף על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג המומחה לתחום זה. בינתיים, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

מחבר:ורד תאריך:23/10/2011שעה:14:32 ד"ר זמורה שלום, ראשית תודה רבה על תשובתך המפורטת. שנית מצ"ב שאלות ששאלתי ב23.10 בתגובה לתשובתך,אודה לתגובתך. 1) האם יתכן שלאחר הוצאת חוט הסיטון ,הפתח שמימנו נוקזה המוגלה יסגר לפני שנוקזו כל ההפרשות? 2)הבנתי מדבריך שאם לאחר מספר שבועות מיום הוצאת חוט הסיטון ההפרשות לא פוסקות,יש לעבור ניתוח נוסף. מהן האופציות שעומדות בפני בהתחשב בעובדה שאני בת 43 לאחר לידה רביעית ואצלי שרירי הסוגר היו מעורבים בפיסטולה והיה חשש לפגיעה בשליטה בסוגרים.

ורד שלום, 1. אכן יש סיכון מסויים שלאחר הוצאת חוט סיטון יסגר פתח העור ללא ריפוי פנימי מלא, ויווצא אבצס קודם. אם אמו חושבים שסיכוי הריפוי לאחר הוצאת הסיטון נמוכים, אנו ממליצים לרוב להגיע לניתוח לתיקון הפיסטולה עם חוט הסיטון במקומו. 2. אם הפיסטולה שלך כוללת חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך לבחור אחת משיטות הניתוח משמרות הסוגרים, כגון דבק ביולוגי, משתל קולגן, LIFT (הפרדת הפיסטולה בין השרירים) או תיקון עם מתלה רקטום.

שלום שנים רבות אני סובלת משיעור יתר שמתבטא גם באיזור הישבן אני עושה שעווה באיזור זה והרבה פעמים רואה בפי הטבעת(גם לפני שאני עושה שעווה) בלוטה בצבעי אדום כחול. זו נראית כמו בלוטה של לחץ באיזור ואני אציין שהיציאות שלי הם כפעמיים בשבוע (מאז ומתמיד)וגם אם מופעל לחץ/ שינוי תזונה אין הצלחה ליותר מזה. אני מתביישת לפנות לרופא עם בעיה זו ולכן אני פונה לרופאים באתר ואם יש צורך אוכל לשלוח תמונה אך אני חייבת לדעת מה הסיבות האפשריות לדבר הלא נעים הזה (רק אסטית לא פיזית)והאם אני צריכה לדאוג.

שמרית שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה את סובלת . פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. הסיכוי כי בדובר בממצא מסוכן כלשהו שצריך להדאיג נמוך מאד, אך אם אינך רגועה או סובלת במידה ניכרת מומלץ להתגבר על הבושה ולפנות בכל זאת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. לא נראה לי שהעצירות שממנה את סובלת קשורה לממצא שאת מתארת סביב פי הטבעת, אולם אם עצירות זו מפריעה לך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, רקע: בת 48+בריאה למעט כולסטרול, הפיסורה הראשונה הייתה לפני 23 שנים לאחר לידה ומאז כל כמה שנים תוקפת שוב. מס שאלות בבקשה: 1. מדוע פיסורה בשעה 7 אינה דבר אופיני?אינה במיקום אופייני? 2.האם יש לדאוג שמה זה סרטן? בגלל שהמיקום הינו 7? 3.האם יש קשר , בין צליאק(שאובחן אצלי לפני שנה, אך המעי סופג)הצליאק אובחן בעקבות B12 נמוך אל ללא כל תופעות לוואי,אינני עושה דיאטת גלוטן,למעשה אוכלת רגיל לבין פיסורה בשעה 7? 4. האם נכון לעשות אמבטיות חמות ולא קרות? האם ניתן לעשות אמבטיות כמה שרוצים ולפרקי זמן ארוכים? 5.האם אפשר לשלב בין לקס עדין ובנוסף לשתות 30 מיל שמן פרפין מידי ערב? 6. האם כדאי לשים משחה כמו בייבי פסטה או רק את הנפידיןהמורכב היום מ2 חומרים? מודה מראש על תשובותיך. בברכה

גילי שלום, 1. מדוע פיסורה בשעה 7 אינה דבר אופיני?אינה במיקום אופייני? -אין לי דרך לענות על שאלה זו באינטרנט ללא בדיקה, אך יתכן שמדובר בכל זאת בפיסורה אחורית "אפיינית" מעט מוסטת 2.האם יש לדאוג שמה זה סרטן? בגלל שהמיקום הינו 7? שוב, קשה לי לענות על שאלה זו באינטרנט ללא בדיקה, אך הסיכוי שמדובר בסרטן באיזור זה הנראה כמו פיסורה נמוך מאד. 3.האם יש קשר , בין צליאק(שאובחן אצלי לפני שנה, אך המעי סופג)הצליאק אובחן בעקבות B12 נמוך אל ללא כל תופעות לוואי,אינני עושה דיאטת גלוטן,למעשה אוכלת רגיל לבין פיסורה בשעה 7?- לא נראה לי, אלא אם דיאטה זו גורמת לך לעצירות. 4. האם נכון לעשות אמבטיות חמות ולא קרות? האם ניתן לעשות אמבטיות כמה שרוצים ולפרקי זמן ארוכים? בהחלט כן 5.האם אפשר לשלב בין לקס עדין ובנוסף לשתות 30 מיל שמן פרפין מידי ערב? כן 6. האם כדאי לשים משחה כמו בייבי פסטה או רק את הנפידיןהמורכב היום מ2 חומרים? אם אין גירוי וצריבה של העור סמוך לפי הטבעת, אין צורך קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום אבי בן 78 אובחן perianal sqouamous cell carcinoma 0האם זה סרטן פי הטבעת ?) אני מחפשת בדחיפות מומחה בעל ניסיון בטיפול בסרטן מסוג זה אנא עזרתכם תודה

מיכל שלום, אכן מדובר בסוג של סרטן של פי הטבעת. טיפול בסרטן כזה יכול לכלול טיפול קרינתי במשולב עם טיפול כמוטראפי, טיפול כירורגי, או שילוב שלהם. מומלץ לפנות בהקדם לכירורג קולורקטאלי להשלמת הבירור והכוונת הטיפול.

שלום. אני בת 35. מזה כשלושה שבועות יש לי איזה גוש פנימי קצת מעל פי הטבעת (לכיוון הנרתיק). זה מורגש יותר כשאני עומדת. זה תחושה כזה של בליטה שכנראה מתמשכת לתוך חלל הגוף. כמו כן יש לי פריחה חזקה סביב פי הטבעת יחד עם גירוד. אין כאב בגוש הזה. יש גם דימום קל ואני מניחה שזה בגלל נייר הטואלט. בשנים האחרונות גם היו לי הרבה שלשולים שהופיעו סתם כך. להערכתי בשנה האחרונה היה לי שלשול כ - 30 פעמים. הייתי אצל פרקטולוג מייד אחרי שהגוש צץ. הוא בדק והסתכל, ואמר שאין לי כלום. חוץ מהפריחה שאותה רואים כמובן. לפני כשבוע לקחתי דוקסילין, והשבוע אני עם ציפרודקס. אני חושבת שהציפרודקס הפחית קצת את גודל הגוש. אבל זה עדיין קיים. למה העניין הזה קשור ? לאיזה רופא אני צריכה ללכת ? כלומר הנחתי שזה קשור לפרטקולוג. אבל הוא אמר שלא. תודה

מיכל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל אבצס, טחור חיצוני ועוד. בעיקרון נשמע לי שזו בעיה בתחום העיסוק של כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, אולם מבלי בדיקה בוודאי שאיני יכול לחלוק על דעתו של מי שכן בדק.

שלום רב, לפני כשבוע חוויתי עצירות ושלל לחצים , ואז יצא לי שקיקון מפי הטבעת וכאבים עזים שאף מקרינים לאגן. זו פעם ראשונה, אני בת 33, ומעט לחוצה. קראתי הפורום וזה עוזר להבין. כך שיש לי מספר שאלות: אני משתמשת במשחה פרוקטוצוריו- יש בה סטרואידים. האם להפסיקה? כי קראתי שלא רצוי סטרואידים. האם יש חלופה? קראתי על תכשיר טבעי " פןרמולת נונא" - האם אתה ממליץ? האם באמת הטחור יספג? אני שבוע שבועיים לפני כן סיימתי טיפול לחיידק האליקובקטר בקיבה. האם יש קשר (בגלל שלקחתי 3000 מ"ג אנשטיביוטיקה כל יום במשך שבועיים ועוד לאחר מכן)? גם התאמנתי כ-4 פעמיים בשבוע עכשיו הפסקתי כדי לנוח - האם לחזור להתאמן? אני בריאה בדר"כ ולא נוטה לקחת תרופות פרט לאקמול פעם ב, האם זה אומר שאסבול עכשיו מטחורים? אודה על תשובתך הסובלנית למייל הארוך הזה. תודה רבה ,

טל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ממצא / תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים טחור חיצוני טרומבוטי (שנוצר בו קריש דם) אך יכול להתאים לעיתים גם לבעיות שונות אחרות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים פנימיים צנוחים, פיסורה, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, טחור טרומבוטי נספג לרוב בהדרגה במשך זמן ממוצע של פחות או יותר כשבועיים עם שיפור הדרגתי בסימפטומים. לאחר ספיגת קריש הדם, יתכן כי ישאר קפל עור קטן ליד פי הטבעת, שלרוב אינו בעייתי. אין בעיה להשתמש במשחת פרוקטוצורין. ישנן חלופות רבות, כגון פרוקטוגליבנול וכו', פורמולת נונא אינה מוכרת לי אישית ואינה בטיפול הקונבנציונאלי לטחורים, אבל מאחר שהסימפטומים בין כה משתפרים עצמונית, רוב סוגי המשחות עוזרות... הקשר האפשרי לטיפול בהליקובקטר הוא אם טיפול זה גרם לעצירות. פרט לכך איני רואה קשר. אין מניעה לחזור להתאמן בפעילות שלא גורמת לך אי נוחות, ללא הרמת משאות משקולות וללא רכיבה על אופניים עד להחלמת הטחור.

בבדיקת קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה שביצעתי היום 25-10-2011 התקבלה התשובה (מצורף קישור לתשובה ) ונאמר לי שהפוליפים נשלחו לבדיקה וזה לוקח בערך חודש אני בלחץ מכיוון שכתוב שהתגלו 3 פוליפים ורציתי לדעת האם אפשר לדעת מכך שזה ממאיר וכמו כן לא הבנתי את המשמעות שרשום פוליפ על גבעול מה הכוונה בכך? הבדיקה נעשתה עקב כך שיש היסטוריה משפחתית אני בן 48 ובבדיקה הקודמת שביצעתי בערך לפני 4 שנים לא התגלה שום מימצא מה עליי לעשות עכשיו וכל כמה זמן אני צריך לחזור על הבדיקה? בתודה מראש http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_3/29890530.JPG

עמי שלום, הסיכוי שפוליפים בקוטר 4-5 ממ מכילים גידול סרטני נמוך, והעובדה שהם פוליפים על גבעול רק מקילה על כריתתם המלאה בקולובוסקופיה. ממליץ להמתין בסבלנות לבדיקה הפתולוגית. בהתאם לתשובה, יש להתייעץ על המועד המתאים לבדיקת מעקב.

היי עודד, הייתי לפני מספר ימים אצל פרוקטולוגית שאבחנה אצלי פפילה היפרטרופית גדולה, אין אני יודעת מה גודלה, אך אוכל להגיד שלרופאה היה קושי לאבחן אותה אלא רק אחרי שהתעקשתי שהיא קיימת היא בדקה יותר לעומק ואכן היא התגלתה. אני קצת חוששת מפני שאני "סובלת" מתופעה זו כבר שנה לערך והפפילה גדלה עם הזמן ובזמן צאייה יוצאת החוצה ולא חוזרת עצמונית, אני בטוחה שאני אעשה את הניתוח בכדי להסיר אותה. שאלתי היא האם כדאי לדרוש מרופאת המשפחה/פרוקטולוגית שתעשה לי גם קולונוסקופיה כדי לשלול שהדבר קיים גם במעי הגס? מפני שלפני צאייה אני חשה תחושת אי נוחות באזור הבטן השמאלית (לא עליונה) ולפעמים גם אחרי הצאייה תחושה זו נשמרת, לא מדובר על תחושת כאב אלא אי נוחות. אני בחורה צעירה ובריאה, בעבר הרחוק יותר סבלתי ממעי רגיז שייתכן שנבע ממתח בתחילת שירותי הצבאי ומלפני כ-3 שנים סבלתי מפיסורה שעברה גם היא ללא בעיה.

שלום רב, ככלל הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או פוליפים טרום סרטניים בגיל צעיר ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס נמוך מאד, ועצם המצאות פפילה היפרטרופית בפי הטבעת אינה מעידה על סיכון מוגבר לממצאים כאלה במעי הגס. יש להעריך את אמת הסיכון שלך בהתאם לגילך, ההסטוריה המשפחתית, והסימטומים מהם את סובלת, ובהתאם לזה להעריך האם יש מקום לבצע קולונוסקופיה (מלאה או חלקית)

אמי בת 93 עם הרבה מחלות רקע (לב,לחץ דם)סובלת מטחורים (כאבים ודימום) עברה היום בפעם שניה קשירה והטיפול היה מעוד כואב. הרופא המליץ על ניטוח אך אמר שזה מסוכן בגילה. האם יש דרך אחרת ליפתור את הבעיה? יש אפשרות לעשות את הקשירה בהרדמה מקומית? מה לגבי טיפול בקליניקה "סאן" שנותנים פירסום בעתונים?

טובה שלום, קשירת טחורים מבוצעת לרוב ללא כל הרדמה ובד"כ הכאב לאחריה מתון. ישנן אפשרויות טיפול רבות בטחורים, חלקן ניתוחיות, וגם בין השיטות הניתוחיות יש קלות יותר וקלות פחות. מעבר לכך, קשה לי לתת לך יעוץ פרטני מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. הטיפולים הניתנים בקליניקה סאן אינם מוכרים לי ובעיקרון אינם בקונצנזוס המקובל בין המומחים בתחום הכירורגיה הקולורקטאלית. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

מזה זמן מה יש לי תחושת אי נוחות בפי הטבעת.הייתי אצל פרוקטולוג שלא מצא דבר אך עדיין התחושה נמשכת בעיקר במצב ישיבה. גם סובךת מהרבה גזים. אודה על תשובה

דורית שלום, אי נוחות בפי הטבעת יכולה להגרם ממגוון רחב של סיבות, שחלקן ניתן לזות בבדיקה וחלקן קשה יותר לאבחן. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר, ניתן לפנות שוב לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, מספר חודשים שאני סובל מטחורים. עד כה זה לא הפריע לי ביציאות אבל בשבוע האחרון זה קצת מקשה עליי. האם יש משחה (עדיף ללא מרשם) מומלצת? או אולי מזון שעדיף לאכול ע"מ להקל על היציאות? תודה!

נדב שלום, בהנחה שסבלך אכן נגרם מטחורים, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם אין הטבה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

לפני כחודש היו לי כאבים רציניים בזמן היציאות, משו שלא יכולתי להתמודד איתו. אחרי בדיקה אצל הרופא שבדק יסודי ולא מצא פיסורה, קיבלתי הוראה לקחת שמן פרפין במשך 10 ימים. אכן הוקל לי ביציאות (דימום בקושי היה לי וגם עכשיו יש ממש מעט ולא תמיד) אך עדיין יש כאב מסוים, אבל מה שהכי מציק זה הגירוד הנוראי שאם הייתה אפשרות הייתי מגרדת עד זוב דם. איך ניתן לטפל בדבר?? האם יש צורך לקחת שוב את השמן מכיוון שהיציאות עוד מעט כואבות?

הילה שלום, כאב וגרד בפי הטבעת כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר זמורה, לפני שלוש שנים עברתי סדרת קשירות לטחורים. לפני מספר חודשים הרגשתי שהם חזרו ויוצאים מפי הטבעת. פרוקטולוג (אחר) אבחן שהטחורים הפנימיים הם חסרי משמעות קלינית, אבל מה שמפריע לי נחשב כטחור חיצוני. הוא הציע להתחיל עם טיפול שמרני. המצב לא משתפר. לפני שאני חוזר אליו רציתי לשאול אם יש חלופות לטיפול בטחור חיצוני פחות קשות מניתוח כריתה? אני רוצה להיות מוכן לדון בכל האפשרויות. תודה מיקי

מיקי שלום, ישנן היום חלופות שונות לטיפול כירורגי בטחורים פנימיים, אולם הטיפול הכירורגי המקובל לטחורים חיצוניים הוא לצערי עדיין כריתה. בהנחה שאכן מדובר בטחורים חיצוניים, עליך להחליט אם הם מפריעים לך מספיק בכדי לעבור ניתוח זה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס.

תודה על התשובה המהירה! מה עם טיפולים לא-כירורגיים שקראתי עליהם כגון זריקות ואינרא-אדום? האם גם הם לא תמאימים לטחורים חיצוניים?

שלום, שמי עידן בן 16. לפני מספר שבועות התחילו להופיע טיפות דם בעת ניגוב הצואה. שמתי לב שהדימום לא יצא עם הצואה, מקורו היה טיפה למעלה, בן פי הטבעת לגב התחתון. בהסתכלות על המקום גיליתי מן פצע קטן שמידי פעם גם מפריש נוזל די מסריח. בנוסף לכך התחילו כאבים בעצם הזנב כאשר מופעל על העצם לחץ מינימלי (כאב נסבל, ממש לא מעיק). מחיפוש באינטרנט מצאתי שמה שיש לי זה Pilonidal Sinus (זה הדבר הכי קרוב שמצאתי). אבקש לעצות לטיפול בבעיה. תודה מראש.

עידן שלום, ידע כללי על סינוס פילונידאלי והטיפול בו מפורט למטה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

בנוסף לכך, באמת יש לי כאבים בעצם הזנב, כאבים שלא מאפשרים לי לשכב על הגב, ללכת בצורה נוחה או לשבת על כיסא ולהשען אחורה, האם יכול להיות שזה נגרם מהסינוס?

בת 50. סובלת תקופה ממושכת מטחורים ופיסורה . שיניתי את כל הכלכלה שלי - כעת עם יציאות רכות 2-1ביום. אך עדיין עם כאבים הרקטום הרגשת צריבה חזקה סביב יציאות , ללא שיפור , אף פעם לא נבדקתי רקטלית, עקב חשש להחמרה במצב. האם כדאי לבקש בדיקת סקופיה בטשטוש או חייבים בבדיקה רקטלית ידנית? מהם המרקרים לקרצינומה של הרקטום? וכיצד אוכל לדעת האם זה פיסורה פנימית או קרצינומה?? תודה רבה מראש

אליקו שלום, אם את סובלת מדמם אנאלי מזה זמן, בגיל 50, מומלץ לבצע קולונוסקופיה, ובאותו טשטוש לבצע גם בדיקת אצבע בפי הטבעת (כדאי לבקש מהגסטרואנטרולוג ספציפית לבצע בדיקה זו). נכון, בדיקה כזו, גם בהרדמה, יכולה להחמיר סימפטומים של פיסורה, אבל אם הפיסורה לא משתפרת, כדאי לשלול ממצא אחר. במקביל, ניתן לשקול "לשדרג" את הטיפול בפיסורה או בטחורים בהתאמה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ד"ר נכבד שלום, אני בחורה בת 26 שסובלת מקרוהן ואף עברתי ניתוח במעי הדק. כיום ברמיסיה עם טיפול מונע. אני סובלת מזה כשנתיים מקשיי התרוקנות. היציאות שלי שלשוליות ואחרי ההתרקנות בבוקר, אני צריכה להמשיך להתרוקן בזווית של צד ימין, סיוט מתמשך... התייעצתי עם פרוקטולוג בכיר שאמר שיש הפרעת התרוקנות קשה וחשד להתפשלות קלה של המעי. עוד לפני שאמרתי לו שיש לי את הסיפור עם ההתרוקנות בזווית ימין, הוא שאל אותי תוך כדי בדיקה אם אני מרגישה כאילו הצואה כלואה במעין "כיס" בצד ימין.. הוא אמר שבגלל שאני חולת קרוהן, פתרון כירורגי לא מומלץ. מצד שני, טיפול ביופדבק של 9 חודשים נכשל, הצעתו להתמש בחוקני מים כל יום לא נראית לי וטיפול שקיבלתי בנרות גליצרין גרם לי אחרי יומיים לדימומים וכאבי בטן. מה עושים? תודה וחג שמח

אפרת שלום, התפשלות של הרקטום מוכחת לרוב בבדיקות הדמיה, כגון דפקוגרפיה או אולטרסאונד פרינאלי דינאמי. לאחר הוכחת ההפתשלות והערכת דרגתה באופן אובייקטיבי ככל שניתן, והערכה אנדוסקופית של הרקטום להערכת מעורבותו במחלת קרוהן, ניתן לשקול בשיתוף בין הכירורג, הגסטרואנטרולוג והמטופלת עצמה את התועלת מול הסיכונים בניתוח לטיפול בהתפשלות זו, אם אכן קיימת.

שלום רב, לפני כ4 שנים עברתי ניתוח כריתה של סינוס פילונדלי, הכריתה הייתה מלאה והמקום הושאר פתוח לסגירה עצמית (כריתה גדולה יחסית בהרדמה מלאה), לאחר ארבעה -חמישה חודשים הוא נסגר וכעבור שנה חזר בשנית, נותחתי שוב בהרדמה מלאה והפעם הדפנות נתפרו כך שהיה יותר עומק מאשר רוחב, ושוב החלמה של מספר חודשים, אך הפעם המקום לא נסגר לעולם ולווה באבססים חוזרים ונשנים, הומלץ לי לעבור ניתוח שלישי בשיטות שונות, החל מהשיטה הרגילה של השארת המקום פתוח ועד התערבות פלסטית. לאחרונה הועלתה הצעה מצד הוריי לנסות לטבול בים המלח, בחוד האחרון בקרתי מספר פעמים כאשר בהתחלה מאוד שרף לי וכעת אני נכנסת לים המלח ללא שריפה כלשהי באיזור כלל, בנוסף הסתכלתי במראה ולראשונה אין אבסס והמקום נראה סגור לחלוטין. האם יכול להיות מצב שהדבר עבר והסינוס החלים (המצב היה של פצע שלא הגליד ולא של שיער שנכלא)והתעלות נסגרו? האם יש בדיקה שיכולה לאמת זאת? תודה וכל טוב!

מעיין שלום, שמח לשמוע שהסימפטומים של סינוס הפילונידאלי חלפו, למרות שהטיפול בטבילה בים המלח אינו מוכר לי כטיפול רפואי מוכר. סינוס פילונידאלי היא לא מחלה מסוכנת אלא מחלה הפוגעת באיכות החיים, ולכן אם כרגע איכות החיים שלך מלאה, לא הייתי מציע לרוץ לבדיקות מיוחדות. אם יהיו בעיות או סימפטומים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר שלום , אני בן 27 ולפני כמה ימים הופיע לי נפיחות באיזור פי הטבעת בצורת גולה זה מציק וכואב מעט. ואין דמום הבעיה שאני נמצא בטיול בבמדינת עולם שלישי ואין ביכולתי לראות רופא בתחום. אני חוזר לארץ בעוד 20 ימים. מה עלי לעשות? עד כמה זה מסוכן לדחות? יש דרך כלשהי לאבחן זאת ? תודה מראש,

אלכס שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה, מאחר שגם אני בחו"ל. ממצאים כפי שאתה מתאר יכולים להתאים לטחור חיצוני, למרות לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. טחור חיצוני לרוב נספג עצמונית תוך זמן ממוצע של כשבועיים. הסיכוי שמדובר בממצא מסוכן הדורש טיפול דחוף נמוך. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. אם אתה עדיין סובל לאחר חזרתך לארץ, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני סובלת מגרד סביב פי הטבעת כבר מעל שנתיים (בא והולך) אבל לאחרונה הפך לגרד רציף ומטריד. וטרם נבדקתי על ידי רופא. מקריאה בנושא באינטרנט לא הבנתי האם עלי לפנות לרופא עור או לפרוקטולוג.

לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום ד?ר זמורה, אני נמצא במזרח הרחוק, ובעוד כשבוע חוזר לארץ. שלשום בעת מתן צואה הרגשתי בעת הסיום מין ?גידול? או ?פצע? באיזור פי הטבעת. למחרת, החלו כאבים קלים, שהחמירו עם הזמן עד היום. הם מופיעים בכל פעם שאני מכווץ את שריר פי הטבעת (כך גיליתי ששריר זה מאוד פעיל במהלך היום יום מבלי להרגיש זאת בכלל). התוצאה היא כאבים נסבלים אמנם אבל מציקים מאוד, ועוד במיוחד במהלך טיול שבו אני די פעיל גופנית. מקריאה זריזה בגוגל הכיוון שאליו הגעתי הוא פיסורה. האנמנזיה דומה אבל אצלי כלל אין דימום, ולא הייתה יציאה ?קשה? או כואבת בזמן באחרון. יש לציין שאני אוכל במסעדות שבהן כנראה לא שמעו על היגיינה. אשמח לקבל ממך הכוונה בהתאם לממצאים שרשמתי כאן, ובעיקר בהתאם למצב שלי (כרגע בתאילנד). תודה רבה מראש! רון 

חן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה, מאחר שגם אני בחו"ל. ממצאים כפי שאתה מתאר יכולים להתאים לטחור חיצוני, למרות שגם פיסורה היא אפשרות. טחור חיצוני לרוב נספג עצמונית תוך זמן ממוצע של כשבועיים. בשני המקרים, אין קשר להגיינה, ומומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. אם אתה עדיין סובל לאחר חזרתך לארץ, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום בת 44 סובלת שנים רבות ממעי רגיז ומטחורים מדממים,לפני כשלושה חודשים ביקרתי אצל פרוקטולוג והוא אמר שעלי לבוא לקשירת טחורים וזה כבר הסבב השלישי שאני עושה לקשירת טחורים עד כל לא הלכתי לעשות,בדיקת קולונסקופיה אחרונה היתה לפני שנתיים וחצי והכל היה תקין חוץ מטחורים פנימיים שלא דיממו בעת הבדיקה כיום החמרה בדימומים ,אני רואה על הנייר כשאני מנגבת לא בהתאמצות דווקא שאלתי האם לעשות שוב קולנוסקופיה חוזרת שמא משהו התפתח? והאם חייבים לעשות קשירה לטחורים אודה על התשובה המהירה

גלי שלום, טחורים מדממים הם לרוב בעיה של איכות חיים, אלא אם מופיעה אנמיה או חסר ברזל, ולכן אם אין אנמיה אין חובה כלל לטפל בטחורים, כולל קשירתם, אלא אם את מעוניינת בכך. לגבי הקולונוסקופיה, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 44 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך, וכלל אם אין סימפטומים אנו ממליצים לחזור עליה כל 5-8 שנים, ואם יש סימםטומים (דימום הוא סימפטום) אנו ממליצים לחזור כל כ 3 שנים (אם אין אנמיה ניתן להסתפק בקולונוסקופיה קצרה, הנקראת סיגמואידוסקופיה, הסוקרת את מקטע המעי הגס ממנו יכול לבוא דם טרי).

שלום רב תודה על ההתיחסות לגבי שאלתי ,שאלה נוספת בבקשה האם סיגמואדוסקופיה מלווה בטישטוש גם ובאותה הכנה כמו הקולונסוקופיה היות ואני לא יכולה לסבול כאבים אודה על התשובה

ד"ר זמורה שלום רב, בתחילת אוגוסט עברתי ניתוח פיסטולה בשיטת חוט סיטון רפוי,והידוקו אחת לשבועיים.אציין כי במהלך 7 החודשים האחרונים עברתי 2 ניתוחים לניקוז אבצס שלא צלחו. בהידוק החוט בפעם השלישית היו לי כאבים איומים והרופא החליט לאחר מספר ימים להוציא את החוט.לדבריו החוט סיים את עבודתו.ציינתי בפני הרופא שעדין יש הפרשות מאזור הניתוח,ולדבריו יש להמתין כשבוע ולדעתו ההפרשות יפסקו. 1)למיטב ידיעתי כשהחוט מוסר ההפרשות אמורות להיפסק,נכון? 2)במידה וההפרשות לא נפסקות האם זה אומר שהניתוח לא הצליח?ואם כן מהי החלופה הטיפולית? מקריאת חומר בנושא הבנתי שלאחר הוצאת החוט הפתח יסגר ואם ההפרשות לא נוקזו היטב יכול להתפתח שוב אבצס,האומנם? אודה לתשובתך המלומדת.

ורד שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. לעיתים, לאחר ניקוז פיסטולה עם סיטון, הפיסטולה יכולה להסגר עצמונית, אולם לעיתים היא אינה נסגרת מטיפול זה בלבד, ודרוש גיתוח נוסף לתיקון הפיסטולה. ישנם סוגים שונים של ניתוחים לתיקון פיסטולות, ובחירת הניתוח תלויה בכמות שרירי הסוגרים המוכלת בתעלת הפיסטולה, גילך ויכולת השליטה הנוכחית בשרירי הסוגרים, מיומנות המנתח בפעולות השונות, ובחירתך מתוך מגוון האפשרויות. אם ההפרשה לא פוסקת תוך מספר שבועות (יכול בהחלט לקחת יותר משבוע) סימן שהפיסטולה לא נרפאה, ומומלץ לטפל בה שנית. לאחר ניקוז עם סיטון למספר שבועות לרוב לא יווצר אבצס חדש, אולם אם בכל זאת נוצר אבצס, יש לפנות מיידית לטיפול רפואי. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

ד"ר זמורה שלום, ראשית תודה רבה על תשובתך המפורטת. 1) האם יתכן שלאחר הוצאת חוט הסיטון ,הפתח שמימנו נוקזה המוגלה יסגר לפני שנוקזו כל ההפרשות? 2)הבנתי מדבריך שאם לאחר מספר שבועות מיום הוצאת חוט הסיטון ההפרשות לא פוסקות,יש לעבור ניתוח נוסף. מהן האופציות שעומדות בפני בהתחשב בעובדה שאני בת 43 לאחר לידה רביעית ואצלי שרירי הסוגר היו מעורבים בפיסטולה והיה חשש לפגיעה בשליטה בסוגרים.

בימים האחרונים שורף לי במהלך כל היום באזור פי הטבעת גם אחרי עשיית צרכים וגם בלי שום קשר לזה.בנוסף שורף לי גם בפתח הנרתיק ולא בעת מתן שתן.מה עושים? ממה זה יכול לנבוע? אני לא מקיימת יחסים בפי הטבעת ושומרת על הגיינה אישית וניגוב לאחר עשיית צרכים בכל אזור בנפרד ובכיוון הנכון.היש מצב שזו דלקת? אני סובלת מזה זמן רב מדלקות חוזרות בשתן והחיידק שתמיד מוצאים הוא אי-קולי.איזו בדיקה עליי לעשות? אגב, לא שיניתי את התזונה ואני לא אוכלת חריף או חמוץ.

שירן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים למגוון בעיות שונות ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות הן לגניקולוג והן לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני בת 32 בריאה בדר"כ (אחרי 2 לידות האחרונה לפני 5 שנים) בשנה האחרונה אני סובלת מכאבים חזקים מאוד מאוד בזמן הווסת בבטן התחתונה וטחורים. אני לא סובלת בכלל מכאבי טחורים ביום-יום רק בזמן מחזור! (והם אפילו גדלו בשנה האחרונה). אם אני צריכה להיכנס לשרותים (לא לשתן) אני סובלת מאוד מכאבים בבטן ובטחורים מעט, הכאבים בבטן הם חזקים מאוד מאוד ,בלתי נסבלים!!!הכאב ממש משתק! אני אשמח לקבל הסבר

יעל שלום, כאבי בטן ואגן בעת מחזור עלולה להחשיד לבעיה רפואית הנקראת אנדומטריוזיס וכדאי לפנות לגניקולוג המומחה לתחום זה ליעוץ. בנוסף, מומלץ דווקא סביב תקופת המחזור להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס.

אימי שברה את הקרסול ואושפזה למשך מספר ימים. במהלך האישפוז הופיע פעמיים שלשול ומאז למשך מספר ימים יציאות של ריר שקוף ללא צואה בכלל. אימי אינה נידת כרגע ומטופלת בבית. האם הממצא מדאיג? האם ניתן להמתין זמן מה עד לברור? האם להשתמש בלקסטיב על מנת ליצר יציאה אמיתית?

מיה שלום, באופן כללי הממצא שאת מתארת לא נשמע לי מדאיג במיוחד, אולם ניתן לנסות להשתמש בתוסף סיבים ליצוב היציאות ולהקפיד על שתיה מרובה. אם הכל זאת יש החמרה כלשהי יש לפנות לרופא.

שלום ד"ר זמורה, אני סובלת מפיסורה כרונית מזה 3 שנים, מקפידה בלקיחת פגלקס באופן רצוף ובד"כ מחלימה לאחר 4-6 שבועות בטיפול ניפדיפין. כעת אני בשבוע 38 להריון (לידה ראשונה) והפיסורה חזרה ביתר שאת, האם כדאי להמנע מלידה ואגינלית כדי לא להחמיר את הקרע? האם יש סיכון להחמרה אשר תקטין את הסיכוי להרפא בעזרת משחה/ניתוח לאחר לידה? עד כדי איבוד שליטה בסוגרים? תודה

גילה שלום, פיסורה כשלעצמה לא מגדילה את הסיכון לקרע מיילדותי מורכב ולא מקשה על תיקונו בעת הצורך, ולכן אינה מהווה כשלעצמה אינדיקציה לניתוח קיסרי. לידה יכולה לעיתים להחמיר מעט את הפיסורה בעיקר אם לא מקפידים על יצוב וריכוך יציאות סביבה, אולם שוב, כעיקרון פיסורה אינה נחשבת אינדיקציה ללידה קיסרית בהצלחה!

היי ד"ר עודד זמורה אני בין 38 וב 11/9 עברתי ניתוח שבו נכרתו שני חלקי מעי ואיתם כמובן שתי השקות. כרגע אני עדיין מאושפז וסובל מפיסטולה בבטן שמאל תחתונה הנגרמה מדליפה מאזור ההשקה. הרופאים בוחרים להזין אותי דרך הווריד ולהמתין לירידה בהפרשות. רציתי לשאול אותך מה לדעתך הם דרכי הטיפול במקרה כזה? אשמח לתגובתך. בתודה מראש אסף 

אסף שלום צר לי לשמוע על סבלך, אך סיבוכים כפי שאתה מתאר מתרחשים לעיתים לאחר ניתוחי מעי מורכבים, והדרך אותה תיארת היא אכן אחת הדרכים לטפל בסיבוכים כאלה. מעבר לכך, קשה לי לתת לך יעוץ פרטני מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. מציע לשאול את צוות הרופאים המטפל הבקיא בפרטי המקרה את כל השאלות שמטרידות אותך.

ד"ר שלום , יש לי שאלה שהייתי שמחה לדעת ממה נגרמת ממה נגרמת בעיה שהנקראת "פיסטולה"? האם יש גורמים מיוחדים שמביאים למצב זה או שיכול לקרות לכל אדם. תודה מראש !

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פיסטולה יכולה להגרם לכל אדם, אינה קשורה להגיינה או להתנהגות כזאת או אחרת, ואין זו אשמתו של מי שלוקה בפיסטולה שמחלה זו דבקה בו. מרבית הפיסטולות קורות מזיהום שמתרחש באתח הבלוטות הקיימות באופן תקין בפי הטבעת, וחלקן הקטן קשור למחלת מעי דלקתית כרונית הנקראת קרוהן. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום, שמי הילה ואני זקוקה לעזרה דחופה. בהריון החל מחודש שמיני התחלתי לסבול מכאבים בפי הטבעת המזוהים עם טחורים. במהשך הגיע גם דימום מאסיבי. היום אני כחודש לאחר הלידה ובימים האחרונים מצבי פשוט הולך ומתדרדר למצב שאני כבר לא מסוגלת לטפל בתינוק הקטן שלי שהוא בן פחות מחודש.. אני על סף ייאוש מוחלט ואיבוד העשתונות.... ניסיתי כל תכשיר אפשרי החל מתרופות סבתא, אני שותה פגלקס, אוכלת אוכל רך, נמנעת ממאכלים שאינם מומלצים כמו זיתים שחורים ודגנים שעלולים לעורר או לפצוע את המקום, ניסיתי כמובן את המשחות המסורתיות שמקבלים מהרופא-פרוקטוגליבנול, השתמשתי בפורמולאת נונא הטבעית, הלכתי לבית מרקחת טבעי בו הומלץ לי על שמן דם המכבים יחד עם משחת עפולים.... בקיצור הכל!!! אני לא מצליחה להתגבר על זה והכאב רק הולך ומחמיר, אני חוששת מאוד מניתוח מאחר ויש לי תינוק שאני צריכה לטפל בו ואני מפחדת שלא אוכל לתפקד לאחר ניתוח.. כמו כן, אני כבר לא בטוחה שמדובר בטחורים,התחושה היא של פצע פנימי בפי הטבעת שאינו גלוי לעין והכאב הוא כאב עוצמתי מאוד עד כדי כך שאני פשוט מתאפקת ולא נכנסת לשירותים במשך ימים ארוכים... אני ממש מיואשת ויש ימים שהכאב ממש מעביר אותי על דעתי!!! אנא עזרתך בהמלצה מה עלי עוד לעשות????

אני נמצאת בדיוק במצבך. חודש אחרי לידה, התחילו טחורים והמשיכו לפיסורה. (זה אותו פצע שאת מרגישה בפנים ). הכאבים איומים. אחד ההתקפים היו לי השבוע ולולא התפטרות הרופאים הייתי מגיעה למיוו. החדשות הטובות הן שזה עובר. למרות שאני מניחה שקשה לך להאמין לזה כעת. מה שהתחיל אצלי את ההקלה זה ההמלצות התזונתיות. הסתבר שיום לפני ההתקף הקשה אכלתי את כל מה שאסור, מה שפוצע או שורף. בפצע הפנימי. (בצל חי, שום, עגבניות, גרעיני חמניה ועוד.) מרגע שהתחלתי להקפיד על התזונה בקנאות, חל שיפור מיידי! את השעות שעד לשיפור, העברתי בעזרת אופטלגין... הקפדת על ההוראות התזנותית? במדוייק? לא היתה שום הקלה? אני מבינה שניסית את נ

למשחה קוראים עזרקאין והיא ממש מרדימה את המקום ומאפשרת לתפקד אגב אני באותה סיטואציה וגם אני עם תינוקת בת פחות מחודש ואני תודה לאל עם המשחה הזאת אני יכולה סוף סוף ללכת, לשבת, לעמוד, לשכב ואפילו ללכת. מומלץ מאוד!!

הילה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. צר לי לשמוע על סבלך, ומזל טוב על הרך הנולד! מדבריך קשה מאד לדעת אם את אכן סובלת מטחורים או למשל מפיסורה, והטיפול בשני מצבים אלו יכול להיות במידה רבה שונה . לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות בהקדם לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ד"ר זמורה שלום רב, לפני כחמישה חודשים הותקן סמוך לפי הטבעת שלי חוט סיטון עקב פיסטולה שטחית שנוצרה מאבצס שלא נוקז כראוי. בסוף ספטמבר נותחתי במטרה להוציא את חוט הסיטון, אך הניתוח כשל מחשש לפגיעה בסוגרים. נותרתי המומה, כאובה וללא מענה מספק. שאלתי היא לאן אני ממשיכה מכאן? מהן האפשרויות העומדות בפניי? ובמסגרת הזמן הנתון - האם זה נורמלי להישאר כ"כ הרבה זמן עם חוט הסיטון.ומה קורה במקרה שהחוט לא עושה את עבודתו כפי שחשבה המנתחת. מה ישתנה בעוד חודשיים שיבטיח לי הוצאת החוט ללא פגיעה בסוגרים? אודה לך על תשובתך המלומדת.

מיקה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. צר לי לשמוע על סבלך, אך אל יאוש. סיטון לניקוז הוא שיטה לטיפול בפיסטולות משולבות עם אבצס, וכל כוונת הסיטון היא לנקז את האבתס ולמנוע יצירת אבצסים חוזרים, ובמובן זה הוא מילא למיטב הבנתי את תפקידו.כשאנו מדברים על תיקון מתוכנן של פיסטולה, ניתן לחלק את הפיסטולות לכאלה המכילות רק מעט משרירי הסוגרים, המכונות על ידינו "נמוכות", וכאלו המכילות כמות ניכרת של שרירים אלו, המכונות "גבוהות". לכל אחת מקטגורות אלו שיטות תיקון שונות המתאימות למצב הפיסטולה. מדבריך אני מנחש שנלקחת לחדר ניתוח במחשבה שהפיסטולה נמוכה, אך בבדיקה בהרדמה נמצאה פיסטולה גבוהה, ולכן כנראה הוחלט קודם כל לא לגרום שום נזק, ובהמשך לבצע תיקון משמר סוגרים. מידע כללי תוכלי למצוא למטה. מומלץ לפנות לכירורג/ית קולורקטאלי / פרוקטולוג/ית לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

בעלי עבר ניתוח להסרת טחורים ופיסורה לפני כשבוע בשיטת סטמפלר. לדברי הרופא הניתוח עבר בהצלחה. ולפי מיטב ידיעתי ההחלמה אמורה להיות מהירה ולא כואבת יחסית לניתוח המסורתי. אך החלמתו של בעלי מלווה בכאבים עזים ביותר, לאחר כל יציאה הוא מושבת לחצי יום, הוא יושב באמבטיה שעות מתפתל מכאבים. וכעת אף יצא גוש נוסף מאיזור פי הטבעת כאילו הכל חזר לקדמותו. חזרנו לביקורת אצל הרופא, הוא טען שכנראה מדובר בטרומבוזה, הוא המליץ על מספר תרופות להקלה על הכאב ולהפחתת הנפיחות. אך ברצוני לדעת האם זה נשמע לך סביר? האם מדובר במצב נדיר? האם יתכן שנעשתה טעות במהלך הניתוח? ומה יכול להוביל לכאבים עזים אלו? האם ייתכן ובעלי יצטרך לחזור שוב לשולחן הניתוחים? אודה לך אם תוכל להשיב בהקדם, על מנת שנוכל לקבל החלטה על המשך הטיפול תודה מראש

מיכל שלום, צר לי לשמוע על סבלו של בעלך. יחד עם זאת, גם ניתוח כפי שאת מתארת, שעזרת סטייפלר, כרוך בתקופת החלמה, השונה מאדם לאדם, ומקרים של טרומבוס, שהיא קריש דם בחלק החיצוני של הטחור (שנשאר בטכניקה זו) יכולים לקרות. לרוב קריש הדם נספג בהדרגה בטווח ממוצע של כשבועיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. במקרה של החמרה, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום רב, לאמי יש בעייה קשה מאוד בפי הטבעת..היא גם הפסיקה לשלוט ביציאות, כמה ימים אין יציאה...אחרי כן נתקעת לה בפי הטבעת..שמנסים להוציא לה היא צורחת מכאבים ...בוכה..נותנים לה מרככי יציאה..לקחנו אותה לרופא..שלא מצא כלום..והתפעה נמשכת שנה, לא מסתדרת לא שולטת..לא יכולה ללחוץ, בת 84, אחרי נפילה וניתוח במפרק הירך, היא הישתנתה מעצמאות לסיעודית, יושנת כל הזמן, לא רוצה לקום, לא רוצה ללכת, סובלת מסוכר ולחץ דם..המצב של היציאות מאוד מקשה עלינו..כאילו הולכת ומטפטף לה חופשי...בלי הפסקה..אפילו לנגב לא נותנת..צורחת מכאב..מה לדעתך יכול להיות ? קשה לנו להוציא את התוכן עם האצבע.. תודה מראש וגמר חתימה טובה

לי שלום, צר לי לשמוע על סבלה של אימך. יחד עם זאת, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם ממגוון של סיבות, כולל קושי בהרפיית רצפת האגן או חולשה של שרירי הסוגרים שסביב פי הטבעת. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום, ברצוני לדעת האם הטלת צואה יותר מפעם אחת ביום (בסביבות השלוש-ארבע פעמים ביום) נחשבת תקינה? כמו כן,לפני מספר ימים לאחר הטלת צואה (ללא מאמץ) הופיע אצלי דימום וכעת אני מרגישה "פצועה" למטה. האם זה מעיד על טחורים?

שרון שלום, אמנם אם בודקים בספרי הרפואה מוצאים שעד 3 יציאות ביום נחשבות תקינות, אך גם 4 יציאות ליום זה סביר אם זה לא פוגע באיכות חייך ולא מלווה בסימפטומים נוספים. לגבי תחושת הפציעה, תלונה כזו יכולה להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה טחורים ועוד. אם אין הטבה תוך מספר ימים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אובחנתי לאחר בדיקת mri עם פיסטולה תת עורית, הרופא כתב שזה בגרד סינוס בגלל שאין לזה *עדיין* פתח על פני העור. במישוש אני מרגישה גוש די גדול, בmri כתוב 80 מ"מ, שמתחיל משמאל לפי הטבעת וממשיך ליד השפתיים הגדולות בפתח הנרתיק, משם הוא מתרחק מעט מהפרינאום לכיוון פנים הירך. מה הטיפול המקובל במצב זה?

שלום רב, הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנלית הוא כירורגי. ההתייחסות הכירורגית לפיסטולה פריאנאלית מתחלקת ל 2 קבוצות עיקריות, לפי יחס מסלול הפיסטולה לשרירי הסוגרים שסביב פי הטבעת. ישנן מגוון טכניקות ניתוחיות לתיקון פיסטולה פריאנאלית, ויש להתאים את הטכניקה המתאימה לכל מטופל. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מידע כללי על פיסטולה ואפשרויות הטיפול בה מפורט למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום מעל לשנה יש לי כאבים עזים בפי הטבעת כאשר הם מופיעים פעם בחודש חודשיים ללא כל סיבה. הכאבים הם שעה שעתיים ואז הם חולפים. מה זה יכול להיות?

גילי שלום, תלונות כפי שמתואר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, בעיות זיהומיות, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, יש אצלי תופעה שמידי פעם יש לי בריחת צואה, אבל לא צואה ממשית, אלא משהו מאוד מצומצם ונוזלי, בדומה למצב שבו נדרש לנקות את הישבן לאחר הטלת צואה, כלומר: אני מגיע למצב שבו אני צריך לגשת לשירותים ולנקות את הישבן בדיוק כמו במצב שלאחר הטלת צואה - אין לי מילים עדינות יותר לתאר את זה. לאור הנושא המביך, אני נמנע מלגשת לרופא לפתרון הבעיה. האם קיים פתרון? כי זה פוגע מאוד באיכות החיים וזה נותן תחושה מאוד לא נוחה

אלון שלום, קשיים בשליטה בסוגר פי הטבעת הם בעיה רפואית מוכרת, וישנם כיום טיפולים רבים היכולים לשפר באופן ניכר את איכות החיים, אך בכדי להבין נכונה את הסיבות לתלונותיך ולכוון את הטיפול אין כנראה מנוס מלהבדק על ידי מומחה בתחום זה. לכן, אם בעיה זו מציקה לך, ואתה מעוניין לשפר את איכות חייך, מומלץ בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. בינתיים, מומלץ לנסות לספוח נוזל מהיציאה על ידי שימוש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום רב, אמי בת 61 חלתה לפני שנה וחצי בסרטן מעי הגס. היא אובחנה מאוחר יחסית כאשר כבר היו גרורות בכבד ומסביב לאזור התלקחות הגידול, היה לה סרטן בדרגה 4. היא עברה ניתוחים להסרת חלק מעי הגס והכבד, טיפולים כימיים רבים והקרנות באזור פי הטבעת. כיום היא נמצאת במעקב ומנסה להשתקם. הדבר המקשה עליה ביותר לאחר כל הטיפולים זה שיש לה צואה יחסית לעבר דייסתית, קרעים בפי הטבעת ובריחת צואה מתמדת שיכולה להימשך עד 8 שעות במהלך היום. היא פנתה לפרוקטולוג שלה והתשובה הייתה שהכל יתרפא עם הזמן. אך הסבל שלה מתיש ומתמיד והיינו רוצים לברר איך ניתן אולי לעזור לה ולהקל על הכאבים החזקים והדימום שקורה לה באופן קבוע כאשר היא בתהליך של הפרשות קטנות ובלתי פוסקות. ההקרנות כנראה החלישו את הרקמות של השרירים בפי הטבעת. אולי יש משהו שניתן לעשות?

אני סובלת מידי פעם מטחורים חיצוניים. הרבה פעמים ממאמץ פיזי. הפעם זה כאב יותר מידי והחלטתי ללכת לרופא. הוא אמר שיש לי טחורים עם קרישת דם וזה או יעבור בעזרת מישחה (PROCTO GLYVENOL) או שקריש ייצא. ובאמת למחרת יצא לי קריש דם ואז ורגדשתי הקלה. אבל טחורים עדיין בחוץ והמקום מדמם קליל. אני ממשיחה עם המחשה ועושה אמבטיות עם מים פושרים. שאלה: תוך כמה זמן תחורים חוזרים ומה זה הדימום הזה?

נטלי שלום, טחורים חיצוניים עם קרישי דם נספגים לרוב בהדרגה בטווח ממוצע של כשבועיים (אך משתנה מאדם לאדם), ופעמים רבות נשאר בכל זאת קפל עור מסויים לאחר ספיגת הטחור. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס.במידת הצורך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום אני סובלת מזה כחודש מטחורים קשה לי לשבת,זו פעם שנייה שיש לי את הכאבים הללו.קניתי טיפות הומפתאיות,מגבונים,תמיסה נגד עצירות שאיני סובלת מעצירות בכלל,אבל איני שותה מים בקושי. נתנו לי גם משחה הומפתית וזה לא עזר ואז קניתי משחה של הממליס ועכשיו הטחור מדממם אני נואשת ורוצה לעשות הכל כדי להבריא! אני שוקלת כעת 58 קילו ועליתי 4 קילו במשקל.פליז תעזרו לי!!

קארין שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב ד"ר. לפני מס' שבועות כתבתי לך את ההודעה שהעתקתי והדבקתי בתחתית ההודעה הנוכחית. מאז קרה משהו מאד מוזר. קודם כל אני אציין שאני מאד מקפיד מאז על שתיה מרובה, אכילת ירקות שתיית כפית שמן לפעמים בבוקר.. באחת הפעמים שהייתי בשירותים הרגשתי יציאה מוזרה, ומבלי להכנס לפרטים גיליתי שביציאה יצא גם משהו שנראה כמו קווצת שערות. בכל מקרה, הייתי בטוח שזה מה שגרם לי לדמם ולגירוד, ושמעתה זה ייפסק. אך הגירוד לא נפסק מיד, אבל כן נפסק לאחר מס' ימים. הבעיה כרגע היא שכבר כ - 5 ימים ברציפות היציאה אמנם יוצאת די חלקה, כמו שכבר המון זמן לא היה לי, אבל יש דימום באופן קבוע בימים האלה. קשה להגיד אם כואב לי או לא. כי יש איזהשי הרגשה קצת מוזרה ביציאה, אבל לא הייתי מגדיר זאת ככאב. אני לא יודע להעריך , אבל הדימום בניגוב הראשוני די מאסיבי, והולך ונעלם מניגוב לניגוב. אני יודע שלא ניתן לאבחן כך, ואני יודע שרבים שואלים אותך שאלות דומות, אך הייתי בכל זאת רוצה לשאול מה דעתך. האם אלו יכולים להיות טחורים ? האם יש פה סיכוי לגידול? או כל דבר אחר ... תודה רבה מראש, וסליחה על ההודעה הארוכה. מלל ההודעה הישנה: "שלום ד"ר אני בן 26 נתחיל מזה שלפני כ-3 שנים היו לי כאבים בפי הטבעת והנחתי שאלו טחורים וקניתי משחה "רקטוצורין" שעזרה לי באותה תקופה. לפני כשבועיים - ביציאה בשירותים, כשניגבתי גיליתי שיורד לי דם מפי הטבעת. בשבועיים מאז התופעה חזרה פעמיים. שוב קניתי רקטוצורין. הדבר היותר מדאיג הוא שב-5 ימים אחרונים, מדי ערב (ממש כל ערב) החל מהשעה 20:00-21:00 ועד שאני נרדם -מתחיל לי גרד נוראי שפשוט מפריע לי להתרכז בכל דבר ואף להרדם. לגבי העומק של הגרד- כשאני מנסה לגרד, בתנועות כמו של ניגוב עם הנייר- אני מצליח לגרד, אך אחרי מס' דקות הגרד חוזר. יש לציין שזה כנראה לא תוצאה של שימוש במשחה, כי זה קורה גם בימים שאני לא משתמש במשחה. "

אלי שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 26 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים גבוהים בהרבה. מעבר לכך, כפי שציינתי בעבר, אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב לפני כחודש וחצי עברתי לפרסקופיה בבטן בפעם ה6 עקב כאבים חדים במיוחד בצד שמאל בתשובה פתלוגית נכתב דלקת כרונית של הצפק כזכור ברקע FMF ולא חסר .. מה עושים במצב זב ?. מקווה שאתה זוכר אותי ... גמר חתימה טובה

רעות שלום, איני יודע איזה ממצאים נראו בלפרוסקופיה, והאם הניתוח הנ"ל שיפר את הרגשתך כלל. אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.