פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום ד"ר זמורה, אני סובלת מפיסורה כרונית מזה 3 שנים, מקפידה בלקיחת פגלקס באופן רצוף ובד"כ מחלימה לאחר 4-6 שבועות בטיפול ניפדיפין. כעת אני בשבוע 38 להריון (לידה ראשונה) והפיסורה חזרה ביתר שאת, האם כדאי להמנע מלידה ואגינלית כדי לא להחמיר את הקרע? האם יש סיכון להחמרה אשר תקטין את הסיכוי להרפא בעזרת משחה/ניתוח לאחר לידה? עד כדי איבוד שליטה בסוגרים? תודה

גילה שלום, פיסורה כשלעצמה לא מגדילה את הסיכון לקרע מיילדותי מורכב ולא מקשה על תיקונו בעת הצורך, ולכן אינה מהווה כשלעצמה אינדיקציה לניתוח קיסרי. לידה יכולה לעיתים להחמיר מעט את הפיסורה בעיקר אם לא מקפידים על יצוב וריכוך יציאות סביבה, אולם שוב, כעיקרון פיסורה אינה נחשבת אינדיקציה ללידה קיסרית בהצלחה!

היי ד"ר עודד זמורה אני בין 38 וב 11/9 עברתי ניתוח שבו נכרתו שני חלקי מעי ואיתם כמובן שתי השקות. כרגע אני עדיין מאושפז וסובל מפיסטולה בבטן שמאל תחתונה הנגרמה מדליפה מאזור ההשקה. הרופאים בוחרים להזין אותי דרך הווריד ולהמתין לירידה בהפרשות. רציתי לשאול אותך מה לדעתך הם דרכי הטיפול במקרה כזה? אשמח לתגובתך. בתודה מראש אסף 

אסף שלום צר לי לשמוע על סבלך, אך סיבוכים כפי שאתה מתאר מתרחשים לעיתים לאחר ניתוחי מעי מורכבים, והדרך אותה תיארת היא אכן אחת הדרכים לטפל בסיבוכים כאלה. מעבר לכך, קשה לי לתת לך יעוץ פרטני מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. מציע לשאול את צוות הרופאים המטפל הבקיא בפרטי המקרה את כל השאלות שמטרידות אותך.

ד"ר שלום , יש לי שאלה שהייתי שמחה לדעת ממה נגרמת ממה נגרמת בעיה שהנקראת "פיסטולה"? האם יש גורמים מיוחדים שמביאים למצב זה או שיכול לקרות לכל אדם. תודה מראש !

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פיסטולה יכולה להגרם לכל אדם, אינה קשורה להגיינה או להתנהגות כזאת או אחרת, ואין זו אשמתו של מי שלוקה בפיסטולה שמחלה זו דבקה בו. מרבית הפיסטולות קורות מזיהום שמתרחש באתח הבלוטות הקיימות באופן תקין בפי הטבעת, וחלקן הקטן קשור למחלת מעי דלקתית כרונית הנקראת קרוהן. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום, שמי הילה ואני זקוקה לעזרה דחופה. בהריון החל מחודש שמיני התחלתי לסבול מכאבים בפי הטבעת המזוהים עם טחורים. במהשך הגיע גם דימום מאסיבי. היום אני כחודש לאחר הלידה ובימים האחרונים מצבי פשוט הולך ומתדרדר למצב שאני כבר לא מסוגלת לטפל בתינוק הקטן שלי שהוא בן פחות מחודש.. אני על סף ייאוש מוחלט ואיבוד העשתונות.... ניסיתי כל תכשיר אפשרי החל מתרופות סבתא, אני שותה פגלקס, אוכלת אוכל רך, נמנעת ממאכלים שאינם מומלצים כמו זיתים שחורים ודגנים שעלולים לעורר או לפצוע את המקום, ניסיתי כמובן את המשחות המסורתיות שמקבלים מהרופא-פרוקטוגליבנול, השתמשתי בפורמולאת נונא הטבעית, הלכתי לבית מרקחת טבעי בו הומלץ לי על שמן דם המכבים יחד עם משחת עפולים.... בקיצור הכל!!! אני לא מצליחה להתגבר על זה והכאב רק הולך ומחמיר, אני חוששת מאוד מניתוח מאחר ויש לי תינוק שאני צריכה לטפל בו ואני מפחדת שלא אוכל לתפקד לאחר ניתוח.. כמו כן, אני כבר לא בטוחה שמדובר בטחורים,התחושה היא של פצע פנימי בפי הטבעת שאינו גלוי לעין והכאב הוא כאב עוצמתי מאוד עד כדי כך שאני פשוט מתאפקת ולא נכנסת לשירותים במשך ימים ארוכים... אני ממש מיואשת ויש ימים שהכאב ממש מעביר אותי על דעתי!!! אנא עזרתך בהמלצה מה עלי עוד לעשות????

אני נמצאת בדיוק במצבך. חודש אחרי לידה, התחילו טחורים והמשיכו לפיסורה. (זה אותו פצע שאת מרגישה בפנים ). הכאבים איומים. אחד ההתקפים היו לי השבוע ולולא התפטרות הרופאים הייתי מגיעה למיוו. החדשות הטובות הן שזה עובר. למרות שאני מניחה שקשה לך להאמין לזה כעת. מה שהתחיל אצלי את ההקלה זה ההמלצות התזונתיות. הסתבר שיום לפני ההתקף הקשה אכלתי את כל מה שאסור, מה שפוצע או שורף. בפצע הפנימי. (בצל חי, שום, עגבניות, גרעיני חמניה ועוד.) מרגע שהתחלתי להקפיד על התזונה בקנאות, חל שיפור מיידי! את השעות שעד לשיפור, העברתי בעזרת אופטלגין... הקפדת על ההוראות התזנותית? במדוייק? לא היתה שום הקלה? אני מבינה שניסית את נ

למשחה קוראים עזרקאין והיא ממש מרדימה את המקום ומאפשרת לתפקד אגב אני באותה סיטואציה וגם אני עם תינוקת בת פחות מחודש ואני תודה לאל עם המשחה הזאת אני יכולה סוף סוף ללכת, לשבת, לעמוד, לשכב ואפילו ללכת. מומלץ מאוד!!

הילה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. צר לי לשמוע על סבלך, ומזל טוב על הרך הנולד! מדבריך קשה מאד לדעת אם את אכן סובלת מטחורים או למשל מפיסורה, והטיפול בשני מצבים אלו יכול להיות במידה רבה שונה . לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות בהקדם לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ד"ר זמורה שלום רב, לפני כחמישה חודשים הותקן סמוך לפי הטבעת שלי חוט סיטון עקב פיסטולה שטחית שנוצרה מאבצס שלא נוקז כראוי. בסוף ספטמבר נותחתי במטרה להוציא את חוט הסיטון, אך הניתוח כשל מחשש לפגיעה בסוגרים. נותרתי המומה, כאובה וללא מענה מספק. שאלתי היא לאן אני ממשיכה מכאן? מהן האפשרויות העומדות בפניי? ובמסגרת הזמן הנתון - האם זה נורמלי להישאר כ"כ הרבה זמן עם חוט הסיטון.ומה קורה במקרה שהחוט לא עושה את עבודתו כפי שחשבה המנתחת. מה ישתנה בעוד חודשיים שיבטיח לי הוצאת החוט ללא פגיעה בסוגרים? אודה לך על תשובתך המלומדת.

מיקה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. צר לי לשמוע על סבלך, אך אל יאוש. סיטון לניקוז הוא שיטה לטיפול בפיסטולות משולבות עם אבצס, וכל כוונת הסיטון היא לנקז את האבתס ולמנוע יצירת אבצסים חוזרים, ובמובן זה הוא מילא למיטב הבנתי את תפקידו.כשאנו מדברים על תיקון מתוכנן של פיסטולה, ניתן לחלק את הפיסטולות לכאלה המכילות רק מעט משרירי הסוגרים, המכונות על ידינו "נמוכות", וכאלו המכילות כמות ניכרת של שרירים אלו, המכונות "גבוהות". לכל אחת מקטגורות אלו שיטות תיקון שונות המתאימות למצב הפיסטולה. מדבריך אני מנחש שנלקחת לחדר ניתוח במחשבה שהפיסטולה נמוכה, אך בבדיקה בהרדמה נמצאה פיסטולה גבוהה, ולכן כנראה הוחלט קודם כל לא לגרום שום נזק, ובהמשך לבצע תיקון משמר סוגרים. מידע כללי תוכלי למצוא למטה. מומלץ לפנות לכירורג/ית קולורקטאלי / פרוקטולוג/ית לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

בעלי עבר ניתוח להסרת טחורים ופיסורה לפני כשבוע בשיטת סטמפלר. לדברי הרופא הניתוח עבר בהצלחה. ולפי מיטב ידיעתי ההחלמה אמורה להיות מהירה ולא כואבת יחסית לניתוח המסורתי. אך החלמתו של בעלי מלווה בכאבים עזים ביותר, לאחר כל יציאה הוא מושבת לחצי יום, הוא יושב באמבטיה שעות מתפתל מכאבים. וכעת אף יצא גוש נוסף מאיזור פי הטבעת כאילו הכל חזר לקדמותו. חזרנו לביקורת אצל הרופא, הוא טען שכנראה מדובר בטרומבוזה, הוא המליץ על מספר תרופות להקלה על הכאב ולהפחתת הנפיחות. אך ברצוני לדעת האם זה נשמע לך סביר? האם מדובר במצב נדיר? האם יתכן שנעשתה טעות במהלך הניתוח? ומה יכול להוביל לכאבים עזים אלו? האם ייתכן ובעלי יצטרך לחזור שוב לשולחן הניתוחים? אודה לך אם תוכל להשיב בהקדם, על מנת שנוכל לקבל החלטה על המשך הטיפול תודה מראש

מיכל שלום, צר לי לשמוע על סבלו של בעלך. יחד עם זאת, גם ניתוח כפי שאת מתארת, שעזרת סטייפלר, כרוך בתקופת החלמה, השונה מאדם לאדם, ומקרים של טרומבוס, שהיא קריש דם בחלק החיצוני של הטחור (שנשאר בטכניקה זו) יכולים לקרות. לרוב קריש הדם נספג בהדרגה בטווח ממוצע של כשבועיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. במקרה של החמרה, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום רב, לאמי יש בעייה קשה מאוד בפי הטבעת..היא גם הפסיקה לשלוט ביציאות, כמה ימים אין יציאה...אחרי כן נתקעת לה בפי הטבעת..שמנסים להוציא לה היא צורחת מכאבים ...בוכה..נותנים לה מרככי יציאה..לקחנו אותה לרופא..שלא מצא כלום..והתפעה נמשכת שנה, לא מסתדרת לא שולטת..לא יכולה ללחוץ, בת 84, אחרי נפילה וניתוח במפרק הירך, היא הישתנתה מעצמאות לסיעודית, יושנת כל הזמן, לא רוצה לקום, לא רוצה ללכת, סובלת מסוכר ולחץ דם..המצב של היציאות מאוד מקשה עלינו..כאילו הולכת ומטפטף לה חופשי...בלי הפסקה..אפילו לנגב לא נותנת..צורחת מכאב..מה לדעתך יכול להיות ? קשה לנו להוציא את התוכן עם האצבע.. תודה מראש וגמר חתימה טובה

לי שלום, צר לי לשמוע על סבלה של אימך. יחד עם זאת, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם ממגוון של סיבות, כולל קושי בהרפיית רצפת האגן או חולשה של שרירי הסוגרים שסביב פי הטבעת. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

שלום, ברצוני לדעת האם הטלת צואה יותר מפעם אחת ביום (בסביבות השלוש-ארבע פעמים ביום) נחשבת תקינה? כמו כן,לפני מספר ימים לאחר הטלת צואה (ללא מאמץ) הופיע אצלי דימום וכעת אני מרגישה "פצועה" למטה. האם זה מעיד על טחורים?

שרון שלום, אמנם אם בודקים בספרי הרפואה מוצאים שעד 3 יציאות ביום נחשבות תקינות, אך גם 4 יציאות ליום זה סביר אם זה לא פוגע באיכות חייך ולא מלווה בסימפטומים נוספים. לגבי תחושת הפציעה, תלונה כזו יכולה להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה טחורים ועוד. אם אין הטבה תוך מספר ימים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אובחנתי לאחר בדיקת mri עם פיסטולה תת עורית, הרופא כתב שזה בגרד סינוס בגלל שאין לזה *עדיין* פתח על פני העור. במישוש אני מרגישה גוש די גדול, בmri כתוב 80 מ"מ, שמתחיל משמאל לפי הטבעת וממשיך ליד השפתיים הגדולות בפתח הנרתיק, משם הוא מתרחק מעט מהפרינאום לכיוון פנים הירך. מה הטיפול המקובל במצב זה?

שלום רב, הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנלית הוא כירורגי. ההתייחסות הכירורגית לפיסטולה פריאנאלית מתחלקת ל 2 קבוצות עיקריות, לפי יחס מסלול הפיסטולה לשרירי הסוגרים שסביב פי הטבעת. ישנן מגוון טכניקות ניתוחיות לתיקון פיסטולה פריאנאלית, ויש להתאים את הטכניקה המתאימה לכל מטופל. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מידע כללי על פיסטולה ואפשרויות הטיפול בה מפורט למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום מעל לשנה יש לי כאבים עזים בפי הטבעת כאשר הם מופיעים פעם בחודש חודשיים ללא כל סיבה. הכאבים הם שעה שעתיים ואז הם חולפים. מה זה יכול להיות?

גילי שלום, תלונות כפי שמתואר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, בעיות זיהומיות, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, יש אצלי תופעה שמידי פעם יש לי בריחת צואה, אבל לא צואה ממשית, אלא משהו מאוד מצומצם ונוזלי, בדומה למצב שבו נדרש לנקות את הישבן לאחר הטלת צואה, כלומר: אני מגיע למצב שבו אני צריך לגשת לשירותים ולנקות את הישבן בדיוק כמו במצב שלאחר הטלת צואה - אין לי מילים עדינות יותר לתאר את זה. לאור הנושא המביך, אני נמנע מלגשת לרופא לפתרון הבעיה. האם קיים פתרון? כי זה פוגע מאוד באיכות החיים וזה נותן תחושה מאוד לא נוחה

אלון שלום, קשיים בשליטה בסוגר פי הטבעת הם בעיה רפואית מוכרת, וישנם כיום טיפולים רבים היכולים לשפר באופן ניכר את איכות החיים, אך בכדי להבין נכונה את הסיבות לתלונותיך ולכוון את הטיפול אין כנראה מנוס מלהבדק על ידי מומחה בתחום זה. לכן, אם בעיה זו מציקה לך, ואתה מעוניין לשפר את איכות חייך, מומלץ בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. בינתיים, מומלץ לנסות לספוח נוזל מהיציאה על ידי שימוש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום רב, אמי בת 61 חלתה לפני שנה וחצי בסרטן מעי הגס. היא אובחנה מאוחר יחסית כאשר כבר היו גרורות בכבד ומסביב לאזור התלקחות הגידול, היה לה סרטן בדרגה 4. היא עברה ניתוחים להסרת חלק מעי הגס והכבד, טיפולים כימיים רבים והקרנות באזור פי הטבעת. כיום היא נמצאת במעקב ומנסה להשתקם. הדבר המקשה עליה ביותר לאחר כל הטיפולים זה שיש לה צואה יחסית לעבר דייסתית, קרעים בפי הטבעת ובריחת צואה מתמדת שיכולה להימשך עד 8 שעות במהלך היום. היא פנתה לפרוקטולוג שלה והתשובה הייתה שהכל יתרפא עם הזמן. אך הסבל שלה מתיש ומתמיד והיינו רוצים לברר איך ניתן אולי לעזור לה ולהקל על הכאבים החזקים והדימום שקורה לה באופן קבוע כאשר היא בתהליך של הפרשות קטנות ובלתי פוסקות. ההקרנות כנראה החלישו את הרקמות של השרירים בפי הטבעת. אולי יש משהו שניתן לעשות?

אני סובלת מידי פעם מטחורים חיצוניים. הרבה פעמים ממאמץ פיזי. הפעם זה כאב יותר מידי והחלטתי ללכת לרופא. הוא אמר שיש לי טחורים עם קרישת דם וזה או יעבור בעזרת מישחה (PROCTO GLYVENOL) או שקריש ייצא. ובאמת למחרת יצא לי קריש דם ואז ורגדשתי הקלה. אבל טחורים עדיין בחוץ והמקום מדמם קליל. אני ממשיחה עם המחשה ועושה אמבטיות עם מים פושרים. שאלה: תוך כמה זמן תחורים חוזרים ומה זה הדימום הזה?

נטלי שלום, טחורים חיצוניים עם קרישי דם נספגים לרוב בהדרגה בטווח ממוצע של כשבועיים (אך משתנה מאדם לאדם), ופעמים רבות נשאר בכל זאת קפל עור מסויים לאחר ספיגת הטחור. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס.במידת הצורך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום אני סובלת מזה כחודש מטחורים קשה לי לשבת,זו פעם שנייה שיש לי את הכאבים הללו.קניתי טיפות הומפתאיות,מגבונים,תמיסה נגד עצירות שאיני סובלת מעצירות בכלל,אבל איני שותה מים בקושי. נתנו לי גם משחה הומפתית וזה לא עזר ואז קניתי משחה של הממליס ועכשיו הטחור מדממם אני נואשת ורוצה לעשות הכל כדי להבריא! אני שוקלת כעת 58 קילו ועליתי 4 קילו במשקל.פליז תעזרו לי!!

קארין שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב ד"ר. לפני מס' שבועות כתבתי לך את ההודעה שהעתקתי והדבקתי בתחתית ההודעה הנוכחית. מאז קרה משהו מאד מוזר. קודם כל אני אציין שאני מאד מקפיד מאז על שתיה מרובה, אכילת ירקות שתיית כפית שמן לפעמים בבוקר.. באחת הפעמים שהייתי בשירותים הרגשתי יציאה מוזרה, ומבלי להכנס לפרטים גיליתי שביציאה יצא גם משהו שנראה כמו קווצת שערות. בכל מקרה, הייתי בטוח שזה מה שגרם לי לדמם ולגירוד, ושמעתה זה ייפסק. אך הגירוד לא נפסק מיד, אבל כן נפסק לאחר מס' ימים. הבעיה כרגע היא שכבר כ - 5 ימים ברציפות היציאה אמנם יוצאת די חלקה, כמו שכבר המון זמן לא היה לי, אבל יש דימום באופן קבוע בימים האלה. קשה להגיד אם כואב לי או לא. כי יש איזהשי הרגשה קצת מוזרה ביציאה, אבל לא הייתי מגדיר זאת ככאב. אני לא יודע להעריך , אבל הדימום בניגוב הראשוני די מאסיבי, והולך ונעלם מניגוב לניגוב. אני יודע שלא ניתן לאבחן כך, ואני יודע שרבים שואלים אותך שאלות דומות, אך הייתי בכל זאת רוצה לשאול מה דעתך. האם אלו יכולים להיות טחורים ? האם יש פה סיכוי לגידול? או כל דבר אחר ... תודה רבה מראש, וסליחה על ההודעה הארוכה. מלל ההודעה הישנה: "שלום ד"ר אני בן 26 נתחיל מזה שלפני כ-3 שנים היו לי כאבים בפי הטבעת והנחתי שאלו טחורים וקניתי משחה "רקטוצורין" שעזרה לי באותה תקופה. לפני כשבועיים - ביציאה בשירותים, כשניגבתי גיליתי שיורד לי דם מפי הטבעת. בשבועיים מאז התופעה חזרה פעמיים. שוב קניתי רקטוצורין. הדבר היותר מדאיג הוא שב-5 ימים אחרונים, מדי ערב (ממש כל ערב) החל מהשעה 20:00-21:00 ועד שאני נרדם -מתחיל לי גרד נוראי שפשוט מפריע לי להתרכז בכל דבר ואף להרדם. לגבי העומק של הגרד- כשאני מנסה לגרד, בתנועות כמו של ניגוב עם הנייר- אני מצליח לגרד, אך אחרי מס' דקות הגרד חוזר. יש לציין שזה כנראה לא תוצאה של שימוש במשחה, כי זה קורה גם בימים שאני לא משתמש במשחה. "

אלי שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 26 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים גבוהים בהרבה. מעבר לכך, כפי שציינתי בעבר, אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב לפני כחודש וחצי עברתי לפרסקופיה בבטן בפעם ה6 עקב כאבים חדים במיוחד בצד שמאל בתשובה פתלוגית נכתב דלקת כרונית של הצפק כזכור ברקע FMF ולא חסר .. מה עושים במצב זב ?. מקווה שאתה זוכר אותי ... גמר חתימה טובה

רעות שלום, איני יודע איזה ממצאים נראו בלפרוסקופיה, והאם הניתוח הנ"ל שיפר את הרגשתך כלל. אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

מלפני כמעט חודשיים התחילו לי כאבים רציניים ביותר בפי הטבעת בזמן יציאות ונדרש מאמץ רב וכואב מאוד. (קדם לכאבים שבועיים שלושה של גירודים רציניים ומעיקים עד היום). דם התלווה ליציאות מעט מאוד מאוד ובקושי. נבדקתי אצל רופא כירורג שבדק באופן יסודי ולא מצא ב"ה סימן לפיסורה או טחורים. קיבלתי הנחיה ליטול שמן פרפין 3 כפות ביום (15 מ"ל כל אחת) למשך 10 ימים. שאלתי היא כזו- א- האם אפשר ליטול את 3 הכפות בפעם אחת? אחרי ארוחות, או לפני? ב- קראתי באינטרנט ששמן פרפין מחליש ויטמין A (או משהו בסגנון) ואני נוטלת רקוטן מעל חצי שנה. יידעתי את הרופא אך הוא לא אמר לי להפסיק. האם באמת יש ניגוד, והאם צריך בגללו להפסיק את נטילת הכדורים? סליחה על האריכות ותודה על התשובה

דרך אגב, אינני יודעת אם יש קשר אבל ישלי נשירת שיער חמורה ביותר לאחרונה.

שלום רב, אני בן 28 מזה במשך כחודש זה בא והולך .נשאר לפעמים כמה ימים אבל זה כבר חודש.יש לי כאבים חזקים בפי הטבעת.פעם זה כמו זרם פעם זה ממוקד.בישיבה.בעמידה זה לא משנה.ופעם זה שורף.ולעיתים הכל יחד. יש לי תור אחרי החגים לפרוקטלוג.אני לא יודע מה יש לי. זה יכול להיות בקע באזור ? פיסורה? טחורים? אין דימום. וזה יותר כאב מאשר שריפה

ירון שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. שנה טובה.

תודה רבה על התגובה המהירה. התור שיש לי הוא רק אחרי סוכות. האם אפשרי לחכות זה נשמע כמו משהו שאפשר לחכות איתו? או שכדאי שאבדק בהתאם?

שלום, אני בת 33 ולפני שנה ילדתי. מיד לאחר הלידה החל גירויים באזור פי הטבעת, נפיחות וגודש לאחר כל יציאה שחוזר לעצמו לאחר כמה ימים אך בחצי השנה האחרונה הגירויים והגירודים הופכים להיות בלתי אפשריים עד כדי הפרעה בתפקוד היומי. לא יכולה לשבת במשרד מכוון שמגרד מאוד. הגירוד מתבטא בתוך פי הטבעת עצמו ומחוצה לו. יש לציין שאין דימום אך בעת יציאה מאוד שורף. משתדלת לאכול נכון. בבקשה עזרה רופאת המשפחה שלי אומנם נותנת לי משחות. אך לצערי לא עוזר. למי עליי לפנות ואלו בדיקות לדרוש תודה

ליז שלום, גרד אנאלי הוא תופעה רפואית מוכרת היכולה להגרם ממגוון רחב של סיבות. מידע כללי על גרד אנאלי נמצא בתחתית ההודעה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. שנה טובה. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום רב, לפני כחודשיים עברתי ניתוח חיתוך צידי של הסוגר בשל פיסורה כרונית. ההחלמה הייתה מהירה ושבתי לחיי שיגרה. לפני כחודש בערך חזרו לי הכאבים וזאת למרות שאני מקפידה לשתות שלושה ליטרים מים ביום, ליטול שמן פרפין כשאני מרגישה ביציאה קרובה שעומדת להגיע, הורדתי עשרה קילוגרמים בקירוב ממשקלי ושינתי תזונה (יותר ירקות וקינואה). בביקור אצל הרופא ביום חמישי האחרון נראה כי הפיסורה לא חזרה אך פני הדברים השתנו ביום שישי. נראה לי כי למרות שאין דימום הפיסורה חזרה. מאוד כואב לי ואני לא יכולה לישון ומתקשה לתפקד במהלך היום. הרופא ביקש את הטיפול השמרני של שמן פרפרין למשך שבועיים כדי לנסות לשפר, אני אתמול שתתי יותר משלושה ליטרים מים ונטלתי שלוש פעמים שמן פרפרין. לאחר היציאה נראות בועות שמן במים. אני לא יודעת מה לעשות. האם תה טיבטי יכול לעזור לי ? מה עוד ניתן לעשות. אודה מראש.

יפית שלום, כאב בפי הטבעת כחדשיים לאחר ניתוח פיסורה יכול להגרם כתוצאה מבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל חזרת פיסורה, זיהום, הפרעה בהרפיית רצפת האגן, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. שנה טובה.

שלום רב, אני עם נטייה מוקדמת לטחורים וסובלת מכך גם בהריון (כעת בשבוע 36+0) לאחרונה המצב החמיר, יש לי כמה טחורים חיצוניים וכואבים, שלא ניתנים להחזרה למקום ואינם מגיבים כליי לרקטוזורין. אני ממש מיואשת. כואב לי לשבת, לעמוד ולזוז. האם יש משהו שניתן לעשות. אני חוששת מאוד מהחמרה בלידה (זו לידה ראשונה). האם ניתן לבצע קשירה/ ניתוח בחודש תשיעי? מה ההשלכות של פרוצדורה כזאת? תודה!

לולי שלום, טחורים חיצוניים אינם מתאימים לקשירה והטיפול הכירורגי היחיד שמתאים להם הוא ניתוח לכריתתם, שאנו משתדלים להמנע ממנו בזמן הריון אם אפשר, ומבצעים רק במצבים שאין ברירה. ניתוח כריתת טחורים כרוך בתקופת החלמה של כשבועיים- שלשה הכרוכה בכאבים ואי נוחות, והטחורים החיצוניים לרוב משתפרים עצמונית כשבועיים- שלשה לאחר הלידה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם בכל זאת הסבל בלתי נסבל, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. בהצלחה בלידה ושנה טובה.

שלום אני בן 27 סובל ממחלת קוליטיס פעילה למרות שאני לוקח תרופות שנחשבות לחזקות עקב יציאות רבות מאוד קשה לי התפקוד ביומיום גם בפן הפיזי וגם הנפשי המצב הזה כבר כמה שנים רציתי לדעת האם ניתוח להסרת המעי הגס משפר את מצבם של חולים כמוני ? חוץ מזה אני לא הייתי רוצה לחיות עם סטומה

ליאור שלום, מחלת קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן הן מחלות מעי דלקתיות שסיבת גרימתן אינה ברורה לחלוטין. הגישה הכירורגית לקוליטיס שונה בין אם מדובר בקוליטיס כיבית או בקוליטיס על רקע מחלת קרוהן, ולכן חשוב להבדיל ביניהן. בהנחה שאתה מדבר על כוליטיס כיבית, ניתוח שכולל כריתה מלאה של המעי הגס, כולל הרקטום, עם חיבור של המעי הדק לפי הטבעת ("ניתוח פאוץ'"), הוא אפשרות טיפול המתאימה למי שטיפול תרופתי לא הצליח לספק איכות חיים מספקת. ניתוח כזה מאפשר לרוב חזרה לחיי יומיום פעילים, ופעילות מעי כדרך הטבע ללא סטומה קבועה, עם מוצע של כ 6 יציאות ליום (שזה לרוב פחות מאשר במחלה פעילה), ושליטה טובה, וללא התחושה הכללית הרעה הנלוות למחלה פעילה. נכון, מדובר בניתוח לא קטן, שיש בו גם שיעור מסויים של סיבוכים, הן לטווח קצר והן לטווח ארוך, אולם אם מסתכלים על הסטטיסטיקה, 90-95% מהמטופלים מרוצים מהתוצאה. כ 5% יכולים לסבול באופן ניכר מסיבוכי הפאוץ', וחלקם מעדיפים בסופו של דבר חיים מלאים ופעילים עם סטומה מאשר איכות חיים ירודה ללא סטומה. יש לציין כי לעיתים אנו בכל זאת ממליצים (בתלות במצב הגופני הכללי) לבצע את ניתוח הפאוץ' עם סטומה זמנית לכ 3 חודשים, אולם נושא זה צריך להיות נדון בינך לבין הכירורג המנתח. מציע ליזום דיון משותף עם כירורג קולורקטאלי, המומחה לניתוחים מסוג זה, הגסטרואנטרולוג ומטפל, ואתך, להערכה והכוונת הטיפול.

שלום רב, אתמול, לאחר שלשול חריף כתוצאה מקלקול קיבה, הופיע לי כאב דוקר בחלק השמאלי של פי הטבעת. הכאב הוא פנימי לגמרי ואינו מושפע כלל ממגע בחלק החיצוני של פי הטבעת. הכאב נחלש בזמן הרפיית השריר ומתגבר בזמן הכיווץ. כמו כן האזור מורגש ביותר בזמן הליכה. מבקש את עצתך. תודה רבה!

איתי שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים פיסורה, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הקלה (ובבדאי אם יש החמרה)מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. שנה טובה.

שלום רב מה זאת אומרת עם או בלי לפרוטומיה ? ומה הסיכונים של ניתוחים כאלה באם מתבצע ניתוח כזה בשיטת לפרוסוקופיה? הוא בן 54 יש לו את הסטומה כבר 8 חודשים עקב fournier gangrane .והשאלה האחרונה האם יש סיכוי שאחרי שיבריא שיחלה שוב באותה מחלה "הכוונה האם זה חוזר" ?

חאתם שלום, סגירת loop colostomy מבוצעת לרוב בחתך סביב הסטומה ורק לעיתים רחוקות יש צורך בפתיחת הבטן בחתך מרכזי (לפרוטומיה). לרוב המקרים שמצריכים לפרוטומיה הם המקרים בהם מתגלות בעיות כאלה ואחרות במהלך הניתוח, ובמרבית הפעמים ניתוחים אלו אינם מתאימים ללפרוסקופיה. לגבי חזרת זיהום באיזור פי הטבעת, אם המקום נרפא לחלוטין, נדיר שיחזור זיהום. אם ריפוי המקום הצריך ניתוח נרחב באיזור פי הטבעת, יתכן שניתן לשקול הערכה של תפקוד שרירי פי הטבעת טרם סגירת הסטומה.

לאחר שנים של קיום יחסי מין אנאליים ושימוש בעזרים שונים פי הטבעת רחב עד כדי יכולת מוגבלת בשליטה היציאות אני בן 45 כיצד ניתן לטפל בבעיה מה הן האפשריות הקיימות הן באופן פרטי והן במסגרת בית החולים מה הסיכונים ואו הסיבוכים האפשריים מהיא רמת הפגיעה ביכולת המינית?

גבריאל שלום, ישנם כיום מגוון של טיפולים מתקדמים לטיפול בבעיות שליטה בסוגרי פה הטבעת, אולם בכדי להתאים את אפשרויות הטיפול למטופל יש לבצע תחילה בדיקת של איזור פי הטבעת על ידי רופא מומחה ולרוב לבצע גם סדרה של בדיקות של איזור פי הטבעת, שיכולות לכלול מנומטריה (בדיקת לחצים של פי הטבעת), אולטרסאונד, בדיקת תפקוד עצבי של פי הטבעת, ועוד. אין ניתוח של הצרת פי הטבעת, אולם ניתן להזריק סביב פי הטבעת חומרי מילוי המעבים את הרקמה ובכך מקלים על השליטה. מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת מפורט למטה. אם אתה סובל במידה ניכרת ומעוניין בטיפול מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטריה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום ד"ר אני בן 26 נתחיל מזה שלפני כ-3 שנים היו לי כאבים בפי הטבעת והנחתי שאלו טחורים וקניתי משחה "רקטוצורין" שעזרה לי באותה תקופה. לפני כשבועיים - ביציאה בשירותים, כשניגבתי גיליתי שיורד לי דם מפי הטבעת. בשבועיים מאז התופעה חזרה פעמיים. שוב קניתי רקטוצורין. הדבר היותר מדאיג הוא שב-5 ימים אחרונים, מדי ערב (ממש כל ערב) החל מהשעה 20:00-21:00 ועד שאני נרדם -מתחיל לי גרד נוראי שפשוט מפריע לי להתרכז בכל דבר ואף להרדם. לגבי העומק של הגרד- כשאני מנסה לגרד, בתנועות כמו של ניגוב עם הנייר- אני מצליח לגרד, אך אחרי מס' דקות הגרד חוזר. יש לציין שזה כנראה לא תוצאה של שימוש במשחה, כי זה קורה גם בימים שאני לא משתמש במשחה. מה אפשר לעשות ד"ר? מה זה יכול להיות? בבקשה המלץ לי על משחה להרגעת הגרד ללא מרשם. אני משתגע מזה. ובבקשה תנסה לאבחן את זה כך. אם צריך עוד מידע אני אמסור לך. פשוט אני יודע כמה זמן יקח אם אני אנסה לקבוע תור לרופא מומחה- עד שאני אראה את רופא המשפחה שיתן לי הפניה לבדיקות דם אולי ולרופא שיקח זמן עד שאקבל תור. תודה רבה מראש

אולי אני מדמיין, אבל זה נראה כאילו כשהגרד מגיע, יש לי גם בעיה קלה של שליטה בשתן. כאילו יוצאות כמה טיפות ואני מרגיש יותר צורך ללכת לשירותים. נשמע הגיוני? תודה

אלי שלום, גרד אנאלי הוא תופעה רפואית מוכרת שיכולה להגרם ממגוון של סיבות. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, אך מידע כללי בנוגע לגרד מפורט למטה. מאחר שהגרד ממנו אתה סובל הוא תופעה חדשה, וקשורה לאירוע של דמם ושימוש במשחה, הייתי ממליץ בשלב הראשוןלהפסיק להשתמש במשחת רקטוצורין (למרות שנדיר שגורמת לגרד) ולעבור למשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים כגון בייבי פסטה ודומיו, להקפיד על ריכוך יציאות בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם. לציין כי לרוב אין קשר בין גרד להפרעות בשליטה במתן שתן. אם התופעה נמשכת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום, לפני כחצי שנה סבלתי מדימום בפי הטבעת בעת מתן צואה, לאחר בדיקה ושלילת טחורים נעשתה בדיקת קולונסקופיה שבה הרופא לא הצליח להגיע לכל אורך המעיים, לטענת הרופא לא נמצא כל גורם לדימום. לאחר הבדיקה התבקשתי להפסיק לצרוך מוצרי חלב לתקופה של שבועיים, כאשר בתום התקופה עשיתי בדיקות מעבדה. הדימום הפסיק,ולא נמצאו שרידי דם בבדיקת הצואה. חזרתי לדיאטה הרגילה שלי לתקופה של חצי שנה ללא בעיות. לפני כשבוע התחלתי לדמם שוב פעם בעת מתן צואה.בנוסף קצב מתן הצואה שלי עלה באופן ניכר ואני נמצא בשירותים 3-5 פעמים ביום(למרות שלמיטב הבנתי השינוי של כמות הפעמים נובע מהועבדה שהעלתי את כמות האימונים האירוביים שלי),איני סובל משום כאבים,הדבר היחידי שאני מרגיש הוא תחושת שריפה מאוד קלה בפי הטבעת בעת מתן צואה ואחרייה. אני מתלבט מה עלי לעשות. העניין העיקרי הוא שאני ישראלי המתגורר בחו"ל,עם דגש על העובדה שהמדינה שבה אני חי היא מדינת עולם שלישי. איני סגור על טיב המערכת הרפואית המקומית,ואני רוצה לדעת האם מצבי הנוכחי מצריך חזרה לארץ על מנת שאוכל להיבדק,או שאין העניין בהול? האם הבדיקה יכול לחכות מספר חודשים עד למועד ההגעה המתוכנן? ברצוני להוסיף שאני בן 23,בדרך כלל בריא,עושה ספורט בממוצע של פעמיים ביום(חשוב לי לציין שאני מקיים אימונים עצימים שכן הובא לתשומת ליבי שקיימת אפשרות שהרמה של משקלים כבדים עלולה לגרום לדימום).בתור ילד עברתי סבלתי מהרניה ועברתי ניתוח בגיל מאוד צעיר. בנוסף אני סובל מוריקוצלה ברמה 2(ללא בעיות ידועות עקב המצב) הדיאטה שלי מאוזנת. אודה לך על תגובתך..יום טוב!

ניר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מאחר שעברת קולונוסקופיה ללא ממצא מחשיד, ניתן להיות יחסית רגועים ולהניח שהדמם הוא ממצא שפיר כלשהו באיזור פי הטבעת שיכול לפגוע באיכות החיים, אך סביר שאינו מסוכן , ולכן אם הסבל מתון, נראה לי שסביר לחכות מספר חודשים על לביקורך הבא בארץ. אם תהיה החמרה ניכרת, מומלץ לפנות לבדיקה מוקדם יותר. שנה טובה.

כבר לפחות 3 שנים ואולי יותר יש לי מין בליטה כמו משולש בצד אחד של פי הטבעת. מעולם לא הפריע לי..אני כבר בת 20 (בהתחלה חשבתי שזה טחור אבל אמרו לי שזה רק אחרי הריון)ועכשיו פתאום נדמה לי שזה לא כלכך נורמלי. בזמן האחרון אני גם נפצעת שם (חתך קטן שמסרב להגליד לגמרי על הבליטה) לאחר שאני מסיימת בשירותים. וכבר פעמים שירד לי דם מאותו חתך. אני ממש רוצה להיפטר מזה אפילו בניתוח. אשמח לדעת מה זו הבליטה, איזה דרכים יש להיפטר ממנה וכו'. ממש תודה

אליענה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בליטה כמו שאת מתארת יכולה להחשיד לקפל עור (שהוא בעצם טחור חיצוני שאינו נפוח), אבל לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אכן מדובר בקפל עור, הדרך היחידה להסירו היא בניתוח לכריתתו. אם הממצא מפריע לך, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. שנה טובה.

שלום, אני בן 21 וכבר שבוע שיש לי נפיחות בפי הטבעת .. נפיחות כואבת אך לא ברמה בלתי סבילה. גם בשירותים זה לא כואב אלא רק במגע עם הנפיחות. ד"א אני חייל. לאן באפשרותי לפנות? ויש הערכה מה זה?

יוסי שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס סביב פי הטבעת ועוד. אם התלונות לא חלפו מומלץ לפנות לרופא היחידה ולבקש הפניה למרפאה פרוקטולוגית. בכל החמרה עם כאב עז, חום וכד יש לפנות למיון. שנה טובה.

נתבקשתי לפרסם את המכתב הזה כדי לבקש עזרה עבור תינוק שנולד עם מספר רב של בעיות בחודש מאי השנה: עליכם השלום, ואחדשה"ט, בלית ברירה כמעט, אני מנסה שוב להיעזר בכם, ברשותך. שלום הקטן שלנו "בעל הייסורים", רק עתה עבר ב 16/8/11 ניתוח הירשפרונג,לאחר דחיות, שביתות וכו', אך לצערנו הרופאים נתקלו בבלתי רצוי, ונאלצו להחליט על כריתה טוטלית של המעי הגס, מחוסר תפקוד/חוסר הגליגליונים..וכיום, בבית, התוצאות כואבות לכל הסובבים... אינני מתמצאת ולא יודעת לנצל את שרותי האינטרנט.. ושאלתי, אם תוכל לשלוח את הקובץ הרצ"ב לכל פורום אפשרי ואו למי שתראה לנכון, כי הילד מתייסר עד כדי עילפון כל פעם שטפטוף החומצות מתנקז. כללית הוא ילד חברותי מאד, עליז במיוחד, יפה, מפותח, שוקל כ 8 ק"ג, פעיל ועירני . אך בזמן הבעירה, הוא קורע שערים. גם רשמתי את הפרטים/הטל. שלי בכדי שלא יטרידו אותך. הרבה שמחה ונחת משלכם, בברכה ובתודה מראש,

אינני כירורג ילדים ואיני מטפל בילדים בגיל זה בשגרת יומי. מציע לפנות לכירורג הילדים המנתח ליעוץ והכוונת הטיפול.

שלום רב! סבלתי בעבר מטחורים והבעיה נפתרה. לאחר מכן התגלתה גם פיסורה שגם היא טופלה אך גרמה כנראה להתכווצות של שרירי פי הטבעת מה שגורם לי למאמץ יתר ביציאות למרות שהן רכות כמו כן זה גורם למצב של התרוקנות לא מלאה בבת אחת אלא כמה פעמים ביום דבר שיוצר אי נוחות בפי הטבעת ופחד שהפיסורה תחזור. שמעתי על משחת נפידיפין האם זה יכול לעזור לילפתור את הבעיה. עלי לציין שהטיפולים שעשיתי הם טבעיים ומצוינים. תודה.

תמי שלום, אם הפיסורה כעת לא פעילה, לא שכיח שהיא יוצרת הפרעות התרוקנות, ויש לשקול גם את האפשרות השניה, שהפרעת התרוקנות ומאמץ בעת היציאה היו למעשה הסיבה לפיסורה ואולי גם לטחורים. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. המומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב! לפני יומיים יצא לראשונה לבן זוגי בן ה-37 טחור מציק וכואב. במשך יומיים הוא סבל מכאבים שנרגעו מעט רק עם מים חמים. כמו כן, ניסינו גם משחה בשם פרוקטוצורין. היום הוא גילה פצעון מוגלתי שנראה ממש כמו חצ'קון בחלק העליון של פי הטבעת שאינו קרוב לטחור. האם יש קשר בין שתי התופעות? יש לציין שהחצ'קון לא כואב לו בכלל, אך הטחור עדיין מציק וגורם לו לאי נוחות רבה. אשמח לתשובה מהירה, אנחנו קצת מודאגים... תודה רבה ושבוע טוב. שוש

שוש שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, נשמע שהממצא שאת מתארת אינו קשור לטחורים, אך קשה לי לדעת למה את מתכוונת במילה "חצ'קון" ללא בדיקה. אם נוצר ממצא גדול או כואב או אם עולה חום מעל 38 יש לפנות למיון לוודא שאין אבצס. אם אין הטבה תוך מספר ימים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ביום חמישי גיליתי טחור חיצוני, התחלתי בטיפול במשחה ללא מרשם (סופר פארם) ומרחתי על פי ההוראות אמש הטחור התחיל לדמם, ויחד עם זאת הכאבים פחתו וכמעט ואינני מרגיש אותו כעת אך עדיין, הטחור לא מפסיק לדמם ולא טיפות אלא נזילה עקבית שגורמת לי סחרחורת קלה. מה עלי לעשות? איך מפסיקים את הדימום?

אביב שלום, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, החל מטחור חיצוני טרומבוטי שנוצר עליו כיב (נשמע הכי מתאים לתאורך), דרך טחורים פנימיים, ועד לדמם מהמעי. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. דמם שנובע חיצוני טרומבוטי שנוצר עליו כיב לרוב אינו מאסיביוחולף מאיליו. יחד עם זאת, אם יש דמם ניכר המלווה בסחרחורת מומלץ לפנות למיון לבדיקה. אם הדמם אינו רב אך לא פוסק מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

היי דוקטור, לפני שלושה חודשים עברתי ניתוח PPH ל"הסרת" טחורים. אתמול עדיין הרגשתי סיכה בפנים. האם הן לא אמורות לנשור? האם זה יפריע לי לקיים יחסי מין? יפצע את הבן זוג/ אותי? מודה לך על התשובה,

יוסי שלום, חלק ניכר מהסיכות בהם משתמשים בניתוח PPH נשארות במקומן, ולרוב לא מפריעות בחיים. יחד עם זאת, מומלץ להזהר בהתחלה בזמן יחסי מין אנאליים כמקבל ולוודא שבן הזוג לא חש שום דבר שמפריע לו.

אולי מדובר בצרות של עשירים, אך בכל אופן אני רוצה להיות רגועה. אני בת 37. בריאה בד"כ. לוקחת אלטרוקסין ו-ESTO בכל יום. בעלת נטייה לסכרת (סכרת הריונית וערכי סוכר גבוהים) סובלת מפעם לפעם ממיגרנות ואז נוטלת רילרט. לא בכל יום, אבל קורה שיש לי המון יציאות של צואה. היום למשל לדעתי כבר הייתי בשירותים שבע פעמים. בכל הפעמים צואה, קשה (אבל לא מדי). אין קושי להוציא ויש בהחלט הקלה לאחר היציאה. יש לציין שהיום יש לי מיגרנה (אולי יש קשר) וכל יציאה מקלה במקצת גם על המיגרנה. תודה על התשובה

מיכל שלום, כעיקרון, מספר היציאות שאת מתארת אינו בעייתי אם הוא לא פוגע באיכות חייך ולא מלווה בסימפטומים נוספים. אם כאבי הראש שלך נגרמים ממגרנה אמיתית, אז יתכן שיש קשר, שכן מגרנה יכולה לגרום גם לסימפטומים שונים במערכת העיכול. אם בכל זאת היציאות האלה פוגעות באחכות חייך במידה ניכרת מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

זה לא מפריע לי. למעשה זה קיים זמן מה ואפילו לא שמתי לב לכך. מכיוון שברוב הימים אין לי מספר כה רב של יציאות (יכול להיות יום בלי אף יציאה) אז אני לא מוטרדת. אגב המיגרנות שלי מאובחנות על ידי נירולוג, ככה שאין לי ספק שמדובר במיגרנה.

שלום רב, לפני כשבועיים טיפל בי כירורג בטרומבוזה בחלק החיצוני של פי הטבעת. לאחר שעברו הכאבים של הטיפול, חזרו לי ביומיים האחרונים התחושות שהיו לי טרם הטיפול. מה משמעות הדבר? האם טרמבוזה כרוכה תמיד בטחורים? לתשובתך אודה.

הדר שלום, טרומבוזה, דהיינו יצירת קריש דם בחלקו החיצוני של פי הטבעת, מתרחשת החלקם החיצוני של הטחורים בפי הטבעת. יחד עם זאת, אין לי דרך לדעת ללא בדיקה אם הכאב הנוכחי נגרם שוב מטחורים חיצוניים טרומבוטיים או מסיבה אחרת כל שהיא. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

יש לי דקירות בצד שמאל של הבטן, מה זה אומר?

עדן שלום, תלונותיך יכולות להגרם ממגוון רחב מאד של סיבות. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ואין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לרופא לבדיקה.

היי אני עובר פה על ההודעות ותיארת בדיוק מה שאני מרגיש כרגע. דקירות בצד שמאל של הבטן. איפה זה היה אצלך? למטה או ממש בצד? ומה עשית עם זה? תודה רבה

בס"ד שלום, כיום אני אחרי שלושה חודשים של לידה ראשונה בלידת ואקום. מהלידה ישנם כאבים חזקים ביציאות של הצואה( במיוחד בהתחלה). חשוב לציין שיש לי יציאה פעם בשלושה או ארבעה ימים (אני לא יודעת אם זה קשור לזה שהמבנה גוף שלי רזה). הלכתי לרופא כירוג הוא אמר לי שהפצע קצת נרפא והוא נתן לי את המשחה nifidipine למריחה פעמיים ביום ואני מורחת, כבר עברו 9 ימים ועדיין יש כאבים ביציאות. היציאה האחרונה הייתה מאד קשה וירד לי דם אחרי שהרבה זמן כבר לא ירד לי במקום הזה. חשוב לציין שאני מרבה באכילה של מאכלים המועשרים בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה וזה לא ממש עוזר לי ביציאות. הרופא אמר לי שבאופן כללי המשחה הזו עוזרת או ניתוח. חשוב לי לומר שגם לפני הההריון היציאות שלי נחשבו כקשות גם, אך לא הכאיבו לי. פשוט אחרי הלידה היציאות נהיו מאד כואבות כי יש שם את הקרע. יש לי תור לדיאטנית מחר...אני לא יודעת עד כמה זה יעזור האם יש סיכוי שהמשחה הזו תעזור? או שכל פעם זה יקרע לי מחדש הניתוח של העניין הזה מסובך? * במידה ויתבצע הניתוח ועדיין ימשיכו היציאות האלו...הקרע יחזור לקדמותו שוב?? יש פתרון? תודה רבה ושבוע טוב!

פרח שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לפי תאורך, נראה שאת סובלת מפיסורה בפי הטבעת, בהסתייגות שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. הטיפול החשוב ביותר בפיסורה הוא לרכך את היציאות, גם לצורך טיפול בבעיה הנוכחית וגם כמניעת השנותה לטווח ארוך. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. מעבר לכך, טיפול בפיסורה יכול לכלול מגוון טיפולים כולל משחות כגון ניפדיפין או רקטוג'סיק, הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי, או ניתוח לפיסורה. מידע כללי על אפשרויות הטיפול בפיסורה מצורף למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול המתאים ביותר לך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום דר' . נולד לי פג בשבוע 30 לפני 7 חודשים במשקל 870 גרם.מיום שני לחייו תפיחות בטנית עם צילומי בטן חוזרים שהדגימו דפוס חסימתי עם הרחבה משמעותית של לולאות מעי. טופל בחוקני סליין במחשבה של מקוניום פלאג עם הטבה זמנית, ללא עדות ל"נק" או זיהום.תפיחות בטנית המוקלת ומוחמרת לסירוגין, נסיונות האכלה הופסקו שוב ושוב לאור קליניקה חסימתית, לאור זאת 3 שבועות לאחר לידתו בוצעה אילוסטומיה זמנית על מנת לאפשר מתן כלכלה ועלייה במשקל. (בניתוח הכרורגית לא ראתה שום בעיה/חסימה) גם לאחר הוצאת הסטומה היתה הרחבה של לולאות מעי אך המצב הקליני היה טוב, ספיגה טובה של אוכל (פרוגסטמיל) בטן רכה ויציאות כל הזמן. לאחר השחרור המשכנו את הברור: עשינו תבחין זיעה ובדיקה גנטית לשלול CF ויצא תקין. עשינו ביופסיה של הרקטום לשלול הירשפורננג ויצא תקין. בדיקה הבאה היא חוקן בריום . הרופאים אמרו שאם החוקן יהיה תקין אין עוד מה לבדוק אלא רק לעשות ניתוח החזרה ולראות מה קורה.. שאלותיי: 1. האם הדר' יודעת על עוד בדיקות שאפשר לעשות על מנת לבדוק תפקוד של המעי לפני ניתוח ההחזרה? 2. האם כדאי לבדוק מלחים, בלוטת התריס? עמוד שדרה? האם קשור? 3. מה בדיוק החוקן בודק?? 4. את החוקן הם רוצים לעשות מהסטומה (ולא מפי הטבעת) מה ההבדל?ולמה זה עדיף? 5. אם באמת הכל תקין מה יכלה להיות הבעיה? יכול להיות רק בגלל שהיה פג? כזכור לי הרופאים בפגיה אמרו שגם פגים קטנים אחרי כמה ימים זה מסתדר, ופה זה "לא הלך" הרבה זמן.. 5. מה זה אומר "מקוניום פלג" האם יכול להיות שזה מה שהיה לו? 6. איך ניתן לשלול מחלק קולוניק? בעיה עצבית? 7. אם יש כל הזמן יציאות מהסטומה זה אומר שהמעי הדק בטוח תקין? אודה לך מאוד מאוד אם תוכל להתייחס ל7 השאלות הנ"ל, ידוע לי שזה מידע כללי והתיק לא לפניך, אך אשמח לשמוע חוות דעתך. תודה מראש ליאת

ליאת שלום, אני מבין מאד את דאגתך אך אינני כירורג ילדים ואיני מתעסק בבעיות כגון אלו בשגרת יומי. מומלץ להוועץ בכירורג ילדים.

שלום , אני גבר בן 36 - מזה מס' חודשים סובל מכאבים באזור פי הטבעת , פניתי לפרוקטולוג ובבדיקה גופנית הוא מצא: "פיסורה אחורית בשעה 7 עם sentinel pile . רגישות וספאסטיות של הספינקטר". אני מאד סובל ומקפיד על תזונה שתאפשר יציאות רכות. הרופא נתן לי משחה "רקטוג'סיק" אך היא גרמה לי לכאבי ראש ממש חזקים. אני משתמש בפרוקטוגליבנול שקצת מקלה. 1. האם יש עוד משחה טובה שאתה ממליץ ( אובליפחה, או אמרו לי משחה צהובה טובה)- אני הומו ומקיים יחסים אנאליים , כרגע כמובן שלא ,2. האם אוכל להמשיך ביחסים? אודה מאד לתשובתך

דני שלום, ניתן לעבור למשחת ניפדיפין, אותה יש למרוח 4 פעמים ביום (לעומת פעמיים ברקטוגזיק) אולם אינה גורמת לכאבי ראש. לאחר ריפוי מלא של הפיסורה בדרך זו או אחרת, אין מניעה לחזור לחיי מין רגילים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

לפני כמה ימים בסביבות החמישה שישה הצואה התחילה לצאת בכאב ולפעמים היה דם על הנייר.קראתי על הטחורים באינטרנט ומהסתכלות לבד אני יכול להגיד שיש לי בפינה של פי הטבעת כמו וריד מנופח או משהו, אבל הוא לא ממש בחוץ הוא טיפה בפנים (צריך טיפה לפתוח את פי הטבעת בשביל לראות אותו.) זה טחורים ? ובאיזה שלב זה ? בכל מקרה אני הולך לרופא היום (21.8) תודה לעוזרים

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, ולהוועץ ברופא.

שלום, אני בהריון בחודש שמיני וסובלת מטחורים. לא יודעת מה ההבדל בין חיצונים ופנימיים. אבל חיצוניים בטוח יש. מצאתי באינטרנט ובפורומים המלצות להמון תרופות טבעיות ולא טבעיות. ורציתי לדעת במה מומלץ לי להשתמש: טבעיות: טחורN והמN של "הפלא ופלא", Hamamelis-Salbe-Heel S של אלטמן אחרות: הממליס עם מנטול של ד"ר פישר, פרוקטוצורין, פרוקטוגליבנול, פרסטו-ג'ל, נרות דקטוצורין, משחת עזרקאין 5% תודה מראש

הריונית שלום, כל המשחות שציינת מיועדות בעיקר להקל על הסבל ולא מטפלות לרוב בטחורים עצמם, ולכן תשתמשי במה שאת מרגישה שעוזר לך. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. לרוב צפוי שיפור ניכר מספר שבועות אחר הלידה, אולם אם השיפור אינו מספק מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אם בעת רקטוסקופיה מתגלים טחורים קטנים או פוליפ, הרופא/ה מסיר אותם? תודה, יוחאי

לא, אך בבדיקת אנוסקופיה ניתן לבצע קשירת טחורים.

שלום ד"ר זמורה, אני בת 29, סובלת כבר כמה שנים מ-IBS, ובשנה-שנתיים האחרונות לעתים אני סובלת גם מיציאה של רקמה כשאני מתאמצת בשרותים. פרט לכך אני בריאה, עושה פעילות גופנית וכו'... עברתי מספר פעמים קשירת טחורים, אך לאחר שהתעקשתי שזה לא טחורים, ושהטיפול רק גורם לי לדימומים וכאבים, הפנו אותי למנומטריה. בעקבות המנומטריה והמצב שתיארתי נאמר לי שיש לי צניחה מלאה של החלחולת, ושעלי לעבור ניתוח. קראתי בפורום על פרולאפס, אך עדיין יש לי מספר שאלות: 1. מהם סוגי הניתוחים הקיימים, מהם היתרונות והחסרונות שבהם, כמה זמן האשפוז וההתאוששות? 2. האם קיימים איזשהם טיפולים אפשריים שאינם מערבים התערבות כירורגית, אותם אפשר לנסות לפני שעושים ניתוח? 3. האם לניתוח יהיו השלכות על הריון ולידה (כעת זה עדיין לא רלוונטי, אך אני מודאגת לגבי העתיד)? 4. אני משערת שהפרולאפס נגרם אצלי בעקבות מאמצים ממושכים בגלל ה-IBS, לאו דוקא עצירות. גם אם אעבור את הניתוח, איך אוכל למנוע את הישנות הבעיה? 5. ולסיום- שאלה טכנית: אולי אתה יודע איך אני יכולה לברר אילו הטבות (מבחינת רופאים פרטיים וכו') אני זכאית לקבל דרך הביטוח שעשו לי במקום העבודה שלי, או דרך הקופ"ח שלי? המון תודה!

הי, אני לא רופאה, אבל היה לי מקרה דומה..פרט לזה שאני לא סובלת כמוך מibs. בכל אופן- כדי לקבוע שיש לך פרולפס, מנומטריה אינה מספקת. ולגבי ניתוח לפרולפס- אף אחד לא יסכים לנתח אותך, אם הוא לא יהיה בטוח במאת האחוזים שזאת אכן האבחנה שלך.אגב- גם לגבי פרולפס יש כמה אפשרויות: ייתכן שיש לך פרולפס חלקי, רק של רירית הרקטום, ולא פרולפס מלא של כל הדופן. בכל מקרה- את האבחנה הזאת מאששים ע"י: 1. בדיקה קלינית- כשאת נדרשת להתאמץ -כמו ליציאה- לעיני הרופא- ואז הוא רואה אם יש לך יציאה של רקמה, ואם כן- באיזו מידה. ו-2. בדיקה מאד חובה שנקראת: דפקוגרפיה- שזה בעצם צילום רנטגן של תהליך היציאה בשרותים...יש הרבה מידע באינטרנט על הבדיקה הזאת- ואני בטוחה שתוכלי לקרוא עליה. בקיצור- אל תמהרי לשום ניתוח אם יש לך אבחנה לא ברורה במאה אחוז! בהצלחה

טלי שלום, טלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פרולפס של הרקטום הוא מצב בו כל דופן הרקטום מתקפלת על עצמה וכל הקרטום צונח החוצה בעת מאמץ. הדרך העיקרית לאחבן פרולפס היא בבדיקה של רופא מומחה לתחןם שרואה את הפרולפס בעת מאמץ, ויכול לומר אם מדובר בצניחה מלאה של כל הרקטום או רק בצניחה של רירית, שהיא בעצם סוג של צניחת טחורים. רק במקרים שיש ספק בבדיקה, ניתן להעזר בבדיקות עזר שונות, שהרבה פחות מדוייקות מבדיקת רופא מומחה, כגון דפקוגרפיה, שהיא בדיקה בה מצלמים את תהליך ההתרוקנות ברנטגן, או בדיקת אולטרסאונד פרינאלי דינאמי. בכל מקרה, מנומטריה היא לא בדיקה המיועדת לאבחן פרולפס. אם אכן יש פרולפס אמיתי של הרקטום, התיקון היחיד שלו הוא כירורגי, ומומלץ לבצע תיקון כזה, שכן פרולפס ארוך שנים יכול לפגוע במנגנון הסוגרים של פי הטבע באופן לא הפיך. ניתן לחלק את התיקונים לשתי קבוצות עיקריות, תיקונים המבוצעים דרך פי הטבעת ותיקונים בטניים (המבוצעים היום לרוב בגישה לפרוסקופית). לניתוחים הבטניים שיעורי הצלחה גבוהים יותר ולרוב זו הגישה שאנו מציעים לנשים צעירות. הסיכון לפגיעה בפריון קטן מאד. אם את נוהגת לבצע מאמצים כרוניים בעת יציאה (בעיקר אם זה ישאר לאחר תיקון הפרולפס) יש לנסות לברר מדוע (לדוגמא- הפרעה בהרפיית רצפת האגן) ולטפל בכך, על מנת להקטין את סיכויי חזרת הפרולפס בעתיד. ביטוחים פרטיים לרוב מממנים ניתוחים פרטיים, אולם יש לברר זאת מול הביטוח והרופא שתבחרי לביצוע הניתוח. מעט מידע כללי על צניחת רקטום: צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. כיצד נעשית האבחנה?הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר.

תודה רבה. (ותודה גם לאנונימית על התגובה). שבוע טוב, טלי

שלום לאחר התיעצות לגבי אפשרות ניתוח לפיסטולה לאחר ניקוז אבצס בפרינאום הוצעו לי האפשרויות של 1)סטון 2)פקק קולוגן 3)LIFT מה האפשרות המומלצת ? עלי לצין שמיקום הפיסטולה מסוכן מבחינת פגיעה בשרירי הסוגרים , אני בחורה בריאה בד"כ אך מאוד רגישה לסבל תודה לי

ליאור שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לפיסטולות לפי יחסן למנגנון סוגרי פי הטבעת, ואם הפיסטולה מכילה כמות ניכר של שרירי סוגרים, יש לבחור שיטות משמרות סוגרים. ישנן מספר שיטות כאלה, לכל אחת יתרונותיה וחסרונותיה, וכל אחת מהשיטות שהוצעו לך לגיטימיות. סיטון הוא חוט העובר דרך הפיסטולה, ומתחלק ל 2 סוגים: סיטון לניקוז, הקשור באופן רופף- סיטון כזה יכול להיות במקומו גם שנים מבלי לתקן את הפיסטולה, וסיטון חותך, הנקשר באופן הדוק על השריר וחותך אותו בהדרגה. למרות ששיטה זו כרוכה בשיעור הצלחה גבוה, היא לא לגמרי "משמרת שריר", ולכן אישית אני נוטה להמליץ עליה רק כאמצעי אחרון, אם שיטות אחרות נכשלו. לשאר השיטות שציינת (וגם כאלה שלא ציינת ומופיעים למטה) שיעור הצלחה נמוך יותר, אולם סיכון נמוך יותר לפגיעה בשרירי הסוגרים. בסך הכל, הוצעו לך שיטות עדכניות, ןלכן נשמע לי שאת/ה מטופל/ת על ידי מומחה הולם לתחום זה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. שיטה חדשה נוספת נקראת LIFT, בה מופרדת הפיסטולה באמצעיתה . מדובר בניתוח פשוט יחסית עם החלמה יחסית מהירה והנתונים הראשונים מצביעים על שיעורי הצלחה לא רעים.

שלום אני לאחר ניתוח אבצס עם פיסטולה בפרינאום - האם עלי להתנזר מבריכה וים בשל אפשרות לזיהום

לי שלום, מבחינת בריאותך אין מניעה להכנס לבריכה או לים עם פיסטולה ולא תזיקי לעמצך בכך. יתכן שתרגישי אי נוחות מקומית במי ים מלוחים. השיקול היחידי, בבריכות ציבוריות, הוא בריאות הציבור- לא בטוח שהיית רוצה בעצמך להכנס לבריכה שאנשים נכנסים אליה עם פצעים מפרישי מוגלה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק.

שלום יש לי טחור בולט החוצה ,יש דימום בניגוב !!! השאלה שלי אם יש אפשרות לעבור קשירת טחור בביתי ולא במרפאה ? אחרי קומפרסים קרים או חמים הוא יורד בנפח בצורה די משמעותית כמובן ביקור פרטי ........ אני סובל מ"אגורופוביה" מה שלא מאפשר לי לצאת לטיפול תודה מראש

פוצי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אישית איני מבצע קשירות בבית המטופל, ומרפאתנו משתמשת בציוד מתקדם שלא ניתן לנייד בקלות. איני יכול לענות בשם מומחים אחרים.

אני בן 28 מטר 78 ושוקל 72, והשבוע התחלתי לסבול מתחורים חיצונים, זה יכול בגלל שאני יושב הרבה מול המחשב ואולי אפילו תורשתי. אני סובל מכאבים אבל אין לי דימומים. רציתי לדעת: מה אני יכול לעשות בשביל לטפל בזה,האם זה דבר קבוע עד שאני יעבור איזה שהיא פרוצדורה רפואית או שזה בא והולך כמו דברים כרוניים כמו הרפס, ואם כן כמה זמן לוקח לזה להעלם אחרי יציאה של טחורים. קראתי קצת באינטרנט וראיתי שיש צורך לשמור על תזונה נכונה והתחלתי ללכת לחדר כושר בשביל פעילות גופנית כמו כן גם רכשתי קרם הממליס של ד"ר פישר. אני ישמח לקבל תגובה והדרכה מה לעשות והאם אני צריך לפעול אחרת בשביל לטפל בבעיה. תודה מראש.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם אין הטבה מספקת, ומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, לפני כחודש וחצי עברתי בהצלחה ניתוח פיסורה בחיתוך צידי ובמהלכה גם נכרת טחור פנימי רמה 3. צלקת הכריתה של הטחור נעלמה ונספגה, המקום אינו כואב וכמובן פסקו מזמן הדמם וההפרשות המעטות שהיו בהתחלה. גם איזור הפיסורה אינו כואב כמעט כלל אך יש רגישות קלה באיזור (ייתכן ויותר פסיכולוגית מפיזית ממש). לציין כי חזרתי לעסוק בספורט, חלקו אינטנסיבי ומאומץ, ללא בעיות מיוחדות ושמירה עלכללי תזונה המביאים ליצואות רכות. שאלתי- האם ומתי ניתן לקיים מין אנאלי ללא חשש אחרי ניתוח שכזה (כמובן תוך זהירות ושימוש באמצעי סיכה וכו)? האם מין אנאלי יכול לגום להישנות הפיסור \ טחורים? איך יודעים כי עבר מספיק זמן מהניתוח וכי אפשר לקיים מין אנאלי?

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אין פרק זמן חד משמעי שצריך לחכות טרם קיום יחסי מין אנאליים לאחר ניתוח. מאחר שחיי מין הם חלק חשוב מאיכות החיים, אם אין כאבים והפצעים החלימו, להערכתי ניתן לנסות לחזור בעדינות לבזהירות לחיי מין תוך הקשבה לגוף, ולעצור אם יש כאבים. אם אינך מצליח לחזור לחיי מין סדירים לאחר מספר שבועות, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

כבר שנה שאני סובלת מגירודים בפי הטבעת,הייתי אצל פרוקטולוג והוא לא ראה כלום.אני בהריון חודש רביעי.בחודש האחרון היו לי מספר פעמים דימום קל בניגוב ופעם אחת שהדימום לא היה קל.האם יש סיבה לדאגה?

דנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי לדעת לדוגמה את גילך, ההסטוריה המשפחתית והרפואית, וללא בדיקה. ככלל, בגיל בו נשים עדיין נושאות הריון, הסיכוי להתפתחות ממצאים מדאיגים כגון סרטן המעי הגס נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימיים (ששכיחים בהריון) גבוהים בהרבה. אם בכל זאת את לא שקטה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אין דימום כאבים יש לציין שנבדקתי אצל פרוקטולוג לפני כמה שנים וקולונוקופיה עברתי לפני שנה שהיתה תקינה נאמר לי שיש לי טחרים קלים שמצריך טיפול בפרוקטו גבינול ביומיים אני מרגיש כאבים בפי הטבעת במיוחד בישיבה

משה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים טרומבוטיים (שנוצרו בהם קרישי דם), ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.