פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

עברתי לפני עשרה ימים ניתוח pph לטחורים מדרגה 3-4 עם צניחת רירית אני עדיין סובל מכאבים קלים אבל החששות שלי נובעים בעיקר משני דברים יצא לי טחור אחד החוצה, לא מצליח להבחין אם חיצוני או פנימי והוא קבוע בחוץ האם זה אומר שהניתוח נכשל? האם למרוח משחה כלשהי? ובעיה נוספת היא שאני מבצע בערך 4 יציאות קטנות ביום אני מרגיש שכל פעם שאני עומד או מתהלך קצת אני צריך ללכת להתרוקן האם זה נורמלי? קשור לטחור שבחוץ? או שזה תוצאה של הניתוח? מתי יחלוף?

דין שלום, כעיקרון ניתן לומר שתקופה של 10 ימים היא תקופה בה לרוב לא הסתיים תהליך ההחלמה לאחר ניתוח כפי שאתה מתאר. בנוסף, טחור חיצוני בצקתי או טרומבוטי הוא סיבוך ידוע של ניתוח PPH וחולף מאליו בהדרגה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

כבר תקופה ארוכה אני סובלת בדרך כלל בלילה מכאבים קשים מאיר אותי מתוך שינה.הכאבים מלווים בתחושה של לחץ ואז פי הטבעת כאילו מתהפך ויוצא החוצה.הכאב מופיע לפעמים גם במשך היום אבל בעקר בלילה,

נעמי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ישנן מגוון של סיבות לכאבים באיזור פי הטבעת, החל מפיסורה או טחורים דרך התכווצות של שרירי רצפת האגן ועד לכאב מסיבה לא ברורה הנקרא פרוקטאלגיה פוגקס. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, לפני כחודש וחצי עברתי ניתוח להסרת טחורים. אני עדיין סובלת מגרוד (שמופיע בעיקר בלילה), כאב מסויים לאחר עשיית צרכים, וכן - הפרשות מפי הטבעת (כאילו לא ניגבתי טוב...) האם אלו תופעות סבירות ל 7 שבועות מהניתוח? מה אפשר לעשות כדי להקל את הגרוד? והאם מצריך חוו"ד של רופא? תודה רבה!

יעלי שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, במרבית החולים ישנה החלמה טובה בטווח הזמן שאת מציינת לאחר הניתוח. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום קוראים לי עדי ואני חיילת בת 20 סבלתי בגיל 16 מפיסורה ועברתי ניתוח (ניתוח הראשון בחיי) ניתוח קל שההחלמה שלו הייתה יום וחצי בבית חולים. היום אני חוששת שחזרה לי הפיסורה, אני מרגישה כאבים ביציאות וגם בדקתי במראה וראיתי סדק קטן. רק הפעם זה לא נראה לי כלכך גרוע כמו פעם שעברה. מחר יש לי תור לרופא כירורג שידבוק אותי ולפי המצב של הפיסורה נראה לי שהוא יתן לי כל מיני טיפולים כמו אמבטית ישיבה ושמן פרפין ולא שוב ניתוח. רציתי לשאול כמה זמן לוקח לטיפולים האילו עד שפחות או יותר זה עובר ואם נותנים על זה גימלים בכלל וכמה. תודה מראש.עדי.

עדי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מניח שבינתיים נבדקת כבר וקיבלת תשובה מוסמכת על כל השאלות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

קיבלתי לטיפול את משחת רקטוגסיק אך איך שאני שם אותה לאחר כרבע שעה מתחילים לי כאשי ראש שנמשכים לפחות 3 שעות . מה עושים ?

איתן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ניתן להחליף למשחת ניפדיפין שפעולתה דומה אך כמעט אינה גורמת לכאב ראש. יש לשים לב שניפדיפין יש למרוח 4 פעמים ביממה.

דוקטור שלום, אני בת 28 ולפני כשנה מצאו אצלי פוליפים רבים במעי הגס ואובחנתי כחולה בפוליפוזיס. אי לכך אני אמורה לעבור ניתוח להסרת המעי הגס. אני מנסה למצוא חומרים על הניתוח הזה ומידע על המחלה אך לצערי החומר שהצלחתי למצוא אוןליין הוא מועט מאוד. האם יש לך מושג על פורומים של חולי פוליפוזיס או מידע נוסף ברשת? אודה לך. תודה :)

שלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לצערי איני מכיר פורומים ספציפיים לנושא הפוליפוזיס. יש באינטרנט מידע רב על המחלה באנגלית. את יכולה לבצע חיפוש לפי Familial adenomatous polyposis או FAP ולמצוא אתרים רבים עם מידע בנושא.

שלום רב! אני בת 35 לאחר 3 הריונות, 2 לידות רגילות ואחת קיסרית. "סובלת" מטחורים חיצוניים מאז ההריון הראשון. לפעמים סובלת מכאבים ולעיתים רחוקות מאוד מדמם קל. בחודשיים האחרונים סובלת מאוד מגרד בפי הטבעת, אבל לא בטחורים עצמם אלא ממש סביבי פי הטבעת. ניסיתי משחה נגד פטריות כי חשבתי שמדובר בפטריה, אך ללא הועיל. מה זה יכול להיות? אפשר להימנע מביקור אצל רופא? אודה על תשובתך חגית

חגית שלום, אולם ישנן סיבות רבות ומגוונות לגרד אנאלי, כולל טחורים צנוחים. ברוב המכריע של המקרים גרד אנאלי היא בעיה של איכות חיים ולא בעיה מסכנת חיים, ולכן ההחלטה אם לפנות ליעוץ ולטיפול רפואי היא שלך בלבד, אך עלייך להבין שאין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מספר עצות שניתן לנסות ללא בדיקת רופא: מומלץ להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם, אשר סופח נוזלים מהיציאה והופך אותה ליותר ספוגית. כמו כן, ניתן להשתמש במשחת הגנה מקומית לעור סביב פי הטבעת מסוג המשחות שמורחים לתינוקות כנגד תפרחת חיתולים. אם בכל זאת תחליטי לפנות לרופא, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום רב, לאחרונה אני סובלת מגירוי בפי הטבעת בד"כ אחרי יציאה. ודבר נוסף מרגע שאני צריכה להיכנס לשירותים ליציאה אני חייבת באותו רגע אין לי אפשרות להמתין. מה שקרה לי היום שבדרך לשרותים לא הצלחתי לעצור ואכן יצא לי קצת אמנם יש לי שלשולים אבל תמיד יש לי שליטה הייתי רוצה לדעת אם יש לי בעיה אם אני זוכרת זה קרה לי פעם בשבוע האחרון אכלתי המון חריף אבל אני רגילה לזה. מה לעשות? די נבהלתי היום. האם יש אפשרות להנחות אותי תודה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת יכול לעיתים לגרום לגרם סביב פי הטבעת, אולם ישנן סיבות רבות ומגוונות לגרד, כמו גם סיבות רבות לקושי ביכולת השליטה. חשוב לציין כי ישנם טיפולים מגוונים לבעיות אלו ובטיפול מקצועי ניתן פעמים רבות לשפר את איכות החיים במידה ניכרת. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

בעקבות יציאה מאד מאד קשה, התחיל דימום די רציני, מאורח יותר גיליתי גם טחור חיצוני. כואב ומדאיג. תודה מראש על תשובה דחופה.

מירי שלום, סביר שדמם כמו שאת מתארת, בעיקר אם אינו מלווה בכאב עז, נובע אכן מטחורים, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם יש דמם מאסיבי יש לפנות לחדר מיון. אם הסימפטומים לא חולפים לאחר מספר ימים של ריכוך יציאות מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני עומדת בקרוב לעבור את הניתוח בשיטת סטאר הוא משולב בניתוח נוסף בפסקופיה, יש לי חלק מעי שגולש לרקטום. רצתי לבדוק אם באמת הניתוח ישפר את יכות החיים, או יש סיכון של כאבים ויציאות מרובות כי שכתבה החולה זהבה שעברה את הניתוח?

יהודית שלום, לצערי קשה לי לתת לך יעוץ פרטני מבלי להכיר את כל פרטי המקרה, אולם בכלליות ניתן לומר שניתוח STARR, ככל ניתוח אחר, יכול להועיל כאשר הוא מבוצע באינדיקציה הנכונה, אך יכולים להיות לו גם סיבוכים, כולל שינויים תפקודיים שיכולים לפעמים כשלעצמם לפגוע באיכות החיים. כמו לפני כל ניתוח, צריך לשקלל את האינדיקציה ומידת הפגיעה באיכות החיים הנוכחית למול הסיכונים, ולהחליט.

אני ארבעה שבעות אחרי ניתוח פיסורה (חיתוך צדדי) ,כאבים עברו ,אין הפרשות, יש גירוד ועקצוץ. אני מרגישה הרבה יותר טוב משלפני ניתוח, אבל עדיין מרגישה את המקום (גם בזמן היציאות ,אבל לא כאב) ,מרגישה שהוא לא 100% תקין בשלב זה. מרגישה אי-נוחות . עדין לפעמים יש קצת דימום אחרי יציאות. היתה לי פיסורה אחורית רחבה (זה מה שכתוב בדוח ניתוח) .היתי אצל מנתח לפני שבועיים, הוא בדק אותי רק חיצונית (ללא החדרת מכשיר פנימה) . כרתו לי גם תג אנלי. אמר שהכול בסדר ,תג החלים, ולא הזמין אותי לעד ביקורת. מתי גירוד ,עקצוץ, אי-נוחות אמור להיעלם? אולי יש צורך בטיפול שיאיץ את ההחלמה סופית? מה אתה ממליץ?

קים שלום, תחושות שונות באיזור ניתוח יכולות להיות תקינות גם מספר שבועות לאחר ניתוח, עקב תהליכי הריפוי. מומלץ להמשיך להקפיד על ריכוך יציאות, ואם יש ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום אני בן 24 לפני 3 חודשים התחילו לי בחילות קשות ויציאות רכות עם ריח חזק ולפעמים גם שלשולים יש ירידה במשקל לקחתי פראמין בעצת הרופא והוא מיקל קצת אך אני מאד חושש מגידול ח"ו יש לציין שיש לי דם בקינוח לאחר הטלת הצואה אבל זה כבר כמה שנים ומלווה בכאבים בפי הטבעת, וכאבים בבטן אין לי ולא הקאות ב"ה וגם אין במשפחה שום סיפור של גידול בגיל צעיר ואיני מעוניין לעשות בדיקות פולשניות בגלל הטשטוש האם תסמינים כאלו מחייבים בדיקות פולשניות (האם אפשר לעשות בדיקת MRI במקומן) יש לציין שלפני כמה שנים היו לי ג"כ בחילות לתקופה של כשנתיים ולאט לאט עבר אבל עכשיו קצת שונה (יצוין כי עשיתי בדיקות דם,צואה,ושתן שלא העלו דבר) , (בעיקר שאלתי היא האם כל החולים לאחר שלושה חודשים של בחילות צריכים כבר להרגיש כאבים והאם הכאבים צריכים להיות על בסיס קבוע) - מודאג תודה רבה על תשובתכם

ברוך שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 24 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, גם מחלות שפירות, כגון מחלות דלקתיות של המעי, זקוקות לעיתים לטיפול, אשר יכול לשפר את איכות החיים, ולכן מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני בת 50+, סובלת מעצירות כרונית יותר מ30 שנה, משתמשת כ30 שנה בלקסטיב קומפאונד במינונים גבוהים מאוד (6 כדורים ביום 3 פעמים בשבוע... אני יודעת שזה מאוד לא מומלץ אבל רק כך יש לי יציאות וכאלה שאינן קשות מאוד. אציין גם שאני סובלת מפיסורה, נותחתי בעבר וכעת שוב יש לי כאבים ודמם). לצערי החברה הפסיקה לייצר את התרופה, ולכן אני זקוקה בדחיפות לתחליף מיידי בטרם תגמר לי הכמות שנותרה לי. מה אתם ממליצים לעשות? תודה רבה מראש!

דליה שלום, העצה האחראית היחידה שאוכל לתת לך היא לפנות למומחה המתאים לטיפול בעצירות. הטיפול שאת נוטלת ביוזמתך אינו מומלץ על ידנו. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן.

מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

תודה רבה על המענה ד"ר זמורה!

שלום רב, אני בחורה בת 26 ולאחרונה אובחנה אצלי צניחת רקטום ע"י גסטרואנטרולוגית שהפנתה אותי לבדיקת מנומטריה ואמרה לי שיש צורך בניתוח-דבר שמלחיץ אותי מאד!! העניין הוא שמאז שאני זוכרת את עצמי תמיד יצאה לי "בליטה" דרך פי הטבעת בזמן הטלת צואה. ולכן אני לא מבינה- אם כל חיי כך חייתי ועד לפני כשנתיים (כשחליתי בוירוס נוראי בבטן שגרם לי לחום ושלשולים וסבלתי נורא אז התחלתי לחפש חומר באנטרנט ואז זיהיתי תסמינים של צניחת רקטום) בכלל לא ידעתי שזה לא תקין- אז למה לעשות את הניתוח? הבנתי שזה מצב שיכול להחמיר-אבל האם זה בהכרח כך? והאם בכלל יש טעם לביצוע ניתוח שכזה לפני לידות?? (אני לא נשואה) הרי זה יכול לצאת שוב בלחץ בלידה- אז לא עדיף לחכות? הבנתי שהניתוח המועדף לנשים צעירות הוא בטני- למה הכוונה בסיכויי הצלחה לטווח ארוך? האם אחוזי הסיכון גבוהים? ומה הם? האם ניתוח בבטן יכול לגרום לחולשה של שרירי הבטן ושתמיד תישאר לי בטן רופפת? (כמו של נשים לאחר ניתוח קיסרי?) אני יודעת שזה נשמע שטחי אבל אני עוד צעירה ואני לא רוצה להסתובב עם "כרס" :( ואם זה רק עניין של איכות חיים ואני כבר רגילה לעניין של טיפה להתאמץ כדי שזה יחזור פנימה בסוף הטלת הצואה, אז למה? אגב- יש לי "מעי רגיז" ומערכת העיכול שלי לא משו (יש לי הרבה שלשולים)- האם יתכן שיש קשר בין השניים?? סליחה על השאלה הארוכה- אני פשוט מרגישה אבודה באפילה וממש ל-א מעוניינת בניתוח הזה....

הי, קראתי כאן את שאלתך, והייתי חייבת להגיב: צניחת רקטום היא אבחנה ברורה ומאובחנת בבדיקה ע"י כירוג בדר"כ- ולא גסטרו'. גם אצלי חשדו בהתחלה בכך, ובסוף- אחרי בדיקות שונות, התברר בכלל שיש לי צניחת רירית בלבד- ולא רקטום! לכן- חשוב שתגידי ושתדעי, כיצד בוצעה האבחנה? האם ביצעת בדיקה שנקראת דפקוגרפיה? ( צילום של תהליך היציאה בשירותים ברנטגן). האם את רואה את התמונה הבאה כאשר את לאחר יציאה? http://www.drpravingupta.com/yahoo_site_admin/assets/images/rectal_prolapse.172160822_std.jpg או זאת: http://farm4.static.flickr.com/3494/3723041308_00347ffc4a.jpg אם כן- אז כנראה זאת באמת צניחת רקטום מלאה, אבל מניסיוני- כדאי לך לעבור את הבדיקה הזאת, ולפנות לכירוג קולו-רקטלי- ולא לגסטרו אנטרולוג, כדי לקבל אבחנה ברורה! אצלי כאמור, אחרי שהייתי בלחץ נוראי- כפי שאת נמצאת בו כעת, התברר לאחר הבדיקות, כי לא מדובר בצניחה אמיתית, אלא בצניחת רירית בלבד. ואז הטיפול- הוא שונה לגמרי...

שלום רב, איני יכול אלא להצטרף לדעת "מישהי", ולציין שהשלב הראשון טרם החלטה על טיפול הוא להיות בטוחים באבחנה. האבחנה יכולה לרוב להתבצע בבדיקת מרפאה על ידי כירורג קולורקטאלי מנוסה, ורק אם האבחנה לא ברורה, אנו נעזרים בבדיקות עזר שונות כגון דפקוגרפיה או אולטסאונד פרינאלי דינאמי. אם אכן יש לך צניחה אמיתית של הרקטום, וגם אם הצניחה הזו קיימת כבר מזמן, אנו לרוב ממליצים לתקנה, שכן צניחה של הרקטום לאורך שנים רבות יכולה לפגוע באופן בלתי הפיך במנגנון סוגרי פי הטבעת. יחד עם זאת, התיקון אינו דחוף בטווח של ימים או שבועות בודדים. נכון שכיום אנו מציעים לבחורות צעירות בעיקר ניתוח בטני, אולם ניתוח זה הוא לרוב לפרוסקופי, וכולל כ 4 חתכים קטנים באורך 5-12 ממ בדופן הבטן, שלא גורמים לרפיון דופן הבטן.

שלום רב, אני סובלת מזה מספר שנים מטחורים פנימיים וחיצונים, דימומים מידי פעם ביציאות, יותר מכתם על הנייר, טפטוף של טיפות דם אחרי יציאה, לעיתים זה נמשך כשבועיים אחרי כל יציאה. לפני שנתיים הייתה לי גם פיסורה, קיבלתי משחה ניפידיפן שעזרה לי וכיום אין לי פיסורה. לפני כחודש חלה החמרה במצבי, ופניתי לפרוקטולוג ובבדיקה נמצא, חיצונית-טחורים חיצונים גדושים בצקתיים ללא קרישי דם,יותר קבוצה אחורית מימין וצדדית משמאל.טחורים פנימים צנוחים באותו המיקום.בדרגה 4 אין סדק.במאמץ נראית צניחה משמעותית ביותר. PR טונוס מוגבר,רגישות בבדיקה,אין גוש.אין דם.הומלץ על ניתוח כריתת טחורים צנוחים מדממים. יתכן ושילוב עם PPH HEMORRHOIDOPEXY במידה ותמצא צניחת רירית פנימית. לדבריו עליי לעבור ניתוח טחורים בשיטה הרגילה (איזמל) לדבריו בשיטת PPH יש סיכוי שהטחורים יחזרו. פניתי לפרוקטולוג בכיר נוסף שקבע טחורים ברמה 3 והציע ניתוח בשיטת PPH ו- LIGASURE . עכשיו אני ממש לא יודעת מה להחליט, ברור לי שניתוח בשיטה הישנה הינו יותר קשה אולם מצד שני אולי עדיף לסבול עוד כמה ימים ולפתור הבעיה באופן סופי.... אודה לך מאוד על חוות דעתך המקצועית ואולי כדאי ללכת לחוות דעת נוספת ? תודה מראש, רוזי

רוזי שלום, ההבדל המשמעותי העיקרי בין ניתוח לכריתה מלאה של הטחורים לבין שיטות אחרות כגון PPH היא שכריתה מלאה הוא הניתוח היחיד שמטפל גם ברכיב החיצוני של הטחורים (קפלי עור שנמושים חיצונית לפתח פי הטבעת), ואילו PPH ודומיו מטפלים בעיקר בטחורים הפנימיים, אלו שבד"כ גורמים לדמם. לכן השאלה העיקרית היא כמה רכיב חיצוני יש לך, ובעיקר כמה רכיב חיצוני זה תורם לסימפטומים במקרה שלך. נכון לומר שלכריתת טחורים יש שיעור הצלחה מעט יותר גבוה מאשר ל PPH לטווח ארוך, אולם PPH היא עדיין פעולה עם שיעור הצלחה גבוה במטופלים המתאימים לפעולה זו. שילוב של PPH עם כריתה (עם איזמל או עם ליגשור) נוטל את העוקץ מעיקר היתרון של ה PPH על פני הניתוח "הרגיל" של כריתת הטחורים המתבטא בהתאוששות מהירה יותר. בעיקרון, בחולים המתאימים לכך, 2 השיטות לגיטימיות, וההחלטה היא במידה רבה שלך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

תודה רבה על ההסבר המקיף..... אודה לך מאוד על חוות דעתך המקצועית על איזו שיטה אתה ממליץ על בעייתי המתוארת לעיל. (לא איכפת לי לסבול עוד מס' ימים על מנת לפתור את הבעיה אחת ולתמיד...) ושוב תודה מראש

שלום אני בן 38 לפני שנתיים עברתי ניתוח אפנדיציט שהתפוצצה בבטן ומאז אני סובל מבעיות דימום בצואה זה היה קורה לעיתים רחוקות ולאחרונה זה לעיתים קרובות בבדיקה אצל רופא כירוג לפני מספר חודשים הוא אמר שיש לי בקע חמור ואני צריך לעבור ניתוח בקע אני מציין זאת כי אוליי יש קשר.שאלתי מה יכולה להיות הסיבה לדימום שלפעמים נראה ממש מפחיד

אורן שלום, רוב הסיכויים שהדמם ממנו אתה סובל אינו קשור לדלקת התוספתן או לבקע, אלא לבעיה שפירה כלשהי באיזור פי הטבעת כגון טחורים פנימיים. הסיכוי לסיבות אחרות כגון התפתחות סרטן המעי הגס חלילה בגיל 38 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כאמור גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

איזה טיפול אתה ממליץ לטחורים פנימיים עשיתי בדיקת רקטוסקופיה אצל כירורג לפני 3 שנים מידי פעם מדממים ללא כאבים, רוצה טיפול מהיר ולא כואב ? הכירורג שלי המליץ על לייזר ?

שלום רב, ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, וכעיקרון ניתן לומר שככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך ההחלמה קשה יותר אך התוצאה לטווח ארוך טובה יותר, ולהיפך. קשת זו כוללת קשירה או צריבה בלייזר כפעולות עם התאוששות מהירה וסבל מינימאלי אך תוצאה בינונית לטווח ארוך, דרך פעולות ניתוחיות שונות שמפורטות למטה, עד לכריתה מלאה של הטחורים, ניתוח עם יעילות גבוהה ותקופת החלמה קשה הכרוכה בהחלמה יש להתאים את הטיפול לפי מידת הסבל הסובייקטיבי של המטופל ולפי רצונו, אולם יש להבין ש"טיפול מהיר ולא כואב" עם יעילות גבוהה לטווח ארוך יש כנראה רק באגדות. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג המיומן בשיטות הטיפול השונות לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר תודה על התגובה אתה יודע שאזור הבעיה הוא רגיש... אני קצת חושש, אתה יכל להמליץ לי על כירורג קולורקטואלי טוב בנוסף אלך כמובן ? אתה עושה טיפול PPH , יש לי כללית מושלם.

קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום דוקטור, נוצר לי טחור בדמות בלון קטן דחוס וחלק הגורם לי סבל נוראי של כאבים. מלבד טיפול שאיאלץ לעבור, אני זקוק כרגע למשהו שישכך את הכאבים באופן דרסטי ומהיר. אני מורח משחת הרמליס אך זה לא עוזר, קומפרסים קרים- לא עוזר. האם ידוע לך על משהו שיכול להקל על הכאבים? תודה מראש רון

רון שלום, הממצא שאתה מתאר יכול להחשיד לטחור חיצוני עם קריש דם, אך חשוב לציין אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. טחור פנימי עם קריש דם לרוב מספג עצמונית בהדרגה בפרק זמן ממוצע של כשבועים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. ניתן לבצע אמבטיות ישיבה במיים חמימים ולמרוח משחות מקומיות להקלה מסויימת בכאב, אבל הטיפול העיקרי הוא ריכוך היציאות והסבלנות. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום יש לי טחורים כבר כמעט חצי שנה הטחור לא כאב וללא דימום הוא רק הורגש הייתי אצל הרופא משפחה שלי והוא נתן לי משחה אבל היא לא עזרה זה היה כמעט לפני 4 חודשים ולאחר מכן לא המשכתי טיפול אבל עכשיו התחילו לי כאבים גם לאחר יציאה וגם סתם כך ואז זה עובר ברצוני לדעת מה הטיפול ומה הוא כרוך? בביקורי אצל הרופא הוא אמר שאם המשחה לא תעזור הטיפול הבא יהיה קשירה האם זה שלא המשכתי טיפול רצוף יוכל לגרום לכך שקשירה כבר לא תעזור ואני יהיה צריכה ניתוח ??והאם הרופא משפחה עושה את הקשירה או שהוא מפנה אותי למישהו אחר ? תודה מראש

גילה שלום, רופא משפחה אינו מבצע קשירות טחורים וגם לא בטוח שהוא הגורם המיומן ביותר באבחנה של טחורים למול אבחנות אחרות באיזור פי הטבעת ובהכוונת הטיפול. תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לטיפול כללי זה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום , אני בן 14 ויש לי כמו גולה כזו על פי הטבעת ואני לא מעוניין לדבר על זה עם הוריי. אתם יכולים להגיד לי ממה זה נוצר ומה אני יכול לעשות כדי לטפל בזה ? וזה נראה לי חיצוני

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, אבצס באיזור פי הטבעת, ועוד. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל ואין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התופעה נמשכת ממליץ בכל זאת לשתף את ההורים ולפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

עברתי ניתוח פיסורה + פיסטולה + מורסה לפני כשמונה ימים. לפני כשלושה ימים התחלתי למרוח משחת בטאקורטן על פי הנחיית הרופא המטפל ומאז הידרדר מצבי, אני מרגישה צריבות חזקות בפי הטבעת וכאבים עזים לאחר יציאה שנמשכים כמה שעות ויורדים בהדרגה לאחר שימוש במשככי כאבים. האם ייתכן והמשחה מזיקה???? וגורמת לתופעות הללו אודה לתשובתך

שלום רב, לרוב בטרקורטן לא גורם לתלונות שתארת אבל מצד שני חשיבות משחה זו משנית, ואם יש תלונות כלשהן שיש אפילו חשד שנגרמות על ידי המשחה, הייתי ממליץ לנסות להפסיקה, ולשוב להבדק על ידי הכירורג המטפל בהקדם.

תודה רבה

אל דופלר או לייזר או קשירות מה אתה ממליץ לטחורים פנימיים מדממים בדרגה רגילה

שלום רב, כל הדרכים שציינת לגיטימיות, ועליך לבחור את השיטה המתאימה ביותר עבורך בעצה אחת עם הכירורג המטפל.

שלום מזה כחודשיים יש לי גירודים בפי הטבעת. בנוסף בסמוך לפי הטבעת בכיוון של הנרתיק ישנה איוזהי נפיחות כמו גולה פנימית כזו. אני לא סובלת מעצירויות ומטחורים. אין לי מושג מה זה אני נורא מפחדת שזה לא משהו סרטני הואיל וקראתי שאלו יכולים להיות תסמינים לגידול במקום. מה דעתך ?

דנה שלום, ככלל, הסיכוי לגידול ממאיר באיזור פי הטבעת שיתבטא בתלונות שתארת נמוך, ומרבית הסיכויים שמדובר בבעיה שפירה כלשהי. יחד עם זאת, אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום , לפני כשבוע התחלתי להרגיש כאבים חזקים באזור הזנב התחתון . הלכתי לרופא הוא הבחין ב סינוס פילונידאלי ושלח אותי למיון . ניגשי באותו יום למיון ,ועשו לי ניתוח במהלך הניתוח סבלתי מכאבים נוראים עשו לי הרדמה מקומית שלא עזרה בכלל, הניתוח נמשך כ 5 דקות ,אחרי הניתוח לא חבשו את המקום ושלחו אותי הביתה . הגעתי הביתה מדממם , אני כבר ביום השני אחרי הניתוח עדיין מדמם ופריש דברים. וסובל מכאבים מדי פעם . אני מרגיש שעשו את הניתוח בזלזול ואני פוחד שזה שוב יחזור . אבקש עצה מקצועית לנושא . תודה מראש .

אפי שלום, מסיפורך סביר להניח שסבלת מאבצס באיזור עצם הזנב ועברת ניקוז בהרדמה מקומית. בניקוז כזה לרוב משאירים את הפצע פתוח, והוא מפריש בתחילה ונרפא בהדרגה. יחד עם זאת, אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

שלום דוקטור, אני לוחם בגולני וכעת אני נמצא בקורס מפקדים, יש לי כאבים עזים בעצם הזנב ואני בקושי יכול לשבת, הבעיה היא שאני נמצא בשלב מאוד קריטי בקורס ואם אני אעשה ניתוח ידיחו אותי , השאלה שלי היא האם אני יכול לדחות את הניתוח לעוד שנה? והאם זה יחמיר? ומה יכול לקרות? אשמח אם אקבל תשובה בהקדם האפשר תודה דניאל..

חבר יקר , הכאב רק מחמיר אני גם סבלתי באיזה שהו שלב לא יכלתי לישון בלילה , ומרוב כאבים לא היה לי תאבון . אני קיבלתי רק 5 ימי ג ואני מרגיש הרבה יותר טוב אחרי הניתוח

דניאל שלום, ממליץ בכל זאת להבדק בהקדם האפשרי על ידי מומחה בתחום. רק לאחר בדיקה ניתן יהיה להגיד מה רמת הסיכון בדחיית הניתוח. אני מבין את המוטיבציה שלך לבצע את המסלול כהלכה, אבל קודם כל הבריאות! מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

שלום, סובל מזה מס' שנים מפיסטולה באזור פי הטבעת. הפיסטולה אובחנה לאחרונה ע"י פרוקטולוג. מאחר ואני גם סובל לאחרונה מכאבי בטן ושינוים ביציאות, הופנתי לקולנוסקופיה לשלול קרהון, שנשלל בבדיקה. כרגע הומלץ לי על ניתוח לכריתת הפיסטולה. מה הסיכונים בניתוח? האם כאבי הבטן והצריבות שהופיעו לאחרונה קשורים? לאחרונה אני גם סובל מפיצול בזרם השתן, האם קשור? האם יש טעם להגיע לייעוץ נוסף?

דו שלום, ישנן שיטות כירורגיות שונות לטיפול בפיסטולה בפי הטבעת, ובחירת השיטה צריכה להתחשב במבנה הפיסטולה שלך, מיומנות המנתח בטכניקות השונות והעדפותיך. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, ניתן לומר שפיסטולה לא גורמת לרוב לשתן מפוצל. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

יש לי טחורים פנימיים מדממים, הרבה דם טרי בנתיים זה לא מפריע ולא כואב. האם יש תרופה\נר להחדרה בפי הטבעת שמטפל בבעיה. האם RECTOZORIN יכול לעזור ?

איציק שלום, למשחות ולנרות לטיפול בטחורים יש לרוב השפעה מוגבלת על דמם מטחורים פנימיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. יש לציין כי כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום ד''ר יש לי כבר כחודש בחילות והרגשה של אי נוחות ולפעמים כעין רפלקס של הקאה (אך ללא הקאה רק בחילות קשות) בצד השמאלי של הבטן ובקיבה העליונה כאילו שקשה לאוכל לעבור השם יש לי גם יציאות רכות ולאחרונה התחלתי לאכול רק לחם מלא וג"כ נהיו לי יציאות בצבע כהה א לא שחורות ועם קצת ריר ויש לי כל הזמן בחילות קשות וצרבת , יש לציין שעשיתי בדיקה להליקובקטר ודם , צואה ושתן שיצאו תקינות ואני מאד לחוץ מגידול ח"ו נ.ב. אני בן 24 היו לי בעבר בחילות קשות ג"כ למשך שנתיים ואח"כ נרגע לאט לאט וכעת אני משתמש בפראמין שמיקל קצת , שאלתי היא האם יש חשש לגידו' במקרה כזה ותוך כמה זמן אמורים כבר להרגיש את הכאבים תודה רבה על תדשובתכם

שכחתי לציין עוד שיש לי גם כעין דקירות קטנות בצד שמאל אך התיאבון שלי טוב ואין לי הרגשת מלאות בבטן רק בחילות וכעין התמההות של האוכלוחזרתו לגרון ולבטן וכך לאורך זמן עד שהוא מתעכל והרגשה שאינו יכול לרדת למטה תודה רבה על התייחסותך

שלום רב, אני עומד לעבור ניתוח טחורים ואני מחפש תחתונים כאלה שיכסו לי לפחות את החלק הקדמי. אני יודע שיש כאלה אבל חיפשתי באינטרנט ולא מצאתי. נראה לי שזה נוח יותר שאני אהיה עם תחתונים כאלה. רציתי לשאול אם אתה יודע איפה ניתן להשיג אותם??

דוד שלום, איני מכיר תחתונים אלו, אולם לרוב אין בעיה ללבוש תחתונים רגילים לאחר הניתוח. בהצלחה.

שלום לך דר' עודד לאחרונה אובחנה לי פיסטולה לאחרונה והוצע לי ניתוח הכולל חיתוך הדרגתי של הסוגרים ע"י שימוש בחוט מתכתי- "סיטון" עד כמה שאני מצאתי, לא הזכרת את ההליך הניתוחי הנ"ל בתשובות שלך לשאלות הפונים בנושא. האם אתה יכול להסביר קצת על השיטה , יתרונות /חסרונות , וסיכויי הצלחה ביחס לשיטת ה"מתלה" והדבר הביולוגי. נאמר לי ע"י פרוקטולוג שזוהי השיטה המקובלת והמוצלחת ביותר בפתרון הפיסטולה, אבל אני מוצא שהיא כמעט ואינה מוזכרת במאמרים/פורומים בנושא.! תודה לך שחר

שחר שלום, סיטון חותך היא טכניקה ניתוחית לטיפול בפיסטולות המכילות כמות ניכרת של שרירי הסוגרים. בטכניקה זו. מניחים סביב שרירי הסוגרים חוט הדוק, אשר מייצר לחץ מתמיד על השריר, וכך חותך אותו בהדרגה תוך כדי ריפוי הדרגתי. כאשר החוט מתרופף, מהדקים אותו שוב במרפאה. מדובר בשיטה שהיתה נפוצה מאד בעבר והיום קצת פחות, אולם היא עדיין בשימוש. יתרונה של שיטה זו הוא שיעור ההצלחה הגבוה בתיקון של הפיסטולה, וחסרונה הוא בשיעול לא זניח של ירידה ביכולת השליטה. מסיבה זו, עברו היום כירורגים רבים לשיטות משמרות שריר, על אף ששיעור ההצלחה של טכניקות אלו נמוך יותר, ורבים מאיתנו נוטים כיום לשמור שיטה זו למקרים בהם תיקונים משמרי שריר נכשלו. יחד עם זאת, מדובר עדיין בשיטת תיקון לגיטימית.

שלום ד"ר יש לי פסוראזיס בפי הטבעת. אני מורחת פעמיים ביום צטומקרוגול ובעת החמרה אלידל או פרוטופיק. היציאות שלי תקינות ואחריהן אני מקפידה לשטוף את המקום במים. לאחרונה כשעה בערך לאחר יציאה אני מרגישה ששורף לי בפי הטבעת וכשאני מצמידה למקום נייר טואלט הוא יוצא מלוכלך למרות ששטפתי את המקום. התחתונים לא מתלכלכים. התופעה הזאת חוזרת על עצמה. האם תוכל להסביר את התופעה ומה עלי לעשוות?[אני בת 66] תודה

דנה שלום תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל הפסוריאזיס עצמו, חולשה של שרירי הסוגרים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני 13 שנים הוסרה יבלת (קונדילומה) מהנרתיק. מאז הכל תקין, אני במעקב של פאפ מידי שנה. באותה תקפ לא נשאלתי ע"י הרופא לגבי מין אנאלי ולא נבדקתי. כעת אחרי תקפ ארוכה קראתי כתבות בנושא ופתאום חשבתי שאולי עלי להבדק ,אין לי כאבים ולא מציק לי שום דבר מלבד המחשבה שאולי ייתכן שאחרי 13 יש סיכוי ליבלת באיזור פי הטבעת ?

שלום רב, לרוב, אם אין כל ממצא שאת ממששת בפי הטבעת, אין הכרח להבדק, ויש מקרים רבים של נשים הסובלות ממצאים הקשורים לוירוס הפפילומה בצואר החחם אך לא בפי הטבעת.

שלום ד"ר, עקב כאבי בטן חוזרים פנינו לבירור רפואי שבסגרתו נשלחנו לעשות US בטן. בתוצאה רשום בלוטות לימפה מזינטריאליות מוגדלות הגדולה שבינהן בגודל 1.4 ס"מ, מה זה אומר? האם מעיד על קרוהן או מחלה אחרת?? אודה מאוד לתשובתך, ליאת

ליאת שלום, אינני כירורג ילדים ואיני עוסק בשגרת יומי בטיפול בילדים בגיל זה. כעיקרון, ניתן לומר שבלוטות מזנטראיליות ללא עיבוי מעי לא אפייניות למחלת קרוהן. הן יכולות להגרם ממחלות זיהומיות פשוטות במערכת העיכול, אולם בבלוטות בגודל זה מומלץ בכל זאת להוועץ בגסטרואנטרולוג ילדים לגביי ממצא זה.

שלום לך ד",ר זמורה לפני כעשרה ימים בני נולד עם פי טבעת סגור ועבר ניתוח שעבר בשלום ב"ה נאמר לנו שבעוד כשבוע יתחילו לבצע הרחבות ברצוני לדעת כיצד מבצעים הרחבות אלו וכל כמה זמן יש לבצע אותם כמו כן ברצוננו לערוך לו ברית מילה והאם צריך לדחות את הברית או שזה לא מפריע למהלך ההרחבות בתודה מראש משה

משה שלום, אינני כירורג ילדים ואיני עוסק בשגרת יומי בטיפול בתינוקות שזה אך נולדו. ממליץ להפנות שאלות אלו לכירורג ילדים.

שלום דוקטור: נותחתי כבר מספר פעמים בשל פיסטולה בפי הטבעת.נאמר לי ע"י עמיתך שהסיבות הם.שערה הפוכה.אישיות חמת מזג.בטן עצבנית.הפיסטולה חזרה לא פעם במקומות שונים .נותחתי וטופלתי ע"י עוגמנטין ומשחת בקטורבן אך לצערי הבעיה לא נפתרה .גם בימים אילו חזרה הפיסטולה להופיע באזור פי הטבעת אבקש את עזרתך לפתרון הבעיה .לא פוסל את האפשרות להזמנתי אליך לבדיקה מידית

משה מרדכי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, ניתן לומר כי פיסטולה אינה נגרמת על ידי אישיות חמת מזג ובטן עצבנית, ושערה הפוכה גורמת לסינום פילונידאלי אך לא לפיסטולה בפי הטבעת. ישנן שיטות כירורגיות שונות לטיפול בפיסטולה בפי הטבעת, ולכל אחת משיטות אלו יתרונותיה וחסרונותיה. אם ישנה אכן פיסטולה פריאנאלית חוזרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום דוקטור כבר 25 שנה שאני סובל מפיסטולות באזור הטבעת נותחתי כבר מספר פעמים ע"י מספר כירורגים .לא אובחנה אצלי בעיה במעי אך הפיסטולות חוזרות במקומות שונים כמו בית השחי ואזור האשכים .האם לדעתך יכול ה להיות סיבה נוספת עליה לא חשבו הרופאים.מלבד כול הדברים שנאמרו לי כמו שערה .בטן עצבנית.אישיות חמת מזג .אבקש את עזרתך הדחופה בפתרון בעייתי מאחר ונואשתי מעזרתם של חברייך למקצוע0022

תוספת לתשובתי לעיל- אם אכן אתה סובל בנוסף לפיסטולות בפי הטבעת גם מפיסטולות בבית השחי ובשק האשכים, צריך לשלול את האפשרות כי אתה סובל ממחלה שנקראת הידרדניטיס סופורטיבה, מחלה המתבטאת בזיהומים עוריים, בעיקר במקומות שציינת. אם אכן תתגלה מחלה כגון זו, היא לרוב מטופלת כירורגית על ידי כירורג פלסטי.

הבקר הרגשתי לפתע לאחר פעולת מעיים שיש לי בלוטה בפתח פי הטבעתת. האם לחכות יום יומיים ולראות האם זה חלף ?

דב שלום, אני מניח שעד שקיבלת את תשובתי כבר חלפן יום-יוציים... התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס ועוד. אם ישנה החמרת סימפטומים או שאין הטבה בפרק זנן סביר (כשבועיים) מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

1. כמה זמן לאחר זריקת בוטקס ניתן לנתח? 2. האם זריקת בוטקס יכולה לגרום לנזק תמידי? 3. האם פיסורה ארוכהת טוח (מחשש לניתוח) יכולה לגרום לנזק קבוע? בתודה

יערה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ניתן לבצע ניתוח לפיסורה גם מספר ימים לאחר הזרקת בוטוקס. יש לציין כי הבוטוקס מגיע לאפקט מקסימאלי בשיתוק השריר תוך כ 3-4 ימים, וכדאי להמתין כשבוע-שבועיים לאחר ההזרקה על מנת להעריך את יעילותו. בוטוקס אינו גורם לשיתוק קבוע של שרירי הסוגרים, ושיעור הסיבוכים הנובעים מההזרקה נמוך, ולכן הסיכוי לנזק בלתי הפיך נמוך גם הוא. עצם קיום פיסורה כרונית פוגע באיכות החיים, אולם לרוב לא מהווה סיכון לנזק בלתי הפיך מעבר לכך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום שאלה. האם כירורג שעוסק בפרוקטולוגיה וכירורגיה קולורקטאלית מיומן מאוד גם באבחון חשד לבקע מפשעתי קטן באיזור הסקרוטום? או שבנושא כזה עדיף להתייעץ עם כירורג "רגיל" שעוסק בבקעים? תודה

שגיא שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. כירורג קולורקטאלי בהכשרתו הבסיסית הוא תמיד כירורג כללי, ולכן יכול לרוב לטפל בבקע ככל כירורג אחר, אולם לכירורג קולורקטאלי אין מיומנויות יתר בטיפול בבקעים בהשוואה לכירורג כללי "רגיל", כפי שיש לו בבעיות הקשורות במחלות המעי ופי הטבעת.

שלום רב, אני בן 25 ומזה כבר שנתיים סובל מפילונידל שמתבטא ע"י חריץ שמיקומו ככמה ס"מ מאיזור פי הטבעת וגם ציסטה בחלקו העליון של אחד מלחיי הישבן שלי. הלכתי לרופא כירורג שהיה אמור לעשות את הניתוח והוא הסביר לי שהציסטה ניזונה מהשערות שנכנסות דרך החריץ המדובר והסביר לי שצריך לכרות את הסינוסים באיזור של החריץ ע"י חתך אחד וע"י חתך אחר צריך להוציא את הציסטה. חקרתי לא מעט לגבי המחלה הזאת וידוע לי שהיא חוזרת ונשנית בחלק גדול מאוכלוסיית החולים ושלא מעט ניתוחים יוצאים כלא מוצלחים במיוחד. אני הלכתי לכירורג שהמליצו לי עליו מאוד, אבל מאחר והיה מחוץ לקופ"ח וגילה את כמות הניירת הנדרשת לעשות את הניתוח באסותא (אני חבר מכבי), הוא פשוט לא המשיך ואני נאלץ עתה לחפש כירורג אחר. אני טס לחו"ל לשהות ממושכת שיכולה להימשך כמספר שנים ומאחר ואני לא רוצה להתעסק עם הבעיה בחו"ל, אני רוצה לפתור אותה כמה שיותר מהר וביעילות. שמעתי על פרוקטולוגיה כירורגית, שמעתי על כירורגים כלליים, על כירורגים פלסטיים. יש מספר מקורות שחשבו שכל אחד מהמומחים הנ"ל אמור דווקא הוא לטפל בניתוח הזה. אני כבר מבולבל לחלוטין מהחיפושים שלי ואני מבקש תשובה למספר שאלות : 1. הכי חשוב : איפה אני יכול למצוא רופא מומלץ ואנושי שעובד בקופ"ח מכבי ושיכול לבצע את הניתוח הזה? (אם מסיבות כלשהן לא ניתן לענות על שאלה כזו בפורום, איפה כן אוכל למצוא המלצה? ביקשתי מרופא משפחה המלצה כשהבעיה החלה לפני שנתיים. הרופא אולי היה מומחה אבל גם מאוד מאוד לא סימפטי ולא הרגשתי את הביטחון הריגשי המינימלי שאני צריך בכדי לעבור מתחת לסכינו של הרופא הזה) 2. איזה סוג של רופא מתאים לבצע ניתוח כזה? 3. איך אוכל לבצע את הניתוח בצורה הכי יעילה בכדי להעלות את הסיכויים שהבעיה לא תשוב? אני מודה לכם מראש. כל עצה תעזור כי אני אובד עיצות והניתוח הזה מעכב את החיים שלי כבר מספר מכובד של חודשים. ג.ג.

גיא שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. סינוס פילונידאלי מטופל לרוב על ידי כירורגים קולורקטאלים / פרוקטולוגים או על ידי כירורגים כלליים, אולם לא על ידי פלסטיקאים או כירורגים ילדים.ישנן מגוון של שיטות כירורגיות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ולכל שיטה חסרונותיה ויתרונותיה. ככלל, ניתן לומר שככל שהניתוח יותר "אגרסיבי" סיכויי ההצלחה גבוהים יותר, וגם תהליך הריפוי ומשכו ארוך יותר. בכריתה רדיקאלית של הסינוס שיעור הריפוי נע סביב 90%. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

שלום ד"ר זמורה, תודה רבה על התשובה המפורטת. האם במקרה אתה מטפל בקופ"ח מכבי?

שלום. אני בת 25. כבר תקופה שבלילות יש לי כאבים עזים בפי הטבעת. אחרי תקופת צינון אתמול בלילה החלו כאבים עזים עד שהתעלפתי. אחרי שחזרתי להכרה הכאבים המשיכו ודעכו לאט לאט. מה זה יכול להיות???

דני שלום, התלונות שאתה מתאר יכולות לנבוע ממגוון של בעיות באיזור פי הטבעת, החל מפיסורה או טחורים טרומבוטיים וכלה בכאב התקפי שאנו לא יודעים לחלוטין את סיבתו שנקרא פרוקטלגיה פוגקס. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אמא שלי (62) עברה ניתוח דחוף קריתת מעי הגס (באיזור Sigma ) לפני כשבועיים. האם זה בטוח לטוס לחול חודש לאחר הניתוח. מדובר בנסיעה קצרה ל-4 ימים.

אתי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. העיקרון אין בעיה מיוחדת עם טיסה כשלעצמה, בעיקר אם מדובר בנסיעה למקום אם רפואה מערבית כך שניתן לקבל עזרה במידת הצורך, אולם מומלץ להקפיד להמנע ממאמץ של הרמת משאות כבדים כגון תיקים ומזוודות כ 3 חודשים לאחר הניתוח.

היי עודד, אני חצי שנה לאחר ניתוח לפר' ולאחר מעקב אצל הכירורג שווידא שכרגע אין בקע (לאחר זיהום). כיום בעת מאמץ שגרתי- עלייה במדרגות עם שקיות (3 קומות) וניקיון הבית צד אחד באיזור הצלקת (טבור) נוקשה ונפוח יותר אך לא כואב. הנפיחות יורדת לאחר מנוחה. מיותר בעיניי להגיע סתם כך לכירורג במיוחד שאין לו מה לראות לאחר מנוחה

נועם שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. הממצא שאתה מתאר יכול להחשיד לבקע לא כלוא בצלקת הניתוח, אולם נשמע כי כל עוד אין כאב ואין נפיחות במנוחה אין מדובר בממצא דחוף, אם הנפיחות תופיע פעמים חוזרות, מומלץ לפנות בכל זאת לבדיקת כירורג.

שלום רב שמי רננה אני בת 34 לאחר שלוש לידות בלידה האחורנה לפני שלושה חודשים יצאו לי טחורים חיצוניים שמלווים בגרד בלתי פוסק ביקרתי אצל פרוקטולג שאישר שכן מדובר הטחורים חיצוניים ותשובתו לפתרון הבעיה שלא כדאי לעשות כלום מיכון שזה גורם לצלקת סביב פי הטבעת וזה יקשה על יצאות וכן זהו סוג של נכות לכל החיים . שאלתי האם יש בכל זאת פתרון כי גם מבינה אסטטית וגם מבחינת הגרד זה משהוא שאנני מעונית לחיות איתו אשמח לקבל חוות דעת נוספת.

רננה שלום, טחורים הם בעיקרם בעיה של איכות חיים, ואם הם מציקים לך האופן ניכר, ניתן בהחלט לטפל בהם כירורגית. אם אכן מהרכיב העיקרי של הטחורים שלך הוא מרכיב חיצוני, הטיפול הניתוחי כולל לרוב כריתה של הטחורים. אם יש מרכיב פנימי ניכר שצונח, ישנן גם שיטות כירורגיות נוספות שניתן לשקול. נכון שכאשר הטחורים החיצוניים ניכרים, צריך בניתוח להשאיר גשרי עור מספקים בין קבוצות הטחורים, ולכן יתכן שלאחר ההחלמה ישארו קפלי עור מסויימים והעור סביב פי הטבעת לא יהיה חלק לחלוטין, אולם עיקר הסבל שהטחורים גורמים לרוב חולף, והסיכון להיצרות של פי הטבעת כשהניתוח מבוצע במיומנות הוא קטן. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ד"ר עודד זמורה תודה רבה על התשובה המפורטת הייתי רוצה להיעזר בשירותך על מנת להסיר את הטחורים איך עליי להתחיל את הפרוצדורה תודה .

שלום רב, אני בת 19 ויש לי כאבים בפי הטבעת שהחלו היום. הכאב המשמעותי יותר הוא כאשר אני משנה תנוחה (מתיישבת/נעמדת) וכאשר אני מכווצת את השריר, אך גם בעת הליכה אני מרגישה משהו שמפריע. כמו כן, יש נפיחות באזור. אין דימום. מה עלי לעשות? עד כמה דחוף לטפל בעניין? האם זה טחורים או משהו אחר? אודה לתשובתך המהירה, דנה

דנה שלום, תלונותייך יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כןלל פיסורה, אבצס, וטחורים פנימיים עם קרישי דם בתוכם. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מתוך האבחנות שצוינו, העיקרית מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג ואולי גם לגניקולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני עומד לעבור ניתוח פיסורה, שלא החלימה לאחר שנה, ולאחר זריקת בוטקס שלא הצליחה.אודה אם תשיב לשאלותי- א. האם סיכוי ריפוי הפיסורה במקרה כזה זהה לסיכוי הריפוי למי שמנותח לאחר תקופה קצרה?אם לא, מה ההבדל? ב.האם ההחלמה בסוף מפיסורה היא מלאה, דהיינו-הסיכוי לחזרת הפיסורה זהה לסיכוי של אדם שלא היתה לו פיסורה? בתודה

עוז שלום, שיעור ההצלחה של ניתוח לטיפול בפיסורה אינו תלוי במשך הזמן בו אתה סובל מהפיסורה, ועומד על שיעור הצלחה של כ 95% בריפוי הפיסורה. חשוב לציין שהניתוח מיועד לפתור את הבעיה הנוכחית, ואין לו אפקט מניעתי ניכר לעתיד, ולכן המפתח למניעת הופעת פיסורה חדשה הוא שמירה על הרגלי חיים והמנעות מעצירות, למשל על ידי כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. ניתן להשתמש בתוספי סיבים טבעוניים לטווח ארוך.

שלום ד"ר זמורה, אני בת 17 וחצי ובחודשים האחרונים אני חושדת כי יש לי בעיה במערכת העיכול או בנרתיק(מובן לי שאין זה תחום מומחיותך) יש לי הפרשות חומות וצהובות באופן קבוע, במיוחד לאחר המחזור החודשי. חשדתי בעבר שיש לי התנפחויות אך כעת ברור שזהו המצב. בנוסף, אני חשה במעין הפרעות או כאבים קטנים באזור הבטן התחתונה.. אני מאמינה שהמצב נגרם עקב ישיבה ממושכת, אי-שתיית מים וחוסר בסיביים. אני לא בטוחה לאיזה רופא לפנות, כי נראה שעקב המיקום של הנפיחויות, ההפרשות גם קשורות לכך.. תודה מראש, הילה

הילה שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. יחד עם זאת, מסיפורך נשמע שכדאי לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג ואולי גם לגניקולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר עודד זמורה שלום, לפני כחודש וחצי עברתי ניתוח אבצס פרינאלי. אני חי עם בן זוג, ומאז הניתוח עדיין לא קיימנו יחסי מין אנאליים כי המקום עדיין לא החלים. * האם אתה יכול להעריך כמה זמן זה יימשך? * מאז הניתוח אני משתמש במגבונים בלבד, האם זה בסדר או שאולי זה מעכב את ההחלמה? * פעם ביום יומיים אני עדיין מרכיש צריבה, האם עליי לגשת לאיש מקצוע לדעתך? בתודה מראש והרבה הערכה, תומר.

תןמר שלום, אין מניעה להשתמש במגבונים, ואין לי דרך לחזות לפי תאור באינטרנט כמה זמן סביר שיקח תהליך הריפוי. כדאי בהחלט להיות במעקב מסודר של רופא מומחה בתחום עד להחלמה מלאה.

שלום רב, כבר כמה זמן שאני סובל מדימום בצואה (אני לא זוכר בדיוק מתי זה החל אבל כנראה הרבה מאד זמן) הלכתי לרופאת משפחה והיא כיוונה אותי לפרוקטולוג ממוחה עכשיו אני מאד מודאג לגבי הפגישה איתו ואינני יודע איך הוא יבדוק או מה יהיו התוצאות.. השאלה שלי היא מה לדעתך זה יכול להיות? והאם אני צריך להיות מודאג מהבדיקות? תודה מראש!

אילן שלום, נראה לי שרופאת המשפחה שלך עשתה את המעשה הנכון שככלחה אותך לבדיקה אצל מומחה בתחום, ואין לי דרך לחזות מה תהיה תוצאת בדיקה זו. לרוב דימומים כאלה נגרמים מבעיות פשוטות שונות של פי הטבעת, כגון טחורים פנימיים למשל. בהצלחה.

אכן צדקתה מדובר היה בטחורים (אבל חיצוניים) בינתיים הרופא נתן לי טיפול ואחר כך הוא אמר לי לבוא שוב אליו בעוד כשלוש שבועות לבדיקה נוספת הפעם של טחורים פנימיים. רציתי לדעת אם הבדיקה של הטחורים הפנימיים כואבת? איך בדיוק היא הולכת? הרופא אמר שהטחורים באו מוקדם (אני כבן 20) אני צריך להיות מודאג מזה? תודה מראש!

שלום, אני בחורה צעירה לאחר לידה ראשונה. מאז מופיעים לי מדי כמה שבועות טחורים חיצוניים שמאוד כואבים ובעיקר מגרדים. שמתי לב כי באופן קבוע הטחורים מופיעים אחרי פעילות גופנית כגון הליכה ספורטיבית, עמידה ממושכת וכו'. אין קשר לתזונה או יציאות . מה עלי לעשות? תודה

שיר שלום, למרות שלתחושתך הטחורים אינם קשורים ליציאות, מומלץ בכל זאת מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס. פעילות גופנית של הרמת משקולות למשל יכולה להחמיר טחורים, אולם פעילות אירובית לרוב אינה מחמירה אותם. אם נמשך סבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך