פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום דוקטור. כבר תקופה שאני סובלת מצריבות מציקות לאחר הטלת צואה. היום מצאתי על התחתונים כתם קטן של צואה. מה יכול להיות הגורם לכך?

נהרה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים , ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. חג שמח

שלום, אני סובלת מזה כשלוש שנים מפיסורה זאת למרות תזונה בריאה בסיבים, משחות מרככות, בעבר נפידיפין ועוד...כיום אין לי עצירויות כיום הכאב אינו חזק כל הזמן אבל עדיין ישנון כאב אחרי כל יציאה, לפעמים גם כמה שעות אח"כ, ישנו גרד, חוסר נעימות ועוד. האם ללכת לניתוח שיחמיר את הכאב לפחות בהתחלה או להמשיך ולסבול? מדוע אם הפיסורה אינה מתרפאת אז החתך מהניתוח יתרפא?

שלום רב הכאב הנגרם מניתוח פיסורה כלשעצמו לרוב אינו רב וחולף אחרי ימים ספורים, ורוב המטופלים מציינים כי הכאב לאחר הניתוח נמוך יותר מזה טרם הניתוח. הפצע הניתוחי ממוקם באיזור עם אספקת דם טובה ונוטה להחלים לחלוטין תוך מספר ימים, ובאחוז גבוה (כ 95%) הפיסורה נרפאת תוך סדר גודל ממוצע של כשבועיים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום!!! אני סובלת מטחורים כבר 8 שנים, אבל זה תניד היה קליל והייתי שמה משחה או פעמיים השתמשתי בנרות.......בהריון יצאו לי ממש טחורים ואחרי לידה הטחורים החיצוניים כמעט נעלמו אבל עכשיו אחרי כל יציאה יש לי דימום.....חשוב לציין שאני בן אדם שבכלל לא מתאמץ בשירותים ואוכלת הרבה פירות....... אף פעם לא הייתי אצל רופא מומחה..... האם כדאי לי לגשת ? או שפשוט כדאי להמשיך עם הנרות? תודה

מירב שלום, האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, והאם את רוצה לטפל בכך. אם תרצי טיפול כלשהו,מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ד"ר זמורה שלום, רציתי לשאול האם ישנה חשיבות לאופן מריחת המשחה והאם יש להשתמש באמצעי החדרה למריחה יעילה? משום מה אני בתחושה כי האופן בו אני מורחת את המשחה אינו יעיל ועל כן הטיפול אינו אפקטיבי. בתודה, אורית

אורית שלום, אין צורך להחדיר כלל משחת ניפדיפין לתוך פי הטבעת, יש למרוח את המשחה על האיזור שסביב פתח פי הטבעת (ברדיוס של כ 2 ס"מ)4 פעמים ביום לפי השעון, ללא קשר לזמן היציאות ולרמת הכאב, ומומלץ להמשיך את הטיפול כ 4-6 שבועות גם אם הכאב חלף לחלוטין. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

בס"ד כתבת לי בדף הסיכום ביקור: ביקורת עוד כ8 שבועות, אם עדיין ללא התקדמות נשקול רויזיה של הפצע בחדר ניתוח וברצוני לדעת מה זה רויזיה כדי שאוכל להסביר לאימי בפשטות מה זה אומר? מזכירה לך מי אני: (שמי זה פרח מיכל שיינפלד) ועברתי ניתוח אלקטיבי לכריתת סינוס פילונידאלי ב28.3.10 . אנא הסבר לי על כך בפשטות שיהיה לי קל להסביר לאימי הכל ותודה רבה. מיכל.

רויזיה של הפצע זה לפתוח מעט את הפצע ולהסיר רקמת החלמה לא תקינה על מנת לתת לפצע להחלים שנית בצורה תקינה.

בס"ד ממליצה לכולם עליך ותבורך ויישר כוח. גמר חתימה טובה ושבוע טוב. מיכל.

לפני כשלוש שנים עברתי ניתוח לפיסורה (חיתוך השריר הטבעתי) כיום התחתיל לחוש שוב בכאבים והרגשה שהכול חוזר שתי שאלות 1. האם יש קשר לרכיבה על אופניים (התחלתי לרכוב לאחרונה) 2. האם ניתן להשתמש מוצרים או באבזרים אשר יבצעו הרחבה של פי הטבעת כדי למנוע הישנות של הפיסורה

שלום רב, פיסורה אינה נגרמת למיטב ידיעתנו מרכיבה על אופניים, ומומלץ שלא לבצע הרחבות עצמיות של פי הטבעת, שכן פרט לאי הנעימות הכרוכה בכך, ניתן לגרום לנזק יותר מאשר להועיל. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום,חג שמח!!!! שאלה בבקשה- אני סובל סבלתי...מטחורים. לפני 3 שנים הכל התחיל. עשיתי דופלר. קראתי המון ונמנעתי מניתוחים.אמרו לי לא יעזור טחורים זה חתונה. אני יודע לטפל בטחורים ואני עושה הכל כדי להמנע מעצירות.נמנע מיים אדום חריף ואורז לבן. אוכל טוב ובריא. עכשו לשאלתי- הם עדיין כאן אני מרגיש אותם. יושב באסלה כשאני מנגב אני מרגיש אותם הם מתנפחים. לאחר כמה דקות הם חוזרים למקומם. האם כך אני מרגיש מה זה ומה התופעה האם ניתן למנוע? אם אתה שואל אותי עדיף שכך. רק שיחזרו כל הזמן. אודה לתשובה מסודרת. תודה רבה וחג שמח.

מאיר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לטחורים פנימיים הצונחים בעת יציאה. האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, והאם אתה רוצה לטפל בכך. אפשרויות הטיפול העיקריות מפורטות בלמידע למטה. אם תרצה טיפול כלשהו,מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני סובל כבר כשנתיים וחצי מפיסורה, אשר אובחנה על ידי פרוקטולוג אצלו ביקרתי כבר שלוש פעמים, ובכל פעם פעלתי על פי המלצתו ומרחתי ניפדיפין, שמרתי על הגיינה, תזונה וכו'. לפני כחצי שנה גיליתי את הפג-לקס אותו אני לוקח כל ערב ומאז לא הייתה לי יציאה קשה אפילו פעם אחת. באופן טבעי חל שיפור מאז אך עדיין יש כאבים. לפני כמה שבועות הסתכלתי באמצעות מראה על פי הטבעת ושמתי לב שבהיקף של פי הטבעת יש לי שתי בליטות שלא זכור לי שראיתי קודם ולכן חשבתי שאולי יש לי טחורים (למרות שזה לא ניראה כמו וריד נפוח או משהו כזה). לכן החלטתי לנסות למרוח פרוקטוגליבנול והפלא ופלא זה שיכך מאד את הכאבים. עדיין, לאחר כל יציאה יש מעט כאב והכאב כמעט עובר לאחר שאני מורח פרוקטוגליבנול. אני מאד מבולבל מכל המצב. קבעתי תור לפרוקטולוג לעוד כמה שבועות אך אשמח לשמוע חוות דעת נוספת מפי בעלי ניסיון. תודה!

אריאל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לצערי מתאורך בלבד איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע . פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו,לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.ממצאים כפי שאתה מתאר יכולים להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, ,טחורים , ועוד. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום רב, לפני כחודשיים סבלתי מטחורים חיצוניים, אך לאחר כמה טיפולים זה עבר לי... אני בחור צעיר (בן 29) שאוהב להתאמן בחדר כושר ולשחק כדורסל. השאלה שלי היא כזאת: האם מכיוון שיש לי נטיה לטחורים , אני יכול להתאמן בחדר כושר, כי משיחות שלי עם רופא משפחה התברר לי שאסור לי להתאמן בחדר כושר, אשמח לקבל תשובה בכמה משפטים האם הנני יכול להתאמן, ואם אפשר גם איזה תרגילים אני יכול לעשות ואיזה תרגילים אסור בהחלט (תרגילים לחיזוק שרירי הבטן, מתח, מקבילים, שחיה, שכיבות סמחה)?!? תודה מראש

ליאור שלום, ראשית, מאמץ אירובי אינו משפיע על הטחורים כלל, ולכן אינך מוגבל במאמץ מעין זה. הרמת משקולות כבדים או כל פעילות המאמצת באופן ניכר את שרירי הבטן יכולה אכן להחמיר סבל מטחורים. בעיני אישית, שפעילות גופנית היא חלק מאיכות חיי, זו אינה סיבה לא לבצע פעילות ספורטיבית מלאה- הכי גרוע, נטפל בטחורים בעת הצורך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך שתהיה שנה טובה ובריאה

שלום רב, יש לי 3 טחורים פנימיים, שנים בדרגה שניה ואחד בדרגה שלישית. מאובחנים ע"י פרוקטולוג. הומלץ לי לבצע קשירה אשמח לקבל הסבר על ההליך. ומעבר לזה לשאלה שלי, אני עובר ביום ראשון ניתוח שקדים ורציתי לדעת אם בזמן ההחלמה מהניתוח אוכל לבצע את הקשירה? האם זו הזדמנות פז כשהיציאות שלי סביר להניח יהיה מינימאליות ורכות או האם לחכות על מנת לא לעשות שני הליכים רפואים בזמן כ"כ קרוב?

שלומי שלום, לא נראה לי שיש בעיה לעבור קשירת טחורים בזמן החלמה מניתוח שקדים. טחורים הם מעין "כריות" המכילות כלי דם קטנים מרובים, הנמצאים בתעלה האנאלית (פי הטבעת), ובאופן תקין משפרים את יכולת האטימה של פי הטבעת. לכל אחד מאתנו 3 קבוצות של טחורים – שניים בצד ימין ואחד משמאל. כאשר הטחורים מאבדים את המיקום התקין שלהם, בדרך כלל כתוצאה ממאמץ מתמשך ביציאה, הם יכולים לגרום לסבל המתבטא בדימום, כאבים ואי נוחות, והתבלטות של רקמות טחורים דרך פי הטבעת. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ (מטופלים רבים בוודאי עברו בדיקה זו קודם לכן במרפאה). כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. סיבוכים אפשריים כתוצאה מקשירת טחורים קשירת טחורים היא פעולה שגרתית המבוצעת בתדירות גבוהה על ידי רופאים המתמחים בתחום זה. הפעולה בטוחה למדי ושעור הסיבוכים בה נמוך. לעתים נדירות מופיעים בכל זאת סיבוכים, ויש להיות מודע להם. • כאב שכיח כי לאחר קשירת טחורים יש כאב קל ותחושת אי נחות למשך מספר ימים. במידת הצורך ניתן לקחת משככי כאבים פשוטים כגון אקמול ואופטלגין. לא מומלץ ליטול משככי כאבים המכילים אספרין או כאלה המעקבים את קרישת הדם, כגון נקסין, נורופן, אדויל, מוטרין וכדו'. אם מופיע כאב עז שלא מגיב לטיפול פשוט, יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. • דימום שכיח כי מספר ימים לאחר קשירת הטחורים, בעת שהאיזור הקשור נושר, יש דימום קל, לעיתים ללא קשר ליציאה. אם מופיע דימום מאסיבי, שגורם לתחושת חולשה, סחרחורת וכדו', יש לפנות לרופא המטפל או לחדר המיון. אם הנך נוטל תרופות המעכבות את קרישת הדם, כגון אספירין או קומדין, אנא הודע זאת לרופא המטפל טרם קשירת הטחורים. • זיהום זיהום באיזור פי הטבעת לאחר קשירת טחורים הוא נדיר ביותר. אולם אם מופיע חום מעל °38 מלווה בכאב עז ולעיתים קושי במתן שתן יש לפנות לחדר המיון בהקדם. לאחר קשירת הטחורים, חשוב להיות במעקב של הרופא המומחה בתחום זה, בכדי להעריך את יעילות הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך שתהיה שנה טובה ובריאה

שלום רב לפני מספר ימים ראיתי על הנייר דימום קל.הצואה הייתה גדולה מאוד וקשה וחשבתי שזו הסיבה. אך היום שוב ראיתי דימום מסיבי יותר ממש אדום והרבה, וכמובן גם על הנייר. ללא כאבים או שינוי בתזונה.מעולם לא היו לי טחורים. יכול להיות שכל זה מהצואה שהייתה? תודה

דבורה שלום, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פנימיים ועוד. כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול שתהיה שנה טובה ובריאה

שלום ד"ר עודד זמורה לפני חודש היתה לי יציאה קשה שגרמה לדימום וכאבים חזקים חשבתי שזה יעבור אך זה רק התגבר הייתי אצל פרוקטולוג והוא מסר שיש לי פיסורה נתן את המשחה ניפידיפין יחד עם מגפלקס היתה השפעה מיידית וכן הקלה ביציאה אך לאחר שבוע של טיפול היו גם שתי יציאות רכות שלאחר מכן החלו גירודים בפי הטבעת האם זה יכול להיות שזה גם טחורים או שהכאבים הם מהפיסורה?

לידור שלום, גרד קל יכול להיות עדיין קשור לפיסורה, ולמרות שהכאב חלף, סביר שהיא טרם החלימה לחלוטין. מומלץ להמשיך את הטיפול למשך כ 4-6 שבועות, ואם בסיומו יש עדיין סימפטומים מומלץ לפנות שנית לרופא המטפל. שתהיה שנה טובה ובריאה

ד"ר זמורה שלום תודה על תשובתך המהירה אודה לך אם תוכל להשיב לי על עוד שאלה לאחר כל פעם שאני מורחת את הניפידין יש לי הפרשה חומה מהנרתיק האם זה בסדר או שצריך לבדוק את העניין הזה

fragments of gastric mucosa from antrum and body showing in the antrum chronic gastritis with foci of activity. in the body' minimal chronic inflammatory infiltrate. helicobacter pylori is identified.

דלקת של הקיבה, כנראה על רקע זיהום בחיידק שנקרא הליקובקטר פילורי. מעבר לכך, לא אוכל לייעץ מבלי להכיר את פרטי המקרה. מומלץ לפנות לרופא שהפנה לבדיקה להכוונת הטיפול. שתהיה שנה טובה ובריאה

שלום, אני בת 29 סובלת מטחורים מגיל 18. בשלוש שנים האחרונות המצב החמיר. הטחורים כבר אינם חוזרים למקומם והמצב היומ יומי הוא שהם (3-4) בחוץ כל הזמן לעיתים כואבים יותר ולעיתים פחות. טיפלתי במשחות למינהם אשר לא הועילו ממש.בהריוני הראשון סבלתי מאוד. לא יכולתי ללכת, לעמוד ולעשות פעולות פשוטות. דיממתי וכאבתי בצורה נוראית! היום אני בהריון שני (שבוע 9) ואני חוששת מאוד ממה שמצפה לי כי כבר עכשיו המצב נורא. יש טיפול בהריון שיכול לעזור או עדיף לחכות? האם יש התערבות כירורגית פשוטה יחסית (אני מאוד פוחדת מניתוח) שתוכל לעזור במצבי? אני תקווה שיש פיתרון ושההריון הזה יעבור יותר בקלות מקודמו... תודה.

ברקת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. הריון אכן יכול פעמים רבות להחמיר סבל מטחורים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. כעיקרון אנו משתדלים להיות שמרניים ככל האפשר מבחינה כירורגית בזמן ההריון, שכן כל סיבוך של התערבות כירורגית עלול בסיכון נמוך מאד אך קיים לסכן את ההריון. אם הסבל בלתי נסבל, ניתן לשקול בכל זאת התערבות על מנת להקל את הסבל. אחרי ההריון, ובעיקר אם את מתכננת נוספים, בוודאי שכדאי לפנות לטיפול. שתהיה שנה טובה ובריאה

שלום לך, ביומיים שלושה האחרונים שמתי לב שגדל לי גוש קשיח ממש על פי הטבעת, כאילו גדל בתוך העור. זהו אינו פצע פתוח, אינו מדמם או מגרד, רק מורגש. אין קשיים ביציאות. האם יש צורך לבדוק זאת?

ליאורה שלום שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחור חיצוני עם קריש דם, אבצס בפי הטבעת וכו'. אם הסמפטומים טרם חלפו מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיעה נפיחות עם כאב עז וחום יש לפנות מיידית לחדר המיון. שתהיה שנה טובה ובריאה

שלום רב, לפני כחודש היה לי דימום אדום נקי בעת הניגוב ובאסלה עצמה גם ירד דם... הייתי אצל רופאת משפחה אשר בדקה ואמרה כי לא מדובר בטחורים וגם בדיקה דיזינטרית יצאה שלילית.. הדימום עבר אחרי יום או יומיים... בעת הדימום היה כאב קל. הרופאה הפנתה אותי לפרוקטולוג.. האם יש צורך להבדק? מהי הבדיקה? ואיך מתבצעת?

ימית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. הבדיקה מבוצעת במו כל בדיקה רפואית- ראשית שואלים אותך שאלות הקשורות לתלונה עימה באת, ולאחר מכן מבוצעת בדיקה גופנית, שבמקרה הזה כוללת הסתכלות על אזור פי הטבעת, בדיקת אצבע עדינה בפי הטבעת, ולרוב גם בדיקה של פי הטבעת עם מכשיר, ולאחר מכן מסבירים לך את הממצאים ומתכננים את המשך הבירור או הטיפול במידת הצורך. שתהיה שנה טובה ובריאה

מישהו שמע על הטיפול/פרוצדורה רפואית, שהיא בעצם סוג של גסטרוקופיה ושימוש בגלי רדיו להסרת רירית בארט ? במידה וכן, אשמח למעט פרטים : 1. האם יש למישהו לינק להסבר באנגלית על הפרוצדורה ? ( 2. הבנתי שהנ"ל הגיע לאיכילוב, מישהו יודע מתי אמור להיות פעיל, והאם יש במקומות נוספות בארץ ? 3. האם הטיפול הנ"ל נפוץ בעולם ? כמה שנות ניסיון (בערך) יש לו בעולם ? 4. האם יש ביכונים בפרוצדורה ? (שמעתי על סיכון שחלק מרירית הבארט עלולה לחדור עמוק יותר, לא תראה יותר על פני השטח בבדיקות המעקב, אבל תמשיך להתפתח ואף עלולה להפוך לממאירה בעתיד, מבלי שניתן יהיה לזהותה) 5. האם הפרוצדורה אפשרית גם כאשר מדובר בבארט ללא דיספלזיה, או שללא דיספלזיה אין אינדיקציה והרופאים לא יסכימו לבצע את הפרוצדורה ? 6. האם ביטוח משלים של קופת חולים ו/או ביטוח בריאות פרטי עשויים לממן פרוצדורה כזו בארץ ו/או בחו"ל ? (במיוחד כאשר אין דיספלזיה, ואולי במצב כזה הניתוח נחשב אלקטיבי (?)) תודה רבה !

שלום רב, שאלתך אינה בתחום עיסוק פורום זה שנה טובה ובריאה

לבתי בת 18.5 חזרה התופעה של פילונידל סינוס לאחר שלפני 5 שנים עברה ניתוח. הציעו לנו לעבור את הניתוח הבא באמצעות לייזר. שאלתי: 1. האם לדעתך ניתוח בלייזר מקטין את הסיכוי שזה יחזור? 2. האם בניתוח לייזר חייבים להשאיר את המקום פתוח עד לסגירה באופן טבעי? 3. האם כשזה פתוח הסיכוי לזיהומים גבוה יותר?

איציק שלום, לצערי איני מכיר את הטיפול בלייזר לסינוס פילונידאלי. אשמח ללמוד.

כשלושה חודשים אני חשה גירוי הפי הטבעת. לפני שהתחיל הגירוי בפי הטבעת היה לי גירוי בנרתיק ולקחתי משחות רבות . בטעות מרחתי חלק מהמשחה (קולטרימאזול)על פי הטבעת ואני חושבת שהגירוי באיזור התחיל לאחר מכן. הייתי בבדיקה אצל כירורג, הוא בדק אותי עם אנדסקופ ואמר שיש לי סימני דרמטיטיס, הוא נתן לי משחה רקטוצורין ל10 ימים. כשחזרתי שוב לביקורת כבר לא היו סימני דרמטיטיס. לאחר מספר ימים התחלתי שוב לחוש גירוי. חשבתי שאולי יש לי פטריה בפי הטבעת ורופא נשים נתן לי משחת דרמוקומבין לעשרה ימים למריחה בפי הטבעת ובנרתיק, אך הגירוי שוב חזר. רופאת נשים הציעה לי לשקול לקחת ורמוקס, עשו לי שתי תרביות לפרזיטיס והתוצאות היו ללא ממצא. רופא המשפחה אמר לי שלא ניראה שמדובר בתולעים כיוון שאני חשה גירוי במשך כל שעות היום ולא במיוחד בשעות הלילה. האם יתכן שמדובר בתולעים? קראתי קצת על הנושא והבנתי שלא הכרחי לחוש גרד בפי הטבעת אם יש תולעים ובנוסף קראתי שהבדיקות לפרזיטים בצואה אינן מהימנות. דבר אחרון- אני מנסה להיכנס להריון וקראתי שלא מומלץ לקחת ורמוקס בהריון, אם כן מדובר בתולעים, האם זה יכול לגרום נזק לעובר אם אכנס להריון בזמן שיש לי תולעים?

נילי שלום, איני יכול כמובן לקבוע על פי תאור באינטרנט בלבד מה סיבת הגרד ממנה את סובלת. נכון הדבר שבדיקת צואה לפרזיטים אינה מהיימנה לתולעים, ונכון שאופייני יותר שתולעים גורמות בעיקר לגרד לילי. ורמוקס, אגב, נוטלים רק פעמיים, במרווח של 10 ימים, כך שאם את לא בהריון כעת, אין מניעה ליטול. למיטב ידיעתי תולעים לא מזיקות להריון, אך מומלץ להתייעץ בנושא זה גם עם רופא/ת נשים.

שלום, מזה יומיים אני מרגיש הרגשה לא טובה בפי הטבעת. כשאני מכניס אצבע פנימה אני מרגיש בליטה קטנה ועגולה (כמו איזה כלי דם שהתנפח). זה מאד מציק לי וקצת כואב. אין לי דימום. בחודשיים האחרונות יש לי גרד לעיתים קרובות בפי הטבעת (אולי תולעים...). ממה הבליטה הזו נובעת ומה צריך לעשות? קבעתי תור לפרוקטולוג , אך זה יהיה רק בעוד חודש. מה עושים להקל?

ארז שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחור חיצוני עם קריש דם, אבצס בפי הטבעת וכו'. אם הסמפטומים טרם חלפו מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיעה נפיחות עם כאב עז וחום יש לפנות מיידית לחדר המיון.

שלום, אני בת 23, סובלת מפיסורה כרונית מזה 3 שנים לפחות. עשיתי בדיקת גסטרו שבה לה היו תוצאות המצביעות על סרטן המעי... במהלך החודש האחרון הדימום גבר וכך גם הכאבים. רציתי לשאול על אריזה טיפול אתצה ממליץ? ניסיתי תזונה בריאה יותר ומשחות והיתה הקלה משמעותית אך זה תמיד חוזר.. תודה,

נטע שלום, פיסורה היא בעיה הפוגעת באיכות החיים, אך אינה מסוכנת, ולכן האינדיקציה העיקרית לטיפול היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאת מתארת פוגע באיכות חייך היומיומית, ומה את רוצה לעשות בכדי לשפר את איכות החיים. בכל מקרה, מומלץ להקפיד לטווח ארוך על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אפשרויות הטיפול הנוספות העיקריות כוללות טיפול במשחות המכילות תרופות מפרות שרירים כגון ניפדיפין ורקטוג'זיק, הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי, וניתוח לפיסורה, ומפורטות למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום ד"ר. בעייתי עושה רושם של מורכבת מאוד מזה 5 שנים אני מטפלת בבעית דליפת שתן שלאחרונה נמסר לי עי מומחה לאורוגיניקולוגיה שזו לא הבעיה ,יש לי לחצים אדירים בפי הטבעת עד כדי קושי לשחרר גזים(דורשים מאמץ אדיר)קושי בביצוע יציאה -לא עצירות.הלחצים מופנים לרקטום וכתוצאה יש קושי במתן שתן ותחושת זרזוף אין לי בעיית צניחת אגן ולאצניחת שלפוחית למרות זאת ביצעתי נתוחי רקטוצליה,tvt 'פיסורה וטחורים הבטן תפוחה ,לא מצליחה לבצע יציאה רק עם משלשלים ותחושת רטיות איומה .אודה להנחיות מאחר ואני מתוכננת לבצע מנומטריה בקרוב.

שרון שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. תלונותיך מחשידות לבעיה של קשיי התרוקנות בשל תפקוד לקוי של רצפת האגן, מסיבה כזו או אחרת. מדובר בתופעה רפואית מוכרת, ולרוב יש לה טיפול שיכול להקל על איכות החיים. לצורך הכוונת הטיפול יש צורך להשלים בירור מלא הכולל בדיקת כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן, ובדיקות תפקוד רצפת האגן הכוללות בנוסף למנומטריה לפחות דפקוגרפיה ו/או אולטרסאונד פרינאלי דינאמי. שנה טובה ובריאה.

מודה לך על תגובתך דפקטוגרפיה ביצעתי לפני שנים ואף היא תקינה ,בדיקת התרוקנות שתן אף היא תקינה -0 שארית (למרות זאת זרזוף).בבדיקת המנומטריה נמסר - סף רגישות גבוהה מאוד,קרי רגישות גבוהה ברקטום ,ואכן אני חשה גזים דמוי צרי לידה ברקטום.רק תחושת התרוקנות מלאה ע"י משלשלים מקלה עלי את התחושות.גסטרו'-אנטרולוג - טוען כי מדובר בתסמונת מעירגיז +בקע סרעפטי,עושה רושם שהכל הסתבך והמקורהינה פעולת המעיים שמשפיעה על הוגינה אשמח לקבל הכוונה / רופא מתמחה בנושא. תודה ושנה טובה

אני לאחר ניתוח לקיצור פיסורה ויש לי דימום מאז הניתוח כבר שבוע . האם זה נורמלי כל כך הרבה זמן דם מאז ומתי זה יפסק כבר ? לא מפסיק לי הדם ? מע עלי לעשות? בבקשה תשובה בבקשה .....

אורנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. דמם קל סביר גם שבוע לאחר הניתוח, ואני מקווה שבינתיים הוא פסק. אם לא, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. שנה טובה ובריאה

שלום ד''ר. אובחנתי כסובל מקונדילומה בפי הטבעת ובתוכה עם מספר רב של נגעים. הרופא שלא הסביר לי הרבה קבע כי צריך ניתוח ונקבע לי תור. לאחר בדיקה פה באינטרנט אני רואה שישנה אפשרות לטיפול בלייזר. השאלה שלי מחולקת לכמה שאלות: 1- מהי שיטת הטיפול הנכונה והמומלצת ביותר? 2-איזה תופעות לוואי מגיעות אחרי ניתוח ומה ההשלכות? 3- האם בן זוגי נדבק וודאי אף הוא? 4- האם לאחר ניתוח הקונדילומה נעלמת לחלוטין ולא תחזור? 5- האם אפשר לקבל את החיסון שפותח נגד? אני מאוד מודאג ופוחד ולא יודע הרבה. בבקשה תגיד לי מה עליי לעשות? לגשת לניתוח הזה שלא ברור לי מהו או למצוא שיטה אחרת.. גם איך מתנהל ניתוח כזה? אני לא יודע.. בקשה עזור לי. תודה.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. 1- מהי שיטת הטיפול הנכונה והמומלצת ביותר? ישנן מספר שיטות לטיפול בקונדילומות, כולל כריתה וצריבה בסכין חשמלית בחדר ניתוח, צריבה בלייזר, ושימוש במשחה המכילה תרופה שיכולה לגרום לקונדליומות לסגת ונקראת אלדרה. קונדילומות יכולות להיות באיזור העור סביב פי הטבעת וגם בחלקו הפנימי של פי הטבעת. צריבה בלייזר מבוצעת לרוב ללא הרדמה כללית אך היא משמשת לרוב רק לקונדילומות בעור שסביב פי הטבעת. אם יש נגעים בתעלת פי הטבעת, מומלץ לעבור צריבה בחדר ניתוח. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג המיומן בכל טכניקות אלו לבדיקה והכוונת הטיפול 2-איזה תופעות לוואי מגיעות אחרי ניתוח ומה ההשלכות? תופעת הלואי העיקרית היא כאב בתקופת ההחלמה הראשונית מהניתוח. במצבים נדירים בהם הקונדילומות יוצרות מרבד המכסה את מרבית התעלה האנאלית יש סיכון להיצרות מסויימת של פי הטבעת לאחר ניתוח כזה. בסה"כ, סטטיסטית, שיעור הסיבוכים בניתוח זה קטן. 3- האם בן זוגי נדבק וודאי אף הוא? אם יש לך בן זוג קבוע, סביר שאו שהוא נדבק, או שיש לו חיסון טבעי כלפי זן זה ולכן לא ידבק. במגע עם בני זוג חדשים מומלץ להקפיד על יחסים מוגנים. 4- האם לאחר ניתוח הקונדילומה נעלמת לחלוטין ולא תחזור? הקונדילומות נעלמות לאחר הניתוח אולם הוירוס הגורם להן נשאר ולכן לעיתים יכולות להווצר בעתיד קונדילומות חדשות 5- האם אפשר לקבל את החיסון שפותח נגד? למיטב ידיעתי החיסון יעיל רק כמניעה ולא לאחר הדבקות, אבל מומלץ להתייעץ בנושא עם מומחה למחלות זיהומיות 6- איך מתנהל ניתוח כזה- הניתוח מתנהל בהרדמה. מבצעים בדיקה יסודית של איזור העור שסביב פי הטבעת ותעלת פי הטבעת, וצורבים כל קונדילומה שרואים בסכין חשמלית. אם יש קונדילומה גדולה ובולטת, לרוב כורתים אותה לצורך בדיקה פתולוגית. שנה טובה ובריאה

במהלך קולונוסקופיה נמצאו 2 פוליפים. הראשון 2 ס"מ הוסר, והשני 4 ס"מ לא הוסר,רק נלקחה דגימה לביופסיה. אני מתה מפחד. הרופא אמר שבתי בדקה ה-90 ושפוליפ לא נראה יפה. בדו"ח כתוב שזה פוליפ על גבעול עבה עם פיברין עליו. השאלה: מה הסיכוי שהפוליפ שפיר ?

נחמה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. קשה לחזות מתאור בלבד האם מדובר בפוליפ שפיר או ממאיר, וכל אחת מאפשרויות אלו יכולה להיות סבירה. נכון פעל הגסטרואנטרולוג כשלא כרת פוליפ זה, שכן אם הוא פוליפ ממאיר הטיפול הוא כריתה ניתוחית. אם תשובת הפתולוגיה תהיה שפירה ניתן לשוב ולנסות לכרות אותו בקולונוסקופיה. בכל מקרה, דינו של פולים כזה לצאת. אני מניח שכבר צריכה להיות תשובה פתולוגית בימים אלו. נקוה לטוב. שנה טובה ובריאה.

שלום,בעלי האהוב סובל מפיסורה,כבר חודש ימים,לפני שבועיים אובחן ע,י פרוקטולוג בקופת חולים,מאז הו א מורח 4 פעמים ביום-ניפדיפין,שומר מאוד על התזונה,פעמיים ביום כף סיבים מסיסים ותודה תודה בימים האחרונים מתחיל שיפור קל לשאלתי-כמה ימים מותר למרוח את המשחהnifedifine 0.2%? תודה דגנית

דגנית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. שמח לשמוע שיש שיפור. מותר וגם מומלץ להמשיך למרוח משחת ניפדיפין 6 שבועות, ואח"כ ניתן לבסות להפסיק, אולם אם מופיעה החמרה ניתן לחדש את הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, לפני כשבועיים עברתי ניתוח פיסטולה ופיסורה וכרגע יצאו טחורים חיוניים שעד היום היו פנימיים ואינם ניתנים להחזרה. האם יש בדרגה זו שיטה להורדתם מבלי ניתוח נוסף?

אורן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אני מקווה שבינתיים חל שיפור ניכר בסימפטומים. קשה מתאור בלבד באינטרנט לבצע אבחנות חד משמעיות, ולכן אם אין עדיין שיפור ניכר מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

היי, שמי פולינה בת 28 ולאחרונה אובחן אצלי פרולפס רקטלי ע"י בדיקת דפקוגרפיה, הכירורגית שאמורה לנתח אותי בבית חולים איכילוב החליטה שלא אוכל לעבור את הניתוח בלי אבחון פסיכיאטרי עקב היסטוריה של בולמיה לפני מס' שנים. לא קיבלתי שום הסבר על קשר בין הדברים והייתי רוצה לדעת מה ידוע לך בדבר. תודה

פולי שלום, הרגלי אכילה ובעיקר הרגלי יציאה יכולים להיות קשורים הן להווצרות פרולפס של הרקטום והן לחזרתו לאחר תיקון, ולכן חשוב לוודא טרם ניתוח לתיקון הצניחה שאין כל בעיה, כולל בעיה פסיכיאטרית כזו או אחרת, שפוגעת בהרגלי ההתרוקנות.

הייתי רוצה לדעת איך עוברת ההחלמה של הניתוח, כמה זמן אחרי ההחלמה ניתן להכנס להריון, ובמידה ויש תאריך לניתוח שהוא ב31.8 אך סוג הניתוח עדיין לא נקבע והאבחנה של הפסיכיאטר ב 18.8תהיה בסדר ותקבע שהכל תקין לניתוח, האם יהיה מצב שלא יספיקו עד התאריך של הניתוח לקבוע את סוגו ויעקבו את הניתוח?

אובחנתי עם פיסטולה ,הפיסורה החלימה , אין ממנה דימומים , ניתוח הפיסטולה עוד פחות מחודש בנתיים הבחנתי שהפרשות המוגלה גברו מאד יש קצת חום 37.3 שנמדד בפה , בדרך כלל אני 36.4 אין כאבים אבל יש אי נעימות היציאות רכות ואין עצירות האם הפרשות וניקוז המוגלה מבשרות טוב ? האם ייתכן להחלים ללא ניתוח ? או אולי מצבי היום עלול רק לדרדר ? שמא עליי לעשות כל מאמץ לזרז ניתוח ? האם נשקפת סכנה לשהות עם מוגלה וחום גבולי לתקופה כזו ? מה צפוי לי ? מה אני יכול לעשות עד הניתוח מלבד שימוש בניפדיפין ?

גולן שלום, הסיכוי שפיסטולה תחלים ללא ניתוח קטן מאד. לעומת זאת, כל עוד אין אבצס, לא מדובר לרוב במצב מסוכן, וטווח הזמן שנקבע לך לניתוח נשמע לי סביר. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

מה הסכום המדוייק שצריך לשלם חבר בכללית מושלם לניתוח הדבקה/מילוי?. והאם לאחרונה התחדש משהו בנוגע לטכניקות הנ"ל-ומה מומלץ?

שלום רב, שלשום הייתי אצל רופא כירורג שאיבחן אצלי סינוס פילונידלי בעצם הזנב. זה חור שקיים אצלי כבר כשנה ואולי יותר, והוא התנפח בפעם הראשונה והאחרונה לפני כחודש, שעקב כך קיבלתי משחה אנטיביוטית שגרמה בסופו של דבר ל"פיצוץ" של כל המוגלה. הרופא אמר לי שהפתרון היחיד לבעיה זה ניתוח, ושגם אחר כך הבעיה יכולה לחזור. יש לי מספר שאלות בקשר לזה: 1. ממה נוצר הסינוס הפילונידלי מלכתחילה..? 2. לפי מה שהבנתי, כרגע כלואים לי בתוך החור ככל הנראה מספר שערות ואולי עוד דברים נוספים שעשויים ליצור זיהום. לפי ההגיון שלי, אם קיימת דרך להוציא את השערות בעזרת שאיבה ולתת לחור להסגר, זה יכול למנוע את הצורך בניתוח. רציתי לדעת האם הדבר אפשרי, והאם באמת לאחר שאיבה של האזור, החור ייסגר או שהוא יהיה פתוח כל הזמן בלי קשר.. פשוט לא זכור לי שבשנה האחרונה החור נסגר מתישהו, וכשהוא הזדהם לפני חודש, לא ממש שמתי לב אם החור נסגר או עדיין היה קיים. יש לי שאלה נוספת, האם לאחר הניתוח חובה שתשאר צלקת? האם במצב שלא תופרים את המקום, והעור מתרפא לבד, לא חייבת להשאר צלקת? האם יש דרכי טיפול נוספים חוץ מניתוח? תודה רבה!

אמיר שלום, 1. סינוס פילונידאלי נגרם כתוצאה מהתרחבות של זקיק של שערה באיזור עצם הזנב, ולא ידוע מה גורם לזה לקרות אצל מישהו ולא אצל אחר. 2. שאיבה של השיערות אינו טיפול מקובל במחלה זו ולרוב לא יביא לריפוי 3. לאחר ניתוח בכל שיטה שהיא נשארת צלקת 4. ישנן שיטות ניתוחיות שונות לטיפול בסינוס פילונידאלי, אולם אין טיפולים לא ניתוחיים יעילים למחלה זו. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

שלום רב. הבן שלי לוחם ולפני חודש הוא עבר ניתוח פתיחה וניקוז מורסה פילונידילית והכל היה בסדר ואחרי שבועים שהוא הלך לביקורת הודיעו לנו שהוא צריך לעבור ניתוח לכריתת סינוס פולונידלי. אז ברצוני לדעת כמה דברים בבקשה.. האם חשוב לעבור את הניתוח בבית חולים מסויים? ובנוסף הוא שמע שאם עוברים את הניתוח בשנית אז הפרופיל שלו ירד ל24 ואז הוא לא יהיה כשיר להיות לוחם. האם זה נכון? ובאיזה מיקרים? איך אפשר להימנע מניתוח חוזר? וכמה זמן הוא יצטרך להיות בבית (בגימלי)? האם עדיף לא לסגור את המקום ולתת לעור להחלים לבד? ןאם כן איך מטפלים בחתך? אשמח לתשובה מהירה ככל האפשר תודה

שלום, גיליתי בסמוך לפי הטבעת מעין "פלולה" עם מרקם סחוסי. (היא אינה מגרדת או מכאיבה, רק נמצאת שם, ולמיטב זכרוני לא הייתה שם בעבר) אני רוצה לפנות בעניין זה לרופא, אך איני יודעת לאיזה סוג התמחות עלי לפנות. האם עלי לפנות לרופא עור או לפרוקטולוג? בתודה מראש

עדי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ממצאים כפי שאת מתארת באיזור פי הטבעת לרוב מטופלים על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג

בן 23, בריא בדר"כ. לפני כשבוע אחרי עצירות סבלתי מדימום ומאז יצאו לי טחורים. לדעתי זה התחיל בטחור חיצוני ועכשיו אחרי כל יציאה יש צניחה של הפנימיים כאשר אני דוחף אתם פנימה והם נעלמים. הלכתי שלשום לכירורג לבדיקה והוא אמר שהוא לא רואה (ולא מרגיש) כלום ונתן לי נרות ל10 ימים. אבל שוב, אין שום הטבה בעניין ואחרי כל יציאה הם מופיעים שוב. אשמח לדעת האם אני מדמיין? האם זו בעיה אחרת? האם אני צריך לגשת לקבל חוות דעת נוספת? תודה.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם אתה סובל ממה שמתואר, סביר שזה אכן קיים ואתה לא מדמיין סבל זה. ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, ואם אתה סובל במידה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

בתי בת ה 10 סובלת זה מספר שנים מדימום לאחר יציאה. (אחת לפרק זמן, לפעמים מעט והשבוע היה דימום חזק יותר). המקום גם קצת מגרד וכואב לה. האם אלו טחורים או פיסורה ? היא לא רוצה ללכת לרופא... יש איזה טיפול שאפשר לעשות ללא בדיקת רופא ?

שלום רב ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הדבר היחידי שניתן לעשות ללא בדיקה הוא להקפיד על ריכוך יציאות, וניתן להשתמש במוצרים מרככי יציאות כגון נורמלקס. מעבר לכך, אם הסימפטומים נמשכים, מומלץ בכל זאת לפנות לגסטרואנטרולוג ילדים או לכירורג ילדים לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני מספר חודשים התחלתי להרגיש עצירות ולא הייתי מצליח ללכת לשירותים יומיים-שלוש. לאחר מכן כשכבר הייתי הולך, היציאה הראשונה היתה קשה מאוד ואחריה כל העסק היה מתרכך. רופא אמר שככל הנראה מדובר בתזונה לא בריאה ולא נכונה והציע לשתות הרבה ולאכול פירות לריכוך היציאות. הביקור היה לפני כשבוע וחצי. מאז התחלתי לשתות הרבה יותר ועברתי לתזונה נכונה יותר, אך בימים האחרונים אני סובל הרבה מבטן וגזים והרגשה כאילו אני רוצה ללכת לשרותים, אך כשאני מגיע לשרותים אני נתקף עצירות. ובסופו של דבר זה נגמר בשילשול חזק (בצבע חום בהיר עם מעין מעטפת לבנה). אני בן 27 ודי דואג שמא יש לי משהו רציני. אשמח לתגובה.

אלירן שלום ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם המונח " משהו רציני" אתה מתכוון לגידול ממאיר חלילה או משהו כזה, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 27 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. כעיקרון מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסימפטומים נמשכים מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום. הבוקר היתה לי הפרשה דמית. בהתחלה חשבתי שזה המחזור, ולאחר מספר שעות התברר שזה בכלל מפי הטבעת. יש סיבה לדאוג ולרוץ לרופא? תודה מראש, מעין.

מעיין שלום, איני יודע מה גילך ומה דרגת הסיכון שלך למחלות מעי, אולם ככלל ניתן לומר שמדמם חד פעמי קל לא חייבים להתרגש, אולם אם הוא חוזר על עצמו מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

שלום, אני בן 39, סובל כבר כמה שנים מדימום רקטלי. לאחרונה, ב-3 החודשים האחרונים עברתי קשירת טחורים, 3 פעמים. הדימום פחת באופן משמעותי, אבל עדיין קיים. זה מפריע לי ואני רוצה שבכלל לא יהיה. מעבר לעניין הזה קיים גם עניין של ריח לא נעים, והפרשות כמו מוגלה, ממה זה נובע? מה אתה מציע לעשות להמשיך בקשירות? מה דעתך בעניין הריח וההפרשה, יש לך רעיון ממה נובע הדבר? תודה מראש

דידי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בהנחה שמקור הדמם הוא מטחורים פנימיים, האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, והאם אתה רוצה לטפל בכך. אפשרויות הטיפול השונות בטחורים מפורטות למטה. מעבר לכך, איני יכול לקבוע מה גורם להפרשות ללא בדיקה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

בס"ד.... שלום, אם אפשר לשאול.. יש לי כבר מזה כמה שבועות קיבה קשה, אני נורא מתאמצת בשירותים ואחרי כל ההתאמצות הצואה יוצאת כגוש גדול וקשה מאוד בצורת כדורים קטנים,אציין שהתזונה שלי כוללת רק דגנים מלאים הרבה ירקות טחינה ושמן זית ועוד אציין כי אני נמצאת שלושה וחצי חודשים אחרי לידה שניה. אשמח לתשובתך תודה מראש מיכל

מיכל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מקווה שבינתיים העצירות חלפה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, ואם אין הקלה מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לייעוץ.

קיבלתי הפניה לבדיקת רקטוסקופיה בעקבות תלונות על דם בצואה. גיליתי שאני בהריון (ממש בהתחלה). האם לבטל את הבדיקה או שאין מניעה לבצע אותה? תודה

ענת שלום, אם את צעירה ואין במשפחה שלך הסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס בגיל צעיר אז הסיכון שיש לך חלילה גידול ממאיר ברקטום נמוך מאד, ולהערכתי לא שווה למול הסיכון הנמוך מאד גם הוא לסיבוך כזה אן אחר של ביצוע רקטוסקופיה בתחילת הריון. הייתי שוקל לבטל, ואם יש צורך- לבצע את הבדיקה לאחר הלידה. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם הרופא שהפנה לבדיקה.

אין שום היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס. נראה לי שאדחה אותה לשלב מאוחר יותר.... תודה

היי אני מרפאת את עצמי בלי ניתוחים ובלי בוטוקס ואין לי כאבים,עצירות,ודימום: לכואבים והסובלים מפיסורה. אני מצליחה לרפא את עצמי מפיסורה בלי ניתוח דרך הטבע,ואין לי יותר כאבים או דימום ביציאות: האוכל הקבוע: בוקר: כף פגלקס בכוס מים ולהמתין 2 דקות אחרי עירבוב טוב ואז לשתות+להוסיף עוד כוס מים ולשתות. חצי שעה אחרי זה: כוס מים פושרים מינרלים,ובתוך הכוס אני שמה: כף דבש כף שמן זיית כף שמן פשתן ולימון שלם סחוט ושותה הכול. צהריים-שקול ומדוד האוכל חובה: 360 גרם ירקות מבושלים במים בלי תבלינים נקי נקי,והבישול בבקבוק שלם מים מנרלים-סלק,בטטה,קישוא,גזר,שעועית ירוקה,2 שזיפים,1 תאנה,ושן שום 1,ומעט בצל ועגבניה.ושעה של בישול. כשהירקות מתקררים כמעט לגמרי אני מוסיפה-30 גרם שמן זיית+שמן פשתן+שמן סומסום.ומעט מלח ובתאבון. שעה אחרי האוכל-המים של הירקות 2 כוסות וחמים. ערב: 2 פרוסות לחם שיפון של דוקטור מרק בלי שמרים 15 גרם חמאת עזים +רגילה 120 גרם קוטז 9% או 12% 240 גרם יוגורט עזים 2 עגבניות גדולות+30 גרם שמן זיית+פשתן על העגבניה והקוטז. ובתאבון.ניתן להוסיף חצי אבוקדו עם לימון בכייף,ןפלפל אדום,וצנון מעט. שעה אחרי האוכל-2 כוסות מים פושרים או חמים לילה לפני שינה: כף דבש+כף שמן זיית וכוס מים פושרים מינרלים. יש גם פורמולה שמרגיעה כמו קסם את כאבי הפיסורה ומבריאה: כול לילה: צמר גפן חתיכה+ כף שמם זיית כף שמן פשתן כפית שמן סומסום כפית שמן אבלופיחה כפית שמן דגים עלי קלנדולה מושרים במים מעט,לסחוט ולשים על הצמר גפן אלוורה מעט משחת הממליס מעט לערבבב את הכול על צמר גפן בעדינות לעשות שטיפה לפני זה במים חמים למלא גיגית במים חמים ולהוסיף: שמן לונדר שמן זיית שמן פשתן ועלי קלנדולה 20 דקות פעמיים ביום לשבת. ואז לשים את הפורמולה על פי הטבעת ולישון עם זה עד הבוקר. זה עובד 100% אני מבטיחה. רצויי לבלוע 3 פעמים ביום: פרוביוטקה ויטמין A ואבץ לא ההיה צורך בשום ניתוח שבעולם.

איזה חיים קשים עשית לך...כל זה בשביל לא לעבור ניתוח של 5 דקות :D חחח ממש לא שווה את זה...כל הכוסות מיים פושרים קרים מים עם שמן זין עם שמן לא יודע מה חחח ממש ממש חיים קשים..בעוד שניתוח קל שיסדר את זה אחרי זה תוכלי לאכול מה שבא לך עוד פעם ולשתות עוד פעם..בלי שסדר היום שלך יראה כמו מתכון מסובך כזה..

מלא אנשים עברו ניתוח והפיסורה חזרה,וניתוח שני מסוכן. יש סיכונים לפגיעה בסוגרים,וכו... שינוי סיגנון אכילה,הליכות,תוספי מזון,והרבה מים לשתות,לא ההיה צורך בניתוח.הרופא אמר לי שאין לי פיסורה והבראתי. כדי להקשיב לאנשים עם ניסיון. אך מי שרוצה ניתוח סבבה

שלום האם אדם שיש לו ועבר שלשום "ניתוח" פיסטולה יכול להדביק בני משפחה? לא העברת הבעיה , המחלה , אלא העברה חידקית כלשהי? זא שמכין להם אוכל וכו. שלא כל רגע רוחצים ידיים. תודה

רחל שלום, אין משהו ספציפי מדבק בניתוח פיסטולה, וניתן לתפקד כרגיל, כולל הכנת אוכל. כמובן שלאחר שנוגעים ישירות באיזור הניתוח יש לרחוץ ידיים.

שלום אני בן 17 והיום בזמן שהייתי בשירותים שמתי לב שדם נמרח לאורך כל הגושים של הצואה. זה לא היה מעורבב איתם אלה מרוח לצידם. צבע הדם היה אדום בהיר יחסית , ניראה כמו דם שיוצא מפצע כלשהו. וגם בעת הניגוב היה יחסית דם רב על הנייר. לא סבלתי מכאב כלשהו וזאת פעם ראשונה שזה קרה לי רציתי לשאול אם זה סימן לטחורים או למשהו אחר. תודה מראש

שחר שלום, ממצא של דמם ללא כאב כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון טחורים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (כגון פירות, ירקות, חיטה מלאה) ושתיה מרובה. אם הדמם ימשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

סובל כבר למעלה מ 10 ימים מדימום לא מועט בכל יציאה. ללא כאבים. נדמה לי גם שיש ירידה בצורך לשרותים (מעין עצירות קלה) האם זה יכול לנבוע מכיב מדמם בקיבה? למי צריך לפנות? כירורכ כללי? גסטרו אנטרולוג? האם אפשר לבקש מרופא המשפחה הפניה לקולונוסקופיה או CT? אני חבר בק חולים מכבי. תודה

דינדין שלום, איני יודע מה גילך / מצבך הבריאותי / הסטוריה משפחתית וכד', אך אציין כי לא שכיח שדימום מכיב בקיבה יתבטא כדם אדום ברקטום, ואם כן, זה רק בדמם מאד מאסיבי, שלא היית מחזיק איתו 10 ימים. יותר סביר שמקור הדמם הוא מאיזור פי הטבעת, כמו מטחורים למשל, אולם כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

מה עושים עם טחורים ישנים ורבים שבולטים החוצה ואינם כואבים יותר? האם ניתן לבצע ניתוח לשיפוץ האזור? קשה לי לרכב על אופניים ,תרגילים לחיזוק שרירי בטן ,עם טחורים כאלה אני חייב לשטוף את האזור אחרי כול התפנות וכשאני לא בבית המצב לא נעים. תודה

יצחק שלום, התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ראה תשובתי למטה.

שלום רב, אני בת 33.מאז היותי נערה סבלתי מטחורים פנימיים וחיצוניים ולפני כשלוש שנים התחלתי לסבול גם מפיסורה. אני משתמשת במשלשלים כדי לעשות את צרכיי (נכנסת לשירותים פעמיים בשבוע). לפני כחודשיים התחילה תופעה חדשה אצלי. אני סובלת כאבים נוראיים במהלך הטלת הצרכים. אחר כך אני לא מרגישה כמעט כאבים למשך שעה שעתיים ואז מתחילים לי כאבי תופת!!! שנמשכים כ- 12 שעות. כאבי רקטום נוראיים. יש לציין כי בעבר סבלתי מכאבים אבל לא כאלו. ומלבד זאת, משחת עזרקאין ומקלחות תמיד עזרו, אומנם הפעם זה מעל ומעבר לכך. אני מתביישת לבצע בדיקות. האם יש לך אולי מושג מה גרם לשינוי המוזר הזה בכאבים?! תודה רבה על התייחסותך ותשובתך

שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, ולכן אין לי אפשרות להעריך מה גרם לשינוי באופי הכאבים. אומר רק שמגוון תלונותיך לאורך השנים מחשיד לבעיה בתנועתיות מערכת העיכול ואולי גם בתפקוד רצפת האגן, כאשר הטחורים והפיסורה הם "קצה הקרחון" שרואים מעל פני המים, אבל לא בהכרח התמונה הכוללת. אם אכן כך הם פני הדברים, הרי טיפול "סימפטומטי" בטחורים ובפיסורה יכול שלא להועיל בטווח הארוך. אם את מאד סובלת, עצתי לך היא להתגבר עם הבושה, ולבוא לבירור וטיפול. תזכרי שרופאים שעוסקים בתחום זה רואים בעיות אלו באופן יומיומי (את לא היחידה עם בעיות מעין אלו), ומתייחסים במקצועיות לחלוטין לכל מקרה ומקרה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

ב29.4 עברתי ניתוח סדק בפי הטבעת.לאחר כ10 ימים ראיתי שמיסביב לפי הטבעת אדום קצת שורף ומגרד.טופלתי במשחות רבות אבל ללא הצלחה.אני מרגיש גם לחות בכל הישבן.האם זה כתוצאה מהניתוח?האם זה סימן למשהו אחר?האם עלי לפנות למומחה ובאיזה תחום?(רופא המשפחה לא עזר בהרבה)בתודה

מיכאל שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני או אפילו לקבוע אם תלונותיך נובעות מהניתוח שעברת או לא באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בת 47 יתר לחץ דם מטופלת ומאוזנת מזה חודשיים עם מדללי דם בעקבות כרישי דם קטנים בראש לפני שנה וחצי יבצעתי קולונוסקופיה בגלל כאבי בטן שחלפו כבר הכל תקין מזה שבוע עצירות אתמול לאחר לקסדין הייתי בשרותים וראיתי דם אדום על הצואה וכן שניקיתי גם היה דם בניר אני מוגדאגת מאד אנא תשובתך

דינה שלום, את כנראה האחרונה בעולם שצריכה להיות מודאגת בשל דמם קל בשירותים, שכן רק ביצעת קולונוסקופיה, ולכן ברור שהדמם שלך לא נובע מגידול במעי חלילה או משהו בדומה. סביר שמקור הדמם הוא באיזור פי הטבעת, שיתכן שמעט מגורה כעת לאחר ההכנה לבדיקה והבדיקה עצמה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם הופך לדימום מאסיבי שגורם לחולשה, סחרחורת וכד', יש לפנות לחדר המיון. אם דימום קל יתמיד ויפריע לאיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב! אני בהריון וסובלת כעת מטחורים ומעט דימום לאחר יציאה (פיסורה?). דואגת לריכוך הצואה וכו וכו... (וברזל עדין). שאלתי - האם מותר השימוש בתמיסת מגנזיום סולפט? האם הוא מומלץ וכיצד עושים את הטיפול? מיהול המלח? משך זמן הקומפרס? תודה רבה מראש

תמר שלום, בנסיון לענות היטב על שאלתך ניסיתי למצוא מידע האם בטיחות מתן החומר מקומית באיזור פי הטבעת בעת הריון נבדקה בכלל ולא מצאתי מידע כגון זה. בעיקרון אנו ממליצים עם שימוש בתמיסת מגנזיום סולפאט רק במצבים של טחורים מאד בצקתיים, בקומפרסים של תמיסה מהולה למשך כ 10 דקות (או פקק האמבטיה), ואם את לא חייבת, הייתי נמנע משימוש בחומר זה בהריון.

שלום דוקטור, אני בן 57 ויש לי טחורים שכבר לא כואבים לי (בצעירותי סבלתי הרבה) ככול הנראה כול האזור כבר מוצא. הבעיה שעם סיום ההתפנות הטחורים לא חוזרים פנימה מיידית אלא לאחר זמן וזה מציק בעת מאמץ,רכיבה על אופניים,יש צורך בשטיפה על מנת לא ללכלך וכו' . האם יש דרך לטפל בכך?

יצחק שלום, ישנן דרכים רבות לטפל בטחורים מציקים, והעיקריות בהן מפורטות למטה. האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, והאם אתה רוצה לטפל בכך. אם תרצה טיפול כלשהו, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ד"ר בוקר טוב אשמח לקבל תשובתך לשאלתי. אני סובלת משלשולים לסירוגין (בערך פעם בשבועיים הרופאים אומרים שאין לי כלום. לאחרונה התחלתי לקחת פרוביוטיקה JARO לחיזוק מערכת חיסונים ומערכת העיכול. ביומיים האחרונים שוב היו לי שלשולים וכשהפסיקו הצואה יצאה עטופה בחומר שקוף כמו הפרשות מעולם לא קרה לי דבר כזה. יתכן שזה מהפרוביוטיקה?

ענבל שלום, איני מכיר שינויים ביציאות כפי שאת מתארת על רקע של מתן פרוביוטיקה, אבל הממצא שאת מתארת גם לא נראה לי מטריד או בעייתי במיוחד.

הי, הסיפור שלי קצת ארוך, בחודש נובמבר 2009 החל גרד בפי הטבעת וכאבים לאחר יציאה כולל דימום מפי הטבעת, מכיוון שלפני כשבע שנם עברתי ניתוח פיסורה התעלמתי ומרחתי קצת וזלין, לאחר כשלושה שבועות של כאב לאחר יציאה החל כאב משתק בפי הטבעת כז שלא עובר וקיים בלי קשר ליציאה פשוט שם תמיד. פניתי למס' כיררגים אשר מתתמחים בתחום ואף עשיתי אולרסאונד רקטלי - נאמר לי כי יש לי פיסורה קטנה מאחורי הצלקת וספאזם בפי הטבעת, מאז בנוסף התפצץ לי התוספתן ללא אבחנה ועברתי שני ניתוחים אחד במרץ האחרון והשני ביולי האחרון, בתחילה חשדו שיש לי קרוהן מה שנשלל בקלונוסקופיה, בבדיקת MRI חשדו שיש לי אנדומטריוזיז מה שנשלל בניתוח האחרון שם נמצא שאריות של הזיהם בעקבות התנקבות התוספתן.בקיצור החשד כיום שהרחם שלי רך ולוחץ על פי הטבעת- ממצא של לפרוסקופיה בוחנת. לאחר חודש וחצי של לקיחת גלולות אני לא מרגישה שיפור הכאב בפי הטבעת פשוא נמצא שם כל הזמן צרחתי משחה שגרומת לאלחוש והיתה הקלה מסויימת. אציין שתקופה השתמשתי בניפידין ללא הקלה ותקופה השתמשתי ברקוגנסטיק גם ללא שיפור. הציעו לי לעשות ביופידבק - עשיתי ללא שיפור. האם אתה מציע לי להזריק שם בוטוקוס- אוסיף שאני בת 34 לאחר שתי לידות טבעיות. איכות החיים שלי ירודה - לא מסוגלת להתייחס לילדיי הקטנים. כל כולי בכאב בקבוע והטורדני הזה. נבדקתי על ידי 5 רופאים מהתחום כאשר שניים מהם המליצו לנתח. האם אפשרי לדעתך להזריק בוטוקס? מה הסיכונים?( סליחה על האורך)

אירית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. צר לי לשמוע על סבלך המתמשך. יחד עם זאת, מתאורך קשה לי להבין מהי האבחנה, ולכן אין לי אפשרות להמליץ לך אם לנסות טיפול בבוטוקס או לא. כעיקרון, ניתן להשתמש בבוטוקס לטיפול בפיסורה בפי הטבעת, וכן לטיפול בהתכווצות ספאסטית של רצפת האגן (בכל אחת במאבחנות ההזרקה היא לשריר אחר). האבחנה של רחם רך הלוחץ על פי הטבעת כגורם לכאב כפי שאת מתארת אינה נפוצה. אני מבין שכבר נבדקת על ידי מומחים רבים, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.