פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

בת 35 בריאה בדכ היום יצעאה שמלווה בעצירות קשה מאוד התאמצתי מידי עד שזה יצא ומרוב מאמץ ירד לי דם ועדיין המקום כואב,הרגשתי חולשה ברגליים אחר כך ובגוף הרגשה נוראה מה עלי לשות?יש לי בבית קונסיל מיקס האם יעזור לי וכמה לקחת?יש לציין שאני לא אוכלת בכלל פירות ירקות וחיטה מלאה?ויש לציין שאני בדכ לא סובלת ממש מעצירות,אבל מחולשה בשירוים ומחוסר אויר במאמץ בשירותים.אודה על העזרה וסליחה על האריכות....

ליאת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם הדמם ממנו סבלת הוא חד פעמי, בעת מאמץ ניכר בשירותים, סביר שמקורו באיזור פי הטבעת (כגון טחורים פנימיים) שסבל בעת מאמץ זה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום כגון קונסיל שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הבעיה נמשכת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר עודד זמורה שלום, אני בת 34, ילדתי את בתי הראשונה לפני כ-10 חודשים. במהלך ההריון הופיעו לי 2 טחורים קטנים (לפי אבחנת רופאה בקופ"ח) שלא הפריעו לי. בעבר הרחוק הייה לי טחור קטן שהופיע בתקופה של פעילות פיזית מאומצת ולא הפריע טופל במשחה ומעט ונעלם לגמרי למשך שנים רבות. קצת לאחר הלידה המצב השתנה - הטחורים התנפחו והפריעו מבחינת התחושה של הנפיחות שלהם, אך יש לציין שאין לי דימומים או כאבים (פרט לטיפת דם יחידה כפעם אחת או פעמיים). השתמשתי במשחה לטחורים ששיפרה את המצב והם התכווצו כמעט ולגמרי. יחד עם זאת שמתי לב לתחושה מוזרה - כאילו השריר הטבעתי של פי הטבעת התרחב ולא נסגר לגמרי, ומתחת לעור הוא איננו סגור לגמרי אלא נשאר מעגלי ורחב ורק העור מכסה וסוגר את הפתח. יש לציין שאין לי כאבים או דימומים או בעיות ביציאות, פרט לפעמים נדירות בהן אני מרגישה כאב מסויים בשריר הטבעתי לא במצב של מאמץ כלשהו, אלא כמין התכווצות ספונטנית כואבת של השריר. האם המצב לא תקין? האם יש לקבל טיפול? מה נראה לך שקרה? דבר נוסף שאולי קשור - אני נוטלת גלולות סרזט למניעת הריון המכילות פרוגסטרון בלבד, ולפי ידיעתי הפרוגסטרון שבהן כנראה גורם להרפיית שרירים במערכת העיכול.

שחכתי לציין - ילדתי בניתוח קיסרי, כך שלא הייתה פגיעה כתוצאה ממעבר התינוקת בתעלת הלידה.

מיה שלום, התלונות שאת מתארת כיום לא אופייניות לסימפטומים הנגרמים על ידי טחורים, ואם ילדת בניתוח קיסרי, הסיכוי לפגיעה ניכרת במנגנון הסוגרים של פי הטבעת אכן נמוך. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה את סובלת כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו,ואין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

אני סובלת שנים רבות מטחורים חיצוניים. פרוקטולוג בבית החולים קבע שכריתה היא הפתרון אך לפני עלי לעבור בדיקת קוונוסקופיה בדיקה שממש מפחידה אותי ומרחיקה אותי מהרצון לעבור את הניתוח. שאלתי: האם לא ניתן לעבוראת הניתוח ללא הבדיקה הפולשנית בשעה ש"זר" הטחורים נראה במלוא הדרו.... אשמח לתשובה מהירה... כואבת

שלום רב, אין קשר ישיר בין ביצוע הקולונוסקופיה לביצוע ניתוח כזה או אחר לטיפול בטחורים. הקשר בין הדברים נובע לרוב מההתייחסות לדמם אנאלי. דמם כזה יכול בהחלט להגרם על ידי הטחורים, שידוע שיש לך, אך כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה.

ד"ר שלום בניתוח להסרת פיסטולה פריאנלית (trans sphincteric) עקב אבצס , הועבר לי סטון רפוי בין שתי פתחי הפיסטולה עקב מעורבות של סיבי שריר הסוגר הפנימי והחיצוני. האם ניקוז באמצעות הסטון הרפוי יכול לפתור את הבעיה , או שמדובר רק בשלב ביניים לטיפול אחר ? בתודה מראש אורית

אורית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פיסטולה טרנס-ספינקטרית המכילה כמות משמעותית של שריר הסוגר החיצוני (בנןסף לסוגר הפנימי) היא פיסטולה שלא ניתן לתקן על ידי חיתוך פשוט של הרקמה, ולכן דורשת תיקון משמר סוגרים. תיקונים אלו לא נכון לבצע לרוב בשלב של אבצס (וגם ההערכה כמה שריר מוכל בפיסטולה קשה בשלב זה), ולכן אם בעת ניקוז אבצס מזוהה פיסטולה שיכולה להכיל כמות משמעותית של שריר הסוגר החיצוני, נהוג לנקז אותה בשלב הראשון עם חוט שנקרא סיטון. ישנה גישה להשאיר את חוט הסיטון לטווח ארוך עד שהוא "נופל", תהליך שיכול לקחת חודשים רבים, אולם כיום רוב הכירורגים העוסקים בנושא זה יציעו לך לשקול נסיון תיקון כירורגי של הפיסטולה באחת מטכניקות התיקון משמרות הסוגרים, לאחר מספר שבועות של ניקוז הולם ע"י החוט. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

ד"ר זמורה שלום שמי יסמין אני בת 23 ובחורה בריאה תמיד (99% בשנה) אתמול לאחר שעשיתי צואה נכנסתי להתקלח וכשעה בערך לאחר מכן שנכנסתי לשירותים לעשות שתן יצא לי מלא דם לטוח השרותים בהתחלה חשבתי שקבלתי את הווסת שלי רק לאחר שניקיתי את עצמי הבנתי ש-הדם מגיע מגיע מפי הטבעת. לצערי אני מפחדת ללכת לרופא להבדק ניראה לי מוזר שרופא מסתכל לי בישבן ורציתי לדעת אם תוכל ליעץ לי מה הבעיה לפי דעתך? (ובנוגע לסקס מאחרוה,אלכוהול,סמים או כל דבר כזה אני לא נוגעת ולא מתקרבת,גם לא לאוכל חריף כי ידוע לי שזה יכול ליצור בעיות כאלה גם) השמח אם תוכל לעזור לי יסמין

יסמין שלום, דמם כפי שאתה מתאר יכול להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד, כמו גם מאיברים אחרים באיזור זה. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם האירוע חוזר על עצמו מומלץ בכל זאת להתגבר על הבושה ולפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. צריך לזכור שלבדוק מטופלים זו העבודה היומיומית שלנו, ולכן לא צריך להראות לך מוזר להבדק על ידי מומחה לבעיות מהן את סובלת.

שלום עודד, אני בן 25 לפני כשלוש שנים סבלתי לראשונה מטחור שהיה מלווה בעיקר בכאב אך הדימום היה זניח. קיבלתי משחה כלשהי מרופא המשפחה וזה עזר. בחודש האחרון אני סובל מדימום מפצע או טחור (אינני יודע) בפי הטבעת לאחר עשיית צואה במאמץ. יש כאב קל בעת ניקוי האיזור עם נייר טואלט אך הדימום די מסיבי. זה מרגיש כמו חתך קטן באותו איזור. איזה טיפול מקבלים בדר"כ למצב כזה והאם יש סכנה לזיהום כלשהו מחיידקים שבצואה? ובכלל - איך ניתן למנוע הופעת פצעים\טחורים כאלו בעתיד (התנהגות מונעת מה שנקרא)? תודה רבה ושבוע טוב, המפוזר.

יש לי חברה שסובלת מזה תנסה לנקות אם מגבונים ולא אם נייר או אם אתה בבית אפילו תכנס למקלחת ותנקה אם מים כך לא תדמם ולא תרגיש כאב

למפוזר שלום רב, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. בנוסף, ככלל, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה, הן כדי לטפל בסימפטומים הנוכחיים והן כדאי למנוע התקפים חוזרים בעתיד. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

בעבר סבלתי מטחור חיצוני. האם יתכן שזה נגרם מניקוי עמוק מדי? ב"עמוק" כוונתי לכניסה של ס"מ אחד פנימה (עם הנייר) למעי, במקום הסתפקות בניקוי החריץ בין 2 העכוזים. האם עלול להגרם נזק מניקוי בס"מ הראשון של תוך המעי?

אודי שלום, טחורים נגרמים לרוב ממאמץ יתר בעת היציאות, ולא מצורת ניקוי כזו או אחרת. יחד עם זאת, ניקוי פנים פי הטבעת אינו חיוני. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום אני בכללית וסובל מעצירויות. עזר לי מאוד נורמלקס, אבל מחירו מאוד יקר, ואינני יכול לעמוד בהוצאה כספית כזו. אני בקופ"ח כללית, ושם לא נותנים לי את הנורמלקס אלא רק אגיולקס, בטענה שהם זהים. אך במאוחדת נותנים אפילו 3 לחודש. אינני מבין איך זה. כי אם במאוחדת נותנים נורמלקס, ניתן להניח שהוא בסל. אז איך בכללית לא נותנים? ואיך ניתן לקבל את זה בכל זאת בכללית?

נורמלקס ואגיולקס מיועדים שניהם לטיפול בעצירות, אולם אינם זהים. לצערי איני מתמצא בבירוקרטיה של קופה כזו או אחרת.

אימי עברה ניתוח בהדבקויות במעיים והיא חוששת כעת לאכול אוכל מוצק .הניתוח היה לפני 3 שבועות. אודה לך מאד מאד כאשר תאמר לי מה מותר לה לאכול. אני יודעת מה אסור לה לאכול.אודה לך שוב.תשובה מהירה תועיל לי מאד.

נעמי שלום רב, איני מכיר את פרטי המקרה של אימך, אולם כעיקרון אין תזונה מסויימת הגורמת להדבקויות מעיים או תזונה היכולה למנוע אותם, ולכן אין כל מגבלות תזונתיות לאחר ניתוח להפרדת הדבקויות.

מודה אני לך מאד,

לפני מספר ימים עברתי בדיקת קולונסקופיה. התוצאות היו תקינות. אך יום לאחר הטיפול הופיע לי טחור קשה ואדום. ניסיתי למרוח במשחות פרוקטוגבלבינול ובנרות. המצב אמנם השתפר והכאבים פחות חזקים, אך הגוש עצמו לא נעלם. הם יש מקום לדעתך להתערבות של ניקוז כירורגי, או כדאי להמתין ובינתיים לשים את הנרות פעמיים ביום. אודה על תשובתך.

ליאורה שלום רב, טחור טרומבוטי יכול לעיתים להגרם על רקע ההכנה לקולונוסקופיה והשלשולים הכרוכים בהכנה זו. כעיקרון, ביומיים הראשונים לאחר תחילת ההתקף ניתן (אך לא חייבים) לבצע פעולה כירורגית בה מסירים את האיזור הטרומבוטי, אך לאחר חלון זמנים זו עדיף לדבוק בטיפול שמרני, והטחור הטרומבוטי נספג מאליו בהדרגה בטווח ממוצע של כשבועיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. ניתן להשתמש במשחות מקומיות להקלת הסבל (נרות פחות יעילות והכנסתם כרוכה פעמים רבות באי נוחות ניכרת). אמבטיות במים חמימים יכולות גם הן להקל. אם אין הקלה מספקת תוך כשבעיים, או שיש החמרה כלשהי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

יש לי ידידה שבגיל 15 לערך עברה ניתוח לכריתת תוספתן ןהתגלה לה קרצינואיד שהיה בתוספתן היא הייתה 5 שנים במעקב ורציתי לשאול האם יש סיכוי שזה יחזור בעתיד או לא?

דני שלום, לצערי איני מכיר את פרטי המקרה, כגון היכן בתוספתן היה ממוקם הקרצינאיד, מה היה גודלו, איזה ניתוח בוצע, ועוד, ועל כן אין באפשרותי לקבוע אם יש סיכוי שהמחלה תחזור או לא. ככלל, קרצינואיד היא מחלה שיכולה לעיתים לחזור, אולם אם היא לא חזרה במשך 5 שנים, הסיכוי שתחזור הוא כנראה נמוך מאד.

בת 31. יצא לי היום פתאום טחור ליד פי הטבעת. לא זכור לי אם אי פעם זה קרה, או לפחות לא שהבחנתי בכך. הוא לא כואב ולא מדמם ולא מפריע, יש רק תחושה קלה מאוד של גרד. אבל זה מאוד מטריד אותי כי אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות. בחיפוש בפורום ובאתרים שונים כתוב "ניתן להכניס חזרה בעדינות טחורים שיצאו" - אבל עדיין לא ברור לי מה לעשות איתו, ומה הפירוש של "ניתן". אני אמורה לנסות להכניס אותו? עד כמה זה חשוב לנסות? אני חוששת להפעיל עליו לחץ. לחכות שייכנס לבד פנימה? (כבר עברה יממה) לקבוע תור לכירורג לבדיקה? (לוקח חודשיים לקבל תור) תודה מראש על העזרה.

נויה שלום רב, בהנחה שהאבחנה של טחור נכונה, אין הכרח לנסות לדחוף אותו פנימה, ופעולה כזו פעמים רבות אינה נעימה או אינה אפשרית. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. כעיקרון, טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן כשתחליטי שזה מספיק מפריע לך מומלץ מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

התפעלתי מתשובתך כל הכבוד על הפירוט מה גם שעונה לי על השאלה יישר כח!

שמחתי לעזור. אין ספק שתגובות מעין אלו, המראות כי פורומים כאלה עוזרים למטופלים, מחזקים אותנו בעבודה קשה זו.

שלום אני לא בטוח שההודעה מיועדת לפורום הזה אז אם זה לא אני אודה אם תפנה אותי למקום הנכון בגיל 18 במהלך שירותי הצבאי עברתי ניתוח שערה הפוכה בעצם הזנב בבית החולים בירושלים כיום אני בן24 ומאותו היום ועד עכשיו נישאר לי החור פתוח בעיה היא כזאת שפעם לחודשיים החור ניסגר והמוגלה חוזרת על עצמה אני מקבל כאבים בילתי ניסבלים שלא ניתן לשבת ואז אני בכח לוחץ על המקום ובעצם מוציא את המוגלה שיש שם ואחרי מספר שעות הכאב עובר וככה אני כבר מגיל 18. אני מגלח את המקום כל הזמן ואני מתקלח כל יום ושותף כמו שצריך ושום דבר לא עוזר פניתי לרופא אבל כשהגעתי החור היה סגור ולא היה לו מה להגיד לגבי זה מה אפשר לעשות? תודה

ניקו שלום, הסימפטומים המתוארים יכולים להחשיד לסינוס פילונידאלי חוזר, ומומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. אם בעת הבדיקה לא יהיה ממצא, ניתן לשוב ולהבדק כשההפרשה מתחדשת.

שלום לבני בן השלוש בחודש האחרון יש דם (בניגוב )בפי הטבעת לאחר יציאה. באחד הפעמים היה ממש דם טרי. נבהלתי והגעתי איתו למיון. במיון הרופא אמר שזו פיסורה ונתן לי מרשם לנפידיפין 0.2% לשישה שבועות. בבית מרקחת סירבו לתת לי את המישחה. לדבריהם אסור לתת את זה לילדים. לשאלתי: האם זה נכון? האם יש משהו אחר שאפשר לתת? תודה מראש אילונה

אילונה שלום, לצערי אינני כירורג ילדים ואיני מטפל בילדים בגיל זה כדרך שגרה. מומלץ לפנות לכירורג ילדים או לגסטרואנטרולוג ילדים ליעוץ והכוונת הטיפול.

אני בת 38 לא סובלת מבעיות בפי הטבעת בדרך כלל. כבר מספר ימים אני חשה אי נוחות בפי הטבעת כאשר אני מכווצת את השריר. כרגע ראיתי את האזור עם מראה ונבהלתי זה נראה כמו גוש בשר אדמדם בצד ימין של פי הטבעת מה זה יכול להיות?

שרון שלום, תלונותייך יכולות להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים חיצוניים או טחורים פנימיים צנוחים ועוד. לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות ולספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל נמשך, או שיש החמרה כלשהי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

לבני בן השנתיים יש דימום לאחר כל יציאה הינו אצל רופא שמליץ לתת לו לובלק אך זה לא עוזר האם כדי ללכת לגסטרולוג

פולי שלום, לצערי אינני כירורג ילדים ואיני מטפל בילדים בגיל זה כדרך שגרה. מומלץ לפנות לכירורג ילדים או לגסטרואנטרולוג ילדים ליעוץ והכוונת הטיפול.

שלום רב לאחרונה התחלתי להשתמש בצינור המים שמותקן ליד השירותים על מנת לעשות שטיפה רקטאלית לאחר עשיית צרכים רגילה האם יש סכנה בהחדרת מי ברז ושטיפת מעיים קלה?

משה שלום, כעיקרון אין המלצה רפואית לבצע שטיפות כגון אלון. לעיתים רחוקות רואים מטופלים שנגרם להם נזק עקב "תאונות" שנגרמות עקב הרגל זה. אם אתה סובל מעצירות או מקשיי התרוקנות, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.

כבר 4 ימים אחרי הניתוח והכאב לא שוכך. המנתח הסביר שהיו שתי פיסורות כרוניות עם קפלי עור והן הוסרו בדיאטרמיה, ללא חיתוך הסוגר - כי לטענתו לא היה בזה צורך. מתי אמורים הכאבים לשכוך? בהתחלה היו כאבי לחץ פנימי, ומאתמול זה מרגיש דקירות חזקות כמו מחטים. יכול להיות שמשהו השתבש? פרט להפרשות כמו-דמיות מועטות אין לי דימום, גם לא ביציאות. אבל היציאות (ואפילו שחרור גאזים) זה ממש גיהנום.

חובב שלום, לצערי איני מעודכן בפרטי מחלתך והניתוח אותו עברת ואין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום, בחצי שנה האחרונה סבלתי מכאבים בזמן יציאה באיזור פי הטבעת (בפנים כזה) וגם לחץ מוזר כזה בשלפוחית. היום הרגשתי כאב ממש חזק לייד פי הטבעת ואין לי שם בליטה או משהו פשוט כואב במיוחד כשאני נוגעת. אין לי דם בצואה או בשתן ואין לי בליטות,מה זה יכול להיות הכאבים האלו? אני לא צעיר מידי בשביל זה? :( תודה[:

שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה את/ה סובל/ת. תלונות כגון אלו יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה ועוד. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני סובך זה זמן רב מטחורים שמדי פעם מלווים בדימום חזק שלאחריו מורגשת הקלה. נמנעתי עד עכשיו מטיפולים בגלל ששמעתי מחברים שעברו על אי נוחות לאחר מכן. הוצע לי לטפל בדופלר מה זה והאם ישנן שיטות אחרות?

שלום רב, כנראה שאתה מתכוון לטיפול כירורגי שנקרא HAL דופלר (ונקרא גם THD). שיטה זו היא אחת ממגוון השיטות הקיימות לטיפול בטחורים פנימיים, ויכולה להועיל בהקלה על הסבל הנגרם מהטחורים בחולים המתאימים לפעולה זו. בעיקרון, בעת הפעולה, משתמשים במכשיר הנ"ל על מנת לזהות את כלי הדם המזינים את הטחורים, וקושרים אותם בהכוונת המכשיר. אמנם מדובר בפעולה יחסית חדשה, אולם הרושם במצטבר הוא שפעולה זו יותר יעילה מקשירת טחורים רגילה, ושיעור הסיבוכים אינו עולה בהרבה על זה של קשירה רגילה. בעיקרון טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן אתה מוזמן לקבוע ביחד עם הכירורג המטפל מהי שיטת הטיפול שתהיה טובה ביותר עבורך. ישנם מספר סוגי טיפולים אפשריים, ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. ניתן למצוא פירוט רב יותר במידע המצורף מטה. מומלץ שכירורג האמון על מגוון שיטות הטיפול בטחורים, כולל HAL, יעריך האם פעולה זו יכולה להתאים לך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום רב, אני חודשיים לאחר ניתוח PPH והאזור עדיין מחלים, בצורה איטית עקב מעי רגיז ובצקות, וברצוני לדעת אם יש מניעה לשבת 10 ימים בסדנת מדיטציה מרוכזת בתחילת אוגוסט עקב בעיה זו?

דורי שלום, סביר שאתה לא מסכן את עצמך בבציצוע סדנא כפי שאתה מציין, מקסימום תרגיש אי נוחות. בכל מקרה, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

מההתייעצויות הקודמות הבנתי שהדרך היחידה להעלמת הטחורים החיצוניים היא כריתתם .רציתי לשאול אם לאחר הכריתה והתפירה ישארו סימנים מסויימים? והאם ישנה דרך אחרת שגורמת לטחורים להיעלם עם הזמן במיוחד כשמדובר בטחורים די קטנים יחסית? אשמח אם תענה במהרה על שתי השאלות!

קפלי עור של טחורים חיצוניים לרוב לא נעלמים לחלוטין מאליהם, אך הם יכולים להצטמק עם הזמן. ניתוח לכריתתם משאיר צלקות מקומיות, שהן לרוב עדינות וכמעט לא נראות או מורגשות.

שלום רב, אני בן 32 וכבר הרבה שנים שיש לי לעיתים רחוקות דם בצואה ומעולם לא בדקתי את זה כי זה עבר... לאחרונה אני מתאמן בחדר כושר ועוסק בספורט והיו כמה פעמים שסיימתי אימון כאשר התחתונים מלאים דם וגם בניגוב הצואה יש דם על הנייר טואלט. אני קצת בלחץ מזה שאולי זה משהו ממערכת העיכול אולי סרטני (חס וחלילה) וקבעתי תור לפרוקטולוג רק בעוד חודש... האם יש בסיס לחששות שלי? האם אני יכול להמשיך להתאמן? מה לא מומלץ לעשות? תודה מראש...

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 32 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. בהנחה שמקור הדימום הוא באיזור פי הטבעת, לרוב הוא אינו קשור לאימון גופני. אין מניעה מביצוע מאמץ אירובי. הרמת משאות כבדים יכולה לעיתים להחמיר טחורים, אולם איני רואה סיבה להפסיק להתאמן. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

היו לי טחורים פנימיים וחיצוניים עד לא מזמן! הלכת לפרוקטולוג ועשה לי קשירה לפנימיים אך אני עדיין לא מרוצה מהחיצוניים שבולטים ..את האמת אין לי כאבים כבדים אך הייתי רוצה שייעלמו לגמרי גם אם יש צורך בניתוח. קראתי באינטרנט על מה שנקרא "פורמולת נונא" של שני מטפלים שנקראים מיכאל ורוית (לא רופאים) ויש להם עשרות מכתבי המלצה. האם לדעתך טיפול כזה יעלים את הטחורים החיצוניים ב100% ,אם לא אם יש צורך בניתוח אשמח אם תמליץ לי על רופא שעושה באזור הצפון ואשמח אם תפרט איזה טפסים עליי להביא!

שאדי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פורמולת נונא אינה חלק מהטיפול הקונבנציונאלי בטחורים. אין פורום זה נוהג להמליץ ספציפית על רופא זה או אחר. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

היי בת 31,לפני 6 שנים בערך היו לי 2 טחורים שטופלו בפרוקטוגליבנול ונעלמו.שבוע שעבר הופיע לי אחד חיצוני והחלתי לשים משחה פרוקטו' גם,בנתיים לא קורה כלום,טיפה פחות כואב אך עדיין מגרד ומציק. רציתי לדעת 2 דברים: 1.מה הזמן הממוצע של הטחור "להעלם" חזרה פנימה (כמו שהבנתי שקורה בחיצונים)? 2.אני מאוד פעילה גופנית,4-5 פעמים בשבוע-עושה גם יוגה ופילאטיס וגם אימוני כוח -פעמיים בשבוע בעצימות בינונית אך אימון אינטנסיבי.רציתי לדעת האם זה עלול להחמיר את הטחור או להאט את קצב העלמותו..שאדע אם לעשות הפסקה עם אימוני הכוח... תודה רבה וסופ"ש נפלא.

אורטל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מקוה שבינתיים יש שיפור בסימפטומים. טחורים חיצוניים עם קריש דם או בצקת לרוב משתפרים עצמונית בהדרגה בטווח ממוצע של כשבועיים, ולעיתים לאחר שהנפיחות יורדת נשאר קפל עור מקומי מסויים, שלרוב אינו מפריע. אין מניעה לביצוע יוגה ופילטיס ומאמצים ארוביים. הרמת משקלים כבדים יכולה להחמיר טחורים חיצוניים, ויתכן שכדאי למתן פעילות זו באופן זמני.

שלום, אני בשבוע ה- 28 להריוני ותמיד סבלתי מעצירות וכעת בגלל הברזל אף יותר. קשה לי מאוד ביציאות ויורד לי דם. היציאות קשות והן פעמיים בשבוע. באיזו משחה אוכל להשתמש להקלה ביציאות כדי שהפצע ירפא? תודה מראש, יפעת

יפעת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. משחות אינן מועילות לריכוך היציאות. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם, וניתנים לשימוש גם בהריון) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לד"ר זמורה שלום ! אודה לך באם תמיליץ לי מה לעשות לגבי אימי. היא בת 75 והתגלה אצלה לאחר קולונוסקופיה אני מצטטת "גידול ברקטום 7 ס"מ עומק ברקטום עם חדירה בתוך שומן פרירקטלי, אין עדות לגרורות" עם המלצה על טיפול כימוטרפיה או הקרנות ולאחר מכן ניתוח. שאלתי היא: מה יש לעשות במהירות המיידית מאחר ואימי היא סוכרתית, לאחר התקף לב ועוד דברים נוספים. קבענו תור לאונוקולוג לשבוע הבא. האם ידוע לך על רופא מומחה בתחום ואיפה הכי כדאי לבצע את כל התהליך שעליה לעבור. אודה לתשובתך המהירה אביבה

אביבה שלום, צר לי לשמוע על מחלתה של אימך. מומלץ לפנות לבדיקה גם לאונקולוג וגם לכירורג קולורקטאלי ולקבוע את מסלול הטיפול במשולב ותוך תאום בין 2 בעלי מקצוע אלו. ניתן למצוא רופאים במקצועות אלו בכל בית חולים מרכזי, ואין פורום זה נוהג להמליץ על רופא זה או אחר.

שלום, טופלתי חודשיים בניפדיפין משום פיסורה וכעת אני מרגיש מצויין. האם אוכל לחזור לתחביב ותיק ואהוב ולרכוב על אופנים? האם זה עלול לדרדר אותי שוב לכאבי הפיסורה? יועיל לי? אפשרי? קשור אחד לשני? תודה, דן

דן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אין מניעה מחזרה לרכיבה על אופניים. על מנת להקטין את הסיכוי לחזרת פיסורה (וללא קשר לרכיבה) מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך.

לפניי חודש תוך כדי עבודה חשתי בחילה שלאחר מספר שעות הקאתי ולאחר מכן מספר ימים של שלשולים השלשולים התחלפו בקיבה קשה ומדי כמה ימים חזרו השלשולים מיום חמישי האחרון קמתי בבוקר עם בחילה ובשעות הערב התחלתי לשלשל ביומיים האחרונים השלשול מופיע בשעות הבוקר ובשעות הערב אני מרגיש את הקיבה שלי "עובדת" והרבה גזים.רופא המשפחה שלח אותי לבדיקה צואה שבה נאמר לא נמצאו פרזיטים וביצי תולעים.רציתי לשאול את עצתך ומה יכול להיות המצב אודה לך על התשובה.

אייל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. שלשולים ושינויים בהרגלי היציאה יכולים להגרם ממגוון של סיבות, כולל סיבות זיהומיות, דלקתיות, תפקודיות ולעיתים רחוקות גידוליות. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

000000545277116שלום לך,אני מודאגת מאד כי בני בן ה-26 התחיל לשלשל בצורה רצינית והיה חום.השילשולים הם במשך כ-5 ימים וזה לא עובר אם כי החום ירד ,אך לפתע אתמול היה גם טיפה דימום פעמיים. והוא נימנע מלאכול וכך הלך לעבודה היום.הוא היה אצל הרופא שנתן לו כדור-"קל בטן" שלא עזר ביכלל.אני חוששת שיתמוטט ואני רחוקה והוא לבד.לתשובתך המהירה אודה.

בתיה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מבין מאד את דאגתך כאמא, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסימפטומים נמשכים, מומלץ לפנות לרופא לבדיקה.

לאחרונה אני סובל מגרד חזק מאד בפי הטבעת ובעת יציאות הן מלוות בדם. ברצוני לציין כי לפני מסםר שנים עברתי ניתוח פיסורה.

שי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, פיסורה, או "סתם" גרד אנאלי. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. אם הסבל נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר, אני בת 23. יש לי "בעיה"... בערך בגיל 15 הופיעו אצלי טחורים חיצוניים. חוץ מכמה פעמים בודדות שהם דיממו מעט, עד היום הם לא עושים לי שום בעיות - לא כאב, לא דימום, לא צריבה, לא גירוד... התזונה שלי טובה ואני לא סובלת מעצירויות. אך הבעיה היא שהטחורים החיצוניים מפריעים לי אסתטית. בזמן המקלחת כשאני מנקה את האיזור אני מצליחה לדחוף את רובם חזרה לבפנים, אך לאחר זמן מה המצב חוזר לקדמותו וזה מתסכל אותי. האם יש איזה שהוא טיפול ביתי שאפשר לעשות כדי להחזיר אותם למקומם לתמיד? אני מתביישת ללכת לרופא, מה גם שאני לא סובלת מהם מבחינה פיזית. תודה ויום טוב!

אנה שלום, טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן מידת ה"אגרסיביות " בטיפול תלויה במידה רבה במידת הסבל הסובייקטיבי שלך. אם את סובל באופן ניכר ניתן לשקול הטיפול הכירורגי לטחורים . אם הסבל לא ניכר, אין צורך בניתוח. אין משהו ספציפי שאת יכולה לעשות מעבר לכך כטיפול ביתי.

יש לי כבר יומים כאבים נסבלים באזור פי הטבעת במישוש הרגשתי גוש קטן בזמן יציאה אין לי כאב מיוחד אבל הכאב נמשך כל היום מה יכול להיות הגוש? האם אני מפתח טחורים?

משה שלום, תלונותייך יכולות להגרם ממגוון של סיבות, ולכל אחת בירור או טיפול ספציפיים. כגון טחורים טרומבוטיים. לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

בני בן 15 עקב הפרשה דמית לעיתים מעצם הזנב הלכנו לפרוקטולוג שטען ששיש לו פילונידל סינוס(עם שיער הצומח פנימה) ללא אפצס והמליץ על ניתוח. לילד אין אפצס אין כאב כלל במקרה ראה על התחתון את ההפרשה. האם לרוץ לנתח ,להמתין האם ניתן לטפל בזה בדרכים אחרות? הבנתי שי אפשרות לניתוח ליזר שבו ההחלמה קלה יותר. כי הפחד שלי שהניתוח עלול לגרום לזיהום.

שלום רב, סינוס פילונידאלי כיול לגרום בעתיד לזיהונים חוזרים ולהגדלה של שטח התהליך, שיצריך ניתוח נרחב יותר לתיקונו, ולכן ככלל כן מומלץ לבצע ניתוח אלקטיבי לתיקון סינוס כזה. ישנם סוגי ניתוחים שונים לבעיה זו, וככלל ניתן לומר שככל שהניתוח יותר "אגרסיבי" ההתאוששות קשה יותר, וסיכויי ההחלמה לטווח ארוך טובים יותר. לצערי איני מכיר טיפול בלייזר לבעיה זו. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

באמצע מאי עברתי ניתוח לפרוסקופי (5 חתכים) לשחרור הידבקות מעים. ההחלמה היתה טובה מאוד ומהירה ואני מרגיש כל הזמן מצוין. הנני בן 70. ממתי מותר לי ללכת למכון כושר (כמו לפני הניתוח) ומתי אימון שרירי בטן והרמת משקלים (10 ק"ג, 20 ק"ג)?

שלום רב, שמח לשמוע שאתה מחלים היטב. ניתן לחזור למאמץ אירובי ללא הגבלה, ולמרות שמדובר בניתוח לפרוסקופי, מומלץ להמנע מהרמת משאות כבדים למשך 3 חודשים מהניתוח. לאחר מכן, ניתן לחזור לכל פעילות.

מזה כמה חודשים מופיעה אצלי לפעמים לאחר ניגוב אחרי צואה, מעין ריר שקוף על גבי נייר הטואלט. מה זה? האם זה מסוכן. יש סיבה לדאגה? זה קשור לסימפטום של סרטן מעי הגס? בת 38

גל שלום, הממצא שאת מתארת אינו אפייני לסרטן המעי הגס, שגם כך מדיר בגילך. מעבר לכך, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

אני סובל כפעמיים בשנה מטחור טרומבוטי באחת הפעמים הוציאו לי 3 כרישי דם משם ועכשיו גם כן זה חזר עם כאבי תופת רוב העבודה שלי מתבצעת בישיבה (כעת אני יושב ל כרית עם חור) האם ישיבה ממושכת יכולה לגרום לזה? האם יש ניתוח או דרך אחרת למנוע את זה? המשחות לא עוזרות בכלל וגם לא הנרות ואני מרטיב את המקום כל הזמן עם מלח אנגלי עם גזה מה עוד ניתן לעשות אני כבר משתגע והרופא אומר שאין מה לעשות..כביכול להמשיך לסבול???

ירון שלום, טחורים טרומבוטיים נגרמים לרוב ממאמץ בעת היציאה, או מאמצים אחרים כגון הרמת משאות כבדים, ואינם נגרמים על ידי ישיבה ממושכת. טחור חיצוני לרוב נספג בהדרגה בטווח זמן ממוצע של כשבועיים. אם "תופסים" את הטחור ביומיים הראשונים של ההתקף, ניתן לעיתים לבצע ניתוחון קטן להוצאת קריש הדם, כפי שעברת העבר. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא ולהקפיד על שתיה מרובה. טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן מידת ה"אגרסיביות " בטיפול תלויה במידה רבה במידת הסבל שלך. אם אתה סובל באופן ניכר פעמים חוזרות ונשנות, ניתן לשקול טיפול הכירורגי לטחורים

אני בתחילת הריון (שבוע 6), אולם עוד קודם בזמן שהייתי יושבת בשירותים לצורך יציאה הייתה לי תחושה של משהו ששורט אותי בתוך פי הטבעת. פעמיים ראיתי טיפה דם על הנייר. כעת אין לי דם, אולם יש לי את התחושה השורטת, גם היום כשהייתה לי יציאה מאד מימית. האם מדובר בטחורים? אם כן מה עושים ולמי פונים?? תודה רבה.

שלום רב, תלונותייך יכולות להגרם ממגוון של סיבות, כגון פיסורה, טחורים ועוד, ולכל אחת בירור או טיפול ספציפיים. לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

מזה חצי שנה אני סובל מטחורים ובחודשיים האחרונים התחלתי לסבול גם מפיסורה לאחר בדיקת הרופא. אני בן 21 חייל הביאו לי משחות המו + OBLEPICHA HAMAMELIS וגם אני משתמש בנרות לפני עשיית צרכים..הם בקושי עוזרים לי ואני סובל מכאבים נוראיים, כאבי מוות מה אני יכול לעשות כבר? תודה..

נתנאל שלום, כאב עז לרוב אופייני לפיסורה, או לטחורים שיש בהם קרישי דם. טחורים שיש בהם קרישי דם לרוב מאובחנים בקלות בבדיקת רופא. הטיפול שאתה מתאר אינו חלק מהטיפול המקובל בפיסורה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. ניתן להשתמש במשחה הנקראת ניפדיפין המסייעת להרפיית השריר שסביב פי הטבעת, ומסייעת לריפוי פיסורה. אם אין שיפור גם בטיפול זה, ניתן לשקול טיפול כירורגי בפיסורה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום, אני בן 17.5. כבר לא מעט זמן אני חש גירוד באיזור פי הטבעת, ולפעמים - תלוי ביציאה - אף דימום בעת הניגוב. כמו כן, בזמן האחרון היציאות בתדירות ממש גבוהה... אני די חושש, ולא יודע מה זה יכול להיות. אשמח לעזרה.

אור שלום רב, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע מגידול ממאיר חלילה או ממצא מסוכן אחר בגיל 17.5 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע מאיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. אם בכל זאת הדמם והגרד פוגעים באיכות חחיך באופן ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, אני בת 20, בריאה (לוקחת אומגה 3 ולפעמים ברזל). לפני כשבוע התחיל לי דימום בפי הטבעת. הדימום די מימי ובהיר (ורוד-אבל ברור שזה דם). ביומיים האחרונים התחילו קצת גרודים, ואני משתדלת להמנע ללכת לשרותים כי זה פשוט מציק!! ממה זה יכול לנבוע? מה לעשות? לא אמרתי לאמא, ואני די מתפדחת.. תודה!

שלום רב, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, הסיכוי שהדמם שאת מתארת נובע מגידול ממאיר חלילה או ממצא מסוכן אחר בגיל 20 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע מאיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. אם בכל זאת הדמם פוגע באיכות חחיך באופן ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר זמורה בן 48 לאחר כאבי בטן תחתונה קשים וכאבי גב חזקים הגעתי למיון ביצעו וCT בטן ללא חומר ניגוד דיוורטיקוליטיס אגני קשה עם התפשטות אקסטרא קולונית פרפורציה מכוסה באיזור דיוורטיקוליטיס בסיגמה קונגלומרט אגני גדול עם הסננת שומן מסביב מתאים להתפשטות אגנית זיהומית אקסטרא קולונית קוטר לא ברור מה כתוב במכתב שהממצא 3.2 סמ. בתוכו בועות . גודש של הוורידים המנקזים את הסיגמה והסננת שומן אגני. הכליות ללא הידרופנפרוזיס אך מזהה האורטר השמאלי אשר נכנס לתוך הגוש המתואר . מהגוש המתואר נצפה תהליך טובלרי המלא באוויר אך אינו מתחבר למבנה אנטומי אחר. התהליך מזוהה ברטרופריטונום קידמית לוורידים האילקאליים משמאל חתך 143 יתכן כי המדובר ב-IMV טרומבופלביטיס הסננת השומן סביב הממצא מוקד היפרדנסי באנטרום של הקיבה במימדים 1.6 על0.5סמ יתכן ומדובר בכדור או ממצא יטרוגני אחר שטיבו אינו ברור אני מקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד. הומלץ על ניתוח בעוד שישה שבועות. השאלות שלי מה עושים בניתוח האם אפשר לבצע במצב זה ניתוח בלפרסקופיה מה הסיכונים בניתוח כזה המון תודה

איציק שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. דיברטיוליטיס היא דלקת של המעי הגס הנגרמת על רקע שינויים במבנה המעי הנקראים דיברטיקולים. לעיתים קרובות ניתן לטפל בדלקת זו באנטיביוטיקה, ולעיתים רחוקות ישנם התקפים המחייבים ניתוח דחוף. אם הדלקת הגיבה לטיפול אנטיביוטי, לעיתים ממליצים על ניתוח אלקטיבי לכריתת מקטע המעי שנוטה לדלקות, על מנת למנוע התקפים נוספים בעתיד, בעיקר כאשר מדובר באנשים צעירים או בהתקף קשה במיוחד. בניתוח מסירים כאמור את מקטע המעי שנוטה לדלקות שנקרא סימגואיד קולון, ומחברים את קצוות המעי. בעיקרון לאחר דלקת קשה הניתוח קשה יותר, הן בטכניקה פתוחה והן בטכניקה לפרוסקופית, ואם המנתח מיומן בטכניקה הלפרוסקופית ניתן להתחיל את הניתוח בשיטה זו. בכ 3/4 מהמקרים סביר שניתן יהיה לסיים את הניתוח בטכניקה לפרוסקופית, ובכ 1/4 יהיה צורך למעבר לניתוח פתוח. מדובר בניתוח בטן גדול, והוא אכן כרוך גם בסיכון מסויים לסיבוכים, אולם הסיבוכים הקשים לשמחתנו אינם שכיחים. תקצר היריעה מלפרט כאן את הסיבוכים האפשריים, ומומלץ לדון בנושא זה עם הכירורג טרם הניתוח.

בס"ד ד"ר זמורה, רק רציתי עוד שאלה, אם יש בדרך כלל טיפול יעיל לבקע שנוצר מסביב לסטומה? תודה

הודיה שלום ישנם טיפולים ניתוחיים לתיקון בקעים סביב סטומה. יש לציין כי למרות התיקון, בקע כזה יכול לחזור לאורך החיים בכשליש מהמטופלים. ישנן כיום רשתות חדשות המאפשרות כנראה לתקן בקעים אלו עם תוצאות טובות יותר, וניתן לשקול להשתמש ברשת כזו כבר בעת יצירת הסטומה, על מנת להקטין את הסיכוי להווצרות בקע בעתיד.

שלום רב, אני בת 23 ומזה מספר שנים יש לי לעתים מעט דם עלהנייר בעת הניגוב. פניתי לכרורגית שבדקה עם אצבע בדיקה פנימית מהירה מאוד וקבעה כי אינה חשה בכלום (היא כלל לא הסתכלה חיצונית) וכי עליי לבצע קולונוסקופיה. אני ראיתי עם ראי שיש לי מעין חור קטן בעור שאני חושבת שהוא המקור לדימום, מה ניתן לעשות לגביו? בנוסף אציין כי נמצא לי דם סמוי בצואה, (בבדיקהאחת מתוך 3) האם ייתכן שזה דם חיצוני כזה כמו שאני חושבת שיש לי או שדם סמוי מקורו במשהו פנימיי יותר בהכרח? אציין כי את הדם אני רואה רק בניגוב והוא מועט מאוד (לא עובר לתחתונים ללא ניגוב ולא ראיתי באסלה) וכי יש ליתחושת צריבה וגרד בעור באותו איזור לעיתים. תודה

סתיו שלום, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. לגבי הפתח שאת רואה, איני יכול לקבוע במה מדובר ללא בדיקה, אך ממצא כגון זה יכול אולי להחשיד לפיסטולה של פי הטבעת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, האם אפשר להשתמש בנרות לטחורים על בסיס יום יומי להקלת היציאה? האם שימוש ממושך בנר אחד ליום יכול להזיק? תודה

רונית שלום, לא נראה לי שיש נזק משמעותי בשימוש בנר אחד ליום לטווח ארוך.

שלום לך ד"ר אני כרגע נמצא לפי דעתי בדרגת טחורים בין 2 ל 3 הטחורים שלי או הטחור שאותו אני מרגיש, או פנימי אך אני מרגיש אותו נע למטה בזמן ביקור בשירותים, התחלתי לקרוא על שיטת ה HAL DOPPLER וזאת נראת לי השיטה הכי מתקדמת שקיימת מבחינה כירורגית, רציתי לדעת על איזו שיטה אתה ממליץ? אולי ישנה שיטה טובה ויעילה יותר במינימום כאב ובמינימום אשפוז. אני גר באיזור חיפה והקריות ורציתי לבצע את התהליך באזור זה. בתודה מראש על העזרה

שלום רב. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים לטחורים, וככלל ניתן לומר שככל שהפעולה "אגרסיבית" יותר, ההתאוששות מהניתוח קשה יותר, והתוצאה לטווח ארוך טובה יותר. שככל שהפעולה "מתונה" יותר, ההתאוששות מהניתוח קלה יותר, והתוצאה לטווח ארוך טובה פחות. מאחר שטחורים הם בעיה של איכות חיים, אתה צריך להחליט בעצמך, בהתייעצות עם הכירורג המטפל, איזו שיטה מתאימה לך ביותר. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג האמון על מגוון שיטות הטיפול בטחורים לבדיקה והכוונת הטיפול.

וכמו תמיד, קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

כבר שנה אני סובלת מכאבי בטן חזקים עם שילשולים או עצירות עם דימום ביציאות.ולפני קצת יותר משנה אנמיה קשה של 6 הומולגלובין וטופלתי עם ונופר תוך ורידי.עשיתי קולונוסקופיה ויצאה תקין.כעת אני מטופלת אצל רופא מומחה נשלחתי לסי.טי בטן שאומר:עיבוי לולאות מעי דק דיסטליות.ללא סימני הסננה מסביבה או עיבוי מזנטריום.טיב הממצא לא ודאי,אינו אופייני לקרון אך ללא שולל. יש מקום לדון בצורך בבדיקת מעי הדק עם קונטרסט או קולונסקופיה עם נסיון בדיקה של אילאום טרמינלי. רק כבעוד חודש יש לי פגישה שוב עם הרופא,מה אומרת בדיקת הסי.טי?

סיגל שלום, במגבלה שלא ראיתי את הצילומים עצמם, הבדיקה אומרת בדיוק מה שכתוב בה, ישנו ממצא במעי הדק שאינו אופייני לקרון אך ללא שולל מחלת קרוהן. להערכתי סביר יהיה צורך בבדיקה נוספת כלשהי של האיזור בהעייתי. אם בקולונוסקופיה לא נכנסו לאילאום הטרמינאלי, וב CT שם ממוקמת המחלה, זו כנראה תהיה הבדיקה הראשונה לעשות. אם כן נכנסו לאילאום הטרמינאלי, או שב CT המחלה ממוקמת גבוה יותר, ניתן לשקול בדיקת קפסולה או קולונוסקופיה כפולת בלון (double baloon)

שלום דר אני סובלת מיפיסורה וטחורים שנאמר לי שהם בדרגה 4 ניסיתי את כל הטיפולים האפשרים כולל אמבטיות וללא הועיל הכרוג הימליץ לי על ניתוח אני יודעת שההחלמה שלאחר הניתוח לא קלה לצערי מיניסיון של הניתוח הראשון שעברתי ליפני 30 שנה עדין נישארו בי חרדות אבל מיצד שני אני לא יכולה ליסבול את הכאבים העזים שאני עוברת אחרי כל יציאה אני פשוט מפחדת לאכול על מנת שלא אצטרך שרותים אני יודעת שאפשר לעשות את הניתוח באסותא אני במאוחדת אודה לך אם תמליץ לי על רופא שעובד עים מאוחדת ןמנתח באסותא אני מקוה להענות מהר על מנת שאוכל לגשת לניתוח ולחסוך מיעצמי סבל מיותר אני מודה לך תודה.

דליה שלום, מטרת פורום זה היא לספק מידע מקצועי כללי בתחום התמחותנו ולצערי אין פורום זה נוהג להמליץ ספציפית על מנתח זה או אחר.

שלום ד"ר אני בן 16 ואני חושב שיש לי טחורים פנימיים כי בצואה הם יוצאים החוצה ואחר כך נכנסים לבד ויש לי לפעמים דימום קל בנייר,ואני יושב בערך חצי שעה בשירותים ולנגב את החוצה לוקח לי אפילו עשר דקות. מה אני יכול לעשות?תמליץ לי על דברים והאם זה יכול להוריד מהחשק המיני?

אלון שלום רב, התלונות שאתה מתאר אכן יכולות להחשיד לטחורים. מומלץ להמנע מישיבה ממושכת בשירותים. כן מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם עדיין יש סבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. טחורים אינם פוגעים בתפקוד המיני.