פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

התגלה אצלי פוליפ בחלק הרקטום המשונן dentate line בקולונוסקופיה הוא היה 5 מ"מ בבדיקת פרוקטולוג לא זמן רב לאחר הקולונוסקופיה הוא היה גדול יותר. האם פוליפ הוא פפילה? כך קרה לו הפרוקטולוג. האם פוליפ זה הוא ממאיר או צפוי להיות ממאיר? האם לפוליפים אילו יש שם אחר. מה עלי לעשות בנידון. נתבקשתי להגיע לפרוקטולוג בעוד חודש וחצי היות ויש לי פצע באותו איזור שנקרא פיסורה . נתבקשתי לאכול מזון בעל סיבים כדי לרפא את הפצע. האם לא מאוחר להגיע לפרוקטולוג לאחר חודש וחצי חודשיים מביקורי הראשון אצלו בעיקבות הפוליפ? האם איחור בזמן עלול להיות קריטי לגבי הפוליפ/פפילה? ארצה לקבל תשובות מפורטות לגבי כל בקשותי כאן אודה לך

צופית שלום, פוליפ בקו המשונן במטופלת עם פיסורה הוא אכן לרוב פפילה שהיא ממצא שפיר לחולטין. לכן, שמגבלה שלא בדקתי אותך, בהסתמך על התרשמות הפרוקטולוג הבודק, משך הזמן למעקב נראה לי סביר לחלוטין. גם אם נתייחס לסיכוי הזעיר שבכל זאת מדובר בממצא טרום ממאיר או ממאיר חלילה כלשהו, ולפי תאורך הסיכוי כאמור זעיר, משך הזמן שציינת לא ישנה משמעותית את הסיכוי להרפא בעתיד. ממליץ להמשיך את המעקב המתוכנן.

קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

לד"ר זמורה שלום, תודה על כל התשובות שענית לי עד כה.. אני בשלב זה מחכה כאמור לבדיקת הדפקוגרפיה- שלפי מה שהשבת לי , היא בעצם זאת שתקבע את מצבי. בנתיים, שמתי לב לתופעה מסויימת- ויש לי שאלה בעקבותיה: הצניחה שקרתה לי התרחשה לפני כחודש וחצי- לאחר התאמצות יוצאת דופן וישיבה ממשוכת מהרגיל בשרותים. מאז- זה בנתיים לא קרה לי שוב. ומרב פחד, אני גם כנראה מקפידה הרבה יותר על שתייה מרובה, ויציאות ללא מאמץ כלל. ( גם לא סבלתי או סובלת מעצירות בדר"כ..). בכל אופן,מאז שזה קרה אני שמה לב הרבה יותר לכל מה שקורה לי סביב הנושא הזה- כדי לדעת לתאר לרופא יותר טוב- כי הבנתי שזה משמעותי לאבחנה. לאחר יציאה- ללא מאמץ מיוחד, ניגשתי למראה כדי לראות איך זה נראה, ואז גם ניסיתי שוב לחקות יציאה- ולהתאמץ ממש. ואז- רק אז- שמתי לב, כי רק לאחר יציאה, אם אני מנסה שוב להתאמץ- מול המראה, אז באמת מתבלטת "נקודה" אדומה-מפי הטבעת- מבפנים- וזה לא טחור, אלא אני רואה את הרקטום נדחף מעט החוצה לכיוון פי הטבעת- אך נשאר עדיין בפנים. ( או אולי גולש בחצי סנטימטר על בול פי הטבעת). מיד לאחר ההתבוננות הזאת מול המראה- אני מפסיקה. ואז אפילו עושה מעט "חזרות של תרגילי רצפת אגן"- שאיבת הרקטופ פנימה- כמו שלימדו אותי בפיזיותרפיה. ואז כשאני מסתכלת שוב במראה- כבר לא רואים כלום. וזה כביכול "חזר חזרה פנימה". לאחר כל התיאור הנ"ל, השאלה שלי היא כזאת: 1. אני מניחה שיש לי צניחה. כי בטח אצל אדם "נורמלי/ בריא" - ללא צניחה, גם לאחר מאמץ בשרותים- והתבוננות בפי הטבעת- לא אמורים לראות משהו שמבצבץ מבפנים. האם נכון? 2. אם הצניחה לא יוצאת החוצה, ואני מניחה שזה קרה לי רק במאמץ יוצא דופן, מה זה אומר מבחינת הטיפול שיידרש? 3. האם זה מה שמכונה צניחת רירית בלבד?וגם אם זאת צניחה לא של הרירית בלבד, אבל מתרחשת רק אחר מאמץ- ועדיין נשארת בפנים, מה זה אומר מבחינת אופי הניתוח? בקיצור: אני פשוט נורא במתח, ורוצה לקבל מושג כלשהו- על אופי הניתוח: האם ההחלטה על ניתוח דרך הבטן, או על ניתוח דרך פי הטבעת- תלויה באופי/ מידת הצניחה? ברור לי שלשם אבחנה- הדפקוגרפיה נחוצה, וגם בדיקת כירוג, אבל עד אז- אשמח מאד לתשובה כללית- על סמך תיאור זה. מה גם שאני בטוחה שאם כירוג ייבדוק אותי כאשר אני לא מייד לאחר יציאה בשרותים- הוא לא ייראה את הצניחה כפי שתיארתי כאן. תודה מראש על תשובתך.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הממצא שאת מתארת יכול להיות חשוד לצניחה של הרקטום, אבל לא אוכל להבדיל בין צניחת רירית לצניחת רקטום אמיתית על סמך תיאור באינטרנט בלבד. אם אכן יש צניחה מלאה, יש מקום לפחות לשקול טיפול ניתוחי, ובחירת סוג הניתוח צריכה להעשות בדיון משותף בינך לבין הכירורג המטפל. בדיקת כירורג קולורקטאלי תכלול לרוב גם בדיקה בזמן מאמץ. בינתיים, מציע להרגיע קצת את החרדה ולחזור לחיים רגילים.

שלום רב ! לאחורנה אושפזתי עקב כאב בטן שמאלית במיוחד בנוסף היו בחילות והקאות לעיתים ובעיה עם היציאות ששמן פרפין לא עזר רק חוקן ...כעת אני מועמדת לניתוח בטן נוסף ונאמר לי שבו יצטרכו לקרות חלק מהמעי הגס איזור הסגמא מה ההחלמה מניתוח זה וכמה שעות אורך ניתוח מסוג זה ? יש לציין בעברי כ5 לפרסקופיות שונות בבטן לצערי . בברכה רעות ע

רעות שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ככלל ניתן לומר שניתוח לכריתת מקטע מעי גס כגון הסיגמואיד יכול לקחת משך של כשעתיים עד 4 שעות בממוצע, משך האשפוז יכול להיות כשבוע לערך, והזמן לחזרה לכוחות מלאים יכול לארוך כחודש וחצי- חדשיים, אבל הנתונים הנ"ל שונים מאדם לאדם ותלויים במשתנים רבים, כגון האינדיקציה לניתוח, מצב המעי, הדבקויות לאחר ניתוחי בטן קודמים, טכניקת הניתוח, סיבוכים ועוד. ממליץ להפנות את השאלה לכירורג המנתח שבקיא בפרטי המקרה. בהצלחה.

שלום דר' אני בן 55 וסובל מטחורים ברמה 4 כ-5 שנים. בחודשים האחרונים התחלתי לסבול מכאבי בטן ויציאות לא סדירות כפי שהייתי רגיל ולפעמים אף בחילות. הייתי אצל רופא משפחה והוא אמר לי לקחת קלבטן וכדורים נגד בחילות. ברצוני לציין כי ב2007 עשיתי בדיקה קולונסקופיה ללא ממצאים. בנוסף, יש לי שבר בטבור. כאבי הבטן מתחילים בסביבות שעה 11 בבוקר ועד הערב . שאני קם בבוקר אין לי כאבי בטן. אני מרגיש שיש לי פעילות מעיים מוגברת(קירקורים) אבקש חוות דעתך

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות, ומתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו,ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, מזה מספר ימים שאני סובלת מגרד וצריבה בפי הטבעת. היום בלילה ראיתי תולעת אחת. היות ולא יכולתי לסבול את התחושה ובכדי לא לחכות עד מחר, לקחתי על דעת עצמי 5 ML וורמוקס בתוקף שיש ברשותי . האם מספיק לקחת בעוד 10 ימים 5 ML נוספים או שמא יש לקחת מינון אחר? תודה רבה.

גלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. כעיקרון המינון שציינת נכון, אך מומלץ להיות בטיפול ובמעקב מסודר של רופא, למשל רופא המשפחה.

לדר' עודד זמורה שלום! שוב אני רוצה להודות לך על התשובה המפורטת . עכשיו אחרי יותר משבועיים של טיפול יש שיפור במצב ואני מקווה שימשיך כך! ברצוני לשאול האם אני צריך להמשיך בטיפול של המשחה Nifedipine 0.4% עד חודש וחצי כפי שהמליצו לי או שניתן להפסיק לפני כן באם הבעיה תחלוף? האם ניתן להוריד את כמות הטיפולים מארבע פעמים ביום?האם יש תופעות לואיבשימוש במשחה? תודה עבור ההתייחסות אבי קינן

ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מומלץ להמשיך טיפול בניפדיפין 4 פעמים ביום למשך כ 6 שבועות על מנת למקסם את סיכויי ההחלמה המלאה של הפיסורה. תופעות לואי נדירות ביותר, וגם אז הן לרוב קלות וחולפות עם הפסקת התרופה.

שלום ד"ר זמורה! בני (30) עבר לאחרונה קולונוסקופיה קצרה וביופסיה ואובחן פוליפ שיש בו גם תאים ממאירים. היום היה בקולונוסקופיה מלאה וכל המעי נמצא נקי מלבד אותו גידול שהוחלט שיש להוציאו בניתוח. גודלו 5 ס"מ! הרופא הכניס אותו למערך בדיקות לקראת ניתוח. גיסי שמע בתכנית שדיברת בה על שיטות חדשות בהן מטפלים היום בגידולים ממאירים. הוא הבין מדבריך שיש מצבים שהניתוח מעורר צמיחת תאים סרטניים. האם תוכל להבהיר לנו על מה מדובר? האם אתה עושה ניסוי כלשהו? האם אתה עובד עם קופ"ח כללית? יש אפשרות לפגוש אותך להתייעצות? אנחנו תושבי הדרום הרחוק וכרגע הוא בטיפול בסורוקה. אשמח לתשובתך המהירה יולי

יולי שלום רב, ניתוח לכריתת סרטן המעי הגס (כגון זה שנמצא בפוליפ של בנך) הוא עמוד התווך בטיפול בגידולים אלו, ומביא לריפוי מהמחלה באחוזים ניכרים. יחד עם זאת, ניתוח אכן גורם לתקופה בה הגוף "יותר חלש", בה קשה לו יותר להתמודד עם תאי סרטן. אנו בשיבא עוסקים במחקר בו אנו משתמשים בטיפול תרופתי בתקופה שסביב הניתוח על מנת לשפר את יכולתו להתמודד עם תאי סרטן בתקופה שלאחר הניתוח, בתקוה לשפר את סיכויי הריפוי. כיום לצערי המחקר מוצע רק למנותחים בשיבא. אם אתם מעוניינים להיות מטופלים בשיבא, נשמח להציע לכם השתתפות במחקר זה. ניתן לתאם תור בטלפון 03-5305000 (אנא בקשו תור ספציפית למרפאתי תוך ציון העובדה שמדובר בגידול ויש צורך בתור בטווח של כשבוע-שבועיים לכל היותר)

למשתתפי הפורום ולד"ר זמורה שלום, מחפשת בדחיפות פרטים והמלצות על כירורג קולורקטלי להסרת גידול במעי הגס מעדיפה ברמבם.המלצות נוספות תתקבלנה בברכה תודה

הי, גם אני מחפשת רופא מהסוג הזה- אבל לא ברמב"ם ולא באזור הצפון. בכל מקרה, במסגרת חיפושי הבלתי נלאים- גם לרופא שיהיה מעולה בתחומו, וגם לאחד שרצוי שיהיה גם בנאדם נעים, אני יכולה לתת לך שם: לא הייתי אצלו, אבל יצא לי לשמוע עליו, וגם להכיר קצת, והתרשמתי מאד לטובה: ד"ר בני פרסון- ברמב"ם. יש לו גם פורום כאן:תנסי! http://www.doctors.co.il/forum-2608 בהצלחה!!

לשתי המחפשות שלום רב, מאחר שתחום עיסוקנו בכירורגיה קולורקטאלית כולל מספר ניכר של כירורגים מצויינים, שרובם המכריע גם בני אדם אמפתיים שיודעים כיצד ללוות את המטופלים בתקופות קשות כמו ניתוחים, אין פורום זה נוהג להמליץ ספציפית על מנתח כזה או אחר. יחד עם זאת, אני סומך את 2 ידי על עצתה של "מישהי" לעיל. בהצלחה לשתיכן

תודה, ורק בריאות

שלום רב ד"ר עודד, לפני 8 שנים אימי עברה ניתוח לכריתת חלק מהמעי הגס עקב גידול סרטני. כיום לאחר ירידת המוגלובין, עליה ב- ca 125 וכאבי בטן החלנו שוב בברור מעמיק. הקולונוסקופיה בוצעה עד למקום הניתוח (לא מעבר) והיתה תקינה. ב- CT רואים איזור נפוח המעי הגס ונוזלים בבטן התחתונה. הרופא אמר שסביר להניח שמדובר בגידול סרטני ויהיה צורך לעבור ניתוח. מחכים לתשובת CT PET . היינו מעוניינים לקבל חוות דעת של כירורג מומחה בתחום. כל השנים אימי טופלה ברמבם. תודה.

תמי שלום, להערכתי כדאי לפנות לבדיקה הן לכירורג קולורקטאלי והן לגניקולוג. אנא הביאו עמכם את כל המסמכים הרפואיים שברשותכם. אין פורום זה נוהג להמליץ ספציפית על רופא זה או אחר.

האם יחסי מין אנאליים יכולים לגרום לטחורים? מעולם לא סבלתי מטחורים, ולאחרונה התעוררתי בלילה מכאב פנימי עז בפי הטבעת. האם עלי לגשת לרופא, או להמתין לסימנים נוספים?

נגה שלום, יחסי מין אנאליים לא גורמים לרוב לטחורים, והסימפטומים של הכאב אותם את מתארת גם הם אינם אפייניים דוקא לטחורים. תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, התכווצות של שרירי רצפת האגן, ולעיתים כאב התקפי מסיבה לא ידועה שנקרא בלשון מקצועית פרוקטלגיה פוגקס. אם הכאב נמשך ופוגע באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום אני בן22 ועברתי שלשום ניתוח טחורים pph. בזמן האשפוז לא סבלתי היו כאבים קלים מאד ועכשיו אני ממש סובל אולי בגלל המשככים שקיבלתי באשפוז. אין בעיה עם היציאות ואני על כדורים ממשפחת פרצטמול. על מה אתה ממליץ להרגעת הכאבים והאם זה נורמלי? 

חיים שלום, כאב באיזור פי הטבעת שכיח בימים הראשונים לאחר ניתוח PPH, וניתן להשתמש במשככי כאבים כגון אקמול ואופטלגין לפי הצורך. אם הכאב מחמיר למרות טיפול זה, קושי במתן שתן, חום, או כל העיה חריגה אחרת, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. חשוב להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. החלמה מהירה.

שלום רב. אני בת 21.ילידת 1990. לפני פחות מחודש סבלתי מטחורים בתק' זמן של 3 חודשים. עבר חזר ועכשיו עבר אך ככל הנאה נשאר פצע. הפצע לא עובר ולא מחלים ואני מטופלת עם משחה מאלחשת כזו להרגעה אך ללא שינוי. בשבוע האחרון אני מבחינה בכרישי דם בסוף מתן צואה בעת הניגוב וכאמור ישנה עצירות כי אני רגילה בדר"כ לתת מתן צואה קרוב ל-5 פעמים ביום האופן רגיל לגופי. הדם הוא ללא ספק חי, בכמויות רבות הוא יוצא ובעת הניגוב שוב אזכיר את קרישי הדם שיוצאים מפי הטבעת. דבר זה מפחיד אותי והבנתי שזה עלול להתבטא בתסמין לסרטן המעי הגס מאחר שהטחורים כבר עברו ואין כל סימן אחר. אנא עזור לי!!!!! בבקשה תודה

יקירתי, אל תכניסי לעצמך דאגות מיותרות, פשוט לכי להבדק ע"י פרוקטולוג. אולי מביך לרע, אולי לא נעים לרגע, אבל יתן לך שקט ויעזור לך לפתור את הבעיה. מאחד שהוא לא רופא והלך להבדק

שלום רב, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 21 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימיים שאת לא רואה אותם או חשה אותם מבחוץ גבוה בהרבה. בכון שכעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן לרוב במקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אולם בגילך סביר שניתן יהיה להסתפק בבדיקה של פי הטבעת והרקטום בלבד המבוצעת במרפאה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני בן 34 ופרוקטולוג זיהה אצלי טחורים דרגה 4. הוא אמר שהפתרון היחידי הוא ניתוח. האם אין אופציות נוספות "אלימות" פחות לטיפול בטחורים מדרגה 4? ושאלה נוספת - קראתי שחלק מתפקידם המקורי של הטחורים הוא בתפקיד פי הטבעת כסוגר. האם כריתתם לא עלולה לפגוע בשליטה על היציאות ואולי כדאי לחיות עם אי הנוחות שבקיומם מאשר עם אי הנעימות שבהעדרם? תודה רבה מראש,

רוני שלום, טחורים מציקים הם בעיקרם בעיה של איכות חיים, האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, והאם אתה רוצה לטפל בכך. הסיכון לפגיעה ביכולת השליטה לאחר כל אחד מהניתוחים השונים הקיימים לטחורים נמוך מאד. הטחורים עצמם אינם משמשים כסוגר, אולם באופן תקין הם משמשים כמעין כריות שמשפרות את איטום פי הטבעת. כאשר הם צנוחים הם לרוב לא מבצעים את מלאכתם נאמנה, וניתוחים לטיפול בצניחה זו לרוב אינם פוגעים בשליטה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום דוקטור, בת 24, לפני כשבוע היתה לי יציאה מאוד קשה וכואבת,והרגשתי שהיא ממש שורטת את פי הטבעת שלי,מאז,אני מרגישה משהו מוזר למטה,כשאני מכווצת את שרירי האנוס,יש לי כאב קל,לא יורד לי דם משם ואין לי הפרשות,אבל עם זאת אני נורא מפחדת ללכת לשירותים.. התסכלתי במראה,ולא ממש ברור לי מה אני רואה שם..אין כלי דם כמו שקראתי באינטרנט שיוצאים החוצה(טחורים),עם זאת,יש שתי כפלי עור מוזרים בצמוד לפי הטבעת..זה נורא קטן..מה זה יכול להיות..?

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים פנימיים ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הקלה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר.. עשיתי את הניתוח לפני כשבוע וחצי שערה הפוכה בעצם הזנב. היו לי לאחר הניתוח הפרשות והשבוע התחילו לי הפרשות עם ריח נוראי והמון מוגלה רציתי לדעת מה עושים? מה כדאי לעשות עם המוגלה? תודה רבה.

דניאל שלום, ישנם סוגים שונים של ניתוחים לטיםול בסינוס פילונידאלי ("שערה הפוכה בעצם הזנב") ואיני יודע איזה סוג ניתוח עברת. מומלץ לפנות בהקדם לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

שלום רב, אני בת 29, חולת קרוהן. לפני חודשיים וקצת עברתי ניתוח להוצאת מקטע של מעי - בטרינל איליום, כולל השסתום האילאוציקלי (כ-15 ס"מ), שהיה דלקתי ומועבה למרות טיפול תרופתי. מאז הניתוח ועד היום, אם כי יש ימים טובים יותר ופחות, אני סובלת מסוג כאב מוזר שמעולם לא הכרתי: יש רגעים במהלך היום שיש לחץ כאילו שיש בועת אוויר בצד ימין בבטן התחתונה שמקרינה לכל הצד הימני, לבטן התחתונה (איפה שהשלפוחית) ולפי הטבעת. כאב חד וצורב שבכל תזוזה שלי מחריף. אם אני לוחצת על הבטן ומשחררת את היד, הכאב נעשה נוראי.. שמתי לב שאכילה משככיחה את הכאב ושבערב הכאב הכי חזק. בנוסף, אני לא יכולה לישון על צד שמאל, ישר מרגישה שריפה בבטן. הכי נוח לי לישון על צד ימין, כי גם שכיבה על הגב לעיתים מעירה אותי מהשינה בכאב. המנתח ראה את הבטן ואמר שהיא נראית טוב מאד. כרגע עוד יש קצת נפיחות באיזור החתך, יציאות תקינות, אני בטוחה שלא מדובר בגזים, אבל אין לי מושג מה זה ומה עושים נגד תחושת הלחץ-צריבה החריפה הזו. אני יודעת שהאינטרנט לא מהווה תחילף לבדיקת רופא ובכ"ז, מכיוון שאין לכירורג מושג מה פשר הדבר ואני סובלת, אשמח לעצה. תודה!

דניאלה שלום, כפי שציינת בעצמך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אציין רק שאי נוחות כזו או אחרת או כאב מסויים לסירוגין אינם נדירים אחרי ניתוח מעי, אינם מצביעים בהכרח על סיבוך, ולרוב חולפים בהדרגה. מעבר לכך, אם את עדיין לא רגועה, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום רב, אני 5 ימים אחרי ניתוח פיסורה. היום היה לי כואב יותר מרגיל ביציאה ודימום. אני חושש שעשיתי נזק . אולי אכלתי כלכלה רגילה ועדיין לא מומלץ? האם זה טבעי או שהכל נפתח.. אודה לחוות דעתך דניאל

דניאל שלום רב, אין מניעה לאכול כלכלה רגילה לאחר הניתוח, אולם מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. החלמה מהירה

יש לי ריח ממש חריף שמזכיר בצל בתחת, לא משנה כמה אני שוטפת ומסבנת את האיזור, עדיין נשאר לי ריח מגעיל. האם זה קשור לסוג הסבון בו אני משתמשת או שזה מגיע מבפנים? אפילו בזמן שמסבנים יש את הריח הזה

שלום ד"ר, הלכתי לכירורג והוא אבחן לי פיסטולה בפי הטבעת והפנה אותי לפרוקטולוג. רציתי לדעת האם יש הכנות מסויימות לפני הניתוח, האם חובה ניתוח וכן מי אתה ממליץ מאזור חיפה / הצפון?

הי, ראיתי כאן את שאלתך. אני לא רופא/ה אבל ממליצה לך להכנס לפורום הבא- זה של ד"ר בני פרסון- מרמב"ם. נראה לי שזה בדיוק הרופא שאתה מחפש: http://www.doctors.co.il/forum-2608 בהצלחה!

מיכה שלום, ראה מידע כללי הנוגע לטיפול בפיסטולה בהמשך הודעה זו. לרוב פורום זה אינו נוהג להמליץ על רופא כזה או אחר. יחד עם זאת, ההמלצה שמישהו הוסיף כאן היא המלצה שאני סומך עליה את ידי. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

ד"ר נכבד, אחרי תקופה ארוכה מאוד של דחיות וסבל מדימום וטחורים, פניתי לפרוקטולוג (אלוהים יודע למה חיכיתי כל כך הרבה, הבדיקה קצרה ואחרי דקה של אי נוחות, כאילו לא היתה). הו זיהה טחורים דרגה 4 ואמר שסביר להניח שזו סיבת הדימום (לעיתים קל מאוד ולעיתים מסיבי יותר). אני בן 34, בריא בדר"כ, ללא רקע של סרטו המעי הגס או מחלות מעי אחרות במשפחה (טחורים דווקא יש במשפחה). דווקא כשהחלטתי ללכת להבדק, התחילו המחשבות הטורדניות. הפרוקטולוג אמר שמבחינת קולונוסקופיה, אני נמצא בתחום האפור כי סביר להניח שאחרי ניתוח כריתת הטחורים, יעלם הדימום, ובכל זאת, למען השקט הנפשי, קבעתי תור לבדיקת קולונוסקופיה. בינתיים קיבלתי בדיקום דם מרופאת המשפחה. ספירת דם תקינה, ו-cea 1.2. גם לדעתה אין סיבה לדאגה והחרדות שלי מיותרות. האם אפשר לישון בשקט עד לבדיקה? סליחה על הכתיבה הארוכה מעט ותודה מראש על התייחסותך.

רוני שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 34 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים גבוהים בהרבה. להערכתי ניתן להסתפק ברקטוסקופיה או קולונוסקופיה חלקית לחלק הסופי של המעי הגס.

לדר זמורה תודה רבה על תשובתך. ברצוני להתיעץ בדבר נוסף. הייתי אצל המנתח שלי והוא טוען שהבלט הכואב שיש לי הוא הצלקת של הניתוח.האם זה אופיני שהצלקת תבלוט ותכאב והאם יש סיכוי שהיא תקטן או תעלם בעתיד? או שאצטרך לעבור טיפול כירורגי.זה מפריע ולא נעים. תודה מראש על תשובתך. נ.

שלום רב, לצערי לא איתרתי את שאלתך הקודמת ואיני יודע באיזה ניתוח מדובר ומתי בוצע, וגם אם אדע, ספק אם אוכל לייעץ בשאלה זו ללא בדיקה. מומלץ להפנות שאלה זו לכירורג המטפל.

שלום רב. בשבוע שעבר היתה לי יצאיה מלווה בדם. הדימום המשיך במשך שבוע כל פעם שהיתה לי יציאה. היו לי קצת כאבים בפי הטבעת. לאחר שבוע הדימום פסק. אני בן 38. רציתי לשאול האם מדובר בטחורים או במשהו אחר? תודה.

בני שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לאחרונה התגלו אצלי בכניסה לאיבר המין מס רב של נגעים(ככה הרופא ציין את זה) נאמר לי שהטיםול נעשה בלייזר אבל הוא לא מונע מהנגעים לחזור. יש משהו שא אני יכולה לעשות כדי למנוע מהנגעים הללו לחזור?

נוי שלום, קונדילומות הם נגעים עוריים שנגרמים על ידי וירוס נפוץ מאד שנקרא HPV. הטיפול בנגעים לא משמיד את הוירוס עצמו, ולכן לעיתים נגעים יכולים לחזור, ולעיתים לא. מומלץ להיות במעקב צמוד לאחר הסרת הנגעים, כדי שאם תהיה חדרה שלהם ניתן יהיה לטפל בהם בשלב ראשוני. לעיתים, במטופלים עם חזרה חוזרת ונשנית, אנו מטפלים במשחות שונות. מומלץ להתייעץ עם הרופא שלך על חיסון לוירוס כדי למנוע הדבקות בזנים אחרים שלו.

בהמשך השרשור למטה....

למטה. תשובתך האחרונה ב26/2/11 ושלחתי שאלה נוספת.

אני מתנצלת... מרב שרשורים בנושא התבלבלתי. בכל מקרה- שלחתי שא' נוספת ב9/3/11 תחת הכותרת: "תודה רבה"

שלום ד"ר,יש לי פיסורה מזה חודש ולאחר בדיקה אצל פרוקטולוג החליט לתת לי ניפדיפין,לאחר שבועיים יש הקלה מאד קטנה אבל עדיין כאבים בזמן היציאות וכאביי אי נוחות שאחרי,שאלתי היא האם להמשיך עם המשחה כמה שיותר? האם היא מחלימה באופן סופי את הפיסורה?

עופר שלום, משחת ניפדיפין בשילוב עם ריכוך יציאות קפדני יכולה להקל על סבל מפיסורה במידה מספקת בכ 50-60% מהמטופלים, ולרוב אם המשחה עוזרת יהיה כבר שיפור ניכר לאחר שבועיים. ניתן להמשיך ולהשתמש בה לפחות 6 שבועות, וניתן להתקדם לטיפול נוסף כלשהו כגון בוטוקס או ניתוח- לשיקולך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אני בת 60. לפני מספר שנים, עקב דימומים בזמן יציאות עברתי בדיקת קולונסקופית שהיתה תקינה לחלוטין, הרופא אמר שהדימומים נבעו מטחורים פנימיים. בחמש השנים שעברו מאז הקפדתי על בדיקת דם סמוי בצואה מדי שנה, כולל לפני חודשיים והכל היה תקין, אך בחודשים האחרונים, מדי פעם יש לי דימום עז בזמן יציאה, האסלה ממש "נשטפת" בדם. קבעתי תור לעוד שבועיים לפרוקטולוג, האם זה מספיק? האם תוכלו להסביר לי מה צפוי לי שם ועד כמה הבדיקה לא נעימה או מה אפשרויות הטיפול? שכחתי לציין שאני סובלת כל חיי הבוגרים מעצירויות ונעזרת לעתים קרובות בלקסטיבים ומדי פעם בנירות גליצרין. תודה!

רותי שלום, המתנה של שבועיים נראית לי סבירה בהחלט. סביר שהבדיקה תכלול בדיקה של פי הטבעת עם אצבע ועם מכשיר, ולשיקול הרופא גם רקטוסקופיה- בדיקה של הרקטום עם מכשיר. הבדיקה כרוכה באי נעימות קלה אך ניתן לעמוד בה ללא בעיות. מומלץ להביא איתך את דו"ח הקולונוסקופיה.

ד"ר שלום שמי מיכל ואני בת 21 כבר תקופה ארוכה שיש לי בעיות בעיכולעצירות לפעמיים בעבר שלשולים דימום .. עשיתי בדיקה קצרה של קולונסקופיה ולא ראו כלום עד לאן שהגיעו ( 50 ס"מ) לאחר כמה ימים היו לי כאבים חזקים הלכתי למיון עשו לי CT וגילו דלקת במעי הגס הייתי בטיפול של אנטיביוטיקה וזה חלף... הרופא המליצה לי בינתיים לא לעשות את הבדיקות כי כיום אני (עבר מאז 4 חודשיים)מרגישה טובה ללא כאבי בטן ולכן הרופא העדיפה לחכות לפני שבועיים בערך ראיתי שוב דימום מפי הטבעת ללא כאבי בטן ללא שלשולים וללא עצירות רציתי לדעת אם זה נראה לך דלקת כרונית? והאם כדאי לי לעשות את הבדיקה למרות שאני ממש מפחדת !! ושאלה נוספת האם מותר לקחת גלולות שיש דלקת במעי הגס או שזה לא קשור ? אשמח מאוד לקבל תשובה אני במצב של חוסר ידיעה כבר יותר משנה תודה רבה ויום טוב !

מיכל שלום, דמם קל מפי הטבעת אינו בהכרח סימן למחלה דלקתית של המעי, ואם אין לך שום סימפטומים אחרים עצת הרופאה שלך נראית לי סבירה, במגבלה שאיני יודע איזה מקטע נראה חולה ב CT. אין מניעה להשתמש בגלולות.

שלום, אשמח לדעת איך ניתן לטפל בצניחת רקטום אצל אישה בת 83. בעברה כריתת רחם . דיברטיקולים וסובלת מעצירות בין היתר גם כתוצאה מלקיחת כימוטרפיה(בשל פוליציטמיה וורה), תודה על תשומת הלב

הדרה שלום, הטיפול העקרוני בצניחת רקטום הוא כירורגי, ואין טיפול לא ניתוחי שיכול לתקן צניחה כזו. ישנם סוגים שנונים של ניתוחים לתיקון צניחת רקטום, חלקם בטניים (לרוב לפרוסקופיים) וחלקם מבוצעים דרך פי הטבעת. לכל סוג ניתוח יש יתרונות וחסרונות כמו גם סיכונים מסויימים. יש להתאים את הניתוח המתאים לכל מטופל לפי צרכיו ומצבו הרפואי. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על צניחת רקטום: צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. כיצד נעשית האבחנה?הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר.

שלום אני שותה תכשיר שנקרא מרוקן לקראת בדיקת קולונוסקופיה. האם מותר להניק? דחוף!! תודה

מרים שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לא ידוע לי על קונראינדיקציה להניק בזמן מתן מרוקן, שכן החומר לא נספג דרך מערכת העיכול, אבל אני מניח שאת כבר אחרי הבדיקה, והתשובה לא רלוונטית.

שלום, במשך שנה אני סובלת לסירוגין מצריבה באיזור.פניתי למס רופאים שאבחנו טחורים ולאחר מכן פיסורה וניתנו לי המשחות המתאימות לטיפול שאכן עזרו לאותה עת.בחצי שנה האחרונה יש לי ממש פצע בקירוב לפי הטבעת שלאחר בדיקת רופא נאמר כי זה נובע מיציאות קשות שפוצעות את האיזור אך זה חוזר מידי מס חודשים.טפלתי במשחה הקומיצין שכרגע לא ככ עוזרת.יציאות רכות כרגע.עשיתי גם לפני כשנה בדיקה לסרטן במעי בגלל דוד שחלה במשפחה בגיל צעיר ובגלל כל התופעות שתארתי ויצאה תקינה.מה אתה ממליץ לי לעשות?

שלום רב, ממצא ותלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אשמח לקבל המלצות על מנתחים טובים מאיזור י-ם ומאיזור ת"א, בתחום של כירוגיה קולורקטלית- ניתוחי מעיים.(בלפרסקופיה). תודה

דוד שלום, פורום זה אינו נוהג להמליץ על מנתח ספציפי זה או אחר. בהצלחה.

תקופה אני סובל מכאבים בישבן ועצם הזנב שמתי לב שיש לי שקע מעל פי הטבעת האם זה דבר נורמלי? דבר שני ששמתי לב בישבן פי הטבעת שלי מסביב מתנפחת ונהיית ממש סגולה האם זה גם נורמלי תודה

עודד שלום, תלונותייך יכולות להגרם ממגוון של סיבות, ולכל אחת בירור או טיפול ספציפיים. לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק יעוץ פרטני או לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

האם מישהו עבר את הטיפול בשיטה הנ"ל באופן רציני, הכוונה שהתמידו וקיבלו תוצאות ש"אין טחורים"? מדובר על טחורים מדממים בשלב 3-4. תודה

יוסי שלום , אני ניסיתי את הפורמולה לפני שנה וחצי בערך והתוצאות טובות מאוד ! אמנם השיטה נראת קצת "פרמיטיבית" או "תרופת סבתא" אבל זה עובד ללא שום ספק ויעיל לאורך זמן . בעבר טיפלתי במשחות , נרות, כדורים, ניתוח וכל מיני מכשירי פלא מוזרים ותמיד הטחורים חזרו ובגדול לאחר חודשיים שלושה . השבוע השתמשתי בזה שוב (שים לב להפסקה ...) פעם אחת וכבר אחרי יומיים חל שיפור עצום . אני אישית ממליץ לנסות קודם את החומרים הטבעיים ואם אין ברירה אז להמשיך הלאה . בהצלחה

לדר עודד זמורה שלום רב. אני כשלושה שבועות לאחר ניתוח טחורים סובלת מכאבים חזקים מערכת העיכול פועלת רק אחרי לחץ חזק אף על פי שאני שותה שתי כפות שמן קיק לפני השינה וגם מיצוי מימי של שזיפים מיובשות האם להגדיל את המינון או לקחת דברים נוספים.יש לי בעיה עם הצלקת של הניתוח יש בה דלקת והמנתח נתן לי משחה למרוח שבינתיים לא עוזרת. מהי עצתך?תודה רבה.

שלום רב, חשוב מאד להקפיד על ריכוך היציאות לאחר הניתוח, והמלצתי לרוב היא להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום או באבקות כגון נורמלקס ופגלקס הניתנים לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. לגבי הפצעים, לצערי אין ביכולתנו לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג המטפל או למרפאת המחלקה הכירורגית בה בוצע הניתוח לבדיקה וייעוץ. החלמה מהירה.

במידה ועושים זריקת בוטקס לפיסורה- א. האם יכול להיגרם נזק קבוע או שמכסימום, אם זה לא מצליח עושים ניתוח? דהיינו- זה לא מפריע להצלחת הניתוח? (ואז יתכן שאין סיבה לא לנסות). ב.אם הבוטקס לא מצליח, האם צריך לחכות לסיום פעולת הבוטקס (כמה חודשים?), או ניתן לעשות ניתוח מהר? ג. קראתי באחת התשובות שיכול להיגרם אבסס. האם זה מסוכן או בעייתי? ד. האם יש סיבה שהבוטקס לא פופולארי והרוב המכריע עושה מיד ניתוח? האם אי הצלחה בניפדיפין ורסטוג'יק פירושו שהסיכוי להצלחת הבוטקס לפיסורה נמוך או שאין קשר? בתודה

זיו שלום, 1. טיפול בבוטוקס לא מפריע לבצע ניתוח, לא מפריע להצלחתו, וניתן להמשיך לניתוח ברגע שמחליטים שהטיפול בבוטוקס לא היה מספיק יעיל. 2. אבצס יכול להגרם לאחר כל פעולה פולשנית, כולל בוטוקס או ניתוח לפיסורה. שכיחותו לאחר הזרקת בוטוקס נמוכה, כנראה פחות מ 1%. אם נגרם אבצס, הוא לרוב זקוק לטיפול כירורגי. 3. לבוטוקס שיעור הצלחה סביב 60-70% (לעומת כ 95% בניתוח), הוא לא זול, ולא ממומן על ידי מערכת הבריאות הציבורית, ולכן כנראה השימוש בו מצומצם 4. כמעט כל מי שמטופל בבוטוקס לא הגיב לניפדיפין או רקטוג'סיק, שהם לרוב הטיפולים הראשוניים.

שלום ד"ר, עברתי ניתוח סינוס פלינודיאלי ביום שלישי האחרון, לאחר הניתוח כמובן שנשאר פצע פתוח, האחות אמרה לי לשטוף פעמיים ביום ולייבש קלות ולבסוף לשים פד גזה על מנת לספוג את ההפרשות. הבנתי שטיפול בפולידין, כלומר למרוח משחה על הפצע ועל הפד גזה יכול לעזור ולזרז את התהליך. האם כך הדבר? האם יש טיפול אחר שעוזר? אשמח לעזרה, כי יש לי מאין הפרשה ירוקה בכל אזור הפצע. אולי מוגלה?? תודה

דניאל שלום, אין כל הוכחות רפואיות שמשחת פולידין מזרזת או משפרת את ריפוי הפצע. ישנן חבישות שונות כגון אקווסל או קלטוסטאט שעוזרות לספוג את ההפרשות ומזרזות את ריפוי הפצע, אך אין הוכחות שהן מעלות את שיעור ההצלחה (ריפוי מלא ללא חזרת סינוס) לאחר הניתוח. כל ההנחיות שקיבלת מהאחות נכונות. צריך הרבה סבלנות, ולרוב לוקח לפצע מספר שבועות ולעיתים אף מספר חודשים להחלים.

לפני כשנה וחצי עשיתי ניתוח זהה , יש תחבושת בשם פולימם היא מאד עוזרת נ.ב אתה תחזור לתפקוד מלא לאחר חודשיים

שלום אני בן 17 ,ואחרי יצאות יש לי לפעמים טיפות של דם על הנייר ניגוב. היום אבל למשל כשניגבתי ממש ראיתי המון דם על הניר ,לא בטיפות שהייתי רגיל. מה זה יכול להיות והאם זה מסוכן ?

גבי שלום, הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע מבעיה מסוכנת כלשהי כגון גידול ממאיר חלילה בגיל 17 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע מאיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. אם הדמם נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

ביום א האחרון עברתי בדיקת סי טי חזה ובטן,אני מושתל לב כ 20 שנה,הכל בסדר,והבדיקה נעשתה לביקורת שהכל בסדר,תוצאת ה סי טי תקינה,לפני הבדיקה שתיתי 8 כוסות של חומר ניגוד יוד,ובמהלך הבדיקה הוזרק לי חומר ניגוד נוסף,יומיים לאחר הבדיקה(יום ג)3 פעמים הקאתי ושילשלתי ,מיום רביעי התקפות של כאבי בטן ברום הבטן ובחלקה התחתון ללא הקאות ללא שילשולים,כאבים שמעירים אותך משינה,האם בגלל חומר הניגוד? מה עושים? לא ידוע לי על רגישות ליוד, תודה,

אריק שלום, שכיח שהכנה ל CT גורמת לשלשולים, אולם לא שכיח שהיא גורמת לכאבי בטן שמעירים מהשינה. אם התופעה נמשכת מומלץ לפנות לרופא לבדיקה.

אני בן 62 ולפני כשבועים התחילו כאבים בפי הטבעת חשבתי טחורים כי היו בעבר אבל טופלו במשחה וזה עבר.השבוע ביום ראשון הייתי אצל רופא פרוקטולוג והוא קבע שישלי פיסורה וחייב טיפול לחודש וחצי במשחה Nifedipine 0.4% ,אמבטיות ולקחת פגלקס ליציאות רכות.היום יום חמישי בערב וממשיך לעשות את הטיפול במשחה 4 פעמים ביום וכל השאר אבל אני לא רואה שיפור.כמה זמן לאחר הטיפול אתחיל להרגיש שיפור?ואם יש עוד תרופות שיכולות להקל על הכאבים שבאים בגלים של מספר שעות?עשיתי קולונוסקופיה במאי 2010 והכל בסדר.

אבי שלום, אם פיסורה מגיבה לניפדיפין, לרוב חשים הקלה בטווח של שבוע עד שבועיים. אם אין שום הקלה, בהנחה שאכן מדובר בפיסורה, ניתן לשקול טיפול נוסף כגון הזרקת בוטוקס לפיסורה או ניתוח לפיסורה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות להתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום ד"ר ,מזה חודש אני סובל מכאבים עזים ביציאות (ביציאה הראשונה)ותחושת אי נוחות לאחר,הלכתי לפרוקטולוג שעשה לי בדיקה אנאלית,בדיקה נוראית שמצא רק שריד של טחון קטנקטן,הוא נתן לי תור לעוד 3 חודשים לרקטוסקופיה ומשחה נפימידין שלא עזרה כלל. בסוף שבוע האחרון החל לרדת לי כמות דיי גדולה של דם במהלך הצואה ביחד עם הכאבים חזרתי אליו וסירבתי לבדיקה האנאלית הנוראית הזו. רופאת המשפחה נתנה לי במקביל סירופ לעצירות שהקל לי בכמות קטנה על הכאבים,מה נראה לך הבעיה ואיך לטפל בה במצב שלי? איך זה שהמשחה שדרך אגב ללא השתתפות של קופת חולים לא עזרה ל כלל אחרי שעשיתי עיסוי של 4 פעמים ביום מסביב פי הטבעת?

עופר שלום, תלונותייך יכולות להחשיד לפיסורה בפי הטבעת, אך יכולות להגרם ממגוון של סיבות אחרות, ולכל אחת בירור או טיפול ספציפיים. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות או לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות להתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב! בעלי בן 28 סובל מזה כשנתיים מגירודים בלתי נשלטים בתעלת פי הטבעת ועקב זה הוא פוצע את עצמו בהתחלה חשבו שמדובר בפיסורה אבל בהמשך התברר שזאת לא הבעיה אני גם ממש חייבת לציין שבחודש האחרון הופיע מין יובש פצוע על איבר המין ואז על אצבעות הידיים האם זה קשור לבעיה או שזאת בעיה בפניי עצמה אני גם יצין שכל הזמן נותנים לו משחות אחרות לבעית פי הטבעת ואף משחה לא עוזרת המשחות האחרונות שנתנו לו הם פרוקטופואם בשילוב של לנקורט וגם הם ממש לא עוזרות בבקשה תנו לנו כיון בתודה הדס

הדס שלום, גרד בפי הטבעת היא בעיה רפואית ידועה, ןיכולה להגרם ממגוון רחב של סיבות. לעיתים אנו לא מאתרים את הסיבה, ואז אנו מטפלים בסימפטום בלבד. יחד עם זאת, התופעות העוריות האחרות של בעלך יכולות להחשיד למחלת עור, ומומלץ להתייעץ גם עם רופא עור. אם לדעתו אין מדובר במחלת עור, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלילבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

יש לי מס' שאלות בנושא ואשמח אם תוכל לענות לי עליהן : 1. מה זה צניחת מעיים אצל אישה ? 2. האם זה נקרא גם צניחת רקטום ? 3. מה הסיכונים לאישה בת 66 שאבחנו אצלה צניחת מעיים ומה הטיפול לכך ? אודה מאוד על תשובותייך

קרן שלום, גם אני איני יודע למה בדיוק התכוונו במונח צניחת מעיים. אין מדובר במונח רפואי מקובל. יתכן שמדובר בצניחת רקטום, אולם יתכנו גם צניחות נוספות, כגון צניחה לכוון הנרתיק. איני יכול כמובן להתייחס ברצינות לאפשרויות הטיפול מבלי לדעת באיזו מחלה מדובר, מה הסבל שהיא גורמת, ומה מצבה הבריאותי הכללי של המטופלת.

יש לי דקירות פנימיות באזור פי הטבעת במצב ישיבה,עמידה ושכיבה.הדקירות מגיעות בגלים תופס ומשחרר,בנוסך כשאני הולכת להתפנות אנני מצליחה להשתחרר מכיוון שמתחילות דקירות מאוד כואבות ואני קמה מיד מכיוון שהכאב בלתי פוסק. יש לציין שלא כל פעם כשאני הולכת להתפנות מתחילות הדקירות לפעמים גם אין דקירות ואני יכולה להתפנות ללא כאב. כמו גם שלפעמעמים הכאב מתקדם לעזור המפשעה. כשהלכתי לרופא המשפחה הוא הפנה אותי לגיניקולוג והגניקולוג אמר שאין כל קשר אליו .

לינה שלום, תלונותייך יכולות להגרם ממגוון של סיבות, ולכל אחת בירור או טיפול ספציפיים.לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות או לספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

תודה על התשובות. בעקבותיהן: האם האולטראסאונד הזה הוא מכונה גם "טראנס רקטלי"? כי זה מה שהרופא הנוסף נתן לי? וגם דפקוגרפיה. האם בדפקוגרפיה כן ניתן לאבחן בוודאות אם הייתה צניחה? הרופא שבדק אותי הוא לא כירוג, אך הוא פרוקטולוג ומומחה ברצפת האגן, והוא לא ראה בבדיקה משהו.. רק לפי התיאור שלי הוא חושב שהייתה צניחה, אבל בגלל שלא סבלתי מעצירויות או משהו- הוא לא בטוח..אז הפנה לבדיקות. אני נורא מפחדת מהניתוח. האם בארץ הוא ניתוח שכיח? בשיטה הלפרוסקופית? כי זה מה שכנראה יומלץ לבחורה בגילי- נכון? האם יש בארץ מספיק ניסיון בניתוח כזה? הוא לא מסוכן יחסית לניתוחים אחרים? מה עלול לקרות לי? תופעות לוואי? האם יש טעם להגיע אליך לפני תוצאות הבדיקות, או אחריהן? הבדיקה של הדפקוגרפיה תיהיה לי בסוף מרץ... אני פשוט נורא מפחדת. אף פעם לא אושפזתי בביה"ח, והארוע הזה "נפל עלי כרעם ביום בהיר"... אני בדר"כ בחורה בריאה, ללא בעיות, פרט לגמישות יתר- ותת פריקה קלה של הברך שהייתה לי לפני שנתיים- מרב ספורט. האם תוכל איכשהו לפרט על הניתוח, או להרגיע מעט? תודה,

לד"ר זמורה- זאת שא' נוספת בהמשך לתגובתך לגבי הנושא

שלום, רק להוסיף מעט מידע: האולטראסאונד שאותו עברתי לא היה דינאמי, אלא רקטלי- והוא יצא תקין, והמנומטריה- גם-פחות או יותר תקינה, פרט לזה שלא "הרפיתי בניסיו התרוקנות" ( אולי ממבוכה ולחץ...בדיוק "חנכו" בביה"ח את המכשיר החדש והייתה המולה..), והוצאתי ת'בלון בניסיון שני. אני מתה מפחד מניתוח. אבל אני בטוחה שאני כן אצטרך- כי אחרי שאני מתרוקנת- אז אני מביטה במראה ורואה את הרקטום מפי הטבעת- בפנים, אבל אם אני כאילו מתאמצת מול המראה אחרי יציאה- אז אני רואה אותו כאילו בולט מעט החוצה. שא' אישית: האם אתה באופן אישי ביצעת ניתוח לתיקון צניחה כאן בארץ- בשיטה הבטנית- בלפרוסקופיה? והאם כן ניתן לבצע זאת במדיקל סנטר? מתי כן כדאי לראותך? הדפקוגרפיה נקבעה לי לסוף מרץ. תודה

לא קיבלתי הוראות מדויקות לגבי התנהגות אחרי ניתוח לפרסקופיה של פתיחת חסימת המעיים שהייתה לי. אני בת 60 כשבוע לאחר הניתוח, לא יודעת האם עלי להקפיד על דיאטה נכונה, רכה, למנוע עצירות ( יש יציאות סדירות)אך יש לי פחד סמוי מהשנות הכאב. ישנה נפיחות כתוצאה מהלפרסקופיה,וחוסר נוחות.אין לי כאבים רק חוסר ביטחון מה מותר ומה אסור לגבי אוכל, תנועה, מאמץ... כמו כן האם כדאי לקחת תוספי ויטמינים וכו'. אני נוטלת בקביעות כדור אנטי דכאוני וסובלת מכאבי אוסטיואטריטיס. האם מותר אדויל? האם אפשר למנוע את ההדבקויות שלא ישנו שוב? איפה אפשר למצוא הוראות. אני דואגת. אשמח לתשובה מיקה

מיקה שלום, הדבקויות הן רקמת צלקת שנוצרת לאחר ניתוח בטני כלשהו. כמעט לכל מי שעבר בחייו ניתוח בטני יש הדבקויות בחלל הבטן, וסביר שאילו יווצרו גם לאחר הניתוח האחרון שעברת. לרוב לא חשים כלל בהדבקויות, אולם לעיתים הן יכולות לגרום לפתע לחסימות מעי. אין משהו ספציפי שאת יכולה לעשות כדי לשנות את הסיכוי לחסימות מעי, ולכן לאחר תקופת ההחלמה מהניתוח את יכולה לחיות רגיל וללא מגבלות תזונתיו או גופניות.

האם דלקת קשה ברירית הקיבה יכולה ליצור קוליטיס? או שדלקת זו היא בעצם מחלת הקוליטיס? בעבר סבלתי מהחיידק הידוע הליקובקטר פילורי.

דלקת קיבה אינה קוליטיס וברוב המקרים אינה קשורה אליה. דלקת קיבה על רקע חיידק הליקובקטר פילורי אינה קשורה לקוליטיס.

בני חולה מזה 7 שנים במחלת קרוהן. האם היא גנטית. האם עלי לעבור בדיקת נשאות למחלת קרוהן או למחלות מעי בכלל בעקבות מחלתו של בני? ואילו בדיקות גנטיות עוברים כדי לוודא שיש נטייה או נשאות. אשמח אם תכתוב את הבדיקות בנוסף לתשובות בעיניין.

שלום רב, מחלת קרוהן היא מחלת מעי דלקתית שלצערנו אין אנו יודעים כיום באמת מה גורם לה. ההנחה המקובלת היום היא שמדובר בתגובה של הגוף לחשיפה לגורם מסויים, שעדיין אינו ידוע, באנשים עם מבנה גנטי מסויים ההופך אותם רגישים לחשיפה זו. יחד עם זאת, אין מדובר במחלה גנטית במובן המקובל של המילה, ואין בדיקות גנטיות ספציפיות שאת כאימו צריכה לעבור.

לאחר בדיקת קולונוסקופיה נמצאו דברטיקולים רבים וגדולים במעי הגס. ממה נוצרת מחלת הסעפת האם היא מחלה מסוכנת ועלולה לגרום לסרטן המעי או לקוליטיס? מה הטיפול במחלה זו וכיצד ניתן לרפאה אם בכלל. ולאילו בעיות במערכת העיכול יכולה לגרום מחלה זו.

שלום רב, דיברטיקולוזיס, או בעברית "מחלת" סעיפים של המעי, הוא מצב בו ישנם שינויים מבניים במעי הגס. באופן תקין המעי הגס הוא מעין צינור, וסעיפים הם מעין מערות קטנות בצידי הצינור. דיקרטיקולים במעי הגס שכיחים באוכלוסיה המערבית, שכיחותם עולה עם הגיל, והם קשורים כנראה בכלכלה המערבית. לאחר שכבר אירעו דיברטיקולים, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, וצריך לחיות איתם. הבשורות הטובות הן שרוב האנשים שיש להם דיברטיקולים לא סובלים מכך כלל. במיעוט האנשים, יכולים להגרם סיבוכים כגון דלקות או דימומים, הדורשים טיפול. כעיקרון, מומלץ מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. יחד עם זאת, לא ברור לחלוטין הקשר בין הקפדה על המלצה זו למניעת סיבוכים של דיברטיקולוזיס.

לאחר בדיקת קולונוסקופיה נמצא פוליפ 5 מ"מ ב- dentat line האם הוא יכול להיות ממאיר? היכן נמצא האיזור dentat line . כתוצאה ממה נוצרים פוליפים באיזור זה.

שלום רב, ה dentate line נמצא בפי הטבעת והוא קו המעבר בין העור של פי הטבעת לרירית המעי הגס. פוליפים באיזור זה יכולים להיות פוליפים של המעי (מכונים פוליפים אדנומטוטיים) כמו בכל מקום אחר בו יש רירית מעי, ואז מומלץ להוציאו, ויכולים להיות טחורים תגובתיים, למשל לטחוריפ באיזור זה. לאחר שתתקבל תשובה פתולוגית, אם נלקחה ביופסיה, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג המטפל או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לייעוץ מה כדאי לעשות עם פוליפ זה.

ערב טוב, רציתי לדעת לאיזה רופא לפנות (משפחה, נשים) כדי שיאבחן ויגיד לי האם מדובר בטחורים. לפי פרסומים שקראתי, אלו הם אכן טחורים ושאלתי היא מה אפשר לעשות בבית כדי להוריד את הנפיחות ואת הכאב. אני אמא לשלושה ילדים קטנים וצריכה עזרה דחופה. תודה.

ןרד שלום, לטיפול בטחורים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג . קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.