פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום , בעלי חולה קרהן מטופל בזריקות שכרגע לא ממש עוזרות לדעתי הבעיה הגדולה והעיקרית היא התזונה. אייך אוכל לקבל יעוץ תזונתי מה להכין לאכול ושלא כל הבית יעבור בעיות בטן כאלה ואחרות בגלל תפריטים דלי סיבים וכד' תודה .

ליאת שלום רב, אם יש שאלה הנוגעת להרכב התזונה המתאים למצבי מחלה כאלה או אחרים, מומלץ להוועץ בדיאנית קלינית. יש לציין כי יש רופאים המאמינים יותר בהשפעת הרכב התזונה על פעילות מחלת קרוהן, ויש כאלה המאמינים בכך פחות (פרט למצבים של חסימות חוזרות או היצרות במערכת העיכול), ואין הוכחות רפואיות טובות להשפעת הרכב התזונה על פעילות המחלה.

שלום רציתי לברר מה משפיע על ריח הגזים שאנו פולטים,לפעמים יש לגזים שנפלטים ריח מאוד לא נעים. מה עושים? האם ריח לא נעים מרמז על משהו? תודה וחג שמח

שלום רב, גזים נוצרים לרוב על ידי חיידקים במעי וכמותם הרכבם וריחם מושפע על ידי הרכב החיידקים במעי והתזונה. ריח לא נעים אינו סימן מעורר דאגה כלשהי. ניתן לנסות להשתמש בתכשירים מפחיתי גזים הנמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא.

שלום ד"ר זמורה, אודה מאד לעזרתך. רציתי בבקשה לשאול: 1. האם פיסטולה לא סימפטומטית (ללא כאב, או הפרשות) מצריכה התערבות? והאם יש טיפול בפיסטולה שהוא לא ניתוחי? 2. מהן הבדיקות שניתן לעשות (לא ניתוחיות!) במטרה לבדוק את מהלך הפיסטולה? ובמידה והפיסטולה מלאה חלקית ע"י מוגלה האם ניתן יהיה לראות את מהלכה המלא בבדיקה? תודה רבה

ענת שלום, פיסטולה פריאנאלית שאינה משתנה ואינה יוצרת אבצסים חוזרים היא בעיקרה בעיה של איכות חיים, ולכן אם אינה מפריעה כלל לאיכות החיים, אין חובה לטפל בה. ישנו סיכון קטן שעם הזמן יווצר בכל זאת אבצס לא מנוקז, המצריך ניקוז כירורגי דחוף, או שהפיסטולה תהפוך עם הזמן (בעיקר אם נוצרים אבצסים לסירוגין) למורכבת יותר, אשר תזדקק לתיקון מורכב יותר. טיפול אנטיביוטי יכול להקטין את ההפרשה והסבל מהפיסטולה, אך לרוב לא יביא לריפויה, וההפרשה תתגבר שנית עם סיום הטיפול האנטיביוטי. בדיקות אולטרסאונד טרנסרקטאלי ו MRI של האגן יכולות להדגים את מהלך הפיסטולה ויחסיה לשרירי הסוגרים, פעמים רבות גם בהעדר קולקציה מוגלתית. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

דר' שלום רב, אני בת 37 ורציתי לשאות מס' שאלות: האם קיים קשר בין טחורים לפיסורה? האם פיסורה גורמת לטחורים? פניתי לרופא פרוקטולוג והוא רשם את ממצאי הבדיקה פיסורה אחורית עם טג זקיף והמליץ על ניתוח? מה בדיוק עושים בניתוח מסוג זה? מהו משך ההחלמה מניתוח כזה? מה הסיכוי שהבעיה תחזור בעתיד? האם קרם עזרקאין יעיל? האם שימוש במשחה ארניקה הוא טוב? מה יכול לסייע להקל על הצריבה לאחר הטלת צואה? מה יכול להפחית את ההתכווצויות של שריר הטבעת? תודה מראש על העזרה, חנה

אני מצרפת תגובה (לכותבת תוכלי להריץ באינטרנט את השמות של הניתוחים) וגם שאלה לרופא: הבנתי כי קיימים שני סוגי ניתוחים לפיסורה lateral internal sphincterotomy שבו עושים חתך בשריר החלק הפנימי הלא רצוני של פי הטבעת. וניתוח שני של flap advancment שבו עושים בעצם טלאי על האזור שמנתחים. השאלה שלי לד"ר זמורה - באילו מהשיטות אתה משתמש? ומדוע נפוץ יותר הניתוח הראשון אשר לא מבטיח הצלחה ואחד הסיבוכים שלו הוא אי שליטה בסוגרים של פי הטבעת? לכאורה נראה כי flap advancment הוא ידיאלי לפיסורה, האין זה כך? תודה רבה

שלום רב תודה על תשובתך,רציתי לדעת מה זה קולוסקופיה לפי הטבעת האם זה כמו הבדיקה אנוסקופיה? לפני חודשיים ערכו לי בדיקה אנסקופיה בגלל טחורים פנימיים,אם חלילה היה קונדלוימות בתוך פי הטבעת היה אפשר לראות זאת? או רק אם המכשיר הקלוסקופ? תודה

גלי שלום, איני יודע לאיזו בדיקה את מתכוונת. קולונוסקופיה אינה מיועדת לפי הטבעת, ולעיתים רחוקות משתמשים בקולפוסקופיה, המיועדת לבדיקת צואר הרחם, לבדיקת איזור פי הטבעת על מנת לחפש נגעים קונדילומטוטיים מזעריים, אך ככלל זו אינה בדיקה שכיחה, ואנוסקופיה על ידי בודק מנוסה שמודע לכך שיש מחלה קונדילומטוטית ומחפש נגעים כאלה, לרוב מספקת על מנת לקבוע אם יש בפי הטבעת נגעים המצריכים טיפול או לא.

מה התסמינים ומה עושים בניתןח חרום ומה הסיכוי להחלים בגיל 80 אחרי סיבוך

שוקי שלום, חסימת מעי יכולה להתרחש במעי הדק או במעי הגס, ומתבטאת לרוב בכאבי בטן עזים, הקאות, והעדר יציאות. הטיפול הניתוחי תלוי במקום החסימה וסיבתה, ולצערי איני יכול לייעץ בצורה אחראית בנוגע לסיכויי ההחלמה מבלי להכיר את המקרה כלל.

שלום רב, אני בת 39 +2. לפני כ13 שנים עברתי ניתוח פיסורה. מאז היו דימומים וכאבים שאיכשהו שרדתי אותם. לפני כשנתיים דיממתי והייתי אצל רופא כירורג שחשב שצריך שוב ניתוח אבל לפני נתן לי מרשם של משחה פרטית ופגלקס. הטיפול עזר מאוד. אני פונה היום מאחר ואני ממש מפחדת מבדיקה בפי הטבעת. יש לי כאבים בתוך הישבן. מין לחץ פנימי כזה לאו דוקא מכיוון פי הטבעת. שלדעתי מקרין לי על הרגליים וגורם לי לכאבי שרירים לא חזקים מאוד אבל כואבים. לא יודעת בדיוק לומר מאיפה הכאב . מאחר ואני לא מכירה את הכאב הזה. מה יכולה להיות הבעיה? תודה

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא. חג שמח והחלמה מהירה.

שלום,בעלי בן 35 ויש לו סרטן במעיים,אמור לעבור ניתוח ואחרי זה כימיאוטרפיה האם אחרי הטיפולים יוכל להביא ילדים או שכדי להקפיא את הזרע? תודה

טלי שלום, צר לי לשמוע על מחלתו של בעלך. אם הוא מתוכנן לכמוטרפיה ללא קרינה, יש סיכי טוב שניתן יהיה לשמר את הפוריות, אולם יש גם סיכון מסויים שהיא תפגע, ולכן אישית כן הייתי ממליץ להקפיא זרע. "הכי גרוע" לא תשתמשו בו. בהצלחה.

שלום רב רציתי לקבל אינפורמציה בנוגע לבליטות קטנות שהופיעו פתאום בסוף פי הטבעת,אני סובלת מפיסורה ומטופלת בטיפול שמרני,סובלת מטחורים פנימיים שמדממים לפעמים,עברתי בדיקה של פרוקטולוג לפני חצי שנה אנסקופיה שהיתה תקינה,שאלתי האם יכול להיות שזה קונדולימה? איך נראית קונדולימה בפי הטבעת? והאם רופא עור יכול לבדוק זאת או שאני צריכה פרוקטולוג שוב? אני בלחץ היסטרי,כמוכן מה הטיפול במידה וזה כן אודה על תשובה מהירה

גלי שלום, תלונותיך יכולות להגרם ממגוון של סיבות, ולכל אחת בירור או טיפול ספציפיים.לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מתיאורך לא ניתן לשלול שמדובר בקונדילומות, אולם כאמור אין ביכולתנו לאשר או לשלול אבחנה כגון זו באינטרנט. אם מדובר בקונדילומות, מומלץ בכל זאת להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג על מנת לבדוק אם מדובר בקונדילומות בעור מחוץ לפי הטבעת בלבד, אשר יכולות להיות מטופלות על ידי לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, רופא עור או פלסטיקאי, או שישנן קונדילומות גם בחלקו הפנימי של פי הטבעת, מצב המטופל רק על ידי לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. הטיפול יכול לכלול צריבה של הממצאים, כריתתם, או שימוש במשחה מתאימה, לפי נסיבות המקרה. חג שמח.

תודה רבה על התייחסתוך לגבי המחקר שציינת איפה אני יכולה לברר איזה מרכזים משתתפים במחקר? תודה רבה ושבוע טוב

שיבא משתתפים, איני יודע איזה מרכזים נוספים, אבל אני בטוח שיש.

שלום רב, עברתי טיפול בטחורים בצריבה ובקשירה.אך,אף עפ"י שהרופא אמר בטיפול האחרון שנישאר רק טחור קטן פנימי,שהוא הוריד אותו עם הקשירה,יש לי דימום כמעט בכל יציאה.ואף,היתה לי כמו התפרצות נוספת של טחורים כלפי חוץ(מעט קשה ומעט כאב).התחלתי להשתמש עם נרות פרוקטוגלבנול וזה הקל את המצב,אך עדיין יש את הדימום. השאלה שלי,בכמה נרות אפשר להשתמש ביום,ולמשך כמה זמן.אם אין הגבלה של זמן השימוש,ניראה שאולי אני יכולה להתגבר על הבעיה בעזרתם,מבלי לגשת לעוד פעולה כירורגית שלא עזרה לי. עד כה,השתמשתי בשני נרות למספר ימים,וזה מאד עזר.אך חששתי להמשיך ועברתי לנר אחד.כאמור יש לי עדיין דימום ללא כאבים. בתודה,ריטה.

ריטה שלום, אין מניעה להשתמש בנרות כפי שאת מתארת פעמיים ביום גם לתקופה ממושכת. איני יודע כמה זמן את לאחר הקשירה, אך להרבה אנשים יש החמרת דימום בשבועיים הראשונים לאחר הקשירה, והאפקט המירבי של הקשירה יכול להתבטא רק כ 4-6 שבועות לאחריה. מעבר לזאת, טחורים הם בעיה שיכולה לפגוע באיכות החיים, וישנה קשת רחבה של טיפולים שנועדו לשפר את איכות החיים לסובלים ממנה, חלקם טיפולים שמרניים, וחלקם כירורגיים. מידע לגבי אפשרויות הטיפול השונות מצורף למטה. כעיקרון, מאחר שכאמור עיקר הבעיה היא פגיעה באיכות החיים, את צריכה לבחור ביחד עם רופא מומחה לתחום זה את הטיפול המיטבי עבורך. לכן מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

דר זמורה שלום רב, גילו אצלי ורטיקוליטיס ורציתי לשאול איזה רופא מטפל בוריטיוליטיס רופא גסטרו או כירורג? תודה רבה

לרוב כירורג. ראי תשובתי למטה.

שלום, לאחותי בת 20 מצאו פוליפים במעי גס (בבדיקת קולונוסקופיה), תוצאות של ביופסיות יצאו לא טובות ונקבע לה תור לניתוח. נאמר לנו שיתכן שצריך להוציא את כל המעי הגס כדי שלא יווצרו שוב פוליפים. איך הוצאת כל המעי הגס תשפיע על אורך החיים? האם זה מצב שכיח שמוציאים את כל המעי הגס? תודה רבה

דנה שלום, לצערי אין בהודעתך מספיק מידע בכדי שאוכל לתת מידע רציני כלשהו. מה היתה תוצאת הביופסיה המדוייקת, מה בדיוק ראו בקולונוסקופיה, כמה פוליפים יש, היכן במעי "התוצאה הלא טובה" ועוד ועוד מידע בלעדיו לצערי המידע שאוכל לתת לא יהיה אחראי. בכל מקרה, נראה לי שסביר שההחלטה לגבי היקף הניתוח צריכה להתקבל (בהתייעצות עם אחותך) טרם הניתוח. לניתוח צריך להכנס עם תכנית ברורה, ובמקרים נדירים, יתכנו ממצאים תוך ניתוחיים שיכולים לשנות החלטה זו.

שלום ד"ר זמורה, רציתי לשאול כיצד ניתן לאבחן או למצוא פיסטולה בין המעי לשתן. לא ראו בציסטוגרפיה או בסי טי תודה

שלום רב, קשה לי לענות היטב על השאלה מבלי לדעת מה ההקשר בו יש חשד לפיסטולה כזו. לעיתים סיפור קליני, כגון הפרשת אויר או תוכן מעי דרך שלפוחית השתן, יכול לכוון להמצאות פיסטולה כזו, ולעיתים צריך הדמיות כאלה או אחרות בכדי לנסות לאבחן את הפיסטולה. סוג ההדמיה תלוי במידה רבה בסוג הפיסולה, סיבתה ומוצאה המשוער במעי. לעיתים לא מצליחים להוכיח פיסטולה אפילו אם קיימת, אלא בניתוח בלבד.

דר' זמורה שלום, אני 4 שבועות אחרי ניתוח טחורים+פיסורה באמצעות סטפלר. אחרי יציאה מרגישה כאבים (לעיתים אפילו חזקים מאוד) למשך מספר שעות. האם זה הגיוני? האם פירוש הדבר שהניתוח לא הצליח? (נראה לי שהכאב דומה לכאבי הפיסורה, אך אינני מרגישה את "קריעת" העור כמו לפני הניתוח). כמו"כ, האם ייתכן שהתפרים לא נמסו עדיין? תודה רבה על התייחסותך.

אפרת שלום, צר לי לשמוע על סבלך, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. בניתוח באמצעות סטייפלר אין תפרים נמסים.

לפני כ 7 שנים עברתי ניתוח של פיסורה לפני כארבעה חודשים התחלתי להרגיש לחץ בפי הטבעת - פניתי למס רופאים כירורג ופרקטולג- אשר בדקו את ואיבחנו כי מדובר בפיסורה קטנה / בהחלמה - ואין צורך בניתוח, לפני כחודש עלה לי החום והגעתי לבית החולים שם נמצא אבססט ואושפזתי למשך שבוע עם אנטיביוטיקה דרך הוריד, כשאני במצב של מנוחה ארוכה הכאבים עוברים, לפני כשבוע אובחן כי היתה לי דלקת באפנדציטיס שכנראה גרמה ללחץ - לפני שבוע עברתי ניתוח, שוב נחתי שבוע וכשחזרתי לפעילות חזרו הכאבים- לחץ בפי הטבעת, בנוסף נהיה לי מין פצע דומה לחתך בין הישבנים למעלה , לפי מה שאני מרגישה כאילו שיש שהו שסוגר על פי הטבעת. לאיזה כווני בדיקה אני אמורה לפנות- עייפתי אנא עזור לי ...

אירית שלום, אני מבין מאד לסבלך ולליבך, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם עיקר סבלך כרגע הוא באיזור פי הטבעת, מומלץ לפנות שנית לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דר זמורה רציתי לשאול איזה רופא מטפל בדברטיקוליטיס האם רופא גסטרו או רופא כירורג? כי קראתי שיש תרופות לדלקת במעי הגס ( לא אנטיביוטיקה) המון תודה

אורלי שלום, דיברטיקוליטיס מטופלת לרוב על ידי כירורג, וכשיש דלקת עיקר הטיפול הוא אנטיביוטי. יש תרופות לא אנטיביוטיות לדלקות מעי מסיבות אחרות, ויש כעת מחקר בו משתתפים גם מרכזים מישראל בנסיון להעריך את השימוש בתרופה כגון זו למנוע דלקות חוזרות של דיברטיקוליטיס, אולם בעת דלקת הטיפול הוא חד משמעית אנטיביוטי.

שלום, אצל אמי שמטפלת בבת שלי בת 70 התגלו בבדיקת קולונסקופיה שני פוליפים גדולים (3, 3.5 ס"מ) שפירים עפ"י ביופסיה. היא אמורה לעבור ניתוח לפרוסקופי להוצאתם כשנאמר לה שבגלל הגודל וקירבה לכבד הניתוח עלול להגמר בפתיחת בטן. שאלתי- מה הסיכונים בניתוח? מה הסיכוי שהפוליפ בכל זאת סרטני? מהו זמן ההתאוששות הממוצע? האם אחרי שבועיים היא תוכל כבר להרים את בתי (11 קילו) ולשוב לתיפקוד מלא? בתודה, ממני הדואגת

ויוה שלום, פוליפים גדולים במעי הגס עלולים לפתח ממאירות, ולכן יש אינדיקציה מלאה להוציא אותם. אם לא ניתן לכרות אותם בקולונוסקופיה, יש אינדיקציה לניתוח לכריתת מקטע המעי המכיל את הפוליפים. איני יודע בדיוק מה היתה התשובה הפתולוגית, אולם ככלל ניתן לומר שבגודל כזה של פוליפים יש סיכון של עד כ 30 אחוז שהם כבר התחילו לפתח שינויים ממאירים. הסיכונים בניתוח תלויים בין היתר במיקום הפולים ובמחלות הרקע של אימך, ולכן איני יכול לענות כראוי על שאלה זו. בכל מקרה, מדובר בניתוח מעי גדול יחסית, בין אם הוא מבוצע בלפרוסקופיה או בטכניקה פתוחה, ולרוב אפילו במהלך תקין ניתן לצפות לתקופה של מספר שבועות עד שתשוב אימך לאיתנה. כמו כן, מומלץ להמנע מהרמת משאות כבדים לכ- 3 חודשים. יש לציין שאם מתוכנן ניתוח לפרוסקופי, יש מקום לשקול לסמן את מיקום הפוליפים, על מנת להקל על המנתח לזהות את מיקומם בעת הניתוח. בהצלחה.

בת 60 . נתוח ראשון לפני 35 שנים -הרחבה לפני 7 שנים נתוח שני -חתוך. לפני 5 ימים בטיפשותי הרבה שוב פצעתי עצמי ושוב פיסורה. מנסיון, רק טיפול רדיקלי-נתוח מוציא מהצרה הזאת מצב הרוח שפוף בגלל המצב. קשה לי לחשוב שלא תהיה תשובה לכאבים ואי הנוחות שאצטרך לחיות בשנים אלו. אשמח לשמוע מה ניתן לעשות, כדי להקל עלי, וכדי שאוכל להיות סבתא חביבה לכל נכדי.

תמר שלום, מאחר שאת סובלת כרגע כנראה מפיסורה "טריה", שאנו מכנים פיסורה אקוטית, יש סיכוי לא רע שהיא תרפא בטיפול שמרני שכולל ריכוך קפדני של היציאות, ואולי תוספת של משחת ניפדיפין או ניטרוגליצרין. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. ניפדיפין וניטרוגליצרין בעקרון זקוקות למרשם רופא. אם אין הקלה מהירה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בן 26 עוד מעט והמצב הוא כזה: יש לי בחילות וכאבי בטן לפעמים וכשאני מטיל צואה אני מרגיש כאילו פי הטבעת חסום ואני צריך ממש להתאמץ על מנת להוציא את הצואה, הדבר מלווה בכאב ומקרין לי כאב גם לעצם הזנב ששם אני מרגיש כאבים. אין לי דם בצואה שמתי לב לא גלוי בכל אופן (אולי סמוי? ) קצת מביך אבל אני חייב לציין כי ריח הצואה וצורתו קצת מוזרה לי כאילו ישנה בעיה. זו יכולה להיות בעיה של מערכת העיכול? מעיים? דרך אגב היה לי הליקובקטר פילורי וטופלתי באנטויביוטקיה ואני מחכה לאבחון חוזר לראות שהוא נעלם, זה קשור? האם זה יכול להיות סרטן חס ושלום? בברכה,

גדעון שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 26 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. תלונותיך יכוולות להחשיד לבעיה תפקודית של מערכת העיכול, הכוללת בתוכה גם הפרעה בהרפית רצפת האגן הגורמת קושי להתרוקנות. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן.

לעיתים יש לי דימום רקטלי שבא אפילו כשעה לאחר ההתרוקנות וזאת בדרך כלל כאשר אני במצב של הליכה (לא מנוחה). אני מרגישה מעין עיקצוץ באיזור פי הטבעת ויודעת שיש לי דימום.האם הדבר נובע מטחורים או רקמות רגישות?

ורד שלום, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, ועוד.לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.לפי תאורך, יתכו מאד שמקור הדמם הוא אכן באיזור פי הטבעת, אך כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

יש לי כאבי בטן במעט בכל דבר במיוחד בוטנים חלב סוכר וכול אני סובלת מנפיחות בבטן גזים דלקות בפי הטבעת וגרד והפרשות יש לי כאבי במפרקי הרגליים כאבים בכפות רגליים לחץ בירכיים והשמנה ועייפות דיכאון ופחד עשיתי אבחון לבדיקת קנדידה דרך צואה וגם בפי הטבעת ויצא שלילי אני כבר לא יודעת מה לעשות תוכל בבקשה לכוון אותי מה יכול להיות שיש לי כי אני כבר מיואשת תודה רבה

רוז שלום, אני מבין מאד את סבלך, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לפנימאי טוב לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב אני סובל מטחורים בינוניים(דרגה 2-3)מזה כשנה וכעת לאחר אבחנת כירורג אני צריך לעבור ניתוח.האם יש אפשרות לרפא הטחורים בצורה קלה וטבעית יותר ללא ניתוח כירורגי? תודה,ערן

ערן שלום, טחורים הם בעיה שיכולה לפגוע באיכות החיים, וישנה קשת רחבה של טיפולים שנועדו לשפר את איכות החיים לסובלים ממנה, חלקם טיפולים שמרניים, וחלקם כירורגיים. מידע לגבי אפשרויות הטיפול השונות מצורף למטה. כעיקרון, מאחר שכאמור עיקר הבעיה היא פגיעה באיכות החיים, אתה צריך לבחור ביחד עם רופא מומחה לתחום זה את הטיפול המיטבי עבורך. לכן מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב, היום עשו לי קשירת טחורים (טיפול ראשון כשבהמשך אמורים להיות עוד 2-3 קשירות נוספות). למיטב הבנתי מדובר בטחורים מדרגה 1-2. אני חושש ממש מיציאות עכשיו לאחר הקשירה שמא יכאב לי מאוד או שאני אגרום נזק כלשהו עקב 'ניגוב'...בכל אופן השאלה שלי אם אני יכול להשתמש בתה טיבטי וכך לגרום ליציאות רכות מאוד ואפילו לשלשולים.. לתשובתך אודה, גל

גל שלום, אכן לאחר קשירת טחורים, כמו בטיפול בטחורים ככלל, אנו ממליצים לשמור על יציאות רכות כספוג אך לא שלשוליות. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. לא מומלץ להשתמש בתה טיבטי לתקופה ארוכה שכן הוא יכול לגרום להתמכרות המעי והחמרת עצירות בהפסקתו לאחר שימוש ממושך.

בני החייל עבר לפני מספר חודשים ניתוח של פתיחת אבצס פילונידלי בגלל שערה הפוכה באזור עצם הזנב. בנובמבר הוא היה בבקורת רופא בבית החולים והרופא אמר שאין צורך בניתוח נוסף אך כשהיה בבקורת לפני שבועיים נאמר לו שכן צריך ניתוח והממצאים הם:סינוס פילונידלי ללא סימני דלקת . יש לו מעט גרוי באזור אך הוא טוען שזה לא נורא. את הניתוח רוצים לעשות בהרדמה מלאה,האם חובה בהרדמה מלאה כי את הניתוח הקודם לא עשו בהרדמה מלאה ואיך זה שרופא קודם טוען שלא צריך ניתוח ואחר טוען שכן. מה דעתך ומה זמן ההחלמה מניתןח זה. תודה.

אירית שלום, מתאורך סביר להניח שבניתוח הראשון בנך נותח באופן דחוף בשל אבצס פילונידאלי. האבצס הוא לרוב אינו שורש הבעיה אלא הסתמנות שלה. לעיתים פתיחת האבצס עצמה פותרת את בעית הסינוס הפילונידאלי משורשה, אולם פעמים רבות ניקוז האבצס מטפל היטב באבצס בלבד, והסינוס נשאר. אם אכן יש סינוס, מומלץ בכל זאת לטפל בו, שכן הוא יכול בהדרגה להחמיר ולהכיל שטח גדול יותר, ואז הניתוח לתיקונו גדול יותר. ישנם טיפולים כירורגיים שונים בסינוס פילונידאלי, ואין תמימות דעים בעולם הרפואה איזו היא הפעולה הכירורגית המועדפת. אנו לרוב מצדדים בכריתה מלאה של הסינוס. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

שלום ד"ר זמורה, אני בת 33, בריאה, ולפני כשנה התגלתה אצלי פיסטולה פריאנאלית פשוטה מסוג טראנס-ספינקטריק אנטריורית גבוהה. מאז שהתגלתה (ולא טופלה) סבלתי לסירוגין (מספר ימים יותר ומספר ימים פחות) מנפיחויות, הפרשות ותחושת אי נוחות כללית באיזור. לפני כחודשיים וחצי הפסיקו התופעות - אין נפיחות, אין הפרשות, אין כאבים כלל ואני בקושי מוצאת את הצלקת באיזור במישוש. האם ייתכן שהחלימה? לאחר כמה זמן ללא תופעות אוכל להניח שהסיכויים לפתיחתה מחדש קלושים? בתודה מראש, עינת

עינת שלום, יתכן שהפיסטולה החלימה, ויתכן שהיא סתם "יצאה למנוחה", ולעיתים פיסטולה יכולה להיות שקטה שנים ואח"כ להפוך שוב לסימפטומטית. כרגע, אם את לא סובלת מכלום, לא נראה לי שיש אינדיקציה לעשות משהו, חוץ מלהנות מהחיים ולהיות אופטימית. אם בכל זאת הפיסטולה תתפרץ שוב, מומלץ לפנות לטיפול לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

שלום, אני סובל כשנה מפיסורה, אני מחפש דרכים שונות לטיפול לפני ניתוח האם אתה מכיר את קלינקת סאן/ את השיטה שלהם? מה דעתך עליה/ם? מה דעתך על פורמולת נונא? האם אתה מכיר עוד שיטות לטיפול חוץ מניתוח? תודה רבה

אשר שלום, פיסורה היא בעיקרה בעיה של איכות חיים. ישנה קשת של טיפולים בפיסורה, חלקם שמרניים וחלקם כירורגיים, ובחירת סוג הטיפול תלויה במידת הסבל הסובייקטיבי שלך ומה אתה רוצה לעשות על מנת לשפר את איכות חייך. איני מכיר אישית את קליניקה סאן, והטיפול בפורמולת נונא אינו חלק מהטיפול הקונבנציונאלי בפיסורה. אפשרויות הטיפול המקובלות בפיסורה מפורטות מטה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

דר זמורה שלום רב , רציתי לשאול האם ניגוב בעזרת מגבונים לאחר יציאה מומלץ או שיכול לגרום נזק תודה רבה

אורלי שלום, אין מניעה לנגב בעזרת מגבונים שאינם מכילים אלכוהול (רוב המגבונים בשוק אינם מכילים אלכוהול)

שבת שלום, עברתי לפני שנה וחודש ניתוח טחורים עכב כך נוצרה פיסורה מדומה שלא נרפאית כולל ניפידין שאני מורחת תקופה ארוכה הכאבים קיימים לאחר יציאה אבל נמשכים פחות או יותר במשך כמה שעות כמו כן עברתי בדיקת טונוס ונאמר לי שהוא מוגבר מה זאת אומרת? ומה היית מיעץ לי לעשות? אמנם אני מתפקדת וחיה עם זה אבל זה מפריע מציק וכואב. בברכת שבוע טוב

שני שלום. לצערי איני מכיר את המונח פיסורה מדומה. או שיש פיסורה, ואז צריך לטפל בה כמו בפיסורה, על כל המשתמע מכך, או שיש בעיה אחרת, כגון חוסר הרפיה או רגישות של שרירי רצפת האגן, ואז יש לטפל בכך בטיפולים ספציפיים לבעיה זו. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.

שלום רב, מה זה מכשיר DTH שמשתמשים בו בזמן ניתוח טחורים? על איזה מכשיר מדובר ומה מטרטו בשימוש?

שלום רב, יתכן שאתה מתכוון למכשיר THD. טכניקה זו, הנקראת גם HAL דופלר, היא אחת ממגוון השיטות הקיימות לטיפול בטחורים פנימיים, ויכולה להועיל בהקלה על הסבל הנגרם מהטחורים בחולים המתאימים לפעולה זו. בעיקרון, בעת הפעולה, משתמשים במכשיר הנ"ל על מנת לזהות את כלי הדם המזינים את הטחורים, וקושרים אותם בהכוונת המכשיר. אמנם מדובר בפעולה יחסית חדשה, אולם הרושם במצטבר הוא שפעולה זו יותר יעילה מקשירת טחורים רגילה, ושיעור הסיבוכים אינו עולה בהרבה על זה של קשירה רגילה. בעיקרון טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן אתה מוזמן לקבוע ביחד עם הכירורג המטפל מהי שיטת הטיפול שתהיה טובה ביותר עבורך. ישנם מספר סוגי טיפולים אפשריים, ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. ניתן למצוא פירוט רב יותר במידע המצורף מטה. מומלץ שכירורג האמון על מגוון שיטות הטיפול בטחורים, כולל THD, יעריך האם פעולה זו יכולה להתאים לך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

דר' שלום רב, רציתי לדעת מה ההבדל בין פיסורה לטחורים והאם ישנו קשר בין השניים? האם טחורים מובילים לפיסורה? לפני כחצי שנה סבלתי מטחורים פניתי לפרוקטולוג ולאחר בדיקה אמר שאין לי פיסורה. אתמול שוב פניתי לפרוקטולוג (אחר) עקב כאבים חוזרים באזור פי הטבעת והוא טען שיש לי פיסורה. אשמח לקבל פרטים על תופעות אלו והאם הן יכלות להתקיים בו זמנית? תודה מראש, חנה

שלום רב דר', מה דעתך על שימוש במשחה עזרקאין קרם לטיפול בטחורים או בפיסורה? מה דעתך על משחה בשם ארניקה? האם יש הבדל בין פגלקס לבין נורמלקס בריכוך צואה? מהי המלצתך לפתרון הבעיה? תודה מראש, חנה

ראה שאלות בהודעות קודמות

שלום, בן זוגי סובל ככל הנראה משלשולים שלאחריהם יש דימום חזק וכאבי בטן חזקים ככל הנראה הוא חושב שטחורים הם הבעיה. כיצד ניתן לטפל בדבר בעזרה ראשונה עד שיראה רופא? תודה, ליאור

ליאור שלום טחורים יכולים להיות סיבת הדימום, אך אינם גורמים לשלשולים ולכאבי בטן, ויכולות להיות עוד סיבות רבות שיכולות לגרום לסימפטומים דומים. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ בכל זאת לפנות לרופא לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום.סבתי מזה מספר ימים סובלת מדימום רקטאלי קשה (היא נאלצת לקבל מספר מנות דם) שהולך ובא. בבדיקת גסטרוסקופיה נמצא פוליפ קטן שנכרת ובנוסף הופסק השימוש באספירין אותו נטלה. בכל זאת הדימום חזר לאחר מספר ימים. בבדיקת אנגיוסקופיה העורקים נמצאו תקינים וכרגע לא ידוע מהיכן הדימום. שאלתי היא אילו עוד אופציות לבדיקות יש? האם יש בדיקות שניתן לבצע באופן פרטי? האם ניתן להתיעץ באופן פרטי עם מומחה בתחום ועל מי היית ממליץ?

מיכל שלום, אני מניח שסבתך עברה גם בדיקת קולונוסקופיה של המעי הגס, ואם לא עברה, מומלץ לשקול לבצע גם בדיקה זו. אני מניח שסבתך מאושפזת כרגע. בעיקרון ניתן להביא יעוץ פרטי גם לבתי חולים, אולם בעיני הוא פחות אפקטיבי, שכן היועץ לרוב יתן יעוץ חד פעמי ולא מעקב מתמשך. אין פורום זה נוהג להמליץ על רופא כזה או אחר.

שלום,אשמח לקבל המלצות למומחים פרטיים לסרטן במעיים, אודה לכול תגובה.

לוסי שלום, ישנם כירורגים קולורקטאליים מצויינים רבים בישראל העובדים גם באופן פרטי, ואין פורום זה נוהג להמליץ על כירורג זה או אחר. הרבה הצלחה!

עברתי ניתוח טחורים לפני כשלושה חודשים ניתוח עם סכין הבנתי שזה הניתוח הכי קשה לאחר החלמה מאוד קשה וכואבת אני מרגיש הרבה יותר טוב אבל עדיין יש מדי פעם צריבה בפי הטבעת לאחר יציאה שעוברת לאחר כשעה בערך ותחושה מדי פעם של חוסר התרוקנות בכללי אני מרגיש הרבה יותר טוב לאחר הניתוח הייתי אצל המנתח שאמר שזה לא טחורים ואין שום סיכוי שהם חזרו בגלל שהוא כרת אותם מהשורש רציתי לדעת מהמומחה מה זה יכול להיות ?

שלומי שלום, אני שמח לשמוע שאתה חש יותר טוב. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.

05005רופה אבחן אצלי טחורים פנימיים - 3 מרכזים, דרגה 3 לטענתו. זאת לאחר וכבר עברתי הסרה של ני טחורים עם קשירות. הוא המליץ על טיפול בעזרת זריקות של חומר סקלרוזנטי מעל הטחורים (אני מקווה שאני כותב את זה נכון). להערכתו כ-20 זריקות. לטענותו החלופה של ניתוח קשה ומאחר ואזדקק ליותר מניתוח אחד הוא לא ממליץ על החוויה. אני חייב לציין כי כרגע אני כבר לא סובל מהטחורים למעט רגישות מסויימת לאחר יציאות. האם הטיפול בזריקות אמין ומוכר? האם טיפול זה מוכר גם על ידי קופות החולים?

ארמונד שלום, הטיפול בהזרקת חומר סקלרוזנטי לבסיסי הטחורים הוא טיפול מוכר וידוע, ומטרתו ליצור צלקת באיזור בסיס הטחורים, שתקשה עליהם לצנוח. במובן זה, מטרת ההזרקה ודרך פעולתה, כמו גם התועלת המופקת ממנה, דומים מאד לקשירת טחורים. נדיר מאד שאנו נזקקים ל 20 הזרקות. לגבי האופציות הניתוחיות, איני יודע מדוע תזדקק למספר ניתוחים, אולם קשה לי לחוות דעה חד משמעית מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. בכל מקרה, מטרת הטיפול היא לרוב להקטין את הסבל שנגרם על ידי הטחורים ולשפר את איכות החיים, כך שרק אתה יכול לדעת כמה אתה סובל, והאם אתה זקוק לטיפול כזה או אחר. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני בשבוע 35 להריון, סובלת מגרד עז בפי הטבעת, בהמלצת רוקח מרחתי "פרוקטו קרם פורטה" של לייף. האם הקרם יעיל לגרד? האם מותר בהריון? ודבר נוסף - לאחר כמה דקות הבחנתי שהקרם הגיע לאזור הנרתיק ואף קצת שרף לי שם, האם זה מסוכן? תודה רבה מראש.

שפרה שלום, לצערי איני מכיר קרם זה. כעיקרון, מרבית הקרמים בטוחים לשימוש בהריון, ואין סיכון ניכר גם אם מגיעים לפתח הנרתיק. אנו לרוב ממליצים על משחות כגון אלה שמורחים להגנה כנגד תפרחת חיתולים בתינוקות. בין כה את צריכה שיהיה לך כזה בבית...

שלום דוקטור זמורה שלום רב, בן 48 לאחר כאבי בטן וחום אושפזתי בבית חולים עשו לי סיטי בבטן וראו שיש לי דלקת במעי הגס . הומלץ לי על ניתוח לכריתת חלק החולה. שאלתי היא האם אפשר לטפל בכדורים במקום בניתוח לדלקת? והאם ניתוח לכריתת החלק החולה במעי הגס גורם להפרע בתפקוד המיני? תודה רבה

ניסים שלום רב, דיברטיקוליטיס היא דלקת של מקטע מסויים של המעי הגס, ובמרבית המקרים ניתן לטפל בה אנטיביוטית. לעיתים דלקת זו נוטה לחזור, ולכן עד לפני מספר שנים היתה נטיה להמליץ על ניתוח לכריתת המקטע הנוטה לדלקות כבר לאחר התקף בודד באנשים הצעירים מגיל 50. כיום, בעידן בו יש לנו אנטיביוטיקות מתקדמות, אמצעי הדמיה טובים יותר, וכד', נראה שבמרבית המקרים גם אם ישנה התלקחות חוזרת, ניתן לטפל בה שוב באנטיביוטיקה, ולכן ביום אנו פחות נוטים להמליץ על ניתוח לאחר התקף ראשון, אלא בנסיבות מיוחדות. לציין כי חשוב לבצע קולונוסקופיה לאחר שההתקף חולף, על מנת לאשש את האבחנה. מעט מידע כללי על מחלה דיברטיקולארית: סעיפים (דיברטיקולים) במעי הגס הם שינויים במבנה המעי הגס השכיחים באוכלוסיה המערבית, ושכיחותם הולכת ועולה עם הגיל. הסעיפים הם מעין כיסים צדדיים המתבלטים מדופן המעי הגס החוצה. סעיפים שכיחים יותר במחציתו השמאלית של המעי הגס, ובעיקר בקטע הנקרא "סיגמואיד", אבל יכולים להיות בכל איזור של המעי הגס. נראה כי תזונה עניה בסיבים השכיחה בעולם המערבי, גורמת לעליית לחץ בתוך המעי הגס וליצירה של סעיפים לאורך השנים. מהם הסימפטומים? רוב האנשים להם יש סעיפים אינם חשים בכך כלל והדבר אינו מפריע לאיכות חייהם. אולם לעיתים מופיע סבל, שיכול להתבטא בטווח רחב של סימפטומים, החל מכאב קל ועד לזיהום קשה המצריך ניתוח דחוף. כאשר נוצרת דלקת באחד הסעיפים, יכול כל מקטע המעי הסמוך להיות מודלק (מצב המכונה "דיברטיקוליטיס"). במצב זה מופיעים בד"כ כאבים עזים מלווים בחום ותחושה כללית רעה. במקרים קיצוניים יכולה דלקת כזו לגרום להתנקבות של המעי ולדלקת מפושטת בבטן, הדורשת ניתוח דחוף. סיבוך פחות שכיח של מחלת סעיפים הוא דימום אל תוך המעי הגס, שיכול להיות לעיתים בכמות רבה ואפילו מסכנת חיים, הדורש ניתוח דחוף. כיצד מטפלים במחלת סעיפים? כאשר הסעיפים לא גורמים לשום סבל או סיבוכים, אין צורך לטפל בהם. מומלץ לשמור על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים, כגון ירקות, לחם מחיטה מלאה וכדו' (מומלץ לקבל יעוץ דיאטיקאית מסודר), בכדי להאט את התקדמות מחלת הסעיפים. כאשר ישנם כאבים חזקים או סימני דלקת יש צורך להיבדק על ידי רופא. דלקות קלות יכולות להיות מטופלות באנטיביוטיקה דרך הפה, אולם דלקות קשות יותר דורשות אשפוז ואנטיביוטיקה תוך ורידית. לעתים רחוקות הדלקת מחמירה למרות הטיפול התרופתי, ואז יש צורך בניתוח דחוף על מנת להוציא את הקטע החולה. מתי יש צורך בניתוח • ניתוח דחוף אינו שכיח בחולים עם מחלת סעיפים, אולם לעתים נזקקים לו במקרים של דלקת קשה, התנקבות תהליך דלקתי לתוך הבטן, או דמום בלתי נשלט. פעמים רבות בניתוח דחוף לא ניתן לחבר את שתי קצוות המעי (שלפני ואחרי המקטע הנכרת) בחזרה באותו זמן, ויש צורך להתקין באופן זמני סטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. לאחר מספר שבועות, כשהאיזור מחלים, ניתן לסגור את הסטומה בניתוח נוסף. • ניתוח מתוכנן מוצע פעמים רבות כאשר יש התקפים חוזרים של דלקת על רקע סעיפים, במטרה למנוע דלקות נוספות בעתיד, ולהקטין את הסיכוי לצורך בניתוח דחוף בניתוח כורתים את האיזור הנוטה ליצור דלקות, מתוך שאיפה לחבר את המעי שלפני איזור זה אל המעי לאחריו. בדרך כלל תפקוד המעיים והיציאות לאחר הניתוח לא שונה במידה רבה מזה טרם הניתוח.

לגבי דימום לתוך המעי הגס איך אפשר לדעת האם יש דימום במעי? והאם ניתוח במעי יכול לפגוע בתפקוד המיני שוב תודה רבה על ההתיחסות

שלום רב, אני הומו ועיקר פעילותי המינית היא כפאסיבי. אני סובל מבעיה כבר מספר שנים, אבל בעקבות בושה לא התייעצתי עם רופא. אני בן 35 ויש לי טחורים חיצוניים (שניים או שלושה) שמקשים עלי בעת קיום יחסי מין. באופן רגיל הם אינם כואבים, אבל בעת קיום יחסים, ההרגשה היא כמובן שונה ויש רגישות רבה באיזור. מה שבעבר היה הנאה צרופה היום הוא הרבה פחות מהנה והדבר מקשה עלי להנות מקיום יחסי מין באופן כללי ובו בזמן גורם לי לבושה בעקבות חוסר האסטטיות של המקום. ביומיום רק לעיתים מאוד רחוקות אני סובלמכאבים של ממש בעקבות הטחורים - הדבר קורה רק בתקופות של לחץ נפשי רב שגורם לכיווץ מתמיד של פי הטבעת. אז אני משתמש בפרוקטוגליבנול למשך מספר ימים והכאב חולף. שאלתי היא האם ניתן להסיר את הטחורים החיצוניים ולחזור למצב תקין בו ההרגשה בפי הטבעת היא כמו לפני הטחורים וכן האם הבעייה שלי מצדיקה כלל ניתוח להסרת הטחורים, שכן אם לא הייתי הומו והייתי מקיים יחסי מין לא אנאליים לא היתה לי בעיה להמשיך במצבי הנוכחי. תודה על תשובתך,

שלום רב, טכנית, ניתן להסיר את קפלי העור / הטחורים החיצוניים שאתה מדבר עליהם, והתוצאה הקוסמטית לרוב טובה. לגבי תחושת אי הנוחות בעת קיום יחסי מין אנאליים, איני יכול להיות בטוח שתחושה זו נגרמת בהכרח מטחורים אלו, ולכן קשה לי להתחייב שתחושת אי הנוחות תחלוף לחלוטין לאחר ההחלמה מהניתוח. אנא קח בחשבון שתקופת ההחלמה כרוכה במספר שבועות בהם יכולים להיות כאבים, כולל בעת קיום יחסי מין אנאליים. מטרת ניתוח כזה היא לשפר את איכות חייך, ורק אתה יכול לקבוע באיזו מידה בעיה זו מפריעה לאיכות חייך, וכמה אתה מעוניין לעבור ניתוח בגינה. אם אתה מחליט שאתה רוצה, בעיני לגיטימי לבצע זאת.

חיצוניים או פנימיים יכולים לגרום להפרשה מימית (לא רירית)כמו שתן, מפי הטבעת? תודה מראש!

ליאת שלום, הסימפטום שאת מתארת אינו שכיח לטחורים, אך טחורים פנימיים צנוחים יכולים לגרום להפרשה רירית בכמות לא גדולה, ולעיתים אם איטום פי הטבעת אינו אופטימאלי, גם למעט הפרשה צואתית.

שלום אני סובל מטחורים פנימיים וחיצוניים ומעצירות עקב כדורים שאני לוקח כנגד אפילפסיה. בזמן האחרון מצבי הורע, אני מדמם הרבה (בעיקר לאחר יציאות )וסובל מכאבי תופת אשר גורמים לי לסבל ולאובדן ימי עבודה. שני פרוקטולוגים שונים לא המליצו לי לעבור כל ניתוח שכן, ע"פ גרסתם העצירות תחזור ולכן גם הטחורים- וכל זאת עקב לקיחת הכדורים. שיניתי את תזונתי, אני שותה הרבה נוזלים, עושה ספורט - ושום דבר לא עוזר! אם כן מה לעשות?

יוני שלום, אכן, טיפול בעצירות הוא מפתח לטיפול בטחורים, הן כטיפול שמרני, והן כטיפול מניעתי לחזרת הטחורים באם מבוצע טיפול כירורגי כזה או אחר. בנושא זה, חשוב מאד להבדיל באם ה"עצירות" הזו שאתה סובל ממנה מתבטאת ביציאות קשות מאד, או בקושי לבתרוקן, או בתכיפות יציאות נמוכה מאד. כל אלו יכולים להיות מכונים "עצירות", אולם סיבותיהן כמו גם הטיפול בהן יכולות להיות שונות בתכלית. אם מדובר רק ביציאה קשה, מומלץ למצוא בכל זאת את התכשיר מרכך היציאות שיעזור לך (כגון תוספי סיבים שונים, תכשירים סינטטיים כגון פגלקס ונורמלקס, ועוד), ולעיתים יהיה צריך לנסות מספר תכשירים עד שימצא המתאים. חשוב להקפיד על שתיה מרובה. אם לאחר הסדרת היציאות תמשיך לסבול מהטחורים, ניתן לשקול לטפל בהן באחרת מקשת האפשרויות הכירורגיות.

שלום רב, באמצעות איזו בדיקה ניתן לאבחן סרטן בפי הטבעת? האם קלונוסקופיה היא בדיקה שנועדה לאבחן גידולים גם באזור זה? תודה רבה, דנה

דנה שלום, סרטן בפי הטבעת הוא גידול נדיר, אולם לרוב הוא אינו מאובחן בקולונוסקופיה, שכן בדיקה זו מתחילה למעשה ברקטום התחתון, שהוא מעל פי הטבעת. בדיקה לאבחון סרטן פי הטבעת מבוצעת על ידי הסתכלות על פי הטבעת, הן מבחוץ והן מבפנים, במכשיר שנקרא אנוסקופ, ונטילת ביופסיות במידת הצורך, ומבוצעות על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

הרבה תודה מקרב לב על תשובתך המפורטת והברורה,כל שנותר לי הוא לאחל לך חג-שמח ושבת שלום.רק בריאות.

חג שמח גם לך.

שלום ד"ר זמורה-אני לאחר 4 ימים לאחר ניתוח פיסורה,שאלתי הים לאחר יציות יש לי כאבי תופת,כמו-כן לאחר שטיפות עדיין יש לי כתמי צואה האם דבר זה נורמלי?

חן שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה ומבלי להכיר את כל פרטי המקרה. כעיקרון 4 ימים לאחר ניתוח אנאלי יכול להיות כאב סביר והפרשה מסויימת. אם יש בכל זאת ספק, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה. אם הכאב עז מאד, עולה חום,או קושי במתן שתן, מומלץ לפנות לחדר המיון.

שלום רב ד"ר עודד זמורה, מתנצלת מראש על התיאורים. אני בת 27 ולפני כחצי שנה פניתי לפרוקטולוג מאחר ובמשך כשבועיים היו לי יציאות מלוות בדם (אדום טרי) בעת הניגוב ובכאב רגעי בעת היציאה עצמה. חשוב לציין כי תופעת העצירות אצלי היא שכיחה גם בקרב בני משפחתי. אמא שלי סובלת ממעי עם סעיפים אך אין שום הסטוריה של סרטן מעי בקרב משפחתי.לאחר בדיקת רקטוסקופיה הרופא טען שיש לי טחורים (ANAL SKIN TAG).התופעה חזרה שוב רק שהפעם כמות הדם גדולה יותר והדם מופיע גם לאחר יציאות רכות. האם זה אומר שהתופעה חזרה או שמא עליי לבצע קולונוסקופיה למרות שגילי יחסית צעיר? אודה לך על עזרתך.

שלום רב, הסיכוי לסרטן המעי הגס בגיל 27 וללא סיפור משפחתי מאד מאד נמוך, ואם יש בכל זאת חלילה גידול כזה הגורם לדימום, הוא יהיה לרוב בחלק הסופי של המעי הגס, אותו ניתן לסקור ברקטוסקופיה. לכן, אם בדיקת הרקטוסקופיה היתה טכנית טובה (ניתן היה לראות את הרקטום היטב), והיא היתה לעומק של כ 15-20 ס"מ, לדעתי אינך זקוקה לקולונוסקופיה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה בכדי להקטין את הסיכוי לדימומים וכאבים מפי הטבעת. אם נמשך סבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

איזו בדיקה יש לעבור על מנת לגלות טחורים פנימיים?איך מבדילים בין פוליפ לטחור פנימי או שהם זהים?תודה מראש.

עדי שלום, טחורים פנימיים נבדקים לרוב על ידי בדיקה הנקראת אנוסקופיה, ומבוצעת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, לאחר שני ניקוזים של אבסס פריאנלי, אובחנתי כסובל מפיסורה ומפיסטולה פרי-אנלית ( כנראה בעקבות האבסס ). היום הופיע עוד אבסס קטן, שהרופא מעדיף לטפל בו ע"י אנטיביוטיקה ולא ניתוח. בעקבות הישנות מקרי האבסס, הרופא המליץ לי היום על ניתוח פיסטולוטומיה ANAL FISTULOTOMY . בדיקת בריום של קיבה וושט הייתה תקינה, ככל הנראה אין קרוהן. האם ישנה דרך אלטרנטיבית ללא ניתוח לטפל בהישנות מקרי האבסס? מה גורם להם לחזור אם אין לי קרוהן? בתודה רבה מראש.

שלום רב, אבצסים פריאנאליים חוזרים יכולים להגרם על רקע מחלת קרוהן, אך גם על רקע של פיסטולה פריאנאלית "רגילה" שאינה מנוקזת היטב. איני יודע אם עברת בירור מלא למחלת קרוהן, אך כעיקרון בדיקת ושט קיבה אינה מספקת. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וסוג הניתוח תלוי בסוג הפיסטולה ובמיקומה, סיבתה, והעדפות הכירורג המנתח והמטופל. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

ראשית, תודה רבה על התשובה המפורטת. האם לפני הניתוח היית ממליץ בירור יותר עמוק לגבי קרוהן או מחלת מעי דלקתית אחרת? אם כן, מהי הבדיקה שיכולה לגלות זאת? כמו כן הייתי שמח אם תוכל לפרט את הפרוצדורה הניתוחית ( מה חותכים ואיפה ). בתודה רבה מראש.

מה התזונה הממולצת

רבקה שלום, במגבלה שאיני מכיר את פרטי המקרה כלל, בכלליות ניתן לומר שאין הגבלות תזונתיות כאלה ואחרות לאחר ניתוח מעין זה. אם בכל זאת אינך בטוחה, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת המכירים את כל פרטי המקרה.

מרים שלום לצערי אין בהודעתך שאלה ספציפית.

שלום, אני בת 20 ומזה כשבוע הצואה שלי קשה כמו אבן מסיבה ממש לא ברורה. כמובן שהצואה פצעה לי את פי הטבעת וכואב לי כאבים איומים בעת יציאות וכמו כן אף דימום קל. איך אני יכולה לרכך את הצואה? האם זה הוא מצב קבוע? יש סיכוי כזה שמעכשיו הצואה תמיד תהיה כה קשה? וכמו כן, אני מאוד חוששת שכן שמעתי שזה דורש ניתוח כי זה יכול להיות פיסורה או משהו כזה. אשמח לשמוע את דעתך. תודה.

שלום רב, מבחינת ריכוך היציאות, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. אם תשמרי עם הרגלי תזונה ושתיה אלו, אני מקוה שמרקם היציאות יתאזן לטווח ארוך. כאבים בפי הטבעת לאחר יציאה קשה אכן יכולים לנבוע מפיסורה, כמו גם מבעיות שונות אחרות, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם הכאב נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.