פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

לפני שנתיים עברתי טיפול בלייזר לטחורים. לפני זמן התחלתי לסבול שוב מכאבים דומים (זרמים וכאב ממוקד בחלחולת) הרופא המטפל אמר שאני סובלת מהתכווצות שרירים פנימיים בחלחולת ונתן לי נרות שמרחיבים כלי דם ושרירים. רופא המשפחה אמר שמעולם לא שמע על דבר כזה. אני מבולבלת מה עושים?

יסמין שלום, כעקרון "התכווצות שרירים פנימיים" של רצפת האגן היא אכן בעיה קיימת וידועה, כפי שטיפול במשחות או בנרות של תרופה המרפה שרירים ומרחיבה כלי דם הוא טיפול קיים וידוע. בעיות מסוג זה מטופלות לרוב על ידי מומחה לכירורגיה קולורקטאלית / פרוקטולוגיה, וזה בסדר אם רופא המשפחה לא שולט ברזי כל ההתמחויות הספציפיות - זה לא תפקידו, וזו בדיוק הסיבה שבעיות כגון אלו מטופלות על ידי מומחים בתחום. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.

לפני שלושה חודשים עברתי ניתוח פיסורה שבוע לאחר מכן הניתוח הזדהם נוצר אבסצס פרינאלי שהיה צריך לנקז. בביקורת לאחר הניתוח נקבעה אבחנה של פיסטולה פרינאלית מה הכוונה? עברו כבר חודשיים ועדיין יש לי הפרשות. נקבע לי כבר תור לניתוח שלישי האם יש אפשרות להמנע מהניתוח? הניתוח שהומלץ לי הוא ניתוח אלקטיבי או פיסטולוטומטי או העברת סיטון מה הכוונה?

שלום רב, צר לי לשמוע על סבלך. אבצס ופיסטולה הם סיבוכים ידועים אך נדירים של ניתוח לפיסורה אנאלית. פיסטולה היא מעיין תעלה בין פתח בחלקו הפנימי של פי הטבעת לבין העור שסביב פי הטבעת. הטיפול העקרוני בפיסורה הוא כירורגי. אנו מחלקים את הטיפול הכירורגי ל 2 קבוצות עיקריות: פיסטולות שאינן מערבות אלק ניכר משרירי הסוגרים שסביב פי הטבעת, ואז ניתן לבצע חיתוך פשוט של הרקמה שמעל הפיסטולה, ניתוח שנקרא פיסטולוטומי, ופיסטולות שכן מכילות כמות ניכרת של שרירי סוגרים, שלא ניתן לחתוך, ואז נזקקים לניתוחים משמרי סוגרים. במקרה כזה פעמים רבות מעבירים חוט סיטון שהוא חוט שיושב בתעלה ומנקז אותה היטב, ובשלב שני מבצעים אחת ממגוון הפעולות הקיימות לתיקון פיסטולה כזו. יש לציין, כי לרוב פיסטולות לאחר ניתוח לפיסורה אינן מכילות כמות שריר רבה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

ככה קורה לי דבר שאני סובל ממנו וקצת קשה לי להסביר.. כמעט תמיד נוצר לי באיזור פי הטבעת סוג של הפרשה כזאת וזה מציק לי מאוד וגורם לאי נוחות,אחרי שאני מנקה זה חוזר שוב. זה קורה גם אם הרגע יצאתי מהמקלחת,זאת אומרת בלי קשר להגיינה או משהו. דרך אגב אני כבן 20 אם זה משנה

*חלק נמחק יש שם/פתרון לתופעה הזאת?

בר שלום רב, תלונות כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסטולה סביב פי הטבעת, טחורים פנימיים צנוחים, גרד אנאלי, ועוד. לכל אחת מבעיות אלה טיפול נפרד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר מספיק בכדי לפנות לטיפול, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לדוקטור שלום, אני בת 26. בהיותי בת 12-14 סבלתי מאנורקסיה קשה שהתבטאה באי מתן צרכים והתאמצות מרובה, כתוצאה מכך נוצרו שני טחורים היוצאים מאזור פי הטבעת. אחד חסר תחושה והשני כואב בצורה מירבית. חשוב לי לציין שאני חיה אורח חיים בריא ובנוסףהמשחות אינן עוזרות ותחושת הבליטות חסרת נוחות מאוד. הייתי מעוניינת לעבור לטיפול משמעותי יותר. אבקש ממך הנחייה בנוגע לטיפול וסיוע ומימון נכונים מקופת החולים. תודה מראש.

שלום רב, לטיפול בטחורים, מומלץ מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם את מעוניינת להיות מטולפת במימון קופת החולים שלך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג במסגרת קופת החולים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני בת 30 וסובלת זה 5 שנים מטחורים. הבעיה מתבטאת בדימומים ובטחורים חיצוניים. הייתי מעוניינת לטפל בכך אך אני מאוד חוששת מהכאב שבטיפול. שמעתי על שיטת הHAL DOPPLER שאינה כרורכה בכאבים ונאמר שהיא די אפקטיבית. הייתי שמחה לשמוע את דעתך בנושא והאם זה מתאים לאדם אשר סובל מחסר בפקטור 11? תודה, מיכל

מיכל שלום, חסר פקטור 11 "עובד ל 2 הכיוונים"- מצד אחד הוא ללא ספק מגדיל את הסיכון לסיבוכים של דימומים לאחר הניתוח, ומצד שני הוא גם מגדיל את הסיכון לדימום מהטחורים עצמם ללא ניתוח. לכן, כעיקרון, חסר פקטור 11 אינו קונטראינדיקציה לניתוח לטחורים, לאחר הכנה נכונה ובתאום עם מומחה קרישה. למיטב ידיעתי הסיכון לדמם לאחר הניתוח רב באופן משמעותי בחולים העוברים טיפול עם HAL DOPPLER ביחס לשיטות הניתוחיות האחרות.

בבדיקת סקר של בלוטת הערמונית דרך הרקטום הרופא מצא בשעה 6 נודול כ-5-7 ס"מ אלסטי נייד כ-1 ס"מ מפי הטבעת. מה פרוש נודול? מה מידת הדחיפות לבדיקה?(הרופא המליץ על בדיקת פרוקטולוג, אך לא אמר דחוף והתורים בקו"ח רק לאמצע החודש הבא) . תודה

נודולה כגון זו שאתה מתאר יכולה להצביע על ממצאים שונים, החל מטחור פנימי עם קריש דם בתוכו, דרך פוליפים שפירים מסוגים כאלו ואחרים, ולעיתים רחוקות אף גידולים ממאירים. גם במקרה הנדיר שמדובר בגידול ממאיר (וכאמור רוב הסיכויים שזה לא), לרוב המתנה של 3 שבועות לא משנה באופן מהותי את הסיכוי להחלים.

אני חיפאי ומעוניין בניתוח שרוול. מבקש לדעת מי הרופא המנתח המיומן ביותר בחיפה לניתוח זה

דר' אחמד עסליה ברמב"ם

אין פורום זה נוהג להמליץ אישית על מנתח זה או אחר.

עברתי לפני פחות משבוע את הניתוח בשיטת סטפלר ,ופתאום דימום כמובן שאבדק אך מה זה סיבוך?

אילן שלום, דמם קל הוא תופעה אפיינית לאחר ניתוחים אלו, ואילו דמם מאסיבי, שמצריך טיפול כגון מתן עירוי דם או ניתוח לעצירת הדימום, הוא סיבוך נדיר יותר ויכול להתרחש באחוז קטן מהמטופלים. אם הדמם מאסיבי מומלץ לפנות מיידית לחדר המיון. אם הדמם מתמיד מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת

שלום, האם בארץ מבוצעים ניתוחים מהסוג הזה? ואם כן היכן?

ענת שלום, אם את מתכוונת לניתוח הכולל כריתה מלאה של המעי הגס עם מוקוזקטומי ושחזור עם פאוץ' של מעי דק, הרי מדובר באחת השיטות המוכרות לניתוח כריתה משחזרת המעי הגס, ולמיטב ידיעתי כל אחד מהכירורגים הקולורקטאליים בארץ אשר מבצע כדרך שגרה ניתוחי כריתה מלאה של המעי הגס עם שחזור (כולל אנוכי) אמון על טכניקה זו.

שלום, נאמר לי שניתוח מוקוזקטומי הינו ניתוח שבו מוסרת רק הרירית של המעי הגס שעליה נמצאות הדנומות, האם ניתוחים מהסוג הזה נעשים בארץ?

אני בת 44 הובחנתי כסובלת ממחלת קרון לפני כשנתיים,אני מטופלת ע"י פנטסה ומצבי טוב. לאחרונה התחלתי לסבול מהפרעות שינה(אני ישנה כ4 שעות בלילה ומתעוררת)האם יש קשר בין מחלת קרון לשינה?

מיכלי שלום, לא ידוע לי על קשר בין קרוהן או פנטסה להפרעות שינה, אולם מומלץ להוועץ גם בגסטרואנטרולוג המטפל.

וכעת אני סובלת מדקירות בצד שמאל של הבטן ולעיתים גם בצד ימין. על מה הדבר מצביע? אני בת 53 ומטופלת אצל נוטורופטית שעושה לי גם רפלקסולוגיה. הייתי אצל גסטרואנטרולוג שאמר לי לערוך בדיקות מקיפות ובכלל לא נעימות בבי"ח תל השומר, ואני מתגוררת בב"ש. הרפקסלוגיה ממש עזרה לי, אך בעקבות דחית הטור במקום לאחת לשבוע התחלתי ללכת אחת ל- 10 ימים. וכעת אני שוקלת מעבר ל- אחת לשבוע. התקדמתי באוכל, אך כעת יש נסיגה. אני לוקחת אסיפודולוס וכן סויה לגיל המעבר, מדי פעם ברזל עדין וכן אומגה שלוש לפי הצורך, כי המליצה הנוטורופתית לקחת משקה נוני ואלוורה. בעבר לפני כ- 14 שנים עברתי כריתת כיס מרה ולפני 6 שנים נמצא בקולונסקופיה והוסר פוליפ שפירי. בבדיקת קולונסקופיה האחרון לא נמצא פוליפ. בבדיקת דם סמוי בצואה לא נמצאה תשובה שלילית.

שלום רב. לצערי התקשיתי להבין מהטקסט את שאלתך. אציין רק כי גם בבאר שבע ישנם גסטרואנטרולוגים מומחים לתחום מחלת המעי הרגיז.

שלום לך אני עברתי עקב תאונה בבטן כריתת הטחול פתיחת סטומה עקב פגיעה במעי הגס ולפני שנה וחצי סגירת הסטומה עם רשת בדופן הבטן עקב התרופות שרירי הבטן שאלתי היא אם אני יכול לטוס לארה"ב ללא חשש והאם הלחץ של המטוס לא יכול להשפיע על המעיים נכון לעכשיו אני מרגיש טוב כבר שנה וחצי בתודה לתשובתך חיים

חיים שלום, אין כל בעיה לטוס במצב שתארת. ככל נוסע, מומלץ לדאוג לביטוח רפואי בעת שהייתך בחו"ל. נסיעה נעימה.

שלום לך דוקטור כבר פניתי פה בפורום אני עידן בן 16 מידי פעם יש לי כאבי בטן שפוקדים אותו לא קשים הם קלים עכשיו התחילו לי גם כאבי ראש עשיתי בדיקת צואה שיצאה שלילית והכל בסדר וטוב. הצואה יוצאת פעם כדורית ופעם רגילה פעם עם ריר ופעם ללא יש לי גזים שאי אפשר להוציא אותם פעם הם היו חזקים והיום הם חלשים עד כדי כך שאי אפשר להוציא אותם. מה יכול להיות הבעיה אני כבר מנסה למצוא פתרון לבעיה ולא מצליח אני מפחד מאוד למות :( :( מה יכול להיות הבעיה? האם זה יכול להיות סרטן כלשהו?

עידן שלום, הסיכוי שהסימפטומים שאתה מתאר קשורים בדרך כלשהי לסרטן שהתפתח בגיל 16 נמוכים מאד מאד עד אפסיים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה.

שלום רב, במהלך 4 השנים האחרונות עברתי 3 ניתוחים לניקוז אבצס פריאנלי. בשני המקרים הראשונים לא אובחנה פיסטולה. לפני כ שמונה חודשים עקב כאבים חוזרים נערכה לי בדיקת TRUS רקטאלית ונמצא התפתחות אבצס ופיסטולה פנימית (לא היתה יציאה החוצה לפני העור). לפני מועד הניתוח לניקוז האבצס הפיסטולה נפתחה לפני העור.במהלך הניתוח השאירו סיטון בנתיב הפיסטולה. תהליך המתיחה היה ארוך כ חמישה חודשים עד נפילת החוט. הבעיה שהחוט נפל לפני כחודש וחצי אולם עדיין יש לי הפרשה קבועה ולא נעימה (בעיקר לאחר יציאה) שמטרידה מאוד.אשמח לדעת מה לדעתך הסיבה להמשך ההפרשות? ומה צריך לעשות?

גיא שלום, סיטון חותך היא אחת מהשיטות לתיקון פיסטולה פריאנאלית גבוהה המכילה כמות ניכרת של שרירי הסוגרים, ויתרונה הוא בשיעור ההצלחה היחסית גבוהה שלה. להפרשה שאתה סובל יכולות להיות תיאורטית מספר סיבות. יתכן כי הפצע הניתוחי עדיין לא סיים החלמתו, יתכן כי למרות שיעור ההצלחה הגבוהה של הפעולה הפיסטולה לא נרפאה, ויתכן שיש קושי מסויים בשליטה בשרירי הסוגרים שיכול ליצור הפרשה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

יש לי בעייה חדשה. לאחר היציאה בשירותים, פתאום ראיתי מעט טיפות דם בתחתון. וקצת כואב לי בפי הטבעת. האם זה יכול לנבוע מטחורים או ממשהו יותר מסובך?

זה כנראה פיסורה, פצע בפי הטבעת

שלום, אני בחודש השמיני להריוני. מזה מספר שבועות אני חשה בגרד עז בפי הטבעת - ממש בפנים ובעיקר בצד אחד. בשעות היום זה לא מפריע בדר"כ אך בשעות הלילה הגרד בלתי נסבל ואני לא מצליחה להימנע מגירוד. אציין כי שומרת על הגיינה, מים וסבון פעם ביום וניגוב במגבון לח לא מבושם אחרי יציאה. אין כאב או דימום. מה עושים?? תודה רבה מראש.

לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. גרד אנאלי יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות, חלקן יכול אולי אף לחלוף עם הלידה. ניתן למרוח משחהת הגנה מקומית כגון זו שמורחים לתינוקות כנגד תפרחת חיתולים, וכדאי לבצע בדיקת צואה לפרזיטים. המעב לזה, יתכן שכדאי להמתין ללידה, ואם התלונה תתמיד, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

האם אכילת אפרסמון מזיקה לטחורים

לא למיטב ידיעתי. אפרסמון עשיר מאד בסיבים תזונתיים, עד כדי כך שבצריכה במינונים מוגזמים הוא יכול לעיתים נדירות ליצור חסימות מעי, אבל לא ידוע לי שיש בו בעייתיות כלשהי הקשורה בטחורים.

שלום ד"ר, כל פעם שיש לי יציאה, אני מרגיש שזה קצת שורף. וגם לאט-לאט אחרי היציאה, הרגשת השריפה נחלשת ונעלמת. לא שמתי לב לכאבים בזמן הניגוב. פרטים עליי: * בן 19. * הפרוקטולוג אמר לי שיש לי טחורים ברמה נמוכה (רמה 1 אני חושב). * עשיתי הרבה בדיקות גסטרו בגלל כאבי בטן שהיו לי, ובינתיים ככל הנראה יש לי מעי רגיש. מה לדעתך זה יכול להיות? אולי בגלל שהצואה נוגעת בטחורים זה שורף קצת? אני משתדל לנגב בעדינות. כמו כן, איך ניתן להקל על הטחורים ואולי להעלים אותם לתמיד? הפרוקטולוג לא אמר לי דבר כיצד לעשות את זה. תודה רבה לך! ליאור

שלום ד"ר, עוד כמה מידע: * לפעמים אני מרגיש צורך לעשות יציאה למרות שאין לי. * שמתי לב שאני מרגיש את תחושת השריפה לפעמים, לא כל הזמן. * יש לי ריח צואה נוראי, הרבה יותר גרוע מהנורמה. * הצואה בדרך כלל בצורה של שילשול, למרות שאני לא אוכל משהו מיוחד. * מאז שהכל התחיל, לפעמים נשארת חתיכה קטנה של צואה שלא נופלת (היא כאילו נתלית שם) * יש תחושת אי נוחות כללית באזור פי-הטבעת. * אני במצב הזה במשך יותר משנה אחת שלמה. בבקשה תייעץ לי סיבות אפשריות ושכיחות לבעיה, ואם אפשר גם קרם למשיחה שאינו מצריך מרשם רופא. בבקשה גם עצות להקלה על הכאב ושיסייעו בהעברתו. תודה רבה! ליאור

ליאור שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, דלקות ברקטום התחתון, ועוד.לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות או לתת עצות טיפוליות באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, אובחנתי כסובל מטחורים (ע"י רופא מומחה בתחום ובעל מרפאה פרטית בה הוא מבצע בו במקום טיפול בהאל דופלר). כשעברנו לטיפל עצמו לא יכולנו להמשיך בשל כאבים עזים שחשתי עם החדרת המכשיר. הרופא שלח אותי לבצע "הרחבות" עם מכשיר ייעודי למשך חודש ימים ואני מאוד מתקשה לבצע זאת. האם ידוע לך על מרפאה/בי"ח פרטי בה ניתן לבצע את טיפול האל דופלר תחת הרדמה?

חנוך שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב כנס מקצועי בחו"ל. רוב הרופאים המבצעים טיפןל האל עושים זאת בחדר ניתוח בהרדמה קלה או טשטוש עמוק (אני כמעט תמיד עושה טיפול זה בהרדמה), שכן פעמים רבות הוא כלול באי נוחות, והמרפאה המבצעת אותו "בו במקום" היא החריגה. ישנם מספר כירורגים קולורקטאלים / פרוקטולוגים מומחים בישראל המבצעים פעולה זו, ואין פורום זה נוהג להמליץ על כירורג כזה או אחר. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום ד"ר עודד עברתי טיפול בלייזר להסרת נגעים ליד פי הטבעת ואני מורח משחת "סילברול" אני גם סובל מפיסורה קלה ומרחתי עד עכשיו משחת "הממליס" שמאוד מקלה עלי,האם מותר למרוח הממליס בנוסף לסילברול? תודה רבה!!!

קורן שלום, האינדיקציה למריחת משחות אלו, שתיהן ביחד וכל אחת לחוד, מעט מעורפלת, והממליס אינה חלק מהטיפול הרפואי המקובל לפיסורה. יחד עם זאת, אני לא חושב שיש מניעה למרוח את שתיהן.

עברתי לפני 9 ימים קשירה של טחור קטן שנישאר אחרי טיפול של צריבות.בימים האחרונים יש לי דימום מסיבי בזמן יציאות.האם זה טיבעי והאם זה יחלוף מאליו?(אני סובלת מקוליטס אשר אינו פעיל כעת). האם צריך לקחת אנטיביוטיקה לאחר טיפול כזה?האם כדאי להמנע ממאכלים אשר יכוליםלשרוט את המקום,כגון גרנולה או קרקים קשים? בתודה.

ריטה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב כנס מקצועי בחו"ל.אני מקוה שבינתיים פסק הדמם המאסיבי, ואם לא, מומלץ לפנות בדחיפות לכירורג שביצע את הקשירה או למחלקה המטפלת. במקרה של דמם מלווה בחולשה /סחרחורת וכד יש לפנות לחדר המיון. דמם אינו נדיר בשבועיים הראשונים לאחר הקשירה. חלק ממנגנון פעולת הקשירה הוא יצירת איזור קטן של פצע בדופן תעלת פי הטבעת, אשר יוצר צלקת מקומית. פצע כזה יכול לדמם במידה מסויימת. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה.ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. אין מניעה ממאכלים כאלה או אחרים.

שלום, אני שנתיים לאחר לידה כאשר מאז אין לי אפשרות לשלוט על יציאת גזים, יש לציין כי בלידה נוצר קרע פנימי בנרתיק שנדרש לתפרים. איך ניתן לטפל בבעיה זו והאם היא מצריכה ניתוח כרורגי. תודה

שרון שלום, לידה היא הסיבה השכיחה ביותר בעולם לפגיעה ביכולת השליטה, ויכולה להגרם ממגוון סיבות, כולל קרע של שרירי הסוגרים שסביב פי הטבעת, לחץ על רצפת האגן, מתיחה של עצבי רצפת האגן, ועוד. ירידה ביכולת השליטה יכולה לפגוע קשות באיכות החיים, ובשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה, אשר פעמים רבות יכולה לשפר את איכות החיים. חלק מהפתרונות הנ"ל דורשים ניתוח, וחלקם לא. על מנת לנסות להתאים את הטיפול המיטבי עבורך, יש צורך להבדק על ידי מומחה בתחום, אשר מכיר את אפשרויות הטיפול השונות, וכן לעבור בירור המדגים את מבנה ותפקוד איזור פי הטבעת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

בס"ד שלום ד"ר זמורה, חברה שלי מארה"ב שהקולקטומי שלה לא הצליח בגלל אניזמוס חמור ועדיין סבלה מעצירות קשה, עברה לפני כמה שבועות ניתוח קוק פאוץ' בקליבלנד קליניק פלורידה. היא רצתה דווקא BCIR אבל מסתבר שלא כ"כ מבצעים את זה יותר. מה ההבדל בין קוק פאוץ' ל BCIR? אני הבנתי ממנה שה BCIR עדיף, האם אכן יש יתרון ל BCIR על קוק פאוץ', אם כן, מהו? תודה רבה!

הודיה שלום, BCIR (שנקרא גם ברנט) וקוק הם 2 סוגים של פאוצ'ים המחוברים לדופן הבטן, ומאפשרים סטומהשלא נוזלת כל הזמן ללא שליטה, כך שתוכן המעי מצטבר בתוך הפאוץ', והמטופל מחדיר קטטר על מנת לרוקנן. שתי שיטות אלו עובדות על עיקרון דומה, ושתיהן די נדירות כיום ומבוצעות לעיתים רחוקות. לכל מרכז יש העדפה לסוג פאוץ' כזה או אחר, אבל בסה"כ רוב הכירורגים שכן עושים פאוצ'ם כאלה עושים קוק, והברנט הרבה יותר נדיר.

שלום לד"ר עברתי לפני שבוע בדיקת קולונוסקופיה,(השניה, הקודמת היתה לפני שנה בה מצאו גידול שפיר שכרתו אותו) הבעיה היא שבמהלך השבוע הזה אני סובל מגרד באזור פי הטבעת, שאינו נגמר... עד כדי התעוררות בלילה. בעצם גם לפני הבדיקה זה גירד, אבל עכשיו נדמה לי שזה יותר אינטנסיבי. אני מורח פרוקטוזורין לא עוזר.. ניסיתי עדינול של התינוקות עוזר קצת, אולי, אני כבר לא בטוח זה משגע אותי!!! וזה לא נעים ללכת ברחוב ולגרד שם... אומנם זה לא כואב זה מגרד, ולכאורה זה נעים לגרד... אבל זה ממש מציק! אודה לך אם תגאל אותי מכיף מפוקפק זה...שי

שי שלום, גרד אנאלי היא תופעה מוכרת, ויכולה להגרם ממגוון של גורמים, חלקם ידועים וחלקם לא. גרד קצר טווח חולף פעמים רבות לבד עם הגיינה מקומית, אולם אם הגרד מתמיד מומלץ לפנות לעזרה רפואית. פעמים רבות טיפול נכון בגרד יכול להקל באופן משמעותי ולשפר את איכות החיים. לא יהיה אחראי מצידי לתת לך יעוץ פרטני לטיפול ללא בדיקה, אולם אם אין הטבה תוך שבועות ספורים בהחלט מומלץ לפנות למומחה לכירורגיה קולורקטאלית ליעוץ והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום , לפני כשנה וחצי במהלך ההריון סבלתי מטחורים פנימים שגרמו לדימום, במקביל קיבלתי עירויי ברזל - בשל מחסור רציני. במהלך התקופה לא קבלתי טיפול לטחורים רק ניתן לי שמן פראפין לריכוך. מאז ילדתי - ועברו כבר שמונה חודשים -עדיין סובלת מטחורים פנימיים ולאחרונה חיצוניים וממחסור בברזל. (אציין כי אני לוקחת ברזל של BIOCARE) אני מרגישה במעין מעגל שלא נגמר - הברזל מקשה את הקיבה ומעורר את הטחורים - הטחורים גורמים לאיבוד דם... האם יש לך רעיון מה ניתן לעשות?

דנה שלום, השלב הראשון והבסיסי ביותר בטיפול בטחורים הוא ריכוך קפדני של היציאות למרות הברזל, המנעות ממאמץ בעת היציאה, והמנעות משהיה ממושכת בשירותים. מומלץ לקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. במידת הצורך ניתן להשתמש בתכשירים נוספים כגון שמן פראפין, פגלקס או נורמלקס, וכד'. אם אין הקלה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שמעתי ברדיו שיש הכנה חדשה לקראת קולונוסקפיה שאין בה את כל המטרד עם חוקן וכו'. איפה ניתן למצוא על זה מידע? תודה מאיר

מאיר שלום ישנן שיטות שונות להכנה לקולונוסקופיה, ואין לי מושג המי השיטה אליה אתה מתכוון. בחלק גדול מפרוטוקולי ההכנה היום אין צורך בחוקנים, והשימוש העיקרי הוא החומרים שונים שנוטלים דרך הפה וגורמים לשלשול ובכך מנקים את המעי.

ד"ר שלום, יש לי פיסורה ואני ממש לא יודעת מה אני יכולה לאכול ומה לא. אני אוכלת רק מרק ירקות ויוגורטים וגבינות. אני מוסיפה גם שבולת שועל וסיבים תזונתיים. אבל אני רוצה לדעת אם אני יכולה לאכול למשל לחם לסוגיו? בשר, עוף , דגים? אפשר עם תבלינים לא חריפים? בקיצור איזו אוכל אפשר לאכול ואיזה לא במקרה של פיסורה? בתודה מראש, שירי

שירי שלום, חשוב שמטופלים שסובלים מפיסורה יקפידו על ריכוך יציאות קפדני, אך אין הגבלות תזונתיות מהן יש להמנע. לרוב אנו ממליצים לקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. אין סיבה להתנזר מלחם לסוגיו, בשר, עוף , דגים וכד' קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ד"ר זמורה הנכבד, אני בת 74 וכנראה שרירי הרקטום נחלשו בשל שנים רבות שבהן סבלתי מעצירות. כתוצאה מכך אני סובלת מדליפת צואה, גם כשאינני צריכה לצאת, וקשה לי לתאר את אי הנעימות הכרוכה בדבר. האם תוכל לעזור לי? אנא, השב לי למייל הפרטי שלי. תודה מראש, עדנה

עדנה שלום, לצערי אין בהודעתך פירוט של המייל האישי שלך. בנוסף, אין בהודעתך מידע מספק בכדי לתת יעוץ פרטני, וככלל, אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. באופון כללי אוכל רק לומר שבשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפול בבעיות שליטה בפי הטבעת, ויש כיום טכנולוגיות חדשות ושיטות מתקדמות על מנת לשפר את איכות החיים. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

054כיצד עלי לבצע את החוקן הביתי בעזרת ערכת enm fleet enema ? וזאת לפני בדיקת קולונוסקופיה. תודה

להחדיר בעדינות את פיית הבקבוקון לפי הטבעת, ללחוץ על הבקבוקון ולרוקנו אל הרקטום, להוציא את פיית הבהבוקון, במידת האפשר לנסות להחזיק את החומר בפנים כ 10-15 דקות, ולהתרוקן בשירותים עד כמה שאפשר. בהצלחה.

רוב תודות

שלום הבעיה שאני לא כול כך יודעת מי וותיק ומבין ביינתים הפנו אותי לכירורג פלסטי זה בסדר ? בברכה

נשמע לי סביר. אני בכל מקרה בחו"ל שבוע הבא ובמחצית הראשונה של השבוע שלאחריו.

לפני כ-14 שנים עברתי כריתת כליה ימנית וכיס מרה (לפרסקופיה) האם אני יכולה לעשות את ניתוח קיצור קיבה (שרוולון) והאם ניתן לבצע ניתוח זה באמצעות 3 חורים או שזה מצריך פתיחת בטן

רימונה שלום, על אף שפורום זה אינו עוסק בכירורגיה להשמנת יתר, הניתוחים שעברת אינם קונטראינדיקציה לניתוח כזה או אחר להשמנת יתר, ואם הכירורג המנתח חש בטוח לבצע את הניתוח לפרוסקופית, עם האפשרות לעבור לניתוח פתוח בשל קשיים שיתכנו על רקע הניתוחים הקודמים, נראה לי שאין מניעה גם לכך.

בוקר אור מי לדעתך מיכול לעזור לי בבעיה הזו ? למי לפנות ? רב תודות לך שתיהיה לי בריא וחזק. רעות ע

אין תחום התמחות ספציפי לכך, בעקרון כל כירורג ותיק ומנוסה ידע לטפל בבעיה זו

שלום האם לקבוע אליך תור למירפאה בתל השומר ? בברכה

המרפאה שלי עוסקת בעיקר בתחום הכירורגיה הקולורקטאלית. לשיקולך.

ד"ר זמורה שלום, אני בן 24. זה שמונה חודשים שאני סובל מדימום + ריר ביציאות, ללא כאב. לפני כחצי שנה עברתי בדיקת סיגמואידוסקופיה שבה נלקחה ביופסיה (אחת) וחזרה כדלקת לא ספציפית. בבדיקה זה נראה כרירית מעט מגורה בצורת נקודות קטנות בולטות זעירות, (מעט בולטות). מאז נשלחתי לאיבחון של טחורים, שיצא שלילי. טופלתי בפרוקטופאום (קצף להחדרה), ובראפאסל גם בצורת חוקן וגם בצורת כדורים- והם לא עזרו. אני עדיין ממשיך את הטיפול עם הראפאסל, אם כי זה לא נראה מבטיח כלל. לאחרונה אני מרגיש יותר לחץ בצד שמאל של הבטן שמלחיץ אותי. נקבעה לי עוד בדיקת סיגמו לעוד חודש. המצב הזה נמשך כבר הרבה מאד זמן, כשבעצם עוד לא נאמר לי אף אבחון מדויק של הבעיה. (קוליטיס? דלקת אחרת? ) האם נכון יהיה לבצע בדיקת קולונוסקופיה ולא סיגמואידוסקופיה? האם לבדוק באופן אחר חשש לסרטן המעי? (יש עבר לסרטן זה במשפחה של אבי) או משהו מדאיג אחר? מה להשערתך הם האבחונים האפשריים? יש כיוון בדיקה שלא בדקתי? אשמח מאד לשמוע את דעתך. תודה.

שכחתי להוסיף שנעשתה גם בדיקה לדימום בצואה שיצאה שלילית. הדם הוא טרי וצבעו לא כהה.

שלום רב! לפני כ-4 שנים היה לי אבצס בעצם הזנב ולאחר טיפול אנטיביוטי ומשחות הוא נוקז. מאז ועד היום מידי חודש עם הופעת המחזור החודשי מאוד כואב לי בעצם הזנב ונראה כי האבצס חוזר. האבצס לא מגיע למצב של ניקוז ונעלם מעצמו עם סיום המחזור. שאלתי:מה עליי לעשות?הכאבים חזקים מידי ואיני מסוגלת לסבול זאת חודש אחר חודש ובנוסף האם יש קשר בין המחזור החודשי להופעת האבצס? מודה מקרב לב-איילה

נדיר מאד שיש קשר בין המחזור החודשי לאבצס בעצם הזנב, המכונה אבצס פילונידאלי. ישנן בעיות אגניות אחרות שיכולות להיות קשורות למחזור החודי. כדאי לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בעת המחזור הבא, על מנת שאכן סיבת הסבל היא אבצס פילונידאלי. אם זו אכן הסיבה, מומלץ לתכנן טיפול ניתוחי לתיקון בעיה זו. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

שלום, אני בת 30, בריאה (אני מקווה). כבר כמה שנים שאני מרגישה אי נוחות בפי הטבעת, וסובלת מגרד באזור, בעיקר בשעות הלילה. בזמן האחרון הגרד התגבר ומפריע לי גם במהלך היום, וכשאני חייבת לגרד מסתיים בכאב ובצריבה (זרם מים חמים במקלחת מאוד עוזרים לי לעניין הגרד). היום הסתכלתי דרך מראה קטנה, וגיליתי בסמוך לפי הטבעת מעין עור עודף, רך אך גבשושי, די גדול (כשלושה סנטימטרים). אני לא יודעת אם אלו טחורים, כי זה לא נראה כמו כלי דם חשופים אלא כמו עור ממולא בדבר מה. בנוסף לכך, איני יודעת אם זה קשור, כבר שנים שאני סובלת מכאבי בטן, ובחודשים האחרונים גם מריבוי גזים "ריחניים" במיוחד. אני מאוד פוחדת מבדיקות ומניתוחים מכאיבים, ובעיקר פוחדת כרגע מאבחנה מדאיגה שקשורה להתעלמות לאורך שנים. לאור התיאור, מה לדעתך זה יכול להיות? תודה רבה.

שלום רב, הסיכוי שאת סובלת מ"אבחנה מדאיגה" כגון סרטן באיזור פי הטבעת בגיל 30 נמוך מאד מאד, והממצא שאת מתארת יכול מאד להתאים לקפל עור של טחור חיצוני. אך לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה, וכדי שכולנו נישן יותר טוב בלילה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. באותה הזדמנות, מומלץ להתייעץ עימו /עימה גם על טיפול בגרד אנאלי. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום, אני בת 23, ולאחרונה התחלתי להרגיש בעת הישיבה בשירותים סוג של אי נוחות, כאילו קיים משהו "תלוי" שאינו מתנתק באזור פי הטבעת. אני מרגישה את זה רק בכריעה, וזה לא כואב אבל רק מלחיץ... האם זה טחור, והאם זה יכול לעבור לבד? הייתה לי תקופה של עצירות אבל עכשיו אני משתדלת לאכול יותר "בסדר" ועושה פעילות גופנית בחדר כושר. אשמח לעזרתך!

רעות שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת. הממצא שאת מתארת יכול להתאים לקפל עור של טחור חיצוני, אך לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא פוגע באיכות חייך או מדאיג אותך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

נעלם...

הובחנתי כסובל מפיסורה .בעשרה ימים אחרונים אנני מדמם מחד ומאידך עוצמת הכאב לאחר יציאות פחתה . אני מטופל במשחה ניפדיפין ובפגלקס מעל חודשיים .למרות הכל עדיין אני חש כאבים ביציאות ובשחרור גזים ובפחד לפני יציאה מעוצמת הכאב הבלתי ידועה . רציתי לדעת האם כך נראית החלמה מפיסורה ??? או שעדיין נדרש לטפל כפי שמוזכר לעיל ? האם רק ניתוח יפתור את כל המטרדים שהזכרתי עד כה ?

רפי שלום, פיסורה היא בעיקרה בעיה של איכות חיים. ישנה קשת של טיפולים בפיסורה, חלקם שמרניים וחלקם כירורגיים, ובחירת סוג הטיפול תלויה במידת הסבל הסובייקטיבי שלך ומה אתה רוצה לעשות על מנת לשפר את איכות חייך. הטיפול השמרני שאתה מקבל הוא הטיפול המקובל, ואם לאחר חדשיים של טיפול ההטבה לא מספקת מבחנת איכות חייך, לגיטימי לשקול טיפול פולשני יותר כדוגמאת ניתוח לפיסורה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב ד"ר. לאחרונה יצאו לי מספר פעמים טחורים טרומוזיים...בפנייתי לרופא נאמר לי לשבת באמבטייה לשים משחה וזה יעבור כעבור חודש וחצי..ואכן כך הייה... לפני שבועיים וחצי יצא לי טחור גדול..וחזק מאוד כגוש...לא מצליחה להכניס אותי...יושבת באמבטייה שמה משחות..וניראה שהוא לא מתכוו להיתרכך...אך היום לא כואב..לא מגרד... צבעו הישתנה מוורוד לכחול...מה דעתך? רצוני להימנע מניתוח..ומוכנה להמשיך בטיפול...האם זה יכנס חזרה? האם ייתכן שהטחור הנוקשה שונה בהחלמתו? אני יכולה לאחוז בכולו..מה שלא היה לפני כן.. אודה לך על עזרתך...

ליה שלום, הממצא שאת מתארת יכול להתאים לטחור פנימי צנוח שנוצר בו קריש דם או בצקת ניכרת, אך כמובן שאין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם אכן מדובר בטחור כזה, סביר שהוא יקטן עם הזמן ויכנס חזרה. טחורים יכולים לגרום לסבל, אבל לרוב אינם מחלה מסוכנת, ולכן אם את מעוניינת לדבוק בטיפול שמרני, אין מניעה רפואית לכך. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום רב אני יודעת שזה לא נושאי מהפורום ואשמח אם בכול זאת תנסה לכוון אותי מה לעשות לפני כחודש אושפזתי בכירורגיה ב עקב אבצס בירך מאז ועד היום אני עם אנטיביוטיקות כבר קרוב לחודש וחצי וזאת לאחר שאיזור האבצס לא הבריא וכי קיימת נפיחות ורגישות מוגברת וכן האיזור בצקתי בסונר שבוצע יום רבעי נאמר כי ישנה בצקת ברקמות הרכות מה שלא היה לפני חודש בביקורת רופא משפחה הוחלט להתחיל באוגמנטין וזאת לאחר שסיימתי טראביד ודלצין ואוגמנטין ושוב אוגמנטין למשך שבוע מה דעתך כי אני כבר לא יודעת מה לעשות ? בברכה ושבת שלום רעות ע

רעות שלום, פרט לזה שהנושא כאמור לא שייך לפורום זה, גם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או המלצות לטיפול באינטרנט ללא בדיקה.

אהלן ד"ר, אני בן 36 ובריא בד"כ. לפני כחודשיים התחלתי להפליץ בכמות חריגה מהרגיל עבורי. לאחר מספר ימים התחלתי להרגיש תחושה קלה מאוד של נפיחות באיזור פי הטבעת לאחר הליכה לשירותים. עם זאת תחושה זאת היתה עוברת לאחר מספר דקות. עם הזמן לתחושת הנפיחות הזמנית התווספה תחושה של חוסר נוחות בזמן ישיבה ממושכת. כמו כן הרגשתי מעט נפיחות בזמן הליכה ממושכת או פעילות פיזית מוגברת. במקביל אציין כי היציאות שלי היו סדירות, עם כי "מלוכלכות" יותר, קרי, יציאות שחייבו ניגוב מתמשך שאחריו לא משנה כמה הייתי מנגב היו נשארים שרידי צואה. הייתי בטוח כי מדובר בטחורים (שאף פעם לא סבלתי מהם בעבר). למרות שהרגשתי הקלה מסויימת בסימפטומים שתיארתי, הלכתי לרופאת המשפחה, שלאחר בדיקה רקטלית עם אצבע ציינה כי לא מדובר לדעתה בטחורים. לאחר מספר ימים התחושות שתיארתי נעלמו והיציאות חזרו להיות "נקיות" כבעבר. לפני מספר ימים התופעה חזרה. תחילה גזים (שכללו במקרה אחד בריחה קטנה של צואה) ועכשיו שוב תחושה קלה של נפיחות באיזור פי הטבעת, תחושה לא נעימה בעת ישיבה וצואה "מלוכלכת". אציין כי לאורך אותה תקופה לא ירדתי במשקל, לא הקאתי, לא הרגשתי חולשה כללית או עייפות ולא היה לי חום. בנוסף, לא הרגשתי כאבי בטן או כאבים בפי הטבעת. כמו כן לא הבחנתי בדם על הצואה או בעת ניגוב. בנוסף, בתקופה האחרונה אני מרגיש יותר קירקורי בטן, בעיקר במעבר מישיבה לשיכבה לפני שינה (אך לא רק). תחושה זאת עוברת לאחר מספר דקות ובבקרים אינני מרגיש כאבים או תופעות לוואי אחרות. אינני יודע אם זה קשור אך בתקופה המקבילה שהתחילו התופעות שתיארתי התחלתי לאכול באופן קבוע, פעמיים בשבוע לפעמים שלוש, במסעדת פועלים בה אני אוכל בד"כ חומוס, צ'יפס וסלט בפיתה, לפעמים עם שניצל או פלפל. הערה: לאבא שלי היה לפני 14 שנים סרטן במעי הגס (בגיל 61) ממנו החלים. לסיכום אציין כי בתקופה האחרונה מלווה אותי תחושה לא נעימה באיזור פי הטבעת מלווה בסימפטומים שתיארתי. אינני יודע מה הקשר, אם בכלל, ביניהם. אשמח לדעת מה לדעתך מעידים הסימפטומים שתיארתי ואיך ניתן לטפל בבעיה תודה רבה, רני תל אביב

רני שלום רב, הסמפטומים שאתה מתאר יכולים להתאים לשינויים תפקודיים שפירים של מערכת העיכול, אולם לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על תזונה מאוזנת ועשירה בסיבים ושתיה מרובה, אם אין הטבה והדבר פוגע באיכות חיך נין לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור והכוונת הטיפול.

אנא תרגם לעברית פשוטה את המשפט "שינויים תפקודיים שפירים של מערכת העיכול"

שלום אני סובלת מטחורים ושמעתי על הניתוח Doppler Guided Hemorrhoidal Artery Ligation , הייתי רוצה לדעת מה עלות של ניתוח כזה והיכן ניתן לבצע אותו באיזור הצפון ?

מיה שלום ישנם מספר כירורגים בצפון המבצעים ניתוח זה, ואין פורום זה נוהג להמליץ ספציפית על מנתח זה או אחר. עלות הניתוח מורכבת מעלות המכשיר עצמו (ישנם מספר מכשירים, למיטב ידיעתי העלות נעה סביב 400 יורו), שכר המנתח, אשר נקבע על ידי כל מנתח, ועלות האשפוז בבית החולים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב, אני בהריון בשבוע 8. לפנות בוקר חשתי כאבים עזים בצד שמאל של הבטן/מותן, כאבים שהקרינו למפשעה, לגב ואפילו קצת לרגל השמאלית. מיד פניתי לביצוע בדיקת אולסטראסאונד שכן הייתה לי תחושה שהכאב מגיע מהשחלות. אך בבדיקה התברר כי הכל מבחינה גניקולוגית/הריונית תקין. הכאבים שלי קצת שקטו אך עדיין יש לי כאב בצד שמאל למטה, קרוב לכפל של הרגל והאגן. חוץ מזה אין לי לא עצירות, לא שלשול. יכול להיות שזה קשור למעי? האם בהריון יכול להיות כאב כזה מהמעי ללא שום תופעה אחרת? עליי לציין שמבחינה מערכתית בגוף אני מרגישה טוב. מה נראה לך שזה יכול להיות? תודה.

גלית שלום, התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מקוה שבינתיים הכאב חלף. בכל מקרה, מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.

שלום, אני בחור בן 26 בדר"כ בריא , לא עוסק יותר מידי בפעילות גופנית..במשך השנתיים האחרונות בעת מתן צואה היה לי דימום קל מספר פעמים לאחר 2 בדיקות סיגמוסקופיה עד 30 ס"מ (בהפרש של שנתיים ) הרופא אמר שהוא לא רואה שום דבר חשוד אלא רק אולי טחורים פנימיים. לאחר הבדיקה נאמר לי לא לדאוג ולא לעשות כלום. אתמול שוב בעת מתן צואה היה דימום , האם עליי לדאוג ולפנות שוב לרופא? תודה מראש,

רוני שלום, הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע מגידול ממאיר חלילה בגיל 26 הוא מלכתחילה נמוך מאד, ואם אף עברת בדיקת של המעי הגס (לפחות של חלק ממנו יכול לנבוע דם אדום טרי), הרי הסיכוי שהדימום מבטא משהו מסוכן זניח, וסביר להניח שהדימום נובע מאיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. לכן העצה שקיבלת סבירה, וגם אם יש מדי פעם דמם קל, אתה יכול להיות רגוע לטווח של כ 5 שנים מהקולונוסקופיה האחרונה. ניתן להקטין את הסיכוי לדמם מטחורים על ידי ריכוך יציאות ומניעת עצירות, באמצעות כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה.ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה.אם בכל זאת הדמם גורם לפגיעה באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום. אני חש צרבות מזה כמה ימים ורצון לגרד את איזור הריקטום. האם זה קשור לחמציות יתר או דלקת במעי הגס ? תודה מראש .

רגב שלום רב, גרד אנאלי היא תופעה מוכרת, ויכולה להגרם ממגוון של גורמים, חלקם ידועים וחלקם לא. גרד קצר טווח חולם פעמים רבות לבד עם הגיינה מקומית, אולם אם הגרד מתמיד מומלץ לפנות לעזרה רפואית. פעמים רבות טיפול נכון בגרד יכול להקל באופן משמעותי ולשפר את איכות החיים. לא יהיה אחראי מצידי לתת לך יעוץ פרטני לטיפול ללא בדיקה, אולם אם אין הטבה תוך שבועות ספורים בהחלט מומלץ לפנות למומחה לכירורגיה קולורקטאלית ליעוץ והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

הי האם יש קשר בין עשיית צרכים בכריעה ובין הופעת טחורים ? מהי בכלל "התנוחה" המומלצת ? האם בכריעה או בישיבה באסלה ? האם ישנה עדיפות לאחת מהדרכים ?

אבי שלום, נדיר שהשאלה הזו נשאלת בעולם המערבי, שכן מרבית האנשים בעולם המערבי מתרוקנים תוך שימוש באסלה, אולם מידע שמגיע ממדינות בהם נהוג להתרוקן בכריעה, למשל מספר מדינות במזרח, מציע כי יתכן שהתרוקנות בכריעה לאורך שנים יכולה להגביר במידה מסויימת את שכיחות הסבל מטחורים.

דוקטור שלום ! אני בחור בן 29 . לפני שבועיים בערך שמתי לב שחל אצלי שינוי באופן שבו אני מתפנה בעת הליכה לנוחיות . משום מה קורים מצבים בזמן האחרון שאני נאלץ להתפנות תוך כדי שימוש במאמץ פיזי ובמקרים שבהם זה קורה בסוף נשארים סימנים של דם על נייר הטואלט . זה לא קורה תמיד אולם בשבועיים האחרונים זה קורה לעיתים די תכופות . אציין לצורך העניין שכל זה קרה אחרי שנטלתי במשך 5 ימים אנטיביוטיקה dyoxicilin או dioxylin מכיוון שסבלתי מברונכיט והרופא משפחה נתן לי את המרשם לתרופה . כמו כן מכיוון שאני עובד בעבודה משרדית רוב הזמן אני מבלה בישיבה על כיסא . האם יש קשר בין הדברים שתארתי לפניך לבין הבעיה ? על חוות דעתך והמלצותיך אודה מקרב לך !!!! אלכס

אלכס שלום רב, טיפול אנטיביוטי יכול לפעמים לשנות במידה מסויימת את הרכב החיידקים במעי ולגרום לשינוי כזה או או אחר בהרגלי היציאה. יתכן גם שסמיכות הזמנים לטיפול האנטיביוטי מקרית. מומלץ לנסות לרכך את היציאות באמצעות כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים (ניתן גם להעזר בתוסף סיבים הנמכר בבתי מרקחת ללא מרשם) והקפדה על שתיה מרובה. גם פעילות גופנית סדירה תורמת כנראה לסדירות היציאות. אם הבעיה מתמידה מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול

שלום דר' זמורה אני אמורה לעבור בקרוב ניתוח פיסורה+טחורים (בסטייפלר) והסרת כפלי עור (שלעיתים מתנפחים וכואבים מאוד) שאלותי: 1. בתוך כמה זמן בד"כ חוזרים לתפקוד מלא (לצורך העניין חזרה לעבודה) 2. בתוך כמה זמן האיזור צפוי להחלים 3. אני מניחה שהסרת כפלי העור תגרום לצלקת, בהאם הצלקת עלולה להיפתח בהמשך? 4. קראתי שלעיתים מתפתחים באיזור אבצסים ושזה מאוד מאוד כואב. עד כמה זה נחשב כסיבוך נפוץ?? האם יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע התפתחות אבצסים? תודה על עזרתך.

אפרת שלום, ראשית בהצלחה בניתוח. קצב ההחלמה מהניתוח הוא מאד אישי, ובמקרה שלך יכול גם להיות תלוי בנרחבות קפלי העור שיוסרו בניתוח. לרוב ניתן לחזור לפעילות בטווח של 2-4 שבועות, אולם זה כאמור מאד אישי. לא ברור לי למה את מתכוונת "הצלקת עלולה להיפתח בהמשך", אולם לרוב הצלקות מחלימות ולא גורמות לבעיה ניכרת. סיבוכים זיהומיים קיימנים (אם כי נדירום) לאחר ניתוח מעיין זה, ולרוב מומלץ להקפיד על הגיינה מקומית ורחצה של איזור פי הטבעת פעמיים-שלוש ביום וכן לאחר יציאות עד להחלמת הפצעים. אני מניח שלאחר הניתוח תקבלי מהרופא/ה המנתח/ת הנחיות לטיפול בתקופת ההחלמה.

שלום, באיזור פי הטבעת יצא לי לפני זמן מה מעין גושון קטן הנראה קצת כמו ענבל אך הרבה יותר קטן, זה לא כואב לי ולא מפריע לי פשוט קיים ולא ברור לי מה זה.לעיתים רחוקות יש לי יציאות קשות ואז כואה לי בפי הטבעת אבל זה עובר כמובן שזה תמיד תלוי במה שאני אוכלת. האם זה טחור? או מה עוד זה יכול להיות? לאיזה רופא עליי לפנות על מנת לבדוק את זה? יום טוב ותודה מראש על תשובתך

קרנית שלום ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום. הייתי מעוניינת לדעת מהי התזונה המומלצת לאחר ניתוח טחורים? האם מותר לאכול אבוקדו? שזיפים? אשמח לקבל מעט פירוט מזונות. תודה רבה

לאחר ניתוח טחורים אין הגבלה תזונתית ממשית, אולם מומלץ להקפיד על ריכוך היציאות ועל שתיה מרובה. מומלץ לרכך את היציאות באמצעות כלכלה עשירה בסיבים וניתן להשתמש בנוסף בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם. להרכבת לוח דיאטה אישי, מומלץ לפנות ליעוץ לדיאטיקאית מוסמכת.