פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום, מזה כשלושה חודשים התלונן בעלי על כאבים בפי הטבעת והתגלתה פיסורה. הוא נותח לפני כשבועיים אך עדיין ממשיך להתלונן על כאבים ,דמום. דבר זה גורם לו שלא לצאת מן הבית מזה כחודשיים לעבודה וכן אפילו ליציאות כמו קניות וכו. הוא נבדק עי המנתח ומצבו הוגדר טוב. מה ניתן לעשות כדי להקל על הכאבים והאם זה הגיוני שכל כך הרבה זמן המצב נמשך ובעצם משתק אותו מכל פעילות.

דניאלה שלום, ברוב המקרים הכאב הנגרם על ידי הפיסורה או הניתוח משתפר באופן משמעותי בטווח ממוצע של כשבועיים, אולם לא כולנו מגיבים באותה הצורה לטיפול, וכשאנחנו אומרים זמן ממוצע, יש כאלה שאצלם זה יותר קצר, ויש כאלה שיותר ארוך. יתכן שבעלך פשוט בצד היותר ארוך של הטווח התקין. יחד עם זאת, אם אין הטבה משמותית תוך כשבוע-שבועיים, מומלץ להבדק שנית. אם מופיעים סימנים כמו נפיחות מקומית או חום יש לפנות לבדיקה מיידית. גמר חתימה טובה

מזה כשבוע וחצי-שבועיים שאני סובל מכאבים מייסרים בשעה שהצואה מתקרבת לאזור פי הטבעת ונמצאת בדרכה החוצה. אני מרגיש כאילו תוקעים לי עשרות מחטים באזור הפנימי של פי הטבעת ומפאת הכאב אני כאילו מעדיף של לחרבן (סליחה על הבוטות). אף על פי כן ולמרות הכאב המענה אני לא מוותר לעצמי ומחרבן. הרופא ביחידה שלי רשם לי את התרופה פרוקטו-גליבנול ואני משתמש בה, אמנם לא בקביעות, והיא לא עוזרת לי. הסיבה שאני לא משתמש בתרופה בקביעות היא מפני שאני לא מצליח להחדיר את מקל מספיק עמוק, ולכן רוב המשחה נמרחת מחוץ או ממש בפתח פי הטבעת, דבר שלא מקל על הכאב. ברצוני להוסיף כי 4-5 ימים לאחר שהתחילו הכאבים, הבחנתי בדם (אדום) בעת שניגבתי את פי הטבעת לאחר יציאה. מאז לא הבחנתי בדם. ברצוני לדעת האם מדובר בטחורים? לאיזה רופא מומחה עלי הפנייה על מנת שיאבחן את הבעיה? האם פרק זמן של שבוע וחצי-שבועיים הוא מספיק זמן לבקש הפנייה לרופא מומחה?

שלום רב, לצערי אני יכול לא יהיה אחראי מצידי לקבוע מתאור באינטרנט בלבד ללא בדיקה, ולכן איני יכול לומר חד משמעית אם מדובר בפיסורה, טחורים, או בעיה אחרת בפי הטבעת. אם אכן מדובר בפיסורה, מומלץ להשתמש במשחת ניפדיפין, שהיא משחת מרשם הניתנת על ידי רופא. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. גמר חתימה טובה קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

לחייל שלום, לצערי בטעות שלחתי אליך תשובה שיועדה לשאלה אחרת הדומה מאד לשאלתך. התשובה נכונה גם לגביך, למטע העובדה שתלונותיך אכן מחשידות מאד לפיסורה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מדובר בבעיה של איכות חיים, ולא בבעיה מסוכנת, ולכן אין באפשרותי לקבוע את פרק הזמן המספק לפניה לרופא מומחה.

אני בת 27, בתקופת הצבא סבלתי מעצירויות קשות של שבוע ויותר עד כדי דימום, הייתי אצל פרוקטולוגית שאמרה זה איזשהו סדק ונתנה לי משחה שקצת עזרה. מאז הכל היה בסדר (למעט עצירות אחת לתקופה) בחודשים האחרונים החל לכאוב לי בזמן היציאות והרגשתי בליטות בשר מחוץ לפי הטבעת ולעיתים אף דימום קל. השתמשתי במשחה פרוקטוגינול שהקלה מעט אך בשבוע האחרון הכאב התגבר, כאב חד שלעיתים עולה עד הגב! התחלתי להוסיף לארוחות סיבים תזונתיים כדי לרכך את היציאות מה שאכן עוזר אך עדיין הכאב והדימום לא פוסקים. לאחר קריאה באינטרנט הבנתי שיש דבר כזה פיסורה ויתכן שאני סובלת מזה. ניסיתי לקבוע תור לפרוקטולוג אך ישנם תורים פנויים רק לעוד חודש ואני טסה עוד שבוע לחו"ל לכחודש האם ישנה משחה ללא מרשם שתוכל לעזור לי במידה וזו אכן פיסורה? או שאולי מדובר במשהו אחר? האם רופא משפחה יוכל לעזור לי בינתיים? אשמח לקבל עזרה אני ממש סובלת!

שלום רב, לצערי אני יכול לא יהיה אחראי מצידי לקבוע מתאור באינטרנט בלבד ללא בדיקה, ולכן איני יכול לומר חד משמעית אם מדובר בפיסורה, טחורים, או בעיה אחרת בפי הטבעת. אם אכן מדובר בפיסורה, מומלץ להשתמש במשחת ניפדיפין, שהיא משחת מרשם הניתנת על ידי רופא. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. גמר חתימה טובה קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אני בן 20, בעבר לא סבלתי ממחלות כלשהן שקשורות למערכת העיכול ולפי הטבעת, בחודשיים האחרונים בזמן היציאות אני שם לב שמי האסלה נהיים אדומים ועל הנייר מופיעים סימני דם רבים (לא כתמים בודדים, אלה ממש כתם של דם כמו שמופיע על נייר שנספג מפצע פתוח), הדם המופיע הוא בצבע אדום טרי, והתופעה חוזרת על עצמה בקביעות בחודשיים האחרונים. מפאת אי נוחות אני מעדיף שלא לפנות לרופא ומחפש פתרון לבעיה, הבנתי שעלי להרבות בצריכת סיבים ושתיית מים, אך ניתן לעשות חוץ מזה?

אדיר שלום, ראשית, אין מקום להלחץ. הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע ממשהו מסוכן כגון מגידול חלילה בגיל 20 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע ממקור כלשהו באיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. יחד עם זאת, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירועים של דמם אנחנו לרוב ממליצים בכל זאת על בדיקה של איזור פי הטבעת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, ולשיקולו יתכן שתופנה לבדיקה כלשהי של החלק הסופי של המעי הגס, כגון רקטוסקופיה או קולונוסקופיה קצרה. אם אינך מעוניין להבדק- זאת החלטה שלך (ואחריותך). מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה.ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. מומלץ להקפיד על הרגלי יציאה נכונים כגון המנעות משהות ממושכת בשירותים. גמר חתימה טובה

תודה רבה ד"ר, פשוט לבקש מהרוקח תוסף סיבים על בסיס פיסיליום? וככה אחרי תקופה ממושכת שלא יופעל לחץ על פי הטבעת בגלל שהיציאות רכות הסדק/טחורים ירפאו?

שלום רב, אני 4 שבועות לאחר ניתוח טחורים פינימיים חיצוניים ופיסורה שבוצע באמצעות מכשיר ליגשור. אני עדיין סובלת מכאבים במיוחד לאחר יציאות,לוקחת אופטלגין לשיכוך הכאבים ושמן פראפין . נשארו חלקי עור במקום שהיו הטחורים החיצוניים שגורמים לי לכאבים ומורחת משחה בשם ביאפין עפ"י המלצת הרופא שניתח אותי. שאלותי: 1.כמה זמן אני צריכה עוד לסבול 2.האם החלקי עור האלה ייעלמו באיזה שהוא שלב?

מירי שלום, החלמה מניתוח לכריתת טחורים היא פעמים רבות החלמה קשה, אולם לכל אחד יש את הקצב שלו, יש כאלה הסובלים זמן קצר יותר, ויש כאלה הסובלים זמן ארוך יותר. בכל מקרה, אם יש סבל ניכר מעל 6-8 שבועות מהניתוח מומלץ להבדק שנית. בניתוח לכריתת טחורים חשוב להשאיר גשרי עור בין איזורי הכריתה, על מנת שעור פי הטבעת יוכל להמתח היטב בעת יציאה, וסביר שאלו קפלי העור שאת חשה. כשהבצקת לאחר הניתוח חולפת הם לרוב קטנים, אולם לעיתים אינם נעלמים לחלוטין. גמר חתימה טובה

שלום רב, אני סובל מפיסורה ומטופל מזה חודש במשחת ניפדיפין. שאלתי היא מתי אוכל לשוב ולקיים יחסי מין מלאים עם חדירה אליי (גבר אל גבר) וכיצד עליי להיזהר. תודה, גיא

סביר שתוכל לחזור לקיים יחסי מין אנאליים לאחר שתחלים לחלוטין מהפיסורה (אם יציאה אינה כואבת, יש סיכוי שגם יחסי מין עדינים לא יכאבו), וכדאי להקפיד על יחסי מין עדינים עם חומה מסכך כלשהו. גמר חתימה טובה

שלום, עברתי ניתוח עקב פיסורה לפני כשנה וחצי בשיטת הרחבה ע"י בלון, כעת, בחודש תשיעי חזרו לי טחורים -לדעתי ללא פיסורה אך הסבל רב ואני מפחדת להגיע כך ללידה, בעבר רק ניפידיפין עזר לי, האם אפשר להשתמש בכך בעת הריון? אשמח לתגובה מהירה, תודה

לא נבדק ולכן לצערי התשובה אינה ידועה. בעיקרון ניתן לתת ניפדיפין דרך הפה בזמן הריון (ולעיתים משתמשים בו למנוע לידה מוקדמת), ולכן שימוש במריחה סביב פי הטבעת, בו הספיגה לדם נמוכה, אמור תיאורטית להיות בטוח למדי. גמר חתימה טובה

בס"ד שלום ד"ר זמורה היקר ושנה טובה! יש לי שאלה, בין המעי הדק למעי הגס יש שסתום שמונע החזר של הצואה מהמעי הגס חזרה לדק, נכון? האם בכריתת המעי הגס לקולוניק אינרשיה השסתום הזה נשאר או שגם הוא יורד? עברתי את הניתוח והחיים פשוט יפים :o))))) (יחסית למה שהיה), אני רק מקווה שמערכת העיכול שלי לא תאט את הקצב יותר מדי עם הזמן, כי הכרתי בנות שאחרי תקופה מסוימת הכל נעצר וחזר שוב למה שהיה לפני ניתוח ))))o: אז אני כל הזמן עם הפחד הזה. אז בכל אופן, תודה ענקית על כל עזרתך האינסופית לי ולכולם...... מאחלת לך שתהיה לך שנה הכי טובה שהייתה מכל השנים הקודמות, אבל לא יותר מכל הבאות :o)))))))

הודיה שלום, אני שמח מאד לשמוע על השיפור. ברוב הניתוחים לקולוניק אינרשיה כורתים גם את המסתם הזה, ואין עם זה בעיה. האם המסתם נכרת בניתוח שלך או לא- עלייך לשאול את המנתח שלך. שנה נפלאה גם לך, ולחשוב רק חיובי. לא לדאוג כל כך הרבה... גמר חתימה טובה

מבטיחה להשתדל לחשוב רק חיובי :o)))) גמר חתימה טובה!

שלום רב, כיצד אוכל לעצור דמם בלתי נפסק מטחורים? בד"כ אני שם נייר טואלט ויושב עליו כ-10 דקות ואז זה פוסק ולפעמים זה לא עוזר אפילו בכמה שעות. האם יש איזה חומר ספריי או משהו אחר לעצירת הדימום?

שלום רב, איני מכיר ספריי שעוצר דימום מטחורים, ולרוב מומלץ לטפל בטחורים באחר השיטות השמרניות או הניתוחיות המתוארות למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

תודה על התשובה המורחבת אך לשאלתי... איך ניתן לעצור את הדם הרב היוצא מהטחורים כאשר מדובר בכמויות (האם כדאי לשים קפה במקום המדמם? ושאלה נוספת, כמה זמן לוקח לגוף להחזיר לעצמו את כמות הדם שעיבד ואיך ניתן לזרז את התהליך(אכילה של מזון מסויים אולי..) והאם אין סכנה לאובדן הכרה מכמות בלתי פוסקת של דם מהטחורים? אשר מדממים כ-10 שעות ברציפות

כל מה שבין אדם ביקש לדעת זה איך ניתן לעצור את הדימום מהטחורים לא הרצאה... אז גם אני שואל איך?

ד"ר שלום רציתי מאוד לשאול אם תוכל להסביר ולפרט מהן בדיוק שתי הבדיקות רקטוסקופיה ורקטוסיגמואידוסקופיה, כלומר איך הן מתבצעות ,באיזה כלים ומי מבצע אותן, והאם נעשות בקופות חולים או רק בבתי חולים? תודה רבה מראש-נורית

נורית שלום 2 הבדיקות שאת מתארת הן בדיקות בהן מבוצעת הסתכלות על חלל החלק הסופי של המעי הגס דרך פי הטבעת, וההבדל ביניהן הוא מה המרחק מפי הטבעת אליו מגיעים (ברקטוסיגמואידוסקופיה מגיעים קצת יותר). שתי הבדיקות יכולות להתבצע על ידי מכשיר קשיח או מכשיר גמיש, ולכל טכניקה יתרונותיה וחסרונותיה. לרוב הבדיקה הקשיחה מבוצעת על ידי כירורגים והגמישה על ידי גסטרואנטרולוגים, ולרוב ניתן לבצעה גם במרפאה. גמר חתימה טובה

שלום ד"ר. במשך תקופה של בערך שנתיים אני רואה שלאחר צואה יש סימנים של דם על נייר הניגוב. יש תקופות שזה עקבי ויש תקופות שאין בכלל. בד"כ זה מעט דם אבל יש פעמים בהם יש ממש כתמי דם רטובים כאילו פצע מדמם( כמעט ולא קורה). חוץ מזה יש פעמים שהתחושה היא של יובש בפי הטבעת בזמן הניגוב וכמו איזור שרוט. אני בן 22 ובריא מאוד למעט העובדה שעברתי לפני חודש ניתוח אפנדיציט. מה יכולה להיות הבעיה, כיצד ניתן לאבחן אותה? האם יכול להיות קשר לדימום כזה לניתוח(אולי לפני הניתוח היה דימום מסיבה שונה)? עוד אומר שאין לי כאבים בשירותים וזה בעצם לא מפריע לי חוץ מהדאגה. תודהההההההההההההה רבההההההההה

איצקו שלום, שני שלום, ראשית, אין מקום להלחץ. הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע ממשהו מסוכן כגון מגידול חלילה בגיל 22 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע ממקור כלשהו באיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. יחד עם זאת, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירועים של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה של איזור פי הטבעת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, ולשיקולו יתכן שתופנה לבדיקה כלשהי של החלק הסופי של המעי הגס, כגון רקטוסקופיה או קולונוסקופיה קצרה.

ראשית, אין מקום להלחץ. הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע ממשהו מסוכן כגון מגידול חלילה בגיל 22 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע ממקור כלשהו באיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. יחד עם זאת, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירועים של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה של איזור פי הטבעת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, ולשיקולו יתכן שתופנה לבדיקה כלשהי של החלק הסופי של המעי הגס, כגון רקטוסקופיה או קולונוסקופיה קצרה.

טוב אז ככה לפני חודשים יצאו לי פצעים(בלוטות בצבע לבן חום כזה) אני לא יודעת איך לקרוא לזה זה דומה יותר לקוט'ג או כמו שיש דלקת בגרון ככה זה מופיע לי מתחת לפי הטבעת וזה מגרד בטרוףףףף אני מתביישת ללכת לרופא מהסיבה שאני עובדת איתם ה עושים???????????

סיגל שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, ולצערי אין ביכולתנו ולא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מציע כי תבדקי בכל זאת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. אם אינך יכולה להתגבר על הבושה בפניה למומחים עימם את עובדת, פני למישהו בבית חולים אחר או במרפאה אחרת שאינו מכיר אותך. גמר חתימה טובה

שלום אני בת 32 ולפני 3 וחצי שנים בעת הלידה של בני יצאו לי לאחר מכן טחורים וחזרו חזרה מעצמם ללא כל טיפול. בשנה האחרונה חשתי כי יש לי קפל עור בפי הטבעת. ואילו לפני כשישה ימים יצא לי טחור החוצה מפי הטבעת ואיני יכולה לחשוב על סיבה מיוחדת לכך. אף פעם לא סבלתי מעצירות וגם הטחורים לא מדממים. מה עושים במצב כזה ? כמה זמן לוקח לטחור לחזור חזרה? יש סיכוי שהוא לא יחזור? תודה.

גליה שלום, אל אף שאת לא סובלת מעצירות, מומלץ בתקופה זו להקפיד על ריכוך יציאות, והרגלי יציאה נכונים (כגון המנעות מישיבה ממושכת בשירותים). אם לא תחול הטבה בטווח של כשבוע- שבועיים והבעיה גורמת לך לסבל ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

אני בת 50 בריאה בדרך כלל. סובלת בשנה האחרונהמעצירות,שמתבטאת בקושי בהתרוקנות ותחושה של חוסר התרוקנות לאחר עשיית הצרכים וכאב לעיתים ברקטום ופעם אחת היתה לי דליפה קטנה של צואה לא רצונית . אני סובלת מרקטוצלה .בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית תקינה .בדי קת המונומטריה הראתה:לחץ בסיסי תקין,לחץ יזום בספינקטר אנלי נמוך, RAIR הופק,תחושה ראשונה ברקטום לבלון נמוכה,הופק אניזמוס .יש לי תור לגסטרולוג בעוד חודש.עד אז אם יש אפשרות להסבר תוצאות המונומטריה הרבה תודה על תשומת הלב.

המנומטריה מציעה שיתכן שתלונותיך מוסברות על ידי מצב המכונה אניזמוס, בו ישנה הפרעה בהרפיית שרירי רצפת האגן, שבזמן התרוקנות לא עוברים הרפיה נכונה, ואז יש קושי להתרוקן ותחושת התרוקנות לא מלאה. על מנת להשלים את הבירור, לברר אם אכן יש אניזמוס או לא, ולנסות להבין מה חלקו בתלונותיך לעומת בעיות אחרות שיכולות לגרום לתלונות כאלה (כגון רקטוצלה), מומלץ להשלים גם בדיקה הנקראת דפקוגרפיה (בה ממלאים חומר ניגוד דרך פי הטבעת אל הרקטום, ומבקשים ממך להתרוקן בשירותים במכון רנטגן, תוך צילום של תהליך ההתרוקנות). לאחר מכן מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול או לרצפת האגן לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום, אני בת 21 ולאחרונה שמתי לב כי בעת מתן צואה יש לי דימום קל מפי הטבעת.. זה נמשך כבר ארבעה ימים. מה זה? מה לעשות? זה מסוכן???

שני שלום, ראשית, אין מקום להלחץ. הסיכוי שהדמם שאת מתארת נובע ממשהו מסוכן כגון מגידול חלילה בגיל 21 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע ממקור כלשהו באיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. יחד עם זאת, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירועים של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה של איזור פי הטבעת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, ולשיקולו יתכן שתופני לבדיקה כלשהי של החלק הסופי של המעי הגס, כגון רקטוסקופיה או קולונוסקופיה קצרה.

שלום דר' עברתי ניתוח טחורים לפני 7 חדשים .נוצרה פיסורה מדומה בעקבות הניתוח ועד היום יש כאבים חזקים בזמן היציאות ולעתים גם דימום.הרופאים אמרו עוד לחכות אך כמה זמן? שמעתי על חברת מקרוקיור שמצאה פתרון לחולי סכרת(אני לא) להזרקת חומר ומרפא פצעים עמוקים.האם ראה שזה יכול לעזור גם לי? בברכה ושנה טובה

דלית שלום, הטיפול שאת מתארת אינו כלול בטיפולים המקובלים לפיסורה, ומיועד לפצעים קשיי ריפוי מסיבות אחרות (בין היתר סכרת, פצעי לחץ, פצעים לאחר ניתוחי חזה ובטן, ועוד). הפיסורה (מדומה או לא) ממנה את סובלת היא בעיקרה בעיה של איכות חיים, ולכן בעיני רק את יכולה לומר מתי את מעוניינת בטיפול יותר פולשני בפיסורה זו, ומתי שאת מחליטה שאת רוצה, תפקידנו להציע לך את האפשרויות השונות (כגון ניתוח, הזרקת בוטוקס וכו'), ובהחלטה משותפת לבצע את הטיפול הנ"ל. גמר חתימה טובה.

דר' זמורה תודה לך על תשובתך.האם בוטוקס עוזר גם לריפוי הפיסורה? גמר חתימה טובה ושבת שלום

דר' זמורה היקר, בזכותך אני יכולה להעביר את ראש השנה בלי כאבים... וחששות מניתוח (ביקרתי אצלך לפני שבוע וקצת עם תינוקת) . אלפי תודות. יישר כח יערה

שמח שיכולנו לעזור. גמר חתימה טובה.

שלום, יש לי בעית טחורים חיצוניים ופנימיים, שכמעט כל יום טרומבוטיים, יש לי גם צניחה משמעותית זה לא נעים, וקשה לי לתפקד, אך אני לא יודעת אם הצניחה היא מהטחורים החיצוניים או הפנימיים. אם זה מהפנימיים אז כמובן שהייתי נוקטת בשיטת ה- THD+סליידר ומסיימת עם הסיוט הזה, זו שאלתי , צניחה היא מהפנימיים או החיצוניים? אם מטפלים בטחורים פנימיים, טחור חיצוני יכול להפוך לקטן יותר ופחות כואב? הם קשורים אחד לשני?

לצערי איני יכול לקבוע אם עיקר סבלך נובע מהטחורים הפנימיים או החיצוניים על סמך תיאור באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון ניתן לומר שצניחת טחורים אופיינית יותר לטחורים פנימיים.הטחורים הפנימיים והחיצוניים קשורים ביניהם, ולעיתים קיבוע הטחורים הפנימיים יכול להקטין הבדרגה גם את החיצוניים, אך ככלל אם עיקר הבעיה נובעת בעיקרה מטחורים חיצוניים, אנו לא נוהגים להמליץ על THD כטיפול הבחירה.

ד"ר זמורה שלום אני עברתי ניתוח טחורים בעזרת מכלב לפני כשבוע,כי סבלתי במשך כמה שנים מטחור שנצח. וביומיים האחרונים אני סובל מדימום שרואים בעת הניגוב וקצת באסלה. כמו כן היום הרגשתי עם האצבע שיוצא לי הטחור\הרירית שוב במילים אחרות זה גוש אבל הפעם הוא לא בולט החוצה אלא כמעט..כאילו הניתוח לא עבד. זה אפשרי?ואם לא מהזה הגוש הזה? אני קצת לחוץ מזה,ובכל מקרה תודה רבה

אבי שלום, דמם קל שכיח מאד בתקופה הראשונה לאחר ניתוח לטיפול בטחורים, כולל ניתוח עם סטייפלר. קשה לומר ללא בדיקה מהי הרקמה שאתה חש, אולם ממצאים כאלה יכולים להיות פעמים רבות בצקת או קריש דם ברקמה לאחר הניתוח, שנספגים בהמשך. המלצתחי היא לרכך את היציאות בקפדנות, ולהמתין בסבלנות כ 6 שבועות על מנת להעריך נכונה את תוצאות הניתוח. אם לאחר מכן עדיין יהיה סבל ניכר, מומלץ להבדק שנית.

שלום רב, אני פונה אליך בגלל חיידקי , קלבסיאלה, וקולי בשתן, היות וזה לא עובר זמן רב, נזכרתי שהיו לי אירועים של ניגוב משום שכאילו כמה שניגבתי היה עוד, וזה היה מוזר, אבל זה קורה לעיתים רחוקות, עכשיו נשאלת השאלה האם אירוע כזה יכול להיות הסיבה ?

לי שלום, למרות שקשה לי להבין מתאורך בדיוק את נסיבות העניין, לרוב ניגוב כזה או אחר של איזור פי הטבעת אינו מהווה גורם לדלקת בדרכי השתן. שנה טובה

שלום, עברתי ניתוח פיסטולה שני כבר - אחרי שהראשון לא צלח, השני פתר את הפיסטולה אולם הפצע הפתוח לא נרפא (אני כבר חודשיים אחרי), ונאמר לי שהסיכויים שהוא ייסגר קלושים. אין לי שום כאבים אולם יש לי קצת הפרשות ובתחושה לא נעימה. האם יש דרך קונבנציונלית או לא לגרום לפצע להסגר ולהמנע מניתוח לסגירת הפצע? בתודה מראש המיואש

שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו,ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. שנה טובה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

שלום, רציתי לברר, יש לי טחורים פנימיים וחצוניים עם צניחה דרגה 3-4, הבנתי שניתן לטפל בTHD +סליידר בכל דרגה של טחורים פנימיים אך לא בחיצוניים, ניתן להסיר/לכרות את הטחור החיצוני במהלך הטיפול בTHD +סליידר? כלומר לשלב באותו הניתוח שמטפל בפנימיים עם צניחה גם טיפול לטחור החיצוני?

טכנית ניתן לבצע כריתת טחורים חיצוניים בשילוב עם THD, אבל פעולה כזאת מבטלת את רוב היתרונות של THD, שהם רמת כאב מופחתת והתאוששות מהירה, שכן כריתת הרכיב החיצוני של הטחורים היא פעולה כואבת, ולמעשה מהווה חלק ניכר מהכאב הכרוך בכריתת טחורים רגילה. אם את רוצה לכרות גם את הרכיב החיצוני, או אם הרכיב החיצוני הוא חלק ניכר מסבלך, כדאי לחשוב על כריתת טחורים רגילה.

שלום, יש לי בעית טחורים חיצוניים ופנימיים, שכמעט כל יום טרומבוטיים, יש לי גם צניחה משמעותית זה לא נעים, וקשה לי לתפקד, אך אני לא יודעת אם הצניחה היא מהטחורים החיצוניים או הפנימיים. אם זה מהפנימיים אז כמובן שהייתי נוקטת בשיטת ה- THD+סליידר ומסיימת עם הסיוט הזה, זו שאלתי , צניחה היא מהפנימיים או החיצוניים? אם מטפלים בטחורים פנימיים, טחור חיצוני יכול להפוך לקטן יותר ופחות כואב? הם קשורים אחד לשני?

אתמול הייתי אצל פרוקטולוג , לאבחנתו יש לי טחור אחד חיצנוי ואין סיבה מוצדקת לניתוח, ומה אני עושה אומנם אין לי כאבים חזקים רק לעיתים ואין דימום גם רק לעיתים , אבל יוצא מתוך הטחור נוזל מימי שמציק לי וגורם לי לשפשפות גם כשאני במזגן ולא מזיע ולפעמים יש כאבים , כיוון שזה טחור אחד חיצוני לא ימליצו לי על ניתוח מה אני עושה ? לפנות לרפואה אלטרנטיבי, הפרקטולוג אומר לי שאם ממשיך הנוזל המימי לצאת לטחור לפנות לרופא עור. והביא לי משחה להקלה ולכאב בטחורים למרות שכרגע אין לי כאבים או התנפחות

שלום רב, הטיפול בטחורים נקבע בעיקר לפי מידת הסבל הסובייקטיבי שלך, ולא בהכרח לפי מה שרואים בבדיקה. הבדיקה נועדה בעיקר לראות אם סביר שהטחורים הם אכן הגורמים לסבלך, והאינדיקציה לטיפול היא מידת הסבל שלך ורצונך בטיפול. על פי מה שאתה מתאר, להערכתי הבעיה היא לא בתחום רפואת העור, ואין אנו נוהגים לחוות דעה על טיפולים אלטרנטיביים, שכן היא לא חלק מהרפואה שאנו מכירים. אם אתה עדיין סובל באופן ניכר וכן רוצה טיפול, מומלץ לפנות שנית לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום דר' גרינברג היקר, הבעיות שלי בפי הטבעת החלו לפניי כשנה , אז עברתי ניתוח פיסורה. לפניי חצי שנה עברתי ניקוז אבצס שהיה באותו איזור, לפניי כחודש וחצי עברתי ניתוח אבצס שכלל צינורית ניקוז, הייתי בטוחה שזה יפתור את הבעיה ולא אצטרך שוב לעבור את הסיוט הזה. מאז הניתוח האחרון ההפרשות לא הפסיקו. היום הייתי אצל הכירורג שאמר לי כי אם לא יפסקו ההפרשות אאלץ לעבור ניתוח פיסטורה.שטיפות זה כל מה שאמרו לי לעשות וזה מה שאני עושה כל היום. אני אישה בת 30 לא עברתי לידות עדיין, נשואה טרייה... שאלתי לפי ניסיונך, יכול להיות שדבר הוביל לסיבוך הדבר הבא? מה לגביי לידות זה יכול להחמיר? האם אתה ממליץ על רפואה אלטרנטיבית? אני אובדת עצות...

אתי שלום, ראשית אינני ד"ר גרינברג. שנית, קשה לומר אם האבצס ממנו סבלת קשור לניתוח הפיסורה או לא. בעיקרון יש סיכון נמוך מסויים לסיבוכים זיהומיים כגון אבצס לאחר ניתוח לפיסורה, כולל הווצרות אבצס, אולם סיבוכים כאלה לרוב מופיעים בתקופה הסמוכה לניתוח, ונדיר מאד שיופיעו חצי שנה אח"כ. לכן לא מן הנמנע שמדובר בשני תהליכים נפרדים. אבצס פריאנאלי יכול לעיתים להפוך לאחר ניקוזו לאבצס, בתהליך שאינו קשור לאיכות ניתוח הניקוז או לדרך בו בוצע. אם אכן מופיעה פיסורה, התיקון שלה הוא אכן כירורגי. אין כמובן מניעה ללדת בעתיד, אולם לפעמים לאחר תיקון מורכב של פיסטולות אנו ממליצים על לידה קיסרית. שנה טובה מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

לד"ר עודד זמורה שלום רב, הנני חיילת וסובלת מזה זמן רב מפיסורה וטחורים חיצונים ופנימיים וכך מגירוד באזור. הנני מטופלת ע"י סיבים תזונתיים,אמבטיות ,פרפין,ושמן פרמין אך ללא הטבה ממושכת. בנוסף, הינני סובלת כאשר אני יושבת וחשה באי נעימות . הרופאה שבדקה אותי רצתה לשלול בדיקת גסטרו וניתוח כדי למנוע פגיעה באזור. כיצד ניתן להמשיך טיפול על מנת להגיע לתוצאה טובה יותר? תודה רבה

הילה שלום, צר לי לשמוע על סבלך, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. ככלל ניתן לומר שלכל אחת מהאבחנות שתיארת יש טיפול שיכול לשפר את איכות החיים, תוך סיכון נמוך. לא לגמרי ברור לי למה נשלחת. אם את סובלת ומעוננינת לנסות לטפל על מנת לשפר את איכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. שנה טובה

יש לי טחורים דרגה 3 (שאולי יהפכו לדרגה 4 עם לחיצות הלידה) האם ניתן לבצע THD בזמן הריון (שבוע 36)? האם טיפול עם חומרים כימיים לניתוק הטחור(במקום ניתוח טחורים) יעילים ולאיזה רמות של טחורים? תודה, אילנית

אילה שלום, בעיקרון אנו משתדלים למעט בפעולות פולשניות בזמן ההריון, ומטרת הטיפול בזמן כזה היא להקל על סימפטומים בלתי נסבלים, ולא כמניעה למה שאולי ירקה בלידה. אין מידע רפואי על בטיחותו של HAL במהלך שלב כזה של ההריון, מן הטעם שכמעט אף פעם לא עושים זאת. אם הטחורים שלך כרגע בלתי נסבלים, ניתן לשקול בכל זאת התערבות כלשהי, תוך ידיעה שיש בכך סיכון קטן (למשל לגירוי תחילת לידה). הזרקת חומרים כימיים לטחורים, כמו גם קשירת טחורים, הם בעיקרון פחות פולשניים מ HAL. בהצלחה ושנה טובה.

לפעמים הדם נוזל על הרצפה דרך המכנסיים. זה לא באופן קבוע זה מידי פעם. האם יש טיפול לזה?

ליבנת שלום, מטרת פורום זה היא לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו ואין באפשרותי ולא יהיה רציני מצידי לתת יעוץ פרטני לטיפול ללא בדיקה. כעיקרון אנו מחלקים את ההתייחסות לדמם מפי הטבעת לשניים- דמם מפי הטבעת עצמו, ודמם מהמעי הגס. חשוב לוודא שבעלך עבר לאחרונה בדיקה של המעי הגס כמו קולונוסקופיה. אם זו היתה תקינה, סביר שמקור הדמם בפי הטבעת. אם הדמם מפריע לבעלך והוא מעוניין לטפל בכך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום מזה כמה שנים סובל מגירוד באזור מסביב לפי הטבעת. ביקרתי אצל כירוכג אמר שהעור שלי רגיש מדי ואסור לי להשתמש עם ניר שרותים. אך ורק שטיפה עם מים וסבון. ונתן לי משחה שאני משתמש עד היום טבע קוטן, עוזרת להרגיע המקום ולטפל בפצעים. הגירוד ממשיך עד שהעור נפצע ויורד דם. אני שומר על היגינה גבוהה, אבל לא בכל מקום יש מים וסבון לשטוף אחרי השרותים לכן אני משתמש לרוב עם מגבונים לחים של התינוקות. הדבר המוזר, השתנה מוקד הגירוד עם תופעה חד פעמית של טחורים פנמים, השתנה מוקד הגירוד לאחר שנעלם הטחור הפנימי, באזור הגירוד תמיד יותר בהיר משאר האזור וצבע העור מסביב לפי הטבעת כחול כהה . תודה מראש

יוסי שלום, גרד אנאלי היא תופעה מוכרת, ויכולה להגרם ממגוון של גורמים, חלקם ידועים וחלקם לא. פעמים רבות טיפול נכון בגרד יכול להקל באופן משמעותי ולשפר את איכות החיים. לא יהיה אחראי מצידי לתת לך יעוץ פרטני לטיפול ללא בדיקה, אולם בהחלט מומלץ לפנות למומחה לכירורגיה קולורקטאלית ליעוץ והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

בהמשך להודעה הקודמת - הומלץ לי על קולונסקופיה לבירור חשד למעי רגיז או דלקת במעי ולבירור ההשערה שאלו הם הגורמים לפיסורה במקרה שלי. אני פוחדת שעצם הבדיקה תחמיר את מצב הפיסורה. האם יש בסיס לחשש זה שלי ואם כן האם עדיף לבצע את הקולונסקופיה לפני טיפול בפיסורה בבוטוקס/ניתוח כאשר המצב גרוע ממילא או לאחר טיפולים אלו כאשר הפיסורה תירפא. האם יש סיכוי שההבדיקה תפתח את הפיסורה מחדש? תודה מרא ה

קולונוסקופיה יכולה לאבחן מחלת מעי דלקתית אך אינה משמשת לאבחון מעי רגיז. נכון שהכנה לניתוח יכולה להחמיר את מצב הפיסורה, אולם אם יש חשד למחלת מעי דלקתית, עדיף לדעתי לדעת לפני ביצוע ניתוח אם אכן ישנה מחלה כזו או לא, שכן זה יכול לשנות את השיקולים הניתוחיים. במקרה של הזרקת בוטוקס זה פחות חשוב. לסיכום, אם יש חשד למחלת מעי דלקתית, הייתי ממליץ בכל זאת לשלול זאת לפני תכנון ניתוח לפיסורה. שנה טובה

ד"ר זמורה שלום אובחנתי כסובלת מפיסורה כרונית עמוקה ע"י פרוקטולוג. הפיסורה התחילה בהריון לפני כשנתיים, לאחר מכן עברתי תקופה שקטה והיא החמירה מאד לאחרונה בעקבות חומר משלשל שקיבלתי במהלך בדיקת CT בטן לפני כשלושה חודשים ומאז המצב רק מחמיר. הפרוקטולוג נתן לי טיפול בניפדיפין + ISDN שלצערי לא הועיל. אני סובלת מכאבי תופת אשר מקשים עלי בפעילויות שונות ומונעים ממני לישון בלילה. באחד מהימים לקחתי נר וולטרן וזה עזר מאד ואיפשר לי לישון. בנוסף, רציתי לציין כי איני סובלת מעצירות אלא להפך משלשולים וממספר רב של יציאות ביום, ככל הנראה עקב שילוב של מעי רגיז + תזונה צמחונית, אולם לא הצלחתי לשפר את המצב באופן משמעותי ע"י שינוי התזונה. כעת אני שוקלת טיפול בבוטוקס אך רציתי לנסות נסיונות אחרונים לטיפול שמרני לפני כן. לכן, רציתי לשאול אותך: 1. האם יתכן שקיימת דלקת באיזור ולכן טיפול במשחה אנטיביוטית או בקורטיפואם יעזור ויאפשר לפיסורה להתרפא? האם אתה מכיר פתרונות אנטי דלקתיים טבעיים? 2. האם שימוש בנרות וולטרן על לתקופה מסוימת יכול לגרום נזק או לחלופין לעזור לריפוי? מנסיוני הדבר העלים את הכאב לחלוטין. 3. מה שיעורי ההצלחה בבוטוקס לפיסורה כרונית (בשונה מפיסורה לא כרונית)? תודה מראש ה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פיסורה נגרמת כתוצאה מחתך באיזור פי הטבעת, ולמיטב ידיעתנו אין לתהליך זיהומי או דלקתי חלק משמעותי בסיבות לכך שהיא אינה נרפאת בקלות, ולכן טיפול נגד חיידקים כגון אנטיביוטיקה או טיפול נוגד דלקת כגון משחות המכילים סטרואידים אינםחלק מהטיפול השגרתי בפיסורה ברפואה הקונבנציונאלית. וולטרן היא תרופה משככת כאב, ומכאן כנראה תועלתה, אולם לאפקט נוגד הדלקת שלה אין כנראה תפקיד משמעותי בריפוי הפיסורה, ולכן לא נהוג להמליץ על קורס טיפולי בנרות וולטרן. בוטוקס משמש לרוב לטיפול בפיסורה כרונית, ושיעור ההצלחה שלו נאמד בכ 70-75% בחולים שלא הגיבו לטיפול שקיבלת.

ד"ר זמורה שלום, אני מבין שאתם לא ממליצים על רופאים עם זאת, ישנה שאלה נוספת ששאלתי ב-28 באוגוסט שלא קיבלה מענה, אשמח אם תוכל לענות עליה תודה מראש

התנצלותי. עניתי למטה. שנה טובה.

שלום, בעבר כתבת לי שצריך להגיע לארץ בחודש מאי , לבי"ח פוריה ושיבא מכשיר חדש שעובד כמו הדופלר רק שבמכשיר החדש ניתן יהיה לצרוב במקום לתפור את העורקים החולים, אמרת שבחו"ל הם כבר עובדים איתו והתוצאות טובות וההתאוששות מהירה. המכשיר כבר הגיע לארץ? התחלתם לעבוד איתו? מהם אחוזי הצלחה? הוא מתאים לדרגה 3? הוא יעיל לצניחה/נפיחות? הוא שאת הצניחה צריך להרים כמו בשיטות ה - RAR והמכלב?

שלום רב, לצערי למרות ההבטחות המכשיר טרם הגיע אלי. בפוריה אמור היה לקבל אותו ד"ר בן ציון איתן, את יכולה לנסות לאתר איתו באינטרנט ולברר אצלו אם הוא קיבל אותו.

שלום רב. הוצע לי לעבור ניתוח pph ואני "חייב" לעבור בקרוב בדיקת קולנוסקופיה בגלל הסטוריה של סרטן המעי במשפחתי.לפני כ5 שנים עברתי בפעם הראשונה וההכנות לבדיקה גרמו לי להתקף טחרים קשה ביותר ולקח זמן רב לחזור לעצמי שאלתי מה לעשות קודם קולנוסקפיה או קודם pph בתודה למפרע דויד.

דויד שלום, אין לשאלתך תשובה רפואית חד משמעית, אולם אני הייתי נוטה להציע בכל זאת לעבור קודם קולונוסקופיה, מכמה טעמים. ראשית, לאחר ניתוח PPH תהיה תקופה בה האיזור יהיה רגיש ולא כדאי יהיה להעביר קולונוסקופ דרך איזור הניתוח. שנית, אם חלילה ימצא משהו בקולונוסקופיה, ובוא נקווה שלא, הרי הטיפול בו דחוף יותר מהטיפול בטחורים. בכל מקרה, אין פה כאמור תשובה רפואית חד משמעית ואתה יכול לבחור את הסדר.

שלום ד"ר זמורה אני בן שלושים, לפני כשנה החלו לראשונה להופיע סמפטומים של דמם בעת מתן צואה. לאחר התייעצות עם פנימאי ביצעתי בדיקות דם (פעמיים בשנה האחרונה) שיצאו תקינות למעט לויקוציטוזיס מינורי (קצת מעל 10,000). והוא הסיק שמדובר בטחורים. בעקבות הקפדה על תזונה הדמם פסק אם כי הופיע מדי פעם באופן ספורדי, אחת לכמה חודשים. לפני כחודשיים חזרתי למשטר של פעילות גופנית (ריצה ארבע פעמים בשבוע בערך) ודיאטה בין היתר בגלל שהרגשתי שמערכת העיכול אינה במיטבה (הרגלי התזונה שלי לא היו מוצלחים במיוחד). לפני שבוע בערך החל לדמם להופיע שוב ובתדירות גבוהה מעבר. האם יש צורך לבצע קולונסקופיה? האם יש מקום לחשש ממשהו חמור יותר מטחורים (אני לא סובל מעצירויות או שלשול כרוני) והאם ישנה אפשרות שהתייעצות עם עם תזונאית קלינית ובניית תפריט הולם אולי תסייע לטפל בבעיה? תודה רבה מראש

אבישי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הסיכון של בחור בן 30 לפתח גידול של המעי הגס נמוך מאד, וסיכוי גבוה שמקור הדימום אכן בפי הטבעת, למשל מטחורים. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם אין לך ספור משפחתי של מחלות מעי, כנראה שבדיקה קצרה כגון רקטוסקופיה או סיגמןאידוסקופיה יכולה להספיק. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה. התייעצות עם תזונאית לבניית תפריט נכון תמיד מבורכת.

שלום, קראתי שישנה טכניקה חדישה יותר מדופלר , שיטת ה- SLIDER THD המאפשרת תפירת עורקים כמו בדופלר + ביטול עודף של נפיחות/צניחה של רירית , אך ורסיה זו של המכשיר איננו עדיין בארץ כיום. 1. איך היא מבטלת את עודף הרירית? מקבעים את הרירית לרקטום כמו ב- PPH? 2. לאיזה דרגת טחורים היא מתאימה? 3. מתי הטכניקה אמורה להגיע לארץ? תודה.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. כיום למעשה רוב הכירורגים המבצעים THD,מבצעים אותו בצורה קצת שונה מזו שתוארה במקור, ובאופו שגרתי אנו במצעים בנוסף לתפירת העורקים גם קיבוע של הרירית העודפת, הנקרא בלשוננו פליקציה. מכשיר הסליידר נועד להקל לבצע פליקציה זו, אולם אנו עושים אותה כיום כאמור שגרתית גם במכשיר הקודם. הסליידר לא משווק היום רוטינית בארץ, אולם אם את רוצה אותו ספציפית, נוכל לבדוק עם היבואן אם ניתן להביאו במיוחד. קיבוע הרירית לא דומה לזה ב PPH שכן אינו כולל כריתה, אלא תפירה חוזרת ונשנית של רירית עודפת, המקבעת אותה לחלק העליון של פי הטבעת/לרקטום התחתון. השיטה יכולה למעשה להתאים לטחורים פנימיים בשל דרגה, אך לא לטחורים חיצוניים. אם זאת, יש לציין, שככל שדרגת הטחורים גבוהה יותר, סיכויי ההצלחה של הפעולה לטווח ארוך כנראה נמוכים יותר.

שלום ד"ר זמורה, אשתי עשתה אתמול בדיקת קולונוסקופיה ארוכה עד הצקום,כבדיקה שיגרתית עקב גילה 55, לגילוי מוקדם של סרטן המעי(מדובר בבדיקה ראשונה בחייה).סובלת מטחורים מזה שנים עם טיפול מקומי שמרני בלבד,ללא שיפור ניכר.סובלת שנים מעצירויות ספוראדיות ויציאות לא גושיות במיוחד עם מרקם הקרוב לרך עד מימי.לא עברה כלל בדיקת דם סמוי.נצפה דם רק בניגוב האנוס. במהלך הקולונוסקופיה הנ"ל זוהו: 1.טחורים פנימיים בדרגה 2-דוליקו-סיגמויד-דולקיקו קולון 2.פוליפ ססילי בגודל 5 מ"מ,בגובה 30 ס"מ,כריתה עם-1-HOT BIOPSY--בצילום POST POLYPCTOMY אני מזהה כריתה לא מלאה,כלומר נותרה בליטה מעל דופן המעי,אך לא ברור לי גובה הבליטה שנותרה. 3.פוליפ ססלי בגודל 1 ס"מ בגובה כפף הטחול.הפוליפ נכרת עם SNARE (לא בוצע צילום לפני ואחרי הכריתה) וכאן אצטט כלשונו את מה שנרשם בטופס הבדיקה בפרק תוצאות הבדיקה: "....(פוליפ נאבד ב SUCTION PORT)-סתם מכשיר-בזמן שאיבה-בדיקה הופסקה-בדיקה חוזרת עם מכשיר אחר עד ציקום-שוב בדיקה איזור כריתת הפוליפ-ציקום זוהה על פי צורתו אופיני-פתח תוספתן-וCECAL VALVE ....." אבחנות בביקור:COLONIC POLYP SESSILE הזמנת ביפסיה: נלקח לביפסיה רק הפוליפ הססילי בגודל 5 מ"מ מהסיגמויד קולון כאמור הפוליפ בגודל 1 ס"מ,שסתם את המכשיר,לא הוצא מהמכשיר אותו סתם,כך שלא נלקח לביופסיה. ברשותך אציג לך מס' שאלות שמטרידות אותי ואת אשתי: 1.מה ניתן לעשות בהעדר ביופסיה מהגידול שאבד בסקשיין של המכשיר הראשון שנסתם והוחלף?הרי בהעדר ביופסיה נותר סימן שאלה גדול לגבי האפשרות לגידול ממאיר במקום.האם יש דרכים נוספות כדי להתמודד במקרה זה עם שאלת אבחון לממאירות?מה לדעתך על אשתי לשאול/לבקש מרופאיה כדי לברר זאת?כיצד היית פותר את הבעיה הקשה הזאת? 2.מה הסיכונים לממאירות בהעדר ביופסיה וצילומים של הפוליפ שאבד ולפי הנתונים שהצגתי לעיל? 3.מהם הסיכונים לממאירות של הפוליפ שנלקח לביופסיה לפי הנתונים שמסרתי(כגון:מיקום,סוג,גודל,שארית פוליפ שלא נכרת ועוד).כמובן שכשיגיעו תוצאות הביופסיה,זה ילמד יותר,אך עדיין תיוותר שאלת הבליטה שנותרה,עליה אין ביופסיה) 4.מה המלצתך לגבי המשך המעקב,לאחר גילוי הפוליפים.סוג המעקב,תדירותו,בדיקות עזר כמו בדיקת דם למרקרים לסרטן המעי הגס.האם לדעתך,לפי התמונה הנ"ל, הכרחי לעשות בדיקת מרקרים כעת? 5.האם ניתן/צריך היה לחלץ את הפוליפ שסתם את המכשיר ולשלחו כביופסיה להיסטולוגיה? 6.האם סתימת מכשיר בפוליפ זה מצב שכיח בבדיקות מעין אלו?כיצד זה קורה וכיצד ניתן למנעו. אני חושש שהעדר הצילומים של הפוליפ,לפני שאבד,,מלמד שלא זוהה טרם שנשאב בטעות במכשיר הראשון,שפשוט נתקל בפוליפ במהלך הבדיקה,ללא שזוהה,והמכשיר ביצע פעולת שאיבה אוטמטית מלאה ולא מבוקרת, שלא איפשרה אחיזת הפוליפ והוצאתו לביופסיה. אם אכן כך קרה,מה זה מלמד על אופי הגידול והסיכון לממאירות במקום? כמו כן,העדר צילום של אזור הכריתה שלו במכשיר השני,שהוכנס לבדיקה בעקבות סתימת המכשיר הראשון,מלמד אולי שלא זוהה בוודאות מיקום הפוליפ שאבד בשאיבה או שבמכשיר השני לא היתה אופציה לצילום או שהיתה תקלה במצלמה.אני די חושש,מאחר ולו היו צילומים שלו היתה אינדיקציה מינימלית לצורתו,למירקם והצבע שלו שיכלו לתת אינדיקציה כלשהי לפוטנציאל הממאירות שלו. אני מתנצל על אורך השאלות שהצגתי כאן,אך לא ראיתי דרך טובה יותר כדי לתת לך תמונה מדויקת ככל האפשר ושאלות מפורטות וממוקדות בעקבות הדאגה העצומה שלי ושל אשתי בעקבות הבדיקה שעברה.אני סמוך ובטוח שמומחיותך הרבה בתחום הנ"ל ותשובותיך,עשויים לסייע לנו להפחית את רמת החרדה שלנו וכן לדעת כיצד לנהוג בהמשך כדי לפתור את שאלת הממאירות כיום ובעתיד. תודה רבה לך דורון

דורון שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לגבי הפוליפ הקטן, של 5 ממ, הסיכוי לממאירות בפוליפ בגודל כזה הוא קטן מאד, סוג הכריתה (hot biopsy) מקובל לפוליפים כאלה, ואין בעיה עם שולי הפוליפ שנשאר פעמים רבות בסוג ביופסיה זה. לגבי הפוליפ הגדול יותר, הוא בגודל הגבולי בו פוליפים מתחילים להיות משמעותיים, אך עדיין פוטנציאל הממאירות בפוליפ בגודל זה נמוך. שיטת הכריתה עם סנר ונסיון להוציא את הפוליפ עם סקשן היתה גם היא מקובלת ונכונה. לצערנו לעיתים מתרחשות תקלות במקצוענו, כפי שאירע במקרה זה. את הנעשה אין להשיב, ואין דרך לדעת מה הכיל פוליפ זה. פרקטית, הייתי ממליץ לחזור על קולונוסקופיה בטווח של חצי שנה עד שנה להסתכלות חוזרת על המקום המתואר, ועד אז פשוט להנות מהחיים, שכן הסיכוי הסטטיסטי שפוליפ בגודל כזה הכיל גידול ממאיר פולשני שהיה דורש טיפול נוסף הוא נמוך. שנה טובה,

שלום ד"ר זמורה, מתנצל על תגובתי המאוחרת.תודה לך על תשובתך. רציתי רק ליידע אותך שאשתי לא יכלה להמשיך ולהיות במתח ובאי וודאות לגבי שאלת הממאירות,בהעדר ביופסיה ולבקשתה,עברה בדיקה חוזרת בה נלקחה ביופסיה מרירית דופן המעי במקום בו אבד הפוליפ ובאותה הזדמנות הרופא גם סימן בדיו את המקום וגם את מקום הפוליפ השני. כך בעוד שנה עד שלוש שנים,תלוי בתוצאת ההיסטולוגיה,ניתן יהיה לזהות את המקום בו נכרתו הפוליפים ולעקוב אחריהם. אגב כך,ראוי שהרופאים תמיד יסמנו את מקום הכריתה לזהוי המקום למעקב בעתיד ובמיוחד שלפי הפרוטוקול,במקרה וההיסטולוגיה של פוליפ שנכרת מצביעה על ממאירות שלו,חוזרים למקום וכורתים את הדופן באזור ממנו נלקח.אם לא יסמנו בדיו,עלולה להיות בעיה בזהוי המקום. לדעתי,אשתי קיבלה החלטה נכונה שהיא עדיפה בעיני על הסתמכות על סטטיסטיקה ועל ההסתברות הנמוכה לגידול ממאיר. כפי שאתה יודע,ביופסיה של הדופן נותנת תשובה וודאית.במקרה של ממאירות במקום,ניתן לטפל בזה בהצלחה. לעומת זאת,לו אשתי היתה נוקטת בדרך של המתנה לבקורת חוזרת בעוד חצי שנה,היתה מאבדת זמן יקר וקושי בטיפול אם היה מתברר שזה ממאיר והחלו פיזור וגרורות. האם גם אתה סבור כך? שתהיה לך שנה טובה ובריאה בכבוד רב דורון

לד"ר זמורה שלום, כשלושה שבועות לאחר ניתוח הסרת גידול מהמעי הגס (anterior resection)יש לי תנועת מעיים מוגברת (שש-שבע פעמים ביממה) בלוויית טחורים - תופעה שלא סבלתי כמעט ממנה בעשור הקודם לניתוח. שאלותיי: האם זה מצב צפוי לאחר ניתוח שכזה? כיצד אוכל להקל על הטחורים? האם מומלץ לצמצם את האכילה, לפחות באורח זמני? האם הגברת עצימות/משך ההליכה היומית עשוי לעזור? עד כה שימוש בנרות הביא אמנם להקלה זמנית אבל המצב חזר לקדמותו ברגע שהפסקתי. תודה רבה, דניאל

דניאל שלם, ניתוח לכריתת מקטע מעי יכול לגרום לשינוי מסויים בהרגלי היציאה, ופעמים רבות שינויים אלו הולכים ומשתפרים בהדרגה לאורך שבועות וחודשים. מומלץ לנסות להסדיר את היציאות (למשל על ידי תוספי סיבים) בכדי שיגרו פחות את איזור הניתוח. אם אין הקלה ניתן להוועץ הכירורג/ית המנתח/ת או במחלקה המנתחת אשר יודעים בדיוק איזה ניתוח בוצע ולמה.

שלום רב, ברצוני לשאול לגבי הסיפטומים של בלט מעי... בקיצור אספר לך כי אני סובלת הרבה זמן מעצירויוצ קשות ביותר, ויציאות לעיתים רחוקות כמו אבנים, יצאו לי טחורים חיצוניים עם קריש דם וכאבים, בפעם השניה יצא עיגול בלי כאב מפי הטבעת, ןתוך שבועיים התופעות שהיו לי הם חיידקי מעיים בשתן, קלבסיאלה קוקוס.. ואי קולי ששום אנטיביוטיקה לא עוזרת לו, זינט פעמיים, ועכשיו צפ ציפרודקס, שהם מותאמים לחיידק, כמו כן יש לי דליפת שתן במאמץ, אני כותבת את זה מאחר ואני מרגישה הרגשת כבדות, ואכן גם השופכה צנחה, אבל אני מרגישה גם לפעמים לחץ וכאבי תופת ברקטום, כמעט עילפון, היה לי פעמיים התקף כזה, שהיה לי עצירות קשה אקיבלתי כאב נוראי שהקרין גם לרחם לפני מספר ימים פניתי לפרוטולוג, שאפילו כעס שהיגעתי, בטוענה שמי שלח אותי אליו, רציתי שיבדוק מעורבות בין הרקטום לנרתיק ולשתן, והוא שלל זאת. לאחר שביצע גם בדיקה [בחוסר רצון] עם אצבע, אמר שאין לי כלום, תוך דקה... אבל אני לא רגועה מכל מה שעובר עלי, מה לדעתך עלי לעשות? פניתי גם לאורוגניקולוג שרוצה לנתח להרמת השלפוחית...האם הוא יכול לזהות בלט או מעורבות הנרתיק? תשובתך חשובה לי מאוד תודה

טלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תאורך מחשיד לבעית תפקוד קצפת אגן משולבת, ובעיות אלו מטופלות לרוב במשותף עח ידי כירורגים קולורקטאליים, גסטרואנטרולוגים המומחים לרצפת האגן, ואורוגניקולוגים. בלט של רקטום אל תוך הנרתיק נקרא רקטוצלה, ולרוב רופא מנוסה בתחום זה מכל אחד מהמקצועות הנ"ל ידע לזהותו בבדיקה. כמובן שלא אוכל לומר לך ללא בדיקה האם יש ממצא כגון זה ומה משמעותו. פגיעות בתפקוד קצפת האגן יכולות לפגוע מאד באיכות החיים, ובמקרים רבים יש טיפולים שיכולים לעזור. מומלץ לפנות שוב לאח הרופאים המומחים לתחום זה לבירור והכוונת הטיפול מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום, הבן שלי בן 3.5 כבר שנה גמול מפיפי אך עם עצירויות של קקי לא מוכן לשבת בשירותים, לא סיר ולא טיטול היה עושה פעם ב- 10 ימים- לא עזרה תזונה נכונה, שמן פרפין כיום עושה פעמיים בשבוע- רק בתחתונים- במהלך השבוע מתאפק ושיוצא לו - מדובר על כמויות גדולות שלא הגיוניות לילד בגיל כזה מדי פעם אני מורחת לו משחה טבעית קלנדולה בפי הטבעת כדי שיכאב פחות מה עושים??? תודה רבה

עירית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מבין את מצוקתך כאם, אך לצערי איני כירורג ילדים ואיני מטפל בשגרת יומי בילדים בגיל זה. מומלץ להתייעץ עם גסטרואנטרולוג ילדים.

שלום, במשך כחצי שנה אני סובל משריפה בפי הטבעת, עם גירודים בלתי ניתנים לסבילה. הייתי אצל רופא משפחה ששלל המצאות טפילים. הייתי אצל פרוקטולוג שאמר שהכל תקין והבעיה לא בתחומו ושלח אותי לרופא עור ששלל פטריות ודברים נוספים ושלח אותי שוב לפרוקטולוג שבדק אותי וביצע אנוספקופיה ואנורקטוסקופיה שיצאו תקינים. ושלח אותי שנית לרופא עור. הייתי שוב אצל רופא עור שלא ראה כלום שוב ונתן תרופות להרגעת הגרד (דרמלר, זילרג'י) שאינן עוזרות כלל (אני מורח את המשחה ולוקח את הכדורים כבר כ- שבוע וחצי ולא מסתמן הקלה). איני יודע עוד מה לעשות, הגירודים והצריבה אינן ניתנים להבנה. איכות חיי ירדה מאוד. אני בן 28 ללא בעיות רפואיות אחרות ונתקלתי בתופעה זו פעם ראשונה, כאשר כפי שציינתי תופעה זו נמשכת כבר יותר מחצי שנה. אודה להתייחסותך ולהכוונה מה לעשות?? האם ישנה דרך להקל על הצריבה והכאב? תודה.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונתך יכולה להחשיד לבעיה הנקראת "גרד אנאלי", תופעה מוכרת וידועה שאינה נדירה, והיא בהחלט בתחום הטיפול של הכירורגיה הקולורקטאלית. יתכן שבמקרה נפלת על פרוקטולוג שלא מנוסה בבעיה זו. מומלץ לפנות שוב לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מחבר: ד"ר עודד זמורה תאריך: 1/9/2009 שעה: 23:07 עוזי שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות לנבוע ממגוון של סיבות, כולל גרד אנאלי, שהוא מצב בו יש גרד עז באיזור פי הטבעת ללא ממצא אורגני שיכול להסביר אותו. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מחבר: ד"ר עודד זמורה תאריך: 6/8/2009 שעה: 18:48 זיו שלום, מדובר בתרבית בה צמחו חיידקים שבדרך כלל מצויים באיזור זה, ולא נראה לי שיש לה משמעות הקשורה לסבלך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

ד"ר זמורה שלום, אשמח לתשובה לשתי שאלותי מתאריך 28 באוגוסט 09 תודה

ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו. אין פורום זה נוהג להמליץ על רופא זה או אחר. ישנם רבים וטובים העוסקים בתחום.

שלום רב, נשלחתי לבצע בדיקת קולונוסקופיה. החומר שנתנו לי לשתות הוא MEROKEN "חדש". שאלתי היא למה לנתו לי לשתות את זה ולא את SOFODEX? ושאלה נוספת, האם ניתן לערבב את MEROKEN "חדש" עם ספרייט במקום עם מים כדי שיהיה יותר "טעים". תודה רבה מראש, יואב.

יואב שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. סופודקס יצא משימוש בחלק מקופות החולים עקב דווח על סיבוכים, למרות שהוא עדיין מאושר לשימוש בישראל. אין מניעה לערבב עם ספרייט.

תודה רבה.

שלום ד"ר.. אני בן 33, סובל בחמש השנים האחרונות מאבצס בלחי השמאלי של הישבן. האבצס מופיע בתדירות איומה של חודשיים - שלושה, לא מלווה בחום ו/או הפרשות, אך מלווה בכאב רב. עד כה טופלתי אנטיביוטית לרוב באוגמנטין 875 מ"ג ובפעמיים האחרונות בציפורל 500 מ"ג.בעברי ביצעתי בדיקות רבות שהעלו את הנתונים הבאים: בבדיקה לקשר רקטאלי אצל פרופ' וולפיש בסורוקה - לא נמצא קשר פרוקטולוגי. סדרת בדיקות במחלקה הזיהומית בסורוקה אצל ד"ר רוזה - אין ממצאים (תרבית, איידס, מיקרובקטריה - שלילים). לאחרונה התייעצתי עם פרופ' מיכה רבאו באסותא ת"א ולדבריו מדובר בנגע עורי שהמלצתו היתה להסירו בניתוח. רוב רופאי המשפחה בדעה שהתערבות כירורגית לאו דווקא תפתור את התופעה, ולאור המידע הרישתי ששאבתי נורא מפחיד אותי הסיבוך שפוגע בשליטה בשריר הסוגר. ברשותך ד"ר מספר שאלות: האם ישנה אפשרות לאבחן את האיזור בעזרת אולטאסאונד, CT,MRI או כל שיטת הדמייה אחרת שבעצם תאשר ותגדיר את אופן הטיפול המועדף? האם זה נגע עורי או פיסטולה? מה נתיביה וכו'? האם ניתן / רצוי לפתוח את האיזור לאחר הטיפול התרופתי?(תמיד נשארת גולה פנימית קטנה עד להתפרצות הבאה). אני מעשן 6 סיגריות ביום, שוקל 73 ק"ג, 183 ס"מ,סוג דם B פלוס, ללא בעיות בריאות אחרות, אבל מהאבצס... נמאס לי ואני לא יכול להתמודד עם זה מנטלית כבר.. ד"ר יקר.. אשמח ואודה מקרב לב לכל הצעה אפשרית ולחוות דעתך בנושא.. תודה רבה.. ובריאות לכולנו..

איתי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. קצת קשה לי לתת לך יעוץ אחראי ללא בדיקתך, ואני יכול רק לומר לך שנבדקת על ידי מומחים טובים ומנוסים בתחום. ככלל, אם הממצא אינו קשור לפי הטבעת, נראה לי שהסיכון לפגיעה בסוגרים קטן מאד. איני יודע אם בדיקות הדמיה יסייעו בתכנון הטיפול, וברוב המקרים אין בהם צורך. לגבי המלצות, כאמור, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.

הי, יש לי כאבי בטן זה זמן רב, וכל הבדיקות שעשיתי עד כו, כולל גסטרוסקופיה וסיגמואידוסקופיה, היו תקינות לאחרונה מומחה הגסטרו שלח אותי לבדיקת בטן\אגן ט. ממוחשבת (C.T), אך רופא אחר שהתייעצתי איתו המליץ להתחיל בצילום רנטגן של המעי הדק בלבד ולחסוך את כל הקרינה. לפי דעתו רק אם צילום הרנטגן יראה על בעיה יש לעשות את ה C.T האם ההמלצה נכונה? האם ישנה אפשרות שישנה בעיה שרק ב C.T תתגלה?

בטי שלום, בדיקת צילום מעי דק עם שתיים חומר ניגוד גם היא בדיקה עתירת קרינה, ורמת הדיוק שלה פחותה בהרבה מזו של CT מכוון למעי הדק (הנקראת CT אנטרוגרפי). אם רוצים לנסות לחסזך את הקרינה, ניתן לבצע בדיקת MRI של המעי הדק, הנקראת MRE. חשוב לודא שהבדיקה מבוצעת במכון בעל נסיון בביצוע בדיקה זו, שכן היא לא מבוצעת שגרתית בכל מכון MRI. הערת אגב, אם עברת סיגמואידוסקופיה בלבד ללא קולונוסקופיה מלאה (הכוללת את סוף המעי הדק), יתכן שכדאי לשקול, ביעוץ עם הגסטרואנטרולוג המטפל, גם ביצוע בדיקה זו.

ד"ר אני סובל 3 שנים משריפות בפי הטבעת דבר שאני לא יודע איך לחיות אתו ביצעתי סדרת בדיקות קולונסקופיה תקינה, מינומטריה תקינה,ובדיקות אצל פרוקטולוג,תוצאה לא נצפו טחורים ,טיפול שמרני לא עוזר משתמש במשחות כגון פנטיזון,דרמאקובין להכלה ללא הטבה אני מרגיש שאיזור פי הטבעת בפנים רגיש מאוד וכמו עור שורף ולכן באה הרגשת השריפה העזה, אני חושב שזה לא המקרה הראשון וזה שווה בדיקה מבקש אם תוכל לעזור לי בייעוץ , הדבר כבר בלתי נסבל ואיבדתי תקווה לטיפולך המסור

עוזי שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות לנבוע ממגוון של סיבות, כולל גרד אנאלי, שהוא מצב בו יש גרד עז באיזור פי הטבעת ללא ממצא אורגני שיכול להסביר אותו. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מחבר: ד"ר עודד זמורה תאריך: 6/8/2009 שעה: 18:48 זיו שלום, מדובר בתרבית בה צמחו חיידקים שבדרך כלל מצויים באיזור זה, ולא נראה לי שיש לה משמעות הקשורה לסבלך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום רב, לאחרונה הופיעו אצלי נגעים קטנים כמו גושי בשר (עגולים) באזור פי הטבעת ולידו..היציאות רכות, ואני מקפיד על היגיינה וניקיון באזור זה. איני יודע אם מדובר בטחורים או במשהו אחר. הנגעים הללו לא גורמים לכאב או לדימום (פרט לפעם אחת לאחר יציאה, הייתה טיפה של דם בעת הניגוב). המצב פשוט מלחיץ אותי ומטריד אותי מאוד. האם מדובר בטחורים חיצוניים? האם כדאי לי לנסות להשתמש במשחת "פרוקטוגליבנול"? אני אובד עצות. אודה מאוד לעזרתך. תודה מראש, אלכס.

אלכס שלום, "נגעים" באיזור פי הטבעת כפי שאתה מתאר יכולים להחשיד לקפלי עור של טחורים חיצוניים, אך ישנן אבחנות נוספות (נדירות יותר) שיכולות לגרום לתלונות דומות. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. אם אכן מדובר בטחורים חיצוניים, ואתה לא סובל מהם כלל, אז לא דרוש טיפול ספציפי, ואין טעם למרוח משחות להקלה בסבל הנגרם מטחורים.

תודה רבה על התייחסותך המהירה, שאלה נוספת באותו עניין: האם ייתכן שמדובר במחלת מין? קונדילומה? (הקפלים שנוצרו הם קטנים ובודדים ,2-3). היום הייתי בבדיקה אצל רופא משפחה והוא הפנה אותי לרופא עור. עפ"י רופא המשפחה יש לי טחור פנימי ולגבי הגושים שנוצרו הוא לא יודע כל כך מה זה אך לא חושב שמדובר בקונדילומה. במידה וכן, כיצד נדבקים ? האם חברתי צריכה להיבדק גם כן למרות שאנו מקפידים על קיום יחסי מין מוגנים (באמצעות קונדום). ? כיצד עובר הנגיף מאדם לאדם? ע"י חדירה ללא קונדום או גם ממגע פשוט ניתן להידבק? תודה רבה.

שלום, חברתי סובלת מזה מספר חודשים מאי נוחות וכאבים בפי הטבעת, לפני כחודשיים היתה אצל כירורג מטעם קופת החולים שלא ראה שום דבר אשמח לקבל פרטים של פרוקטולוג טוב באיזור רמת גן/תל אביב או גוש דן אשר מקבל לקוחות של קופת חולים כללית דרך המושלם ככה שלא צריך לעבור דרך רופא המשפחה או לחילופין שעובד לגמרי באופן פרטי, העיקר שיהיה טוב תודה

כמו כן, ליעצמי בעבר היו כאבים בפי הטבעת עם דימום שאובחנו בפיסורה, לאחר מספר סבבים של טיפול שמרני הדימום הפסיק אך הכאבים לא חלפו (בעיקר בזמן ישיבה בשירותים) ולכן פניתי שוב לפרוקטולוג שאמר שהפיסורה חלפה ושהדבר היחיד שהוא רואה זה גירוי שטחי קל בעור סביב פי הטבעת עם סדקים מקרוסקופיים שטחיים ביותר, עם זאת, הכאבים עדיין לא חלפו לגמרי. שאלותי הן כאלה, קודם כל, האם יש לך איזה שהן המלצות בכדי להפטר מהכאבים, ושנית, האם יתכן שמדובר במשהו ממקור ויראלי או חיידקי ושחברתי נדבקה ממני? אם כן, כיצד בודקים זאת? תודה

זיהומים חיידקיים לא שכיחים באיזור זה, וזיהומים ויראליים לרוב גורמים לנגעים הניתנים לזיהוי בקלות בבדיקת מומחה. הרבה יותר שכיח שחברתך ואתה סובלים מבעיה דומה במקרה, מאחר שאילו בעיות שכיחות של איזור פי הטבעת, ואם יש בכל זאת מכנה משותף, הוא לרוב נעוץ בהרגלי תזונה דומים. אם האבחנה נכונה וסבלך נגרם רק מעור סדוק, ניתן לנסות להגן עליו עם משחת הגנה כגון אילו שמורחים לתינוקות בחיתולים, אבל אופי הכאב שהוא רק בעת יציאה בהחלט מחשיד לפיסורה שארית. אם זה מפריע לאיכות חייך באופן ניכר, מומלץ לפנות לבדיקה חוזרת.

בת 62 ולאחרונה התחלתי לסבול מתופעות לא נעימיות בעליל. באנאלסקופיה נמצא ליקוי בתפקוד הספינקטר ונשלחתי לבדיקות כדלקמן: פרוקטוגרפיה, מנומטריה, US ולבסוף בדיקה עצבית שאינני זוכרת כרגע את שמה. אני מאוד מקווה שימצאו את הסיבה באופן חד-משמעי ובכוונתי להגיע אליך עם הממצאים בסוף סידרת הבדיקות, שמטבע הדברים אני נאלצת לחכות המון זמן ביניהן. לאור המלצה חמה שקיבלתי ולאור ה-CV שלך, יש בכוונתי להגיע אליך, או לשיבא או באופן פרטי, כי אני חברת קופ"ח מאוחדת (עם ביטוחים משלימים לסוגיהם). שאלתי: האם אתה עשוי למצוא פתרון בכל מצב? כלומר, בין אם זה יימצא כהפרעה ניירולוגית, או שריר או אחר (עברתי עד כה רק פרוקטוגרפיה ונמצאה אי-תקטנות אבל לא הסיבה, כך שאני נוטה להבין שאין בעיה אנטומית שקשורה לכך)? תודה מראש על התייחסותך.

נועה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב חופשה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפול בבעיות שליטה בסוגרי פי הטבעת, ויש כיום פתרונות רבים שיכולים לשפר באופן ניכר את איכות החיים. כמו בכל טיפול רפואי, אין לשום טיפול 100% של הצלחה, ולכל טיפול יש גם רמה כזו או אחרת של סיכונים, אבל ככלל ניתן לומר שבטיפול מוכוון נכון (המתבסס על תוצאות הבירור שאליו נשלחת) ניתן ברוב המקרים לשפר באופן ניכר את איכות החיים. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

על הסברך המפורט והמשכיל כל כך. אני אכן בתהליך של בדיקות (כל הבדיקות שציינת בתשובתך ופרוקטוגרפיה בנוסף), כאשר עד כה נמצא שהמצב "לא תקין" אבל טרם נמצאה הסיבה. יש לי תחושת בטן (תרתי משמע) שהבדיקה האחרונה - EMG - שיועדה לאוקטובר תעלה על הבעיה ועל הגורם לה. ארשה לעצמי לפנות אליך בתל השומר עם הממצאים, כמובן עם קביעת תור מסודרת. האם אפשר לקבל טלפון של מזכירתך לצורך זה? סביר שזה יהיה בסוף אוקטובר תחילת נובמבר, אם תהיה בארץ ואם יש אליך עדיין תורים פנויים במועדים הללו.

לאחר שבוע וחצי של כאבי טחורים וסיום הטיפול עם נרות פרוקטוצרין ועוד מיני שכאלה היגעצי היום לרופא כירורג. 2 זריקות להרדמה מקומית והוא חתך אותן,ניקז קרישי דם שהיו ושלח אותי לדרכי עם פד לספיגת הדימום והנחיה להימנע ממריחת קרמים בעשרה ימים הקרובים. האם זהו נוהל תקין ? מה ימנע מהמקום להזדהם,? הרי זה פצע פתוח. ואיך לטפל לאחר היציאה הבאה ? הייתי כ"כ מחוסלת שלא חשבתי לשאול את כל השאלות האלה. צריכה עצה ודעה דחוף! תודה

דנית שלום, קשה לחוות דעה על טיפול כזה או אחר מבלי לבדוק אותך טרם הטיפול, אולם מה שחשןב כרגע הוא פשוט לשמור על הגיינה מקומית ברחצה במים וסבון כ 3 פעמים ביום ולאחר יציאות, ולהקפיד על ריכוך יציאות. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי.

ד"ר שלום לפני כחודש הובחנתי ע"י פרוקטולוג כסובל מפיסורה כרונית וטחורים והומלץ על טיפול בניפידיפין. לפני כשבוע בביקורת הרופא התפלא מאוד ואמר שהסדק נסגר לגמרי וגם הטחורים נעלמו למרות שהתעקשתי שאני מרגיש בוודאות שהוא עדיין קיים ואני מרגיש את אותם כאבים באותו מקום ועדיין יש דימומים... אני חייל ובגלל המלצת הפרוקטולוג אני לא יקבל עוד הפניה(זה מה שרופא היחידה אמר לי) בהנחה שעדיין אני סובל מפיסורה האם יש תכשירים ביתיים שבהם אוכל להשתמש על מנת להקל עליי כגון קרמיים למיניהם משחות ותחליבים... תודה.

א שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב חופשה. משחות לטיפול בפיסורה, כגון משחת ניפדיפין, דורשות בעיקרון מרשם רופא, ולרוב לא ניתן לקבל אותן ללא מרשם. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. אם אתה ממשיך בכל זאת לסבול מומלץ לבקש בכל זאת הפניה חוזרת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.