פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

מישהו שמע על הטיפול/פרוצדורה רפואית, שהיא בעצם סוג של גסטרוקופיה ושימוש בגלי רדיו להסרת רירית בארט ? במידה וכן, אשמח למעט פרטים : 1. האם יש למישהו לינק להסבר באנגלית על הפרוצדורה ? ( 2. הבנתי שהנ"ל הגיע לאיכילוב, מישהו יודע מתי אמור להיות פעיל, והאם יש במקומות נוספות בארץ ? 3. האם הטיפול הנ"ל נפוץ בעולם ? כמה שנות ניסיון (בערך) יש לו בעולם ? 4. האם יש ביכונים בפרוצדורה ? (שמעתי על סיכון שחלק מרירית הבארט עלולה לחדור עמוק יותר, לא תראה יותר על פני השטח בבדיקות המעקב, אבל תמשיך להתפתח ואף עלולה להפוך לממאירה בעתיד, מבלי שניתן יהיה לזהותה) 5. האם הפרוצדורה אפשרית גם כאשר מדובר בבארט ללא דיספלזיה, או שללא דיספלזיה אין אינדיקציה והרופאים לא יסכימו לבצע את הפרוצדורה ? 6. האם ביטוח משלים של קופת חולים ו/או ביטוח בריאות פרטי עשויים לממן פרוצדורה כזו בארץ ו/או בחו"ל ? (במיוחד כאשר אין דיספלזיה, ואולי במצב כזה הניתוח נחשב אלקטיבי (?)) תודה רבה !

שלום רב, שאלתך אינה בתחום עיסוק פורום זה שנה טובה ובריאה

לבתי בת 18.5 חזרה התופעה של פילונידל סינוס לאחר שלפני 5 שנים עברה ניתוח. הציעו לנו לעבור את הניתוח הבא באמצעות לייזר. שאלתי: 1. האם לדעתך ניתוח בלייזר מקטין את הסיכוי שזה יחזור? 2. האם בניתוח לייזר חייבים להשאיר את המקום פתוח עד לסגירה באופן טבעי? 3. האם כשזה פתוח הסיכוי לזיהומים גבוה יותר?

איציק שלום, לצערי איני מכיר את הטיפול בלייזר לסינוס פילונידאלי. אשמח ללמוד.

כשלושה חודשים אני חשה גירוי הפי הטבעת. לפני שהתחיל הגירוי בפי הטבעת היה לי גירוי בנרתיק ולקחתי משחות רבות . בטעות מרחתי חלק מהמשחה (קולטרימאזול)על פי הטבעת ואני חושבת שהגירוי באיזור התחיל לאחר מכן. הייתי בבדיקה אצל כירורג, הוא בדק אותי עם אנדסקופ ואמר שיש לי סימני דרמטיטיס, הוא נתן לי משחה רקטוצורין ל10 ימים. כשחזרתי שוב לביקורת כבר לא היו סימני דרמטיטיס. לאחר מספר ימים התחלתי שוב לחוש גירוי. חשבתי שאולי יש לי פטריה בפי הטבעת ורופא נשים נתן לי משחת דרמוקומבין לעשרה ימים למריחה בפי הטבעת ובנרתיק, אך הגירוי שוב חזר. רופאת נשים הציעה לי לשקול לקחת ורמוקס, עשו לי שתי תרביות לפרזיטיס והתוצאות היו ללא ממצא. רופא המשפחה אמר לי שלא ניראה שמדובר בתולעים כיוון שאני חשה גירוי במשך כל שעות היום ולא במיוחד בשעות הלילה. האם יתכן שמדובר בתולעים? קראתי קצת על הנושא והבנתי שלא הכרחי לחוש גרד בפי הטבעת אם יש תולעים ובנוסף קראתי שהבדיקות לפרזיטים בצואה אינן מהימנות. דבר אחרון- אני מנסה להיכנס להריון וקראתי שלא מומלץ לקחת ורמוקס בהריון, אם כן מדובר בתולעים, האם זה יכול לגרום נזק לעובר אם אכנס להריון בזמן שיש לי תולעים?

נילי שלום, איני יכול כמובן לקבוע על פי תאור באינטרנט בלבד מה סיבת הגרד ממנה את סובלת. נכון הדבר שבדיקת צואה לפרזיטים אינה מהיימנה לתולעים, ונכון שאופייני יותר שתולעים גורמות בעיקר לגרד לילי. ורמוקס, אגב, נוטלים רק פעמיים, במרווח של 10 ימים, כך שאם את לא בהריון כעת, אין מניעה ליטול. למיטב ידיעתי תולעים לא מזיקות להריון, אך מומלץ להתייעץ בנושא זה גם עם רופא/ת נשים.

שלום, מזה יומיים אני מרגיש הרגשה לא טובה בפי הטבעת. כשאני מכניס אצבע פנימה אני מרגיש בליטה קטנה ועגולה (כמו איזה כלי דם שהתנפח). זה מאד מציק לי וקצת כואב. אין לי דימום. בחודשיים האחרונות יש לי גרד לעיתים קרובות בפי הטבעת (אולי תולעים...). ממה הבליטה הזו נובעת ומה צריך לעשות? קבעתי תור לפרוקטולוג , אך זה יהיה רק בעוד חודש. מה עושים להקל?

ארז שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחור חיצוני עם קריש דם, אבצס בפי הטבעת וכו'. אם הסמפטומים טרם חלפו מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם מופיעה נפיחות עם כאב עז וחום יש לפנות מיידית לחדר המיון.

שלום, אני בת 23, סובלת מפיסורה כרונית מזה 3 שנים לפחות. עשיתי בדיקת גסטרו שבה לה היו תוצאות המצביעות על סרטן המעי... במהלך החודש האחרון הדימום גבר וכך גם הכאבים. רציתי לשאול על אריזה טיפול אתצה ממליץ? ניסיתי תזונה בריאה יותר ומשחות והיתה הקלה משמעותית אך זה תמיד חוזר.. תודה,

נטע שלום, פיסורה היא בעיה הפוגעת באיכות החיים, אך אינה מסוכנת, ולכן האינדיקציה העיקרית לטיפול היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאת מתארת פוגע באיכות חייך היומיומית, ומה את רוצה לעשות בכדי לשפר את איכות החיים. בכל מקרה, מומלץ להקפיד לטווח ארוך על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אפשרויות הטיפול הנוספות העיקריות כוללות טיפול במשחות המכילות תרופות מפרות שרירים כגון ניפדיפין ורקטוג'זיק, הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי, וניתוח לפיסורה, ומפורטות למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום ד"ר. בעייתי עושה רושם של מורכבת מאוד מזה 5 שנים אני מטפלת בבעית דליפת שתן שלאחרונה נמסר לי עי מומחה לאורוגיניקולוגיה שזו לא הבעיה ,יש לי לחצים אדירים בפי הטבעת עד כדי קושי לשחרר גזים(דורשים מאמץ אדיר)קושי בביצוע יציאה -לא עצירות.הלחצים מופנים לרקטום וכתוצאה יש קושי במתן שתן ותחושת זרזוף אין לי בעיית צניחת אגן ולאצניחת שלפוחית למרות זאת ביצעתי נתוחי רקטוצליה,tvt 'פיסורה וטחורים הבטן תפוחה ,לא מצליחה לבצע יציאה רק עם משלשלים ותחושת רטיות איומה .אודה להנחיות מאחר ואני מתוכננת לבצע מנומטריה בקרוב.

שרון שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. תלונותיך מחשידות לבעיה של קשיי התרוקנות בשל תפקוד לקוי של רצפת האגן, מסיבה כזו או אחרת. מדובר בתופעה רפואית מוכרת, ולרוב יש לה טיפול שיכול להקל על איכות החיים. לצורך הכוונת הטיפול יש צורך להשלים בירור מלא הכולל בדיקת כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן, ובדיקות תפקוד רצפת האגן הכוללות בנוסף למנומטריה לפחות דפקוגרפיה ו/או אולטרסאונד פרינאלי דינאמי. שנה טובה ובריאה.

מודה לך על תגובתך דפקטוגרפיה ביצעתי לפני שנים ואף היא תקינה ,בדיקת התרוקנות שתן אף היא תקינה -0 שארית (למרות זאת זרזוף).בבדיקת המנומטריה נמסר - סף רגישות גבוהה מאוד,קרי רגישות גבוהה ברקטום ,ואכן אני חשה גזים דמוי צרי לידה ברקטום.רק תחושת התרוקנות מלאה ע"י משלשלים מקלה עלי את התחושות.גסטרו'-אנטרולוג - טוען כי מדובר בתסמונת מעירגיז +בקע סרעפטי,עושה רושם שהכל הסתבך והמקורהינה פעולת המעיים שמשפיעה על הוגינה אשמח לקבל הכוונה / רופא מתמחה בנושא. תודה ושנה טובה

אני לאחר ניתוח לקיצור פיסורה ויש לי דימום מאז הניתוח כבר שבוע . האם זה נורמלי כל כך הרבה זמן דם מאז ומתי זה יפסק כבר ? לא מפסיק לי הדם ? מע עלי לעשות? בבקשה תשובה בבקשה .....

אורנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. דמם קל סביר גם שבוע לאחר הניתוח, ואני מקווה שבינתיים הוא פסק. אם לא, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ. שנה טובה ובריאה

שלום ד''ר. אובחנתי כסובל מקונדילומה בפי הטבעת ובתוכה עם מספר רב של נגעים. הרופא שלא הסביר לי הרבה קבע כי צריך ניתוח ונקבע לי תור. לאחר בדיקה פה באינטרנט אני רואה שישנה אפשרות לטיפול בלייזר. השאלה שלי מחולקת לכמה שאלות: 1- מהי שיטת הטיפול הנכונה והמומלצת ביותר? 2-איזה תופעות לוואי מגיעות אחרי ניתוח ומה ההשלכות? 3- האם בן זוגי נדבק וודאי אף הוא? 4- האם לאחר ניתוח הקונדילומה נעלמת לחלוטין ולא תחזור? 5- האם אפשר לקבל את החיסון שפותח נגד? אני מאוד מודאג ופוחד ולא יודע הרבה. בבקשה תגיד לי מה עליי לעשות? לגשת לניתוח הזה שלא ברור לי מהו או למצוא שיטה אחרת.. גם איך מתנהל ניתוח כזה? אני לא יודע.. בקשה עזור לי. תודה.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. 1- מהי שיטת הטיפול הנכונה והמומלצת ביותר? ישנן מספר שיטות לטיפול בקונדילומות, כולל כריתה וצריבה בסכין חשמלית בחדר ניתוח, צריבה בלייזר, ושימוש במשחה המכילה תרופה שיכולה לגרום לקונדליומות לסגת ונקראת אלדרה. קונדילומות יכולות להיות באיזור העור סביב פי הטבעת וגם בחלקו הפנימי של פי הטבעת. צריבה בלייזר מבוצעת לרוב ללא הרדמה כללית אך היא משמשת לרוב רק לקונדילומות בעור שסביב פי הטבעת. אם יש נגעים בתעלת פי הטבעת, מומלץ לעבור צריבה בחדר ניתוח. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג המיומן בכל טכניקות אלו לבדיקה והכוונת הטיפול 2-איזה תופעות לוואי מגיעות אחרי ניתוח ומה ההשלכות? תופעת הלואי העיקרית היא כאב בתקופת ההחלמה הראשונית מהניתוח. במצבים נדירים בהם הקונדילומות יוצרות מרבד המכסה את מרבית התעלה האנאלית יש סיכון להיצרות מסויימת של פי הטבעת לאחר ניתוח כזה. בסה"כ, סטטיסטית, שיעור הסיבוכים בניתוח זה קטן. 3- האם בן זוגי נדבק וודאי אף הוא? אם יש לך בן זוג קבוע, סביר שאו שהוא נדבק, או שיש לו חיסון טבעי כלפי זן זה ולכן לא ידבק. במגע עם בני זוג חדשים מומלץ להקפיד על יחסים מוגנים. 4- האם לאחר ניתוח הקונדילומה נעלמת לחלוטין ולא תחזור? הקונדילומות נעלמות לאחר הניתוח אולם הוירוס הגורם להן נשאר ולכן לעיתים יכולות להווצר בעתיד קונדילומות חדשות 5- האם אפשר לקבל את החיסון שפותח נגד? למיטב ידיעתי החיסון יעיל רק כמניעה ולא לאחר הדבקות, אבל מומלץ להתייעץ בנושא עם מומחה למחלות זיהומיות 6- איך מתנהל ניתוח כזה- הניתוח מתנהל בהרדמה. מבצעים בדיקה יסודית של איזור העור שסביב פי הטבעת ותעלת פי הטבעת, וצורבים כל קונדילומה שרואים בסכין חשמלית. אם יש קונדילומה גדולה ובולטת, לרוב כורתים אותה לצורך בדיקה פתולוגית. שנה טובה ובריאה

במהלך קולונוסקופיה נמצאו 2 פוליפים. הראשון 2 ס"מ הוסר, והשני 4 ס"מ לא הוסר,רק נלקחה דגימה לביופסיה. אני מתה מפחד. הרופא אמר שבתי בדקה ה-90 ושפוליפ לא נראה יפה. בדו"ח כתוב שזה פוליפ על גבעול עבה עם פיברין עליו. השאלה: מה הסיכוי שהפוליפ שפיר ?

נחמה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. קשה לחזות מתאור בלבד האם מדובר בפוליפ שפיר או ממאיר, וכל אחת מאפשרויות אלו יכולה להיות סבירה. נכון פעל הגסטרואנטרולוג כשלא כרת פוליפ זה, שכן אם הוא פוליפ ממאיר הטיפול הוא כריתה ניתוחית. אם תשובת הפתולוגיה תהיה שפירה ניתן לשוב ולנסות לכרות אותו בקולונוסקופיה. בכל מקרה, דינו של פולים כזה לצאת. אני מניח שכבר צריכה להיות תשובה פתולוגית בימים אלו. נקוה לטוב. שנה טובה ובריאה.

שלום,בעלי האהוב סובל מפיסורה,כבר חודש ימים,לפני שבועיים אובחן ע,י פרוקטולוג בקופת חולים,מאז הו א מורח 4 פעמים ביום-ניפדיפין,שומר מאוד על התזונה,פעמיים ביום כף סיבים מסיסים ותודה תודה בימים האחרונים מתחיל שיפור קל לשאלתי-כמה ימים מותר למרוח את המשחהnifedifine 0.2%? תודה דגנית

דגנית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. שמח לשמוע שיש שיפור. מותר וגם מומלץ להמשיך למרוח משחת ניפדיפין 6 שבועות, ואח"כ ניתן לבסות להפסיק, אולם אם מופיעה החמרה ניתן לחדש את הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, לפני כשבועיים עברתי ניתוח פיסטולה ופיסורה וכרגע יצאו טחורים חיוניים שעד היום היו פנימיים ואינם ניתנים להחזרה. האם יש בדרגה זו שיטה להורדתם מבלי ניתוח נוסף?

אורן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אני מקווה שבינתיים חל שיפור ניכר בסימפטומים. קשה מתאור בלבד באינטרנט לבצע אבחנות חד משמעיות, ולכן אם אין עדיין שיפור ניכר מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

היי, שמי פולינה בת 28 ולאחרונה אובחן אצלי פרולפס רקטלי ע"י בדיקת דפקוגרפיה, הכירורגית שאמורה לנתח אותי בבית חולים איכילוב החליטה שלא אוכל לעבור את הניתוח בלי אבחון פסיכיאטרי עקב היסטוריה של בולמיה לפני מס' שנים. לא קיבלתי שום הסבר על קשר בין הדברים והייתי רוצה לדעת מה ידוע לך בדבר. תודה

פולי שלום, הרגלי אכילה ובעיקר הרגלי יציאה יכולים להיות קשורים הן להווצרות פרולפס של הרקטום והן לחזרתו לאחר תיקון, ולכן חשוב לוודא טרם ניתוח לתיקון הצניחה שאין כל בעיה, כולל בעיה פסיכיאטרית כזו או אחרת, שפוגעת בהרגלי ההתרוקנות.

הייתי רוצה לדעת איך עוברת ההחלמה של הניתוח, כמה זמן אחרי ההחלמה ניתן להכנס להריון, ובמידה ויש תאריך לניתוח שהוא ב31.8 אך סוג הניתוח עדיין לא נקבע והאבחנה של הפסיכיאטר ב 18.8תהיה בסדר ותקבע שהכל תקין לניתוח, האם יהיה מצב שלא יספיקו עד התאריך של הניתוח לקבוע את סוגו ויעקבו את הניתוח?

אובחנתי עם פיסטולה ,הפיסורה החלימה , אין ממנה דימומים , ניתוח הפיסטולה עוד פחות מחודש בנתיים הבחנתי שהפרשות המוגלה גברו מאד יש קצת חום 37.3 שנמדד בפה , בדרך כלל אני 36.4 אין כאבים אבל יש אי נעימות היציאות רכות ואין עצירות האם הפרשות וניקוז המוגלה מבשרות טוב ? האם ייתכן להחלים ללא ניתוח ? או אולי מצבי היום עלול רק לדרדר ? שמא עליי לעשות כל מאמץ לזרז ניתוח ? האם נשקפת סכנה לשהות עם מוגלה וחום גבולי לתקופה כזו ? מה צפוי לי ? מה אני יכול לעשות עד הניתוח מלבד שימוש בניפדיפין ?

גולן שלום, הסיכוי שפיסטולה תחלים ללא ניתוח קטן מאד. לעומת זאת, כל עוד אין אבצס, לא מדובר לרוב במצב מסוכן, וטווח הזמן שנקבע לך לניתוח נשמע לי סביר. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

מה הסכום המדוייק שצריך לשלם חבר בכללית מושלם לניתוח הדבקה/מילוי?. והאם לאחרונה התחדש משהו בנוגע לטכניקות הנ"ל-ומה מומלץ?

שלום רב, שלשום הייתי אצל רופא כירורג שאיבחן אצלי סינוס פילונידלי בעצם הזנב. זה חור שקיים אצלי כבר כשנה ואולי יותר, והוא התנפח בפעם הראשונה והאחרונה לפני כחודש, שעקב כך קיבלתי משחה אנטיביוטית שגרמה בסופו של דבר ל"פיצוץ" של כל המוגלה. הרופא אמר לי שהפתרון היחיד לבעיה זה ניתוח, ושגם אחר כך הבעיה יכולה לחזור. יש לי מספר שאלות בקשר לזה: 1. ממה נוצר הסינוס הפילונידלי מלכתחילה..? 2. לפי מה שהבנתי, כרגע כלואים לי בתוך החור ככל הנראה מספר שערות ואולי עוד דברים נוספים שעשויים ליצור זיהום. לפי ההגיון שלי, אם קיימת דרך להוציא את השערות בעזרת שאיבה ולתת לחור להסגר, זה יכול למנוע את הצורך בניתוח. רציתי לדעת האם הדבר אפשרי, והאם באמת לאחר שאיבה של האזור, החור ייסגר או שהוא יהיה פתוח כל הזמן בלי קשר.. פשוט לא זכור לי שבשנה האחרונה החור נסגר מתישהו, וכשהוא הזדהם לפני חודש, לא ממש שמתי לב אם החור נסגר או עדיין היה קיים. יש לי שאלה נוספת, האם לאחר הניתוח חובה שתשאר צלקת? האם במצב שלא תופרים את המקום, והעור מתרפא לבד, לא חייבת להשאר צלקת? האם יש דרכי טיפול נוספים חוץ מניתוח? תודה רבה!

אמיר שלום, 1. סינוס פילונידאלי נגרם כתוצאה מהתרחבות של זקיק של שערה באיזור עצם הזנב, ולא ידוע מה גורם לזה לקרות אצל מישהו ולא אצל אחר. 2. שאיבה של השיערות אינו טיפול מקובל במחלה זו ולרוב לא יביא לריפוי 3. לאחר ניתוח בכל שיטה שהיא נשארת צלקת 4. ישנן שיטות ניתוחיות שונות לטיפול בסינוס פילונידאלי, אולם אין טיפולים לא ניתוחיים יעילים למחלה זו. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

שלום רב. הבן שלי לוחם ולפני חודש הוא עבר ניתוח פתיחה וניקוז מורסה פילונידילית והכל היה בסדר ואחרי שבועים שהוא הלך לביקורת הודיעו לנו שהוא צריך לעבור ניתוח לכריתת סינוס פולונידלי. אז ברצוני לדעת כמה דברים בבקשה.. האם חשוב לעבור את הניתוח בבית חולים מסויים? ובנוסף הוא שמע שאם עוברים את הניתוח בשנית אז הפרופיל שלו ירד ל24 ואז הוא לא יהיה כשיר להיות לוחם. האם זה נכון? ובאיזה מיקרים? איך אפשר להימנע מניתוח חוזר? וכמה זמן הוא יצטרך להיות בבית (בגימלי)? האם עדיף לא לסגור את המקום ולתת לעור להחלים לבד? ןאם כן איך מטפלים בחתך? אשמח לתשובה מהירה ככל האפשר תודה

שלום, גיליתי בסמוך לפי הטבעת מעין "פלולה" עם מרקם סחוסי. (היא אינה מגרדת או מכאיבה, רק נמצאת שם, ולמיטב זכרוני לא הייתה שם בעבר) אני רוצה לפנות בעניין זה לרופא, אך איני יודעת לאיזה סוג התמחות עלי לפנות. האם עלי לפנות לרופא עור או לפרוקטולוג? בתודה מראש

עדי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ממצאים כפי שאת מתארת באיזור פי הטבעת לרוב מטופלים על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג

בן 23, בריא בדר"כ. לפני כשבוע אחרי עצירות סבלתי מדימום ומאז יצאו לי טחורים. לדעתי זה התחיל בטחור חיצוני ועכשיו אחרי כל יציאה יש צניחה של הפנימיים כאשר אני דוחף אתם פנימה והם נעלמים. הלכתי שלשום לכירורג לבדיקה והוא אמר שהוא לא רואה (ולא מרגיש) כלום ונתן לי נרות ל10 ימים. אבל שוב, אין שום הטבה בעניין ואחרי כל יציאה הם מופיעים שוב. אשמח לדעת האם אני מדמיין? האם זו בעיה אחרת? האם אני צריך לגשת לקבל חוות דעת נוספת? תודה.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם אתה סובל ממה שמתואר, סביר שזה אכן קיים ואתה לא מדמיין סבל זה. ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, ואם אתה סובל במידה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

בתי בת ה 10 סובלת זה מספר שנים מדימום לאחר יציאה. (אחת לפרק זמן, לפעמים מעט והשבוע היה דימום חזק יותר). המקום גם קצת מגרד וכואב לה. האם אלו טחורים או פיסורה ? היא לא רוצה ללכת לרופא... יש איזה טיפול שאפשר לעשות ללא בדיקת רופא ?

שלום רב ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הדבר היחידי שניתן לעשות ללא בדיקה הוא להקפיד על ריכוך יציאות, וניתן להשתמש במוצרים מרככי יציאות כגון נורמלקס. מעבר לכך, אם הסימפטומים נמשכים, מומלץ בכל זאת לפנות לגסטרואנטרולוג ילדים או לכירורג ילדים לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני מספר חודשים התחלתי להרגיש עצירות ולא הייתי מצליח ללכת לשירותים יומיים-שלוש. לאחר מכן כשכבר הייתי הולך, היציאה הראשונה היתה קשה מאוד ואחריה כל העסק היה מתרכך. רופא אמר שככל הנראה מדובר בתזונה לא בריאה ולא נכונה והציע לשתות הרבה ולאכול פירות לריכוך היציאות. הביקור היה לפני כשבוע וחצי. מאז התחלתי לשתות הרבה יותר ועברתי לתזונה נכונה יותר, אך בימים האחרונים אני סובל הרבה מבטן וגזים והרגשה כאילו אני רוצה ללכת לשרותים, אך כשאני מגיע לשרותים אני נתקף עצירות. ובסופו של דבר זה נגמר בשילשול חזק (בצבע חום בהיר עם מעין מעטפת לבנה). אני בן 27 ודי דואג שמא יש לי משהו רציני. אשמח לתגובה.

אלירן שלום ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם המונח " משהו רציני" אתה מתכוון לגידול ממאיר חלילה או משהו כזה, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 27 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. כעיקרון מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסימפטומים נמשכים מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום. הבוקר היתה לי הפרשה דמית. בהתחלה חשבתי שזה המחזור, ולאחר מספר שעות התברר שזה בכלל מפי הטבעת. יש סיבה לדאוג ולרוץ לרופא? תודה מראש, מעין.

מעיין שלום, איני יודע מה גילך ומה דרגת הסיכון שלך למחלות מעי, אולם ככלל ניתן לומר שמדמם חד פעמי קל לא חייבים להתרגש, אולם אם הוא חוזר על עצמו מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

שלום, אני בן 39, סובל כבר כמה שנים מדימום רקטלי. לאחרונה, ב-3 החודשים האחרונים עברתי קשירת טחורים, 3 פעמים. הדימום פחת באופן משמעותי, אבל עדיין קיים. זה מפריע לי ואני רוצה שבכלל לא יהיה. מעבר לעניין הזה קיים גם עניין של ריח לא נעים, והפרשות כמו מוגלה, ממה זה נובע? מה אתה מציע לעשות להמשיך בקשירות? מה דעתך בעניין הריח וההפרשה, יש לך רעיון ממה נובע הדבר? תודה מראש

דידי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בהנחה שמקור הדמם הוא מטחורים פנימיים, האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, והאם אתה רוצה לטפל בכך. אפשרויות הטיפול השונות בטחורים מפורטות למטה. מעבר לכך, איני יכול לקבוע מה גורם להפרשות ללא בדיקה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

בס"ד.... שלום, אם אפשר לשאול.. יש לי כבר מזה כמה שבועות קיבה קשה, אני נורא מתאמצת בשירותים ואחרי כל ההתאמצות הצואה יוצאת כגוש גדול וקשה מאוד בצורת כדורים קטנים,אציין שהתזונה שלי כוללת רק דגנים מלאים הרבה ירקות טחינה ושמן זית ועוד אציין כי אני נמצאת שלושה וחצי חודשים אחרי לידה שניה. אשמח לתשובתך תודה מראש מיכל

מיכל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מקווה שבינתיים העצירות חלפה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, ואם אין הקלה מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לייעוץ.

קיבלתי הפניה לבדיקת רקטוסקופיה בעקבות תלונות על דם בצואה. גיליתי שאני בהריון (ממש בהתחלה). האם לבטל את הבדיקה או שאין מניעה לבצע אותה? תודה

ענת שלום, אם את צעירה ואין במשפחה שלך הסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס בגיל צעיר אז הסיכון שיש לך חלילה גידול ממאיר ברקטום נמוך מאד, ולהערכתי לא שווה למול הסיכון הנמוך מאד גם הוא לסיבוך כזה אן אחר של ביצוע רקטוסקופיה בתחילת הריון. הייתי שוקל לבטל, ואם יש צורך- לבצע את הבדיקה לאחר הלידה. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם הרופא שהפנה לבדיקה.

אין שום היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס. נראה לי שאדחה אותה לשלב מאוחר יותר.... תודה

היי אני מרפאת את עצמי בלי ניתוחים ובלי בוטוקס ואין לי כאבים,עצירות,ודימום: לכואבים והסובלים מפיסורה. אני מצליחה לרפא את עצמי מפיסורה בלי ניתוח דרך הטבע,ואין לי יותר כאבים או דימום ביציאות: האוכל הקבוע: בוקר: כף פגלקס בכוס מים ולהמתין 2 דקות אחרי עירבוב טוב ואז לשתות+להוסיף עוד כוס מים ולשתות. חצי שעה אחרי זה: כוס מים פושרים מינרלים,ובתוך הכוס אני שמה: כף דבש כף שמן זיית כף שמן פשתן ולימון שלם סחוט ושותה הכול. צהריים-שקול ומדוד האוכל חובה: 360 גרם ירקות מבושלים במים בלי תבלינים נקי נקי,והבישול בבקבוק שלם מים מנרלים-סלק,בטטה,קישוא,גזר,שעועית ירוקה,2 שזיפים,1 תאנה,ושן שום 1,ומעט בצל ועגבניה.ושעה של בישול. כשהירקות מתקררים כמעט לגמרי אני מוסיפה-30 גרם שמן זיית+שמן פשתן+שמן סומסום.ומעט מלח ובתאבון. שעה אחרי האוכל-המים של הירקות 2 כוסות וחמים. ערב: 2 פרוסות לחם שיפון של דוקטור מרק בלי שמרים 15 גרם חמאת עזים +רגילה 120 גרם קוטז 9% או 12% 240 גרם יוגורט עזים 2 עגבניות גדולות+30 גרם שמן זיית+פשתן על העגבניה והקוטז. ובתאבון.ניתן להוסיף חצי אבוקדו עם לימון בכייף,ןפלפל אדום,וצנון מעט. שעה אחרי האוכל-2 כוסות מים פושרים או חמים לילה לפני שינה: כף דבש+כף שמן זיית וכוס מים פושרים מינרלים. יש גם פורמולה שמרגיעה כמו קסם את כאבי הפיסורה ומבריאה: כול לילה: צמר גפן חתיכה+ כף שמם זיית כף שמן פשתן כפית שמן סומסום כפית שמן אבלופיחה כפית שמן דגים עלי קלנדולה מושרים במים מעט,לסחוט ולשים על הצמר גפן אלוורה מעט משחת הממליס מעט לערבבב את הכול על צמר גפן בעדינות לעשות שטיפה לפני זה במים חמים למלא גיגית במים חמים ולהוסיף: שמן לונדר שמן זיית שמן פשתן ועלי קלנדולה 20 דקות פעמיים ביום לשבת. ואז לשים את הפורמולה על פי הטבעת ולישון עם זה עד הבוקר. זה עובד 100% אני מבטיחה. רצויי לבלוע 3 פעמים ביום: פרוביוטקה ויטמין A ואבץ לא ההיה צורך בשום ניתוח שבעולם.

איזה חיים קשים עשית לך...כל זה בשביל לא לעבור ניתוח של 5 דקות :D חחח ממש לא שווה את זה...כל הכוסות מיים פושרים קרים מים עם שמן זין עם שמן לא יודע מה חחח ממש ממש חיים קשים..בעוד שניתוח קל שיסדר את זה אחרי זה תוכלי לאכול מה שבא לך עוד פעם ולשתות עוד פעם..בלי שסדר היום שלך יראה כמו מתכון מסובך כזה..

מלא אנשים עברו ניתוח והפיסורה חזרה,וניתוח שני מסוכן. יש סיכונים לפגיעה בסוגרים,וכו... שינוי סיגנון אכילה,הליכות,תוספי מזון,והרבה מים לשתות,לא ההיה צורך בניתוח.הרופא אמר לי שאין לי פיסורה והבראתי. כדי להקשיב לאנשים עם ניסיון. אך מי שרוצה ניתוח סבבה

שלום האם אדם שיש לו ועבר שלשום "ניתוח" פיסטולה יכול להדביק בני משפחה? לא העברת הבעיה , המחלה , אלא העברה חידקית כלשהי? זא שמכין להם אוכל וכו. שלא כל רגע רוחצים ידיים. תודה

רחל שלום, אין משהו ספציפי מדבק בניתוח פיסטולה, וניתן לתפקד כרגיל, כולל הכנת אוכל. כמובן שלאחר שנוגעים ישירות באיזור הניתוח יש לרחוץ ידיים.

שלום אני בן 17 והיום בזמן שהייתי בשירותים שמתי לב שדם נמרח לאורך כל הגושים של הצואה. זה לא היה מעורבב איתם אלה מרוח לצידם. צבע הדם היה אדום בהיר יחסית , ניראה כמו דם שיוצא מפצע כלשהו. וגם בעת הניגוב היה יחסית דם רב על הנייר. לא סבלתי מכאב כלשהו וזאת פעם ראשונה שזה קרה לי רציתי לשאול אם זה סימן לטחורים או למשהו אחר. תודה מראש

שחר שלום, ממצא של דמם ללא כאב כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון טחורים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (כגון פירות, ירקות, חיטה מלאה) ושתיה מרובה. אם הדמם ימשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

סובל כבר למעלה מ 10 ימים מדימום לא מועט בכל יציאה. ללא כאבים. נדמה לי גם שיש ירידה בצורך לשרותים (מעין עצירות קלה) האם זה יכול לנבוע מכיב מדמם בקיבה? למי צריך לפנות? כירורכ כללי? גסטרו אנטרולוג? האם אפשר לבקש מרופא המשפחה הפניה לקולונוסקופיה או CT? אני חבר בק חולים מכבי. תודה

דינדין שלום, איני יודע מה גילך / מצבך הבריאותי / הסטוריה משפחתית וכד', אך אציין כי לא שכיח שדימום מכיב בקיבה יתבטא כדם אדום ברקטום, ואם כן, זה רק בדמם מאד מאסיבי, שלא היית מחזיק איתו 10 ימים. יותר סביר שמקור הדמם הוא מאיזור פי הטבעת, כמו מטחורים למשל, אולם כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

מה עושים עם טחורים ישנים ורבים שבולטים החוצה ואינם כואבים יותר? האם ניתן לבצע ניתוח לשיפוץ האזור? קשה לי לרכב על אופניים ,תרגילים לחיזוק שרירי בטן ,עם טחורים כאלה אני חייב לשטוף את האזור אחרי כול התפנות וכשאני לא בבית המצב לא נעים. תודה

יצחק שלום, התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ראה תשובתי למטה.

שלום רב, אני בת 33.מאז היותי נערה סבלתי מטחורים פנימיים וחיצוניים ולפני כשלוש שנים התחלתי לסבול גם מפיסורה. אני משתמשת במשלשלים כדי לעשות את צרכיי (נכנסת לשירותים פעמיים בשבוע). לפני כחודשיים התחילה תופעה חדשה אצלי. אני סובלת כאבים נוראיים במהלך הטלת הצרכים. אחר כך אני לא מרגישה כמעט כאבים למשך שעה שעתיים ואז מתחילים לי כאבי תופת!!! שנמשכים כ- 12 שעות. כאבי רקטום נוראיים. יש לציין כי בעבר סבלתי מכאבים אבל לא כאלו. ומלבד זאת, משחת עזרקאין ומקלחות תמיד עזרו, אומנם הפעם זה מעל ומעבר לכך. אני מתביישת לבצע בדיקות. האם יש לך אולי מושג מה גרם לשינוי המוזר הזה בכאבים?! תודה רבה על התייחסותך ותשובתך

שלום רב, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, ולכן אין לי אפשרות להעריך מה גרם לשינוי באופי הכאבים. אומר רק שמגוון תלונותיך לאורך השנים מחשיד לבעיה בתנועתיות מערכת העיכול ואולי גם בתפקוד רצפת האגן, כאשר הטחורים והפיסורה הם "קצה הקרחון" שרואים מעל פני המים, אבל לא בהכרח התמונה הכוללת. אם אכן כך הם פני הדברים, הרי טיפול "סימפטומטי" בטחורים ובפיסורה יכול שלא להועיל בטווח הארוך. אם את מאד סובלת, עצתי לך היא להתגבר עם הבושה, ולבוא לבירור וטיפול. תזכרי שרופאים שעוסקים בתחום זה רואים בעיות אלו באופן יומיומי (את לא היחידה עם בעיות מעין אלו), ומתייחסים במקצועיות לחלוטין לכל מקרה ומקרה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

ב29.4 עברתי ניתוח סדק בפי הטבעת.לאחר כ10 ימים ראיתי שמיסביב לפי הטבעת אדום קצת שורף ומגרד.טופלתי במשחות רבות אבל ללא הצלחה.אני מרגיש גם לחות בכל הישבן.האם זה כתוצאה מהניתוח?האם זה סימן למשהו אחר?האם עלי לפנות למומחה ובאיזה תחום?(רופא המשפחה לא עזר בהרבה)בתודה

מיכאל שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני או אפילו לקבוע אם תלונותיך נובעות מהניתוח שעברת או לא באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בת 47 יתר לחץ דם מטופלת ומאוזנת מזה חודשיים עם מדללי דם בעקבות כרישי דם קטנים בראש לפני שנה וחצי יבצעתי קולונוסקופיה בגלל כאבי בטן שחלפו כבר הכל תקין מזה שבוע עצירות אתמול לאחר לקסדין הייתי בשרותים וראיתי דם אדום על הצואה וכן שניקיתי גם היה דם בניר אני מוגדאגת מאד אנא תשובתך

דינה שלום, את כנראה האחרונה בעולם שצריכה להיות מודאגת בשל דמם קל בשירותים, שכן רק ביצעת קולונוסקופיה, ולכן ברור שהדמם שלך לא נובע מגידול במעי חלילה או משהו בדומה. סביר שמקור הדמם הוא באיזור פי הטבעת, שיתכן שמעט מגורה כעת לאחר ההכנה לבדיקה והבדיקה עצמה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם הופך לדימום מאסיבי שגורם לחולשה, סחרחורת וכד', יש לפנות לחדר המיון. אם דימום קל יתמיד ויפריע לאיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב! אני בהריון וסובלת כעת מטחורים ומעט דימום לאחר יציאה (פיסורה?). דואגת לריכוך הצואה וכו וכו... (וברזל עדין). שאלתי - האם מותר השימוש בתמיסת מגנזיום סולפט? האם הוא מומלץ וכיצד עושים את הטיפול? מיהול המלח? משך זמן הקומפרס? תודה רבה מראש

תמר שלום, בנסיון לענות היטב על שאלתך ניסיתי למצוא מידע האם בטיחות מתן החומר מקומית באיזור פי הטבעת בעת הריון נבדקה בכלל ולא מצאתי מידע כגון זה. בעיקרון אנו ממליצים עם שימוש בתמיסת מגנזיום סולפאט רק במצבים של טחורים מאד בצקתיים, בקומפרסים של תמיסה מהולה למשך כ 10 דקות (או פקק האמבטיה), ואם את לא חייבת, הייתי נמנע משימוש בחומר זה בהריון.

שלום דוקטור, אני בן 57 ויש לי טחורים שכבר לא כואבים לי (בצעירותי סבלתי הרבה) ככול הנראה כול האזור כבר מוצא. הבעיה שעם סיום ההתפנות הטחורים לא חוזרים פנימה מיידית אלא לאחר זמן וזה מציק בעת מאמץ,רכיבה על אופניים,יש צורך בשטיפה על מנת לא ללכלך וכו' . האם יש דרך לטפל בכך?

יצחק שלום, ישנן דרכים רבות לטפל בטחורים מציקים, והעיקריות בהן מפורטות למטה. האינדיקציה העיקרית לטיפול בטחורים היא על מנת לשפר את איכות החיים, ולכן עליך להחליט כמה הסבל שאתה מתאר פוגע באיכות חייך היומיומית, והאם אתה רוצה לטפל בכך. אם תרצה טיפול כלשהו, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ד"ר בוקר טוב אשמח לקבל תשובתך לשאלתי. אני סובלת משלשולים לסירוגין (בערך פעם בשבועיים הרופאים אומרים שאין לי כלום. לאחרונה התחלתי לקחת פרוביוטיקה JARO לחיזוק מערכת חיסונים ומערכת העיכול. ביומיים האחרונים שוב היו לי שלשולים וכשהפסיקו הצואה יצאה עטופה בחומר שקוף כמו הפרשות מעולם לא קרה לי דבר כזה. יתכן שזה מהפרוביוטיקה?

ענבל שלום, איני מכיר שינויים ביציאות כפי שאת מתארת על רקע של מתן פרוביוטיקה, אבל הממצא שאת מתארת גם לא נראה לי מטריד או בעייתי במיוחד.

הי, הסיפור שלי קצת ארוך, בחודש נובמבר 2009 החל גרד בפי הטבעת וכאבים לאחר יציאה כולל דימום מפי הטבעת, מכיוון שלפני כשבע שנם עברתי ניתוח פיסורה התעלמתי ומרחתי קצת וזלין, לאחר כשלושה שבועות של כאב לאחר יציאה החל כאב משתק בפי הטבעת כז שלא עובר וקיים בלי קשר ליציאה פשוט שם תמיד. פניתי למס' כיררגים אשר מתתמחים בתחום ואף עשיתי אולרסאונד רקטלי - נאמר לי כי יש לי פיסורה קטנה מאחורי הצלקת וספאזם בפי הטבעת, מאז בנוסף התפצץ לי התוספתן ללא אבחנה ועברתי שני ניתוחים אחד במרץ האחרון והשני ביולי האחרון, בתחילה חשדו שיש לי קרוהן מה שנשלל בקלונוסקופיה, בבדיקת MRI חשדו שיש לי אנדומטריוזיז מה שנשלל בניתוח האחרון שם נמצא שאריות של הזיהם בעקבות התנקבות התוספתן.בקיצור החשד כיום שהרחם שלי רך ולוחץ על פי הטבעת- ממצא של לפרוסקופיה בוחנת. לאחר חודש וחצי של לקיחת גלולות אני לא מרגישה שיפור הכאב בפי הטבעת פשוא נמצא שם כל הזמן צרחתי משחה שגרומת לאלחוש והיתה הקלה מסויימת. אציין שתקופה השתמשתי בניפידין ללא הקלה ותקופה השתמשתי ברקוגנסטיק גם ללא שיפור. הציעו לי לעשות ביופידבק - עשיתי ללא שיפור. האם אתה מציע לי להזריק שם בוטוקוס- אוסיף שאני בת 34 לאחר שתי לידות טבעיות. איכות החיים שלי ירודה - לא מסוגלת להתייחס לילדיי הקטנים. כל כולי בכאב בקבוע והטורדני הזה. נבדקתי על ידי 5 רופאים מהתחום כאשר שניים מהם המליצו לנתח. האם אפשרי לדעתך להזריק בוטוקס? מה הסיכונים?( סליחה על האורך)

אירית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. צר לי לשמוע על סבלך המתמשך. יחד עם זאת, מתאורך קשה לי להבין מהי האבחנה, ולכן אין לי אפשרות להמליץ לך אם לנסות טיפול בבוטוקס או לא. כעיקרון, ניתן להשתמש בבוטוקס לטיפול בפיסורה בפי הטבעת, וכן לטיפול בהתכווצות ספאסטית של רצפת האגן (בכל אחת במאבחנות ההזרקה היא לשריר אחר). האבחנה של רחם רך הלוחץ על פי הטבעת כגורם לכאב כפי שאת מתארת אינה נפוצה. אני מבין שכבר נבדקת על ידי מומחים רבים, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

בת 35 בריאה בדכ היום יצעאה שמלווה בעצירות קשה מאוד התאמצתי מידי עד שזה יצא ומרוב מאמץ ירד לי דם ועדיין המקום כואב,הרגשתי חולשה ברגליים אחר כך ובגוף הרגשה נוראה מה עלי לשות?יש לי בבית קונסיל מיקס האם יעזור לי וכמה לקחת?יש לציין שאני לא אוכלת בכלל פירות ירקות וחיטה מלאה?ויש לציין שאני בדכ לא סובלת ממש מעצירות,אבל מחולשה בשירוים ומחוסר אויר במאמץ בשירותים.אודה על העזרה וסליחה על האריכות....

ליאת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם הדמם ממנו סבלת הוא חד פעמי, בעת מאמץ ניכר בשירותים, סביר שמקורו באיזור פי הטבעת (כגון טחורים פנימיים) שסבל בעת מאמץ זה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום כגון קונסיל שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הבעיה נמשכת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר עודד זמורה שלום, אני בת 34, ילדתי את בתי הראשונה לפני כ-10 חודשים. במהלך ההריון הופיעו לי 2 טחורים קטנים (לפי אבחנת רופאה בקופ"ח) שלא הפריעו לי. בעבר הרחוק הייה לי טחור קטן שהופיע בתקופה של פעילות פיזית מאומצת ולא הפריע טופל במשחה ומעט ונעלם לגמרי למשך שנים רבות. קצת לאחר הלידה המצב השתנה - הטחורים התנפחו והפריעו מבחינת התחושה של הנפיחות שלהם, אך יש לציין שאין לי דימומים או כאבים (פרט לטיפת דם יחידה כפעם אחת או פעמיים). השתמשתי במשחה לטחורים ששיפרה את המצב והם התכווצו כמעט ולגמרי. יחד עם זאת שמתי לב לתחושה מוזרה - כאילו השריר הטבעתי של פי הטבעת התרחב ולא נסגר לגמרי, ומתחת לעור הוא איננו סגור לגמרי אלא נשאר מעגלי ורחב ורק העור מכסה וסוגר את הפתח. יש לציין שאין לי כאבים או דימומים או בעיות ביציאות, פרט לפעמים נדירות בהן אני מרגישה כאב מסויים בשריר הטבעתי לא במצב של מאמץ כלשהו, אלא כמין התכווצות ספונטנית כואבת של השריר. האם המצב לא תקין? האם יש לקבל טיפול? מה נראה לך שקרה? דבר נוסף שאולי קשור - אני נוטלת גלולות סרזט למניעת הריון המכילות פרוגסטרון בלבד, ולפי ידיעתי הפרוגסטרון שבהן כנראה גורם להרפיית שרירים במערכת העיכול.

שחכתי לציין - ילדתי בניתוח קיסרי, כך שלא הייתה פגיעה כתוצאה ממעבר התינוקת בתעלת הלידה.

מיה שלום, התלונות שאת מתארת כיום לא אופייניות לסימפטומים הנגרמים על ידי טחורים, ואם ילדת בניתוח קיסרי, הסיכוי לפגיעה ניכרת במנגנון הסוגרים של פי הטבעת אכן נמוך. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה את סובלת כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו,ואין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

אני סובלת שנים רבות מטחורים חיצוניים. פרוקטולוג בבית החולים קבע שכריתה היא הפתרון אך לפני עלי לעבור בדיקת קוונוסקופיה בדיקה שממש מפחידה אותי ומרחיקה אותי מהרצון לעבור את הניתוח. שאלתי: האם לא ניתן לעבוראת הניתוח ללא הבדיקה הפולשנית בשעה ש"זר" הטחורים נראה במלוא הדרו.... אשמח לתשובה מהירה... כואבת

שלום רב, אין קשר ישיר בין ביצוע הקולונוסקופיה לביצוע ניתוח כזה או אחר לטיפול בטחורים. הקשר בין הדברים נובע לרוב מההתייחסות לדמם אנאלי. דמם כזה יכול בהחלט להגרם על ידי הטחורים, שידוע שיש לך, אך כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא האיזור פי הטבעת, ונוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה.

ד"ר שלום בניתוח להסרת פיסטולה פריאנלית (trans sphincteric) עקב אבצס , הועבר לי סטון רפוי בין שתי פתחי הפיסטולה עקב מעורבות של סיבי שריר הסוגר הפנימי והחיצוני. האם ניקוז באמצעות הסטון הרפוי יכול לפתור את הבעיה , או שמדובר רק בשלב ביניים לטיפול אחר ? בתודה מראש אורית

אורית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פיסטולה טרנס-ספינקטרית המכילה כמות משמעותית של שריר הסוגר החיצוני (בנןסף לסוגר הפנימי) היא פיסטולה שלא ניתן לתקן על ידי חיתוך פשוט של הרקמה, ולכן דורשת תיקון משמר סוגרים. תיקונים אלו לא נכון לבצע לרוב בשלב של אבצס (וגם ההערכה כמה שריר מוכל בפיסטולה קשה בשלב זה), ולכן אם בעת ניקוז אבצס מזוהה פיסטולה שיכולה להכיל כמות משמעותית של שריר הסוגר החיצוני, נהוג לנקז אותה בשלב הראשון עם חוט שנקרא סיטון. ישנה גישה להשאיר את חוט הסיטון לטווח ארוך עד שהוא "נופל", תהליך שיכול לקחת חודשים רבים, אולם כיום רוב הכירורגים העוסקים בנושא זה יציעו לך לשקול נסיון תיקון כירורגי של הפיסטולה באחת מטכניקות התיקון משמרות הסוגרים, לאחר מספר שבועות של ניקוז הולם ע"י החוט. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

ד"ר זמורה שלום שמי יסמין אני בת 23 ובחורה בריאה תמיד (99% בשנה) אתמול לאחר שעשיתי צואה נכנסתי להתקלח וכשעה בערך לאחר מכן שנכנסתי לשירותים לעשות שתן יצא לי מלא דם לטוח השרותים בהתחלה חשבתי שקבלתי את הווסת שלי רק לאחר שניקיתי את עצמי הבנתי ש-הדם מגיע מגיע מפי הטבעת. לצערי אני מפחדת ללכת לרופא להבדק ניראה לי מוזר שרופא מסתכל לי בישבן ורציתי לדעת אם תוכל ליעץ לי מה הבעיה לפי דעתך? (ובנוגע לסקס מאחרוה,אלכוהול,סמים או כל דבר כזה אני לא נוגעת ולא מתקרבת,גם לא לאוכל חריף כי ידוע לי שזה יכול ליצור בעיות כאלה גם) השמח אם תוכל לעזור לי יסמין

יסמין שלום, דמם כפי שאתה מתאר יכול להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד, כמו גם מאיברים אחרים באיזור זה. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם האירוע חוזר על עצמו מומלץ בכל זאת להתגבר על הבושה ולפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. צריך לזכור שלבדוק מטופלים זו העבודה היומיומית שלנו, ולכן לא צריך להראות לך מוזר להבדק על ידי מומחה לבעיות מהן את סובלת.

שלום עודד, אני בן 25 לפני כשלוש שנים סבלתי לראשונה מטחור שהיה מלווה בעיקר בכאב אך הדימום היה זניח. קיבלתי משחה כלשהי מרופא המשפחה וזה עזר. בחודש האחרון אני סובל מדימום מפצע או טחור (אינני יודע) בפי הטבעת לאחר עשיית צואה במאמץ. יש כאב קל בעת ניקוי האיזור עם נייר טואלט אך הדימום די מסיבי. זה מרגיש כמו חתך קטן באותו איזור. איזה טיפול מקבלים בדר"כ למצב כזה והאם יש סכנה לזיהום כלשהו מחיידקים שבצואה? ובכלל - איך ניתן למנוע הופעת פצעים\טחורים כאלו בעתיד (התנהגות מונעת מה שנקרא)? תודה רבה ושבוע טוב, המפוזר.

יש לי חברה שסובלת מזה תנסה לנקות אם מגבונים ולא אם נייר או אם אתה בבית אפילו תכנס למקלחת ותנקה אם מים כך לא תדמם ולא תרגיש כאב

למפוזר שלום רב, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. בנוסף, ככלל, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה, הן כדי לטפל בסימפטומים הנוכחיים והן כדאי למנוע התקפים חוזרים בעתיד. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

בעבר סבלתי מטחור חיצוני. האם יתכן שזה נגרם מניקוי עמוק מדי? ב"עמוק" כוונתי לכניסה של ס"מ אחד פנימה (עם הנייר) למעי, במקום הסתפקות בניקוי החריץ בין 2 העכוזים. האם עלול להגרם נזק מניקוי בס"מ הראשון של תוך המעי?

אודי שלום, טחורים נגרמים לרוב ממאמץ יתר בעת היציאות, ולא מצורת ניקוי כזו או אחרת. יחד עם זאת, ניקוי פנים פי הטבעת אינו חיוני. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום אני בכללית וסובל מעצירויות. עזר לי מאוד נורמלקס, אבל מחירו מאוד יקר, ואינני יכול לעמוד בהוצאה כספית כזו. אני בקופ"ח כללית, ושם לא נותנים לי את הנורמלקס אלא רק אגיולקס, בטענה שהם זהים. אך במאוחדת נותנים אפילו 3 לחודש. אינני מבין איך זה. כי אם במאוחדת נותנים נורמלקס, ניתן להניח שהוא בסל. אז איך בכללית לא נותנים? ואיך ניתן לקבל את זה בכל זאת בכללית?

נורמלקס ואגיולקס מיועדים שניהם לטיפול בעצירות, אולם אינם זהים. לצערי איני מתמצא בבירוקרטיה של קופה כזו או אחרת.

אימי עברה ניתוח בהדבקויות במעיים והיא חוששת כעת לאכול אוכל מוצק .הניתוח היה לפני 3 שבועות. אודה לך מאד מאד כאשר תאמר לי מה מותר לה לאכול. אני יודעת מה אסור לה לאכול.אודה לך שוב.תשובה מהירה תועיל לי מאד.

נעמי שלום רב, איני מכיר את פרטי המקרה של אימך, אולם כעיקרון אין תזונה מסויימת הגורמת להדבקויות מעיים או תזונה היכולה למנוע אותם, ולכן אין כל מגבלות תזונתיות לאחר ניתוח להפרדת הדבקויות.

מודה אני לך מאד,

לפני מספר ימים עברתי בדיקת קולונסקופיה. התוצאות היו תקינות. אך יום לאחר הטיפול הופיע לי טחור קשה ואדום. ניסיתי למרוח במשחות פרוקטוגבלבינול ובנרות. המצב אמנם השתפר והכאבים פחות חזקים, אך הגוש עצמו לא נעלם. הם יש מקום לדעתך להתערבות של ניקוז כירורגי, או כדאי להמתין ובינתיים לשים את הנרות פעמיים ביום. אודה על תשובתך.

ליאורה שלום רב, טחור טרומבוטי יכול לעיתים להגרם על רקע ההכנה לקולונוסקופיה והשלשולים הכרוכים בהכנה זו. כעיקרון, ביומיים הראשונים לאחר תחילת ההתקף ניתן (אך לא חייבים) לבצע פעולה כירורגית בה מסירים את האיזור הטרומבוטי, אך לאחר חלון זמנים זו עדיף לדבוק בטיפול שמרני, והטחור הטרומבוטי נספג מאליו בהדרגה בטווח ממוצע של כשבועיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. ניתן להשתמש במשחות מקומיות להקלת הסבל (נרות פחות יעילות והכנסתם כרוכה פעמים רבות באי נוחות ניכרת). אמבטיות במים חמימים יכולות גם הן להקל. אם אין הקלה מספקת תוך כשבעיים, או שיש החמרה כלשהי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

יש לי ידידה שבגיל 15 לערך עברה ניתוח לכריתת תוספתן ןהתגלה לה קרצינואיד שהיה בתוספתן היא הייתה 5 שנים במעקב ורציתי לשאול האם יש סיכוי שזה יחזור בעתיד או לא?

דני שלום, לצערי איני מכיר את פרטי המקרה, כגון היכן בתוספתן היה ממוקם הקרצינאיד, מה היה גודלו, איזה ניתוח בוצע, ועוד, ועל כן אין באפשרותי לקבוע אם יש סיכוי שהמחלה תחזור או לא. ככלל, קרצינואיד היא מחלה שיכולה לעיתים לחזור, אולם אם היא לא חזרה במשך 5 שנים, הסיכוי שתחזור הוא כנראה נמוך מאד.

בת 31. יצא לי היום פתאום טחור ליד פי הטבעת. לא זכור לי אם אי פעם זה קרה, או לפחות לא שהבחנתי בכך. הוא לא כואב ולא מדמם ולא מפריע, יש רק תחושה קלה מאוד של גרד. אבל זה מאוד מטריד אותי כי אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות. בחיפוש בפורום ובאתרים שונים כתוב "ניתן להכניס חזרה בעדינות טחורים שיצאו" - אבל עדיין לא ברור לי מה לעשות איתו, ומה הפירוש של "ניתן". אני אמורה לנסות להכניס אותו? עד כמה זה חשוב לנסות? אני חוששת להפעיל עליו לחץ. לחכות שייכנס לבד פנימה? (כבר עברה יממה) לקבוע תור לכירורג לבדיקה? (לוקח חודשיים לקבל תור) תודה מראש על העזרה.

נויה שלום רב, בהנחה שהאבחנה של טחור נכונה, אין הכרח לנסות לדחוף אותו פנימה, ופעולה כזו פעמים רבות אינה נעימה או אינה אפשרית. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. כעיקרון, טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן כשתחליטי שזה מספיק מפריע לך מומלץ מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

התפעלתי מתשובתך כל הכבוד על הפירוט מה גם שעונה לי על השאלה יישר כח!

שמחתי לעזור. אין ספק שתגובות מעין אלו, המראות כי פורומים כאלה עוזרים למטופלים, מחזקים אותנו בעבודה קשה זו.

שלום אני לא בטוח שההודעה מיועדת לפורום הזה אז אם זה לא אני אודה אם תפנה אותי למקום הנכון בגיל 18 במהלך שירותי הצבאי עברתי ניתוח שערה הפוכה בעצם הזנב בבית החולים בירושלים כיום אני בן24 ומאותו היום ועד עכשיו נישאר לי החור פתוח בעיה היא כזאת שפעם לחודשיים החור ניסגר והמוגלה חוזרת על עצמה אני מקבל כאבים בילתי ניסבלים שלא ניתן לשבת ואז אני בכח לוחץ על המקום ובעצם מוציא את המוגלה שיש שם ואחרי מספר שעות הכאב עובר וככה אני כבר מגיל 18. אני מגלח את המקום כל הזמן ואני מתקלח כל יום ושותף כמו שצריך ושום דבר לא עוזר פניתי לרופא אבל כשהגעתי החור היה סגור ולא היה לו מה להגיד לגבי זה מה אפשר לעשות? תודה

ניקו שלום, הסימפטומים המתוארים יכולים להחשיד לסינוס פילונידאלי חוזר, ומומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. אם בעת הבדיקה לא יהיה ממצא, ניתן לשוב ולהבדק כשההפרשה מתחדשת.

שלום לבני בן השלוש בחודש האחרון יש דם (בניגוב )בפי הטבעת לאחר יציאה. באחד הפעמים היה ממש דם טרי. נבהלתי והגעתי איתו למיון. במיון הרופא אמר שזו פיסורה ונתן לי מרשם לנפידיפין 0.2% לשישה שבועות. בבית מרקחת סירבו לתת לי את המישחה. לדבריהם אסור לתת את זה לילדים. לשאלתי: האם זה נכון? האם יש משהו אחר שאפשר לתת? תודה מראש אילונה

אילונה שלום, לצערי אינני כירורג ילדים ואיני מטפל בילדים בגיל זה כדרך שגרה. מומלץ לפנות לכירורג ילדים או לגסטרואנטרולוג ילדים ליעוץ והכוונת הטיפול.

אני בת 38 לא סובלת מבעיות בפי הטבעת בדרך כלל. כבר מספר ימים אני חשה אי נוחות בפי הטבעת כאשר אני מכווצת את השריר. כרגע ראיתי את האזור עם מראה ונבהלתי זה נראה כמו גוש בשר אדמדם בצד ימין של פי הטבעת מה זה יכול להיות?

שרון שלום, תלונותייך יכולות להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים חיצוניים או טחורים פנימיים צנוחים ועוד. לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות ולספק יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל נמשך, או שיש החמרה כלשהי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.