פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

עברתי ניתוח כריתת טחורים גם חיצוני וגם פנימי, שאלתי היא האם אפשר להכנס לבריכה לאחר 4 שבועות. האם רצוי וכדי לתשובתך אודה , בברכה ורד

ורד שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מבלי להכיר את פרטי המקרה או לבדוק אותך, אוכל לומר רק בכלליות שלא אמורה להיות בעיה לרחוץ בבריכה חודש לאחר ניתוח לכריתת טחורים.

שלום, אני בחודש התשיעי וסובלת מטחורים. מאתמול יצא טחור טרומבוזי וכואב מאד. כך היה גם בסוף ההריון הקודם. אני מאד רוצה לא להגיע ללידה במצב זה וכמובן להקל על הכאב בהקדם האפשרי. מה ניתן לעשות ובמיוחד בשלב זה של ההריון? תודה

ענת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מקוה שבינתיים יש הקלה בסבלך. טחור טרומבוטי אינו נדיר בשלבי הריון מתקדמים ויכול להחמיר במאמץ הלידה, אך בסופו של דבר חולף עצמונית לאחר תקופה ממוצעת של כשבועיים-שלשה. על מנת להקל על סבלך מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. אם בכל זאת הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול בהצלחה בלידה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

בס"ד ד"ר זמורה, ממש סליחה, אבל אני רק רוצה להבין, לגבי ה- loop ileostomy, הרי המעי הדק הוא כמו צינור, נכון? ולצינור יש רק 2 קצוות, והרי קצה אחד מחובר לקיבה, נכון? והקצה השני לשקית ו... זהו. לאן בדיוק הרקטום מחובר בכל הסיפור..? אז זהו, שאני ממש לא מבינה כלום בנושא הזה, ואם זה סיפור ארוך מדי בשביל להסביר בפורום כזה, ואתה לא יכול לתת לי פה תשובה, אז לא נורא, אני באמת אבין זאת! המון תודה!

בס"ד ד"ר זמורה, ראיתי כמה ציורים של זה ועכשיו אני מבינה. תודה בכל מקרה!

שלום ד"ר זמורה, היש ניסיון בארץ לטיפול באמצעות דופלר HAL לטחורים מטרידים לאמי שתחי', אשה בת 77 עם בעיית אוסטאופרוזיס, ושימוש זה כשנתיים במדלל דם, coumadin. תודה

בהחלט. HAL דופלר מבוצעת בארץ בשנים האחרונות במספרים הולכים וגדלים, לצערנו בעיקר מחוץ לבתי החולים הציבוריים, עקב עלות הציוד. להערכתי הנסיון בארץ כבר מתקבל על הדעת. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

בס"ד שלום ד"ר זמורה, יש לי שאלה אם אפשר.. מה זה loop ileostomy? מה המשמעות של loop? האם permanent ileostomy זה משהו אחד ו- loop זה משהו אחר? יש מישהי שיש לה loop ileostomy כבר 4 חודשים ובחודשיים האחרונים יש לה יציאות כמעט כל יום מהמקום הרגיל... מהרקטום!!! היא אומרת שזה לא סתם הפרשה, אלא ממש צואה!! איך זה יכול להיות?? האם זה נורמאלי? האם המצב הזה מוכר לך? הבחורה היא בת 29 והקולקטומי לא הצליח לה בגלל שיש לה אניזמוס חמור, אז הרופאים אמרו שאין ברירה והיא תצטרך לעבור לסטומה, ואולי מצב זה יאפשר לרקטום לנוח ולחזור לתפקוד הנורמאלי שלו, אבל איך בכלל יכול להיות שהצואה מגיעה לרקטום בזמן שהוא בכלל לא מחובר?? או שהוא כן מחובר למשהו? גם היא לא מבינה מה קורה איתה ואיך בדיוק זה עובד וזה פשוט כ"כ מוזר.. תודה על תשובתך!

loop ileostomy היא אילאוסטומי בו 2 צידי המעי הדק מובאים החוצה לאותו פתח. יתרונה של אילאוסטומי זו היא שהניתוח לסגירתה יחסית פשוט. אם האילאוסטומי מותקנת כהלכה לרוב חומר כמעט לא עובר מצד אחד של המעי לצד השני, ולכן לרוב יש מעט מאד יציאות.

בס"ד תודה, אבל לא הבנתי כלווום )o: טוב אבל אולי זה בגלל שאני לא יודעת כלום על ostomies (אני מקווה שאני גם לא אצטרך לדעת אאאאף פעם!) בכל אופן תודה רבה!

לפני כ 10 שנים נותחתי בעקבות 2 אפססים באיזור הישבן אחד מימין והשני משמאל הניתוח כלל ניקוז בלבד לעיתים יש במקום כאבים בעיקר בחילופי עונות ופעם אחת כלל גם מעט נפיחות באיזור הצלקת יש לציין כי מאז לא היה אודם כלל הרופא המליץ בכל זאת על ניתח בהרדמה מקומית,האם כדאי לעבור את הניתו ,מהם אחוזי ההצלחה,האם הניתוח הוא על ידי זריקת אפידורל מהו משך זמן הניתוח יש לציין כי אני בת 38 ומשקלי גבוהה 90

שלום רב, אם את אכן סובלת מסינוס פילונידאלי שגרם לאבצסים והסינוס עדיין קיים (גם אם שקט יחסית), אכן מומלץ לרוב ניתוח לריפויו, מעבר לפגיעה באיכות החיים שכרוכה בסינוס מפריש כרונית, הסינוס עלול לגרום לזיהומים מקומיים חוזרים, אשר יוצרים לעצמם תעלות דרכן הזיהום מתנקז, ובכך יכולים להגדיל בהדרגה את שטחו של התהליך. ככל שהתהליך גדול יותר, הניתוח לתיקונו מורכב יותר וההחלמה ארוכה יותר. ישנן שיטות שונות לתיקון סינוס פילונידאלי, ולכל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה, אולם ככלל ניתן לומר ששיעורי ההצלחה של ניתוחים אלו טובים, וברוב המטופלים הסינוס נרפא. בשיטות המערבות כריתה מלאה של הסינוס, שיעור הריפוי הוא לרוב מעל 90%. צורת ההרדמה נקבעת על פי סוג הניתוח הנבחר, העדפת המנתח, ומצבך הבריאותי הכללי. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

בס"ד לד"ר עודד זמורה שלום רב, אני בת 46 סובלת מפיסורה כבר חודשיים, טופלתי בניפדיפין 2% אך לא עזר לי. לפני חמישה ימים פניתי לכירורג והוא נתן לי משחה ניפדיפין 4% אני מורחת את המשחה סביב פי הטבעת 4 פעמים ביום, שותה שמן פישתן כף ליום, וכן לפני השינה לוקחת כפית אגיולקס, ועדיין יש לי כאבים עזים כשאני מתפנה. הכאבים נמשכים כ8 שעות מזמן היציאה והסבל נוראי. האם יש לך פתרונות אחרים ומועלים?על מנת לשפר את איכות החיים שלי?

חנה שלום, על פניו נשמע שקיבלת טיפול שמרני הולם ומלא, ללא תגובה מספקת, ולכן יש מקום לשקול התערבות כירורגית עלמנת לשפר את איכות חייך. הטיפול הכירורגי המקובל הוא ניתוח לחיתוך שריר הסוגר הפנימי שסביב פי הטבעת, המביא לריפוי הפיסורה בכ 95% מהמקרים. אם את מאד לא מעוניינת בניתוח, ניתן לנסות הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי, שיכול להביא להקלה בכ 70% מהמטופלים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום.. לפני 4 ימים נותחתי בגלל אבצס ליד עצם הזנב. כרגע יש לי שם "בור" ואמרו לי לשטוף את האזור עם מים וסבון 3 פעמים ביום עד שזה יבריא. שאלתי היא אם אינני זקוק לנטילת אנטיביוטיקה? ובנוסף שמעתי שיש טיפול בליזר שגורם לקיצור זמן ההחלמה, אבקש לשמוע חוות דעת על טיפול בליזר.

משה שלום, אם האיזור מנוקז היטב ואין דלקת של הרקמה סביב לפצע, לרוב אין צורך בטיפול אנטיביוטי. איני מכיר טיפול בלייזר המחיש את הריפוי. בשלב הראשון לאחר פתיחת סבתס פילונידאלי חשוב להקפיד על הגיינה מקומית ושטיפות מרובות של האיזור, ולהמתין עד להחלמת הפצע. לעיתים הסינוס הפילונידאלי, שהוא הגורם לאבצס, נרפא לאחר ניקוז אבצס, אולם לעיתים הסינוס עצמו מתמיד, ואז כדאי לשקול ניתוח אלקטיבי לתיקון הסינוס. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

אני סובל מטחורים ואני מתלבט בין ניתוח לייזר לpph האם יש דרך לפרוט את היתרונות והחסרונות של שתי השיטות ?

עדי שלום, איני יודע למה אתה מתכוון במונח "ניתוח לייזר". המונח כשלעצמו לא מציין בבירור שם של אחת הפעולות הניתוחיות הנפוצות לטיפול בטחורים. ישנן מספר פעולות בהן ניתן להשתמש באנרגיית לייזר. ישנו ניתוח חדש יחסית בו משתמשים באנרגיית לייזר לסגירת כלי הדם המזינים את הטחורים בדומה ל HAL DOPLER, אולם פעולה זו כמעט שלא מבוצעת עדיין בישראל. אנא ראה פירוט הטיפולים הנפוצים לטחורים למטה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

האם כאשר מפחיתים כמויות מזון ישנו אי ריקון של מערכת העיקול על בסיס יומיומי.

מירי שלום, יציאות נוצרות גם כאשר צמים לחלוטין, אולם כמותם ומרקמם תלויים במידה רבה בכמות המזון ובהרכבו. אם מרקם היציאות שלך או התרוקנותך מפריעים באופן ניכר לאיכות חייך, ניתן לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה וליעוץ, וכן לפנות לדיאטיקאית להכוונת הכלכלה.

האם ניתן לפנות אליך לניתוח כריתה חלקית של המעי בלפרוסקופי במרפאה הפרטית דרך השב"ן של קופת חולים לאומית?

השאלה אינה מעניינו של כל הפורום, את מוזמנת לפנות אלי אישית במייל [email protected]

שלום, אני עומד לעבור בדיקת קולונוסקופיה לראשונה בחיי. ביום הבדיקה צריך לעשות חוקן ביתי. ניתן לעשות את זה לבד או שאני חייב להיעזר במישהו? תודה.

לרוב אין בעיה לבצע את החוקנים לבד

ניתן לנקות את הגוף באמצעות חוקן ובאמצעות שטיפה פנימית. שמעתי שיש איזה רופא ברמת אביב, ד"ר ראול רודריגז או משהו כזה שיש לו פתרון לשטיפה פנימית ועדינה שמסלקת חומרי פסולת מהגוף.

שלום רב, יש לי טחורים בדרגה 2,3, טופלתי בעבר בקשירה, דבר שלא פתר את הבעייה וכפי שהובהר לי ע"י פרוקטולוג קופ"ח, ניתוח לא יכול לעזור לי ועלי לחיות עם המצב. אני מתאמן באופן קבוע כ - 3 פעמים בשבוע, תרגילי כח, הליכה וריצה, וקראטה. ( אני בן 43.5 ומתאמן באופן סדיר מגיל 9).במידה והאימון קשה יותר או ארוך יותר מהאימון הממוצע אותו אני מקיים, אני סובל מכאבים (הכאבים מופיעים רק לאחר יציאה).שאלתי היא: האם ניתן לבצע פעילות מונעת לפני האימון כדי למנוע כאבים אחרי אימון קשה יחסית? תודה

תמיר שלום, אין משהו שניתן לבצע ספציפית לפני אימון, אולם ככלל מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה.ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה.אם בכל זאת הסבל ניכר, מומלץ לפנות שוב לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב, אני בחודש תשיעי (הריון שלישי). יש לי מעין בלוטה בפי הטבעת, מדי פעם זה כואב בעיקר ביציאות. אני מאוד חוששת מה יהיה בלידה אני מניחה שזה יתנפח יותר בעקבות הלחץ של הלידה. אינני יודעת עם זה טחורים או לא כי מעולם לא סבלתי מכך וגם לא בשתי הלידות הקודמות. האם אלו טחורים , כי הבנתי שמי שסובל מטחורים לא יכול לשבת וזה לא המצב. מה עושים? כיצד ניתן להקל? אשמח לקבל אינפורמציה. תודה, גלי

גלי שלום, הממצא שאת מתארת אכן נשמע כטחור חיצוני, למרות שלצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. לידה בהחלט יכולה להחמיר סבל כתוצאה מטחור חיצוני, אבל לאחר מספר ימים זה לרוב עובר בהדרגה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה.

ד"ר שלום. לאחר מספר שנים של כאבים ודימומים הלכתי לפרוקטולוג ואובחן אצלי פיסורה כרונית וטחור אחורי גדוש מלא. ניתן לי ניפידיפין משחה לשימוש של 4 פעמים ביום.לאחר שימוש של כחודש הופיעו בפי הטבעת מן פצעים סגולים הכואבים מאוד. חשוב לציין שאני חייל לוחם ואיני יכול לשמור את הניפידיפין בתנאי קירור ואולי זה מה שגרם לפצעים.מסיבות פנימיות של יחידתי איני הולך לפרוקטולוג. א.האם כדאי להפסיק עם הניפידיפין? ב.מה לדעתך הפצעים הללו? ג.מה עלי לעשות על מנת להקל עד שאראה פרוקטולוג(לא בזמן הקרוב)

שימי שלום, קשה לי לקבוע מה טיב הפצעים שאתה מתאר, ולצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה מומלץ להקפיד מאד על ריכוך היציאות (ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, וניתן לקבלו בצבא עם מרשם). כלוחם קרבי ומפקד בפלוגת חי"ר במילואים שנים רבות, אני יכול לומר לך שזה לא תקין שחייל לא יגיע לטיפול רפואי תוך ימים ספורים, ומייעץ לך לפנות שוב לרופא היחידה ןלבקש באסרטיביות הפניה לפרוקטולוג.

שלום רב ד"ר ביצעתי קולונוסקופיה וקיבלתי את התוצאות הבאות: אינדקציה:דמם רקטלי פרימדיקציה:דוריקום 2ץ5 מ"ג פטידין 50 מ"ג בדיקה עד לצקום-תקינה כולל היפוך ברקטום למעט טחורים.הכנה טובה אבחנה:hemorrhoids שאלתי היא לא קיבלתי הנחיות להמשך טיפול,מה יש לי לפי דו"ח הקולונסקופיה? ואני סובל מעצירות אף על פי שאני מקפיד על מיים ופירות ושמן זית,יש לי הפרשה כמו נוזלת אפילו חוקן(fleet anema) לא תמיד עוזר,מה עלי לעשות גם למנוע עצירות בנתיים תודה מראש על השאלות ערן

ערן שלום, הממצאים בקולונוסקופיה אינם מסבירים עצירות, והבדיקה למעשה תקינה. אם העצירות מפריעה לאיכות חייך המידה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול או לרצפת האגן לבירור והכוונת הטיפול.

היי דבר ראשון תודה על הזמן וההשקעה אשתדל ממש בקיצור .... לפני כשבוע ימים החל להציק לי כאב בטן מוזר בבטן התחתונה במרכז ההרגשה היתה כאילו משהו נקרע כמו גוש גדול ( בהרגשה ) שלוחץ על כל האזורבין המפשעה אל מתחת לטבור הכאב בא והלך ביום הראשון , משך הימים הכאב החמיר ובקושי אני יכולה לעמוד ישר ביומיים האחרונים יש לי דימום כשאני עושה "גדולים " וזה יומיים שבכל פעם יש דימום הלכתי הבוקר לרופא המשפחה והוא נתן לי הפניה לקולונוסקופיה ובנתיים הכאב לא עוזב והדימום נמשך בכל כניסה לשרותים דם נראה טרי וכן ישנו שינוי בצבע היציאה שהפך בהיר יותר נראה לי שהרופא לקח אותי קצת בקלות מידי ואני מודאגת אנא ייעץ לי מה עלי לעשות ! כדי להשלים את התמונה אספר לך שאני מטופלת במרפאה אנדוקרינולוגית בגלל ממצא של גידול כנראה שומני ( כך אמרו לי ) באנדרנל אשר גורם לי לעודף קורטיזון תודה מראש על ההשקעה מודאגת ומחכה לעצה

נועה שלום מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם יש החמרה ניכרת מומלץ לפנות למיון לבדיקה.

תודה רבה על ההתיחסות שוב ושוב אני נפעמת למצוא אנשים שנותנים מתוך הרגשת שליחות מזמנם ומהידע שלהם ובעיקר מהנשמה יישר כוח נועה

אני בת 70 ומקבלת מרוקן באופן קבוע כשנתיים וחצי . אני מבקשת לדעת איזה תופעות לוואי יש למרוקן ? האם משפיע על מלחים בגוף ? איזה סיכונים יש בו ? אודה על תשובה מהירה

מרוקן מיועד לשימושים חד פעמיים כהכנה לבדיקות או לניתוח ואינו מיועד לשימוש יומיומי. ישנן אבקות כגון פגלקס ודומיה שמכילות אותו חומר אך בריכוז שונה וניתנות לשימוש יומיומי.

אני חיי בקליפורניה ואני חושב שיש לי פיסורה רציתי לשאול לאיזה רופא אני צריך לפנות ואים יש משחה ממולצת ללא מרשם רופא

שלום רב, מומלץ לפנות ל colorectal surgeon. ניתן לרכוש ללא מרשם תוספי סיבים לייצוב היציאות (fiber therapy) קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ד"ר זמורה שלום: אני בן 36, חולה קרוהן מזה 15 שנה. לפני שנתיים עברתי ניתוח ( חתכו 40 ס"מ, בחיבור בין המעי הדק לגס). לאחר הניתוח הלפרוסקופי "עם עזרה" (חתך בצד), ולאחר כמה סיבוכים ( זיהום בחתך שגרם לפתיחה וסגירה בשנית של הפצע ואנאוריזם בעורק המעי, שטופל בצינטור ). מצבי השתפר, כאשר היום, אני מרגיש טוב מתמיד, עם מחלה ברגרסיה אך עם פיסטולה בדופן הבטן ועם בטן עקומה ורגישה באזור בו עשו חתך על מנת לעזור בעת ניתוח. ( מדובר על מקום בו בעבר עשו לי ניתוח אפנדיציט). כיום אני מקבל הומירה אחת לשבועיים. האמת שהחיים עם פיסטולה מהסוג הזה הם מאוד קשים ( היא מפרישה כל הזמן חומר מתוך המעי הדק, ואני זקוק לשקית לאיסוף). אני מבין שניתוח יכול לפתור את הבעיות, אך לא ברור לי כיצד ואני חייב לומר שהיות והניתוח הקודם היה מאוד טראומתי עבורי, אני מאוד מפחד. האם תוכל לתת לי קצת פרטים על ניתוח מסוג זה, על מקום טוב לעבור אותו, הכנות, סיכוי הצלחה, סיבוכים שיקום, מומחים וכדומה. תודה מראש

גידי שלום, צר לי לשמוע על סבלך. כעקרון ניתוח לתיקון פיסטולה כזו כולל כריתה של מקטע המעי הדק המזין את הפיסטולה, וביצוע השקה (חיבור של חלקי המעי). איני מכיר את כל הפרטים הרפואיים ולכן לא יהיה אחראי מצידי לתת יעוץ פרטני באינטרנט, אולם כעקרון סיכויי ההצלחה של ניתוחים אלו לא רעים, ומידת הסיכון תלויה במידה רבה במצבך הכללי, התזונתי והחיסוני.מומלץ לפנות למומחה לכירורגיה קולורקטאלית, תחום בכירורגיה המתמחה בין היתר בטיפול כירורגי במחלת קרוהן.

שלום עברתי כריתת שני פוליפים קטנים ואחד על גבעול לא ניתן היה לכריתה. נלקחה ביופסיה וטרם יש לי תשובה. שאלתי איזה אחוז מהפוליפים על גבעול הם סרטניים? במידה והגידול סטני האםלהעדיף ניתוח רגיל או לפרוסקופי? יש לי ביטוח פרטי אבל איך בוחרים מקום טוב ומנתח טוב? ג.נ.

שלום רב, לצערי פיספסתי את שאלתך. אני מניח שכבר יש תשובה פתולוגית (אני מקווה שהיא תקינה), כך שאם השאלה עדיין רלונטית אנא פנה שנית.

קראתי על פרוצדורה מורכבת יותר מHAL הנקראת RAR האם יש מקום בארץ שמשתמשים בטכניקה זו בנוסף לHAL כדי לקבע את הטחורים לדופן? אם כן כיצד אפשר להגיע לטיפול? הוצע לי על ידי פרוקטולוג, כלאחר יד, לעבור ניתוח בשיטת pph אבל אחרי קריאה מרובה בספרות ותאורי מקרים אינני מעונינת לעבור ניתוח מה גם שסיבלי איננו רציף וניתן לשאתו. אודה לך אם תוכל להפנותי לפרוקטולוג המיומן בשיטת שהזכרתי. תודה

דורית שלום, תוספת ה RAR ל HAL היא בעצם הוספת מספר תפרים להרמת רירית הרקטום, וכיום מרביתנו (כולל אנוכי) מבצעים זאת רוטינית במהלך ניתוחי HAL. בעיקרון מתואר בחו"ל שימוש במכשיר ניתוחי מיוחד לצורך כך, אולם למיטב ידיעתי הוא אינו זמין בארץ, והאמת היא שאין בו גם צורך, כי זו לא בעיה לבצע את תפרי ההרמה (שבשפה מקצועית נקראת פקסיה, pexy) עם ציוד ה HAL הרגיל.

שלום, מה ההבדל בין שיטת RAR לשיטת הסטפלר(מכלב ,PPH), הרי בשיטת הסטפלר מנתקים את זרימת הדם ומקבעים את הטחורים למעלה, זה נשמע אותו ההליך כמו RAR, יש הבדל?

לאיזה דרגת טחורים מתאימה שיטת RAR?

שלום יש לי כבר 4-5 שנים טחורים פנימיים שלב 2 שיוצאים החוצה בכל יציאה ונכנסים פנימה לבד כעבור מספר דקות ,לאחר יציאה בבוקר יצא לי טחור חיצוני שלא ניכנס פנימה והוא כמובן מטריד,בדרך כלל יוצאת קבוצת כריות טחורים ונכנסת פנימה כעת ישנו אחד בחוץ כבר יומיים,התחלתי למרוח פרוקטוגליבנול,אך אין שינוי והוא לא נכנס פנימה,שאלתי היא האם יכול להיות שהטחורים התפתחו בשלבים וכעת זהו שלב 4 והטחור כבר לא יכנס פנימה,אפילו שזה רק טחור אחד בחוץ מתוך קבוצה שבד"כ יוצאת,או שעליי להמשיך עם המשחה עוד מספר ימים ובסופו של דבר הוא יכנס פנימה,ואם לא מה לעשות,?תודה

אבנר שלום, מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, תלונתך מחשידה לטחור פנימי בצקתי שצנח ועקב הבצקת לא מצליח לחזור. אם אכן זהו המצב, יש סיכוי טוב שבטיפול שמרני נכון תפחת הבצקת והוא יחזור. בנוסף למשחות, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. אם אין הקלה בטווח של כשבוע-שבועיים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

ד"ר זמורה שלום, האם תוכל להסביר מעט על הניתוח הנ"ל ומה הסיכונים? תודה יעל

יעל שלום הניתוח מיועד לטיפול בהשמנה יתר, שאינו תחום העיסוק של פורום זה. מומלץ לפנות לפורום העוסק בהשמנה יתר.

ד"ר זמורה שלום, מזה שנים, מאז שאני זוכרת את עצמי היה לי בפי הטבעת חתיכת עור קטנה אשר נמצאת חיצונית. זה לא הפריע לי מעולם וחייתי עם זה בשלום. ב8 שנים האחרונות לערך, כל פעם גיליתי כי חתיכת עור נוספת נוספת מתחת לחתיכה המקורית. לאורך השנים הללו כיום יש כ-4 חתיכות כאלו. אין לי עוד דרך אחרת לתאר זאת... כאשר יש יציאה קשה זה מעט מתנפח ומכאיב. מה זה הדבר הזה? איך זה מוגדר ומה הטיפול? לעולם לא הלכתי לבדוק זאת, אבל כנראה שאני צריכה להתגבר אחת ולתמיד על הפחד ולעשות את זה... לאיזה רופא אני אמורה לפנות? תודה מראש, אביטל.

אביטל שלום, הממצאים שאת מתארת נשמעים מתאימים לטחורים חיצוניים, למרות שכמובן אין באפשרותי לבצע אבחנה ללא בדיקה. אם אכן מדובר בטחורים חיצוניים, הרי זאת בעיקרה בעיה של איכות חיים, ולכן אם זה מפריע לך מספיק, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

הי כבר מגיל מאוד צעיר אני סובלת מעצירויות,ועם השנים הם גדלו ויותר כואבים,וכבר זמן מה שאני עושה יציאה ויוצא לי עם המון מאמץ ועם דם. ופעם אחרונה ממש התאמצתי,וממש כואב לי בפי הטבעת,לא יכולה לזוז. מה זה אומר? איך אפשר לטפל? תודה רבה רבה ..

שלום!לפני כ5 שנים עברתי ניתוח בהרדמה מקומית לניקוז הדלקת עם תפרים .ההחלמה היתה מאוד קשה אפילו התעלפתי ביום הראשון .הבעיה חזרה אני לא יכולה לשבת כי כשאני קמה מישיבה זה כואב חוץ מזה אין כאבים אחרים במהלך היוםץ האם אני צריכה לעבור שוב ניתוח? איזה רופא הוא הטוב ביותר בב"ש אני שייכת למכבי .ויש לי ביטוח פרטי. והאם טיפול אנטבייוטי יעזור? תודה מראש.

הילה שלום, מתאורך נשמע לי שאת סובלת מסינוס פילונידאלי פעיל, וסביר שיהיה נכון להציע ניתוח לכריתתו. בוודאי יש בבאר שבע כירורגים טובים רבים. אני מכיר מתוכם את פרופ' שלמה ולפיש.

שלום רב, לפני חמישה ימים עברתי ניתוח לכריתת טחורים בשיטת מיליגן-מורגן. בימים הראשונים שלאחר הניתוח השתפרה הרגשתי מידי יום למרות שהאזור מעט דימם. אני מקפידה להמשיך עם קומפרסים של תמיסת מגנזיום-סולפה על האזור. אתמול חשתי כאב חד בזמן היציאה (למרות שהייתה רכה) ולאחריו הופיע מעט דימום טרי. גם היום חזר המצב על עצמו. האם יש לי סיבה לדאגה? תודה, דיתוש

דיתי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שבינתיים החלמת לחלוטין. בעקרון כמעט בל מי שעובר ניתוח לכריתת טחורים סובל מדמם קל בתקופת ההחלמה. אם אין דמם מאסיבי, שגורם לך לחולשה, סחרחורת, וכו, זה נשמע די סביר. אם יש דמם מאסיבי יש לפנות לכירורג המנתח או לחדר המיון מיידית. החלמה מהירה

קראתי על מרפאה פרטית שמציעה שיטה חדשה ללא כל כאב של הזרקת חומר סקלרוטי לכלי הדם הבעייתיים והדבקתם, ושימוש במכשיר פרוקטולייזר כחלופה מהירה יותר, קלה להחלמה ולא כואבת לניתוח. האם אתה ממליץ לבדוק את האופציות הללו לפני הניתוח PPH הקרב שיש לי ? תודה גיא

בעיקרון הזרקת חומר סקלרוטי לטחורים או צריבת לייזר הן פעולות מקבילות לקשירת טחורים הן מבחינת הסבל המינימאלי שהן גורמות והן מבחינת יעילותן. לשיקולך.

שלום עודד, אני בן 38 עם טחורים פנימיים דרגה 2-3 ובעשור האחרון טופלתי בקשירות ואח"כ בהאל מונחה דופלר עם הטבה לפרקי זמן קצרים והרעה לאחר מכן. אני עתיד לעבור ניתוח PPH באסותא בימים הקרובים ומאוד חרד מכך שהליך זה חדש יחסית ועוד יותר בישראל, כך שמצד אחד אין עדות לעמידותו לאורך שנים ומה שעוד יותר מדאיג אותי זה הסיכונים שהרופא המנתח תאר מבחינת סיכויי פגיעה בשריר הרקטום, דימומים והעובדה שלא רואים במהלך הניתוח את החלק המוסר ולעתים מוסרת גם רקמת טחור. הרופא הראה לי את המכשיר וזה לא ממש הרגיע אותי וגם אמר שיש מקרים שצריך להחליף למכשיר אחר במהלך הניתוח אם הוא אינו תופס כראוי את הרירית. האם אתה מכיר את זה ? מה זה המכשיר ה"אחר" הזה ולמה ההחלמה ממנו יותר ממושכת ? אשמח לשמוע כל פרט שתוכל למסור על ניתוח זה - סיבוכים אפשריים, החלמה אחרי וכו' תודה רבה גיא

גיא שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שהיא עדיין רלוונטית. ניתוח PPH מבוצע בישראל מזה כ 10 שנים לערך (ובעולם מעט יותר), ויש בו ניסיון רב. הסיכוי לפגיעה שרירית כאשר הניתוח מבוצע במיומנות שואף לאפס, והסיכון לדמם מאסיבי שיצריך טיפול הוא בטווח של כ 1-2%. איני יודע באיזה החלפת מכשיר מדובר, מנסיוני לא נתקלתי בצורך כזה. בהצלחה

שלום בן 31 בריא בד"כ ללא מחלות רקע או נטילת תרופות לעיתים חווה מעין כאב עצבי בפי הטבעת שחולף מאליו יכול להיות בלילה גם מה לעשות זה משהוא שיכול להיות מספר ימים ולחזור בעוד מספר חודשים אפילו

אבי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. כאב התקפי באיזור פי הטבעת יכול להגרם על ידי מגוון של בעיות רפואיות כולל פיסורה, טחורים עם קרישי דם, גרד אנאלי מסיבות שונות, הפרעה בפעילות שרירי רצפת האגן, כאבים שתוקפים לעיתים את איזור פי הטבעת (ונקראים בשפה מקצועית "פרוקטאלגיה פוגקס") ועוד. לכל אחת מבעיות אלו טיפול אחר. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל מפריע לך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, המומחה ספציפית לבעיות כגון אלו, לבדיקה והכוונת הטיפול.

דר' זמורה שלום הנני בת שלושים וסובלת כבר כמה שנים מטחורים חוזרים ונשנים רק שבשבוע האחרון יש דימום מועט לא בעת יציאה אלה במשך היום. הבעיה עם הדימום שלאחרונה שמתי לב שיש לו ריח מה שלא היה לפני כן הייתי רוצה לדעת אם דם עם ריח רע מעיד על איזשהו זיהום של הטחורים או איזשהו סיבוך רפואי? תודה ירדן

ירדן שלום, קשה לי לענות חד משמעית על שאלתך, שכן איני יודע באיזה סוג הפרשה ובאיזה ריח מדובר. אם זה גורם לך לסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר זמורה הייתי אצלך בפגישה בתל השומר לפני מספר חודשים וגם כתבתי לך מספר פעמיים בפורום זה לא מזמן,רק להזכיר את המקרה שלי אני חווה הפרעות בהתרקונות שהגיעו לאחר בדיקה אנוסקופית לזיהוי טחורים,אני מתכוון לעשות את המנומטריה והus פרינאלי ואני יודע שלפני הבדיקות אני צריך לבצע חוקן עצמאי תוכל להמליץ ולהסביר לי כיצד נוכח הטחורים הפנימיים שיש לי וגם נוכח מה שקרה לי בעקבות הכנסת האנוסקופ עליי לבצע את החוקן בזהירות והיעילות הכי טובה תודה.

דוד שלום ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פגיעות מחוקן נדירות גם לנוכח טחורים פנימיים ולרוב קורות דוקא כשמישהו אחר מבצע את החוקן, שכן אתה בעצמך תרגיש לרוב מתי אתה פוגע בעצמך ותמנע בכך. יש להחדיר את החוקן בעדינול וללא כח, ולעצור אם יש כאב ניכר (תמיד יש אי נוחות מסויימת). ניתן להשתמש בוזלין. את החומר יש להחדיר במשך מספר שניות. הבצלחה בבדיקות.

שלום אני צריך לבצע חוקן פליט אנמה לקראת בדיקה שעליי לעבור בקרוב,יצא לי לשמוע ולקרוא על מקרים שבהם אנשים שבאופן עצמאי ביצעו חוקן זה וגם מטופלים שביצעו בהם במסגרת בית חולים חוקן זה נגרמו ויכולים להיגרם למשל חור ברקטום,דימומים מפי הטבעת,פרפורציה,רציתי לדעת האם מקרים אלו הם נפוצים ואכן יש סיכוי שיכולים לקרות במיוחד שאני יעשה זאת בעצמ?י,וגם יש לי טחורים פנימיים שיוצאים בכל יציאה ומיד חוזרים דרגה 2,האם יש סכנה לעשות חוקן עם טחורים פנימיים,ואפשר לקבל הדרכה קצרה כיצד הכי בזהירות ניתן לבצע את החוקן,האם לרוקן את כל החומר בבת אחת או בהדרגתיות דברים כאלו,סליחה על האריכות אשמח לתשובה ותודה.

דני שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פגיעות מחוקן נדירות מאד ולרוב קורות דוקא כשמישהו אחר מבצע את החוקן, שכן אתה בעצמך תרגיש לרוב מתי אתה פוגע בעצמך ותמנע בכך. יש להחדיר את החוקן בעדינול וללא כח, ולעצור אם יש כאב ניכר (תמיד יש אי נוחות מסויימת). ניתן להשתמש בוזלין. את החומר יש להחדיר במשך מספר שניות. הבצלחה בבדיקות.

ד"ר שלום אני מטופל כבר כשבוע וחצי בנפידיפין (4 פעמים ביום), אמבטיות (3 פעמים ביום), אבילק ודואג לאכול רק ירקות ופירות ומרבה בשתייה (לפחות 3 ליטר ביום) בכדי שיהיו יציאות רכות, אך אני עדין מרגיש כאב בזמן היציאה למרות שהיא רכה, לא כאב חד אך עדיין כאב מן לחץ והרגשה חזקה של גירוד (יש לציין שיש לי יציאה אחת ליום), האם לאחר שבוע וחצי עדיין יש סיכוי להירפא בעזרת הטיפול השמרני?

ירין שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. עקב העיכוב בתשובתי כבר עברו בינתיים שבועיים וחצי, כך שאם עדיין אין תגובה מספקת לטיפול השמרני, והסבל שלך ניכר, זה כבר שלב שניתן לשקול טיפול נוסף, כגון הזרקת בוטוקס או ניתוח לפיסורה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב. בני בן ה- 23 שם לב השבוע שיש לו הנקב הזה. סינוס פילונידלי כפי שקראנובאינטרנט. אני רוצה לציין שהוא נסע לחו"ל ולא הלך לרופא. בינתיים הוא אומר שאין לו הפרשות. האם הוא צריך לעשות משהו בינתיים כדי שלא יהיה זיהום או משהו הוא חוזר רק בסוף החודש. מה לעשות. מודאגת. הםא לשלוח לו אנטיביוטיקה ככה על דעת עצמי צפורל או משחה כלשהי בינתיים כדי לא יהיה יותר גרוע עד שיגיע לרופא כירורג. בבקשה אנא ענו לי מהר . תודה רבה.

רותי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אין צורך להילחץ, והסיכוי שיתפתח מצב דחוף כגון אבצס פילונידאלי במישהו שיש לו סינוס מפריש אינו רב. פרט להגיינה מקומית (רחצה רגילה במיים וסבון) אין משהושבנך יכול לעשות בכדי להקטין את הסיכוי לסיבוך כגון זה, ולא הייתי ממליץ שיקח אנטיביוטיקה ללא הופעת זיהום. אם מופיע כאב מקומי או נפיחות ניתן להתחיל טיפול אנטיביוטי, אך אם אין הטבה מומלץ לא להסס ולפנות לכירורג גם בחו"ל. שיהנה בחו"ל, ולכשיחזור, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

תודה רבה על התשובה .האם בכל מקרה כדאי שיגש לרופא גם אם אין כאבים? האם כל רופא כירורג מבין בזה או רק פרוקטולוג. ? האם כל חור כזה מגיע בסוף לזיהום? תודה

אני בת 29, כבר פעמיים היה לי דם ביציאה. האם זה יכול להיות סימן לסרטן המעי הגס. לידיעה אין במשפחה שלי אף אחד שחלה במחלה .

מנאל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הסיכוי לפתח סרטן המעי הגס בגיל 29 וללא סיפור משפחתי נמוך מאד מאד, ולכן מרבית הסיכויים שהדמם ממנו את סובלת לעיתים נובע מאיזור פי הטבעת, למשל כתוצאה מטחורים פנימיים מעט גדושים. יחד עם זאת, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. במקרה שלך, מספיקה בדיקה קצרה כגון רקטוסקופיה או רקטוסיגמואידוסקופיה. מבחינת איזור פי הטבעת, ניתן להפחית את הגירוי ואת הדימום מאיזור זה (אם הוא מפריע לך) על ידי ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה.

לפני שנה התחיל אצלי כאבים באזור הטבעת . הפרוקטולוג אבחן פיסורה . השתמשתי במשחת ניפדפין. עברו כמה חודשים עד שהבעיה נעלמה. אבל בזמן האחרון אני סובל כמעט פעם בחודש מכאבים. זה מופיע כמעט פעם בחודש. יש לציין שבמהלך החודש אין שום כאב והיציאות רגילות אבל פתאום אני מרגיש כאבים בבטן התחתונה ואז היצאה מתחילה להיות קשה היצאה מלווה בכאבים כאילו יש משהו שחוסם את היציאה מין שלשול אבל עם כאבים לוקח לי שעה להתפנות וכל אזור הטבעת שורף וכואב מרגיש שמשהו נפוח באזור הטבעת. אלא לא טחורים חיצוניים ואם הם פניימים למה הכאב מופיע פעם בחודש ותוך כמה ימים הכול נעלם לחלוטין. הכאב הזה גורם לי חולשה אני בקושה זז כאב ברגלים ומרגיש עייף ומותש. אנא עזרתך

יוסף שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. איני יודע אם תלונותיך נובעות כתוצאה מפיסורה שלא נרפאה, קשיי התרוקנות עקב בעיות בתפקוד רצפת האגן או המעי, או בעיה אחרת כלשהי, ולצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ייצוב יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה.

שלום אני צריך לעבור אולטרא סאונד פרינאלי,,והבנתי שאני צריך לעשות חוקן בעצמי בבית,הבנתי שזהו חוקן פליט אנמה שאני צריך להחדיר לפי טבעת ולרוקן,העניין הוא שאני לחלוטין נמנע מלעשות זאת בגלל שזה נראה לי מטריד ומסובך לביצוע ושאלתי היא האם קיימים עוד דרכים לרוקן את הרקטום כמו לשתות מרוקן מסויים,בכמות קטנה אומנם,שגורם להתרוקנות,כפי ששותים לפני בדיקות מורכבות יותר או למשל ניתוח?,תודה אשמח לתשובה

גבי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ניתן לרוקן את הרקטום על ידי חוקן, או על ידי שתיה של חומר מרוקן בכמות מלאה. אין טעם בשתית החומר בכמות קטנה, מאחר שניקוי הרקטום יהיה לקוי. להערכתי הרבה יותר קל לבצע חוקן. בהצלחה

דוקטור שלום,יש לי בעיה של כאבים וגירודים עזים בפי הטבעת תקוםה ארוכה. הרופא שניגשתי אליו רשם לי תרופה (משחה) שנקראת רקטוזורין שבהתחלה עזרה בהקלה הכאב אך כעת כבר לא עוזרת. הרופא ביצע בדיקה של פי הטבעת ואמר כי קיימים סדקים בפי הטבעת.מה עליי לעשות כדי להקל על הכאב (אינני הומוסקסואל ולא ביצעת בחיי אקט מיני בפי הטבעת).אשמח לסיוע...

אמיר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. איני יודע למה הכוונה במונח סדקים בפי הטבעת, והאם הכוונה היא לפיסורה (חתך בעור) של פי הטבעת. לכל אבחנה ישנו טיפול אחר, ולכן אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות ולייעץ בטיפול פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. אם הסבל נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, איך מבדילים בין טחורים לפרולפס של הרקטום? האם יש הבדל בטיפול? מדי פעם אני מרגישה שיש יציאה החוצה, כמו שרוול. אני מכניסה חזרה. מציק, כואב, מגרד. עמידה מחמירה. האם יש המלצות תזונתיות?

רזיה שלום, אכן לא תמיד קל להבדיל בין טחורים שצונחים לבין פרולפס של הרקטום, בעיקר אם מקטע הרקמה הצונח אינו ארוך. מקטע ארוך, "כמו שרוול", יכול לרמז יותר על אפשרות של פרולפס של הרקטום. מומחה בתחום זה יוכל לרוב בבדיקה להבדיל ביניהם. הטיפול בטחורים צנוחים כולל הקפדה על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, ואם הדבר אינו מביא להקלה מספקת, יש קשת של טיפולים כירורגיים לטיפול בטחורים. הטיפול בצניחה של הרקטום הוא חד משמעית כירורגי, ואם יש צורך, כדאי לעשותו, שכן פרולפס המתמיד תקופות ארוכות יכול לפגוע בתפקוד סוגרי פי הטבעת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר זמורה-עברתי לפני שנים ניתוח אפנדיציט ולאחרונה בעקבות כאבים בצד ימין ודימום קל יש חשד שקורה פנימית מהצלקת-מהן דרכי הטיפול לתשובתך המהירה אודה

לצערי לא הצלחתי להבין היטב את בעייתך ובאיזו מחלה חושדים. פורום זה מיועד למסור מידע כללי בתחום התמחותנו, ואין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט.

שלום למומחה. בעבר אובחנתי כסובלת מתסמונת המעי הרגיז (כברירת מחדל לתופעות שלשולי קיץ). לאחרונה אובחנו סעיפים מרובים אחרי התקף וזהום שטופל באשפוז ובעירויי אנטיביוטיקה. מתי אני אמורה לזהות את ההבדל בין כאבי הבטן והתופעות הנ"ל? בתודה מראש,

שרה שלום, התקף דיברטיקוליטיס מלווה לרוב בכאבי בטן עזים, בעיקר בבטן השמאלית או התחתונה, ולעיתים קרובות מלווה בחום. בכל מקרה, אם יש ספק, מוטב לגשת להיבדק בחדר המיון.

שלום רב! אני דנה, בת 19. שלשום בלילה התפתלתי מכאבים באיזור עצם הזנב.. הזמנו רופא הביתה, שנתן כמה תרופות.. אתמול הלכתי לכירורג, והוא אמר שמדובר בפילונידל סינוס, ושהמוגלה עכשיו צריכה לצאת, והיום הייתי אצלו בשנית, והוא עשה לי חתך כדי שהמוגלה תצא מהר יותר. הוא אמר שהוא ממליץ בקרוב לנתח, על מנת שהמקרה לא יחזור על עצמו. יחד עם זאת הוא הוסיף, שגם אחרי שעושים ניתוח, יש סיכוי שהתופעה תחזור, אמנם סיכוי נמוך יותר, אך קיים. שאלתי היא למה בכל זאת לעשות את הניתוח, עם כל הסיכונים הכרוכים בו, ובמיוחד אחרי שקראתי כאן בפורום כירורגיה על הרבה מקרים שאנשים נותחו, והפצע עדיין לא עבר, והוא חוזר ונשנה, והם נותחו אפילו פעמיים או 3 פעמים. אם הניתוח לא באמת יעיל, מדוע כן כדאי לעשות אותו? ואם אני אעשה את הניתוח, מה הסיכוי שזה יחזור שנית? והאם כדאי לחכות עם הניתוח רק בפעם הבאה שפילונידל סינוס יחזור אצלי, אם בכלל זה יקרה (קיים סיכוי כזה?) או שכדאי עכשיו, אחרי פעם 1, כי הסיכוי שזה יחזור שוב אחרי הניתוח יקטן? תודה מראש, דנה

דנה שלום. בשלב הראשון לאחר פתיחת סבתס פילונידאלי חשוב להקפיד על הגיינה מקומית ושטיפות מרובות של האיזור, ולהמתין עד להחלמת הפצע. לעיתים הסינוס הפילונידאלי, שהוא הגורם לאבצס, נרפא לאחר ניקוז אבצס, אולם לרוב הסינוס עצמו מתמיד, ואז כדאי לשקול ניתוח אלקטיבי לתיקון הסינוס. מעבר לפגיעה באיכות החיים שכרוכה בסינוס מפריש כרונית, הסינוס עלול לגרום לזיהומים מקומיים חוזרים, אשר יוצרים לעצמם תעלות דרכן הזיהום מתנקז, ובכך יכולים להגדיל בהדרגה את שטחו של התהליך. ככל שהתהליך גדול יותר, הניתוח לתיקונו מורכב יותר וההחלמה ארוכה יותר. ישנן שיטות שונות לתיקון סינוס פילונידאלי, ולכל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה, אולם ככלל ניתן לומר ששיעורי ההצלחה של ניתוחים אלו טובים, וברוב המטופלים הסינוס נרפא. בשיטות המערבות כריתה מלאה של הסינוס, שיעור הריפוי הוא לרוב מעל 90%. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

שלום לד"ר זמורה. באותו עניין בני עבר כבר פעמיים ניתוח פילונדיאל סינוס. הרופאה ביקשה להשאיר את האיזור נקי משערות. האם כל חייו עליו לגלח את האיזור. זה איזור אינטימי ולא נעים שמישהו אחר "יתעסק" שם. האם יש לך פיתרון אחר? אודה על תשובתך חיה

שלום רב, בעלי סובל מזה כשבועיים מדקירות חזקות בישבן. בתחילה חשבנו שאולי מדובר בטחורים, אך לאחר ביקור אצל פרוקטולוג הוברר כי מדובר בקרע בטבעת הפנימית בישבן. בעלי קיבל משחה למריחה וסיבים תזונתיים להקלת היציאות. לאחר שימוש של מס' ימים- כמעט שבוע דבר לא עוזר ובכל פעם שלבעלי יש יציאה הוא מתפתל מכאבים ממש חזקים לחצי יום. הכאבים ממש בלתי נסבלים ומשביתים אותו ליום שלם. דבר נוסף, מאז שהתחיל העניין לבעלי יש לו יציאות רק אחת ל-3 ימים לערך וזה גורם לתחושה לא נעימה בבטן. לשאלתי, אני אשמח לדעת מה עוד ניתן לעשות ואיך אפשר לרפא את זה. לתשובתכם אודה, שיר

שיר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מתאורך עולה החשד שבעלך סובל מבעיה הנקראת פיסורה (או סדק) בפי הטבעת. זוהי אכן בעיה שיכולה לפגוע קשות באיכות החיים, וישנן מספר דרכים לטפל בה, כפי שמפורט למטה. אם אין הטבה בטיפול שמרני בסיסי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, אני לאחר התקף של דיברטיקוליטיס , אשפוז של 10 ימים עם אנטיביוטיקה לוריד ואני מוזמנת לביצוע של קולונוסקופיה בעוד חודש וחצי ברצוני לשאול האם יש טיפול מונע להישנות התקף של דיברטיקוליטיס והאם קפסולות של פרוביוטיק יכולות לעזור?

נירה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. קשה לומר האם יש דרך טובה למנוע התלקחויות חוזרות של דיברטיקוליטיס, והשימוש בפרוביוטיקה לצורך זה לא הוכח מדעית. ישנו כיום מחקר המעריך יעילות תרופה נוגדת דלקת מסויימת (הנקראת רפסאל) למניעת התקפים חוזרים, אבל אין עדיין תוצאות ממחקר זה שניתן להציע לפיהן טיפול.

ד"ר שלום אני כבר סובל כשלושה חודשים מפיסורה ורק השבוע פניתי לכירורג מכיוון שלא יכולתי לשאת בכאב והרגשתי את שרירי פי הטבעת מתכווצים. הרופא אבחן טונוס ספנקטרי מוגבר, ופיסורה אנלית בקו אמצע אחורי. הוא המליץ לי על אמבטיות חמות, שתיה מרובה, דיאטת סיבים, שתיית אבילק פעם ביום, ומשחת נפידיפין 4 פעמים ביום למשך שלושה שבועות. אני לא אדם שסובל מעצירות וכמובן מאז הביקור אצל הרופא היציאות הן רכות. אני מטופל כבר שלושה ימים ושאלותיי הן: 1) בנושא הצואה אני מבקר פעם ביום בשירותים, הכאב החד פסק לאחר שלושה ימים של טיפול אבל נורא נורא שורף לי, האם הגיוני שבזה שאני נמצא פעם ביום בשירותים הפיסורה תוכל להירפא בכלל? ואם כן לאחר כמה זמן בערך אני אמור להרגיש בשינוי (ממה שהבנתי בקריאה בנט הטיפול השמרני הוא לא יעיל ב-50 אחוז מהמקרים)? 2)אני מת מפחד מניתוחים ולכן רציתי לדעת האם יש בעיה לבצע זריקת בוטוקס לאחר הטיפול בנפידיפין? ומה הסיכוי להירפא בטיפול בבוטוקס?

נמרוד שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. טיפול שמרני יעיל בלמעלה מ 50% מהמקרים, וסביר שלאחר 3 ימים הוא עדיין לא מיצה את עצמו, ולכן יש לטם להמשיכו עוד תקופה מסויימת. ניתן בהחלט להזריק בוטוקס לאחר שימוש הניפדיפין, עם שיעורי הצלחה של כ 70%. יציאה רכה פעם ביום זה מצויין. החלמה מהירה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, עליי לבצע בדיקת MRI של מעי / בטן. עברתי ניתוח כריתת טחורים בשיטת PPH (שיטת הסטפלר) . שבו נעשה שימוש במכשיר סיכות. האם אני יכולה לבצע את בדיקת ה MRI למרות הסיכות שנותרו באזור הניתוח? תודה רבה

אין בעיה לעשות MRI לאחר ניתוח PPH.

אכן, אין בעיה. רק לייתר בטחון, כדי להיות יותר צדיקה מהאפיפיור, תגידי את זה ב MRI טרם הבדיקה.

שלום, אני בת 27 וסובלת מטחורים חיצוניים מזה מספר שנים. יש לי תקופות שכואב ומדמם יותר ויש תקופות שכלל לא. לא עשיתי טיפול כירורגי אלא שמרני בלבד ומשחות למניהן. לאחרונה יש לי טחורים כואבים, לא רק לאחר יציאה, ומדממים בעיקר אחרי יציאה אבל לא רק. אני לא סובלת מעצירויות או שלשולים. האם מצב זה דורש התערבות או להמשיך כרגיל וזה יחלוף מעצמו?

נעה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה, איכשהו פיסםסתי את שאלתך. טחורים הםבעיה המציקה לאיכות החיים, ומטרת הטיפול היא העיקרה הקלה ושיפור איכות החיים. רק את יודעת עד כמה הטחורים פוגעים באיכות חייך, ולכן רק את יכולה לקבוע אם את מעוניינת בטיפול נוסף כלשהו או לא. אם את מעוניינת לשפר את איכות חייך, ישנם טיפולים זמינים, ואת מוזמנת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום דוקטור זמורה לפני חודש התחילו לי כאבים בפי הטבעת כשאני עושה צרכים בהתחלה היה יורד לי דם באסלה כשהלכתי לטרם נאמר לי שזה פיסורה התחלתי לאכול חיטה דגנים ירקות ופירות שתייה אני שותה אך לא הרבה ונאמר שכנראה יש לי טחורים פנימיים אך זה לא בטוח ונשלחתי לגסטרו יש לי תור ב 7 ליולי אצל גסטרו אך אני מודאג בטרם קיבלתי נרות ומשחה שכתוב נגד טחורים רקטוצורין בשבועיים הראשונים התמדתי לקחת את הנרות ובשלב מסויים הפסקתי היות והוטב לי וגם רשום שזה ממכר אז עדיף כמה שפחות להיעזר בנרות שבוע הסתדר לי אך והתחלתי ללכת לשירותים כל בוקר כמו שהייתי נוהג בהתחלה היום אחרי יומיים שלא הייתי בשירותים וחשוב לי לציין שלפני יומיים היו לי יציאות אך ביציאה עצמה היה מעט נכנסתי היה לי קצת לחץ ואז התחיל הדימום שוב רק הפעם הדימום עבר גם לניגוב נבהלתי ולכן אני חייב את תשובתך המהירה אנא עזור לי שמתי שוב את הנר ואז את המשחה ומאז לא נוח לי בישיבה על כיסא אולי מהמישחה אשמח לתשובה מהירה מה ניתן לעשות אם תוכל להסביר לי מעט על בדיקת גסטרו מיקרוסקופיה שמכניסים צינור לבדיקה האם זה כואב האם חוקן יעזור אני כבר לא יודע מה לחשוב תודה רבה

דורון שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. משאלתך קצת קשה לי להבין חד משמעית ממה אתה סובל. מצד אחד אתה מציין שאובחנה פיסורה ומצד שני שקיבלת טיפול לטחורים. בכל מקרה, בשני המקרים, חשובה מאד הקפדה על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. פרט לכך, אם אין הקלה מספקת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. לבדיקת הגסטרו כנראה שנשלחת בשל הדמם, על מנת לוודא שאינו נובע ממקור כלשהו במעי הגס (לעומת דמם שמקורו בפי הטבעת), ומומלץ להווצץ בגסטרואנטרולוג באשר לסוג הבדיקה שבכוונתו לבצע. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום.האם טחורים פנימיים/חיצוניים (כאשר היציאות רכות), עלולות לגרום גם לשינוי קוטר הצואה - מעין רצועות שטוחות?

עמיר שלום, התופעה שאתה מתאר אינה אפיינית לטחורים. אם התופעה נמשכת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.