פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום ד"ר זמורה אובחן אצלי פיסטולה לשלפוחית ולטבור אני אמור לעבור ניתוח ומתלבט בין לפרוסקופי ורגיל נאמר לי שיחסית הקטע הבעייתי בבדיקת MRE הוא קטן (20-30 סמ), אין קטעים נוספים שנראו. זה ניתוח ראשון שלי (בן 34 7 שנים חולה קרוהן) מאחר ואני לא יודע כמה נסיון יש פה לניתוח כזה בלפרוסקופי רציתי לשמוע את דעתך והאם אתה גם יכול לכוון אותי למישהו בעולם שיש לו אינפורמציה בנושא ברור לי שאם אעבור ניתוח רגיל אז הסיכוי לסיבוך קטן אבל האסטטיקה משחקת פה תפקיד חשוב מה דעתך?

אור שלום, ישנם בישראל כירורגים קולורקטאליים לא מעטים המבצעים ניתוחים לפרוסקופיים לטיפול במחלת קרוהן כדרך שגרה (כולל אנוכי), ובתוצאות טובות, שאינן נופלות מאילה המפורסמות על ידי הקבוצות המובילות בעולם. אם אתה מעוניין בניתוח לפרוסקופי דוקא, ניתן בהחלט לפנות לאחר מהכירורגים הקולורטאליים המנוסים בשיטת ניתוח זו. ישנם כמובן מרכזים רבים בעולם שגם להם נסיון רב בניתוחים אלו, אולם תקצר היריעה בכדי לפרט את רשימת המרכזים האלו, שכן במקומות רבים הפך הניתוח הלפרוסקופי לקרוהן לשגרה. בהצלחה.

שלום רב. אבקש לקבל אינפורמציה כלשהי לגבי תופעה שממנה אני סובלת מזה כחודש. מזה זמן מה אני חשה בלחץ וצריבה מוזרים באזור החלחולת -פי הטבעת ופנימה יותר. במיוחד בזמן הישיבה אבל גם בעמידה וגם במצב של שכיבה. התחושה מופיעה בדרך זו או אחרת במהלך כל היום. לפני כחודשיים עשיתי בדיקת דם סמוי כבדיקה שגרתית לאנשים בגילי (60) והיה תקין. יש לי טחורים חיצוניים שאינם מודלקים. אבקש לציין כי אני בריאה בד"כ מלבד כולסטרול , מטופלת pravalip אבקש לקבל חוות דעת כלשהיא והכוונה לרפואה מקצועית (איזה) תודה על ההתיחסות נירה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, הפרעה בתפקוד השרירים באיזור זה, ועוד.לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני חייל הסובל מפיסורה מזה שנתיים, שום טיפול שמרני לא צלח, לפני כחצי שנה התברר שיש לי 2 פיסורות ולפני כחודש הרופא אמר לי שמדובר ב-3 פיסורות ושאין מנוס מניתוח לחיתוך חלקי של הסוגר הפנימי. אני מאוד חושש מהניתוח ומחיתוך הסוגר ואפשרות לאי שליטה על יציאות ורציתי לדעת אם יש אלטרנטיבות לניתוח מסוג זה. נ.ב- אני מטופל בבית חולים שיבא ושם יבוצע הניתוח. תודה רבה.

אלעד שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ניתוח לחיתוך שריר הסוגר הפנימי הוא הניתוח הנפוץ ביותר לפיסורה, שיעור ההצלחה שלו גבוהה מאד, ושיעור הסיבוכים, ובעיקר שיעור הירידה ביכולת השליטה אצל גברים צעירים, נמוך מאד. יחד עם זאת, הניתוח נועד לשפר את איכות חייך, ואתה צריך להחליט אם אתה מספיק סובל בכדי לעבור את הניתוח או לא. אלטרנטיבית, ניתן להמשיך להשתמש במשחת ניפדיפין, או לנסות הזרקה של בוטוקס, שהוא חומר המשתק שרירים באופן הפיך (ופעיל כ 3 חודשים) לתוך שריר הסוגר הפנימי. בכל מקרה, חשוב מאד להקפיד על ריכוך יציאות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום ד"ר, אני בת 38 בעקבות כאבים ודימומים בפי הטבעת נבדקתי על ידי פרוקטולוג האבחנה היא טחורים דרגה 4 ופיסורה (קולונוסקופיה תקינה) הופנתי לניתוח. אחרי בדיקה אצל פרוקטולוג בשיבא ההפניה היא המלצה לניתוח LEFT LATERAL ANAL SPHINCTEROTOMY . בקבלה קבעו לי ניתוח לפיסטולה השאלה אם זה אותו הדבר ואם כן האם הניתוח הזה הוא גם טיפול-כריתת טחורים תודה מראש

נטלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. LEFT LATERAL ANAL SPHINCTEROTOMY הוא ניתוח לפיסורה בלבד. אם לדעתך יש ספק אם ההפניה לניתוח נכונה, אנא בדקי שנית עם הצוות המטפל. בהצלחה.

שלום, אבי הוא אדם אשר נוהג להזניח את בריאותו. לאחרונה, לאחר שהפעלנו עליו לחצים כבדים הלך לרופא לצורך מעבר בדיקת קולונסקופיה המומלצת לאנשים שעברו את גיל 50 (ובמיוחד לאלו אשר נמצאים בקבוצת סיכון, כך לפחות הבנתי). לטענתו, הרופא ביקש ממנו לבצע בדיקה מקדימה (של צואה), ולאחר שתוצאותיה חזרו נאמר לו כי אין הוא נדרש לעבור את הבדיקה הפולשנית. שאלתי היא האם ישנו כאן עיגול פינות מצד אבי, או שמא באמת באמצעות בדיקת צואה ניתן להבין כי הבדיקה הפולשנית מיותרת. תודה

משה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. התשובה לשאלתך אינה פשוטה, ויש בנושא זה חילוקי דעות גם בין מומחים בתחום זה. לפי כללי סל הבריאות בישראל, אם לאביך אין גורמי סיכון (פרט לגיל מעל 50), בדיקת דם סמוי היא מספקת. לפי אמונתי האישית היא לא מספקת, ואישית הייתי שולח את אבי לקולונוסקופיה. אם יש גורם סיכון נוסף, כגון הסטוריה משפחתית של קרוב בדרגה ראשונה עם סרטן המעי הגס, או תלונות כגון דימום מפי הטבעת או שינויים בהרגלי היציאות, יש אינדיקציה חד משמעית לביצוע קולונוסקופיה.

שלום, לפני חודשיים אובחנתי ע"י פרוקטולוג, יש לי טחורים משולבים צנוחים דרגה 4, הם כאבו לי ודיממו לעיתים רחוקות, הומלץ על ניתוח -כריתה קלאסית. מאז אני מקפידה לשתות הרבה מים, אכילת יותר פירות וירקות, מסיימת יציאה ומיד קמה-לא ממשיכה לשבת כמו בעבר, עכשיו כבר לר כואב, אני בכלל לא מרגישה שיש לי טחורים, רציתי לדעת אם בכל זאת כדאי שאעשה ניתוח כ"כ קשה?

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הטיפול בטחורים הוא בעיקרו טיפול שנועד לשיפור איכות החיים, ולעיתים נדירות יש אינדיקציה לציפול שאינה קשורה באיכות החיים, כגון דמם מאסיבי ואנמיה ניכרת. אם אין לך כל פגיעה באיכות החיים, אין הכרח לבצע ניתוח. גם אם כן מבצעים ניתוח, ישנן מגוון אפשרויות לטיפול כירורגי, ויש להתאים את הפעולה הנבחרת לצרכי המטופל/ת ולמידת סבלו.

שלום ביום חמישי האחרון בשעות הבוקר, הרגשתי כאבים באיזור פי הטבעת , הלכתי לרופא ושם נאמר לי כי יש לי טחור חיצוני טרומבוזה. אני משתמש בכמה סוגי משחות + נרות פרוקטו גליוונול היום בעת יציאה יצא לי מעט דם, חשבתי שהטחור ישתחרר אך עדיין אני מרגיש גוש קטן וקשיח. המשחות והנרות מקלות עליי אך איני יכול ללכת לעבודה מהסיבה הפשוטה שהעבודה שלי היא עבודה ישיבה על מחשב. השאלה שלי היא כזאת: האם הטחור הזה אמור לעבור מעצמו או שמא צריך לבצע איזשהוא טיפול מיוחד בנושא, אני חייב לציין כי אני כבר מיום חמישי לא בעבודה ואני נמצא בבעיה. תודה על תגובתך.

שלום רב טחור חיצוני עם קריש דם נספג לרוב בהדרגה לאורך כשבועיים, בהם הכאבים והנפיחות משתפרים בהדרגה. בינתיים חשוב להקפיד על טיפול שמרני כולל המשחות שאתה נוטל, ומומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. אמבטיות במיים חמימים יכולות להקל. כשאתה חש שאתה יכול ללכת לעבודה, אין מניעה רפואית מכך. החלמה מהירה.

שלום אני לאחר שבועיים מניתוח טחורים וכל בוקר לאחר יציאה של צואה אני סובלת עד שעות הצהרים מכאבים חזקים באזור האם כאב זה אמור לחלוף מתי ?

נעה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ניתוח לכריתה מלאה של הטחורים ידוע ברמת הכאב הגבוהה שהוא גורם בשבועות הראשונים להחלמה (לרוב טווח של 2-4 שבועות), אך הוא גם הטיפול היעיל ביותר בבעיה זו. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות, וליטול משככי כאבים לפי הצורך. החלמה מהירה.

לפני כחמישה חודשים עברתי ניתוח טחורים שיטת PPH שהומלצה לי ע"י הרופא כיעילה ביותר, חסרת סיכונים, ומוכחת ב 100% (לעומת ניתוח בלייזר אשר, לפי הסטטיסיקה כל שנה כ 10% מהמנותחים חוזרים לניתוח) למרבה הצער עברו כחמישה חודשים ועדיין יש דימום. בבדיקה שערך הרופא נמצא שקיים טחור נוסף שלא "נקשר" והרופא המליץ על ניתוח חוזר. לעומתו נמצאו מספר רופאים אשר הזהירו אותי מפני ביצוע ניתוח חוזר עקב הסיכומים הקיימים בניתוח מסוג זה, בכלל, ובניתוח חוזר בפרט. אבקש לדעת אם ניתן לבצע ניתוח חוזר, האם קיימים סיכונים ומהי הדרך הראויה לפתרון הבעיה והפסקת הדימום. בתודה

יעקב שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון ניתן בהחלט לבצע ניתוח חוזר כמעט מכל סוג שהוא (כולל PPH חוזר) לאחר ניתוח PPH, אך האינדיקציה לניתוח הוא הסבל שלך, ואתה צריך לשאול את עצמך אם אתה מספיק סובל סובייקטיבית בשביל לעבור ניתוח. לכל ניתוח יש שיעורי הצלחה, שיעורי כשלון, ושיעורי סיבוכים (שלשמחתנו נמוכים בכל בניתוחים לטחורים), הן בניתוח ראשון והן בניתחים חוזרים, ולכל שיטת ניתוח יש את יתרונותיה וחסרונותיה. מעבר לכך אין באפשרותי כאמור לתת עצה אמינה ללא בדיקה.

שלום רב, ילדתי לפני כ- 3 חודשים, במהלך כל ההריון סבלתי מטחורים שהופיעו ונעלמו, למדתי את כל השיטות הטבעיות האפשריות לטיפול, לאחר הלידה בשבועיים הראשונים הטחורים לא העסיקו אותי עד שהיתה לי עצירות והם יצאו מחדש אך הפעם עם דימום, לאחר מכן הם נעלמו אך החלו לי כאבים פנימיים באיזור פי הטבעת, עברתי לטיפל בנרות ודיקור, הכאב נרגע לשבועיים אך בעקבות עצירות נוספת חזר, אך הוא השתנה מהטחורים שהיו לי בהריון, כאב שמגיע בזמן היציאה ומתגבר כעבור שעה עם תחושה של נוקשות של כל איזור פי הטבעת עם כאביתופת, התחלתי לחשוד שלא מדובר בטחורים, היום הייתי אצל פרוקטולוג, בממצאי הבדיקה הראו טחורים חיצוניים אסימפטומתיים , רגישות וספאסטית של הספינקר ולא נראתה פיסורה פתוחה, קיבלתי לטיפול UNG NIFEDIPINE ESRACAIN וגם פגלאקס, אני אישית דוגלת באורח חיים טבעי ונמנעת מתרופות ככל יכולתי אך המצב כבר בלתי נסבל, אני מניקה ולא הייתי רוצה שחומרים לא רצויים יגיעו אל ביתי דרך החלב, הפרוקטולוג לא ידע להגיד לי אם תרופות אלה מאושרות בהנקה ומכיוון שעלי לקחת אותם במשך חודש עד לבדיקה הבאה, אני מודאגת לגבי ההשלכות שלהם על הבת שלי, אם ידוע לך על ההשפעות שלהם בזמן הנקה הודה לך מאוד וכמו כן אם יש תחליפים טבעיים אשר יכולים להקל בטיפול בכנראה פיסורה שידוע לך אשמח לשמוע. האם פיסורה זה משהו שנעלם מעצמו או ילווה אותי מעתה והלאה? בתודה מראש לאה

לאה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. נושא בטיחות השימוש בניפדיפין במשחה למריחה סביב פי הטבעת לא נבדק, ולכן אין על כך מידע רפואי מוצק. תאורטית, לא צריכה להיות בעיה ניכרת, כי רק כמות קטנה של ניפדיפין נספגת אל מחזור הדם, וכמות קטנה עוד יותר מופרשת בחלב. התרופה משמשת לטיפול בצירים מוקדמים במינונים הרבה יותר גבוהים. אבל כאמור, אין לשאלתך תשובה מוסמכת. עם פגלקס אין כל בעיה בעת הנקה, אבל חשוב להקפיד על שתיה מרובה. הפיסורה נרפאת בטיפול שמרני טב בכ 60-70%, וזקוקה לטיפול פולשני כלשהו באחרים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

לקראת סוף ההריון (שלישי במספר )יצאו לי טחורים . חשבתי כי הם יעברו משום שהפעם הלידה הייתה ללא לחיצות בהרדמה כללית- (מצג עכוז). למרות הנרות שדחפתי לאחר הניתוח יציאה ראשונה הייתה רק כעבור חמישה ימים . מאז העצירות רק גברה והחלו דימומים (טיפות מעטות ) בזמן היציאות. הצואה ממש אבל ממש מסריחה והכאב עז. בשל העצירות לא לקחתי ועודני מפחדת לבלוע ברזל אני כחודש אחרי עם המוגלובין 9 בשחרור מבית החולים. מה עושים? אני ממש נבוכה ללכת לרופא שיבדוק את המקום. מה אני יכולה לעשות בכדי לטפל בעצמי ולהקל את כאביי? בתודה מראש \ הסובלת

אילי שלום רב, הטיפול היעיל ביותר בסבלך הוא להסדיר את היציאות. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה (שבכל מקרה מומלצת אם את מניקה). ניתן בנוסף להשתמש במרככי יציאות נוספים כמו שמן פראפין.לא מומלץ להשתמש במשלשלים. אם למרות שיפור ביציאות אין הטבה הדרגתית, מומלץ להתגבר על המבוכה ולפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום דוקטור אובחנה אצלי פיסורה אנלית. הרופא פרוקטולוג רשם לי משחת ניפידין למריחה במשך 45 ימים וכן נרות וולטרן פעמיים ביום במשך חודש. אני גם סובל מרקלוקס של הקבה ויש גם סכרת ולכן לא מעונין לקח את הנרת האלה. האם יש איזו משחה קורטיזונית או אנטיביוטית שיכולה להחיש את ריפוי הפיסורה במקום הנרות? האם טריאולון יכול להיות טוב? או פרוקטוצורין? כדי להפחית מהכאב קיבלתי גם משחת עזרקאין. מרחתי לפני היציאה וזה ממש לא עזר. האם צריך לחכות כמה דקות לפני שהמשחה מתחילה לפעול? האם ידוע לך על טיפולים טבעיים כמו משחת אובליפכה או aloe vera gel שיכולים לקדם את הריפוי? בתודה. שלמה. חולון.

שלמה שלום, נרות וולטרן מיועדים בעיקר לשיכוך כאבים, ופעמים רבות כשיש פיסורה החדרקם לפי הטבעת דוקא גורמת לכאבים, ולכן נרות אלו, או נרות מכל סוג אחר, אינן טיפול סטאנדרטי בטיפול בפיסורה. הטיפול החשוב ביותר הוא רכוך היציאות (ראה פירוט למטה), ומשחת ניפדיפין למריחה 4 פעמים ביום (ללא קשר לזמן היציאה או למתי כואב). כל שאר הטיפולים שהזכרת כנראה אינם מזיקים, אולם יעילותם אינה מוכחת, ואינם כלולים בטיפול הסטנדרטי בבעיה זו. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

לד"ר זמורה שלום למעלה משנתיים אני נוטלת אספירין למניעת קרישי דם בעקבות פרפור פרוזדורים. לאחרונה הבחנתי בדמם קל לאחר יציאה, לא באופן עיקבי.עדיין לא נבדקתי על ידי פרוקטולוג. אני צורכת סיבים תזונתיים ולא סובלת מעצירות. האם יתכן שנטילת האספירין תגרום לנימי דם קטנים להתפוצץ ולגרום לדימום בפי הטבעת? בתודה רקפת.

רקפת שלום, נטילת אספירין מפריעה לתהליך קרישת הדם, ולכן יכולה לגרום לדימומים רטנים, כאלה שאולי בכלל לא היית רואה אותם או שמה לב אליהם, להפוך לדימומים ניכרים יותר. בכל מקרה, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס, אם לא עברת בדיקה כזו לאחרונה. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי.

תודה.

הי.אני בת 32 ,בעקבות הלידה השניה שהיתה טראומתית אני סובלת מרקטוצלה,כרגע אני אמורה ללדת ילד רביעי בקרוב[השלישי נולד רגיל]והמצב מעט החמיר בהשוואה להריון קודם ,השאלה מה ניתן לעשות לאחר לידה זו,כיצד אוכל לתקן זאת?למי לפנות?תודה.

צילי שלום, ראשית, שיהיה בשעה טובה ובהצלחה בלידה. רקטוצלה מומלץ לתקן בעיקר אם הוא מפריע בתהליך ההתרוקנות, ופוגע באיכות החיים. אם הוא יפריע לך לאחר הלידה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול או לרצפת האגן לבירור והכוונת הטיפול.

דר זמורה שלום, אני אובדת עצות!!! יש לי כאבי בטן עזים בעיקר מצד שמאל אם כי מידי פעם חזקים גם במרכז הבטן (איזור הטבור ומעלה). חששתי שזו בעיה גניקולוגית וביצעתי בדיקה שנמצאה תקינה לחלוטין, אלא שהגניקולוג ראה "לולאות מעי מורחבות עם פעילות ערה" ושלח אותי מייד לכירורג. ביום למחרת הגעתי לכירורג ששלח אותי בדחיפות לביצוע בדיקה של חוזרת של ר.נשים בח.מיון וביצוע CT - גם פה הכל נמצא תקין אבל אני עדיין סובלת. איך היית מציע לי להמשיך מכאן? הכאבים פחתו מעט בעוצמתם אלא שאני חוששת לרגע שזה יחזור להיות חזק מאוד. אודה לתשובתך המהירה

שלום רב, אני מבין מאד את סבלך, אך מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם את ממשיכה לסבול, מומלץ לפנות לגסטרואנטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום רב , לפני למעלה משנה נמצאה אצלי קונדילמה (במצב התחלתי) שהוסרה ע"י צריבה . כיום, כשנה אחרי, הבחנתי ע"י מישוש והסתכלות במראה עקב תחושת אי נחות קלה בבליטה בפתח פי הטבעת - אציין כי אינני מקיימת יחסי מין אנאליים. למעט תחושה של אי נוחות קלה לעיתים אינני מדממת ביציאות או משהו דומה שאלתי היא : 1.האם יכול להיות שזהו טחור או שקיים סיכוי שזוהי קונדילומה שוב? 2.האם ניתן לפנות לגניקולוג לאבחון גם בפי הטבעת או שעדיף לפנות לפרקטולוג? אודה לך על מענה בהקדם בתודה ש.

שלום רב הממצא שאת מתארת יכול בהחלט להתאים לטחור, אבל לא ניתן לשלול קונדילומה ללא בדיקה, ואם עברת צריבה של קונדילומה באיזור פי הטבעת לפני כשנה, בכל מקרה מומלץ להבדק לביקורת. כשמדובר בקונדליומות באיזור פי הטבעת, הכתובת הרפואית היא כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג .

במשך שבועיים יש לי כל בוקר יציאה שמלווה בכאב גרד וצריבה בפי הטבעת, שאחרי שעה כבר עובר לי .אין לי עצירות ואני מתרוקנת בצורה חלקה ,הצואה שלי יוצאת בצורה של גללים בצבע חום ובסופה יוצאת הצואה בצבע בהיר יותר כמו של שלשול בצבע צהוב אבל לא בצורה של גללים. יש לומר שאין לי כאבי בטן, ויש לי יציאה 1 ביום. רציתי לשאול איך אפשר לטפל בזה? תודה

נעמי שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. באופן כללי ניתן לומר שתלונותיך נשמעות מחשידות לפיסורה בפי הטבעת, אולם מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, ולצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, 1. לאחר כריתת טחורים פנימיים עושים אמבטיות לנקות את האיזור מזיהומים, איך מנקים את איזור הטחורים הפנימיים? שהרי דרך הטחורים הפנימיים גם עוברת צואה שמזהמת את האיזור ולשם לא חודרים מים וסבון בזמן אמבטיות. 2.כאבים מהניתוח מקרינים על עוד איזורים בגוף? רגליים? גב? עצם הזנב? 3. בימים הראשונים כבולים למיטה? או שניתן לזוז ,להפעיל את הגוף? ישנה אפשרות בכלל לשבת בגיגית? 4. ניתן לשלב פגלקס יחד עם שמן פראפין אחרי הניתוח או שיש שילוב יותר מוצלח ליציאה נוזלית וחלקה? ניתן לקחת את השילוב של פגלקס ופראפין מספר ימים לפני הניתוח ולנסות איך זה משפיע עליי? 5. הבנתי שצריכת אופטלגין מביאה לתופעות מסוכנות, כמו כל כדור בעצם, איך אדע שאופטלגין לא מסוכן לי? עד כה אני נוטלת חצי כדור עד כדור שלם כשיש לי כאבים ראש או מחזור ,ואין לי תופעות או השפעות מיוחדות, זאת אינדיקציה שיכולה להצביע שגם לאחר ניתוח אם אקח כמות גדולה יותר של אופטלגין לא יהיו לי בעיות עם הכדור?

1. אין צורך לנקות את איזור הטחורים הפנימיים, ושיעור הסיבוכים הזיהומיים אחרי ניתוחים אלו הוא (באופן מפתיע) נמוך מאד 2. הצורה בה חווים כאבים מאד אישית, אולם רוב האנשים חווים את הכאבים באיזור פי הטבעת. 3. ניתן וגם צריך לקום מהמיטה להסתובב ולתפקד בפעולות יומיומיות בסיסיות לאחר הניתוח 4. ניתן לשלב פגלקס ופראפין ומומלץ מאד לנסות את זה קודם ולדעת שזה נותן ריכוך יציאות טוב 5. סביר שאם את נוטלת מדי פעם אופטלגין ללא בעיה את לא רגישה לתרופה זו

לד"ר המכבוד שלום רב, לפני מספר שבועות חשתי במעין בליטה בפי הטבעת, וכן גירוד וצריבה באיזור פי הטבעת ומעל איזור זה אך ורק בזמן מאמצים גופניים כגון בזמן הליכה. רופא המשפחה שבדק אותי קבע שמדובר בטחורים והמליץ לי לפנות לפרוקטולוג. רופא כירורג -פרוקטולוג מומחה קבע לאחר בדיקה מקיפה שלא מדובר בטחורים אלא ב: Anal Skin Tag. מלבד מישחה בשם Dermacombin שהמומחה רשם לי לשבוע ימים- עקב דלקת באיזור- הוא אמר לי שעדיף להשאיר את הבליטה כי היא קטנה מאוד. שאלתי: האמנם הוא צודק? או שישנו טיפול או ניתוח ואולי עדיף להסיר אותה? אני מודה לך מראש ומאחל לך כל טוב.

שלום רב, Anal Skin Tag הוא קפל עור הנגרם עקב התנפחות טחור חיצוני שאח"כ התכווץ בהדרגה. כשלעצמו, קפל עור זה אינו מזיק, והאינדיקציה היחידה להסיר אותו בניתוח (שכרוך בתקופת החלמה די כואבת) היא אם קפל העור הזה מציק מאד לאיכות חייך.

אני מודה לך ומאחל לך כל טוב.

כתבתי לך בקשר לבליטה הכחולה נראית כמו קריש דם. יש לי דימום קל בעת ניגוב , ללא יציאות ובנוסף היה דם על התחתונים. הכאבים מעט נירגעו , בנוסף היציאות רגילות ללא מראה שונה. האם זהו קריש דם בטחור ?

לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום לך ד''ר זמורה. ברצוני לשאול אותך מה ניתן לעשות לאיבחון גרד בפי הטבעת בעיקר בלילה . אני מאוד פוחדת מבדיקה חודרנית ,בעלי עבר ניתוח טחורים ואור העובדה שהוא כל כך סבל מכאבים תקופה ארוכה לאחר מכן ,הביאו אותי לסבול ולפחד להגיע לרופא בנדון. שאלתי איזה בדיקות צריך לעשות על מנת לעזור לי בנדון. נראה לי שהגרד אצלי מבריחת נוזלים מפי הטבעת בעיקר בלילה . אודה לך על תשובתך.

אדוה שלום, ישנן סיבות רבות לגרד מאיזור פי הטבעת, ובגרד לילי יש לוודא שאין מדובר בתולעים (ואולי אף לקחת טיפול חד פעמי בתולעים על מנת לוודא שזו אינה הבעיה) אם מקור הבעיה הוא קושי בשליטה עם בריחת נוזלים, ניתן לנסות לספוח נוזלים ביציאות על ידי נטילה יומית של תוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה, ואם את סובלת מומלץ בכל זאת להתגבר על מחסום הפחד, ולפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול, שכן במקרים רבים ניתן לטפל ולשפר את איכות החיים.

שלום רב, היתי רוצה לדעת האם ניתוח באמצעות לייזר עדיף על ניתוח רגיל. ומה למעשה היתרונות והחסרונות של ניתוח פיסורה באמצעות לייזר? תודה רבה

דפנה שלום, איני יודע מה כוונתך במונח ניתוח לפיסורה באמצעות לייזר, וניתוח עם מקור אנרגיה זו אינו נפוץ לטיפול בבעיה זו.

שלום מזה מספר שנים ישנם טחורים לא מדממים ולא כואבים שיוצאים רק בשירותים (כל יום), אני פשוט מכניס אותם ביחד עם הניגוב וזה לא מפריע לי בתנאי שאין מאמץ גופני לאחר מיכן. מידי מספר שבועות ישנו כאב חד כמו דקירת סכין באזור פי הטבעח לכיוון חזית הגוף, כשאני חושב על זה, הכאב מופיע לרוב לאחר ביקור בשירותים. האם יש סיבה לדאגה או שניתן להמשיך כך? רב תודות, אביעד

אביעד שלום, טחורים כמו גם חלק גדול מהבעיות האחרות הגורמות לכאבים באיזור פי הטבעת הן בעיות של איכות חיים, ולכן יש מקום לטפל בהן אם הן מספיק מפריעות לאיכות חייך. יחד עם זאת, לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.

אביעד שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם אתה לא שקט, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, רציתי להבין, אם אני מטפלת בטחורים דרגה 4 משולבים צנוחים, בדופלר או במכשיר החדש שמשלב לייזר עם דופלר, הטיפול לא נותן מענה? אם מנתקים את זרימת הדם הם עדיין נשארים חיים? כלומר אחרי תקופה אותם טחורים פנימיים יכולים להתעורר שוב? או שנוצרים פשוט טחורים חדשים? טחורים חדשים הרי יכולים להופיע שוב גם אחרי כריתה אגרסיבית, בכל שיטה של טיפול יש אפשרות לחזרת טחורים , במידה ולא שומרים. השאלה שלי האם בטיפולי דופלר, הטרשה, גומיות וכו' לאחר תקופה מסוימ

איני יכול לומר לך יותר ממה שכבר אמרתי. ככל שהטיפול פחות אגרסיבי ההחלמה מהירה יותר, והסיכוי הסטטיסטי לסבול שוב מטחורים גבוה יותר.

שלום עברתי לידה לפני 3 שנים שבמהלך הלידה נוצר קרע בדרגה 3 ונאלצו לאחר הלידה לעשות לי שיחזור פי הטבעת שהסבירו לי שהקרע היה עד פי הטבעת ונקרעו השרירים והיו חייבים לעשות שיחזור זה סבל ועצירויות שאני סובלת המון ועוד כול מיני קשיים רצופים שאני נמנעת להיכנס אליהן כי זה ממש מורחב מדי פעם יש לי בריחה והיא רצינית מאוד וזה שבורח לי צועה זה קרה לי כבר 4 פעמים וזה ממש משפיל אתמול הייתי בפיקניק וזה היה עניין של שניה כאב בטן קל כמו גזים ניגשתי שניה לאוטו וניסיתי להתאפק וזה היה כמו שתינוק מקיא ממש איבוד שליטה שילשלתי באוטו אני בת 33 ואמא לילדים וזה הדבר הכי משפיל שאני עוברת בחיי לא ידעתי איפה להתחבא אני לא יודעת מה לעשות וזה קורה לעיתים רחוקות קרה לי ברחוב ובעבודה ואני לא יודעת איך להתמודד אני מתביישת מבעלי מהילדים והסובבים אני לא יודעת אם הניתוח לא מוצלח אם אלה תופעות לא יודעת מה? האם אני יסבול כך כול חיי או שיש פתרונות יש לדעתי המון השלכות מהניתוח אולי תוכל לפרט לי מה זה בעצם שיחזור ולמה אני סובלת אני אפילו להתאמץ בנוחיות לא יכולה אפילו להתאפק בגזים אני לא מסוגלת הכול בורח בבקשה אני צריכה עזרה לדעתי מהלך הלידה הייתה רשלנות כי ילדתי 2 ילדים קודם באותו משקל ותמיד ביצעו חתך קטן שאותו לא עשו בלידה זאת אלה היו 4 מילדות שהשתמשו בהרבה כוח וגרמו להכול אנא תן לי כיוון ותגיד לי אם כך זה צריך להיות אחרי ניתוח אני עובדת בעבודה פיזית קשה ואולי זה גם מוסיף וגורע?

שלום רב, אני מרגיש את מצוקתך הרבה, ומחזק את ידייך. פגיעה ביכולת השליטה בסוגרים היא ללא ספק אחד המצבים הרפואיים היותר מביכים ופוגעים באיכות החיים. הבשורה הטובה היא שכיום ישנם טיפולים רבים בבעיות שליטה, חלקם לא ניתוחיים וחלקם כן, שיכולים לשפר באופן ניכר את איכות החיים. לכן מומלץ מאד להתגבר על החשש והבושה, ולפנות לכירורג קולורקטאלי המומחה בתחום לבירור והכוונת הטיפול. יש לציין כי קרע של שרירי הסוגרים יכול לקרות בלידה, והעובדה שעברת 2 לידות קודם לכן ללא קרע לא שוללת את האפשרות שיקרה קרע בלידה השלישית. פעמים רבות תיקונים המבוצעים בסיום הלידה, כאשר כל האיזור בצקתי וקרוע, לא מספקים תוצאה מיטבית, גם אם הם בוצעו כהלכה. עצתי לך- השקיעי את האנרגיה בהסתכלות קדימה ונסי לטפל ולשפר את איכות חייך, במקום להשקיע את האנרגיה בהסתכלות לעבר, שאותו כבר לא ניתן לשנות. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום רב, אני בת 31 בריאה. לפני כמה שנים הרגשתי שיש לי עוד פיסת עור בפי הטבעת. חשבתי שזה טחור ורופאת המשפחה אמרה לי שזה "סרח עור". לאחר זמן מה זה נעלם כלא היה. ולאחרונה אני מרגישה שוב שיש לי אותו הדבר,עוד רקמה שהיא מלאת עצבים בפי הטבעת. מה זה יכול להיות? האם זה קשור לסטרס? האם זה בא והולך? האם מצריך טיפול? תודה רבה.

דלית שלום, הממצא שאת מתארת יכול להתאים לקפל עור שקשור לטחור חיצוני, ומתנפח לסירוגין, אולם לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא מפריע לך, ניתן לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה.

שלום, לעיתים תוקף אותי כאב במעי, קרוב מאוד לפי הטבעת, ובד"כ באמצע הלילה(גורם לי להתעורר). הכאב חזק מאוד, אבל כשם שהוא מופיע-הוא נעלם. מה יכולה להיות הסיבה לכך? תודה

שלום רב, תלונה של כאב כפי שאת מתארת יכולה להגרם על ידי מגוון של סיבות, ואין באפשרותנו לבצע אבחנה פרטנית באינטרנט ללא בדיקה. לעיתים ישנם אנשים שסובלים מכאבים התקפיים באיזור פי הטבעת מבלי שנמצאת סיבה בבירור. מצב זה נקרא בשפה מקצועית פרוקטלגיה פוגקס, וחשוב לדעת שהוא שפיר ואינו מסוכן. אם אכן חושדים במצב כזה (ולשם כך יש להבדק, ולרוב גם לעבור בדיקות שונות לשלול ממצא אחר), ישנם טיפולים תרופתיים שניתן לנסות, ויכולים לעיתים קרובות לשפר את איכות החיים.

כשמופיע הכאב עמדו ישר עם שני רגליים משולבות בעמידה ובצעו סגירה חזקה ביותר האפשרית של אזור היציאה בפי הטבעת כמה שיותר חזק למשך כמה שיותר זמן ככה התוצאה וההקלה יהיו מהירים יותר

שלום, בנוגע למכשיר החדש HAL עם לייזר, 1. הוא מתאים לטחורים פנימיים צנוחים דרגה 4 וטחור אחד חיצוני משמעותי? 2. הוא אפקטיבי יותר משיטת הדופלר הרגילה? בשתי השיטות יש סגירה של מעבר דם. 3.טחור אחד חיצוני משמעותי יכול להפוך לקטן יותר כאשר מטפלים בפנימיים? הם קשורים אחד לשני? 4. מתי אפשר לעבור טיפול עם המכשיר החדש? תודה

הפעולה הנדונה היא חדשה ואנו עדיין לומדים למה היא טובה יותר ולמה פחות. כמו בפעולות אחרות, סביר שסיכוייהן של הפעולות הפחות "אגרסיביות", כולל פעולה זו, להעלים לחלוטין טחורים לטווח ארוך, קטן יותר כאשר מצב הטחורים מתקדם יותר, למשל בטחורים בדרגה 4 או עם רכיב חיצוני ניכר. אולם יתכן שגם שיפור חלקי בטחור ישפר את איכות חייך במידה מספקת, בעיקר אם את כל כך חוששת מניתוחים יותר "אגרסיביים". אין עדיין כל מחקר המשווה מכשיר זה ל HAL. בפוריה יתחיל השימוש במכשיר בתחילת מאי, ואני מקווה שאצלנו במהלך יוני.

שלום בת 41 סובלת שנים מבעיות במעיים,עברתי קולונסקופיה אחרונה לפני שנתיים,שהיתה תקינה,סובלת לאחרונה משלשולים ודמומים,ידוע על טחורים פנימיים כרגע בתחילת הריון,נקבע לי תור למאי לקולנסקופיה אך הבנתי שאיני יכולה לעשות אותה שאלתי מה אני כן יכולה לעשות על מנת לבדוק את השלשולים והדמומים האם ניתן להשתמש בנרות ומשחות בהריון האם אפשר לעבור סיגדומסקופיה? מה עושים חלילה אם ישנו פוליפ שגורם לכל הבלאגן ואי אפשר לטפל בו בגלל ההריון עד כמה זה מסוכןסליחה על כל השאלות פשוט בלחץ תודה

בת שלום, ההתייחסות שלנו לבדיקות בזמן הריון היא שתמיד צריך להשוות את הסיכון בביצוע הבדיקה בזמן ההריון, לסיכון של אי ביצוע הבדיקה, דהיינו הסיכון לא לאבחן נכון ממצא כזה או אחר. פוליפ לרוב לא נוטה להתבטא בשילשולים, וגם אם יש פוליפ, הסיכוי שהוא יהפוך נגיד לפוליפ ממאיר חלילה במהלך ההריון, ולאחר שלא היה קיים בקולונוסקופיה לפני שנתיים כלל, זעום. גם בשאלה של אבחנת מחלות מעי דלקתיות, אם את סובלת כבר שנים, ואין כרגע החמרה משמעותית, ספק אם יש דחיפות באבחנה. אם אכן יש החמרה ניכרת של הסימפטומים, ועולה השאלה של מחלת מעי דלקתית, ניתן לשקול לבצע MRI של המעי הדק, שמותר לבצע בהריון. לכן ספק בעיני אם מוצדק יהיה לבצע קולונוסקופיה בזמן ההריון, אלא אם יש החמרה ניכרת ולא מצליחים לאבחן את סיבתה בשום דרך אחרת. בהצלחה בהריון.

שלום ד"ר תודה על תשובתך. כתבת לי שבחודש הבא עומד להגיע לארץ מכשיר חדש בו יש שילוב בין אבחון מיקום עורקי הטחורים כמו ב HAL עם צריבה בלייזר. 1.אתה יכול להסביר לי איך הוא עובד, אני יודעת שכבר משתמשים בארץ בלייזר. 2. הוא בעצם כורת? פנימיים ןגם חיצוניים? וצנוחים? לאיזה דרגה הוא מתאים? 3. מה אחוזי ההצלחה שלו בחו"ל? 4. איך קוראים למכשיר הזה? 5. לבי"ח חולים בצפון הוא גם מגיע? תודה.

כן, המכשיר יבחן ב 2 בתי חולים בארץ- תל השומר ופוריה בטבריה (ד"ר בנצי איתן). המכשיר אינו כורת כלום, הוא רק גורם לצריבה שאמורה לסגור את כלי הדם לטחורים ובכך להקטינם ולצמצם את הסבל שהם גורמים. הטיפול מיועד בעיקר לטחורים פנימיים. התוצאות הראשוניות בחו"ל לדברי הכירורגים שעשו את זה הן לא רעות וההתאוששות מהירה מאד, אבל עדיין אין פרסומים רציניים בספרות הרפואית להסתמך עליהם.

שלום, 1.מה הקריטריונים לדרג טחורים? אובחנתי ע"י אנוסקופיה בטחורים משולבים צנוחים , ב- 3 טחורים לא גדולים פנימיים ואחד חיצוני משמעותי. 2. לפי מה נקבע שהדרגה היא 4? הפנימיים אצלי לא גדולים, בגלל הצניחה הם דרגה 4? דרגה 4 מתארת את כל בעית הטחורים שיש לי הפנימיים והחצוני יחדיו- כלומר תמונה כוללת? ייתכן שהפנימיים בגלל שהם לא גדולים הם בדרגה 2-3? 3. ניתן לעשות לי דופלר לפנימיים או הטרשה ? הם הרי לא גדולים. ושלב שני של טיפול- כריתה לחיצוני.

שלום, דרגת הטחורים מתייחסת בעיקר לטחורים הפנימיים ונקבעת לפי תלונותיך- מתי הם צונחים ומה צריך לעשות בכדי שהם יחזרו חזרה פנימה. בדרגה שניה הם יוצאים בעת מאמץ וחוזרים מיד, בדרגה שלישית צריך לעזור להם בכדי לחזור (למשל לדחוף אותם), ובדרגה רביעית הם אינם חוזרים. דרגת הטחורים יכולה להצביע על חומרת ההפרעה לאיכות החיים, אבל האמת היא שקביעת הדרגה פחות חשוב בבחירת סוג הטיפול. לגבי אפשרויות הטיפול- עניתי לך בפירוט בתשובתי הקודמת.

שלום טהי בת 38 , בשבוע האחרון יש לי צריבה בפי הטבעת שמלווה בגירוד. לאחר שבדקתי ראיתי מין בליטה כחולה קטנה שנכנסת יוצאת בזמן מאמץ. . . לפעמים הצריבה נרגעת אבל מתגברת בזמן מאמץ או יציאות. האם זהו טחור?

לילי שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון טחורים, פיסורה, ועוד. מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. בכל מקרה (וזה נכון כמעט לכל אבחנה מהנ"ל), מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. חג שמח.

בן 59, מצב בריאותי תקין. בקרוב עושה קולונוסקופיה בתום 5 שנים. מזה עשור סובל מטחורים ובשנים האחרונות מדימומים חזקים (המוגלובין היום היה 12.9).הרבה שנים הומלץ לי לנתח את הטחורים ודחיתי כי קראתי חומרים וחיכיתי לניתוחים חדשניים שפותרים את הבעיה ללא חזרה. אשמח להמלצתכם.

אבי שלום, ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, ולעיתים קרובות ישנם מטופלים שישנה יותר מפעולה אחת שמתאימה להם, למרות שלא כל סוג טיפול מתאים לכל אחד. לכן, מטופל/ת ביחד עם הכירורג/ית המטפל/ת צריכים לבחור ביחד את הפעולה שמעוניינים לבצע. כעיקרון, ניתן לומר שככל שהפעולה "אגרסיבית" יותר, הסיכוי הסטטיסטי שתוצאה טובה תישמר לאורך זמן רב יותר, אך תקופת ההחלמה הראשונית ארוכה וקשה יותר. שיעור הסיבוכים קטן בכל אחת מהשיטות, אולם הוא כנראה קטן יותר בשיטות הפחות אגרסיביות. מעבר לכך, אין באפשרותנו לצערי לתת יעוץ פרטני ואחראי באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות חכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג אשר אמון על שיטות הטיפול השונות לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. אגב, בחודש הבא עומד להגיע לארץ מכשיר חדש בו יש שילוב בין אבחון מיקום עורקי הטחורים כמו ב HAL עם צריבה בלייזר. מדובר בפעולה חדשה, שמבוצעת כיום רק בגרמניה ובאיטליה, וגם אנו בתל השומר נשתתף בהתנסות בה בארץ. חג שמח

שלום, 1.למה שיטת דופלר לא מתאימה לדרגה 4? 2.בבדיקה אנוסקופית אובחנו אצלי 3 טחורים פנימיים לא גדולים וחיצוני אחד גדול ,הטחורים צנוחים, רציתי לדעת אם ניתן לחלק את הטיפול ל-2,לנסות דופלר על טחורים פנימיים ולחצוני כריתה. 3.אחרי שהפנימיים מצטמקים בדופלר, צריך להיסרם בכל זאת? 4. לאחר ניתוח כריתה במידה ויש דימום מאסיבי מה עושים עד שמגיעים למיון בבי"ח? 5. מה עליי לאכול כדיי שהיציאה לאחר הניתוח תיהיה נוזלית, בנוסף לשמן פראפין שהוא מחליק את הצואה, תה טיבטי יגרום ליציאה מימית? יציאה מימית מקלה על הכאב?

שלום רב, ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, ןלמרות שלא כל סוג טיפול מתאים לכל אחד, לעיתים קרובות ישנם מטופלים שישנה יותר מפעולה אחת שמתאימה להם, ואז ומטופל/ת ביחד עם הכירורג/ית המטפל/ת צריכים לבחור ביחד את הפעולה שמעוניינים לבצע. כעיקרון, ניתן לומר שככל שהפעולה "אגרסיבית" יותר, הסיכוי הסטטיסטי שתוצאה טובה תישמר לאורך זמן רב יותר, אך תקופת ההחלמה הראשונית ארוכה וקשה יותר. שיעור הסיבוכים קטן בכל אחת מהשיטות, אולם הוא כנארה קטן יותר בשיטות הפחות אגרסיביות. ניתו לבצע HAL DOPPLER גם לטחורים דרגה רביעית בתנאי במדובר בטחורים פנימיים ללא רכיב חיצוני ניכר, אולם יש לקחת בחשבון שבטחורים בדרגה כזו הסיכוי הסטטיסטי להצלחה ארוכת טווח בינוני. אם הטחורים מצטמקים במידה מספקת (מבחינת איכות חייך) אז אין צורך לבצע כל פעולה כירורגית נוספת. לא כל כך מקובל לשלב דופלר לחלק מהטחורים עם כריתה של חלקם, מאחר שכריתה של אפילו קבוצת טחורים אחת "דנה" את המטופל/ת לתקופת החלמה לא קלה, ואם כבר עוברים תקופת החלמה כזו, הגיוני כבר לטפל בדרך זו, שהיא היעילה ביותר, בכל הטחורים. לאחר הניתוח חשוב להקפיד שהיציאות יהיו רכות כמו ספוג, אך לא נוזליות. לשם כך מומלץ להקפיד על כלכלה עשירה בסיבים, ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להשתמש בתוסף סיבים מסחרי שניתן לרכוש בבתי המרקחת ללא מרשם. דימום מאסיבי הוא סיבוך לא שכיח, אך יכול לקרות. אם מופיע דימום כזה, מומלץ לשים תחבושת ללחץ מקומי, ולפנות למיון. ליגשור והרמוניק סקלפל הם סוגי מכשירי אנרגיה שמשמשים לכריתה מלאה של הטחורים, ועיקר יתרונם הם נוחות השימוש בהם עבור המנתח. יש מספר מחקרים שטוענים שזה קצת פחות כואב מכריתה בסוגי מכשירי האנרגיה האחרים, אולם בכל מקרה זה עדיין בסקלה של ניתוחי כריתה מלאה. לגבי שיטתו של פרופ' ארגוב, איני מתמצא בה מספיק, אולם נדמה לי שגם היא סוג של כריתה מלאה. שיטת HAL כנראה כרוכה בשיעור הסיבוכים הנמוך ביותר, אולם כאמור ה"תשלום" הוא בשיעור ההצלחה לטווח ארוך. אגב, החודש הבא עומד להגיע לארץ מכשיר חדש בו יש שילוב בין אבחון מיקום עורקי הטחורים כמו ב HAL עם צריבה בלייזר. מדובר בפעולה חדשה, שמבוצעת כיום רק בגרמניה ובאיטליה, וגם אנו בתל השומר נשתתף בהתנסות בה בארץ. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. חג שמח

שלום ד"ר, אני בת 50 עברתי שני ניתוחי פיסורה אחד בהרדמה כללית ואחד בהרחבה, לפני כ-7 שנים אובחן אצלי סדק נוסף ובטיפול מיידי של ניפידיפין החלמתי,נכון לעכשיו נוצר סדק נוסף (כולם באותו מקום) כבר חודש ימים אני מטופלת במשחה הנ"ל ויש שיפור בעיקר ביציאות (פחות כואב) אבל בצד הסדק יש לי צריבה ובעירה בצורה בלתי נסבלת, עלי לציין כי אני שוטפת את המקום עם זרם מים במצב ישיבה ומשתמשת בסבון סופטקר,במהלך היום במגבונים לחים. מה הסיבה לצריבה החריפה? אני גם שותה פגלקס פעם ביום. (הצריבה רק בד שמאל של הסדק). תודה מראש על תשובתך.

אורנית שלום, פיסורה יכולה להתבטא בצורות שונות, וכאב בעת יציאה כמו גם צריבה ניכרת באיזור פי הטבעת הן בהחלט צורות ביטוי שכיחות של פיסורה. בכל מקרה, אם טרם נבדקת בהתקף זה אצל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג , מומצץ להבדק על מנת לאשש את האבחנה. הטיפול בפיסורה יכול לכלול קשת של טיפולים, החל מטיפול שמרני (שנשמע לי שאת מקבלת כראוי, יש להקפיד למרוח ניפדיפין 4 פעמים ביום ללא קשר לזמן הכאב או היציאה, ולרכך יציאות), וכלה בטיפול ניתוחי, כמוהו כבר עברת. אפשרות נוספת היא לנסות להזריק בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי, אך יש לציין שמדובר בטיפול עם עלות לא מבוטלת. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. חג שמח

שלום דוקטור.בשבוע שעבר ביקרתי אצל פרוקטולוג ידוע שאבחן זיהום סביב פי הטבעת (מלמל משהו על פסוריאזיס).קבלתי משחה מסוג "טבע קוטן".הגירוי סביב פי הטבעת כמעט ונעלם אך הגרד בפי הטבעת עצמו ובתוכו בלתי נסבל.אנא חוו"ד.תודה.

טל שלום, מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אין בתאור שסיפקת די בכדי לתת חוו"ד מלומדה. אם אין שיפור בתוך טווח טיפול סביר של שבועיים שלשה, כדאי לפנות לבדיקה חוזרת. חג שמח.

אבי סובל מcopd כמספר שנים, אך היה עושה פסורט מספר פעמים בשבוע, ומתפקד כרגיל. בחצי השנה האחרונה התחיל להרגיש בקשיי נשימה. בעקבות בירורים התגלתה אצלו אנמיה? מספר חודשים הוא חסר כוחות, עייף, סובל מקשיי נשימה. ונזקז בהמלצת הרופאים לחמצן ברוב שעות היום . פנו לברר מדוע יש לו ערכי ברזל נמוכים בחשד שמכך נגרמת התשישות. הוא הופנה לקולונסקיפה שלפניה נדרש לעשות מספר בדיקות דם. התוצאות הרלוונטיות היו : Iron -30 Ferritin - 19.0 rbc- 4.15 HB- 9.6 hct- 33/9 plt-479 mch-23.2 mchc- 28.5 rdw-20.0 hypo%- 46.1 lym%- 13.2 c-reactive protein- 2.75 ממש אודה עם מישהו יוכל להסביר לי את המשמעות של תוצאות אלה. בנתיים, ה"טיפול" אשר סופק ע"י רופא המשפחה הוא הוראה על הפסקת פעילות מוחלטת .

נופר שלום, אביך אכן סובל מאנמיה, ואחת מהסיבות האפשריות לכך היא דמם מדרכי העיכול. COPD כשלעצמו לרוב אינו גורם לאנמיה. לכן מומלץ לבצע קולונוסקופיה, ואם זו תהיה תקינה, לבצע גם גסטרוסקופיה. חג שמח.

שלום, אני בשבוע 18 להריוני הראשון.אני סובלת מכאבים בפי הטבעת אך חייבת לציין שלא סובלת מעצירות משקלי 57 קילו גובהי 1.60 עליתי רק 2 קילו בנתיים אך אני סובלת מכאבים נוראים עד חוסר תפקוד הרופאת משפחה שלי אמרה לי שבגלל שאני בהריון אין לי טעם לפנות לפרוקטולוג כיוון שאינו יכול לגעת בי .האם זה אכן כך? אם כן מה הפתרון???אני משותקת מכאב אוכלת הרבה פירות וירקותת עושה יוגה ומורחת קרם שנקרא "פרוקטו-קרם פורטה (המליצו לי עליו בבית מרקחת)מה עוד ניתן לעשות אני נואשת תודה

שלום רב, לצערי תשובת רופאת המשפחה שלך אינה נכונה ובוודאי שאנו בודקים גם נשים בהריון. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. חג שמח.

שלום רב , מזה כשלושה חודשים אני סובלת מטחורים.( לדעתי ..) כל ניסיונות הטיםול המוכרות לא הקלו על המצב. ברור לי כי אני צריכה לגשת להתייעץ עם רופא , השאלההיא האם להתחיל אצל רופא המשפחה או שיש צורך לתאם תור אצל כירורג? תודה וחג שמח

קרן שלום, להערכתי כדאי לפנות למומחה בתחום, במקרה זה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

*אבקש הסבר לממצא שקיבל גיסי: COLONIC BIOPSIES FRAGMENTS OF ULCERATED WELL TO MODERATELY DIFFERETIATED ADENOCARCINOMA *האם מדובר בגידול ממאיר? תודה.

כן. Adenocarcinoma זה לטינית לסרטן ממאיר השכיח ביותר במעי הגס.

ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הממצא הוא אכן גידול ממאיר, שהוא למעשה סרטן המעי הגס. חשוב לציין כי כיום ניתן בטיפול נכון להביא לריפוי מלא של סרטן המעי הגס באחוז ניכר מהמקרים, ולכן אין מקום להתפס ליאוש, אלא להתגייס לפעולה ולטיפול נכון. מאחר שחלק עיקרי בטיפול הגדול מסוג זה הוא ניתוח להסרתו, מומלץ לפנות בהקדם לכירורג קולורקטאלי ליעוץ והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סרטן המעי הגס: סרטן המעי הגס הוא אחד הגידולים הממאירים השכיחים בחברה המערבית. מעריכים כי אחד מכל 20 אנשים בקירוב יחלה בסרטן זה. סיכויי הריפוי של סרטן המעי הגס עומדים ביחס ישר לשלב המחלה בעת גילויה, ולכן ישנה חשיבות רבה לגילוי מוקדם של מחלה זו. מהם גורמי הסיכון העיקריים? • גיל. למרות שסרטן מעי הגס יכול להופיע בכל גיל, השכיחות הולכת ועולה עם הגיל, ורוב המקרים מתגלים באנשים מעל גיל 50. • מקרים של סרטן המעי הגס במשפחה. ישנם מספר מצבים גנטיים בהם יש נטיה מוגברת ליצירת גידולים של המעי הגס באותה משפחה. אולם גם במצבים בהם לא נמצא פגם גנטי ברור. עצם קיום בן משפחה מדרגה ראשונה או שניה עם סרטן המעי הגס מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן זה. • מחלות מעי דלקתיות כרוניות, כגון קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן. • מחלות ממאירות אחרות כגון סרטן הרחם, סרטן השחלה, סרטן הקיבה וסרטן השד יכולות להיות קשורות לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן המעי הגס באותו אדם. כיצד זה מתחיל? רוב גידולי המעי הגס מתחילים כתוצאה מהתרבות לא מבוקרת של תאי מעי היוצרים גידול שפיר הנקרא פוליפ. הפוליפים יכולים לגדול בהדרגה במשך שנים, עד שבשלב מסויים מתחולל בהם שינוי ומופיע בהם סרטן. הבנת תהליך זה חשובה מפני שנראה שבמקרים רבים טיפול בפוליפים בעודם שפירים יכול למנוע התפתחות סרטן המעי הגס. מהם הסימפטומים גידולים רבים במעי הגס, בין אם הם שפירים או ממאירים, אינם גורמים לכל סימפטומים עד שהם מגיעים לגודל נכבד ולשלב מתקדם. כאשר כן מופיעים סימפטומים, שכיח שהם מתבטאים ב: • דימום דרך פי הטבעת. במקרים רבים דימומים אלו מיוחסים לבעיות אחרות כגון טחורים, דבר הגורם לאיחור באבחנה. דמום דרך פי הטבעת באדם בגיל בו שכיחים גידולי מעי, או עם גורמי סיכון כלשהם, מחייב בדיקה של המעי, גם אם יש טחורים או סיבה אחרת לדימום. • אנמיה. כל חסר דם לא מוסבר מחייב בדיקה של מערכת העיכול. • שינוי בהרגלי היציאות, עם עצירות מתגברת או שלשולים חדשים. • כאב וירידה במשקל יכולים להצביע על גידול בשלב מתקדם יותר. האם ניתן להפחית את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס? מאחר שחלק גדול מהגידולים הממאירים של המעי הגס מתחילים כפוליפים שפירים, טיפול מוקדם בפוליפים אלו יכול להוריד את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. הבעיה היא שלרוב פוליפים אלו לא נותנים כל סימפטומים או סימנים. לכן מומלץ לאוכלוסיה בגיל המתאים, או עם גורמי סיכון, לעבור בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס גם ללא כל סימפטומים. ישנן מספר דרכי בדיקה אפשריות ואין כיום הסכמה מוחלטת לגבי דרך הבדיקה הנחוצה. האגודה הישראלית לכירורגיה קולורקטאלית והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה (כמו גם אגודות אמריקאיות ואירופאיות) ממליצות על קולונוסקופיה כבדיקה היעילה לגילוי מוקדם ולטיפול בפוליפים. נראה כי לאנשים ללא גורמי סיכון נוספים רצוי לבצע את הבדיקה הראשונה בגיל 50, ולאנשים להם גורמי סיכון אחרים מומלץ להתייעץ עם רופא הבקיא בתחום זה. אם הבדיקה תקינה לחלוטין, כדאי לחזור עליה במרווחים של 5 עד 10 שנים. לאחרונה נכנסת בדיקת הקולונוסקופיה הוירטואלית כבדיקה שיכולה לשמש לגילוי מוקדם של פוליפים וגידולים של המעי, כאשר נצפים גידולים אלו, יש לבצע קולונוסקופיה לצורך הטיפול בהם. כיצד מטופל סרטן המעי הגס? ברוב המקרים מטופל סרטן המעי הגס על ידי ניתוח לכריתתו. בניתוח נכרת לרוב כל מקטע המעי המכיל את הגידול, ביחד עם איזור בלוטות הלימפה המנקזות את אותו מקטע מעי. בלוטות לימפה אלו הן התחנות הראשונות אליהן נוטה גידול ממאיר כזה להתפשט, ובדיקה פתולוגית שלהן יכולות להצביע על נטייתו של הגידול להתפשט ולשלוח גרורות ובכך לכוון את המשך הטיפול, כגול טיפול כמוטרפי לאחר הניתוח. בסיום הניתוח מחברים לרוב את קצות המעי לפני ואחרי איזור הכריתה ביחד, בכדי לאפשר תפקוד מעי רגיל. כאשר מתגלה סרטן של הרקטום, שהוא החלק הסופי של המעי הגס, המתחבר אל פי הטבעת, ישנם מספר שיקולים נוספים, כגון המיקום המדויק של הגידול ומידת חדירתו לדופן הרקטום, הקובעים את דרך הטיפול המיטבית. בגידולים מסוימים מומלץ להתחיל בטיפול קרינתי וכמוטרפי לפני הניתוח. במקרים אחרים, ניתן לכרות את הגידול דרך פי הטבעת. בגידולים גדולים הסמוכים למנגנון השרירים של פי הטבעת, יש לפעמים צורך לכרות את פי הטבעת כולו, לסגור את איזור פי הטבעת, וליצור פתח קבוע בדופן הבטן, הנקרא סטומה, להסדרת היציאות. אולם בטכניקות הכירורגיות המבוצעות כיום על יד הכירורגים המתמחים בתחום זה, שעור המקרים בהם נזקקים לאמצעי זה נמוך. לאחר הניתוח האיזור שנכרת נשלח לבדיקה פתולוגית, על מנת לקבוע את דרגת התקדמות הגידול (stage) ומאפיינים פתולוגיים אחרים. מאפיינים אלו מצביעים על הסיכון הסטטיסטי לחזרה של הגידול ולכן עוזרים בהכוונת הטיפול והמעקב לאחר הניתוח. האם דרוש מעקב לאחר הניתוח? בתקופה הראשונה לאחר הניתוח, מתבצע מעקב כירורגי שגרתי, לוודא החלמה מלאה. ברוב המקומות בעולם נהוג כי חולים שעברו כריתה של גידול של המעי הגס זקוקים למעקב ארוך טווח, על מנת לנסות ולגלות חזרה של גידול, אם תופיע, בשלב בו ניתן לטפל בכך. אין כיום פרוטוקול מעקב אחיד המקובל בכל העולם, אולם המעקב כולל בד"כ בדיקות רופא, בדיקות דם, בדיקות הדמיה (CT או אולטסאונד) וקולונוסקופיה מדי תקופה. אם מופיעה חזרה של הגידול, היא מתרחשת לרוב במשך השנתיים הראשונות לאחר הניתוח, ולכן בתקופה זו המעקב תכוף יותר. נדיר כי גידול חוזר לאחר יותר מ5- שנים ולכן יש הנוטים להפסיק את המעקב לאחר פרק זמן זה. מהו הסיכוי להחלים מסרטן המעי הגס? סרטן המעי הגס הוא גידול ממאיר, וישנם מקרים בהם הגידול חוזר או מתפשט במידה כזו שאינו ניתן לריפוי. אולם כאשר הגידול נכרת בשלביו הראשונים, שעור הריפוי המלא הוא גבוה מאד. גם כאשר הגידול מתגלה בשלבים מאוחרים יותר, שילוב של טכניקות כירורגיות וטיפולים משלימים כגון כמוטרפיה או קרינה יכולים להביא לריפוי באחוזים לא מבוטלים, ולשפר מאד את איכות החיים באחרים.

שלום , לאחר ביקור אצל פרוקטולוג בעקבות גילוי של בליטה באיזור פי הטבעת ( הבליטה הופיעה לפני כ 9 ימים), אובחן לי Thrombosed External Hemorrhoids עם בליטה בגודל 3 ס"מ. הומלץ לי על משחה + נרות + שמן פרפין + אמבטיה. לאחר קריאה באינטרנט, גיליתי שתופעה זו אמורה להיות מלווה בכאב רב.לי לעומת זאת, אין כאבים בכלל, לא בישיבה, לא בריצה ולא בזמן יציאה (הצואה רגילה - רכה). 1. האם מדובר על אבחנה לא מדויקת או שיש מצבים כאלו (ללא כאב בכלל)? 2. האם הטחור החיצוני משמעו שיש גם טחורים פנימיים? 3. תוך כמה זמן זה אמור להעלם (כבר 9 ימים מאז שזה צץ ועדיין ללא שינוי מהותי) 4. בגלל שלא כואב לי, האם אפשר לרוץ? או לרכב? האם יש מגבלה של ספורט? 5. הבליטה היא בצבע רגיל של העור - אולי מעט לבנה יותר. באינטרנט ראיתי תמונות של בליטות בצבע סגול . האם מדובר על סוג שונה של בליטות? תודה רבה על העזרה. אלון

הסתכלתי שוב על הבליטה הפעם באור יום (ולא בתאורה בלילה) וזה נראה יותר כמו ענב סגלגל. אך הצבע בהיר יחסית (דומה מאוד לצבע העור, אולי כהה מעט יותר). האם האבחנה יכולה להיות אחרת ממה שצוין? תודה וחג שמח

אלון שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. נכון שטחורים חיצוניים עם קריש דם מתאפיינים לרוב בכאב עז. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה, ואני נאלץ לסמוך על האבחנה של מי שבדק אותך. לא כל המטופלים בדיוק אותו הדבר, ולעיתים יכולים להיות גם טחורים חיצוניים שפחות מתבטאים בכאב או בצבע כזה או אחר. קריש דם בטחורים לרוב נספג בהדרגה בטווח של כשבועים, אבל גם בזאת לא כולם אותו דבר, ולעיתים זה יכול להיות קצת פחות או קצת יותר. אם אין שיפור בטווח הזמן שצויין, מומלץ לפנות לבדיקה חוזרת.

תודה על התגובה. שאלה נוספת: לאחר מספר ימים של שימוש בפרפין+נרות ראיתי כתמים צהבהבים נלווים לצואה (נראה כמו רוק אבל בצבע צהוב - לא בצואה עצמה אלא "כתוסף".) האם הדבר טבעי? לא שינתי תזונה והענין לא מלווה בכאב או בתופעה אחרת. תודה מראש וחג שמח

שלום ד"ר זמורה אני לאחר ניתוח פרפורציה של המעי הדק + הוצאת סטומה,כריתה של 30 ס"מ. 1.70 מהטרייץ, עוד 0.8 מטר עד ICV.. לאחר שבועיים טובים החל שלשול מהסטומה שלא מפסיק למרות שמדדי הדלקת בבדיקות הדם נראים תקינים. יש מעט תחושת אי נוחות בבטן ולכן אני שוקל לעבור למודולן. כמובן שאני בקשר עם הגסטרואנטרולוג הקבוע שלי. שאלותי: א. מה הן האפשרויות לטיפול במקרה של שלשול מתמשך מהסטומה? אני על 8 כדורי אימודיום ביום כרגע. האם זה בהכרח תוצר של פעילות דלתקתית של המחלה או שאפשר שהגורם הוא אחר? ב. מה המינון היומי המומלץ למודולן כתזונה מלאה? תודה, אמיר

אמיר שלום, ישנן סיבות רבות לשילשול מרובה מהסטומה, והסיכוי שמדובר בפעילות של מחלת קרוהן להערכתי נמוך. רוב הסיכויים שהיציאות המרובות נובעות ממיקום הסטומה יחסית גבוה במעי. חשוב למדוד את הכמות המופרשת מהסטומה ולהקפיד על החזר נוזלים מספק. לגבי מעבר לכלכלה נוזלית, במקרה שהיציאות נוזליות בשל מיקום הסטומה ולא בשל מחלה פעילה, לא בטוח שמודולן היא הבחירה הטובה ביותר. יתכן שעדיף לנסות כלכלה מפורקת יותר. אנא היוועץ בגסטרואנטרולוג המטפל. חג שמח.

בהמשך לשאלתי קודם רצתי לדעת אם אחרי ניתוח כזה של כריתת סינוס פילונדלי זה יכול בעתיד לחזור שוב ואם כן איך יש דרך להימנע מזה. תודה.

עדן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ישנן שיטות שונות לתיקון ניתוחי של סינוס פילונידאלי, ולכל אחת מהן שיעורי הצלחה שונים, אבל בעקרון אם המהלך תקין כחודש וחצי לאחר הניתוח, יש סיכוי גבוה (מעל 95%) שהסינוס ירפא ולא יחזור. תהליך הריפוי כולל יצירת צלקת, שניתן לחוש אותה (כגון אי נוחות מקומית, גרד וכד,), למשך מספר חודשים עם שיפור הדרגתי. לרוב לאחר כחצי שנה הצלקת כבר אינה מורגשת. חג שמח.

שלום, שמתי לב לתפיחה חיצונית צמודה לפי הטבעת אשר גדלה בעת צורך ביציאה ו/או בעקבות יציאה ואח"כ חוזרת לגודל קטן יותר אך נמצאת. כנראה שזה סוג של טחור חיצוני, אך אינו כואב ואינו מגרד. האם כדאי לעשות משהו כטיפול מונע לפני שתיווצר בעיה אם בכלל כתוצאה ממנו ? האם יש משהו פשוט שניתן לעשות ללא טיפול רפואי של ממש, משהו שעשוי להעלים את הטחור מעצמו ? תודה רבה,

אליעד שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הממצא אותו אתה מתאר יכול להיות טחור חיצוני או טחור פנימי צנוח, למרות שאין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן מידת ה"אגרסיביות " בטיפול תלויה במידה רבה במידת הסבל שלך. אם אינך סובל באופן ניכר (וזה נשמע כך), אין צורך בטיפול מיוחד. מניעת סבל עתידי מטחורים תלוי בעיקר בהרגלי חיים, כולל המנעות מעצירות ממאמץ ניכר וישיבה ממושכת בשירותים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. חג שמח

שלום, אני בן 62 בבדיקה אצל פרוקטולוג אובחן כי יש לי טחורים פנימיים בגודל בינוני לכל ההיקף ויש צורך בניתוח. שאלתי מה השיטה המומלצת. תודה דני

דני שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים פנימיים, ולכל טיפול יתרונותיו וחסרונותיו. כעקרון, ככל שהטיפול "אגרסיבי" יותר, תקופת ההחלמה ממנו יותר קשה, והתוצאה לטווח ארוך יותר טובה. שיעור הסיבוכים נמוך בכל אחת משיטות אלו. בחירת שיטת הטיפול הניתוחי המתאימה לך ספציפית תלויה במידת הסבל שהטחורים גורמים לך, ברצונך (לאחר שקיבלת מידע על הטיפולים המתאימים לך), ובממצאי בדיקתך (איני יכול לומר על סמך התאור שציינת בלבד וללא בדיקה איזה טיפול יכול להתאים לך ואיזה לא). מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג המיומן במגוון שיטות הטיפול לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום דר' זמורה נפגשתי איתך בביה"ח לפני כשבועיים כאשר החלו אצלי הפרעות בהתרקונות מיד לאחר בדיקה אנוסקופית שעברתי לזיהוי טחורים פנימיים,שלחתי אותי לבדיקת מנומטריה ואני הצעתי גם בדיקת us פרינאלי ואז שלחתי אותי לשניהם,העניין הוא שאני קצת חושש מבדיקת המנומטריה כי היא קצת פולשנית יותר מבדיקת הus פרינאלי ולכן אני מעדיף לעבור רק את האולטרא סאונד לבינתיים מה גם מבצע אותה רופא מומחה,רציתי להתעייץ איתך האם צעד זה נכון בכך שבדיקת האולטראסאונד תביא לנו קרוב לוודאי את רוב התוצאות והמסקנות הרצויות לבירור הבעיה שלי,לא שהמנומטריה מיותרת אבל כמו שציינת לך אני קצת חושש ממנה האם לעת עתה לעשות את הus ואז לבוא עם התוצאות אליך ולהתקדם או שאתה חושב שבדיקה זו איננה מספיקה לבירור הבעיה שלי,תודה.

דוד שלום, הבעיה ממנה אתה סובל היא בעיה של איכות חיים ואינה מסוכנת לחים, ולכן אתה יכול להחליט מה אתה מעוניין או לא מעוניין לעשות בכדי לברר ולטפל בבעיה זו. בעיקרון, ככל שנבדוק יותר ונדע יותר, נוכל לכוון את הטיפול יותר נכון, ולכן ההמלצה היא כן לבצע את 2 הבדיקות.

אך לא מדובר בקפל עור מדובר ממש בראש פטריה והיום גילתי עוד ממצא פצפון כן ברור שאני הולכת לרופא שלי מחר, אך חשבתי עד אשר אפגש עימו אתה תצליח להרגיע אותי, בינתיים גיליתי דברים חדשים בעקבות היותי עם אוסטאמות בראש, וצלקת ברשתית אשר בעין, ולאחר ניתוח דסמואיד היום גילתי שיתכן (קראתי המון מאמרים) שאני שוב יתכן תשובה כנראה אקבל מהרופא המנתח שלי את Gardner תיסמונת ולא שאני כל כך חכמה פשוט אני מחברת אחד ועוד אחד מכל מה שאני סובלת וממה שגילו עד כה והיום ירד האסימון. על כן אודה לך,כמובן אם תוכל להרחיב בנושא אשמח ביותר דוקטור המשך לילה טוב ויום טוב ענת

רציתי לציין שהמיקום המדוייק הוא כסנטימטר וחצי מעל החלחולת ולכיוון צד שמאל ממש בטוסיק וגודלו כחצי סנטימטר פחות או יותר הוא גבוה וניראה כפטריה והשני ממש קטנטן אך רואים אותו בברור. אגב כל תשובה שתתן לא תפחיד אותי כי אני אדם חזק מטיבעי, אך אוהבת לדעת הכל מראש, ולכן שואלת המון שאלות ובודקת היטב היטב לפני כל ניתוח, בדיקה וביקורת שגרתית. לכן שוב ושוב רציתי להודות לך. תודה!!!! ענת

ענת שלום, פוליפ הקשור בפוליפוזיס (כולל מחלת גרדנר, הכוללת פוליפוזיס עם אוסטאומות כפי שציינת), לא יכול להווצר מחוץ לרקטום או לחלק העליון של תעלת פי הטבעת. לאחר ניתוח פאוץ יש לרוב בין 0 ל 4 ס"מ של רירית (תלוי בטכניקה בה בוצע הניתוח) של הרקטום התחתון והחלק העליון של תעלת פי הטבעת, אשר יכול לייצר פוליפים, וזקוק למעקב קבוע מדי שנה. כל המקטע שציינתי הוא פנימי לפתח פי הטבעת שאנו רואים או ממששים. אם פולים כזה הופך להיות מאד גדול, תאורטית באופן נדיר קצהו יכול לבצבץ דרך פי טבעת, אולם מקורו לא יכול להיות מחוץ לפי הטבעת.

שלום רב, לאחר יציאה (לא תמיד אך באחוזים גבוהים) סובל מתופעה של הפרשות. היגיינה מקסימלית כולל מקלחת תא פותרת את הבעיה. מה עושים? * שאלה נוספת: האם אתה מקבל לקוחות של קופ"ח מכבי? תודה

שלום רב, מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. לצערי אין בשאלתך די בכדי לאפשר תשובה אחראית ומספקת. אם הדבר פוגע באיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. אם התכוונת לשאול אם אני עובד בקופ"ח מכבי, התשובה היא לא. אנו מקבלים כמובן לקוחות של כל הקופות. אם אתה מתכוון למרפאת תל השומר, צריך להביא התחייבות מהקופה או לשלם לבית החולים על ביקור המרפאה. אם אתה מתכוון למרפאתי הפרטית, איננו עובדים ישירות מול מכבי, ואם מבוטח שלהם נבדק אצלנו, הוא יכול לבדוק עם הקופה איזה החזר מגיע לו. חג שמח.

שלום ד"ר זמורה אני בת 45. אימי חלתה בסרטן מעי גס כשהיתה בת 58. אני יודעת שאני בקבוצת סיכון וצריכה להיבדק.משום מה אני נרתעת מבדיקה זו. מידי פעם יש לי כאבי בטן מתחת לבית החזה וכאבי בטן תחתונה, נבדקתי אצל גיניקולוג והכל בסדר. . רציתי לדעת מה זה אומר, ואם יש בדיקה חלופית לקולונוסקופיה. תודה רבה וכל טוב

דורין שלום, ניתן לבצע בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית, שהיא בעצם בדיקת CT של המעי הגס. הבדיקה מעט פחות פולשנית, ומבוצעת ללא טשטוש, כך שאת האי נעימות הקלה שמלווה אותה מרגישים. יעילות האיבחון דומה. ההכנה לקולונוסקופיה וירטואלית זהה לזו בקולונוסקופיה הרגילה, והיא לדעתי החלק הכי פחות נעים בבדיקה. הבעיה העיקרית היא שאם רואים משהו, צריך לעשות קולונוסקופיה רגילה כדי להבין מה רואים, ומאחר שברוב המקומות לא ניתן לבצע את הקולונוסקופיה הרגילה באותו יום, צריך לפעמים לקחת את ההכנה פעמיים. חג שמח.

שלום דר' יש לי הפרעה בהתרקונות כבר מספר חודשים שמתבטא בהתרקונות לא שלמה וחלקית,אין לי עצירות ויש לי יציאות סדירות,ואובחנתי באניזמוס רציתי לדעת מהם ההשלכות הבריאותיות שנובעות כתוצאה מהתרקונות חלקית,אילו מחלות או תופעות יכולות לקרות לגוף כתוצאה ממצב זה,על סמך ניסיון והסתכלות על מטופלים לאורך שנים?אחרי הכל נשארת בגוף פסולת שלא יוצאת,תודה.

ערן שלום, הבעיה בהפרעות התרוקנות היא הפגיעה שזה גורם לאיכות החיים. בנוסף, קשיי התרוקנות ומאמץ ביציאה לאורך שנים יכול לפגוע באספקטים נוספים של תפקוד רצפת האגן, כולל יכולת השליטה. הפסולת שנשארת אינה בעיה. מומלץ לשקול בכל זאת לפנות לטיפול, הן בכדי לשפר את איכות החיים, והן כדי למנוע בעיות נוספות בעתיד. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול חג שמח