פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום, ילדתי לפני כחודשיים וחודש לפני הלידה הופיעו אצלי טחורים חיצוניים לא מדממים, זה לא כואב אלא מדובר בעניין אסטטי שמפריע. אחרי הלידה בהתחלה המצב החמיר , ועכשיו חודשיים אחרי זה חזר להיות כמו לפני הלידה. האם הטחורים אמורים להעלם בסופו של דבר ותוך כמה זמן ? מה צריך לעשות על מנת לזרז את העניין ? תודה

מאיה שלום, פעמים רבות לאחר שישנם טחורים גדושים, בעיקר אם יש בהם גם רכיב חיצוני גדוש, נשאר קפל עור בפי הטבעת גם לאחר שהגודש חולף. לרוב זה לא מפריע לשום דבר, והדרך העיקרית להיפטר מזה, אם דוקא רוצים, היא לרוב כירורגית. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב דוקטור עברתי לפני כ-5 שנים ניתוח להסרת המעי הגס לאחר שנתגלו אלפי פוליפים (FAP) וכרגע יש לי J פאוץ בכל כ- 3 חודשים מסירים לי פוליפים ממנו תקינים לחלוטין. שאלתי היא, אתמול גיליתי ליד החלחולת כלפי מעלה בחוץ מעין איך אגדיר זאת כמו חתיכת בשר עגולה בגודל של בערך 1 ס"מ אולי מעט פחות שגדלה שם ולא היתה קודם, שאלתי היא, פוליפ יכול לצאת מתחומי הגוף ולגדול מחוץ לחלחולת רחוק ממנה???? תודה על תשובתך וסליחה עם לא הסברתי את עצמי טוב ענת

ענת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הממצא שאת מתארת יכול להשמע חשוד יותר לקפל עור מאשר לפוליפ שצמח תוך מספר חודשים לגודל כזה, אבל לאור ההסטוריה של FAP בהחלט מומלץ לא לקחת שום סיכון ולפנות לרופא המטפל לבדיקה. חג שמח.

ענית בפירוט רב על שאלתי מלבד על בעיית הגירוד.ברגע שהגירוד ייפסק הבעיה כולה תפתר.הגירוד הבלתי נסבל לא נותן סיכוי לפצע להחלים.מה אפשר לעשות???

תשובתי התבססה על ההנחה שאתה אכן סובל מפיסורה. כמובן שללא בדיקה לא ניתן לבצע אבחנה פרטנית. פיסורה אינה תפאפיינת דוקא בגירוד כתלונה עיקרית. ממליץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה נוספת.

שלום. מה הסכנות שיש בהחלפת שקיות לקולוסטומי? מה הנזק שיכול ליהיות אם לא עושים נכון? האם יש סכנה לזיהומים?

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הבעיה העיקרית בהחלפת שקית קולוסטוני היא שאם מחליפים את הבסיס שמודבק על העור לעיתים קרובות מדי העור עלול להפצע, מה שמקשה עוד יותר על הדבקת הבסיס. מומלץ מאד לקבל הדרכה אישית מאחות סטומה.

שלום בת 41 סובלת שנים מבעיות מעיים כגון יציאות מרובות שלשולים נבדקו : צליאק הליקובקטור מעי דק ולפני שנה וחצי גם קולונסקופיה מלאה שהראתה תסנין קל אך לא טופלתי ע"י כדורים,לאחרונה יש החמרה בשלשולים ויש דמומים לפעמים כשיש שלשולים ובניגוב ע"י ניר טואלט,ידוע על טחורים פנימיים שאלתי האם יש מצב רפואי שסרטן יכול להתפתח למרות הקולונסקופיה שעברתי? והאם עלי לעבור שוב קולונסקופיה נוספת כמו כן ברצוני לדעת איזה מרוקן אפשר לבקש חוץ מסופדקס תודה

אביבה שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס שנה וחצי לאחר קולונוסקופיה בה לא היה אפילו פוליפ נמוך מאד. יחד עם זאת, אם היתה דלקת קלה ועכשיו יש שינוי בסמפטומים, יתכן שיש מקום לשקול בדיקה חוזרת בשאלה של החמרת הדלקת. אנא היוועצי בגסטרואנטרולוג.

ד"ר זמורה, קשה לי למצוא את המילים המתאימות כדי לומר לך: ת ו ד ה !! את הניתוח לתיקון פיסטולה בדבק עברתי ביולי 2008, וזה אחרי מסכת עינויים קשה של ארבעה ניתוחים שכללו: פתיחת אבצס, הכנסת סיטון, תיקון פיסטולה, ואחרון חביב: הדבק. תודה על שהיית תמיד שם בשבילי, ידעת להגיד את המילה הנכונה, לא נתת לי להתייאש ולהכנס למרה שחורה, ונתת לי תמיד את ההרגשה שאני הפציינטית היחידה והמועדפת שלך!!! תודה שהחזרת לי את איכות החיים שאליה התגעגעתי כל כך! אולי זה רק עוד מקרה אחד אבל דע שבשבילי זה היה עולם ומלואו! (וזו לא הגזמה, כל מי שסבל אי פעם מפיסטולה יסכים איתי...) שדרכך תצלח תמיד! בברכת חג שמח לך ולכל בני ביתך, יערית

יערית היקרה תודה עבור המילים המרגשות. זה מסוג הדברים שנותנים לנו הרבה כח להמשיך בדרכנו גם בימים קשים. שיהיה חש שמח ובריאות!

שלום אני בת 43 לפני 10 שנים אובחנתי עם קוליטיס במשך כחמש שנים עם רפאסל בבדיקות שעשיתי קולונו לפני חמש שנים ועד היום מעי נקי ללא דלקת לפני כחצי שנה קולונוסקופיה תקינה לאחר כחודש וחצי דמם קל וריר למעשה כבר חצי שנה נבדקתי אצל פרוטולוג והוא אמר שיש טחורים פנימיים לא נתן לי נרות לטחורים לא עזר עברתי על דעת עצמי לנרות רפאסל היתה השפעה עבר וחזר בקשתי לעבור קולונו חוזר לשקט נפשי לפני שבועיים עשיתי בדיקה המעי נקי לכל אורכו ללא סימני דלקת נראו טחורים פנימיים נכון להיום יש לי מעט מאוד דימום בפעילות מעיים ונראה גם ריר לבן בצואה הרופא אומר שלגבי הריר אין מה לדאוג והדמם מהטחורים כרגע ללא טיפול אבקש עצתך ושאלה הריר זה משהו מדאיג? למה קיים ? מעה עליי לעשות תודה

רציתי להוסיף שאני לא מטופלת בשום כדורים שקשורים למחלה שהייתה ברקע קוליטיס תודה

איילה שלום, לפי מה שאת מתארת נשמע לעי שמדובר בדמם קל מלווה בקצת ריר. על פי הבדיקות שתארת אין דלקת קשה (יתכן שעקב הטיפול שנטלת). בהסתייגות שאיני מכיר את כל פרטי המקרה ולא בדקתי אותך, נשמע שמדובר בסימפטומים שאולי מציקים מעט לאיכות החיים, אך לא "משהו מדאיג". לכן עוצמת הטיפול צריכה להיות בפרופורציה לכמה זה מציק לך באיכות החיים. אם הסבל מינימאלי, ניתן להיות בהשגחה של גסטרונטרולוג ללא טיפול נוסף. אם הסבל הסובייקטיבי ניכר, ניתן לפנות לכירורג קולורקטאלי שלאחר בדיקה ובתאום עם הגסטרואנטרולוג המטפל יוכל לדון איתך על אפשרויות טיפול. חג שמח.

היי יש לי שנים כאבי בטן, גזים ,נפיחות לאחרונה כל ההרגשות הוחמרו כאבי בטן לפני יציאה ובכלל הרגשה שכל הזמן יש פעילות בבטן שהיא עובדת כל הזמן עייפות אני בת 34 ואין במשפחה שום מקרים במעי הגס אני מפחדת שיש לי משהו בקיבה מה אתה ממליץ לעשות \תודה

לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה. תחום זה אינו בתחום העיסוק של פורום זה. חג שמח

יש לי קרוהן כבר שנה שמלווה בפיסורה טורדנית, עד לפני כ-3 חודשים לקחתי אימורן שהרגיע לי יחסית את הפיסורה. על דעת עצמי החלטתי להפסיק עם האימורן ולאחר כשבועיים חזרה לה הפיסורה אך בעוצמה חזקה יותר- חוץ מביציאות עצמם כואב לי בפי הטבעת גם כשעתיים לאחר היציאה, כאב שהוא מורגש כחיצוני... א. האם זה אכן תופעות נורמליות בפיסורה? ב. האם הטיפול היעיל ביותר כיום לפיסורה היא משחת הנדיפידין? תודה מראש! אתי

אתי שלום, פיסורה באנשים ללא מחלת קרוהן היא חתך בעור פי הטבעת הנגרם לרוב מיציאה קשה (אפילו אחת), וגורם לכווץ חזק של שריר הסוגר הפנימי. במצבים אלו חשוב לרכך את היציאות, ומשחת ניפדיפין לרוב יעילה בהרפיית שריר הסוגר הפנימי. באנשים עם קרוהן מערכת השיקולים יכולה להיות שונה. ראשית, יש להיות בטוחים שאכן מדובר בפיסורה, ולא באבצס או בפיסטלה, השכיחים בקרוהן. שנית, פיסורות בקרוהן פעמים רבות קשורות בשלשולים מרובים ולא בעצירות, ולכן חשוב להקפיד לטפל במחלת קרוהן, הגורמת לשלשול. שלישית, אם הטיפול השמרני שהוזכר נכשל, מערכת השיקולים באופציות לטיפול ניתוחי שונה באנשים עם או בלי קרוהן. הייתי ממליץ להבדק על ידי מומחה לכירורגיה קולורקטאלית שבתאום הדוק עם הגסטרואנטרולוג שלך יוכל להתוות את הבירור והטיפול. חג שמח.

לד'ר זמורה שלום רב, אני חולת קרוהן מזה כשנתיים. יש לי כ- 4 פיסטולות פתוחות שכל הזמן מפרישות מוגלה. בשבוע האחרון הפיסטולות שלי מפרישות כמויות גדולות של מוגלה נוזלית בלווי דם, כמו כן הפיסוטלות מאוד כואבות לי. מה אתה מציע לי לעשות? תודה מראש.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מחלת קרוהן פריאנאלית היא חלק ממחלת קרוהן, והטיפול הנכון בה מצריך שיתוף פעולה בין הגסטרואנטרולוג המטפל ובין הכירורג המטפל. מבחינת טיפול תרופתי, צריך לוודא שהמחלה מטופלת הצורה הולמת, ומבחינה כירורגית, צריך לוודא שהפיסטולה מנוקזת היטב, ואם יש צורך בניקוז נוסף (למשל על ידי חוטי סיטון), יש לבצע זאת. מעבר לתשובה כללית זו, אין לי אפשרות לתת יעוץ פרטני ואחראי באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. חג שמח.

מזה שנים רבות אני סובל מכאבים ברקטום ביציאות.לפני מספר חודשים ניגשתי לפרוקטולוג מומחה וידוע שאבחן חש לפיסורה קלה ונתן לי משחה מתוצרת סופר פארם ששכחתי את שמה.הייתה רגיעה של כשבועיים שלאחריהם הבעיה חזרה והתעצמה יותר מבעבר.כיום אני סובל כאבי תופת ושריפה ביציאות.כל ביקור בשירותים הופך למיני אינקוויזיציה.המצב בלתי נסבל ואני חושש מאוד מניתוח.אציין כי הבעיה המרכזית הוא גירוד חזק ברקטום שבלתי ניתן להתעלם ממנו מה שגורר גירוד ופציעה חוזרת ונשנית של האזור.אנא עזרתך בדחיפות.תודה רבה.

טל שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בהנחה שהאבחנה של סיפורה נכונה, אז מדובר בבעיה הפוגעת (פעמים רבות קשות) באיכות החיים, אך אינה מסוכנת. לכן, אנחנו כרופאים יכולים להציע לך מה אפשרויות הטיפול ומה אנחנו ממליצים לעשות, אבל אתה צריך לבחור מה אתה מוכן לעשות בשביל לשפר את איכות חייך. הטיפול הבסיסי בפיסורה הוא הקפדה רבה על ריכוך יציאות. בנוסף, מומלץ להשתמש במשחה המרפה שריר כגון ניפדיפין. מומלץ למרוח אותה 4 פעמים ביום (ל 6 שבועות) ללא קשר למתי כואב או מתי יש יציאה. למי שטיפול זה לא עוזר לו ומאד מפחד מניתוח, ניתן להציע הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר, שיכול לעזור בכ 70% ממקרים אלו. ואם כלום לא עוזר, אז המוצא האחרון הוא אכן ניתוח, ואתה צריך להחליט אם אתה מוכן לעבור אותו בשביל לשפר את איכות חייך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. חג שמח

במשך מס' חודשים אני חש כאבים של בטן נפוחה מלווה בדקירות בכל חלל הבטן והחזה. לאחרונה החלו גם כאבי גב בכל עמוד השדרה (לא ממוקדים). מה לעשות? הבנתי שהנפיחויות הן סימן אפשרי לסרטן המעי. סבי נפטר מסרטן זה ואבי חלה לפני מספר שנים בסרטן הכלייה. בשנת 2005 עברתי קולונסקופייה. ללא ממצאים. מה המלצתך בהיבט טיפול?

דוד שלום, איני יודע מה גילך, אולם אם יש לך סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס, יש לך סימפטומים חדשים, ועברו כבר 4 שנים מאז הקולונוסקופיה, יש מקום לבצע קולונוסקופיה חוזרת. מעבר לכך, כדאי לא להזניח ולפנות לבירור רפואי של סיבת תלונותיך.

במשך כשלוש שנים אני סובלת מפיסורה שחוזרת וחוזרת, ונעלמת רק בזכות הטיפול בNefidipine. עם השנים, הייעוצים, והניסיון, (האזור כבר מצולק) גיליתי שהדרך היחידה בשבילי למנוע את חזרת הפיסורה היא שימוש יומיומי ב-Peglax לריכוך יציאות. שאלתי היא - האם שימוש ממושך בפגלקס הוא מסוכן לבריאות ? ניסיתי לעבור למרככים טבעיים יותר, כגון Konsyl אך הם לחלוטין לא עוזרים. רק פגלקס מונע את חזרת הפיסורה, וכל עוד אני משתמשת בו, יש לי שקט ובריאות. במידה ושימוש ממושך בפגלקס הוא לא בריא - מה תוכל להמליץ לי ?

שלום רב, אין מניעה להשתמש בפגלקס זמן ממושך ולמרות שמדובר בחומר סינטטי ולא טבעוני, לא ידוע על נזקים ששימוש בו בכמות מקובלת גורם.

האם שמן זית הוא טוב כמרכך צואה. אם כן כמה לקחת כף? יותר? לפני שינה או בבוקר? אחרי אוכל או לפני?

מבי שלום, שמן זית טוב מאד לבריאות, אולם הוא פחות טוב כמרכך יציאות, מאחר שרובו מספג במעי הדק, ומיעוטו מגיע עם הצואה למעי הגס ולאיזור פי הטבעת. מומלץ לרכך יציאות על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא. אם אתה מעוניין להשתמש דוקא בשמן, ניתן להשתמש בשמן פראפין, שלא נספג כמעט במערכת העיכול.

יש לי תור לפרקטולוג(רופא לטחורים)(מקוה שאייתי זאת נכון). שאלתי -האם אני צריך להיות בצום לפני ביקור אצלו. האם הכנה כלשהיא. כאמור בדיקה ראשונית לגילוי טחורים

מני שלום, אין צורך בצום, והכנה תלויה בדרישות המרפאה אליה הוזמנת. אני לרוב איני נוהג לבקש הכנה כלשהי, אולם יש מרפאות הממליצות על חוקן טרם הבדיקה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום ד"ר זמורה עברתי ניתוח עקב פרפורציה חופשית של המעי הדק. נכרתו לי כ-30 ס"מ והוצאה סטומה. אני אמור לעבור ניתוח סגירה + כריתה של חלקים חולים נוספים עוד כחודש חדשיים. הבעייה היא שכרגע המחלה פעילה. לפני הניתוח קיבלתי רמיקייד (3 פעמים סה"כ) והרגשתי בריא לחלוטין(עד הפרפורציה), מה שלא קרה עם המינון המקסימאלי של הפורינטול. מנסיונך - מה הפתרון המומלץ שיאפשר להחליש המחלה כרגע כדי שאוכל להבריא ולהתחזק ככל האפשר לקראת הניתוח הבא ועם זאת שלא יפגע קשה מדי במערכת החיסון, לה אני זקוק במיטבה כדי שהגוף יוכל להתמודד טוב ככל האפשר עם הניתוח המתקרב? ובניסוח אקדמי יותר - האם ידוע על קשר ברור בין תרופות כגון רמיקייד\פורינטול לסיכויי הצלחה של ניתוח\סיבוכים אחרי ניתוח - (מעבר לעובדה שהן מחלישות את יכולת הגוף להתמודד?) האם יש פתרונות קצרי טווח כלשהם רק עד הניתוח? תודה אופיר

אופיר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. השיקולים שאתה מציין כולם נכונים. מצד אחד, כדאי להגיע לניתוח כשהמחלה רגועה ככל האפשר, והמצב התזונתי טוב ככל האפשר, ומצד שני, כדאי לדכא את המערת החיסון כמה שפחות לקראת הניתוח. מטרות אלו יכולות להיות מנוגדות אחת לשניה, ומציאת שביל הזהב ביניהן מצריכה שיקול דעת ושיתוף פעולה בין הכירורג המנתח והגסטרואנטרולוג המטפל. המידע המצטבר כיום מצביע על כך שכנראה רמיקייד לא פוגע הרבה בבטיחות הניתוח. ולכן אם צריך ניתן להשתמש בו. אם ניתן להגיע לניתוח ללא שימוש בסטרואידים זה עדיף, למרות שלעיתים אין ברירה.

שמתי לב שיוצא לי גוש קטן, כמו גולה בפי הטבעת מדיי פעם, היא לא נוחה, מציקה, כואבת אם נוגעים בה, בכל אופן היא יוצאת לי כל פעם שיש כמה ימים רצופים שבהם אין לי יציאות, ומייד לאחר שיש לי יציאה זה נעלם. האם זה יוצא כתוצאה מלחץ על איזור פי הטבעת? האם אני צריכה ללכת לבדוק?

נועה שלום, סביר שהגולה שאת מתארת היא טחור פנימי או חיצוני, ואינה משהו מסוכן, ולכן כדאי ללכת להבדק אם זה מפריע לך ואת רוצה טיפול. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה.

שלום ד"ר, קיבלתי כאבים חזקים ובבדיקה של חירורג היתברר שבעיקבות עצירות נוצר לי טרומפוזה בטחור וקיבלתי וולטרן ונרות אביטרן וכבר שבוע...הכאבים לא פסקו נאמר לי שזה ייספג...מה עלי לעשות על מנת שזה יכנס בחזרה? היות והוא יוצא שוב החוצה,יש לו בליטה כמו ענב בתוך הטחור..

טלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שבינתיים יש שיפור, שכן טחורים חיצוניים עם קריש דם לרוב משתפרים עצמונית תוך כשבועיים פלוס מינוס. בינתיים מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבית תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. ניתן לבצע אמבטיות במיים נעימים, ולהשתמש במשחות מקומיות להקלה בכאבים. אין אין הקלה תוך כשבועיים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, יש לי טחורים ברמה 4 משולבים צנוחים , מבדיקה אצל פרוקטולוג הומלץ על ניתוח כריתה. 1.איזה ניתוחי כריתה יש היום שלהבדיל מניתוחים בעבר הם קצת יותר קלים? 2. הבנתי שמשתחררים הביתה לאחר יום, איך מתמודדים בבית עם דימומים? 3.איך מתמודדים עם כאבי התופת? הבנתי שיש כאלה שנוטלים משככים שלא עוזרים להם. 4.איך מתמודדים עם יציאות בימים ובשבועות הראשונים, אנשים מתעלפים מרוב כאב למרות המשככים,ולי יש בנוסף לכל פעמיים עד שלוש יציאות ביום איזה פתרון יש למכאובים הללו? 5. איך מתקלחים ומסבנים את איזור הניתוח שהוא כואב ורגיש בימים הראשונים? הבנתי שצריך לעשות אמבטיות מספר פעמים ביום, כדי שלא יהיה זיהום. 6. אני חרדתית ונמצאת בפאניקה, מדוכאת, לא מצליחה להרדם בלילה, כל העינין הזה השתלט עליי, לא פשוט לחשוב שהולכים לחתוך לי באיזור כה רגיש, איזור שאני אמורה להשתמש בו יום יום וקשה לו להחלים ולהגליד בגלל יציאות תכופות. יש אפשרות לקבל תרופות הרגעה לפני הניתוח? 7. איזה הרדמה עדיפה? הרדמה איזורית היא האפידורל? היא ידועה גם כהרדמה שיולדות רבות דיווחו שהגב נפגם להן, בניתוח כריתה זה ניתן באותה הכמות? יש לזה קשר שמנותחים לאחר כריתה אומרים שעצם הזנב נפגם להם בגלל האפידורל? תודה.

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. 1. כריתת טחורים מבוצעת כבר עשרות שנים, והיא הניתוח היעיל ביותר לטיפול בטחורים. כיום ישנם מכשירי אנרגיה כגון ליגשור והרמוניק סקלפל שניתן להשתמש בהם בניתוח לביצוע הכריתה. יתכן שהשימוש בהם כרוך במעט פחות כאב למטופל, אולם עדיין יש לניתוחים אלו תקופת החלמה ראשונית לא קלה. 2. לכולם יש מעט דימום אחרי הניתוח, והדימום או הטיפול בו לא משתנה בין אם את בבית או בבית החולים. למעשה דימום קל לא דורש טיפול מיוחד. אם יש דימום מאסיבי הגורם לחולשה, סחרחורת וכד' (סיבוך נדיר של ניותוח זה), יש לפנות מיידית לבית החולים. 3. מתמודדים עם כאבי התופת עם משככי כאבים מתאימים, שלרוב כן מקהים את הכאב, והקפדה על ריכוך היציאות. 4. כנ"ל 5. מסבנים בעדינות, אין צורך לסבן או לשפשף בכוח 6. תרופות הרגעה (פרט לאלו הניתנות ביום הניתוח עצמו) עדיף לקבל מרופא העוסק בבריאות הנפש או מרופא המשפחה המכיר אותך. 7. כל אחת משיטות ההרדמה שציינת אפשרית, ומבחינת הכירורג אין זה משנה אם ההרדמה כללית או איזורית. לדעתי אם את צעירה ובריאה וגם חרדתית כדאי לשקול הרדמה כללית.

שלום ד"ר עודד זמורה נותחתי לפני שנתיים, ומאז החלה ירידה עיקבית באונות. ניתוח זה בוצע בהרדמה של חצי גוף , הרדמה מהאגן מטה . באופן עיקבי כמות ועוצמת הזיקפה ירדה באופן דרסטי לאחר הניתוח עד שבקושי יש לי זיקפה . שזה קורה היא חלשה וחולפת מהר . שמתי אף לב שבאופן רצוני אינני יכול אפילו לכווץ את הפין או שק האשכים. רציתי לדעת כיעוץ ראשוני מה דעתך ע"פ הנתונים הנ"ל . אוסיף גם שבמסגרת עבודתי אני יושב שעות ארוכות . האם ההרדמה , הניתוח עצמו הפוגע בכלי דם , הישיבה המרובה , פגיעה עצבית , הגורמים לכך ??? תודה רבה על כל עצה ועזרה יום טוב

שלום רב אין אונות אינה סיבוך מוכר של PPH. תהיה סיבת הבעיה אשר תהיה, מומלץ לפנות לאורולוג המומחה לתחום זה לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום שמי עדן ואני עשיתי לפני שבועיים ניתוח סינוס פילונדלי בעצם הזנב. מאז כשני נמצאת בבית או אפילו שאני מנסה לצאת מהבית לנשום אוויר רק לזמן קצר אני מקבלת סחרחורות, חולשה, בחילות. ואני ממש סובלת. האם זה נורמלי? וכמה זמן זה עוד יכול להימשך? אודה מאוד אם אקבל תשובה.

עדן שלום, התלונות שאת מתארת אינן אופייניות לניתוח זה, ולכן מומלץ לפנות לכירורג המטפל לוודא שהמהלך אכן תקין.

שלום האם ניתן יהיה להוריד הדבקויות בניתוח שאותו אני אמורה לעבור ? אני מאוד חוששת

הדבקויות שיהיו באיזור הניתוח ויפריעו למנתחים יופרדו בניתוח. אין מקום להפריד הדבקויות שאינן מפריעות לניתוח הצפוי.

שלום לפני מספר ימים(3) הרגשתי כאב פנימי במיקום בין פי הטבעת לצינור השתן אחי התיעצות עם רופה המשפחה הלכתי לאורולוג שבבדיקה קלה החליט שזה טחורים פנימים והביא לי למרוח משחה 2 ביום פרקטוצורין למשך 10 ימם ואמר "אם זה לא יעזור לך ל כירוגיה " אז באותו יום הלכתי לרופה כירוגיה שבדק אותי ורשם אבחנה :מצב טוב יש טחורים פנימים ללא דלקת ללא ממצא בבדיקה p\r (לא יודע מה זה ) ערמונית לא מוגדלת בוצע anoscopy תקינה בכל מקרה אחרי הבדיקה אתמול בערב אני מתפטל מכעבים אם הפסקות קצרות אני ישמח לדעה נוספת תודה וכמה זמן זה יקח בנוסף אחרי אמבטיות חמות יש קצת שקת

סמי שלום, מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. PR היא בדיקת אצבע בפי הטבעת. מתיאור בדיקת הכירורג איני יכול לומר מה סיבת הכאב שאתה מתאר. הטחורים שהוא מתאר לא נשמעים ככאלה שאמורים לגרום לכאב עז. פרט לכך, כאמור, קשה לתת אבחנות וירטואליות באינטרנט. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

יש לי גירודים בפי הטבעת כבר כמה חודשים וכל הבדיקות לא הראו ממה זה נגרם. יכול להיות שזה שערה הפוכה? ממה היא נגרמת? איך אוכל לדעת שזה זה? ומה הטיפול והפתרון?

אושרת שלום, "שערה הפוכה" נקראת סינוס פילונידאלי, וסביר שאם היית סובלת ממנה ונבדקת על ידי רופאים מומחים לתחום, הבעיה היתה מאובחנת. יתכן שאת סובלת מבעיה רפואית הנקראת גרד אנאלי, תופעה מוכרת ברפואה, שיש לה סיבות רבות, ופעמים רבות סיבתה אינה ידועה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

בפצע יכול להיות במקומות אחרים הישבן לא רק עצם הזנב?

שלום ד"ר אני בן 37, לאחרונה אני מרגיש במהלך היום הפרשות צואתיות מעטות מפי הטבעת ולעיתים גם עקבות בודדות של דם. הנושא מאוד לא נעים ומפריע בחי היום-יום. האם מדובר בסדק? מהו סדק בפי הטבעת? מהם דרכי הטיפול בסדקים ? תודה

רונן שלום, סדק בפי הטבעת, הנקרא גם פיסורה, מתאפיין בעיקר בכאב עז בפי הטבעת, ותלונה של דליפת נוזל צואתי אינה אפיינית לבעיה זו. מומלץ לנסות לצמצם את כמות הצואה הנוזלית על ידי שימוש יומיומי בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא. אם אין הקלה מספקת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, אני בן 64 ומזה כשנה וחצי אני סובל מצריבה בפי הטבעת בזמן ישיבה ממושכת (לפעמים עם תחושת בעירה בישבנים) ובמצב שכיבה שלאחר מכן.בלילות אני בקושי מצליח להרדם על הצד. בבדיקה אצל גסטרולוג מומחה התגלו מספר טחורים קטנים וזניחים בלבד. טופלתי בכדורים נגד פטריה ובמשחות שלא עזרו . (לפני כ- 20 שנה עברתי ניתוח טחורים+פיסורה ). בזמן יציאות אין כאבים או צריבות כלשהן. מכיון שאני סובל גם מבעיות בגב תחתון ( בלט במספר חוליות ועקמת ) הופנתי ע"י הגסטרולוג לצילום עמוד שידרה תחתון.בבדיקת MRI לא היו מימצאים חד משמעותיים ( לחץ מתון על סק העצבים) . כל הענין התחיל כחודש לאחר שעשיתי בדיקת קולונוסקופיה שיגרתית שבו הוציאו לי ציסטה שפירה. יכול להיות שיש קשר נין הדברים? לא יודע כבר למי לפנות.זה משבש לי את כל החיים. אשמח לקבל עזרה.

מרדכי שלום, יתכן שאתה סובל מגרד אנאלי, תופעה מוכרת ברפואה, שיש לה סיבות רבות, ופעמים רבות סיבתה אינה ידועה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

.דר' זמורה שלום, תודה עבור התשובה אך לא נראה לי שהבעיה שלי זה גרד אנאלי מפני שכלל לא מגרד לי.התחושות שיש לי הן תחושות של צריבה ולא של גירוד.ולאחר יציאה דווקה אני מרגיש רגיעה בתוך פי הטבעת.

סובלת מאד מצריבה לא גירוד בעור בפי הטבעת בישיבה פוחת אבל בעמידה והליכה הסבל רב ושום משחה לא עוזרת

מרדכי, מה היתה הבעיה בסופו של דבר?

שלום! אבא שלי עבר ניתוח כריתת טחורים ופיסורה ביום שני לפני שבוע. מאז הוא ממש סובל מכאבים באזור הניתוח והוא לוקח אופטלגין וזריקות וולטרן להרגעה. האם זה דבר טבעי שאחרי שבוע מהניתוח הוא עדיין מרגיש כאבים עזים באזור ומתקשה ללכת, לשבת כמו שצריך?

דיקלה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. איני יודע איזה סוג ניתוח עבר אביך, אולם כריתת טחורים יכולה להיות כרוכה בתקופה קשה של כשבועיים-שלשה. אם אין הקלה לאחר תקופה זו, מומלץ לפנות לכירורג המנתח לבדיקה.

שלום יש לי טחורים בדרגה 4, פנימיים וחצוניים, דימום לעיתים רחוקות.פרוקטולוג המליץ על ניתוח קלאסי, ואני מפחדת מאד. 1. אפשרי לבצע ניתוח- מכלב (סטפלר PPH)? 2. השיטה יותר קלה מהקונבנציונלי? ישנם דימומים רבים בשיטה זו? 3. סקלפל הרמוני וליגשור הם ניתוחים יותר קלים מהניתוח הקונבנציונלי? 4. האם מכלב, סקלפל הרמוניק וליגשור יעילים לאורך זמן כמו הניתוח הקונבנציונלי? 5. כמה זמן לוקח תהליך ההחלמה לגבי כל אחד מהשיטות?

סיוון שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הניתוח הקונבנציונאלי הוא ניתוח לכריתת הטחורים, ואת הכריתה ניתן לבצע במספר שיטות תוך שימוש במספר מקורות אנרגיה, כולל ליגשור והרמוניק סקלפל. מכאן שגם ניתוח עם ליגשור והרמוניק סקלפל הם בעצם שיטות שונות של הניתוח הקלאסי לכריתת טחורים. ניתוח זה הוא הניתוח היעיל ביותר לטיפול בטחורים, בעיקר אם יש גם רכיב חיצוני (טחורים חיצוניים) משמעותי. יחד עם זאת, ניתוח זה כרוך בתקופת החלמה די קשה שיכולה לקחת שבועיים-שלשה לאחר הניתוח. למרות שיש מחקרים שטוענים ששימוש בליגשור או בהמוניק מוריד במעט את רמת הכאב, האמת היא שכל כריתת טחורים כואבת, והיתרון העיקרי של שיטות אלו היא נוחיותן הרבה לכירורג המנתח. שימוש באמצעי אנרגיה מתקדמים כגון ליגשור והרמוניק סקלפל יכול להקטין את הדימום תוך הניתוח (שממילא אינו רב), אך אינו משנה את הסיכוי לדימום ניכר אחר הניתוח (שמתרחש בערך באחוז אחד מהמנותחים). PPH, או ניתוח עם מכלב, משתמש בעיקרון שונה, בו לא כותים את הטחורים, אלא "תולים" אותם חזרה למקומם הטבעי בפי הטבעת. הניתוח יעיל בעיקר כשעיקר הטחורים הם פנימיים ואין רכיב נכר של טחורים חיצוניים. מאחר שאין כריתה של הטחורים, ניתוח זה כרוך לרוב בפחות כאב והחלמה יותר מהירה. ניתן לקבוע את התאמתך לניתוח זה בבדיקה של כירורג המיומן בטכניקות השונות. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום ד"ר עודד. אני בת 28 ברצוני לשאול בעבר סבלתי מקונדילומות ברקטום, מאז עברו שנתיים וחצי ללא קונדילומות. אני מאוד חוששת מסרטן בעקבות הוירוס, מה הסיכוי לחלות בעקבות הוירוס? אלף תודות עדי

עדי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הסיכוי ללקות בסרטן של איזור פי הטבעת בשל קונדילומות נמוך מאד (וגבוה מעט יותר בחולים מדוכאי חיסון כגון חולי איידס או מושתלי איברים), ואם מתרחש, הוא לרוב מתרחש בנגע קונדילומטוטי, כך שאם אין לכ נגעים כלל, סיכוייך לפתח סרטן מאד מאד מאד קטנים, וסטטיסטית הסיכון לנסוע בכביש כנראה יותר גדול. יחד עם זאת, כדאי להיות במעקב שגרתי כל מספר חודשים לוודא שלא מופיעים נגעים קונדילומטוטיים חדשים.

שלום, לפני כ-3 חודשים עשיתי בדיקות דם+קולונוסקופיה/אנדוסקופיה לגילוי צליאק בעיקבות כאבי בטן ושילשולים והתוצאות יצאו שליליות. אני כבר כמעט שנה בדיאטת נטולת גלוטן ורק לאחר בדיקות הדם והביופסיות, גיליתי שעל מנת שהתוצאות ייצאו אמינות, עדיף לא להיות בדיאטה זו. מספר שאלות: 1. מה עושים עכשיו? האם עליי להתחיל לאכול גלוטן באופן קבוע למשך כמה חודשים ולאחר מכן לעבור שוב את הבדיקה הנוראית שעברתי? 2. האם יש דרך נוספת לגילוי הצליאק מלבד הקולונו'/אנדו' בצורה אמינה? האם בדיקת קפסולת-מצלמה יכולה להעיד על צליאק בצורה אמינה? 3. מהי כמות הגלוטן שעליי לאכול בכדי שהבדיקות ייצאו אמינות? האם כל יום? האם פעם בשבוע זה מספיק? תודה.

יפעת שלום, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לפורום גסטרואנטרולוגיה בשאלות אלו. צלאיק היא אינה מחלה המטופלת בניתוח בשום מצב, ולכן אינה בתחום העיסוק של כירורגיה קולורקטאלית.

שלום רב, במהלך השבוע האחרון אני סובל מכאב בחלק השמאלי תחתון של הבטן. בנוסף לכך היום היה לי דם טרי בצואה (נראה כמו כוס של דם שנשפכה על הצואה). אני בן 34, היסטוריה משפחתית - סבא + אחות של סבא שנפטרו מסרטן במעי הגס. האם יש סיבה להלחץ? מה הבדיקה המומלצת? תודה רבה!

יניב שלום, אין סיבה להלחץ, אבל יש סיבה להבדק, כדי שכולנו נוכל לישון יותר טוב בלילה. הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע מגידול ממאיר חלילה בגיל 34 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע מאיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. יחד עם זאת, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. בעיקרון בגילך היה ניתן להסתפק בבדיקה של החלק המרוחק של המעי הגס בלבד, אבל עם סיפור משפחתי כזה יש מקום לשקול בכל זאת בדיקה של כל המעי הגס.

זה הניתוח ה 5 של הבטן האם יש מצב שישנם הידבקויות ? בברכה

כמובן שלאחר ניתוחי בטן קודמים יתכן שיש הדבקויות בחלל הבטן.

שלום רב אני מועמדת לניתוח לפרסקופי ציסטקטומי נוסף עקב ציסטה שחלתית גדולה אשר גורמת לכאב בטן עם הקרנה לרגל רציתי לדעת כיצד ניתן למנוע שלא יהיה לי שיתוק במעי כפי שהיה לי בניתוח מלפני 6 חודשיים מה מומלץ לעשות ? בברכה רעות ע

רעות שלום, הדבר העיקרי שאת יכולה לעשות כדי לזרז את פעילות המעי לאחר ניתוח הוא להיות פעילה לרדת מהמיטה ולהסתובב ככל האפשר. והרבה סבלנות. בהצלחה.

סובל מפיסורה כ-10 שנים.בוצע אז ניתוח בהרדמה מקומית ע"י גזירת שפתי הסדק.5 שנים היתה רגיעה אולם הפיסורה חזרה שוב.בוצע ניתוח נוסף בהרדמה כללית שבו הרחיבו את פי הטבעת.היתה רגיעה של מס' שנים ובשנתיים האחרונות שוב סובל מכאבים חזקים.מכיר את כל השיטות לריכוך,הייגניה וכו' ןמקפיד על כך.בשלב מסוים גם סיימתי שפורפרת גדולה של נפידיפין. לפני כשנתיים התחלתי באופן קבוע להחדיר את קצה צינור המים לשמירת הגיינה( תחליף לבידה שיש בביתי) לתוך פי הטבעת,מלאתי את החלל במים ואז היתה יציאה של המים+הצואה.בפעם האחרונה המשכתי זמן רב את עוצמת המיים והרגשתי לפתע כאב תופת כאילו נחתכתי בסכין ללא דם.מאז הפסקתי לנהוג בדרך זו וכרגע אני מרגיש 2 סוגי כאבים במקום לאחר היציאה-פיסורה+פציעה בלתי ברורה. שאלתי:האם יש מצב שגרמתי לעצמי בעוצמת שפריץ המים לקרע נוסף שאינו מתאחה? האם עלי לעבור ניתוח שלישי? תודה מראש על העזרה הסובל

רפאל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. חוקו עם זרם מיים חזק יכול לעיתים לגרום לפציעה מקומית של פי הטבעת או של הרקטום. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום לפני כמה ימים עברתי ניתוח סיטון שמו לי 3 חוטי סיטון מאזור אינטימי ליתר דיוק השפה הימינית לפי הטבעת חוט אחד בצבע כחול הם עשו אותו מאוד קצר והוא מאוד מכאיב לי הוא נורא מתוח ובזמן ההתרוקנות הוא כואב עוד יותר ,פשוט לא השארו קצת חוט כדי שיהיה משוחרר אלא ממש מתחו אותו,מה אפשר לעשות כי זה ממש מכאיב שאלה אחר אני אמורה לקבל הומירה לכן עברתי את הניתוח ,אבל הבעיה שבאחד מהחוטים ששמו היה שם אבצס שלא היה מתנקז טוב ,אבל אחרי ששמו את החו סיטון זה לא עזר ההפך המוגלה יוצאת בקושי והמקום עדיין קצת קשה וכואב האם לוקח זמן עד שמוגלה תתנקז ? כי יש שם חור ממש קטן,האם זה יתרחב החור ואז תצא המוגלה? והאם במצב כזה אני יכולה כבר לקבל הומירה? מקווה שתענה לי על כול השאלות כי זה מאוד חשוב לי ,אני נורא סובלת, ותור לפוקטולוג שלי עוד שבועיים בבקשה תעזור לי מודה לך מראש

עוד תוספת קטנה אני לא יודעת אם זה קשור אבל נראה לי שבגלל החוט הזה שלוחץ לי חלק מהישבן והרגל קצת נרדמות לי מה לעשות?

שלום בבדיקה התברר שיש לי טחורים פנימיים. שאלה - יש לי כאבים בווגינה שמופיעים בצורה של פעימות כואבות פעמים רבות ביום. רופא התעלם מכך האם יכול להיוות שיש לזה קשר עם טחורים? תודה רנה

רנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. כאבים פועמים בנרתיק אינם סימפטום שכיח של טחורים פנימיים, ומומלץ להתייעץ עם גניקולוג לוודא שאין כל סיבה אחרת שיכולה להסביר תלונה זו.

בס"ד היי ד"ר זמורה, רציתי לשאול למה שלפוחית השתן צריכה להיות מלאה בזמן בדיקה זו? תודה רבה

הודיה שלום. האמת היא שאיני יודע את התשובה. מומלץ לשאול את מי שמבצע בדיקות אלו.

שלום. אבי בן 83.המטפלת עשתה לו חוקן קטן היות וכבר שבוע ללא יציאות למרות שמקבל כל ערב כדורי לקסאטיב. בזמן החוקן סבל מאוד מכאבים ומיד אחר"כ התחיל דימום- דם אדום טרי . הדימום לא ניפסק. יציאה לא היתה היות וכל המים של החוקן יצאו מיד החוצה. השאלה היא האם הדימום מסוכן? האם יכול להגרם נזק לפי הטבעת בעקבות חוקן?

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. חוקן שמבוצע דרך פי הטבעת יכול לעיתים לגרום לנזק מקומי באיזור פי הטבעת, ולגרום לדימום. אם מדובר בדימום מאסיבי שגורם לחולשה, סחרחות, וכד', מומלץ לפנות לחדר המיון. לרוב פציעות קלות של איזור פי הטבעת מחלימות מאיליהן לאחר מספר ימים. אם ישנה החמרה כלשהי, דימום מתמשך, חום, כאבים עזים וכד', יש לפנות לחדר המיון.

לאימי יש סרטן במעי הגס בסיטי האחרון נאמר "מודגם עיבוי דופן המעי הגס באזור כפף הכבד לאורך 5 סמ, יתכן כי המכיל נוזל אך אין לשלול התנזלות חלקית של הדופן המעובה" שאלתי היא מה הכוונה של דופן מובה? היתכן התפשטות הסרטן" לא חייב? צריך לעשות בדיקת קולונוסקופיה כדי לדעת אם התפשטה המחלה? הסי טי לא מראה התפשטות?

דבורה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לצערי אין בידי את מלוא פרטי המחלה של אימך, הפעולות שעברה, והמעקב אחרי מחלתה, וגם תשובת ה CT שציטתת היא חלקית. לכן לא יהיה אחראי מצידי לומר דברים נחרצים בשאלות האם המחלה חזרה ומה צריך לעשות. בעיקרון תשובת ה CT מצביעה על עיבוי דופן המעי הגס במקום מסויים שנקרא כפף הכבד. התעבות כזו יכולה להגרם ממגוון של סיבות, כולל גידולים, דלקות, פגיעה באספקת הדם למקום זה, ועוד. מומלץ לפנות לרופא שהפנה לבדיקה זו, ואשר לפניו כל הנתונים, על מנת לקבל תשובה אחראית לגבי משמעות הממצאים.

שלום, עברתי 2 ניתוחים להסרת נגעים של קונדילומה בתעלה האנאלית. האחרון בוצע לפני כ-10 ימים. האם יש איזשהו טיפול מונע כגון משחה שיכולה למנוע את ההישנות של הופעת הקונדילמות ? האם ניתן לחזור לפעילות גופנית הכוללת רכיבה על אופניים, ספינינג או שיכול להיות נזק כלשהו באיזור ? תודה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם הקונדילומות שלך נוטות לחזור במרווחי זמן קצרים, ניתן לשקול שימוש מונע במשחה שנקראת אלדרה. מדובר בתרופה שלעיתים יכולה לגרום לגירוי מקומי, ולכן יש לשקול את התועלת מול הסיכון בכל מקרה לגופו. בעיקרון אין מניעה לחזור למרבית סוגי הפעילות הגופנית, אך דוקא עם רכיבה על אופניים כדאי להמתין מעט עד להחלמת הפצעים. משאילו החלימו, אין כל מגבלה.

שלום ד"ר,כנראה לא שמת לב ודילגת עליי,כי אני הוספתי נתונים. כתבתי כבר בפורום זה בכותרת "הפרעה בהתרקונות",לגבי הפרעות בהתרוקנות מלאה שאני חווה כבר 3 חודשים שהופיעו מייד לאחר בדיקה אנוסקופית,הייתי אצל כירורג בכיר באיכילוב המטפל בבעיות אלו,והוא איבחן את הבעיה כאניזמוס,הוא אמנם לא בטוח ושלח אותי לבצע בדיקת Us פריאנאלי לאבחון הבעיה,אך זוהי הערכתו הכמעט בטוחה,אגב הרופא לא בדק אותי פיזית אלא רק סיפרתי לו את סיפורי כמו שסיפרתי לך והוא הסיק שזה אניזמוס,וכמו שציינתי בעבר לפני הבדיקה הייתי במצב מצויין לעולם לא חוויתי עצירות או הפרעות בהתרוקנות והייתי עם יציאות הכי סדירות שיש לאדם ועם כל זאת אשמח לשמוע את דעתך,האם ייתכן שלפני הבדיקה כבר היה קיים מכניזם כלשהו של אניזמוס והבדיקה רק זירזה וגירתה את הופעת האניזמוס אצל אדם מסוגי?,תוכל לומר לי מהי דעתך על הערכת הרופא וגם אשמח לשמוע מהי הערכה של למצב,תודה על ההתייחסות שלך,ומצטער על האריכות.

דוד שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונתך יכולה בהחלט להתאים לאניזמוס, ולעיתים ניתן למצוא בבדיקת רופא באיזור פי הטבעת ממצאים התומכים בכך. ישנן בדיקות עזר כגון אולטרסאונד פרינאלי, דפקוגרפיה ומנומטריה שיכולות לתת תמיכה נוספת באבחנה זו. פעמים רבות הסיבה להתפתחות אניזמוס אינה ידועה, אך נכון הדבר שלעיתים "נגיעה" באיזור פי הטבעת, כולל פעולות רפואיות שונות, יכולים לעורר אותה. במידה שיוכח אניזמוס, הטיפול הראשוני הוא לרוב ביופידבק, שאינו טיפול פולשני, ויכול לרוב לשפר את איכות החיים.

שלום ד'ר שמחתי לגלות אתר שכזה עם ידע כל כך מקיף,קראתי קצת וניסיתי להבין במה אני סובל ,לפחות רגע לפני שאני אבצע בדיקה ע"י רופא,האמת שאני מאוד מקווה להימנע מזה בשל הכאב והרגישות,מזה תקופה אני מרגיש כאבים באזור הרקטום ולאחרונה יותר ביציאה ואחריה ,בקיצור מאוד לא נעים ,אני מרגיש כאב בחלק הפנימי יותר להערכתי,התחלתי לשלב משחה פרוקטו גליבנול בשילוב נירות רקטוצורין והאמת על דעת עצמי לאחר שהבנתי שזה מקל במעט,אודה לך מאוד באם תייעץ לי מה עליי לעשות ?כמובן לאחר שהבנתי שהעצה, . בגדר המלצה ללא בדיקה,תודה

שחר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה.. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי כפי שציינת אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבית תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. מעבר לכך אם בעיה זו פוגעת באיכות חייך מומלץ בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

היי, 1. צליאק- האם זה בסדר להיות בדיאטת גלוטן (ללא גלוטן) לפני בדיקות הדם ולפני בדיקת הקולונוסקופיה/אנדוסקופיה או שהתוצאות יצאו לא אמינות? 2. לקטוז- אותה שאלה לגבי לקטוז- האם זה בסדר להיות בדיאטה ללא כל לקטוז לפני מבחן הנשיפה?

יפעת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. למיטב ידיעתי אין בעיה, אולם מוטב להפנות שאלה זו לגסטרואנטרולוג.

מה זה ואיך זה מתבטא? האם חייבים ניתוח?

כפיר שלום, המשפט שתארת מצביע על גידול ממאיר של הרקטום, שהוא החלק הסופי של המעי הגס, מעל פי הטבעת. צורת הטיפול נקבעת לפי מדדים רבים, אולם במרבית המקרים בסופו של דבר הטיפול בממצא מסוג זה הוא ניתוחי. לצערי אין בשאלתך מספיק פרטים בכדי לתת מידע נוסף כלשהו.

שלום ד"ר כתבתי כבר בפורום זה בכותרת "הפרעה בהתרקונות",לגבי הפרעות בהתרוקנות מלאה שאני חווה כבר 3 חודשים שהופיעו מייד לאחר בדיקה אנוסקופית,הייתי אצל כירורג בכיר באיכילוב המטפל בבעיות אלו,והוא איבחן את הבעיה כאניזמוס,הוא אמנם לא בטוח ושלח אותי לבצע בדיקת Us פריאנאלי לאבחון הבעיה,אך זוהי הערכתו הכמעט בטוחה,אשמח לשמוע את דעתך,האם ייתכן שלפני הבדיקה כבר היה קיים מכניזם כלשהו של אניזמוס והבדיקה רק זירזה וגירתה את הופעת האניזמוס?,תוכל לומר לי מהי דעתך על הערכת הרופא וגם אשמח לשמוע מהי הערכה של למצב,תודה על ההתייחסות שלך.

שכחתי לציין שהרופא לא בדק אותי פיזית מחשש להחמרת המצב,אלא שמע את סיפורי והסיק שמדובר באניזמוס,וגם הבדיקה שנתן לי לעשות היא הבדיקה הכי פחות חודרנית מבין הבדיקות הקיימות ע"מ לא להחמיר את המצב,מה דעתך על כך?

אשמח אם תשיב לי.

אני סובלת מפיסורה כבר 3 חודשים. בחודשים הראשונים השתמשתי במשחה שרוקחים בבית מרקחת היום מצב הרבה יותר טוב ישנם ימים שכואב לי ומגרד ויש ימים שאני מרגישה מצויין והרופא שלי הימלץ על ניתוח ,רק שאני לא חושבת שאני צריכה בכלל, רק צריך למצוא פיתרון אחר .האם תוכל לעזור לי למצוא פיתרון יעיל חוץ מניתוח כי אני לא נמצאת במצב כלכך גרוע בשביל לעבור ניתוח. תודה

מירב שלום, פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ולכן את צריכה להחליט כמה הפיסורה מציקה לך, וכמה "אגרסיבי" את רוצה שהטיפול יהיה. ניתן לחדש את השימוש במשחת ניפדיפין, ניתן לנסות הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי, וניתן ללכת לניתוח. תלוי כמה את סובלת ומה את רוצה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות על ידי כלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים מסחרי שניתן לרכוש בבתי מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך

שלום, אני בת 20 הייתי אצל רופא משפחה במהלך הבדיקה הוא אמר שיש לי טחורים פנימים וטחורים חיצונים. אין לי שום כאבים ושום דימומים. מה הטיפול? תודה.

שלום רב, טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן אם אין כל פגיעה באיכות החיים שלך אין צורך בטיפול מיוחד. בכדי להקטין את הסיכוי שטחורים אלו יגרמו לך לסבל בעתיד, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות על ידי כלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים מסחרי שניתן לרכוש בבתי מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

אני אמור לעבור בדיקת קולונסקופיה השבוע. שאלתי היא לגבי ההכנה- הרופא רשם לי לפי הנחיות המכון חומר מרוקן בשם מרוקן חדש של 3 ליטר שתייה עם אבקה. שאלתי היא האם ניתן להחליפו בסוג של מרוקן אחר מסוג שנקרא פיקו- סאלקס? מה ההנחיות לגבי מרוקן זה? האם יעיל באותה מידה? מתי צריך לקחת אותו אם הבדיקה היא בבוקר? מה החסרונות שלו אם יש?

גיל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב כנס מקציעי בחו"ל. לכל מכון גסטרואנטרולוגי יש את סוגי ההכנה שהוא מעדיף ומאמין בהן, ומומלץ להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג שאמור לבצע את הבדיקה (או עם המכון הגסטרואנטרולוגי) לפני שמשנים את ההנחיות שקיבלת להכנה.

שלום רב, אני בת 34 בריאה בדר"כ , לפני שבועיים יצא לי טחור (אני איבחנתי שזה טחור) היו לי כאבים איומים שרציתי להתפנות ומאז כבר שבועיים אין לי את התחושה של לרצות להיכנס לשרותים (תמיד היה לי יציאות של פעם-פעמיים ביום) מזה שבועיים אין לי את התחושה שהיתה לי בבטן על מנת להיכנס לשרותים . יש לי רק גזים - הייתי אצל רופא המשפחה נתן לינובילקס לשתיה - ביצעתי חוקן במשך 3 ימים (רק עם החוקן היתה לי יציאה וגם לא הרבה) . אני חוששת שמה יש לי בעיה חמורה ואולי זה אפילו לפני העצירות .. אולי זה עוד בזמן שהיו לי הרבבה יציאות...אני מודאגת מאוד מחוסר התחושה הזאת - אין לי כאבים בבטן רק גזים - מה עליי לעשות?

רויטל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב כנס מקציעי בחו"ל. לעיתים כאבים באיזור פי הטבעת יכולים לגרום לתגובה לא רצונית של "מניעת יציאה". חשוב להקפיד על כלכלה מתאימה (לרוב כלכלה עשירה בסיבים) ושתיה מרובה. אם התופעה לא חולפת מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לוודא שאין בעיה פעילה בפי הטבעת הדורשת טיפול, ולסייע בהסדרת היציאות.

שלום, לפני עשר שנים עברתי, עקב פיסורה חריפה, ניתוח להרחבת פי הטבעת - ע"י הוצאת השריר הפנימי של פי הטבעת. כעת, אני עומדת ללדת ומתלבטת האם כדאי לבצע קיסרי במקום לידה רגילה בשל מצב פי הטבעת. כידוע, במהלך לידה יכולים להיווצר חתכים, ולעיתים נוצרים חתכים בדרגה 3 ו- 4 עד לפי הטבעת, אשר גורמים לאיבוד שליטה על הצרכים (זמני/קבוע - תלוי במצב). הדבר הזה ידוע כאפשרי אצל נשים שיש להם פי טבעת "רגיל" עם שני שרירים טבעתיים. לכן, נראה לי כי הפגיעה יכולה להיות קשה שבעתיים אם יש חתך שכזה עקב לידה אצל אישה שיש לה רק שריר אחד בפי הטבעת (שכל השליטה על הצרכים תלויה בשריר בודד זה). רופא הנשים שלי המליץ להתייעץ עם פרוקטולוג, בכדי לקבל go/no go על לידה רגילה מול לידה קיסרית. יש לציין כי כאשר אמי ילדה, היו לה חתכים ספונטניים עד לפי הטבעת, וייתכן וירשתי את מבנה האגן שלה - כך שגם אצלי יווצרו חתכים. כמו כן, אציין כי מדובר בתינוק גדול מהממוצע (אחוזון 70). הסבירו לי שקיימת גם אפשרות לעשות מראש בתחילת הלידה חתך צדי - בכדי להימנע מחתך אנכי שיכול להיווצר באופן ספונטני. הבעיה היא שזה עדיין לא מבטיח שלא יווצר חתך אנכי עד לפי הטבעת. אודה לך מאוד על מענה מהיר, שכן אני כבר בתחילת חודש תשיעי. שבת שלום.

ענבר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב כנס מקציעי בחו"ל. ניתוח פיסורה בעבר אינו אינדיקציה חד משמעית לניתוח קיסרי. הסיכון לפגיעה בשרירי הסוגרים, שקיים בכל לידה, אינו שונה בהרבה לאחר הניתוח הנ"ל, ותוספת הסיכון כנראה לא רבה יותר מסיכוני הניתוח . כל שאר השיקולים כגון גודל התינוק מול מבנה האגן הם שיקולים מיילדותיים שעל הרופא הגניקולוג לקבל. אם את מחליטה שאת רוצה ניתוח קיסר כי כך את מרגישה יותר בטוחה זו עדיין זכותך, אך מבחינה "פרוקטולוגית" אין אינדיקציה ברורה לכך. בהצלחה.