פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

אני סובלת מפיסורה כרונית עם צלקות, ניפדיפין לא עזר 3 חדשים.הבעיה היא שיש לי גם תסמונת המעי העצבני ,רגישות ללקטוז, וריבוי יציאות - בין 2 ל4 ביום. הצואה אינה קשה,אך כל 3 חדשים יש דימום בעקבות ריבוי היציאות והתנפחות ורגישות בפי הטבעת וזאת נוסף לקושי הקבוע בישיבה. זה מביא אותי לספק בדבר יעילות הניתוח או הזריקה ,כי אם לא תפחת תדירות היציאות הבעיה עלולה לחזור. מה דעתך?

אילת שלום, אין ספק שיחד עם הטיפול בפיסורה, יש לעשות כל מאמץ להביא את תפקוד המעי למצב מיטבי, בכדי לוודא שמה שיושג באמצעות זריקת בוטוקס או ניתוח אכן ישמרו לאורך זמן. במקביל לטיפול בפיסורה, מומלץ לפנות גם לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול להכוונת הטיפול בתסמונת המעי הרגיז.

תודה על הטיפול המסור , על הניתוח שהושקע בו המון ידע ומאמץ (11 שעות תחת הניאונים , וכל זה בזמן שישנתי .... ) .כל טוב - בריאות והצלחה . ----------- שאלותי - 1) עדיין מפריש מפתח אחד הנקזים כמויות הפרשה מוגלתית - נראה שבכמות פחותה ירוקה ומסריחה . 2) מדי יום או יומיים הפרשה בהירה צהובה בהירה מפי הטבעת + הגשת לחץ + רגישות מאיזור ההשקה . חתך הניתוח היפסיק משמעותית להפריש. 3) עד היום ללא חום מעל 37.8 4) סתומה תקינה - יצאות מווסתות עם אימודיום . שאלתי האם לאור התיאור להקדים את הביקורת הקרובה המתוכננת במרפאה הפרוקטולוגית ב29 - לדצמבר ?

זאב שלום, כל עוד אין חום והרגשתך הכללית הולכת ומשתפרת בהדרגה המהלך נשמע לי סביר וניתן לשמור על התור כפי שהוא. אם מבחינתך אינך רגוע והיית רוצה להבדק קודם לכן אפילו בשביל השקט הנפשי שלך, אתה מוזמן. שיהיה סופשבוע רגוע עודד זמורה

שלום רב, שמי יוסי , אבי עבר לפני מספר ימים בדיקת גסרוסקופיה , הכל נמצא תקין , מלבד העובדה שהוצא לו מהקיבה: “פוליפ זעיר באנטרום”. שהוצא בשלמותו ונשלח לבדיקה שאלותי הם: 1. האם פוליפ הוא בעצם גידול סרטני או שזה רק גידול שעלול להפוך לסרטני אם לא מוציאים אותו? 2. האם לאחר ההוצאה דרוש רק מעקב אם הוא הוצא בשלמותו.? אני נורא מודאג על אף שהרופא של אבי אמר כי אין מה לדאוג ממתין לתשובה

יוסי שלום, פוליפים זעירים הם לרוב שפירים, אך כמובן שצריך לחכות לתשובה הפתולוגית בכדי להיות בטוחים.

עברתי ניתוח להסרת סינוס פילונידאלי ורציתי לדעת מהם הסיכויים שזה יחזור ?ומהם אחוזי הצלחה ? עברתי ניתוח שבו השאירו את הפצע פתוח להחלמה.

מתי שלום, ראשית- התנצלותי. אני רואה שתשובתי לשאלתך הנ"ל מלפני מספר ימים משום מה לא נקלטה במערכת. ישנן שיטות שונות לטיפול כירורגי בסינוס פילונידאלי, ובחלקן הפצע נשאר פתוח לריפוי הדרגתי. בהנחה שבוצעה כריתה מלאה של הסינוס, והפצע הושאר פתוח לריפוי הדרגתי, סיכויי ההצלחה (ז"א שסינוס לא יחזור) לטווח ארוך הוא סביב 95%. החלמה מהירה.

רציתי לדעת אני סובלת יסורים מזה כ-שבועיים וחצי מפיסורה כשבועיים אני משתמשת בניפדיפין ג'ל וכן בפרוקטו פואם ובמשחות שונות במקביל אני מוסיפה סיבים פעמיים ביום ושטיפות אחר כל יציאה,אני עדיין מדממת ביציאות ומאוד כאובה הם זה סביר? כמה זמן זה עשוי עוד להימשך?

שלום רב, אם לאחר למעלה משבועיים של טיפול שמרני מיטבי אין כל שיפור, הסיכוי שטיפול שמרני יביא להקלה מספקת בזמן קצר כנראה אינו גבוה, ויש מקום להערכתי לשקול, בעצה אחת עם הכירורג המטפל, טיפול כירורגי כלשהו, שיכול להיות ניתוח לפיסורה, או אם את מעוניינת, נסיון טפולי בהזרקת בוטוקס. החלמה מהירה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

הוא אמר שהוא מבצע ניתוח הרחבה ולא חיתוך מה דעתך האם זה מקובל

ישנן שיטות ניתוחיות שונות לטיפול בפיסורה, חלקן נפוצות יותר וחלקן נפוצות פחות. פרופ' ולפיש הוא כירורג קולורקטאלי ותיק שקול ומנוסה. בהצלחה.

ביצעתי השבוע בדיקת קולונוסקופיה בעקבות דימום בזמן מחזור מפי הטבעת. מדובר בדימום שקורה בו זמנית מהווגינה ומפי הטבעת ולא רק בזמן יציאה, מה שמאלץ אותי להסתובב בימים הכבדים עם חיתול, וסובלת גם מאפיסת כוחות בימים אלה. בעבר זה יוחס למיומה ענקית שלחצה על הרקטום וחסמה את היציאות. נותחתי לפני 7 שנים הוציאה אותה וזה פחת, אבל לא הפסיק ולפני שלוש שנים עברתי ניתוח לפתיחת חסימת מעיים במעי הדק. כיום יש לי מיומות בקוטר 3 ס"מ חדשות בחלק הקדמי של הרחם ויש שוב דימום שהולך ומתגבר מפי הטבעת, אמרו לי שזה לא קשור למיומות ולא מצדיק את דימום מפי הטבעת. באופן כללי אני סובלת מעוויתות באופן קבוע לפני יציאות, ומעצירויות. בצעתי השבוע בדיקת קולונוסקופיה שיצאה תקינה. הדבר היחיד שצויין זה שהמעי הגס מאוד מפותל והיה קושי טכני לבצע את הבדיקה. יש לציין שהבדיקה כאבה לי למרות הטשטוש. שלוש שאלות: 1. מה גורם למעי להיות מפותל מאוד והאם יש קשר בין זה לבין העצירויות והעוויתות הכרוניות לפני כל יציאה? 2. מה יכולה להיות הסיבה לדימום מפי הטבעת? האם זה יכול להיות טחורים (לא צויין שיש בבדיקה)? 3. אני מרגישה שאני נופלת בין שתי מערכות, ולכן לא מאובחנת עם הסיפור הזה כבר הרבה שנים, איזה עוד בדיקות כדאי לבצע,ולאיזה עוד רופאים לבקש הפנייה?

שלום רב, מעי מפותל שכיח יותר באנשים הסובלים מעצירות כרונית, אך המעי המפותל לרוב אינו מהווה סיבה לעצירות. אם הקולונוסקופיה תקינה אז יתכן מאד שמקור הדמם הוא מאיזור פי הטבעת, ובדיקת קולונוסקופיה לא מיועדת לבדוק איזור זה. יחד עם זאת, במקרים רבים של עצירות הגורמת לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, חשוב לברר את סיבת העצירות ולטפל בה, שאם לא כן יהיה קשה מאד להשיג שיפור לטווח ארוך בסימפטומים של פי הטבעת. מומלץ לפנות לכירורג הקולורקטאלי לבדיקה ובירור בנושא זה. בנוסף, סמפטומים של מערכת העיכול המופיעים באופן מחזורי בעת המחזור החודשי יכולים להיות קשורים למחלה גניקולוגית הנקראת אנדומטריוזיס, ויתכן שכדאי גם לפנות לגניקולוג או למרפאה גניקולוגית העוסקים ספציפית בנושא זה.

שלום, אני אשמח לקבל מידע על ניתוח להסרת חסימה במעי: מה משך זמן ההחלמה, לאחר כמה זמן משתחררים מביה"ח (במידה ואין סיבוכים) והיכן מבוצע החתך?

לי שלום, ישנם סוגים שונים של חסימות מעי, מסיבות שונות, ובאיזורים אחרים במעי, ולא ניתן להכליל את כולם באותו סל, ולכן מהנתונים שבשאלתך אין בידי מספיק מידע אפילו בכדי לתת תשובה כללית. ממליץ להתייעץ עם הכירורג המטפל, המכיר את כל פרטי המקרה.

שלום, נראה לי שיש לי טחורים (הסימנים מראים שכן) ורציתי לדעת האם ניתן לגשת בנושא לרופא גאסטרו גם (או רק פרוקטולוג) מאחר ויש לי תור לגאסטרו

לי שלום, בעיקרון נושא הטחורים מטופל בעיקר על ידי כירורגים קולורקטאליים/פרוקטולוגים, למרות שחלק מהגסטרואנטרולוגים מתמצאים גם כן בתחום זה. אם בנוסף לטחורים יש דמם, יתכן ששווה בכל מקרה להבדק על ידי גסטרואנטרולוג, לשלול מקורות דמם אחרים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום, לפני כשנה וחצי עברתי ניתוח לכריתת סינוס פלונדלי. לאחר יותר מחצי שנה האזור שנכרת נסגר לחלוטין. כמה חודשים עברו ולא היה כל כאב או סימן לניתוח. כשנה אחרי הניתוח עברתי תאונת דרכים עם חשד לשבר בעצם הזנב יום אחרי התאונה בתחלתי לשים לב לכאבים חזקים שמאד הזכירו לי את הכאבים שלאחר הניתוח וכמה ימים אח"כ ניגשתי לכירורג הוא אמר לי שאיזור הניתוח נפתח ויש הפרשות מהאיזור. כשבוע לאחר מכן יצא לי אבצס וכירורג קבע שחזר לי הסינוס ויש לעשות ניתוח בשנית. השלא השלי היא האם יש קשר בין התאונה והמכה בעצם הזנב לבין חזת הסינוס?

שלום רב, למרות סמיכות הזמנים שציינת, לרוב אין קשר של גרימה בין חבלה לאיזור עצם הזנב, לבין הווצרות של סינוס פילונידאלי או חזרתו. החלמה מהירה.

שלום, אני חודש וחצי אחרי לידה, היו לי טחורים שנרפאו והפיסורה נשארה. קיבלתי משחה להקלה בשם פרוקטו גלבינול. האם היא מתאימה לפיסורה? והאם יש טיפולים נוספים (ולא ניתוח) שיאחו את הסדק- הוא די קטן לדעתי, אך כואב מאוד ומדמם בכל יציאה- גם רכה בברכה חבצלת

חבצלת שלום, פרוקטוגליבנול אינה משחה מתאימה לטיפול בפיסורה. ראי מידע בנושא הטיפול בפיסורה למטה, אך לדעתי הטיפול הטוב ביותר עבורך יהיה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

בעלי סובל כבר פעם שלישית השנה מתולעים. הוא לקח ורמוקס במשך 5 ימים ולאחר שבועיים שוב כדו אחד. חשבנו שזה נעלם אך הן הופיעו שוב. הם תולעים באורך סמטימטר, עובי מספר מילימטרים והוא הוצא אותן מגולגלות כשבלול בתחתוניו. איך אפשר להתפטר מהן? מה ניתן לעשות?

מומלץ לפנות למומחה למחלות זיהומיות או לגסטרואנטרולוג.

שלום דוקטור, לאחר בדיקת קולונוסקופיה ואנדוסקופיה נמצא שיש לי FOCAL ACTIVE COLITIS באיזורי הרקטום והקולון. הרופא אמר שזה שונה מה- ULCERATIVE COLITIS ומה שיש לי זה לא משהו קבוע אלא יעבור עם טיפול אנטיביוטי. כל המידע שאני קוראת באינטרנט מראה כי זה כן משהו קבוע ומתקשר למחלות המעי הגס/קרוהן. הבדיקה נערכה בחו"ל ואין לי כלכך עם מי לדבר פה. אשמח אם תסביר לי מה פרוש המימצאים. האם אנטיביוטיקה באמת תעזור לתמיד? האם המימצאים אינם מראים על מחלות דלקתיות או על קרוהן? המון תודה!

רוית שלום, לצערי לא עומדת מול עיני התמונה המלאה, אלא ציטוט של 3 מילים מתוך תשובה פתולוגית בלבד. קשה לקבוע אבחנות כבדות משקל, כגון האם את סובלת מאולצרטיב קוליטיס או לא, על סמך מידע חלקי זה. מציע שתאספי את כל החומר שיש לך או שאת יכולה להשיג מחו"ל, וגשי לגסטרואנטרולוג לבדיקה ויעוץ. אם יהיה צורך בבדיקות נוספות, הוא בוודאי יפנה אותך אליהן.

היי אני בן 18 וזו לא הפעם הראשונה שאני מדמם מפי הטבעת בזמן צואה. הפעם, התווספו לזה כאבים ומעין התכווצויות בפי הטבעת אחרי ובזמן שאני בשירותים. לא נעים לי לפנות לאף אחד בעניין, מה אני צריך לעשות? איך גורמים לזה לעבור?

גיא שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. ניתן ומומלץ לרכך את היציאות בעזרת בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. מעבר לכך, אם אתה ממשיך לסבול, מומלץ להתגבר על אי הנעימות ולפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, כתבתי שאלה תחת הכותרת nugel והיא התפרסמה באמצע הדף,התוכל לאתרה ולענות עליה בבקשה? בתודה על תשובתך.

אייל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. גם נוג'ל וגם טבעג'ל הן משחות שמיועדות לטיפול בפצעים (למרות שלמיטב ידיעתי תכולתן אינה זהה), אך אינן מקובלות בעולם לטיפול בפיסורה, והשימוש בהן לאינדיקציה זו הוא פרי יוזמה ואולי נסיונו של הרופא המטפל, אך למיטב ידיעתי אינו מגובה בספרות מקצועית. ISDN הוא סוג של ניטרוגליצרין, שהוא החומר הפעיל גם באיזוקט. מדובר בתרופה מרפת שרירים, כמו ניפדיפין, שהשימוש בה (בעיקר בצורת משחה, ופחות בצורת ספריי) מקובל בעולם ובספרות המקצועית. היעילות של ניטרט=וגליצרין כנראה די דומה לזו של ניפדיפין, אולם ניטרוגליצרין גורם לכאב ראש בכרבע מהמטופלים, ולכן כיום אנו פחות משצמשים בתרופה זו. אם התרופה גרמה לך לכאב ראש, הייתי ממליץ להפסיקה, שכן צריך לזכור שהטיפול בפיסורה הוא בסך הכל טיפול בבעיה שמציקה לאיכות החיים, וגם כאב ראש הוא חלק מאיכות החיים, שאנו לא רוצים לפגוע בו. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

הי דר' זמורה, ברצוני לקבל מיידע על הניתוח HAL DOPPLER ויעילותו בטחורים פנימיים בעיקר דרגה 2-3 ללא דימום, אבל עם אירועים חוזרים של טרומבוזות כואבות מאוד. בשנה האחרונה כל 2-3 חודשים אירועים של קריש דם כואב מאוד!! רוצה להיפטר מהבעיה. כפי שהבנתי בעבר אינך מבצע ניתוח זה.ברשת האינטרנט כי 2 רופאים המבצעים ניתוחים אלו והדבר ניראה לי הרבה פירסומת ובצע כסף...האם תוכל להמליץ בפניי רופא אמין עם ניסיון בניתוחי HAL? אשמח לקבל תשובה למייל שלי [email protected] מודה לך מאוד

איתי שלום, HAL DOPPLER היא אחת ממגוון השיטות הקיימות לטיפול בטחורים פנימיים, ויכולה להועיל בהקלה על הסבל הנגרם מהטחורים בחולים המתאימים לפעולה זו. אמנם מדובר בפעולה יחסית חדשה, אולם הרושם במצטבר הוא שפעולה זו יותר יעילה מקשירת טחורים רגילה, ושיעור הסיבוכים אינו עולה בהרבה על זה של קשירה רגילה. תופעת הלואי העיקרית היא דימום, שבאופן נדיר יכול להיות מאסיבי. תופעות לואי נוספות יכולות להיות כאב שיכול להמשך מספר ימים. תופעות לואי כגון זיהום נדירות ביותר. באופן נדיר יכולים להווצר קרישי דם בטחורים החיצוניים שמחמירים את הסבל מהטחורים למספר ימים. פעולה זו היא אינה מיועדת לטפל בטחורים חיצוניים עם קרישי דם, ולכן מומלץ שכירורג האמון על מגוון שיטות הטיפול בטחורים, כולל HAL, יעריך האם פעולה זו יכולה להתאים לך. HAL מבוצעת על ידי מספר כירורגים קולורקטאליים בישראל, כולל אנוכי, אך רוב הכירורגים המבצעים פעולה זו (כולל אני) מבצעים אותה בחדר ניתוח בטשטוש ולעיתים בהרדמה קלה, מאחר שהיא לעיתים בכל זאת כרוכה באי נוחות שמידתה משתנה ממטופל למטופל. ישנן מרפאה או שתיים המבצעות פעולה זו כפעולת מרפאה. כעקרון הייתי ממליץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג שמיומן במגוון שיטות הטיפול בטחורים, כולל שיטה זו. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

אני בין 60 וסובל לעתים קרובות בשריפה בפי הטבעת אשר גורמת לי תחושה לפיפי אני מקבל נרות מרופא כירוג ואחרי יציאה אני שם נר וגם לפעמים לפני שינה שם הנרות פרוקטוגליבנול מדוע אני לא מתפטר מזה רצוני להדגיש שאני סובל לפעמים מצרבת האם יש השפעה לזה .מרגיש שיש לי גם יציאות וגם גזים .האם זה נובע מהשריפה בפי הטבעת אודה לך אם תעזור לי.

משה שלום, תלונותיך יכולות להגרם על ידי מגוון רחב של בעיות של פי הטבעת, כולל פיסורה, הפרעות בשליטה, גרד אנאלי, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

סובל מטחורים בדרגה 3-4 לפני כ20 שנה עברתי ניתוח כיום יש המלצה לעבור שוב האם יש פתרון אחר?

שלום רב, איני יודע למה אתה מתכוון כשאתה אומר פתרון אחר, ובעיקר כשבכותרת מופיע "פתרון אלטרנטיבי". מבחינת הרפואה הקונבנציונאלית יש קשת רחבה של סוגי טיפולים בטחורים (מפורטים למטה), ומאחר שטחורים הם בעיה של איכות חיים, עליך לבחור, בהתייעצות עם רופא מומחה לתחום (כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג) את סוג הטיפול המתאים ביותר עבורך. לגבי טיפולים שאינם חלק בהרפואה הקונבנציונאלית, אין לי כלים להשיב לך, מאחר שאיני עוסק בכך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום דוקטור, מה נשמע? כתבתי כאן לא מזמן על כך שלפני שנה היו לי לעיתים רחוקות מאוד יציאות שבהם הייתי מרגיש מעין שריטה בפי הטבעת בזמן היציאה ובזמן הניקיון להפתעתי הייתי מגלה מעט דם. לא הייתי מתרגש כי זה באמת היה קורה פעם בכמה זמן.. ולרוב היציאות היו בסדר גמור בלי כאבים ובלי דם. אבל, לפני כמה חודשים היו לי יציאות דומות עם כאב חד בזמן היציאה עצמה וגם דם שהופיע בזמן הניקיון, זה קרה פעם אחר פעם במשך כמה שבועות רצופים. והנה, כבר יותר מחודש לפתע פתאום אין לי יותר כאבים, ולא דם, והיציאות בסדר גמור, חלקן רכות חלקן לא כ"כ, אבל אין שום כאב או מעט דימום, אז מה זה אומר, שיש לי פיסורה או לא? לא עשיתי אמבטיות או דברים כאלה ולא הלכתי לרופא, אני צמחוני, אוכל בעיקר דגנים קטניות וירקות, החלפתי ללחם מקמח מלא ושתיה מרובה. איך להתייחס לזה כשזה מופיע ואחר כך נעלם? תודה מראש.

שלום רב, תלונותיך בהחלט יכולות להתאים לפיסורה, שהיא חתך בפי הטבעת. פיסורה יכולה להיות כרונית, ולכאוב כל הזמן, או אקוטית, כזו שמופיעה ונרפאת לאחר מספר ימים. במקרים כאלו, אם יש לך "נטיה" לפתח פיסורה, זה יכול לקרות פעמים חוזרות. מומלץ להקפיד באדיקות על ריכוך יציאות. לגבי הדימום, הוא יכול להיות בהחלט עקב פיסורה, אך לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. מומלץ לפנות לגסטרואנטולוג או לכירורג בנושא זה.

שלום רב בת 41 סובלת שנים מבעיות המעי הגס שכוללות מעי רגיז,וטחורים פנימיים מדממים,עברתי 2 קולונסקופיות שבשבשתהן לא נמצא דבר מלבד טחורים פנימיים,הדמומים הם לא רציניים אבל קיימים,אני לא סובלת מעציריות אלא להיפך אני יוצאת לפחות 5 פעמים ביום ,כאשר אחת לשבועיים אני מקבלת שלשול חד פעמי וזה עובר,עברתי בדיקת פסאג והמעי הדק נמצא תקין עברתי המון בדיקות והכל היה תקין שאלתי האם לאור הדימומים והיציאות המרובות אני צריכה לבקש לעבור עוד קולונסקופיה האחרונה היתה לפני שנה תודה

יפעת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם עברת קולונוסקופיה לפני שנה שהיתה תקינה הסיכון שיש לך ממצא כגון גידול במעי הגס חלילה שמסביר את תלונותיך נמוך מאד מאד. כמו כן נשמע שעברת בירור בשאלה של מחלת מעי דלקתית, ומחלה כזו לא נמצאה. לכן להערכתי את לא צריכה לבקש קולונוסקופיה חוזרת, אלא לפנות לגסטרואנטרולוג עם כל החומר שבידך להערכה חוזרת.

שלום, שמי שלומי ואני בן 18, גובה 1.75 במשקל 105KG(כן, אני יודע שזה עודף משקל די גדול). בחודש-חודש וחצי האחרונים החלו לי עצירויות מוזרות, ז"א, שקשה לדחוף את הצואה, אך אפשרי. למרות זאת, כל בוקר יש לי יציאה, ואיתה אין קשיים בכלל. אך מאוחר בהמשך היום כן יש. שמתי לב שהיציאות הן בהרבה יותר קצרות, ויש הרגשה שיש עוד להוציא, אך יידרש ממני המון זמן ומאמץ, אז אני מוותר. כמו כן, שמתי לב שבצואה(בתוכה, לא מסביב) יש מן קליפה כתומה-אדומה קטנה מאוד(זה קורה בד"כ, לא משהו חד פעמי), ולעיתים רחוקות גם טיפה נקודות אדומות בצואה(דימום?). יש לומר שלעיתים אני מרגיש אי נוחות בצד ימין למטה של הבטן(לא כאב, אלא אי נוחות, כאילו שריר תפוס שם או משהו כזה), ותמיד כשאני מתכופף בזמן ישיבה(רק בזמן ישיבה), ישנה אי נוחות מוזרה בצד ימין למטה של הבטן. אם זה משנה, התחלתי ספורט אינטנסיבי לפני כארבעה חודשים, שמלווה בדיאטה מדברים מתוקים. כל בוקר אני אוכל קערה של דגנים, ובצהריים משתדל לאכול צלחת של ירקות(בליווי ארוחת הצהריים כמובן). מה זה יכול להיות? ועד כמה חמור? אני ממש לחוץ. תודה רבה.

שלומי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. קודם כל, צא מהלחץ. הסיכוי שבגיל 18 התלונות שאתה מתאר נגרמות על ידי משהו מסוכן כמו גידול למשל נמוך מאד מאד. רוב הסיכויים שמדובר בבעיה של איכות חיים, ורוב הסיכויים שבבדיקת מומחה לתחום וטיפול נכון ניתן לשפר את איכות חחיך באופן ניכר. בשלב הראשון הייתי ממליץ להקפיד על שתיה מרובה (לפחות 2 ליטר ביום) ואולי להוסיף אפילו יותר סיבים (למרות שאתה מתאר דיאטה עשירה בסיבים). ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא. אם אתה עדיין סובל, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול או לרצפת האגן לבירור והכוונת הטיפול.

אוקיי, אני אנסה את מה שאתה אומר. דרך אגב, שכחתי לציין, אבל גם שחרורי הגזים(אין דרך טובה יותר להגיד את זה), יותר קשים לשחרור. אני מרגיש כאילו אני צריך להתאמץ יותר על מנת לשחרר.

בס"ד שלום ד"ר זמורה, רציתי לשאול, מישהי מארה"ב שעברה subtotal בגלל colonic inertia לפני כ- 10 חודשים, יש לה אניזמוס חמור, עברה 3 חודשים של ביופידבק ללא הצלחה, עדיין סובלת מעצירות קשה, מקיאה כמעט כל מה שאוכלת, בבדיקה לא מצאו חסימות. הרופא שלה אמר לה שהשלב הבא הוא בוטוקס, ואם זה לא יעזור, אז היא תיאלץ להיות עם סטומה לכל החיים... )o: שמעתי שבמקרים מאוד קיצוניים של אניזמוס אפשר לעשות גם ניתוח, ורציתי לדעת האם ידוע לך אם הניתוח הזה הוא יעיל, מה השכיחות שעושים ניתוח כזה עבור אניזמוס, מה אחוזי ההצלחה ומה הסיכוי באחוזים שעלולים לאבד שליטה על הסוגרים? עוד דבר שרציתי לבקש הוא מה השם של הניתוח/פרוצדורה באנגלית כדי שאוכל להעביר לה. המון תודות.

בס"ד ד"ר זמורה, שמעתי שיש פיזיותרפיה לאניזמוס, שהיא לא כמו ביופידבק, אלא מחברים את השריר לכמה דקות לקוצב שמפעיל אותו אינטנסיבית וגורם להתעייפות שלו. רציתי לשאול כמה פגישות בממוצע נדרשות לטיפול הזה והאם התוצאה היא קבועה, או שצריך לחזור על סידרת טיפולים כל תקופה מסויימת? ואם תוכל בבקשה לומר לי איך קוראים לטיפול הזה באנגלית? אני רוצה להעביר את זה לבחורה מארה"ב, כי לא הציעו לה את הטיפול הזה. תודה רבה ושבת שלום (o:

הודיה שלום, לצערי איני יודע על איזה ניתוח שמעת. נדיק=ר שמציעים ניתוח כלשהו לאניזמוס עצמו, אך לעיתים יש לאניזמוס רב שנים תוצאות שניתן לטפל בהן בניתוח, כגון פרולפס פנימי של הקרטום, רקטוצלה, ועוד. לגבי פיזיוטרפיה- הטיפול הפיזיוטראפי היחיד שנבדק בצורה פחות או יותר מספקת בכלים מדעיים הוא הביופידבק. יש כל מני טיפולים כגון כסאות המשרים שדות מגנטיים ועוד, אך למיטב ידיעתי המידע האובייקטיבי על יעילותם מצומצם ביותר.

שלום, אני בת 31 ולאחר ניתוח קיסרי נותחתי פעמיים בגלל הידבקויות במעי הדק. כיום, כ- 5 חודשים אחרי אני שומרת על תזונה דלת סיבים (בלי סיבים בכלל עקב המלצת רופאים ודיאטנית) אבל הבטן והקיבה עדיין מציקות לי כך שאני במצב שאני מרגישה "בין הכסאות" כי זה כאב די סטטי עם הקלות מידי פעם אך ואני לא יודעת אם זה נורמלי - מתי אני אמורה להרגיש כמו אדם רגיל בלי מיחושים בקיבה/נפיחות/אי נוחות בבטן? האם יש משהו שאני יכולה לקחת כדי להרגיע את הכאבים (באיזור הטבור ומעלה..) מכיוון שזה די מטריד ומפריע לי בתפקוד.האם זה דבר שכיח או מצריך בדיקה נוספת ? ואם כן למי לפנות לגסטרולוג ?? (יש לציין שאין לי בחילות והיציאות סדירות). שאלה נוספת - מתי מומלץ לחזור לפעילות גופנית (כגון כפיפות בטן..) כשאני 7 חודשים אחרי ניתוח קיסרי ותוך כדי כך שני ניתוחי מעיים ? אודה על עזרתך תודה !

שני שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הדבקויות קורות לאחר ניתוחי בטן אצל כל מי שעבר אי פעם ניתוח בטני. ברוב המקרים הדבקויות אלו לא גורמות לבעיות, אך ישנו אחוז קטן של אנשים בהם ההדבקויות יכולות לגרום לחסימת מעי, ולצערנו "נפלת" באחוז הזה. מה שחשוב פרקטית הוא שאין משהו שאת יכולה לעשות בכדי לשנות את הסיכוי לסבול מחסימת מעי, כך שמבחינה זו את יכולה לחיות חיים רגילים. מבחינת התלונות שאת מתארת, ספק אם הן נגרמות מחסימה כרונית של המעי, אך מומלץ להבדק על ידי כירורג שישקול לבצע הדמיה כלשהי, על מנת להסיר אפשרות זו מהפרק. אם אין חסימת מעי כרונית, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור תלונות אלו. מבחינת מאמץ אירובי אין הגבלה כלשהי, אך מבחינת הרמת משקולות או משאות כבדים וכפיות בטן מומלץ להמתין 3 חדשים מהניתוח האחרון.

היי, אני חייל, לפני שהתגייסתי הרופא איבחן שיש לי סדק בפי הטבעת וטונוס מוגבר מאוד. אכן טיפלתי במצב באמבטיות ישיבה והמצב השתפר התגייסתי לצהל אך מכיוון שבצבא אין שום אפשרות לעשות אמבטיות ולשים את המשחות המצב החמיר והכאבים והדימום היו בלתי נסבלים. היום אני יושב בבית כבר 3 שבועות ומחכה לתור לרופא שיקבע אם לנתח או לא. איני רוצה ניתוח ד"ר אני מאמין שבעזרת טיפול שמרני ואמבטיות כל יום אוכל רך והמשחה שרקחו לי בבית המרקחת המצב יכול לעבור ולהשתפר. שאלתי אליך היא: האם הצבא לדעתך יבין את המצב ויוציא אותי כל יום הביתה לשם המשך הטיפול? האם זה מקובל שבמצבים כאלה אדם צריך לשמור על הטיפול השמרני כדי להבריא? ובמשך מה חודשים אני אמור לשמור בכזו הדיקות על המצב כדי שהוא ישתפר? תודה רבה על ההתיחסות. ירין.

ירין שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. איני חלק מהמערכת הצבאית ואין לי מושג היכן אתה משרת ומה תנאי שירותך, ולכן אין באפשרותי לומר לך אם הצבא יתחשב במצבך או לא. בעיקרון, פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ולכן מבחינה רפואית זו כמעט אף פעם לא בעיה המחייבת ניתוח. יש לפיסורה פתרון ניתוחי טוב, שמטרתו לשפר את איכות החיים, אבל אתה צריך להחליט אם אתה מעוניין בו. אם הטיפול השמרני עוזר, נהוג להמשיך טיפול בניפדיפין למשך 6 שבועות ואז לנסות להפסיקו. מומלץ לשמור על ריכוך יציאות לטווח ארוך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

בוקר טוב נקבע תור למירפאה ב 10 בדצמבר זה בסדר אם זה נאמר לי שאתה עובד רק בימי רבעי במירפאה פרוקטולוגית האם זה בסדר שקבעתי תור למירפאה זו ?

בסדר גמור. שבוע טוב.

שלום רב בת 44 סובלת שנים מטחורים ופיסורה לא טופל רק שתיה של תה טיבטי עוזרת לי לעיתים גם זה לא והסבל גדול המשחות לא עוזרות מה עושים מבקשת את הדרך - ללא כאבים,פתרון סופי או כמעט סופי האם שמעת על פורמולת נונא האם כדי לנסות והאם באמת יעילה תודה

דליה שלום, גם טחורים וגם פיסורה הן בעיות של איכות חיים (כפי שאת בוודאי מרגישה), שלרפואה הקונבנציונאלית יש עבורן טיפול יעיל, אך כרוך פעמים רבות בטיפול ניתוחי, ולכן כרוך גם בתקופת החלמה מסויימת, ושיעור (נמוך מאד) של סיכונים. מאחר שמדובר בשאלה של איכות חיים, את היחידה שיכולה לומר אם את רוצה לעבור טיפול כירורגי מעין זה, ואם את רוצה, תפקידנו לבצע אותו. פורמולת נונא אינה חלק מהטיפול המקובל ברפואה הקונבנציונאלית למחלות אילו ולא נבדק בכלים המדעיים המקובלים ברפואה הקונבנציונאלית. אגב, אנחנו ממליצים לא להשתמש בתה טיבטי לטווח ארוך, שכן הוא מכיל סנה שיכולה לגרום לתלות של המעי ולעצירות ניכרת יותר עם הפסקתו. מומלץ לרכך יציאות בתוסף סיבים או תכשיר דומה ובשתיה מרובה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, עברתי אתמול קולונסקופיה והפרופסור קבע שיש פרוקטיטיס קשה ולקח ביופסיות.מדוע נלקחות ביופסיות אם בוודאות קבע שמדובר במחלה זו?מהו הטיפול?שאר המעי שנבדק נמצא תקין.האם הביופסיה תפקידה לגלות את סוג הדלקת וסוג טיפול?

דני שלום, ביופסיה בהחלט יכולה לתרום בהבנת סיבת הפרוקטיטיס ולכן גם לסייע בהכוונת הטיפול.

ערב טוב: מחפש המלצות למנתחים טובים, מאיזור חיפה והצפון, להוצאת גידול מהמעי הגס. תודה, דוד

דוד שלום, מנהלי האתר אינם נוהגים להמליץ על מנתח זה או אחר, ואני בטוח שיש מספר מנתחים טובים מאד בתחום זה בצפון. בהצלחה!!

שלום אני אומרה לעבור את הבדיקה בעקבות "אי נוחות" באיזור אם אתה יכול לומר לי לפי מה שאתם יודעים סטטיסטית אם מוצאים בעיות כלשהן? כי אם לא מוצאים אז לא כדאי כבר לעבור את הבדיקה... זאת בדיקה כואבת?

שלום רב, מנומטריה אינה בדיקה כואבת והיא כרוכה באי נוחות קלה בדומה לבדיקת אצבע בפי הטבעת. כמו כל בדיקה רפואית, כדאי לבצע את הבדיקה אם יש שאלה ספציפית שבדיקה זו יכולה לענות עליה. על הרופא הבודק להתרשם מתלונותיך, מההסטוריה הרפואית שלך, ומבדיקתך, ואם לאחר מכן הוא חושב שיש שאלה אבחנתית שבדיקה זו יכולה לתת את התשובה עליה, ולתשובה יכולה להיות משמעות טיפולית ישומית, אז כדאי לבצא את הבדיקה. אם את עדיין בספק, התייעצי שנית עם הרופא המפנה.

שלום רב לאחרונה יש לי כאב בטן משמאל לפני חודש בוצע CT ללא ממצא מיוחד פרט ל אדרנל שמאל מעט מעובה וגודש קל בכלי דם ולולאת מעי מורחבות מעט 2ס,מ בדיקה זו בוצעה במהלך אישפוז בכירורגיה ב בתה,ש נבדקתי אצל רופאת משפחה ואמרה שאפנה לכירורג האם אתה ממליץ להגיע אליך למירפאה ? אציין שעברתי מספר ניתוחים בבטן אשמח באם חוה דעתך ולמי לפנות ישנם מחלות רקע ובינהם FMF בוצע כריתת כיס מרה לפני כמעט שנה וכן בוצעה כריתת תוספתן וכו

רעות שלום, את מוזמנת לקבוע תור אלי או לכל כירורג אחר במחלקתנו.

שלום, אני סובלת כבר זמן רב מנפיחות באזור פי הטבעת. זה מרגיש כמו התנפחות בלון קטן סמוך לחור היציאה, שמתנפח יותר ופחות בזמנים שונים של היום, לפעמים הוא כמעט נעלם. לאחרונה גם יש רגישות באיזור ורגישות בניגוב. אציין שאני בהריון מתקדם, אך ללא כל תופעות של בעיות עיכול ויציאות, וזה הפריע גם לפני ההריון. מה זה יכול להיות? לאיזה רופא כדאי לפנות? תודה רבה.

שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון טחורים חיצוניים או פנימיים, אבצסים באיזור פי הטבעת, ועוד. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום בעלי סובל סינוס פילונידלי כבר כמה שנים פעמיים עבר ניתוח אך הסינוס חוזר לפני כשבוע וחצי עבר ניקוז שהושאר פתוח הוא סובל מכאבים . קיבל 2 סוגי אנטיביוטיקה OFLODEX ו DELACIN במינון מאוד גבוה אשר גרם לו לצרבות והרגשה של כיב לכן הורא לו הרופא להפסיק את הטיפול . הטיפול הופסק לפני כשבוע אך יש לבעלי תחושה של כאב בקיבה לחץ באיזור האגן ורצון להכנס לנוחיות כל כמה שעות יש לציין כי עד עכשיו היו לו גם כאבי בטן אך הן שכחו היציאות לדבריו רגילות. האם תחושות אילו נובעות מהסינוס או מהטיפול שקיבל? תודה מראש אורית

אורית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. התלונות שאת מתארת לא אופייניות לסינוס פילונידאלי ואפשרי שהן נגרמות עקב הטיפול האנטיביוטי, או ללא קשר לשניהם. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

אובחנה אצלי פיסורה לפני שלושה חדשים והניפדיפין לא עזר.זו פיסורה כרונית עם צלקות ויש גם נפיחות, מעין עודפי עור סביב פי הטבעת. האם במקרה זה בוטוקס יעזור, גם לסילוק הנפיחות הנ"ל? מהם הסיכונים בבוטוקס? בשעת ישיבה יש כאבים, האם ישיבה מחמירה את המצב? האם ניתוח מסוכן יותר לחולי ibs (שלשולים)?

איילת שלום, בוטוקס עוזר לרפא את הפצע בפי הטבעת, שהוא הפיסורה, ואת הכאב הנגרם ממנו, אך לא מעלים קפלי עור סביב פי הטבעת. קפל בצקתי יכול להפוך פחות בצקתי לאחר החלמת הפיסורה. אגב, גם ניתוח לפיסורה לא מעלים קפלי עור. לבוטוקס שיעור הצלחה בריפוי פיסורה הנע סביב 60-75% . הסיכון העיקריים בבוטוקס הוא ירידה מסויימת, זמנית והפיכה, ביכולת השליטה בסוגרים, שיכולה להתרחש בחלק קטן מהמטופלים. זיהום כתוצאה מהדקירה הוא סיבוך נדיר אך קיים. בעקרון אנו לא ממליצים להמנע מישיבה בשל פיסורה, אבל תמיד נכון להקשיב לגוף. IBS אינו מונע ניתוח לתיקון פיסורה ואין כל סיבה שאנשים עם IBS יסבלו כל חייהם מפיסורה.

לאחר 3 חדשים של טיפול בפיסורה כרונית בניפדיפין+ליניוקאין - ללא תוצאות, נרשם לי איזוקט ספריי ומשחת nugel. המשחה מאד יקרה ולכן הוחלף המרשם בtevagel. האם זה דומה? האיזוקט ספריי גרם לי לכאב ראש מיידי ל12 שעות בשימוש הראשון, האם לנסות שוב? נימן לחזור לניפדיפין בשילוב עם tevagel? התוכל להסביר מהו ISDN? תודה רבה.

שלום רב, בן 40. בעבר שלחתי הודעה בנושא מעט דם שיורד עם הצואה(טיפה עוטף את הצואה בתחילתה). הכירורג טען שיש סימני טחורים פנימיים אולם לא ראה בבדיקה ידנית סימני דם ושלח לגסטרו עם המלצה לקולונסקופיה בעוד מס' חודשים.שיניתי לחלוטין תזונה . מאז ,חודש עבר ולא היו יציאות עם דם בכלל,היציאות רכות אולם ע"ג הצואה יש ריר לבן.הבוקר אחרי חודש שבהם טופלתי גם בנרות לטחורים גיליתי ממש מעט דם בתחילת הצואה.בדיקות דם שעשיתי+שתן היו תקינות לחלוטין.האם עצם העלמות הדם למשך חודש יכול להרגיע למרות שהבוקר שוב הופיע מעט דם?הגסטרו המליץ קולונסקופיה ואמר שהוא משוכנע שלא יימצא כלום,אולי במקרה הגרוע פוליפ . הדם הופיע הבוקר ביציאה מעט קשה אולם ללא מאמץ מצידי. להערכתי במשך החודש האחרון פיתחתי לחץ נפשי לא קטן שחלק מהסימפטומים דומים לתסמונת נעי רגיש כמו התכווצות צידית מתחת לצלע שמאל+בטן תחתונה במיוחד לאחר אוכל +ריר בצואה. ההתכווצויות הם רק במהלך היום ,חולפות אחרי מס' שניות .מס' שאלות:פוליפ שפיר יכול לדמם? :האם הופעת דם אחרי חודש ללא דם מעידים בהכרח על טחורים שטופלו בנרות ואחרי 5 ימים ללא נרות ייתכן והטחור שוב דימם ?האם יש חשיבות לכמות הדם הגלוי בצואה בסרטן מעי?אם אין אף סימפטום למעט מעט דם בצואה (אחרי חודש ללא )ובמידה וחלילה יש גידול האם לרוב זה בשלב מוקדם?אין כאבי בטן,פיזית מרגיש מצויין +ספורט,יש תאבון וללא ירידה במשקל.

אבי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה.לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. בגילך (ואם אין הסטוריה משפחתית של סרטן מעי גס) יתכן שניתן להסתפק גם בקולונוסקופיה קצרה (רק של החלק הסופי של המעי הגס). פוליפ שפיר יכול לדמם, וכמובן שאם גידול מתגלה לפני שיש סמפטומים נוספים זה עדיף, אולם לא תמיד יש קורלציה מדוייקת בין הסמפטומים לשלב בו נמצא הגידול. אם הקולונוסקופיה תהיה תקינה נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה, ואז ניתן לטפל בטחורים בהתאם למידה שהם מפריעים לאיכות חייך.

שלום, יש לי חתך באורך של כסנטימטר הנמצא כ-5 סנטימטר מעל פי הטבעת לכיוון הגב. קיים דימום קל עקב הפצע הפתוח אך אין הפרשה מוגלתית. אני סובל מכאב בזמן הישיבה. רציתי לדעת מה יכולה להיות האבחנה ומה דרכי הטיפול. תודה ניר

ניר שלום, תאורך יכול להתאים לסינוס פילונידאלי מפריש, אך יכול לעיתים גם להתאים לפיסטולה פריאנאלית עם פתח מרוחק מפי הטבעת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

שלום, בעוד יומיים אני עוברת ניתוח פיסורה וקונדילומה אנאלית האם ניתן לבצע ניתוח זה בהרדמה מקומית בלבד? האם לאחר הניתוח הכאבים חזקים מדי ולא יהיה ניתן להימנע ממשככי כאבים? תודה

שלום, אחרי שקראתי קצת בפורום, אני לא בטוחה בקשר לנחיצות ניתוח הפיסורה - אני לא סובלת מכאבים ואין לי דימום כמעט בכלל. אך הקונדילומה האנאלית הינה גדולה. האם לגשת לדעתך לניתוח? האם יש צורך גם בניתוח הפיסורה? תודה

מיטל שלום, ניתן לבצע את מרבית הניתוחים בפי הטבעת בהרדמה מקומית, אולם לפי נסיוני לפחות, רוב המטופלים די סובלים מזריקות באיזור זה ומההרגשה שעובדים באיזור (זה לוקח יותר זמן מבדיקת מרפאה), ולכן אישית אני ממליץ הרדמה כללית או איזורית (דרך הגב) לכל מי שהסיכון ההרדמתי שלו אינו גבוה. לרוב לאחר כריתת/צריבת קונדילומה יש כאבים ואין סיבה לסבול ולהמנע ממשככי כאבים, אולם זה מאד אישי ונתון להחלטתך. לגבי ניתוח הפיסורה- מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים ולכן את צריכה להחליט כמה את סובלת ממנה והאם את רוצה ניתוח. אם אין סבל אין אינדיקציה לטיפול בפיסורה.

שלום ד"ר זמורה אני בת 57, בריאה בד"כ וסובלת מטחורים. לאחר קשירה לפני כ7 שנים היתה רגיעה. לאחרונה ישנו דימום אחרי כל יציאה. מה עלי לעשות? (אין כאבים).

רחל שלום, דימום רקטאלי בהחלט יכול להגרם מטחורים , אולם לא ניתן לקבוע את מקור הדימום לפי מראהו, ולכן אם לא עברת בדיקת קולונוסקופיה ב 3 השנים האחרונות מומלץ בהחלט לעבור בדיקה זו בכדי לשלול מקור דימום במעי הגס. אם הקולונוסקופיה תקינה ומקור הדמם הוא בטחורים, הרי זו בעיקר בעיה של איכות חיים, ויש סיבה לטפל בהם בעיקר אם הדימום או הטחורים פוגעים באיכות חייך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

לד"ר זמורה תודה על התשובה ועל המידע המקיף. יישר כוח!

שלום רב, בשנתיים האחרונות אני סובל מדימום רקטלי, בתוך כ-10 שניות מהרגע שאני מתיישב על האסלה מתחיל טפטוף דם בקצב של כטיפה בשנייה ואפילו מהר מכך. עברתי 2 קשירות, ולאחר כשנה עוד 4 קשירות, היום אני חודשיים אחרי הקשירה האחרונה אבל פשוט שום דבר לא עוזר, הרופא שלי אמר לי שמבחינתו הכל בסדר ושהטיפול הסתיים אך יומיים לאחר מכן הדימום המשיך ומאז לא מפסיק, הדימום קורה גם כשאני לא בשירותים ולכן אני נאלץ להשתמש בפדים על מנת שלא יעבור למכנס. אני בן 30, רזה, שומר על תזונה בריאה, אני משתמש בפסיליום פלוס (אבקה) בלילה ובבוקר ופשוט שום דבר לא עוזר. מה אפשר לעשות? האם יתכן שהרופא שלי לא אבחן במסגרת הקשירות בעיה חמורה יותר שלא קשורה לטחורים כמו סרטן המעי הגס או כל צרה אחרת? למי כדאי לפנות? האם לפנות לניתוח? לאבחון מקיף יותר? האם יתכן שמקור הדימום הוא דלקת? או העובדה שלאחר היווצרות הנמק ונשירת הטחור כתוצאה מהקשירה נוצר פצע שלא מתאחה ודורש תפירה? תודה רבה

לרופא שלום . בשבוע האחרון "גדלה" לי מעין בליטה קטנה ליד פי הטבעת זה דומה יותר לקפל עור רך שאורכו כחצי ס"מ.זה גורם לי אי נוחות רבה קשה לי לשבת אפילו. אודה לך אם תייעץ לי מה עלי לעשות . אני אישה . בגיל 39.בתודה מראש.

שלום רב, בליטה באיזור פי הטבעת הגורמת לכאב יכולה להגרם על ידי מספר סיבות, ביניהן טחור חיציני או אבצס סביב פי הטבעת. מאחר שללא בדיקה איני יכול לקבוע במה מדובר, אני מציע שתפני לבדיקת רופא בהקדם. במקרה של החרפת כאבים או עלית חום יש לפנות לחדר מיון. במקרה שיקבע שמדובר בטחור חיצוני מומלץ לטפל בריכוך יציאות. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. ניתן לבצע אמבטיות ישיבה במים חמימים ולהשתמש במשחות מקומיות, ובקצת סבלנות

ד"ר שלום אני בן 27 לפני כ3 שנים עברתי ניתוח להסרת טחורים פנימיים+פיסורה ההחלמה מהניתוח היתה קשה מאוד ונאלצתי להשאר בבית 3 חודשים ולכן אני לא יזכיר את שם הרופא שטען שכבר אחרי 3 ימים אפשר לחזור לשגרה ושגה בגדול. לפני שנה וחצי הפיסורה חזרה ובגדול מאז המצב הוא on off בקיצור שאלתי היא כזאת כרגע החלטתי ללכת לרופא שוב למרות הסיוט מהעבר . יש לי פגישה עם פרופ" שלמה ולפיש . במקרה והוא ימליץ על ניתוח מה דעתך? והאם מניסיונך אפשר לסמוך עליו? כי איבדתי את האמון ברופאים אחרי הסבל שעברתי בניתוח. ולמה הפיסורה חוזרת אי אפשר להיפטר ממנה?

פרופ' ולפיש הוא כירורג קולורקטאלי ותיק מנוסה ושקול.

בס"ד ד"ר זמורה, אני לא רוצה להתלהב מהר מדי, אבל ממש ממש עכשיו נתקלתי באינטרנט במשהו מעניין: http://www.free-lax.com/ מדובר במכשיר ביתי שניתן להשתמש בו בבית ושאמור ליצור פעולת מעיים אצל אנשים שיש להם עצירות כרונית - מתחברים אליו כל בוקר ל- 20 דקות בערך לפני האוכל, ואז תוך שעה-שעתיים........ באאאאם!!!!!! כאילו ווווואו.......... (אבל גם לוקחת בחשבון שאולי זה סתם...) האם ידוע לך משהו על זה?

לא מוכר לי.

מזה שנים רבות אני סובל מחתך ברקטום שגורם לי לעינויים קשים.לפני כחודשיים פניתי לפרוקטולוג שאבחן התחלה של פיסורה.מזה כחודש וחצי אני מטופל בג'ל NIFEDIPINE ובשמן פראפין.בשבועיים הראשונים המצב השתפר לאין שיעור,אך אחרי שבועיים חזר גירוד איום שאי אפשר לעמוד בפניו מה שהרס את ההחלמה של האזור.כיום הגרד ממשיך,הכאבים והשריפה בהטלת צואה בלתי נסבלים.אציין כי הגרד גם ברקטום וגם מסביב לו.אנא עזרתך.בתודה מראש.

טל שלום, מומלץ להבדק שוב על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. אם הגרד נגרם על ידי הפיסורה למרות טיפול שמרני הולם של למעלה משבועיים, ניתן לשקול טיפול כירורגי בפיסורה או הזרקת בוטוקס. אם הכאב חלף ובמקומו הופיע גרד, יתכן שזו תופעת לואי של ג'ל הניפדיפין, וניתן לשקול להחליפה במשחת ניפדיפין שאינה על בסיס ג'ל או במשחת ISDN, שהיא תרופה אחרת עם פעולה דומה (אך שונה ממנה בתופעות הלואי) קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

בס"ד ד"ר זמורה שלום יש לי שאלה. תמיד, בכל השנים שסבלתי מהעצירות, תמיד הייתי נגד משלשלים, תמיד ידעתי שמשלשלים זה לא פתרון והם בסופו של דבר רק גורמים לנזק, כי גם תמיד חשבתי שבטח צריך להיות פתרון יותר טוב לבעיה מאשר לקחת משלשלים. היום אני מבינה סוף סוף שאין פתרון לבעייתי, לא משנה כמה אקפיד על תזונה נכונה, שתיית 3 ליטר ביום, פעילות גופנית, זה לא משנה את הבעייה שלי כהוא זה. החל מפבר' האחרון התחלתי לקחת משלשלים על בסיס שבועי - כל שבת יש לי את "עונג השבת" שלי בשירותים מהבוקר עד הלילה. זה פתאום נראה כזה טוב ונוח לא להיות מלאה כ"כ כל השבת, כמו שהייתי כל השנים האלה. אבל לאחרונה אני מתחילה לפחד שאולי הדרך הזאת תוביל אותי לבעיות יותר חמורות בעתיד. הרי זה כבר עובדה שהמשלשלים לא כ"כ עוזרים כמו בהתחלה, ואפילו שאני לוקחת כמויות אדירות, אני עדיין לא מתרוקנת ממש. ההחלטה להתחיל עם משלשלים הייתה בעקבות המחשבה שממילא אני נפטרת מהמעי הזה, אז מה זה משנה אם הוא יהרס עוד קצת מהמשלשלים... אבל עכשיו אני פתאום חרדה שאולי המשלשלים פוגעים גם בקיבה ובמעי הדק???? האם המשלשלים יכולים לגרום לקיבה ולמעי הדק להיות עצלים גם כן באופן בלתי הפיך???? כבר כ"כ התרגלתי לדרך החדשה עם המשלשלים וקשה לי לוותר עליהם, חבל שהתחלתי... מה עושים???? האם זה מסוכן ומאוד מאוד כדאי שאפסיק מיד?

הודיה שלום, לא סביר שהמשלשלים יגרמו לפגיעה בקיבה ובמעי הדק, אולם הם כן יכולים לאבד בהדרגה את האפקט שלהם על המעי הגס. לא נראה לי שיש סיבה להפסיקם בפתאומיות, אך כדאי שהשימוש בהם לא ימנע ממך להמשיך ולטפל בבעייתך.

אני משתמש בקונסיל ואוכל רק אוכל עשיר בסיבים (ירקות, פירות) אבל עדיין היציאה קשה. זה מתחיל קשה ואחר כל נהפך ליותר רך. עד שאני מתפנה לוקח יותר משעה ואני מתפנה רק בבוקר. אני מקפיד על שתייה מרובה של מים 2 ליטר ביום הוספתי גם פרפין לפני השינה אבל בכל יום זה מתחיל קשה ואני מרגיש שהפצע נפתח. מאז התחיל לרדת בכל יום דם (מעט). אני מורח גם ניפדפין 4 פעמים ביום. למה הקונסיל לא משפר את היציאה??? עשיתי הכול ועדיין ישנה עצירות ויציאה קשה מאוד בהתחלה למה??? הפרוקטולוג נתן לי מרשם של טבעקטון + פרפין . הוא לא הזכיר לי את הניפדפין עד שדיברתי איתך והמלצת עיליו . אולי עדיף לנסות את הזריקה אם כן איך זה מתנהל האם רופא המשפחה יכול להזריק אותה??

כפי שציינתי- להפקיד על שתיה מרובה, ואם צריך אז לצרוך יותר קונסיל. טבעקסון אינה מקובלת כמשחה לשימוש בפיסורה. רק מומחה בכירורגיה קולורקטאלית / פרוקטולוגיה מזריק בוטוקס, ויש לציין שפעולה זו אינה מכוסה בסל הבריאות

שלושה ימים אני משתמש בנידפין וקונסיל אבל אני עדיין סובל מעצירות בכל פעם שאני מתפנה זה נמשך יותר משעה עם מאמץ רב וכאבים רבים יש לציין שהכאבים הם פחות בקצת ממה שהיה קודם. איך אדע שהמשחה נידפין התחילה לעבוד? מתי הכאבים יתחילו להיעלם? איזה סוג אוכל עדיף שאוכל (נא לפרט)? אני עדיין מרגיש כאב לפעמים קשה לי לשבת ולזוז, אני מורח 4 פעמים ביום את המשחה אבל לא מרגיש שום שינוי למה?

יוסף שלום, אם היציאות עדיין לא רכות יתכן שאינך נוטל מספיק קונסיל ויתכן שאינך מקפיד על שתיה מרובה. מומלץ להגביר את שניהם, ולהקפיד לשתות לפחות 10-12 כוסות שתיה ליום. אם הכאב לא משתפר משמעותית בטווח של כשבועיים של טיפול מיטבי מומלץ לפנות שוב לכירורג המטפל ולשקול טיפול כירורגי בפיסורה או הזרקת בוטוקס.

שלום הפנו אותי לזה עקב תלונה של בריחת גזים לפי מה שאתם יודעים בעקבות התלונה הזאת האם מתגלים תוצאות כלשהן בבדיקה מהסוג הזה? או שהבדיקה תהיה מיותרת

אבי שלום, אם אתה מעוניין לטפל בבעיה זו, הבדיקה אינה מיותרת, היא מודדת את הלחצים והתחושה באיזור פי הטבעת, והיא הבסיס לטיפול מושכל בבעיה זו. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. מהם הגורמים העיקריים לחוסר שליטה? ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, ועוד אמצעים חדשניים נמצאים כעת בבחינה וסביר כי יכנסו לשימוש בשנים הקרובות. לדוגמא, במקרים בהם איטום פי הטבעת אינו טוב, ניתן כיום לשפר את איטום פי הטבעת על ידי חומרים כדוגמאת סיליקון, המוזרקים לאיזור פי הטבעת. במקרים של אי שליטה קשה, ניתן כיום לשפר את תפקוד כל רצפת האגן על ידי השתלת קוצב על העצבים המעצבבים את רצפת האגן, פעולה שמביאה פעמים רבות לשיפור דרמטי בשליטה. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת.

שלום אני בת 46 וסןבלת מלחצים אדירים על פי הטבעת הבאים לידי ביטוי בעיקר בגזים ועצירות קשה(חוסר יכולת לבצע יציאה)במצב הביא אותי לניתוח טחורים ופיסורה רבים ,בהמשך המצב פגע בשליטה על שלפוחית השתן מעין לחץ מתמיד על השלפוחית,אי נוחות ובטן נפוחה.אני אובדת עצות מאחר ועד עתה הרופאים טוענים כי מדובר במעי רגיז ולפי התאורים כאן נראה לי כי הבעיה שלי יותר חמורה,תחושה שהמעי לוחץ על השתן אני מתוכננת ללבצע מנומטריה. אורוגיקולוג ביצע tvt ללא שיפור מה דעתך

שלום אני בת 46 וסןבלת מלחצים אדירים על פי הטבעת הבאים לידי ביטוי בעיקר בגזים ועצירות קשה(חוסר יכולת לבצע יציאה)במצב הביא אותי לניתוח טחורים ופיסורה רבים ,בהמשך המצב פגע בשליטה על שלפוחית השתן מעין לחץ מתמיד על השלפוחית,אי נוחות ובטן נפוחה.אני אובדת עצות מאחר ועד עתה הרופאים טוענים כי מדובר במעי רגיז ולפי התאורים כאן נראה לי כי הבעיה שלי יותר חמורה,תחושה שהמעי לוחץ על השתן אני מתוכננת ללבצע מנומטריה. אורוגיקולוג ביצע tvt ללא שיפור מה דעתך

בבדיקת הפרוקטולוג ציין שאני סובל מפיסורה הוא ציין שיש לי פצע פנימי רופא המשפחה אומר שמשחת הניפידין לא מרפא בכלל היא רק מקילה בכאבים האם זה נכון ? הוא אומר שהפתרון זה רק ניתוח לכן מה עדיף לגשת לניתוח או לנסות את המשחה. משחת ניפידין מתאימה גם לפצע פנימי? יש לציין שאמבטיות ישיבה הקלו את הכאבים אבל האם הם מרפאים?

יוסי שלום, פיסורה ופצע פנימי בפי הטבעת זה למעשה אותו הדבר, וזו בעיה המציקה לאיכות החיים ולא בעיה מסוכנת. לכן, אם הטיפול מביא להקלה בסבל כך שזה לא מפריע לך לאיכות החיים, מבחינתי זה מספיק. משחת ניפדיפין וריכוך קפדני של היציאות יכולים להשיג הקלה ואף העלמות הכאבים בלמעלה ממחצית המטופלים, כך שלדעתי האישית זה שווה נסיון. ניתוח מביא לריפוי הפיסורה בלמעלה מ 95% מהמקרים, ואם אתה רוצה לגשת ישר לניתוח בלי נסיון של טיפול שמרני, זה גם לגיטימי.

שבוע טוב אני יודעת שזה פורום לא מתאים לפני כמעט שנה עברתי ניתוח כריתת כיס מרה היום היו לי דקירות באיזור הניתוח האם זה תקין או שיש ליבדוק ?

נשמע לי בגבול התקין.

שלום אני סובל מכאבים עזים בזמן היציאה רופא המשפחה הפנה אותי לבדיקה אצל פרוקטולוג הרופא ציין שאין לי טחורים אבל בקושי זהה פצע קטן הוא נתן לי משחה בשם טבעקוטן וגם סירופ אבילאק. אני משתמש גם בלקסיןforte . אחרי הבדיקה של הרופא הכאבים הפכו ליותר חזקים בזמן היציאה אני מתפתל מכאבים אם זה פיסורה קטנה או פצע קטן למה הכאבים מתחזקים התחלתי להשתמש במשחה טבעקוטן והכאבים התחזקו האם זה טבעי האם להמשיך באותה משחה או להחליף על מה אתה ממליץ

יוסף שלום, טבעקוטן אינה נחשבת כמשחה לטיפול בפיסורה, ולכן אם זו אכן האבחנה הייתי מפסיק את השימוש בתרופה זו. בנוסף, אנו מעדיפים שימוש במרככי יציאות כגון תוספי סיבים ולא במשלשלים כגון אבילק או לקסין. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום אני בן 49 סובל מעצירות ממושכת לפני כחצי שנה עישתי לפני חודשים וחצי צינטור בעורק ימין שהחדירו אליו 3 סנסטים ועורק שני שיחרורו לי אותו לפני חצי שנה רק עם סנטס 1 הפסקתי לעשן לפני כשנה יש במשפחתי סיפור של סרטן מעי הגס את קולונספיה שנתייים והכול היה תקין לאחרונה הופיע לי דימום בטאלי מאיזור המיפסעה עם עצירות קשה מאוד וכאבי בטן לפני יומיים עישתי גסטרוקופיה ללא ביוספיה בשל מצבי והכול היה תקין ברוך השם ואף עישתי ct שתתי איזה חומר לפני זה בטן שבדק את המעי והכול היה תקין ברוך השם ואפילו עישתי בדיקה חיצונית של טחורים והכול תקין ברוך השם אני נוטל כדורים ללב כמו פלאקס ,פרסולאט,סימבקסון,סימבקור,נורמטין,מטבפרין לסוכרת כולם 20 גרם חוץ נורמטין פלאבקס , ואף נתנו לי ביה"ח כדורים לוסק בקיצור אני לוקח כדורים ללחץ הדם ,סוכרת ,שומנים בדם ,ודילול הדם וכ"ו שאלותי החשבות האם בדיקת ct נחשבת לאמינה כדי לזהות דברים מחשדים ??? האם קולונספיה וראולית אמינה ? ומגלה גם טחורים פנימים ? והאם על סמך האבחנה הזאת ניתן להספיק שיש לי טחורים פנימים לי הרבה גזים גרפסים אני אוהב חריף לא מרבה בירקות ופירות ? מימה זה יכול להיות ??.ועוד משהו ישנה יקידה במישקל ומה הבדל מקולספיה וראולית לקולספיה רגילה ?? מה לדעתך הבעיה?? והאם כהעשה קולספיה ורטואלית אצרך להפסיק את הפלאבקס או את שאר הכדורים ? ואם זה לא מסוכן במצבי? חוץ מזה מהם השפעות לטווח רחוק בהשפעות של הכדורים כיון שאני אקח אותם לכול החיים ? וכיצד אוכל למנוע את הפגיעה של הכדורים באברים אחרים אך אעשה את זה תודה מקרב לב ואשמח אם תענו לכול שאלותי

אבי שלום, פורום זה נועד למסור מידע כללי על נושאים בתחום עיסוקנו ולצערי אין באפשרותנו ולא יהיה אחראי מצידנו לתת אבחנות "וירטאליות" על סמך תיאור באתר אינטרנט. ככלל, בדיקת CT היא בדיקה אמינה לבעיות מסוימות ואינה אמינה באבחון בעיות אחרות, ולכן בשביל לדעת האם מדובר בבדיקה אמינה או לא צריך לדעת מה בכלל חיפשו. קולונוסקופיה וירטואלית אמינה כמו קולונוסקופיה רגילה באבחון גידולים במעי הגס שיכולים לגרום לתלונות כפי שתארת. כעקרון, אם עברת קולונוסקופיה מלאה לפני שנתיים, הסיכוי למצוא גידול במעי הגס לדוגמא אינו גדול, אך מאחר שאתה מתאר שינויים ניכרים בסמפטומים לאחרונה, הייתי בכל זאת שוקל בחיוב ביצוע בדיקה חוזרת של המעי הגס (קולונוסקופיה רגילה או וירטואלית). אף אחת מהבדיקות שאתה מתאר אינה מיועדת לזהות טחורים חיצוניים, ועל מנת להעריך את אילו יש להבדק אצל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג ולעבור בדיקת אנוסקופיה, הכוללת הסתכלות ישירה לאיזור פי הטבעת. יחד עם זאת, טחורים פנימיים יכולים אמנם לגרום לדימום, אך אינם גורמים לעצירות.

אני אמור להשתמש בתמיסת "המרוקן". כיצד אני יכול להקל על שתיית החומר? האם אפשר למהול אותו במשקה ספרייט ? אשמח לקבל עיצות. תודה

אין מניעה למהול את המשקה בתרכיז או משהו דומה אך ספק בעיני אם זה ישפר את טעמו במידה ניכרת (אולי רק יהרוס את הספרייט...). ניתן לבקש מהרופא מרשם לתרופה נגד בחילה כגון פראמין וליטול אותה כחצי שעה טרם נטילת המרוקן. ניתן לברר גם אם במצבך הרפואי ניתן להשתמש בתמיסה הנקראת סופודקס במקום מרוקן, שמכילה כמות קטנה יותר ולרוב יותר קל לקחת אותה, למרות שגם היא אינה תענוג. בהצלחה.