פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום מזה זמן מה (כ-שנתיים) יש לי תופעה של אוויר היוצא מאיזור דרכי השתן. זה במיוחד כשאני עושה התעמלות. אני סובלת מפריצת דיסק בגב התחתון ואני עושה כל מיני תרגילים לחזוק הבטן. אין בעיות במתן השתן, לא צריבות ולא כאבים, שתן צלול. הזרם הוא לא חזק במיוחד אבל חוץ מזה שום דבר מיוחד. מה זה יכול להיות ? לא ממש נעים לי ללכת לרופא ולהגיד יוצא לי אוויר. תודה.

אנונימוס שלום, אויר היוצא בעת מתן שתן מצביע לרוב על קישור לא תקין כלשהו בין המעיים לבין דרכי השתן. אם אכן יש קישור כזה, חיידקים הנמצאים באופן טבעי במערכת בעיכול יכולים לנדוד לשערכת השתן, שבאופן תקין אינה מכילה חיידקים, ולגרום לזיהומים חוזרים בדרכי השתן. נראה לי שלא כדאי להזניח תלונה כגון זו, ומומלץ להתגבר על אי הנעימות ולפנות בכל זאת לרופא (לדוגמא כירורג קולורקטאלי) לבירור.

דוקטור שלום, לפני כשבועיים בערך, קיימתי יחסים עם ידידה ובנוסף היא ליקקה את איזור פי הטבעת שלי והעבירה שם אצבע (לא החדירה). בימים האחרונים אני חש הרגשה מוזרה באיזור פי הטבעת שמלווה לעיתים בגרד ולעיתים באי נוחות. חשוב לציין שלא שמתי לב להפרשות מוזרות מהאיזור ואין גם פצעים או פריחה באיזור. שאלתי היא האם יכול להיות שמדובר במחלת מין או שמדובר בזיהום כלשה%E

אנונימי שלום, לא סביר שליקוק או נגיעה באיזור פי הטבעת גורמים להדבקה במחלה כזו או אחרת, ויותר סביר שהגרד אןתו אתה חש אינו קשור לייחסים שאתה מתאר, ובמקרה קרה אחריהם. אם התופעה נמשכת ואם היא מציקה ומפריעה לאיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

לדר' שלום, ככל הנראה יש לי תולעים וגרד בפי הטבעת. התופעה נמשכה שבועיים שלמים לפני שזוהתה. רציתי לדעת האם בעת מגע מיני יכולה להתרחש הדבקה של בת הזוג בחולירא הזה, ושאלה קצת מוזרה - האם יתכן שע"י מגע יד (משחק מקדים ממושך) יועברו ביצים מאיזור פי הטבעת לאיזור הפין ואף לתוך השופכה איכשהו . . . (האם התולעים יכולות בכלל להשתקע שם? , באם כן - האם הכדורים הניתנים יחסלו את התופעה גם שם). רב תודות, רמי.

תולעים אינן מועברות במגע מיני ואינן משתכנות בפין.

כבר שבוע יש לי כאבים חזקים בזמן יציאות שבזמן האחרון יותר קשות.ראיתי שיש לי באזור הרקטום מן חתך או פצע. לפי מה שקראתי בפורום זה נראה לי כמו פיסוריה -תקן אותי אם אני טועה.אפשר ללכת לרופא משפחה עם הבעיה או רק לרופא מומחה??

בעיקרון בבעיות רפואיות ספציפיות עדיף לפנות לדעתי לפנות למומחים ספציפיים לתחום זה, אולם לעיתים תוכל לקבל לפחות מענה ראשוני הולם גם מרופא המשפחה. לשיקולך. חג שמח.

אני בת41 סובלת כבר מעל 15 שנה מעצירות לפני כ שנה מצאתי שחוקן במיי ברז במקלחת פותר לי את הלחצים של העצירות. השאלה היא אם אני גורמת לעצמי נזק? (יש כבר טחורים ועור עודף) אני לא יכולה להפסיק עם זה ואפילו התדירות של מס' הפעמים ביום עלתה בגלל הרגשתהשחרור שיש אחרי שמתרוקנים

לחוקן מי ברז איו לרוב נזק ישיר, פרט לתלות המתפתחת בו, ולסיכון הקטן לגרום לנזק מקומי במקרה של שימוש לא זהיר. יחד עם זאת, פעמים רבות ניתן בבירור יסודי אצל מי שזה מקצועו (כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן (כן, יש תחומים כאלה) למצוא את סיבת העצירות ולטפל בה ישירות, ובכך לשפר את איכות החיים. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול חג שמח

שלום רב בני סובל כשנה מעצירויות, הרופאה נתנה לו פגלקס, הבעיה היא שהוא מסרב לשתות את זה. ניסיתי גם בתוך מיץ פטל אך לשב. האם אפשר להכניס את הפגלקס לתוך הסימיאליק? ואם לא באיזה תחליף אוכל להשתמש? תודה דינה.

דינה שלום, אינני מטפל בילדים בשגרת יומי (פרט לילדי האישיים...), ולכן אין ברצוני לקחת אחריות על תשובה בתחום זה. נסי למצוא פורום גסטרו ילדים או כירורגית ילדים או להתייעץ עם מומחה בתחום זה. חג שמח.

בהמשך להודעתי הקודמת על פיסטולה בקוליטיס -בבדיקה אצל כירורג נוסף יש לי פיסורה ופיסטולה. באותו יום לפני 4 ימים ניתנה לי משחת נפידיפין שאותה מרחתי פעם אחת אך מספר שעות אח"כ החלו בהדרגה כאבים מסוג חדש: הכאב הוא רצוף ללא הפסקה מתחיל באיזור פי הטבעת- אבל בתוך שריר הישבן ולא חיצוני ומקרין לאורך כל הרגל וכף הרגל וגם למפשעה, זה כאב מסוג אחר וגם חזק מאוד ובעיקר רצוף יום ולילה- מצאתי שרק אדויל מקל מעט על הכאבים (לא אקמול ולא אלגוליזין) ואני די בטוח שזה לא קשור לפיסטולה כי זה בצד השני של פי הטבעת. זה מרגיש כמו דלקת בשריר או משהו שלוחץ על עצב, ואני תוהה האם זו ריאקציה נדירה לנפידפין מכיוון שמרחתי אותה בדיוק באותו צד שבו יש את הכאבים.

עומר שלום, כמו שאתה אומר תגובה כזו לניפדיפין, אם קיימת בכלל, היא נדירה ביותר ולכן סביר לומר שהסיכוי שהכאב החדש נגרם כתוצאה מניפדיפין נמוך ביותר. לכן, (אפילו שזה קצת טירטור) הייתי ממליץ לך להבדק שוב לאור התלונות החדשות. חג שמח.

שלום, אני בת 22 וסבלתי בעבר מטחורים לפני כחודשים גיליתי שיש לי מסביב לפי הטבעת מאין " פלולות" אין לי כאבים אך לעיתים הן מדממות . האם זה קשור לטחורים? ואם לא מה זה יכול להיות? תודה מראש טובי.

טובי שלום, הממצאים שאת מתארת יכולים בהחלט להתאים לקפלי עור סביב פי הטבעת, שהם בעצם רכיב חיצוני של טחורים. יותר מכך אין באפשרותי לקבוע חד משמעית ללא בדיקה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. חג שמח.

שלום ד"ר, הייתי אצל כירורג שבדק אותי ידנית וגילה טחורים פנימיים ניכרים ללא סימני דם.אחת לשלוש יציאות בערך בד"כ לאחר מאמץ יש לי מעט מאוד דם על הצואה+ריר על גבי הצואה או בתחילת הצואה.הכירורג נתן לי נרות להחדרה בשביל הטחורים.האם בנוסף לאחר שידוע שיש טחורים פנימייםעליי להמשיך לברר מדוע יש מדי כמה יציאות מעט דם או אולי להמתין מס' ימים להשתמש בנרות ולראות אם עדיין יהיה דם ע"ג הצואה?אני בן 40 ,עושה ספורט ללא היסטוריה משפחתית.האם עצם העובדה שמצא טחורים ללא סימני דם מעידה שטחורים אלה לא מדממים ?הוא טען שיש לא מעט טחורים.מאז עברו 3 ימים ולא היה דם ולא ריר

אבי שלום, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם (גם אם נראו טחורים) אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. בגילך וללא הסטוריה משפחתית מספיקה לרוב סיגמואידוסקופיה (בדיקה קצרה של החלק הסופי של המעי הגס). קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. חג שמח.

ד.נ. האם יש נזק כלשהוא בשימוש במשחת ניפדיפין לאחר שכאבי הפיסורה נפסקו, וזאת כדי למנוע הישנותם (כפי שכבר קרה לי בעבר)? אם לאו, כמה חודשים ניתן להשתמש במשחה זו מבלי שייגרם נזק? תודה וחג שמח. אבי

אבי שלום, אין מניעה להשתמש במשחת ניפדיפין לתקופות ארוכות של מספר חדשים אם יש סמפטומים לסירוגין, אולם ההמלצה המקובלת היא כי אם לאחר טיפול של כ 6 שבועות יש שיפור מספק מומלץ לנסות להפסיק את הטיפול ולראות מה קורה. חשוב להקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך. חג שמח.

ד.נ. אבקש להבהיר את נתוני היסוד של שאלתי, מאחר שהתשובה שכתבת התייחסה לנתוני יסוד שונים (שלא הבהרתי אותם, לצערי, בשאלתי המקורית). השיפור שחל לאחר 6 שבועות טיפול - היה בלתי מספק. אבל 11 שבועות לאחר תחילת הטיפול - הוא כן היה מספק (כאבי הפיסורה נפסקו). על רקע זה רציתי לדעת האם, בנסיבות אלה, יש טעם בהמשך השימוש בניפדיפין (אולי רק פעם-פעמיים ביום, במקום 4 פעמים כבעבר) כדי למנוע את שובם של הכאבים (דבר שכבר קרה בעבר)? אודה על תשובתך המעודכנת. חג שמח. אבי

שלום, שמי ירון ואני בן 27. לפני כחודש התחילו לי גירודים וכאבים באיזור פי הטבעת וגיליתי שיש לי שם שריטה קטנה ולעיתים כשאני מנגב לאחר מתן צואה יש על הנייר גוון אדמדם חלש. בלילות הגירודים מתחזקים ויש לציין שזה לא קורה רק במהלך מתן צואה. ברצוני לדעת האם יש איזשהו טיפול שיכול לעזור לי?. בברכה, רון.

רון שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

קודם כל שלום רב וכל הכבוד על הנכונות לעזור... אז ככה: אני בן 18 סובל כבר 3 ימים מכאבים עזים בפי הטבעת שמגבילים אותי מאוד ומקשים עליי לשבת ללכת ולעשות עוד כל מיניי פעולות כאלה ואחרות… (למרות זאת אין דם בצואה) יש לציין שלפני 3 ימים חוויתי מין אנאלי אך לא בפעם הראשונה בחיי… כואב לי… ואני לא מסוגל לדבר על זה עם ההורים או רופא.. מה עליי לעשות? איך ניתן לטפל בזה בלי לפנות לגורמים מזהים? מה זה יכול להיות? בנוסף 3 ימים אני סובל מחום (38.1) כאבי ראש בחילות וסחרחורות.. ואין לי מושג מה קדם למה… יש לציין שהמין היה מוגן לגמרי עם חומר סיכה מיוחד…

כאבים עזים בפי הטבעת יכולים להגרם ממגוון סיבות כולל פיסור בפי הטבעת, או אבצס באיזור זה (שלרוב לא קשור למין האנאלי). השילוב של כאב עם חום מעלה חשד לאבצס, ומומלץ לפנות בדחיפות לחדר המיון.

לדר' שלום, רציתי לדעת אם מצב של תולעים במעי, כשאומרים שהסימפטומים הם גרד בפי הטבעת עקב הטלת ביצים, האם מדובר בגרד רציני חריף / בלתי ניתן להתעלמות, או על סתם אי נוחות? יש לי לאחרונה, משהו בין גרד קל להרגשה של דגדוג קל, באיזור של פי הטבעת ובאיזור של בין עצם הזנב לפי הטבעת. אני מסוגל להתעלם ממנו אך קראתי שזה גם יכול להיות מתולעים, ולכן תהיתי אם במקרה של תולעים מדובר בסימפטומים חריפים בהרבה מזה? שאלה שניה : האם בדיקה לתולעים היא ע"י בדיקת צואה בלבד או שחייבים גם את העניין עם הנייר סילוטייפ לגילוי ביצים? בתודה מראש, וחג שמח, אביב.

אביב שלום, תולעים יכולות לגרום גם לגרד קל, ואפייני שהוא בעיקר בלילה. בדיקת צואה יכולה פעמים רבות "לפספס" תולעים קיימות, ומאחר שהטיפול די קל אם יש ספק אנו נוטים פשוט להציע טיפול.

בס"ד היי ד"ר זמורה יש לי כמה שאלות בנושא מחלת הירשפרונג, אם אפשר. אני יודעת שאת המחלה הזאת מאבחנים בד"כ בגיל הינקות, אבל קראתי גם שיש מקרים שמגלים את המחלה גם בשלבים מאוחרים יותר ואפילו בגילאי ה- 20. מה שקראתי הוא שהירש' במצבים/רמות מסוימים הסימפטומים הם בדיוק כמו של קול'- אינ'. לפי מה שהם כותבים - מבחינת הסימפטומים אין שום הבדל. זה די מבלבל. אז ככה: 1. איך יודעים שאלה שיש להם קולוניק אינרשיה, זה לא, בעצם, הירשפרונג? - מה ההבדל בין שתי המחלות? - אילו סימפטומים יש בהירשפרונג שהם שונים ואין אותם בקול'-אינ'? קראתי שבהירש' הטונוס של הספינקטר (האם הכוונה לפובורקטליס?) הוא תמיד גבוה. התוכנת מחשב של הביופידבק מראה שלי יש טונוס בין 20 ל- 30, במקום 1.8 שזה בערך הטונוס התקין. 2. האם יכולים להיות מצבים של הירשפרונג (אולי מהדרגות הפחות חמורות של המחלה) שבהם החוקן בריום אמנם לא חושף שום דבר חריג המעיד על המחלה, אבל בביופסיה מגלים שאכן כן יש את המחלה, למרות שהצילום בריום לכאורה נראה תקין? 3. האם בהירש' משלשלים עוזרים להתרוקנות? או שהמעי לא מגיב לכלום והוא ממש מת!!!! או שזה תלוי בחומרה של ההירש' ויש מצבים פחות חמורים שהמשלשלים עדיין עוזרים? 4. האם בהירש' הגזים מסוגלים להשתחרר החוצה (בכלל)? אצלי הגזים תקועים מהקיבה ועד לאורך כל המעיים לפעמים למספר שעות ולא מסוגלים לצאת (זה רק בחודשים האחרונים שזה כך). 5. האם הירש' היא מחלה שמתפשטת ומתדרדרת עם השנים אם לא נותנים טיפול מתאים בזמן, ויכולה להגיע גם למעי הדק ו... אפילו לקיבה ולושט??? או שאיך שנולדים עם זה ככה נשארים ולא יותר מזה או פחות מזה (במצב ללא טיפול)? 6. ואם יש למישהו הירש', אז האם זה משנה מבחינת הטיפול, כלומר האם כורתים רק את החלק המת ואת השאר משאירים ובזה משיגים בד"כ תוצאה יעילה, או שזה לא משנה וממילא כורתים את הכול, אז מה זה משנה, בעצם, מה הסיבה שהמעי לא עובד, כי ממילא הפיתרון הוא אותו פיתרון....??? אשמח אם תוכל לעזור לי לעשות קצת סדר בבלבול שיש לי בין שני הנושאים כי הם נראים לי מאוד דומים ומבלבלים. {{{{חג שמח}}}}

בס"ד ולא שייך לבקש מידע כ"כ מקיף על המחלה במסגרת פורום כזה, ואולי הייתי צריכה פשוט להמשיך לקרוא לבד בינתיים. אם לא תוכל לענות, אקבל זאת בהחלט בהבנה. יום נפלא

הודיה שלום, מחלת הירשפונג של מקטע מעי קצר (הרקטום התחתון) יכולה לגרום לעצירות, ועומדת באבחנה המבדלת של קולוניק אינרשיה. ברוב המקרים ניתן להוציא את מחלת הירשפונג מחשבון באמצעות מנומטריה, בחלק של הבדיקה שנקרא RAIR (או רפלקס אנורקטאלי). אם רפלקס כזה הופק בבדיקה בבירור, לא יכול להיות הירשפונג, כי רפלקס זה מתווך על ידי העצבים שחסרים בהירשפונג. אם יש ספק, האבחנה החד משמעית היא רק בביופסיה. הטיפול הניתוחי במחלת הירשפונג שונה בתכלית מזה של אינרשיה. מקוה שעניתי על חלק מהשאלות, חג שמח.

אני חולה קוליטיס אובחן אצלי פיסורה שהתפתחה לפיסטולה אני כבר שבוע עם הסיוט הזה וזה לא הולך להסתיים בקרוב, מה עושים, הרופא אמר שאין מה לעשות, וגם אין איך להקל על הכאבים, האם רק ניתוח יפתור את העניין? יכול להיות שיש אבחנה שונה וזה לא פיסטולה, איך בכלל פיסורה הופכת לפיסטולה זה לא שני דברים שונים? תודה.

עומר שלום, נדיר שפיסורה הופכת לפיסטולה. פיסטולה בנוכחות מחלת מעי דלקתית (שלא ציינת את סוגה), מצריכה התייחסות מיוחדת, וכל ניתוח באיזור פי הטבעת במטופלים אלו מצריך משנה זהירות. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול, תוך שיתוף פעולה עם הגסטרואנטרולוג המטפל. חג שמח

///

שלום רב, אני חולה קוליטיס בן 40, בהתלקחות האחרונה לפני כשנה ובהתלקחות הנוכחית אני מזהה קילוחי דם טרי בכל יציאה (ויש הרבה יציאות ביום..), נראה לי שהדמם הזה לא קשור לקוליטיס. בכל יציאה יש כאב עצום, אך אין לי יכולת לדעת האם מהקוליטיס או ממקור אחר. לאחר גמר ההתלקחות לפני שנה היה לי "שקט" למשך 10 חודשים. והנה זה חזר.. האם יש אפשרות שהופיעו טחורים? האם ניתן לערוך בדיקה פרוקטולוגית באמצע התלקחות קוליטיס? האם החוקן היומי (ראפאסל) גרם לטחורים? תודה

אברי שלום, דמם כפי שאתה מתאר יכול להגרם כתוצאה מקוליטיס פעילה ויכול להגרם עקב טחורים, שיכולים להחמיר בשל השלשולים המרובים. ניתן בהחלט לבצע בדיקה פרוקטולוגית בעת התקף, אך לא תמיד ניתן בבדיקה כזו לקבוע חד משמעית מה מקור הדמם, והתיעצות משותפת בין כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, הגסטרואנטרלוג המטפל, ואתה בעצמך, תהווה לדעתי את הבסיס הטוב ביותר לקביעת מסלול הטיפול. חג שמח.

ד"ר, שלום רב כמו שציינתי בכותרת יש לי 2 שאלות הראשונה, ואותה גם שאלתי בפורום אורולגיה, היא כזאת- אני בן 23 זו תקופה ארוכה שלאחר שאני גומר, ולפעמים גם לפני, יש לי כאבים באיזור פי הטבעת. קשה לי להגיד בדיוק באיזו נקודה, הכאבים לא חדים, אלא יותר אי נעימות, ולפעמים גרד. בדר"כ הכאבים נמשכים כחצי שעה לאחר הפורקן ונעלמים, אך לא תמיד, לפעמים הם מלווים אותי במשך היום. מה יכולה להיות הסיבה? והאם יכול להיות שיש קשר לכך שאני מונע את הגמירה מס' פעמים עד שאני מגיע לפורקן? האם יכול להיות שיש קשר לטחורים? וזה מה שמביא אותי לשאלה השניה- באותה תקופה שהתחילו הכאבים האלה, חשבתי שיש לי טחורים ,מפני שאז הכאבים היו תדירים יותר נבדקתי פעמיים אצל פרוקטולוג שלא מצא כלום, אם כי בזמן שתי הבדיקות גם לא היו לי כאבים. בכל מקרה, השאלה שלי היא האם אימון מאומץ במשקולות מזיק במקרה שיש טחורים? תודה רבה מראש, וסליחה על המגילה

1. יתכן כי פעילות מינית וגמירה גורמים אצלך להתכווצות שרירי רצפת האגן בצורה הגורמת לכאב. מומלץ לפנות למומחה לרצפת האגן (בד"כ גסטרואנטרולוג שהתמחה ספציפית בתחום זה) ליעוץ, ואם זה מפריע לך באיכות החיים יתכן כי טיפול הכולל הדרכה ותרגול של הרפית שרירי רצפת האגן (ביופידבק) יכול לעזור. בכל מקרה, סביר שאין קשר לטחורים, ולא שכיח שטחורים יתבטאו בתלונות כגון אלו. 2. הרמת משאות כבדים כולל הרמת משקולות כדרך שגרה אכן יכולה לעיתים להחמיר סבל מטחורים, אך אם בבדיקת מומחה לטחום לא נמצאו טחורים בעייתיים, ספק אם יהיה מוצדק להגביל את פעילותך הספורטיבית. חג שמח.

תודה:)

שלום ד"ר זמורה עברתי לפני כחודשיים ניתוח כריתת פוליפים גדולים שגרמו לי סבל רב ומתמשך. ההחלמה הייתה קשה מאד .הביופסיה יצאה תקינה תודה לאל.בנוסף עברתי גם ניתוח פיסורה פעם שנייה. שאלתי היא האם פוליפים חוזרים? ולמה אחרי יציאה יש לי צריבה וכאב קל שעלול להימשך מספר שעות ? אני שותה שמן פראפין באופן קבוע כבר 3 שנים זה עלול להזיק לי? יש לי גם רקמה קטנטנה מחוץ לפי הטבעת כשאני עומדת הרבה זמן היא מציקה לי ומה המרכך צואה המומלץ ביותר? תודה מראש ושנה טובה.

שלום רב, אין בשאלתך מספיק פרטים בכדי לתת יעוץ פרטני אחראי, ולכן אומר רק בכלליות: 1. לאחר כריתת פוליפים במעי הגס יש לבצע קולונוסקופית ביקורת לאחר שנה, ואם היא תקינה לחלוטין לחזור עליה כ 3 שנים אחר כך 2. איני יכול לומר מדוע את חשה צריבה בעת היציאה ללא בדיקה 3. ניתן לשתות שמן פראפין לטווח ארוך אך לרוב אנו ממליצים לרכך את היציאות לטווח ארוך בתוסף סיבים על בסיס פסיליום, שהוא מוצר טבעוני הניתן לרכישה בכל בית מרקחת, ולהקפיד על שתיה מרובה באופן קבוע.

שלום שוב,,, לה הבנתי את המשפט "לא סביר שהוא יחזור להדביק אותך (בהנחה שהוירוס אצלך אכן "נעלם"). אם בבדיקת PCR לא הופיעו כלל זנים של הוירוס אז אני לא יכולה להידבק שוב בוירוס שגרם לקונדילומות? והאם ההדבקה היא כתוצאה מכך שהוירוס קיים בגוף או שההדבקה היא דרך המגע כאשר קיימים נגעים בלבד. שוב תודה רבה

אם בבדיקת PCR לא נמצאו זנים של הוירוס אצלך יש 2 אפשרויות עיקריות: או שקיים אצלך וירוס שלא זוהה בבדיקה (או שהוא "רדום" מאד), או שיש לך נוגדנים שהצליחו להיפטר ממנו, וימנעו גם הדבקה חוזרת. לכן לדעתי הסיכוי שתדבקי שוב באותו וירוס נמוך ביותר, ואם הוא ימצא אצלך שוב, יותר סביר שהוא היה פשוט רדום. ניתן להדבק גם כשאין נגעים פעילים. לדעתי רוב הסיכויים שבן זוגך או נושא כבר את הוירוס אך לא סימפטומטי, או שהוא מחוסן טבעית מפניו, ולכן אין טעם לדעתי להתנזר מחיי מין פעילים. גמר חתימה טובה.

אתה מקסים. תודה על הסבלנות והעזרה. שבוע טוב הרבה פחות מודאגת :-)

ד"ר שלום רב, אני בת 31 לפני כמה חודשים היתה לי דלקת קלה במעי הגס (קולטיס) באזור הקרוב למעי הדק , שאובחנה בבדיקת קולונוספיה ,טופלתי ברפסאל במשך 3 חודשים אבל לא בזה העניין. יש לי טחורים חיצוניים שחוזרים לפעמים לפנים ובימים האחרונים ,פתאום הרגשתי מן גוש עגול קטן ונוקשה שנמצא בתוך הטחור (שכאמור לפעמים נכנס פנימה ולכן הוא גם באזור החלחולת)שאינו כואב בכלל בנגיעה. הלכתי לבדיקת פרוקטולוג אשר עשה בדיקה ידנית וגם סינקופיה קצרה שרק מצא שיש לי טחורים, הבעיה שגוש הזה עדין שם ואני לא בטוחה שהוא התייחס אלי מאחר והוא יותר חיפש אם יש לי דלקת בעקבות הסברי על הקולטיס, נראה לי מוזר ללכת שוב לבדיקה מצד שני הגיש הזה ממשיך להלחיץ אותי. מה דעתך האם יכול לפספס רופא את הממצא הנ"ל או שמא אין מצב כזה אשמח לתשובתך

שלי שלום, מקצוע הרפואה מבוסס על הערכה ושיפוט של הנתונים הנאספים בראיון עם המטופל, בבדיקתו, ובבדיקות העזר שלעיתים מבוצעות. משום כך, ברור שגם רופאים יכולים לעיתים לטעות בהערכתם, ולעיתים ההערכה שמבוססת על הממצאים שנראו ברגע מסויים יכולה להשתנות כשהממצאים אולי נראים אחרת בזמן אחר. בכלליות, נשמע לי שסיפרת לרופא שבדק אותך את המידע הרלוונטי, ונשמע שהוא התייחס אליו באופן הולם. אבל אם את לא בטוחה, או שאולי לדעתך שינוי (או אפילו חוסר שינוי) של הממצאים לאורך הזמן יכול אולי לשנות את האבחנה, מומלץ בהחלט לפנות לבדיקה חוזרת או לחוות דעת נוספת. גמר חתימה טובה.

ד.נ. כתבת בהסברך על פיסורה שאם אין שיפור בטיפול שמרני, יש לשקול ניתוח. אבל אם יש שיפור מסוים, אך לא מוחלט, והטיפול השמרני אינו מצליח ממש לרפא את הפיסורה, מה אז? ניתוח? או עדיף המשך הסבל, ללא ניתוח? מדובר בסבל שאומנם איננו רב ביותר (על הסבל הגדול גבר הטיפול השמרני), אך בכ"ז מטריד למדי, כי הוא מורגש בחלק לא מבוטל של שעות היום. אודה על תשובתך. אלעד

מאחר שפיסורה היא בעיה הפוגעת באיכות החיים, ההחלטה מתי לזנוח את הטיפול השמרני ולעבור לטיפול כירורגי כלשהו היא רק שלך, והזמן שבו אתה מעוניין לטפל בבעיה בטיפול כירורגי הוא הזמן הנכון. גמר חתימה טובה.

ד.נ. אבקש להבהיר את דבריי. ברור לי לחלוטין שההחלטה מוטלת עליי, אך האם אתה פוסל את בקשתי לבסס את החלטתי על המלצה מקצועית מלומדת, ורצוי משכנעת? שהרי לרשותי לא עומדים כלים משוכללים, כמו אלה שברשות איש המקצוע, המאפשרים קבלת החלטה מושכלת בעניין רפואי כגון זה על ידיי, האדם הפשוט. האם אני טועה? אלי

בהמשך לשאלותי הקודמות .ב30.10 אני אמור לעבור בדיקת קולונוסקופיה ולאחר תוצאות הבדיקה יוחלט על המשך טיפול לגבי הורדת התוספתן .שאלתי היא אני מעוניין לצום ביום כיפור הבא עלינו לטובה השאלה אם יש סיכון בכך שאני לא אוכל ולא אשתה כ 26 שעות או שאני מסוגל לצום בלי צורך לגשת לרופא מישפחה בכבוד רב אלי קירי

אם כיום אינך סובל מכלום אין מניעה לצום. גמר חתימה טובה.

תודה רבה על היעוץ המיקצועי .גמר חתימה טובה אלי קירי

שלום ד"ר אני רוצה לשאול האם גם לגברים אפשר לעשות בדיקת PCR. היה לי בעבר את וירוס הפפילומה ועברתי מס' ניתוחים להסרה בנרתיק וברקטום. לאחר בדיקת 24 זנים התשובה היתה שלילית ואין לי את הוירוס. אני רוצה להיות לדעת אם לבן הזוג שלי אין את הוירוס. עד כמה זה אמין? האם עם קונדום אני עלולה עדין להידבק אם יש לו את הוירוס ואין קולדילומות? לאחר הרבה זמן (מעל שנה) קיימנו היום יחסי מין מוגנים עם קונדום אבל זה נעשה בחרדה גדולה מאוד תודה

למודאגת שלום רב, ניתן לבצע בדיקת PCR הן לגברים והן לנשים. יחד עם זאת חשוב לציין שוירוס ה HPV נפוץ מאד באוכלוסיה, ורוב הנשאים שלו לא סובלים מכך כלל, ובמקרה שאין כל סבל אין צורך בשום טיפול, פרט לביקורת שנתית של צואר הרחם אצל נשים. לכן איני יודע איזו תועלת תפיקו מבדיקה זו. אם בן הזוג שלך הוא בן זוג קבוע, סביר שאו שהוא כבר נדבק בו אך לא סובל מכלום, או שהוא מחוסן לזן זה באופן טבעי. כמו כן, אם הוא נושא את הוירוס שהיה לך, לא סביר שהוא יחזור להדביק אותך (בהנחה שהוירוס אצלך אכן "נעלם"). אינינו נוהגים להגביל אנשים עם HPV מלקיים יחסי מין עם בני זוגם הקבועים, ואני מציע להסיר את החרדה, ולחזור לחיי מין טובים ומהנים.

שלום, מה נשמע? אני בן 20 יש אצלי תופעה שקורת מדי פעם, זה בא בתקופות. יכול להימשך חודש ולהפסיק לזמן מה ושוב לחזור על עצמו, לאחרונה זה קורה כמעט בכל פעם. בעשיית הצרכים מאומצת אך לא רק, אני מרגיש כאב חד, ממש כאילו משהו נקרע שם ובנקיון עצמו אפשר לראות מעט דם, טיפה, לא הרבה בכלל. אני לא סובל מעצירות ואין לי תחורים, בצואה עצמה אין כלל דם, וזה לא דימום מתמשך. מה לעשות, לאן לפנות ומה זה יכול להיות? יש לציין שעצירות ותחורים נפוצה במשפחה של אבי. תודה מראש

חי שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד, אך תלונותיך של כאב לאחר יציאה קשה ומעט דמם מחשידים בעיקר לפיסורה בפי הטבעת. חשוב מאד להקפיד על ריכול קבוע של היציאות, בעיקר באמצעות כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. מאחר שנשמע שהבעיה שאתה מתאר פוגעת באיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום עודד, תודה רבה על התגובה. אני חייב לציין משהו שלא כ"כ הסברתי נכון, הכאבים הם רק בזמן היציאה עצמה.. והאמת היא שמתחילת השבוע אכלתי המון סיבים תזונתיים יום יום כמה פעמים ביום ושתיה מרובה, והיו לי יותר יציאות, רכות יותר ולא התאפקתי ולשמחתי לא היה כלל כאב ודם. אם אמשיך כך והמצב הקודם לא יחזור על עצמו אז כבר פחות לחוץ ללכת לרופא? ואיך זה שרק פתאום זה התחיל לי בכמה חודשים האחרונים, לפני כן זה היה קורה פעמים בודדות בשנה. מה גרם לכך שזה כמעט בכל יציאה? תודה!

ד"ר זמורה שנה טובה, במהלך חמש השנים האחרונות עברתי פעמיים ניתוח לניקוז אבצס פריאנאלי, התופעות לפני הניתוח כללו כאבים באזור פי הטבעת וחום ממושך. ההחלמה בשני המקרים הייתה טובה ומהירה. לפני שבועיים החלו כאבים בערך באותו אזור, אולם ללא חום, בבדיקה כירורגית לא הרגיש את האבצס. טופלתי באנטיביוטיקה. העניין שאני עדיין מרגיש אי נוחות באיזור פי הטבעת וכאב קל בלחיצה בנקודה מסויימת באזור. אני אמור לטוס ביום א הקרוב (בעוד חמישה ימים) לשלושה שבועות טיול במזרח הרחוק. אני מאוד מודאג , האם אפשר לעשות משהו לפני הנסיעה? אשמח מאוד לתשובה מכל מי שיכול לעזור.

שלום רב, שתהיה לך נסיעה טובה! ניתן לשקול לקחת אנטיביוטיקה לדרך לשימוש המצב של החמרה, אולם יש לדעת שאם מופיע אבצס יש לנקזו כירורגית, גם אם זה בחו"ל. יתכן שכדאי לנסות לברר מראש היכן יש בתי חולים ברמה מערבית באיזור שאליו אתה נוסע. לבסוף, אם אתה לא שקט ניתן לנסות לפנות לבדיקה חוזרת של כירורג קולוקטאלי / פרוקטולוג טרם נסיעתך. שנה טובה ובריאה.

בס"ד ד"ר זמורה היקר, זוכר אותי? שתיהיה לך שנה נפלאה משופעת ברוב טובה וברכה!! תודה על שנה שלמה בה עזרת לי מאוד במידע, לבטים ייעוץ והכוונה. עברה בדיוק שנה מאז ששלחתי שאלה בפעם הראשונה, ואז אחריה פשוט לא הפסקתי לשאול ולשאול ולשאול.... ואתה תמיד התייחסת בסבלנות ובחיוך (בכל אופן, ככה אתה נראה בתמונה (o:) ועזרת לי מאוד בעצתך החשובה להתמודד עם הבעיה ולהגיע להחלטה. יישר כח על חסדך שאתה גומל עמנו. אילו רק הייתה לי היכולת להשיב לך כגמולך הטוב. רק לפחות תדע שאני תמיד תמיד זוכרת ומעריכה. בתודה אין קץ הודיה

תודה רבה. אין ספק שתגובות בעין אלו מחזקות את ידינו להמשיך במטלה הלא קלה של ניהול פורום כזה. שתהיה שנה של בריאות.

שלום רציתי לדעת אם יש לי חחש לסרטן במעי לא עלינו כואבת לי הבטן שאני לוחץ עליה לפעמים כאב בלטי נסבל אני אלרגי לחלב וסובל גם מהמעי הרגיז בנוסף יוצאים לי מדי פעם פצעים בפה או על השפה שאני יודע שזה מראה על כשל במערכת החיסון בנוסף עשיתי בדיקת דם ויצא שיש לי WBC-Leucocytes 4.2 Lymphocytes 44.5

דוד שלום, אם אובחנת כסובל ממעי רגיז יתכן שבצעת במהלך הבירור בדיקת קולונוסקופיה. אם זו היתה תקינה (ובטווח של ה 3-5 שנים האחרונות), הסיכוי שאתה סובל מסרטן המעי נמוך ביותר. אם בכל זאת אתה לא רגוע מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג עם כל החומר הרפואי המצוי בידך ליעוץ. שנה טובה

שלום אני בחור צעיר , בן 26 בריא בדר"כ. אני סובל לאחרונה מבלוטה בגודל 1 ס"מ בערך , בצד ימין של פי הטבעת שלי , כלומר מחוץ לפי הטבעת. מה זה יכול להיות ? האם זה סרטן ? בברכה טומי

טומי שלום, הסיכוי שבליטה באיזור פי הטבעת בבחור בן 26 תהיה ביטוי לסרטן הנוך מאד מאד מאד, והרבה יותר סביר שמדובר בממצא שפיר כלשהו כגון טחור, אולם אם זה מציק לך או שאינך שקט מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

לאימי יש טחורים פנימיים דרגה 3 חיצוניים ופיסורה הרופא אמר לה לפנות לבית חולים ולמרוח משחה שאלתי היא עד כמה זה דחוף לטפל בזה היא סובלת מכאבי תופת? שאלתי השנייה בדק אותה לפני כמה חודשים עוד רופא שלא ראה דבר למרות שהיה ידוע שיש לה טחורים איך זה יכול להיות? האם זה נגרם מישיבה ממושכת?

תהילה שלום, טחורים ופיסורה אינם נגרמים מישיבה ממושכת, ולרוב אינם מצב דחוף המחייב פניה מיידית למיון, בתנאי שבטוחים באבחנה, ואין מדובר בחשד לאבצס סביב פי הטבעת למשל. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום דוקטור, ככל הנראה יש לי יבלות בתוך טבעת הרקטום, כלומר כ-2 ס"מ פנימה כפי שציינת באחת מתשובותיך פה בפורום. אני קצת מבולבל לאן לפנות. כי ראיתי באינטרנט שמטפלים בזה אצל רופא נשים. ורופא עוד אחד אמר לי שזה אצל רופאי עוד ועוד רופא עור אמר שזה אצל פרוקטולוג. הייתי רוצה לדעת באמת לאן לפנות. דבר שני ראיתי שחיידק הפפילומה הזה עלול לפתח סרטן... הייתי רוצה לדעת מה רמת הסכנה ומה רמת פיתוח סרטן מהחיידק הזה? תודה

נסים שלום, אם הקונדילומות עליהן אתה מדבר נמצאות בתעלה האנאלית (זאת אומרת- בתוך פי הטבעת) הטיפול הוא חד משמעית על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. גם כשהם "רק" סביב פי הטבעת כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג ידע לתת מענה הולם. שיעור התפתחות סרטן בנגעים של קונדילומות נמוך, אך מומלץ בכל זאת לא להזניח ולטפל בהן, הן למניעת התפתחות סרטן, והן משום שכשהן מאד גדולות הטיפול יכול להיות יותר מורכב. שנה טובה ובריאה.

סובלת מכאבי בטן כחודש ימים. בתאריך 2.9.08 עברתי בדיקת U.S בטן ונמצא כי היה לי ריבוי גזים בזמן הבדיקה ובמקום האנטומי של השחלה הימנית הודגם מבנה ציסטי בגודל 4X5CM ובשמאלית בקוטר 1CM . בתאריך 3.9.08 עברתי בדיקת U.S דופלר וגינאלי ולא נמצא דבר. בתאריך 10.9.08 עברתי C.T בטן ואגן שבו נמצאו ציסטה שחלתית בקוטר של 4CM ושתי המנגיומות בכבד אחת בקוטר 2.5CM ואחת בקוטר 1CM . בתאריך 16.9.08 עברתי שוב U.S וגינאלי ובטן תחתונה ללא ממצאים. נכון להיום אני סובלת מכאבי בטן עזים עם התכווצויות כמו צירי לידה(גב תחתון) מפסעות מקרין לפות ולרגליים . צועה רכה עד שילשול עם גזים. יש שני סוגי כדורים שאני נוטלת באופן קבוע SIMVASTATIN 40mgלהורדת קולסטרול ועיכולקס לפעילות סדירה אבקש לייעץ לי לאיזה כיוון / תחום רפואי אני צריכה להמשיך את הטיפול בבעיה.

דורית שלום, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג להשלמת בירור דרכי העיכול (סביר שיהיה צורך לבצע גם קולונוסקופיה) ולגניקולוג לבירור הממצא שנראה ב CT (למרות שלא ראו אותו האולטרסאונד וגינאלי). שנה טובה ובריאה.

היום בוצעה לי קשירת טחורים בערך בשעה 10 בבוקר, טחור 1, השעה עתה היא כמעט 1800 ועדיין אני סובלת מכאבים, האם יש פעולה כלשהי להקלת הכאב? לתשובתכם אודה

עדנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקוה שהשאלה כבר לא רלוונטית והכאב חלף. שכיח שלאחר קשירה יש יומיים-שלשה של כאבים שנזקקים פעמים רבות למשככי כאבים פשוטים כגון אקמול ואופטלגין ותחושה כאילו יד צורך לתת יציאה גם כשאין יציאה, לרוב זה חולף לאחר ימים ספורים. שנה טובה ובריאה.

מה זה הרמיה? האם זה מסוכן? האם זה ניתוח מסובך לאנשים מבוגרים בגיל 80?

שלום רב, לצערי אין לי מושג במה מדובר, האם התכוונת להרניה??? שנה טובה

כן הרניה

ד.נ. לא קיבלתי תשובתך לשאלתי מ-12.9 בנדון. האם נפלה בין הכיסאות? אודה על תשובתך, כי השאלה ממשיכה להטרידני מאוד. א.

אלחוש הוא חומר שמרדים רק את האיזור בו הוא ניתן, וטשטוש הוא חומר הניתן לרוב בעירוי דרך הוריד, וגורם למטופל לחוש ישנוני ומטושטש, ולרוב גם לא כל כך לזכור את הפעולה שעבר.

שלום, אני מקווה שתבין את שאלתי. כבר תקופה ארוכה שאיני אוכלת כמו שצריך, וזה אומר שאני אוכלת המון המון המון ירקות על מנת לסתום את עצמי וזה כדיי לא להעלות במשקל כמובן. אני מרבה לאכול המון מלפפונים (כ- 4 קג' ביום) בנוסף לכך גם כרוב, עגבניות, חסה.... אומרים ל י שאני מזיקה לעצמי לא רק כי זה על חשבון מאכלים אחרים שחיוניים לי ואני נמנעת מהם אלא גם כי אני מנפחת לעצמי את הקיבה. ואכן בסוף כל יום הבטן שלי נפוחה כאילו שאני בהריון. שאלתי היא: האם אני מנפחת את הקיבה או שאני מנפחת את המעיים? מה גדל מבין שניהם? אני יודעת שקיבה זה שריר כך שאם אני אתחיל לאכול מסודר וכמו שצריך בסופו של דבר מימדיה יקטנו. אך מה בנוגע למעיים? אם ניפחתי אותם או שהם גדלו - האם המצב הוא הפיך? אשמח לתשובה מהירה. תודה

הדס שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. גם הקיבה וגם המעי אינם מתרחבים באופן בלתי הפיך כתוצאה מתזונה כזו או אחרת. יחד עם זאת, נכון שחשוב להקפיד על תזונה מאוזנת, ומומלץ לפנות לתזונאית ליעוץ והרכבת דיאטה מתאימה לך ולצרכיך. שנה טובה ובריאה.

על סמך בדיקה פנימית אני סובלת מפיסורה ענקית וטחורים גדולים ומדממים. א. איך עוברים כל יום עם סבל בכל יציאה שהיא תמיד רכה מדיי? ב. הופנתי לפרופסור ארגוב. האם אוכל לקבל המלצות עליו בנושא?

פיסורה וטחורים הן בעיות הפוגעות באיכות החיים, ולכן רק את צריכה להחליט עד כמה לנסות טיפול שמרני ומתי את רוצה לפנות לפתרון כירורגי. אין פורום זה נוהג להמליץ אישית על מנתח כזה או אחר. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום לכם! אני חייל בן 20 ולפני שבועיים עברתי ניתוח לניקוז אבצס שהופיע לי בעצם הזנב ,במיון שביצעתי את הניתוח הרופא אמר לי לעשות בעוד כחודש ניתוח לכריתת הציסטה שיש שמה או משהו כזה. עכשיו הרופא בצבא הפנה אותי למחלקת כירוגגיה בתל השומר הלכתי לשם והרופא אמר שאני לא יעשה ניתוח כי "לא צריך" והוא לא מאמין שזה יחזור ושלח אותי לביקורת בעוד כחודש במרפאת פרוקטולגיה שלפי מה שהבנתי זה בכלל קשור לאזורים של פי הטבעת וכ"ד. עכשיו אחרי קצת מעקקב באינטרנט הבנתי שזה מומלץ לעשות את הניתוח הזה כי אבצס חוזר כמעט בטוח אם היה כבר פעם אחת ואני רוצה לנצל את זה שאני בצבא לגמור עם הניתוח הזה ושלא יחזור לי אחר כך שאני כבר לא יהיה בצבא. אשמח לקבל חוות דעת מקצועית איך אני אמור לפעול במצב הזה והאם לעשותד ניתוח או לא.

אור שלום, לעיתים לאחר ניקוז אבצס הסינוס (ציסטה) הפילונידאלית נרפאת לגמרי, ולעיתים לא. אם היא לא נרפאת מומלץ לעשות ניתוח אלקטיבי לכריתתה, אולם בבדיקה לא נראה סינוס סביר שאין כרגע מה חנתח ובניתוח שבו לא מזהים את הציסטה אפשר לעשות יותר נזק מתועלת. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

לפני כשובעיים עברתי ניתוח כריתת אבסס בעצם הזנב לאחר חצי שנה שסבלתי מהבעיה ולאחר 4 ניקוזים.השאלה שלי האם לאחר הכריתה של האבסס זה יכול לחזור שוב?וכמה זמן לאחר הכריתה אפשר לשבת אני שובעיים שוכבת רק על הבטן או עומדת וזה מתסכל,כל מומחה אומר זמן אחר מה דעתך?

האם הסרת שיער בלייזר בעצם הזנב יכול לעזור קצת ולמנוע מעט את הופעתו של האבצס ?

שלום עברתי ניתוח בחודש 7 והכאבים הולכים וחוזרים החור נסגר והכאב בא והולך

כיצד ניתן לדעת , לאחר החלמה מניקוז של האבאסס, האם נשאר סינוס שמחייב כריתה???

אני מעוניינת לשמוע פרטים על הניתוח starr , אותו אני עומדת לעבור עקב רקוצלה. מה נעשה בתהליך הניתוחי? כמה זמן נמשך הניתוח? מה משך האישפוז (אם קיים?),האם יש כאבים לאחר הניתוח? וכמה זמן עשוייה להמשך ההתאוששות מתוך נקודת המוצא שיש לי פיברומיאלגיה וכל בעיה רפואית קלה מתמשכת לאורך זמן רב.

זהבה שלום, ניתוח STARR מיועד לטיפול בבעיות התרוקנות הנובעות מ"עודף רקמה" ברקטום התחתון שבעת מאמץ להתרוקנות גורם להפרעה בתהליך ההתרוקנות, ויכול להיות קשור גם לרקטוצלה. בניתוח משתמשים במכשיר מיוחד הכורת את הרקמה העודפת ומחבר את חלקי הרקטום מעל ומתחת למקטע שנכרת, וכאשר הניתוח מבוצע באינדיקציה הנכונה לחולים שנבחרו נכון ובקפידה יש לחלק גדול מהם שיפור ניכר בקשיי ההתרוקנות ובסבל הנגרם מכך. הניתוח אורך פחות או יותר כשעה, ולרוב כרוך באשפוז של יום, אבל משך האשפוז תלוי במידה רבה בהעדפות המנתח ובמצב האישי של כל מטופל ומטופל. לאחר הניתוח יכולים להיות כאבים מסויימים שלרוב משתפרים לאחר מספר ימים. בהצלחה.

אינני רופאה, אך עברתי את הניתוח הזה לפני קרוב לשנה. בעיית ההתרוקנות השתפרה, אך אני סובלת מכאבים באזור הניתוח עד היום (משככי כאבים יומיומיים). והבנתי שזה עלול לקרות באחוז (קטן אך לא מבוטל מהמקרים) לתשומת ליבך.כמו כן יציאות מרובות והפרשות שטרם פסקו. לי זה הרס את החיים, פשוטו כמשמעו. ופתרון, אין. סליחה אם הפחדתי. לא יכולתי להתעלם. בכל מקרה, בהצלחה. הייתי בודקת היטב כל טיפול שמרני לפני.

הי זהבה, אני עומדת לעבור בקרוב ניתוח סטאר ואשמח לשמוע ממך יותר פרטים במידה וכבר עבר את הניתוח תודה

מעונינת לשמוע מנשים שעברו את הניתוח הנ"ל בהצלחה,מה מידת הכאבים לאחר הניתוח דומה לניתוח טחורים. מסתבר שיש חילוקי דעות מהותיים בין פרוקטולוגים אשר טוענים,לא להתקרב לסוג ניתוח זה וסוג ההצלחה לניתוח זה הוא 50%

שלום רב אני בן 49 הפסקתי לעשן לפני שנה מאז אני סובל עציריות די חזקה לפני כמה ימים התחיל לי דימום קצת בזמן היציאה וחוץ מזה יש לי כאבים בבטן לפני היציאה ולאחוריה מתחת לבית החזה באיזור הבטן האם זה מתופעות הלוואי של הכדורים (ראה למטה את רשימת הכדורים ) בעלון לצרכן מופיע שהם עושים עצירות אבל חשוב לי להדגיש שלפני הצינטור סבלתי מעצירות אך לללא דימום וכאבים אולי בתקופה שדאז העצירות הופיעה בגלל שהפסקתי לעשן ? ולא רק זה יש לי גם גזים מרובים וגרסים .? האם יש סכוי שזה מהכדורים התופעות הלו שהופיעו זה עתה מלווים עם כאבי בטן ?סיפור של סרטן למיפה ,ולאחותי סרטן מעי גס חשוב לי לומר שעברתי צינטור עורק ימני לפני חצי שנה ועורק שמאלי עם 3 תומכים ועם פלאבקס לפני חודשים וחצי רק מתי מתי אוכל לעשות גסטרו קופיה עישתי צינטור לפני חודשים וחצי כמה עלי לחכות כדי לעשות את גסטרו??.???? הנני נוטל כדורים באופן קבוע של הצינטור נורמטין ,גלוקופז ,סימבוקור ,מיסקופרין ,נורמטין , הנני נורא מודאג מימה זה יכול להיות???? המתי אוכל אוכל לעשות קולונוקופיה מאחר ועברתי צינטור.??.? לפני חודשים וחצי ???. אמרות האבחנות הללו.?? של הרופא מימה זה יכול להיות הנני נורא מודאג עישתי גסטרו לפני כ5 שנים הכול היה תקין ולפני כ6 חודשים בדיקת צוואה סמויה הכול היה תקין מימה זה יכול להיות ואיך אוכל להקל על התופעות של העצירות והגזים והדימום שאומנם טיפ טיפה .??. ועוד כמה זמן אוכל לעשות גסטרו.??הרופא טוען שזה לא פיסורה או טחורים חיצונים ואין עקבות דם על סמך בדיקה רדיקאלית אנא עיזרו לי בבקשה תודה מראש

שלום רב, אם צריך, ניתן לעשות קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה גם בחולים לאחר צינתור. אם לא ניתן להפסיק את המיקרופירין והפלביקס טרם הבדיקה, ניתן לעבור במקומם לזריקות של קלקסאן, או לבצע קולונוסקופיה אבחנתית בלבד ורק אם ימצא משהו להפסיק את התרופות הנ"ל ולבצע בדיקה עם ביופסיות וכד'. אנא פנה לקרדיולוג המטפל בכ ולגסטרואנטרולוג ליעוץ. בנוגע לעצירות, מומלץ להקפיד על כלכלה עשירה בסיבים וניתן להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. ניתן להעזר גם במרככי יציאות אחרים כגון פגלקס שגורמים לפחות תחושת תפיחות בטנית.

שלום זיהיתי אצלי היום בליטה שיוצאת טיפה מפי הטבעת , ובנוסף טיפה דם על נייר הטואלט לאחר היצאה (לא מעורב בצועה ולא כהה).הדבר מעולם לא הופיעה לי ואני לא ודעת לזהות אם מדובר בטחורים או בליטה מסוג אחר .הכאב מתבטא בעיקר בקיווץ השרירים ולא מפריעה לחיי היום יום , לפחוט בנתיים.לא זיהיתי וורידים - אבל יתכן ואני לא יודעת לזהות אותם..האם עלי לרוץ לרופא ?ואם כן לאיזה?או שניתן להמתין שיעבור ?

תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד.לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם הדבר מפריע לך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. בכל מקרה ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה.

בבדיק פטלוגית של פוליפ שהוצא מהקולון בגובה 40 ס"מ נמצא tubular adenoma with superficial foci sever dysplasia.מה המשמעות של תשובה כזו והאם זה מחייב ניתוח של כריתת חלק מהמעי.ואם כן כיצד מתבצע הניתוח והאם יש אפשרות לכריתה דרך המעי. תודה

ציפורה שלום, בשביל לענות על השאלה צריך לדעת בדיוק כיצד נראה הפוליפ הזה בזמן הקולונוסקופיה, וכן לראות את התשובה הפתולוגית המלאה. כל "קיצור דרך" הכולל יעוץ על סמך מידע חלקי עלול להוביל לטעויות ואינו אחראי. כעקרון, לעיתים כריתה של פוליפ כזה בקולונוסקופיה יכולה להיות מספקת ודורשת מעקב בלבד. במקרים בהם כן דרוש ניתוח, לא ניתן בגובה הזה לבצעו "דרך המעי", ועלולה להיות בעיה בניתוח להבחין במקום בו היה הפוליפ, ולכן כדאי להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג המטפל בהקדם ולשקול לסמן את המקום כעת, כל עוד יש בו צלקת טריה לאחר הכריתה, ואז יש זמן לשקול אם צריך ניתוח או לא.

ד"ר שלום רופא הנשים שלי הודיע לי שלא אוכל להרות באופן טיבעי מאחר והחצוצרות שלי חסומות בעיקבות כריטת מעי הגס שעברתי לפני 5 שנים באיכילוב ואוכל להרות רק בהפרייה חוץ גופית למרות שהסיכוי להצלחה הוא 20% מה דעתך?

ורד שלום, לא ברורה לי לחלוטין השאלה. ככלל, כל ניתוח בטני, כמו גם תהליך דלקתי תוך בטני, יכול לגרום ליצירת רקמת צלקת בחלל הבטן הנקראת הדבקויות, ואלו יכולים לעיתים לפגוע בסיכויי הפוריות. לגבי סיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית והאם כדאי או לא לבצע אותה, מומלץ להתייעץ עם גניקולוג.

ורד שלום, לא ברורה לי לחלוטין השאלה. ככלל, כל ניתוח בטני, כמו גם תהליך דלקתי תוך בטני, יכול לגרום ליצירת רקמת צלקת בחלל הבטן הנקראת הדבקויות, ואלו יכולים לעיתים לפגוע בסיכויי הפוריות. לגבי סיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית והאם כדאי או לא לבצע אותה, מומלץ להתייעץ עם גניקולוג.

שלום רב! אני בן 28 וסובל מטחורים פנימיים, לפני כחודש עברתי קשירת טחורים, בימים האחרונים החל שוב דימום לאחר יציאות וזאת לאחר שבמשך 3 שבועות לאחר הקשירה לא היה כמעט דימום. האם זה אומר שהקשירה לא הצליחה או לחילופין שיש פרק זמן שצריך לעבור עדיין על מנת שהפעולה תצליח? ברצוני לציין שקשירת הטחורים היתה כרוכה בכאב בימים הראשונים ולכן לא יהיה מעוניין לעבור פעולה זו בשנית, האם יש פתרונות אחרים שעלי לנסות ושלא גורמים לכאב עז? לתשובתך אודה, יוסי

יוסי שלום, ראשית, האפקט המקסימאלי של קשירת טחורים יכול לקחת כ 4-6 שבועות בכדי להגיע לביטוי מלא. שנית, איני יודע אם בוצעה קשירה של קבוצת טחורים אחת או יותר, אם לא נקשרו כל הקבוצות יתכן שיש דמם שנובע מקבוצות טחורים שלא נקשרו. ישנה קשת של טיפולים לטחורים, אולם לכל אחת מסוגי הפעולות לטיפול בטחורים יש את יתרונותיה וחסרונותיה, כולל לעיתים כאב.

קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום, האם כל דמם שהוא הנלווה לטחורים או לפיסורה - גם אם הוא חד-פעמי וקל ולא ממשיך להופיע למרות התמשכות הכאב - מחייב ללכת לקולונוסקופיה? אליהו

אליהו שלום, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי.

ד.נ. האם ניתן לעבור אנוסקופיה ורקטוסקופיה באילחוש, כאשר בדיקות אלו מכאיבות מאוד? האם הוא יעיל בבדיקות אלה? אליעזר

אליעזר שלום, ברוב המקרים אנוסקופיה ורקטוסקופיה גורמות לאי נוחות מתונה אך לא לכאב עז, וניתן לעבור אותן ללא כל אלחוש. אם בכל זאת הבדיקה גורמת לכאב עז ניתן לנסות ולטפל בסיבת הכאב (למשל פיסורה) טרם הבדיקה. אם בכל זאת צריל לבצע בדיקה למרות כאבים, היא בדרך כלל מבוצעת בהרדמה או בטשטוש ולא באלחוש מקומי.

ד.נ. מה ההבדל בין טשטוש לאלחוש, מבחינת אופן ביצועם ומבחינת תוצאתם? אליעזר

שלום לפני כמה זמן היה לי איזה משהו באיזור פי הטבעת ולא חשבתי להסתכל וזה עבר עם הזמן ועכשיו יש לי את אותו הכאב הזה. עכשיו הסתכלתי מה יש לי באיזור פי הטבעת יש לי מן חתיכת בשר קטנה או כמו פצעון שמחובר לפי הטבעת או בפנים אני לא יודע. ואחרי הצואה כשאני "סוגר" את פתח פי הטבעת עם השריר אם אתה מבין. יש לי כאב וזה מגרד טיפה. אני חושב שגם היה אולי קצת דם על נייר הטואלט. מה זה? היה לי את זה פעם אותו הדבר

מיכאל שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. מעבר לכך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

ד.נ. בהמשך לתשובתך מ-6.9 שעה 23.06 בנדון, אבקשך להבהיר לי מה זה סנה (הנמצאת, לדבריך, באגיולקס). שנית, לאור תשובתך, אבקש לנסח מחדש את שאלתי: כמה זמן צריך לעבור מתחילת טיפול בטחורים ע"י קונסיל (או אגיולקס)+ניפדיפין בלבד כדי להצדיק הגעה למסקנה שטיפול זה אינו מספיק, ושיש צורך לנקוט באמצעים מסיביים יותר, כגון קשירה בגומיות (או ניתוח, שאינני מתלהב ממנו), כדי להפסיק את הכאבים הרקטאליים? תודה. אלי

אלי שלום, נראה לי שיש בלבול מסויים הנוגע לאבחנה הגורמת לך לסבל. טחורים ופיסורה הן 2 מחלות שונות בתכלית, וגם הטיפול בהן שונה. משחת ניפדיפין מיועדת לטיפול בפיסורה ולא מיועדת לטיפול בטחורים, בעוד קשירה מיועדת לטיפול בטחורים אך אין לה כל תועלת (והיא יכולה לגרום לכאב רב) בטיפול בפיסורה. בכל מקרה, 2 מחלות אלו הן מחלות הפוגעות באיכות החיים אך אינן מהוות סכנה, ולכן בשתיהן נכון לומר שכשאתה רוצה להתקדם שלב בטיפול בכדי לשפר את איכות חייך, זה הזמן הנכון לעשות את זה, וגם חוסר שיפור לאחר מספר ימים יכול להצדיק התקדמות לשלב הטיפולי הבא אם אתה מעוניין בכך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור ואבחנה יותר מדוייקת של סיבת סבלך, והכוונת הטיפול. להלן מידע גם על פיסורה וגם על טחורים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

אושפזתי בבית חולים עם בטן חריפה מאוד . האבחנה של הצוות הרפואי הייתה נקב בתוספתן כ 4 ימים קיבלתי אנטיביוטיקה ישר לוריד עם אינפוזיה במקביל.לאחר מיכן הופסקו לי האנטיביוטיקה והאינפוזיה דרך הוריד וקיבלתי כדורי אנטיביוטיקה דרך הפה ולאחר כ 7. ו 14 ימים ניבדקתי שוב והוחלט על הפסקת האנטיביוטיקה ולחזור לבדיקה בעוד 7 ימים ולבדיקת קולונוסקופיה בעוד כחודש בערך .ולאחר מיכן ליקבוע זימון להסרת התוספתן .שאלתי האם מצבי שונה וחריג בעניין הניתוח ..או שייש חשד נוסף לגבי האבחנה של הצוות מעבר לנקב בתוספתן לכן אני צריך לעשות בדיקת קולונוסקופיה ומה אני צפוי בהמשך הטיפולים והבדיקות הבאות או שייש סבירות להיסתבכיות נוספות במהלך הניתוח.אציין שאני כימעט מרגיש טוב .אין לי סימפטומים של חום.הקאות שישולים וכדומה .יש לי יציאות סדירות

שלום רב, הטיפול המקובל לאחר מחלת תוספתן קשה שטופלה אנטיביוטית הוא להציע כריתת תוספתן אלקטיבית מספר שבועות לאחר מכן, בכדי למנוע אירועים דומים בעתיד (למרות שיש כיום ויכוח מסויים בין כירורגים באשר למדיניות זו). בדיקת הקולונוסקופיה גם היא רוטינה במקרים אלו, על מנת לוודא שאין כל גורם אחר לדלקת ממנה סבלת. בהצלחה.

אני מודה לר מאוד על תשובתך בכבוד רב אלי קירי

שלום ד"ר אני סבלתי בעבר מאבסס בישבן ועברתי שני ניתוחים .(ניתוח אחרון לפני 3.5 שנים ) לפני 3 שבועות עברתי ניתוח של פיסטולה רקטלית בדופן קדמית . ויש לי הפרשות של נוזל בצבע צהוב מפי הטבעת.אין לי חום ואני לא נוטל שום תרופה . מה זו ההפרשה ?. ומתי זה יפסק ?

יוסי שלום, אין לי דרך טובה לענות לך מבלי לדעת איזה סוג של ניתוח לפיסטולה עברת. אנא פנה לכירורג המנתח בשאלה זו.

שלום רב, בעלי בן 37 סבל מצרבות ושילשולים מרובים בבדיקת דם גילו את החיידק הליקובקטור פירולי טופל בטיפול המשולש אנטביוטיקה +נוגד חומציות. איך שסיים את הטיפול התחילה אצלו שריפה בפי הטבעת (מדובר על יותר מחודש שבעלי סובל ולא יודעים מה לעשות זה לא עובר) הפרוקטולוג אמר שאין טחורים ואין פיסורה טשלח לרופא עור וכן בתחילת חודש אוקטובר אמור לבצע את הבדיקה קולונוסקופיה. טופל עד עכשיו במשחות מרובות בפעם האחרונה אמרו לו להספיק עם המשחות ולמרוח פסטה בייבי. תחושת השריפה והבעירה עדיין קיימת במיוחד בשירותים בזמן היציאות. דוקטור לאן לפנות כדי לעזור לבעלי?

שלום רב, תחושת צריבה בפי הטבעת יכולה להרם ממגוון של סיבות, כולל פיסורה, פטרת על רקע טיפול אנטיביוטי, וגרד אנאלי שאנו לא יודעים ממה נגרם, אך פעמים רבות יודעים לטפל בו. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבירור והכוונת הטיפול.

זהירות מהטיפול המשולש גורם יותר נזק מתועלת לי היו את אותם הסימפטומים בדיוק