פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פרוקטולוגיה, כירורגיה קולורקטלית ומחלות מעי דלקתיות
הפורום עוסק בפרוקטולוגיה ובכירורגיה של המעי. מחלות המעי כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות.
6360 הודעות
5255 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

09/03/2010 | 20:48 | מאת: גדעון

שלום, אני בן 26 עוד מעט והמצב הוא כזה: יש לי בחילות וכאבי בטן לפעמים וכשאני מטיל צואה אני מרגיש כאילו פי הטבעת חסום ואני צריך ממש להתאמץ על מנת להוציא את הצואה, הדבר מלווה בכאב ומקרין לי כאב גם לעצם הזנב ששם אני מרגיש כאבים. אין לי דם בצואה שמתי לב לא גלוי בכל אופן (אולי סמוי? ) קצת מביך אבל אני חייב לציין כי ריח הצואה וצורתו קצת מוזרה לי כאילו ישנה בעיה. זו יכולה להיות בעיה של מערכת העיכול? מעיים? דרך אגב היה לי הליקובקטר פילורי וטופלתי באנטויביוטקיה ואני מחכה לאבחון חוזר לראות שהוא נעלם, זה קשור? האם זה יכול להיות סרטן חס ושלום? בברכה,

13/03/2010 | 16:44 | מאת: ד"ר עודד זמורה

גדעון שלום, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל 26 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי גבוהים בהרבה. תלונותיך יכוולות להחשיד לבעיה תפקודית של מערכת העיכול, הכוללת בתוכה גם הפרעה בהרפית רצפת האגן הגורמת קושי להתרוקנות. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן.

09/03/2010 | 19:15 | מאת: ורד

לעיתים יש לי דימום רקטלי שבא אפילו כשעה לאחר ההתרוקנות וזאת בדרך כלל כאשר אני במצב של הליכה (לא מנוחה). אני מרגישה מעין עיקצוץ באיזור פי הטבעת ויודעת שיש לי דימום.האם הדבר נובע מטחורים או רקמות רגישות?

13/03/2010 | 16:38 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ורד שלום, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, ועוד.לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.לפי תאורך, יתכו מאד שמקור הדמם הוא אכן באיזור פי הטבעת, אך כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן בכל מקרה של דימום אנו ממליצים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

09/03/2010 | 10:41 | מאת: רוז

יש לי כאבי בטן במעט בכל דבר במיוחד בוטנים חלב סוכר וכול אני סובלת מנפיחות בבטן גזים דלקות בפי הטבעת וגרד והפרשות יש לי כאבי במפרקי הרגליים כאבים בכפות רגליים לחץ בירכיים והשמנה ועייפות דיכאון ופחד עשיתי אבחון לבדיקת קנדידה דרך צואה וגם בפי הטבעת ויצא שלילי אני כבר לא יודעת מה לעשות תוכל בבקשה לכוון אותי מה יכול להיות שיש לי כי אני כבר מיואשת תודה רבה

13/03/2010 | 16:36 | מאת: ד"ר עודד זמורה

רוז שלום, אני מבין מאד את סבלך, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לפנימאי טוב לבדיקה והכוונת הטיפול.

09/03/2010 | 02:04 | מאת: ערן

שלום רב אני סובל מטחורים בינוניים(דרגה 2-3)מזה כשנה וכעת לאחר אבחנת כירורג אני צריך לעבור ניתוח.האם יש אפשרות לרפא הטחורים בצורה קלה וטבעית יותר ללא ניתוח כירורגי? תודה,ערן

13/03/2010 | 16:34 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ערן שלום, טחורים הם בעיה שיכולה לפגוע באיכות החיים, וישנה קשת רחבה של טיפולים שנועדו לשפר את איכות החיים לסובלים ממנה, חלקם טיפולים שמרניים, וחלקם כירורגיים. מידע לגבי אפשרויות הטיפול השונות מצורף למטה. כעיקרון, מאחר שכאמור עיקר הבעיה היא פגיעה באיכות החיים, אתה צריך לבחור ביחד עם רופא מומחה לתחום זה את הטיפול המיטבי עבורך. לכן מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

08/03/2010 | 22:05 | מאת: גל

שלום רב, היום עשו לי קשירת טחורים (טיפול ראשון כשבהמשך אמורים להיות עוד 2-3 קשירות נוספות). למיטב הבנתי מדובר בטחורים מדרגה 1-2. אני חושש ממש מיציאות עכשיו לאחר הקשירה שמא יכאב לי מאוד או שאני אגרום נזק כלשהו עקב 'ניגוב'...בכל אופן השאלה שלי אם אני יכול להשתמש בתה טיבטי וכך לגרום ליציאות רכות מאוד ואפילו לשלשולים.. לתשובתך אודה, גל

13/03/2010 | 16:32 | מאת: ד"ר עודד זמורה

גל שלום, אכן לאחר קשירת טחורים, כמו בטיפול בטחורים ככלל, אנו ממליצים לשמור על יציאות רכות כספוג אך לא שלשוליות. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. לא מומלץ להשתמש בתה טיבטי לתקופה ארוכה שכן הוא יכול לגרום להתמכרות המעי והחמרת עצירות בהפסקתו לאחר שימוש ממושך.

08/03/2010 | 11:12 | מאת: אירית

בני החייל עבר לפני מספר חודשים ניתוח של פתיחת אבצס פילונידלי בגלל שערה הפוכה באזור עצם הזנב. בנובמבר הוא היה בבקורת רופא בבית החולים והרופא אמר שאין צורך בניתוח נוסף אך כשהיה בבקורת לפני שבועיים נאמר לו שכן צריך ניתוח והממצאים הם:סינוס פילונידלי ללא סימני דלקת . יש לו מעט גרוי באזור אך הוא טוען שזה לא נורא. את הניתוח רוצים לעשות בהרדמה מלאה,האם חובה בהרדמה מלאה כי את הניתוח הקודם לא עשו בהרדמה מלאה ואיך זה שרופא קודם טוען שלא צריך ניתוח ואחר טוען שכן. מה דעתך ומה זמן ההחלמה מניתןח זה. תודה.

13/03/2010 | 17:34 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אירית שלום, מתאורך סביר להניח שבניתוח הראשון בנך נותח באופן דחוף בשל אבצס פילונידאלי. האבצס הוא לרוב אינו שורש הבעיה אלא הסתמנות שלה. לעיתים פתיחת האבצס עצמה פותרת את בעית הסינוס הפילונידאלי משורשה, אולם פעמים רבות ניקוז האבצס מטפל היטב באבצס בלבד, והסינוס נשאר. אם אכן יש סינוס, מומלץ בכל זאת לטפל בו, שכן הוא יכול בהדרגה להחמיר ולהכיל שטח גדול יותר, ואז הניתוח לתיקונו גדול יותר. ישנם טיפולים כירורגיים שונים בסינוס פילונידאלי, ואין תמימות דעים בעולם הרפואה איזו היא הפעולה הכירורגית המועדפת. אנו לרוב מצדדים בכריתה מלאה של הסינוס. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

08/03/2010 | 09:17 | מאת: עינת

שלום ד"ר זמורה, אני בת 33, בריאה, ולפני כשנה התגלתה אצלי פיסטולה פריאנאלית פשוטה מסוג טראנס-ספינקטריק אנטריורית גבוהה. מאז שהתגלתה (ולא טופלה) סבלתי לסירוגין (מספר ימים יותר ומספר ימים פחות) מנפיחויות, הפרשות ותחושת אי נוחות כללית באיזור. לפני כחודשיים וחצי הפסיקו התופעות - אין נפיחות, אין הפרשות, אין כאבים כלל ואני בקושי מוצאת את הצלקת באיזור במישוש. האם ייתכן שהחלימה? לאחר כמה זמן ללא תופעות אוכל להניח שהסיכויים לפתיחתה מחדש קלושים? בתודה מראש, עינת

13/03/2010 | 16:28 | מאת: ד"ר עודד זמורה

עינת שלום, יתכן שהפיסטולה החלימה, ויתכן שהיא סתם "יצאה למנוחה", ולעיתים פיסטולה יכולה להיות שקטה שנים ואח"כ להפוך שוב לסימפטומטית. כרגע, אם את לא סובלת מכלום, לא נראה לי שיש אינדיקציה לעשות משהו, חוץ מלהנות מהחיים ולהיות אופטימית. אם בכל זאת הפיסטולה תתפרץ שוב, מומלץ לפנות לטיפול לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

07/03/2010 | 15:15 | מאת: אשר

שלום, אני סובל כשנה מפיסורה, אני מחפש דרכים שונות לטיפול לפני ניתוח האם אתה מכיר את קלינקת סאן/ את השיטה שלהם? מה דעתך עליה/ם? מה דעתך על פורמולת נונא? האם אתה מכיר עוד שיטות לטיפול חוץ מניתוח? תודה רבה

13/03/2010 | 16:25 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אשר שלום, פיסורה היא בעיקרה בעיה של איכות חיים. ישנה קשת של טיפולים בפיסורה, חלקם שמרניים וחלקם כירורגיים, ובחירת סוג הטיפול תלויה במידת הסבל הסובייקטיבי שלך ומה אתה רוצה לעשות על מנת לשפר את איכות חייך. איני מכיר אישית את קליניקה סאן, והטיפול בפורמולת נונא אינו חלק מהטיפול הקונבנציונאלי בפיסורה. אפשרויות הטיפול המקובלות בפיסורה מפורטות מטה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

06/03/2010 | 14:00 | מאת: אורלי

דר זמורה שלום רב , רציתי לשאול האם ניגוב בעזרת מגבונים לאחר יציאה מומלץ או שיכול לגרום נזק תודה רבה

13/03/2010 | 16:20 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אורלי שלום, אין מניעה לנגב בעזרת מגבונים שאינם מכילים אלכוהול (רוב המגבונים בשוק אינם מכילים אלכוהול)

06/03/2010 | 10:56 | מאת: שני

שבת שלום, עברתי לפני שנה וחודש ניתוח טחורים עכב כך נוצרה פיסורה מדומה שלא נרפאית כולל ניפידין שאני מורחת תקופה ארוכה הכאבים קיימים לאחר יציאה אבל נמשכים פחות או יותר במשך כמה שעות כמו כן עברתי בדיקת טונוס ונאמר לי שהוא מוגבר מה זאת אומרת? ומה היית מיעץ לי לעשות? אמנם אני מתפקדת וחיה עם זה אבל זה מפריע מציק וכואב. בברכת שבוע טוב

13/03/2010 | 16:19 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שני שלום. לצערי איני מכיר את המונח פיסורה מדומה. או שיש פיסורה, ואז צריך לטפל בה כמו בפיסורה, על כל המשתמע מכך, או שיש בעיה אחרת, כגון חוסר הרפיה או רגישות של שרירי רצפת האגן, ואז יש לטפל בכך בטיפולים ספציפיים לבעיה זו. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.

שלום רב, מה זה מכשיר DTH שמשתמשים בו בזמן ניתוח טחורים? על איזה מכשיר מדובר ומה מטרטו בשימוש?

13/03/2010 | 16:16 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום רב, יתכן שאתה מתכוון למכשיר THD. טכניקה זו, הנקראת גם HAL דופלר, היא אחת ממגוון השיטות הקיימות לטיפול בטחורים פנימיים, ויכולה להועיל בהקלה על הסבל הנגרם מהטחורים בחולים המתאימים לפעולה זו. בעיקרון, בעת הפעולה, משתמשים במכשיר הנ"ל על מנת לזהות את כלי הדם המזינים את הטחורים, וקושרים אותם בהכוונת המכשיר. אמנם מדובר בפעולה יחסית חדשה, אולם הרושם במצטבר הוא שפעולה זו יותר יעילה מקשירת טחורים רגילה, ושיעור הסיבוכים אינו עולה בהרבה על זה של קשירה רגילה. בעיקרון טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן אתה מוזמן לקבוע ביחד עם הכירורג המטפל מהי שיטת הטיפול שתהיה טובה ביותר עבורך. ישנם מספר סוגי טיפולים אפשריים, ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. ניתן למצוא פירוט רב יותר במידע המצורף מטה. מומלץ שכירורג האמון על מגוון שיטות הטיפול בטחורים, כולל THD, יעריך האם פעולה זו יכולה להתאים לך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

05/03/2010 | 17:51 | מאת: חנה

דר' שלום רב, רציתי לדעת מה ההבדל בין פיסורה לטחורים והאם ישנו קשר בין השניים? האם טחורים מובילים לפיסורה? לפני כחצי שנה סבלתי מטחורים פניתי לפרוקטולוג ולאחר בדיקה אמר שאין לי פיסורה. אתמול שוב פניתי לפרוקטולוג (אחר) עקב כאבים חוזרים באזור פי הטבעת והוא טען שיש לי פיסורה. אשמח לקבל פרטים על תופעות אלו והאם הן יכלות להתקיים בו זמנית? תודה מראש, חנה

08/03/2010 | 17:14 | מאת: חנה

שלום רב דר', מה דעתך על שימוש במשחה עזרקאין קרם לטיפול בטחורים או בפיסורה? מה דעתך על משחה בשם ארניקה? האם יש הבדל בין פגלקס לבין נורמלקס בריכוך צואה? מהי המלצתך לפתרון הבעיה? תודה מראש, חנה

14/03/2010 | 13:07 | מאת: טרם קיבלתי תגובה

ראה שאלות בהודעות קודמות

03/03/2010 | 20:23 | מאת: ליאור

שלום, בן זוגי סובל ככל הנראה משלשולים שלאחריהם יש דימום חזק וכאבי בטן חזקים ככל הנראה הוא חושב שטחורים הם הבעיה. כיצד ניתן לטפל בדבר בעזרה ראשונה עד שיראה רופא? תודה, ליאור

04/03/2010 | 22:38 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ליאור שלום טחורים יכולים להיות סיבת הדימום, אך אינם גורמים לשלשולים ולכאבי בטן, ויכולות להיות עוד סיבות רבות שיכולות לגרום לסימפטומים דומים. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ בכל זאת לפנות לרופא לבדיקה והכוונת הטיפול.

02/03/2010 | 18:30 | מאת: מיכל

שלום.סבתי מזה מספר ימים סובלת מדימום רקטאלי קשה (היא נאלצת לקבל מספר מנות דם) שהולך ובא. בבדיקת גסטרוסקופיה נמצא פוליפ קטן שנכרת ובנוסף הופסק השימוש באספירין אותו נטלה. בכל זאת הדימום חזר לאחר מספר ימים. בבדיקת אנגיוסקופיה העורקים נמצאו תקינים וכרגע לא ידוע מהיכן הדימום. שאלתי היא אילו עוד אופציות לבדיקות יש? האם יש בדיקות שניתן לבצע באופן פרטי? האם ניתן להתיעץ באופן פרטי עם מומחה בתחום ועל מי היית ממליץ?

04/03/2010 | 22:35 | מאת: ד"ר עודד זמורה

מיכל שלום, אני מניח שסבתך עברה גם בדיקת קולונוסקופיה של המעי הגס, ואם לא עברה, מומלץ לשקול לבצע גם בדיקה זו. אני מניח שסבתך מאושפזת כרגע. בעיקרון ניתן להביא יעוץ פרטי גם לבתי חולים, אולם בעיני הוא פחות אפקטיבי, שכן היועץ לרוב יתן יעוץ חד פעמי ולא מעקב מתמשך. אין פורום זה נוהג להמליץ על רופא כזה או אחר.

02/03/2010 | 10:38 | מאת: לוסי

שלום,אשמח לקבל המלצות למומחים פרטיים לסרטן במעיים, אודה לכול תגובה.

04/03/2010 | 22:30 | מאת: ד"ר עודד זמורה

לוסי שלום, ישנם כירורגים קולורקטאליים מצויינים רבים בישראל העובדים גם באופן פרטי, ואין פורום זה נוהג להמליץ על כירורג זה או אחר. הרבה הצלחה!

01/03/2010 | 11:06 | מאת: שלומי

עברתי ניתוח טחורים לפני כשלושה חודשים ניתוח עם סכין הבנתי שזה הניתוח הכי קשה לאחר החלמה מאוד קשה וכואבת אני מרגיש הרבה יותר טוב אבל עדיין יש מדי פעם צריבה בפי הטבעת לאחר יציאה שעוברת לאחר כשעה בערך ותחושה מדי פעם של חוסר התרוקנות בכללי אני מרגיש הרבה יותר טוב לאחר הניתוח הייתי אצל המנתח שאמר שזה לא טחורים ואין שום סיכוי שהם חזרו בגלל שהוא כרת אותם מהשורש רציתי לדעת מהמומחה מה זה יכול להיות ?

04/03/2010 | 22:27 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלומי שלום, אני שמח לשמוע שאתה חש יותר טוב. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.

01/03/2010 | 10:06 | מאת: ארמונד

05005רופה אבחן אצלי טחורים פנימיים - 3 מרכזים, דרגה 3 לטענתו. זאת לאחר וכבר עברתי הסרה של ני טחורים עם קשירות. הוא המליץ על טיפול בעזרת זריקות של חומר סקלרוזנטי מעל הטחורים (אני מקווה שאני כותב את זה נכון). להערכתו כ-20 זריקות. לטענותו החלופה של ניתוח קשה ומאחר ואזדקק ליותר מניתוח אחד הוא לא ממליץ על החוויה. אני חייב לציין כי כרגע אני כבר לא סובל מהטחורים למעט רגישות מסויימת לאחר יציאות. האם הטיפול בזריקות אמין ומוכר? האם טיפול זה מוכר גם על ידי קופות החולים?

04/03/2010 | 22:22 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ארמונד שלום, הטיפול בהזרקת חומר סקלרוזנטי לבסיסי הטחורים הוא טיפול מוכר וידוע, ומטרתו ליצור צלקת באיזור בסיס הטחורים, שתקשה עליהם לצנוח. במובן זה, מטרת ההזרקה ודרך פעולתה, כמו גם התועלת המופקת ממנה, דומים מאד לקשירת טחורים. נדיר מאד שאנו נזקקים ל 20 הזרקות. לגבי האופציות הניתוחיות, איני יודע מדוע תזדקק למספר ניתוחים, אולם קשה לי לחוות דעה חד משמעית מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. בכל מקרה, מטרת הטיפול היא לרוב להקטין את הסבל שנגרם על ידי הטחורים ולשפר את איכות החיים, כך שרק אתה יכול לדעת כמה אתה סובל, והאם אתה זקוק לטיפול כזה או אחר. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

28/02/2010 | 23:10 | מאת: שפרה

שלום, אני בשבוע 35 להריון, סובלת מגרד עז בפי הטבעת, בהמלצת רוקח מרחתי "פרוקטו קרם פורטה" של לייף. האם הקרם יעיל לגרד? האם מותר בהריון? ודבר נוסף - לאחר כמה דקות הבחנתי שהקרם הגיע לאזור הנרתיק ואף קצת שרף לי שם, האם זה מסוכן? תודה רבה מראש.

04/03/2010 | 21:41 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שפרה שלום, לצערי איני מכיר קרם זה. כעיקרון, מרבית הקרמים בטוחים לשימוש בהריון, ואין סיכון ניכר גם אם מגיעים לפתח הנרתיק. אנו לרוב ממליצים על משחות כגון אלה שמורחים להגנה כנגד תפרחת חיתולים בתינוקות. בין כה את צריכה שיהיה לך כזה בבית...

28/02/2010 | 19:59 | מאת: ניסים

שלום דוקטור זמורה שלום רב, בן 48 לאחר כאבי בטן וחום אושפזתי בבית חולים עשו לי סיטי בבטן וראו שיש לי דלקת במעי הגס . הומלץ לי על ניתוח לכריתת חלק החולה. שאלתי היא האם אפשר לטפל בכדורים במקום בניתוח לדלקת? והאם ניתוח לכריתת החלק החולה במעי הגס גורם להפרע בתפקוד המיני? תודה רבה

04/03/2010 | 21:37 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ניסים שלום רב, דיברטיקוליטיס היא דלקת של מקטע מסויים של המעי הגס, ובמרבית המקרים ניתן לטפל בה אנטיביוטית. לעיתים דלקת זו נוטה לחזור, ולכן עד לפני מספר שנים היתה נטיה להמליץ על ניתוח לכריתת המקטע הנוטה לדלקות כבר לאחר התקף בודד באנשים הצעירים מגיל 50. כיום, בעידן בו יש לנו אנטיביוטיקות מתקדמות, אמצעי הדמיה טובים יותר, וכד', נראה שבמרבית המקרים גם אם ישנה התלקחות חוזרת, ניתן לטפל בה שוב באנטיביוטיקה, ולכן ביום אנו פחות נוטים להמליץ על ניתוח לאחר התקף ראשון, אלא בנסיבות מיוחדות. לציין כי חשוב לבצע קולונוסקופיה לאחר שההתקף חולף, על מנת לאשש את האבחנה. מעט מידע כללי על מחלה דיברטיקולארית: סעיפים (דיברטיקולים) במעי הגס הם שינויים במבנה המעי הגס השכיחים באוכלוסיה המערבית, ושכיחותם הולכת ועולה עם הגיל. הסעיפים הם מעין כיסים צדדיים המתבלטים מדופן המעי הגס החוצה. סעיפים שכיחים יותר במחציתו השמאלית של המעי הגס, ובעיקר בקטע הנקרא "סיגמואיד", אבל יכולים להיות בכל איזור של המעי הגס. נראה כי תזונה עניה בסיבים השכיחה בעולם המערבי, גורמת לעליית לחץ בתוך המעי הגס וליצירה של סעיפים לאורך השנים. מהם הסימפטומים? רוב האנשים להם יש סעיפים אינם חשים בכך כלל והדבר אינו מפריע לאיכות חייהם. אולם לעיתים מופיע סבל, שיכול להתבטא בטווח רחב של סימפטומים, החל מכאב קל ועד לזיהום קשה המצריך ניתוח דחוף. כאשר נוצרת דלקת באחד הסעיפים, יכול כל מקטע המעי הסמוך להיות מודלק (מצב המכונה "דיברטיקוליטיס"). במצב זה מופיעים בד"כ כאבים עזים מלווים בחום ותחושה כללית רעה. במקרים קיצוניים יכולה דלקת כזו לגרום להתנקבות של המעי ולדלקת מפושטת בבטן, הדורשת ניתוח דחוף. סיבוך פחות שכיח של מחלת סעיפים הוא דימום אל תוך המעי הגס, שיכול להיות לעיתים בכמות רבה ואפילו מסכנת חיים, הדורש ניתוח דחוף. כיצד מטפלים במחלת סעיפים? כאשר הסעיפים לא גורמים לשום סבל או סיבוכים, אין צורך לטפל בהם. מומלץ לשמור על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים, כגון ירקות, לחם מחיטה מלאה וכדו' (מומלץ לקבל יעוץ דיאטיקאית מסודר), בכדי להאט את התקדמות מחלת הסעיפים. כאשר ישנם כאבים חזקים או סימני דלקת יש צורך להיבדק על ידי רופא. דלקות קלות יכולות להיות מטופלות באנטיביוטיקה דרך הפה, אולם דלקות קשות יותר דורשות אשפוז ואנטיביוטיקה תוך ורידית. לעתים רחוקות הדלקת מחמירה למרות הטיפול התרופתי, ואז יש צורך בניתוח דחוף על מנת להוציא את הקטע החולה. מתי יש צורך בניתוח • ניתוח דחוף אינו שכיח בחולים עם מחלת סעיפים, אולם לעתים נזקקים לו במקרים של דלקת קשה, התנקבות תהליך דלקתי לתוך הבטן, או דמום בלתי נשלט. פעמים רבות בניתוח דחוף לא ניתן לחבר את שתי קצוות המעי (שלפני ואחרי המקטע הנכרת) בחזרה באותו זמן, ויש צורך להתקין באופן זמני סטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. לאחר מספר שבועות, כשהאיזור מחלים, ניתן לסגור את הסטומה בניתוח נוסף. • ניתוח מתוכנן מוצע פעמים רבות כאשר יש התקפים חוזרים של דלקת על רקע סעיפים, במטרה למנוע דלקות נוספות בעתיד, ולהקטין את הסיכוי לצורך בניתוח דחוף בניתוח כורתים את האיזור הנוטה ליצור דלקות, מתוך שאיפה לחבר את המעי שלפני איזור זה אל המעי לאחריו. בדרך כלל תפקוד המעיים והיציאות לאחר הניתוח לא שונה במידה רבה מזה טרם הניתוח.

לגבי דימום לתוך המעי הגס איך אפשר לדעת האם יש דימום במעי? והאם ניתוח במעי יכול לפגוע בתפקוד המיני שוב תודה רבה על ההתיחסות

28/02/2010 | 16:55 | מאת: מין אנאלי

שלום רב, אני הומו ועיקר פעילותי המינית היא כפאסיבי. אני סובל מבעיה כבר מספר שנים, אבל בעקבות בושה לא התייעצתי עם רופא. אני בן 35 ויש לי טחורים חיצוניים (שניים או שלושה) שמקשים עלי בעת קיום יחסי מין. באופן רגיל הם אינם כואבים, אבל בעת קיום יחסים, ההרגשה היא כמובן שונה ויש רגישות רבה באיזור. מה שבעבר היה הנאה צרופה היום הוא הרבה פחות מהנה והדבר מקשה עלי להנות מקיום יחסי מין באופן כללי ובו בזמן גורם לי לבושה בעקבות חוסר האסטטיות של המקום. ביומיום רק לעיתים מאוד רחוקות אני סובלמכאבים של ממש בעקבות הטחורים - הדבר קורה רק בתקופות של לחץ נפשי רב שגורם לכיווץ מתמיד של פי הטבעת. אז אני משתמש בפרוקטוגליבנול למשך מספר ימים והכאב חולף. שאלתי היא האם ניתן להסיר את הטחורים החיצוניים ולחזור למצב תקין בו ההרגשה בפי הטבעת היא כמו לפני הטחורים וכן האם הבעייה שלי מצדיקה כלל ניתוח להסרת הטחורים, שכן אם לא הייתי הומו והייתי מקיים יחסי מין לא אנאליים לא היתה לי בעיה להמשיך במצבי הנוכחי. תודה על תשובתך,

04/03/2010 | 21:29 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום רב, טכנית, ניתן להסיר את קפלי העור / הטחורים החיצוניים שאתה מדבר עליהם, והתוצאה הקוסמטית לרוב טובה. לגבי תחושת אי הנוחות בעת קיום יחסי מין אנאליים, איני יכול להיות בטוח שתחושה זו נגרמת בהכרח מטחורים אלו, ולכן קשה לי להתחייב שתחושת אי הנוחות תחלוף לחלוטין לאחר ההחלמה מהניתוח. אנא קח בחשבון שתקופת ההחלמה כרוכה במספר שבועות בהם יכולים להיות כאבים, כולל בעת קיום יחסי מין אנאליים. מטרת ניתוח כזה היא לשפר את איכות חייך, ורק אתה יכול לקבוע באיזו מידה בעיה זו מפריעה לאיכות חייך, וכמה אתה מעוניין לעבור ניתוח בגינה. אם אתה מחליט שאתה רוצה, בעיני לגיטימי לבצע זאת.

28/02/2010 | 16:35 | מאת: ליאת

חיצוניים או פנימיים יכולים לגרום להפרשה מימית (לא רירית)כמו שתן, מפי הטבעת? תודה מראש!

01/03/2010 | 12:02 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ליאת שלום, הסימפטום שאת מתארת אינו שכיח לטחורים, אך טחורים פנימיים צנוחים יכולים לגרום להפרשה רירית בכמות לא גדולה, ולעיתים אם איטום פי הטבעת אינו אופטימאלי, גם למעט הפרשה צואתית.

27/02/2010 | 15:55 | מאת: יוני

שלום אני סובל מטחורים פנימיים וחיצוניים ומעצירות עקב כדורים שאני לוקח כנגד אפילפסיה. בזמן האחרון מצבי הורע, אני מדמם הרבה (בעיקר לאחר יציאות )וסובל מכאבי תופת אשר גורמים לי לסבל ולאובדן ימי עבודה. שני פרוקטולוגים שונים לא המליצו לי לעבור כל ניתוח שכן, ע"פ גרסתם העצירות תחזור ולכן גם הטחורים- וכל זאת עקב לקיחת הכדורים. שיניתי את תזונתי, אני שותה הרבה נוזלים, עושה ספורט - ושום דבר לא עוזר! אם כן מה לעשות?

01/03/2010 | 12:00 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יוני שלום, אכן, טיפול בעצירות הוא מפתח לטיפול בטחורים, הן כטיפול שמרני, והן כטיפול מניעתי לחזרת הטחורים באם מבוצע טיפול כירורגי כזה או אחר. בנושא זה, חשוב מאד להבדיל באם ה"עצירות" הזו שאתה סובל ממנה מתבטאת ביציאות קשות מאד, או בקושי לבתרוקן, או בתכיפות יציאות נמוכה מאד. כל אלו יכולים להיות מכונים "עצירות", אולם סיבותיהן כמו גם הטיפול בהן יכולות להיות שונות בתכלית. אם מדובר רק ביציאה קשה, מומלץ למצוא בכל זאת את התכשיר מרכך היציאות שיעזור לך (כגון תוספי סיבים שונים, תכשירים סינטטיים כגון פגלקס ונורמלקס, ועוד), ולעיתים יהיה צריך לנסות מספר תכשירים עד שימצא המתאים. חשוב להקפיד על שתיה מרובה. אם לאחר הסדרת היציאות תמשיך לסבול מהטחורים, ניתן לשקול לטפל בהן באחרת מקשת האפשרויות הכירורגיות.

26/02/2010 | 20:55 | מאת: דנה

שלום רב, באמצעות איזו בדיקה ניתן לאבחן סרטן בפי הטבעת? האם קלונוסקופיה היא בדיקה שנועדה לאבחן גידולים גם באזור זה? תודה רבה, דנה

01/03/2010 | 11:54 | מאת: ד"ר עודד זמורה

דנה שלום, סרטן בפי הטבעת הוא גידול נדיר, אולם לרוב הוא אינו מאובחן בקולונוסקופיה, שכן בדיקה זו מתחילה למעשה ברקטום התחתון, שהוא מעל פי הטבעת. בדיקה לאבחון סרטן פי הטבעת מבוצעת על ידי הסתכלות על פי הטבעת, הן מבחוץ והן מבפנים, במכשיר שנקרא אנוסקופ, ונטילת ביופסיות במידת הצורך, ומבוצעות על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

25/02/2010 | 23:38 | מאת: עדי

הרבה תודה מקרב לב על תשובתך המפורטת והברורה,כל שנותר לי הוא לאחל לך חג-שמח ושבת שלום.רק בריאות.

01/03/2010 | 11:50 | מאת: ד"ר עודד זמורה

חג שמח גם לך.

25/02/2010 | 16:42 | מאת: חן

שלום ד"ר זמורה-אני לאחר 4 ימים לאחר ניתוח פיסורה,שאלתי הים לאחר יציות יש לי כאבי תופת,כמו-כן לאחר שטיפות עדיין יש לי כתמי צואה האם דבר זה נורמלי?

25/02/2010 | 18:04 | מאת: ד"ר עודד זמורה

חן שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה ומבלי להכיר את כל פרטי המקרה. כעיקרון 4 ימים לאחר ניתוח אנאלי יכול להיות כאב סביר והפרשה מסויימת. אם יש בכל זאת ספק, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה. אם הכאב עז מאד, עולה חום,או קושי במתן שתן, מומלץ לפנות לחדר המיון.

24/02/2010 | 19:13 | מאת: מודאגת ....

שלום רב ד"ר עודד זמורה, מתנצלת מראש על התיאורים. אני בת 27 ולפני כחצי שנה פניתי לפרוקטולוג מאחר ובמשך כשבועיים היו לי יציאות מלוות בדם (אדום טרי) בעת הניגוב ובכאב רגעי בעת היציאה עצמה. חשוב לציין כי תופעת העצירות אצלי היא שכיחה גם בקרב בני משפחתי. אמא שלי סובלת ממעי עם סעיפים אך אין שום הסטוריה של סרטן מעי בקרב משפחתי.לאחר בדיקת רקטוסקופיה הרופא טען שיש לי טחורים (ANAL SKIN TAG).התופעה חזרה שוב רק שהפעם כמות הדם גדולה יותר והדם מופיע גם לאחר יציאות רכות. האם זה אומר שהתופעה חזרה או שמא עליי לבצע קולונוסקופיה למרות שגילי יחסית צעיר? אודה לך על עזרתך.

25/02/2010 | 18:01 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום רב, הסיכוי לסרטן המעי הגס בגיל 27 וללא סיפור משפחתי מאד מאד נמוך, ואם יש בכל זאת חלילה גידול כזה הגורם לדימום, הוא יהיה לרוב בחלק הסופי של המעי הגס, אותו ניתן לסקור ברקטוסקופיה. לכן, אם בדיקת הרקטוסקופיה היתה טכנית טובה (ניתן היה לראות את הרקטום היטב), והיא היתה לעומק של כ 15-20 ס"מ, לדעתי אינך זקוקה לקולונוסקופיה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה בכדי להקטין את הסיכוי לדימומים וכאבים מפי הטבעת. אם נמשך סבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

24/02/2010 | 18:24 | מאת: עדי

איזו בדיקה יש לעבור על מנת לגלות טחורים פנימיים?איך מבדילים בין פוליפ לטחור פנימי או שהם זהים?תודה מראש.

25/02/2010 | 17:56 | מאת: ד"ר עודד זמורה

עדי שלום, טחורים פנימיים נבדקים לרוב על ידי בדיקה הנקראת אנוסקופיה, ומבוצעת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

23/02/2010 | 19:44 | מאת: אני

שלום, לאחר שני ניקוזים של אבסס פריאנלי, אובחנתי כסובל מפיסורה ומפיסטולה פרי-אנלית ( כנראה בעקבות האבסס ). היום הופיע עוד אבסס קטן, שהרופא מעדיף לטפל בו ע"י אנטיביוטיקה ולא ניתוח. בעקבות הישנות מקרי האבסס, הרופא המליץ לי היום על ניתוח פיסטולוטומיה ANAL FISTULOTOMY . בדיקת בריום של קיבה וושט הייתה תקינה, ככל הנראה אין קרוהן. האם ישנה דרך אלטרנטיבית ללא ניתוח לטפל בהישנות מקרי האבסס? מה גורם להם לחזור אם אין לי קרוהן? בתודה רבה מראש.

25/02/2010 | 17:49 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום רב, אבצסים פריאנאליים חוזרים יכולים להגרם על רקע מחלת קרוהן, אך גם על רקע של פיסטולה פריאנאלית "רגילה" שאינה מנוקזת היטב. איני יודע אם עברת בירור מלא למחלת קרוהן, אך כעיקרון בדיקת ושט קיבה אינה מספקת. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וסוג הניתוח תלוי בסוג הפיסטולה ובמיקומה, סיבתה, והעדפות הכירורג המנתח והמטופל. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

25/02/2010 | 18:27 | מאת: שוב אני

ראשית, תודה רבה על התשובה המפורטת. האם לפני הניתוח היית ממליץ בירור יותר עמוק לגבי קרוהן או מחלת מעי דלקתית אחרת? אם כן, מהי הבדיקה שיכולה לגלות זאת? כמו כן הייתי שמח אם תוכל לפרט את הפרוצדורה הניתוחית ( מה חותכים ואיפה ). בתודה רבה מראש.

מה התזונה הממולצת

רבקה שלום, במגבלה שאיני מכיר את פרטי המקרה כלל, בכלליות ניתן לומר שאין הגבלות תזונתיות כאלה ואחרות לאחר ניתוח מעין זה. אם בכל זאת אינך בטוחה, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת המכירים את כל פרטי המקרה.

25/02/2010 | 17:36 | מאת: ד"ר עודד זמורה

מרים שלום לצערי אין בהודעתך שאלה ספציפית.

22/02/2010 | 14:46 | מאת: א'

שלום, אני בת 20 ומזה כשבוע הצואה שלי קשה כמו אבן מסיבה ממש לא ברורה. כמובן שהצואה פצעה לי את פי הטבעת וכואב לי כאבים איומים בעת יציאות וכמו כן אף דימום קל. איך אני יכולה לרכך את הצואה? האם זה הוא מצב קבוע? יש סיכוי כזה שמעכשיו הצואה תמיד תהיה כה קשה? וכמו כן, אני מאוד חוששת שכן שמעתי שזה דורש ניתוח כי זה יכול להיות פיסורה או משהו כזה. אשמח לשמוע את דעתך. תודה.

25/02/2010 | 17:31 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום רב, מבחינת ריכוך היציאות, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. אם תשמרי עם הרגלי תזונה ושתיה אלו, אני מקוה שמרקם היציאות יתאזן לטווח ארוך. כאבים בפי הטבעת לאחר יציאה קשה אכן יכולים לנבוע מפיסורה, כמו גם מבעיות שונות אחרות, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם הכאב נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

22/02/2010 | 11:46 | מאת: יסמין

לפני שנתיים עברתי טיפול בלייזר לטחורים. לפני זמן התחלתי לסבול שוב מכאבים דומים (זרמים וכאב ממוקד בחלחולת) הרופא המטפל אמר שאני סובלת מהתכווצות שרירים פנימיים בחלחולת ונתן לי נרות שמרחיבים כלי דם ושרירים. רופא המשפחה אמר שמעולם לא שמע על דבר כזה. אני מבולבלת מה עושים?

25/02/2010 | 17:27 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יסמין שלום, כעקרון "התכווצות שרירים פנימיים" של רצפת האגן היא אכן בעיה קיימת וידועה, כפי שטיפול במשחות או בנרות של תרופה המרפה שרירים ומרחיבה כלי דם הוא טיפול קיים וידוע. בעיות מסוג זה מטופלות לרוב על ידי מומחה לכירורגיה קולורקטאלית / פרוקטולוגיה, וזה בסדר אם רופא המשפחה לא שולט ברזי כל ההתמחויות הספציפיות - זה לא תפקידו, וזו בדיוק הסיבה שבעיות כגון אלו מטופלות על ידי מומחים בתחום. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.

22/02/2010 | 09:36 | מאת: ר.ג

לפני שלושה חודשים עברתי ניתוח פיסורה שבוע לאחר מכן הניתוח הזדהם נוצר אבסצס פרינאלי שהיה צריך לנקז. בביקורת לאחר הניתוח נקבעה אבחנה של פיסטולה פרינאלית מה הכוונה? עברו כבר חודשיים ועדיין יש לי הפרשות. נקבע לי כבר תור לניתוח שלישי האם יש אפשרות להמנע מהניתוח? הניתוח שהומלץ לי הוא ניתוח אלקטיבי או פיסטולוטומטי או העברת סיטון מה הכוונה?

25/02/2010 | 17:21 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום רב, צר לי לשמוע על סבלך. אבצס ופיסטולה הם סיבוכים ידועים אך נדירים של ניתוח לפיסורה אנאלית. פיסטולה היא מעיין תעלה בין פתח בחלקו הפנימי של פי הטבעת לבין העור שסביב פי הטבעת. הטיפול העקרוני בפיסורה הוא כירורגי. אנו מחלקים את הטיפול הכירורגי ל 2 קבוצות עיקריות: פיסטולות שאינן מערבות אלק ניכר משרירי הסוגרים שסביב פי הטבעת, ואז ניתן לבצע חיתוך פשוט של הרקמה שמעל הפיסטולה, ניתוח שנקרא פיסטולוטומי, ופיסטולות שכן מכילות כמות ניכרת של שרירי סוגרים, שלא ניתן לחתוך, ואז נזקקים לניתוחים משמרי סוגרים. במקרה כזה פעמים רבות מעבירים חוט סיטון שהוא חוט שיושב בתעלה ומנקז אותה היטב, ובשלב שני מבצעים אחת ממגוון הפעולות הקיימות לתיקון פיסטולה כזו. יש לציין, כי לרוב פיסטולות לאחר ניתוח לפיסורה אינן מכילות כמות שריר רבה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

22/02/2010 | 06:04 | מאת: בר

ככה קורה לי דבר שאני סובל ממנו וקצת קשה לי להסביר.. כמעט תמיד נוצר לי באיזור פי הטבעת סוג של הפרשה כזאת וזה מציק לי מאוד וגורם לאי נוחות,אחרי שאני מנקה זה חוזר שוב. זה קורה גם אם הרגע יצאתי מהמקלחת,זאת אומרת בלי קשר להגיינה או משהו. דרך אגב אני כבן 20 אם זה משנה

22/02/2010 | 06:05 | מאת: בר

*חלק נמחק יש שם/פתרון לתופעה הזאת?

25/02/2010 | 10:57 | מאת: ד"ר עודד זמורה

בר שלום רב, תלונות כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסטולה סביב פי הטבעת, טחורים פנימיים צנוחים, גרד אנאלי, ועוד. לכל אחת מבעיות אלה טיפול נפרד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם הסבל ניכר מספיק בכדי לפנות לטיפול, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

22/02/2010 | 00:08 | מאת: מודאגת

לדוקטור שלום, אני בת 26. בהיותי בת 12-14 סבלתי מאנורקסיה קשה שהתבטאה באי מתן צרכים והתאמצות מרובה, כתוצאה מכך נוצרו שני טחורים היוצאים מאזור פי הטבעת. אחד חסר תחושה והשני כואב בצורה מירבית. חשוב לי לציין שאני חיה אורח חיים בריא ובנוסףהמשחות אינן עוזרות ותחושת הבליטות חסרת נוחות מאוד. הייתי מעוניינת לעבור לטיפול משמעותי יותר. אבקש ממך הנחייה בנוגע לטיפול וסיוע ומימון נכונים מקופת החולים. תודה מראש.

25/02/2010 | 10:52 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום רב, לטיפול בטחורים, מומלץ מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם את מעוניינת להיות מטולפת במימון קופת החולים שלך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג במסגרת קופת החולים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, אני בת 30 וסובלת זה 5 שנים מטחורים. הבעיה מתבטאת בדימומים ובטחורים חיצוניים. הייתי מעוניינת לטפל בכך אך אני מאוד חוששת מהכאב שבטיפול. שמעתי על שיטת הHAL DOPPLER שאינה כרורכה בכאבים ונאמר שהיא די אפקטיבית. הייתי שמחה לשמוע את דעתך בנושא והאם זה מתאים לאדם אשר סובל מחסר בפקטור 11? תודה, מיכל

21/02/2010 | 17:23 | מאת: ד"ר עודד זמורה

מיכל שלום, חסר פקטור 11 "עובד ל 2 הכיוונים"- מצד אחד הוא ללא ספק מגדיל את הסיכון לסיבוכים של דימומים לאחר הניתוח, ומצד שני הוא גם מגדיל את הסיכון לדימום מהטחורים עצמם ללא ניתוח. לכן, כעיקרון, חסר פקטור 11 אינו קונטראינדיקציה לניתוח לטחורים, לאחר הכנה נכונה ובתאום עם מומחה קרישה. למיטב ידיעתי הסיכון לדמם לאחר הניתוח רב באופן משמעותי בחולים העוברים טיפול עם HAL DOPPLER ביחס לשיטות הניתוחיות האחרות.

18/02/2010 | 11:18 | מאת: יורם

בבדיקת סקר של בלוטת הערמונית דרך הרקטום הרופא מצא בשעה 6 נודול כ-5-7 ס"מ אלסטי נייד כ-1 ס"מ מפי הטבעת. מה פרוש נודול? מה מידת הדחיפות לבדיקה?(הרופא המליץ על בדיקת פרוקטולוג, אך לא אמר דחוף והתורים בקו"ח רק לאמצע החודש הבא) . תודה

21/02/2010 | 17:18 | מאת: ד"ר עודד זמורה

נודולה כגון זו שאתה מתאר יכולה להצביע על ממצאים שונים, החל מטחור פנימי עם קריש דם בתוכו, דרך פוליפים שפירים מסוגים כאלו ואחרים, ולעיתים רחוקות אף גידולים ממאירים. גם במקרה הנדיר שמדובר בגידול ממאיר (וכאמור רוב הסיכויים שזה לא), לרוב המתנה של 3 שבועות לא משנה באופן מהותי את הסיכוי להחלים.

17/02/2010 | 11:21 | מאת: גורדון

אני חיפאי ומעוניין בניתוח שרוול. מבקש לדעת מי הרופא המנתח המיומן ביותר בחיפה לניתוח זה

20/02/2010 | 11:08 | מאת: מישהו שמכיר

דר' אחמד עסליה ברמב"ם

21/02/2010 | 17:14 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אין פורום זה נוהג להמליץ אישית על מנתח זה או אחר.

17/02/2010 | 11:12 | מאת: אילן

עברתי לפני פחות משבוע את הניתוח בשיטת סטפלר ,ופתאום דימום כמובן שאבדק אך מה זה סיבוך?

21/02/2010 | 17:10 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אילן שלום, דמם קל הוא תופעה אפיינית לאחר ניתוחים אלו, ואילו דמם מאסיבי, שמצריך טיפול כגון מתן עירוי דם או ניתוח לעצירת הדימום, הוא סיבוך נדיר יותר ויכול להתרחש באחוז קטן מהמטופלים. אם הדמם מאסיבי מומלץ לפנות מיידית לחדר המיון. אם הדמם מתמיד מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת

15/02/2010 | 21:17 | מאת: ענת

שלום, האם בארץ מבוצעים ניתוחים מהסוג הזה? ואם כן היכן?

16/02/2010 | 22:47 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ענת שלום, אם את מתכוונת לניתוח הכולל כריתה מלאה של המעי הגס עם מוקוזקטומי ושחזור עם פאוץ' של מעי דק, הרי מדובר באחת השיטות המוכרות לניתוח כריתה משחזרת המעי הגס, ולמיטב ידיעתי כל אחד מהכירורגים הקולורקטאליים בארץ אשר מבצע כדרך שגרה ניתוחי כריתה מלאה של המעי הגס עם שחזור (כולל אנוכי) אמון על טכניקה זו.

20/02/2010 | 17:18 | מאת: ענת

שלום, נאמר לי שניתוח מוקוזקטומי הינו ניתוח שבו מוסרת רק הרירית של המעי הגס שעליה נמצאות הדנומות, האם ניתוחים מהסוג הזה נעשים בארץ?

15/02/2010 | 21:08 | מאת: מיכלי

אני בת 44 הובחנתי כסובלת ממחלת קרון לפני כשנתיים,אני מטופלת ע"י פנטסה ומצבי טוב. לאחרונה התחלתי לסבול מהפרעות שינה(אני ישנה כ4 שעות בלילה ומתעוררת)האם יש קשר בין מחלת קרון לשינה?

21/02/2010 | 16:56 | מאת: ד"ר עודד זמורה

מיכלי שלום, לא ידוע לי על קשר בין קרוהן או פנטסה להפרעות שינה, אולם מומלץ להוועץ גם בגסטרואנטרולוג המטפל.

15/02/2010 | 15:44 | מאת: מי3

וכעת אני סובלת מדקירות בצד שמאל של הבטן ולעיתים גם בצד ימין. על מה הדבר מצביע? אני בת 53 ומטופלת אצל נוטורופטית שעושה לי גם רפלקסולוגיה. הייתי אצל גסטרואנטרולוג שאמר לי לערוך בדיקות מקיפות ובכלל לא נעימות בבי"ח תל השומר, ואני מתגוררת בב"ש. הרפקסלוגיה ממש עזרה לי, אך בעקבות דחית הטור במקום לאחת לשבוע התחלתי ללכת אחת ל- 10 ימים. וכעת אני שוקלת מעבר ל- אחת לשבוע. התקדמתי באוכל, אך כעת יש נסיגה. אני לוקחת אסיפודולוס וכן סויה לגיל המעבר, מדי פעם ברזל עדין וכן אומגה שלוש לפי הצורך, כי המליצה הנוטורופתית לקחת משקה נוני ואלוורה. בעבר לפני כ- 14 שנים עברתי כריתת כיס מרה ולפני 6 שנים נמצא בקולונסקופיה והוסר פוליפ שפירי. בבדיקת קולונסקופיה האחרון לא נמצא פוליפ. בבדיקת דם סמוי בצואה לא נמצאה תשובה שלילית.

21/02/2010 | 16:55 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום רב. לצערי התקשיתי להבין מהטקסט את שאלתך. אציין רק כי גם בבאר שבע ישנם גסטרואנטרולוגים מומחים לתחום מחלת המעי הרגיז.

14/02/2010 | 23:20 | מאת: חיים

שלום לך אני עברתי עקב תאונה בבטן כריתת הטחול פתיחת סטומה עקב פגיעה במעי הגס ולפני שנה וחצי סגירת הסטומה עם רשת בדופן הבטן עקב התרופות שרירי הבטן שאלתי היא אם אני יכול לטוס לארה"ב ללא חשש והאם הלחץ של המטוס לא יכול להשפיע על המעיים נכון לעכשיו אני מרגיש טוב כבר שנה וחצי בתודה לתשובתך חיים

16/02/2010 | 22:41 | מאת: ד"ר עודד זמורה

חיים שלום, אין כל בעיה לטוס במצב שתארת. ככל נוסע, מומלץ לדאוג לביטוח רפואי בעת שהייתך בחו"ל. נסיעה נעימה.

14/02/2010 | 20:05 | מאת: עידן

שלום לך דוקטור כבר פניתי פה בפורום אני עידן בן 16 מידי פעם יש לי כאבי בטן שפוקדים אותו לא קשים הם קלים עכשיו התחילו לי גם כאבי ראש עשיתי בדיקת צואה שיצאה שלילית והכל בסדר וטוב. הצואה יוצאת פעם כדורית ופעם רגילה פעם עם ריר ופעם ללא יש לי גזים שאי אפשר להוציא אותם פעם הם היו חזקים והיום הם חלשים עד כדי כך שאי אפשר להוציא אותם. מה יכול להיות הבעיה אני כבר מנסה למצוא פתרון לבעיה ולא מצליח אני מפחד מאוד למות :( :( מה יכול להיות הבעיה? האם זה יכול להיות סרטן כלשהו?

21/02/2010 | 16:53 | מאת: ד"ר עודד זמורה

עידן שלום, הסיכוי שהסימפטומים שאתה מתאר קשורים בדרך כלשהי לסרטן שהתפתח בגיל 16 נמוכים מאד מאד עד אפסיים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה.

14/02/2010 | 11:18 | מאת: גיא

שלום רב, במהלך 4 השנים האחרונות עברתי 3 ניתוחים לניקוז אבצס פריאנלי. בשני המקרים הראשונים לא אובחנה פיסטולה. לפני כ שמונה חודשים עקב כאבים חוזרים נערכה לי בדיקת TRUS רקטאלית ונמצא התפתחות אבצס ופיסטולה פנימית (לא היתה יציאה החוצה לפני העור). לפני מועד הניתוח לניקוז האבצס הפיסטולה נפתחה לפני העור.במהלך הניתוח השאירו סיטון בנתיב הפיסטולה. תהליך המתיחה היה ארוך כ חמישה חודשים עד נפילת החוט. הבעיה שהחוט נפל לפני כחודש וחצי אולם עדיין יש לי הפרשה קבועה ולא נעימה (בעיקר לאחר יציאה) שמטרידה מאוד.אשמח לדעת מה לדעתך הסיבה להמשך ההפרשות? ומה צריך לעשות?

21/02/2010 | 16:51 | מאת: ד"ר עודד זמורה

גיא שלום, סיטון חותך היא אחת מהשיטות לתיקון פיסטולה פריאנאלית גבוהה המכילה כמות ניכרת של שרירי הסוגרים, ויתרונה הוא בשיעור ההצלחה היחסית גבוהה שלה. להפרשה שאתה סובל יכולות להיות תיאורטית מספר סיבות. יתכן כי הפצע הניתוחי עדיין לא סיים החלמתו, יתכן כי למרות שיעור ההצלחה הגבוהה של הפעולה הפיסטולה לא נרפאה, ויתכן שיש קושי מסויים בשליטה בשרירי הסוגרים שיכול ליצור הפרשה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

14/02/2010 | 09:18 | מאת: ל.נ.

יש לי בעייה חדשה. לאחר היציאה בשירותים, פתאום ראיתי מעט טיפות דם בתחתון. וקצת כואב לי בפי הטבעת. האם זה יכול לנבוע מטחורים או ממשהו יותר מסובך?

16/02/2010 | 13:28 | מאת: רעות

זה כנראה פיסורה, פצע בפי הטבעת

13/02/2010 | 23:04 | מאת: אני

שלום, אני בחודש השמיני להריוני. מזה מספר שבועות אני חשה בגרד עז בפי הטבעת - ממש בפנים ובעיקר בצד אחד. בשעות היום זה לא מפריע בדר"כ אך בשעות הלילה הגרד בלתי נסבל ואני לא מצליחה להימנע מגירוד. אציין כי שומרת על הגיינה, מים וסבון פעם ביום וניגוב במגבון לח לא מבושם אחרי יציאה. אין כאב או דימום. מה עושים?? תודה רבה מראש.

16/02/2010 | 22:38 | מאת: ד"ר עודד זמורה

לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. גרד אנאלי יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות, חלקן יכול אולי אף לחלוף עם הלידה. ניתן למרוח משחהת הגנה מקומית כגון זו שמורחים לתינוקות כנגד תפרחת חיתולים, וכדאי לבצע בדיקת צואה לפרזיטים. המעב לזה, יתכן שכדאי להמתין ללידה, ואם התלונה תתמיד, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

13/02/2010 | 18:49 | מאת: י.א.

האם אכילת אפרסמון מזיקה לטחורים

21/02/2010 | 16:40 | מאת: ד"ר עודד זמורה

לא למיטב ידיעתי. אפרסמון עשיר מאד בסיבים תזונתיים, עד כדי כך שבצריכה במינונים מוגזמים הוא יכול לעיתים נדירות ליצור חסימות מעי, אבל לא ידוע לי שיש בו בעייתיות כלשהי הקשורה בטחורים.

11/02/2010 | 16:11 | מאת: ליאור

שלום ד"ר, כל פעם שיש לי יציאה, אני מרגיש שזה קצת שורף. וגם לאט-לאט אחרי היציאה, הרגשת השריפה נחלשת ונעלמת. לא שמתי לב לכאבים בזמן הניגוב. פרטים עליי: * בן 19. * הפרוקטולוג אמר לי שיש לי טחורים ברמה נמוכה (רמה 1 אני חושב). * עשיתי הרבה בדיקות גסטרו בגלל כאבי בטן שהיו לי, ובינתיים ככל הנראה יש לי מעי רגיש. מה לדעתך זה יכול להיות? אולי בגלל שהצואה נוגעת בטחורים זה שורף קצת? אני משתדל לנגב בעדינות. כמו כן, איך ניתן להקל על הטחורים ואולי להעלים אותם לתמיד? הפרוקטולוג לא אמר לי דבר כיצד לעשות את זה. תודה רבה לך! ליאור

15/02/2010 | 10:59 | מאת: ליאור

שלום ד"ר, עוד כמה מידע: * לפעמים אני מרגיש צורך לעשות יציאה למרות שאין לי. * שמתי לב שאני מרגיש את תחושת השריפה לפעמים, לא כל הזמן. * יש לי ריח צואה נוראי, הרבה יותר גרוע מהנורמה. * הצואה בדרך כלל בצורה של שילשול, למרות שאני לא אוכל משהו מיוחד. * מאז שהכל התחיל, לפעמים נשארת חתיכה קטנה של צואה שלא נופלת (היא כאילו נתלית שם) * יש תחושת אי נוחות כללית באזור פי-הטבעת. * אני במצב הזה במשך יותר משנה אחת שלמה. בבקשה תייעץ לי סיבות אפשריות ושכיחות לבעיה, ואם אפשר גם קרם למשיחה שאינו מצריך מרשם רופא. בבקשה גם עצות להקלה על הכאב ושיסייעו בהעברתו. תודה רבה! ליאור

16/02/2010 | 22:33 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ליאור שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, דלקות ברקטום התחתון, ועוד.לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות או לתת עצות טיפוליות באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

10/02/2010 | 21:35 | מאת: חנוך

שלום, אובחנתי כסובל מטחורים (ע"י רופא מומחה בתחום ובעל מרפאה פרטית בה הוא מבצע בו במקום טיפול בהאל דופלר). כשעברנו לטיפל עצמו לא יכולנו להמשיך בשל כאבים עזים שחשתי עם החדרת המכשיר. הרופא שלח אותי לבצע "הרחבות" עם מכשיר ייעודי למשך חודש ימים ואני מאוד מתקשה לבצע זאת. האם ידוע לך על מרפאה/בי"ח פרטי בה ניתן לבצע את טיפול האל דופלר תחת הרדמה?

16/02/2010 | 22:28 | מאת: ד"ר עודד זמורה

חנוך שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב כנס מקצועי בחו"ל. רוב הרופאים המבצעים טיפןל האל עושים זאת בחדר ניתוח בהרדמה קלה או טשטוש עמוק (אני כמעט תמיד עושה טיפול זה בהרדמה), שכן פעמים רבות הוא כלול באי נוחות, והמרפאה המבצעת אותו "בו במקום" היא החריגה. ישנם מספר כירורגים קולורקטאלים / פרוקטולוגים מומחים בישראל המבצעים פעולה זו, ואין פורום זה נוהג להמליץ על כירורג כזה או אחר. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך