פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

ד.נ. כמה זמן לאחר תחילת טיפול בטחורים/פיסורה צריך לחלוף עד שנאלצים להחליט על ניתוח, עקב כישלון הטיפול השמרני? ושאלה שנייה: האם מומלץ להמשיך לאכול סיבים מסוג קונסיל, אגיולקס או סובין שיבולת שועל, לאורך ימים, ללא הגבלת זמן, כדי למנוע הישנות כאבי טחורים/פיסורה? תודה. אלי

אלי שלום, מאחר שטחורים ופיסורה הן בעיות הקשורות באיכות החיים, אין הגדרת זמן שלאחריה "נאלצים" להחליט על ניתוח. מתי שאתה מחליט שאתה רוצה ניתוח על מנת לשפר את איכות חייך, זה הזמן הנכון. בעיקרון פיסורה אמורה להשתפר בטיפול שמרני תוך מספר ימים. לגבי טחורים, אם בוצעה למשל קשירה, האפקט המקסימאלי שלה יכול להתבטא רק לאחר כ 4-6 שבועות. מומלץ לרכך את היציאות לטווח ארוך, ואם פירוש הדבר הוא שימוש בתוספי סיבים לאורך זמן אין עם כך בעיה. אגיולקס מכיל בנוסף לסיבים גם סנה, ולכן לא מומלץ לשימוש ארוך טווח.

צוהריים טובים , אני בת 25 , בריאה בד"כ , לא נוטלת תרופות אפילו לכאבים לא לוקחת ... כשמונה חודשים סובלת מכאבים חזקים ברום הבטן עם בחילות קשות ולפעמים הקאות וגם כן כמה פעמים הקאות דמיות ... כמובן אושפזת בבה"ח כמה פעמיים לאותן תלונות .... וחוץ מזה בחצי השנה האחרונה סובלת מאנימיה קשה ( HB= 7.5-10.3 ) , בתקופה הזאות לקחתי שש מנות דם ( לא בבת אחת ) ... עברתי יותר מעשרה גסטרוסקופיות בתקופה הזאת , וכולן הדגימו כיבים מרובים ודלקת כרונית בקיבה ולפעמים בתריסריון , המצב לא כל כך משתפר , למרות הטיפול שלוקחת - לוסק 40 מ"ג פעמיים ביום וגסטרו 40 מ"ג פעם ביום . הגסטרוסקופיה האחרונה הייתה היום בבוקר , והתשובה היא כך : מס' כיבים עד 8 ממ' באנטרום וצלקות גדולות . בפילורוס ארוזיה , אנגלולתיה חדה במעבר לחלק שני של אנטרום . בקיצור כיבים בקיבה עמידים לטיפול , HP שלילי , רמת גסטרין תקינה , ביופסות מראות דלקת חמורה , מציעים טיפול כירורגי ולכן נציג אותה לישיבת כירורגית . האם נראה לך , ממשכתבתי שצריך ניתוח , ואם כן , מה עושים בניתוח ? ( משהבנתי מהגסטרואנטרוג שיכרתו חצי מהקיבה ) האם זה נכון ?

שלום רב, אני מבין את מצוקתך, והסיפור שאת מספרת אכן חריג ולא רגיל. בעיקרון, כיב קיבה שלא נרפא בטיפול שמרני דורש ניתוח בעיקר מחשש לממאירות שלא אובחנה בביופסיות, אולם הסיכון לכך בגיל 25 נמוך. כיבים מרובים שלא מגיבים לטיפול מעלים חשד למחלה בה יש רמות גסטרין גבוהות (ואז יש בד"כ גידול במקום אחר שמפריש את הגסטרין), ולכן צריך לוודא שתוצאת בדיקה זו אכן תקינה (ואולי אף לחזור על הבדיקה). בהנחה שרמת הגסטרין תקינה, ישנה אכן שאלה כיצד לפעול, ואין על כך "תשובת ספר" ברורה. מאחר שאת מאד סובלת, ואין הרבה מה להוסיף בטיפול התרופתי, יתכן שאכן יש מקום לניתוח לכריתת מחצית הקיבה. מעניין מה תהיה עצת "הישיבה הכירורגית". יתכן שלאחר שתשמעי עצה זו, כדאי ללכת עם כל החומר לקבל חוות דעת נוספת לפני החלטה סופית.

שלום, אני לקראת ניתוח פיסורה רציתי לדעת אם הרדמת טשטוש וזריקה ליד פי הטבעת מספיקים, כי ראיתי שחלק עוברים זאת בהרדמה מלאה ואני מפחדת להרגיש את הניתוח או כל כאב . אשמח לתשובה בהקדם. תודה

יעל שלום, ניתן לבצע ניתוח לפיסורה בהרדמה כללית, בהרדמה איזורית (של פלג הגוף התחתון, לדוגמא על ידי זריקה אפידוראלית או ספינאלית, או בהרדמה מקומית עם או בלי טשטוש. אישית, למטופלים שאינם סובלים ממחלות רקע שמונעות ביצוע הרדמה מקומית קצרה, אני מעדייף שיטה זו, מפני שישנם בכל זאת מטופלים שחשים אי נוחות מסויימת בהרדמה מקומית, אולם יש כירורגים אחרים המעדיפים הרדמה מקומית, וזה בהחלט מקובל. אם את מעדיפה הרדמה כללית, אני מציע שתביעי רצון זה בפני הכירורג שמיועד לנתח אותך, ובפני הרופא המרדים. בהצלחה!

ד.נ. בעקבות תשובתך בנדון, יש לי מס' שאלות. א. מהי "הרדמה מקומית בלי טשטוש"? האם הרדמה מקומית (רגילה) איננה מטשטשת? ב. במה נבדלת "הרדמה מקומית קצרה" מ"הרדמה מקומית" סתם, (לא "קצרה")? ג. האם בהרדמה קצרה חשים נוח (או לא חשים אי-נוחות), בניגוד להרדמה מקומית רגילה? ד. אילו מחלות רקע מונעות ביצוע הרדמה מקומית קצרה? ה. מה ההבדל בין זריקה אפידוראלית לספינאלית, ואיזו מהן מסוכנת יותר? אודה על הבהרותיך. שבת שלום. אלי

ד.נ. האם שיטת HAL Dopler מקובלת כמתאימה לטיפול בטחורים/פיסורה? אודה להתייחסותך. אליעזר

אליעזר שלום, שיטת האל דופלר מקובלת כאחת השיטות לטיפול בטחורים למטופלים המתאימים לכך, אך אינה מקובלת לטיפול בפיסורה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אני ובן זוגי נמצאים במערכת יחסים מזה זמן רב, אולם בזמן האחרון אני נתקל בבעיה בזמן המין. אני מבצע חוקן עם מים, כמעט כל יום (מסיבות מובנות...), ובפעם האחרונה שביצענו חדירה שמתי לב למעט הפרשה רירית, וחלקה קצת דמית. אמנם מדובר היה במעט טיפות, אבל סף החרדה מאיידס או שאר מחלות מין הוא גבוה מאוד.... במה יכול להיות מדובר? אני מבין שכנראה נפצעתי מעט, ומכן האדמומיות, אבל מה פשר הריריות? אני לא סובל מכאבים, והיציאות שלי תקינות.

עומרי שלום, רוב הסיכויים שההפרשה המעט דמית אכן נובעת מפציעה מקומית קלה שלא גורמת לך סבל ניכר, ולכן אינה מדאיגה במיוחד. אם התופעה תמשך מומלץ לפנות לבדיקה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להיות רגועים יותר.

שלום, לפני כמה ימים הייתי אצל רופא והוא איבחן אצלי טחורים ברמה קלה, אינני סובל מכאבים או אי נוחות כתוצאה מהטחורים. הרופא נתן לי מרשם לתרופה שנקראת רקטוצורין ,משחה לטיפול בטחורים, השאלה שלי היא האם המטרה של המשחה היא לטפל בטחורים ובאמת לגרום להם להעלם או שהיא משחת אלחוש כדי לגרום להקלה בכאב שכמו שאמרתי אין לי אז אולי אני בכלל לא צריך לקחת אותה? תודה על העזרה..

גיל שלום, משחות אינן מטפלות בטחורים עצמם אלא בעיקר בסבל שהם גורמים, ואם אינך סובל אין צורך מיוחד בטיפול. מומלץ לשמור על הרגלי חיים שיקטינו ככל האפשר את הסיכוי לסבל מהטחורים, שכוללים שמירה על יציאות רכות וללא מאמץ על יד תזונה עשירה בסיבים ושתיה מרובה ופעילות גופנית סדירה, והמנעות מישיבה ממושכת בשירותים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב, אובחנתי כחולת קוליטיס רק עכשיו אך סובלת מהמחלה כשנתים. מגיבה רע מאוד להמורן ופוריניטול כמו כן הפסקתי לקחת סטרואידים. רציתי לקבל יעוץ מרופא גסטרו על המשך טיפול (חוץ מהניתוח) אודה עך תשובתכם.

אינה שלום, לצערי איני מכיר את פרטי מחלתך, ולכן אין ביכולתי וגם לא יהיה אחראי מצידי לתת יעוץ פרטני באינטרנט לגבי הטיפול המומלץ. אוכל רק לתת מעט מידע כללי על מחלתך. מהודעתך לא לגמרי ברור לי אם את מאובחנת כסובלת מאולצרטיב קוליטיס או מקרוהן קוליטיס. מחלות מעי דלקתיות כוללות את מחלת אולצרטיב קוליטיס וקרוהן, ושתיהן מחלות מעי דלקתיות שאיננו יודעים מה גורם להם. במחלת אולצרטיב קוליטיס מעורב אך ורק המעי הגס, בעוד בקרוהן יכול להיות מעורב כל קטע של מערכת העיכול, כולל פי הטבעת. לעיתים מחלת קרוהן מערבת בזמן מסויים רק את המעי הגס, מצב הנקרא קרוהן קוליטיס, ואז קשה מאד להבדיל קלינית בין 2 המחלות האלה. מאחר שאנו לא יודעים כיום מה גורם למחלות אלו, אין לנו טיפול שיכול לרפא אותן לחלוטין (באולצרטיב קוליטיס כריתה כירורגית של כל המעי הגס למעשה מרפאת את המחלה, אך במחיר של חיים ללא מעי גס), מטרת הטיפול לכן היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית, ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד. ולרוב אנו מגיעים להשגת מטרה זו. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. לפי סיפורך, ובהסתייגות שאיני מכיר את כל הפרטים, נשמע לי שכבר את כבר על טיפול תרופתי אינטנסיבי, ואיכות חייך עדיין לא מספיק טובה, ולכן יש צורך לשקול החלפת הטיפול, או לשקול בכל זאת טיפול כירורגי , למרות שלניתוח לכריתת המעי הגס במצבך יש משמעות ניכרת.

יש לי כאבים חריפים באיזור עצם הזנב כבר הרבה זמן. ולאחרונה זה החריף. זה הגיע למצב שאני לא יכולה לשבת מרוב כאב וגורם לעצבים.כאשר מיששתי את האיזור גילתי שיש לי סוג של חור בעצם הזנב. החלטתי ללכת לבדוק את העניין והרופא אמר לי שיש לי שלושה חורים בעצם הזנב ושזה מה שגורם לכאב (סינוס פילונידאלי). הוא אמר לי שצריך לכרות את האיזור הזה ושכרגע הוא לא דלקתי. היום לאחר שבוע שהייתי אצל הרופא התחילו לי דקירות בגב התחתון כאשר אני מזיזה את רגל שמאל. השאלות שלי הם: 1. האם לא צריך לעשות סי.טי או משהו כזה בסגנון בכדי לבדוק לעומק. מאחר והרופא היתסכל ומישש את המקום ועל פי זה הוא הבחין את זה. 2. מהי תקופת ההחלמה מהניתוח? והאם יש סיכוי שזה יחזור? 3. האם יכול להיות שהכאב מקרין לי על הגב וגורם לי לכאבי גב? 4. תוך כמה זמן אפשר לחזור לעבודה אחרי ניתוח? 5. האם הניתוח הכרחי? אודה לך על עזרתך המהירה!!!!

שלום רב, סינוס פילונידאלי לרוב מאובחן בבדיקת רופא, ולרוב אין צורך בבדיקות הדמיה כגון CT בכדי לכוון נכון את הטיפול. ישנן שיטות שונות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ולכל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה, ושיעור ההצלחה שלה. לאף שיטה אין הצלחה של 100%, ופירוש הדבר הוא שלעיתים סינוס כזה יכול להתמיד לאחר ניתוח. גם קצב ההחלמה משתנה בין סוגי הניתוחים השונים. לעיתים ההחלמה ארוכה ויכולה לארוך מספר שבועות, אולם ברוב המקרים ניתן לשוב לעבודה סדירה תוך תקופת ההחלמה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

שלום ד"ר זמורה, האם הדבקויות במעיים אינן קורות לרוב בשל ניתוח אפנדיציט, כפי שנאמר לי ע"י הרופאה?

שלום רב, הדבקויות בחלל הבטן יכולות להתרחש (ובדרך כלל מתרחשות) לאחר כל תהליך דלקתי או לאחר כל ניתוח בחלל הבטן, כולל ניתוח כריתת תוספתן (אפנדיקס). נכון שככל שהניתוח יותר גדול הסיכוי ליצירת הדבקויות גדול יותר, אולם הן בהחלט יכולות להווצר גם אחרי ניתוח לאפנדיציט.

שלום רב, באופן קבוע אחרי ביצוע חוקן- בערך שעה אחרי יציאת הצואה יש לי הפרשה גדולה של ריר שקוף מלווה בריר לבן צהבהב (נראה כמו ריר דלקתי) בעל ריח חריף האם זו תופעה נורמלית או מדאיגה? האם זהו ריר שמקורו במעיים או מנוזל החוקן עצמו? יש לציין שמזה תקופה ארוכה אני סובלת מנפיחות מוגזמת של הבטן עצירות בינונית ובעיית גזים קשה

מירה שלום רב, רוב הסיכויים שהריר אותו את מתארת אינו מהווה בעיה, אולם לא ניתן לומר דברים פסקניים ללא בדיקה. אם את לא שקטה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

שלום, רציתי לדעת אם ניתן שלושה ימים אחרי ניתוח פיסורה לנסות להיכנס להריון ? שאלה קצת מצחיקה אבל אנחנו מבוגרים ולחוצים כבר בזמן. תודה

ליאת שלום, אפשר, אבל יכול להיות קצת לא נוח ואולי גם כואב. מקוה שלא פיספסתי את הזמן כי קצת איחרתי בתשובה... בהצלחה

לד"ר עודד שלום, סובלת כרגע מפיסורה וכאבים נוראיים, משתמשת כרגע במשחת ניפידין. שאלתי היא, מתכננת להיכנס להריון בחודש הקרוב. האם עדיף לי לעבור ניתוח של פיסורה על מנת לא לסבול יותר בהריון, אם עכשיו אני סובלת כל כך , או שאפשר להימנע מניתוח והמשיך במישחות ובתזונה ... תודה

חגית שלום, מאחר שפיסורה היא בעיה של איעות חיים, ההחלטה אם ומתי לעבור ניתוח היא שלך. יחד עם זאת, אם כרגע את סובלת מכאבים נוראיים תחת טיפול הולם, ניתן לשקול בחיוב ניתוח, ואם את מתכננת להכנס להריון באמת צריך לקחת בחשבון שבזמן הריון אנו משתדלים להמנע מניתוח אם אפשר, וכן שבטיחות השימוש ברוב התרופות לפיסורה לא נבדקה בזמן הריון, ולכן זה יכול להיות שיקול נוסף התומך בניתוח. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ד.נ. איך עושים הפרשות לאחר ניתוח פיסורה? באופן רגיל? אין בעיה? זה לא כואב? אלי

שלום ד"ר אני בת 20 ולפני כ-3 שנים היה לי אפצס בישבן שטופל בהתערבות כרוגית, ניתוח קטן בהרדמה כללית לרבע שעה בערך. המקום טופל והכל הסתדר. לפני מספר ימים הרגשתי תחושה לא נוחה במקום ופניתי לרופא כירוג שנתן לי אנטיביוטיקה ואמר לי שאולי זה המשך של מה שהיה בעבר. רציתי לשאול אותך האם זה קשור לטיפול הקודם והאם האנטיביוטיקה יכולה לפתור את הבעיה או שאני צפויה לטיפול כרוגי והאנטיביוטיקה זה ניסיון שאין הרבה סיכוי שיצליח? עוד רציתי לשאול אותך, האם יש טיפול נוסף שאני צריכה לעשות כדי שהמקום יתרפא ותמנע התערבות חרוגית? ולבסוף אם זה קשור למקרה הקודם אז האם אני צפויה בכל כמה שנים לבעיה כזו. אני יודעת ששאלתי הרבה שאלות אבל אני נורא לחוצה. תודה רבה

יעל שלום, אני מבין בהחלט את הלחץ שאת נתונה בו, אך למרבה הצער לרוב שאלותיך אין תשובה, ורק הזמן יענה עליהן. יתכן שהתהליך ממנו את סובלת עכשיו ישתפר בטיפול אנטיביוטי, ויתכן מאד שיזדקק לניקוז כירורגי. יתכן שמדובר באבצס שקשור לזה הקודם, ויתכן אף שיש פיסטולה המזינה אותם, ויתכן שזהו תהליך חדש. רק הזמן יגיד. פרט לנטילת הטיפול האנטיביוטי, הדבר היחיד שאת יכולה לעשות הוא לשמור על עירנות ואם יש החמרה כלשהי לפנות מיד שוב לבדיקת כירורג או לחדר המיון. החלמה מהירה.

ד.נ. קראתי על מכשיר "פרוקטולייזר" וכן על מכשיר מיקרוגל "המורון" וכן על וידאו-רקטוסקופ ממוחשב, האמורים לאתר ו/או לטפל בטחורים ו/או בבעיות פרוקטולוגיות נוספות. האם המכשירים הללו מקובלים, או מוכרים (ידועים), ע"י הקהילה הרפואית? אודה על התייחסותך. אלירן

בתור חלק מהקהילה הרפואית, מכשירים אלו אינם מוכרים לי. אשמח ללמוד.

ד"ר זמורה הנכבד, ובכן, המידע על המכשירים האמורים מפורסם באתר www.sun-clinic.co.il, או לחילופין ניתן לקרוא אותו תחת הערך "פרוקטולייזר", אליו מגיעים דרך גוגל. אודה על התייחסותך. אליר

ד"ר עודד הנכבד שלום, פירטתי ב-3.8 את מקור המידע על המכשירים שעליהם כתבת שאינם מוכרים בקהילה הרפואית. אנא הער הערותיך על טיפול אפשרי במכשירים הללו עפ"י המידע הנ"ל. אלירן

ד.נ. האם אפשר לאכול סובין שיבולת שועל, ו/או זרעי דלעת, במקום קונסיל, כדי למנוע הישנותם של כאבי טחורים? (הערה: לי יש טחורים פנימיים, וגם פיסורה, שלפעמים מכאיבים מאוד, אך לעיתים נפסקים הכאבים, בעיקר עקב שימוש במשחת ניפדיפין). כמו כן, טרם נעניתי על שאלתי מ-24.8 בעניין אילחוש. אודה על תשובתך לשתי שאלותי. א.

אלעד שלום, ניתן להשתמש בכל סוג של סיבים שנוח לך כל עוד זה עומד במבחן התוצאה של יציאות רכות כספוג. אלחוש מקומי אינו יעיל לאנוסקופיה או רקטוסקופיה. לרוב אם יש אינדיקציה לבדוק את החלק הסופי של המעי הגס ולא ניתן לבצע רקטוסקופיה מבצעים קולונוסקופיה קצרה (=סיגמואידוסקופיה) בטשטוש.

ד.נ. האם סיגמוידוסקופיה ניתן לבצע בטשטוש, בעוד אנוסקופיה ורקטוסקופיה לא ניתן לבצע בטשטוש? אם כך, מדוע? א.

ד"ש שלום.. אני בת 26 מזה 3 חודשים (בערך עם הזמן שבו חזרתי לקחת גלולות נגד הריון לאחר הפסקה של כמה חודשים- נוטלת שנים רבות) התחלתי לסבול מנפיחויות בבטן גזים רבים, כאבי בטן באזור הטבור וקצת מתחתיו ועצירות נוראית.. הבטן שלי במהלך כל היום גם בבוקר מתוחה ונפוחה (מזכיר קצת בטן הריונית) התזונה הרגילה שלי מבוססת 85% על פירות ירקות שיבולת שועל גרנולה יוגורט ביו של דנונה וטונה,והרבה סיבים, אני שותה הרבה (נכנסת לשירותיים לפחות 8 פעמים ביום והשתן בהיר) אני גם אוכלת כמויות גדולות יחסית של אוכל ואין לי מושג לאן הוא "הולך" אבל הוא פשוט לא יוצא מהגוף..כלום לא עוזר - אני לא מרגישה דחף ללכת לשירותים וגם שכן לעיתים רחוקות אני מרגישה שאינני מתרוקנת כאילו יש לי עוד, רק בשימוש בנרות גליצרין או חוקן הצואה יוצאת- אבל אני יודעת שזה לא פיתרון ואף יכול ליצור תלות ולהחריף את המצב.. אני אוכלת כל בוקר יוגורט ביו עם 2-3 פירות חתוכים וגרנולה, מידי יום סלט גדול ועשיר בירקות:עגבניות ברוקולי חסה גזר גמדי מבושל שועית ירוקה מבושלת, מעט אורז לפעמים, הרבה טונה, אני גם אוכלת לפחות 3 פעמים בשבוע שיבולת שועל. מאז החלה העצירות עליתי 5 קילו במשקל- כאשר חשוב לציין שלא שיניתי דבר הרגלי התזונה שלי, בעבר הייתי נכנסת לשירותים אחת ליום בערך. פעילות ספורטיבית מתונה שאני עושה עוזרת בשחרור הגזים אך לא מעודד מתן צואה בהכנסת אצבע לנרתיק ניתן ממש לחוש בצואה שיושבת בדופנו - כלומר הצואה נמצאת ממש קרוב לפי הטבעת ועדין אין לי גירוי אני כבר חוששת שהבעיה מכנית או שהמעיים שלי לא עובדות משום מה (למרות שיש לי גזים רבים-מהרגע שאני קמה) ההרגשה נוראית ומטרידה,אני ממש מתוסכלת ומודאגת מהעניין גורמת לי לתחושת מתח ועצבנות רבה (גם עייפות) מה לדעתך יכולה להיות הסיבה? מה עליי לעשות? איך אפשר לעודד את המעיים לעבוד?

עירית שלום, עצירות וקשיים בהתרוקנות כפי שאת מתארת אכן יכולים לפגוע מאד באיכות החיים, אך חשוב לא להתייאש, שכן בירור נכון בהכוונת רופא שזה תחום עיסוקו (כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג עם התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן) יכול פעמים רבות להצביע על מקור הבעיה, ולכוון את הטיפול, שיכול לשפר באופן ניכר את איכות החיים. אנא ראי מידע כללי נוסף על עצירות וקושי בהתרוקנות למטה. מומלץ לפנות למומחה בתחום לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום רב, אובחנה אצלי פיסורה לפני מספר שנים, ולאחרונה הופיעה אצלי בליטה עגולה באיזור פי הטבעת המכאיבה מאד לאחר מתן צואה. האם יש קשר בין הדברים או שמא מדובר בסרטן?

שלום, הסיכוי שבליטה באיזור פי הטבעת תהיה ביטוי של סרטן נמוך מאד, אך לא ניתן לומר האחריות מה טיבה של הבליטה ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

שלום, אני בת 35, בריאה בד"כ, למעט קריש דם בשחלה בעקבות לידה. לפני כשבוע תקף אותי כאב בטן חזק מאוד. נשלחתי למיון, שם עשו לי רק בדיקת דם וחזרתי הביתה עם מרשם לפפברין כיוון שהכל בבדיקות היה תקין. אתמול בלילה הכאב תקף אותי שוב. זהו כאב חזק מאוד, שעוצמתו לא משתנה בשום תנוחה. זה מלווה בבחילות וסחרחורות וחולשה. הכאב נמשך עד לכשעה וחצי עד שעתיים לאחר שאני לוקחת את הפפברין. מה זה יכול להיות? זה יכול להיות התכווצויות במעי ואם כן אז ממה זה נובע ואיך מטפלים בזה? תודה.

שלום רב, כאבי בטן יכולים להגרם ממספר רב מאד של סיבות, כולל בעיות בדרכי העיכול, בדרכי השתן, במערכת הגניקולוגית, ועוד ועוד. לא ניתן לענות ביסודיות על השאלה מה גורם לכאב באינטרנט. אם הכאב נמשך מומלץ לפנות שוב לבדיקה.

שלום, רציתי לדעת אם מותר להשתמש במשחה זו גם בהריון,מכיוון שאני מתכננת הריון בתקופה הקרובה וסובלת מפיסורה האם אפשרי להיות בהריון כשיש פיסורה או שזה יגרום לי למצב גרוע יותר, אולי פיסורה גדולה יותר ? תודה

סיגל שלום, אין מידע רפואי אמין על שימוש בניפדיפין במשחה בזמן ההריון שכן הנושא לא נבדק היטב. תאורטית לא צריכה להיות בעיה ניכרת שכן התרופה נספגת לזרם הדם רק בכמות מועטה. החומר הפעיל משמש לעיתים גם לטיפול בסיבוכי הריון שונים ונחשב לבטוח, אך בשלב מאוחר של ההריון. הריון עצמו לא מחמיר פיסורה, אך שינויים בהרגלי יציאה הקשורים בהריון יכולים לגרום לכך, ולכן חשוב מאד להקפיד במהלך ההריון על ריכוך יציאות (כלכלה עשירה בסיבים, תוספי סיבים מסחריים, שתיה מרובה, וכד')

High grad of displesia ..... בבדיקה ראשונה שיגרתית בגיל 50 שנעשתה לי בגיל 50 . הפוליפ נכרת .... והומלץ לעשות קולונוסקופיה נוספת בעוד 5 שנים ... בינתיים במהלך כשנה וחצי הבאות התגלה גידול ממאיר 6 ס"מ בחלחולת ( הגידול נבדק על ידך.. ) שאלתי - האם המלצה של המכון לעשות בדיקה קולונוסקופיה נוספת לאחר 5 שנים הינה המלצה מיקצועית נכונה מצד המכון והרופא שעשה את הבדיקה ? . האם ניתן לבדוק אם היה פספוס של הגידול בבדיקה הראשונה ? . שירות מילואים מהנה- ובטוח - זאביק.

זאב שלום, 1. אין דרך לבדוק האם הגידול היה שם כבר בבדיקה לפני שנה וחצי ופוספס (דבר שיכול לקרות בכל סוג של בדיקה רפואית ובכל רמת מיומנות של בודק) או שלא ניתן היה לזהותו אז. 2. לאחר כריתת פוליפ בסיכון גבוה אנו נוהגים לחזור על הבדיקה לאחר כשנה, אולם למיטב ידיעתי אין הוראות מחייבות וגורפות בנושא זה. החלמה מהירה

ד.נ. בזמנו עברתי אנוסקופיה, והיא הייתה כרוכה בכאב בלתי נסבל. ייתכן שאצטרך לעבור שוב בדיקה מכאיבה זו. האם ניתן לעבור אותה בטשטוש/אילחוש? כמו כן, האם ניתן לעבור רקטוסקופיה(שהיא, בוודאי, מכאיבה עוד יותר) בטשטוש/אילחוש? תודה. אלעד

אלעד שלום, אין סיבה שבדיקת אנוסקופיה (שאולי אינה נעימה) תכאב מאד, אלא אם אתה סובל מבעיה כלשהי באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, שגורמת לבדיקה להיות כואבת. במצבים שהבדיקה כרוכה בכאב בלתי נסבל, ויש צורך לבצעה, ניתן לבצעה בהרדמה בחדר ניתוח.

דוקטור בוקר טוב, האם תשובתך בתוקף גם כשיש צורך ברקטוסקופיה? כלומר, האם גם בבדיקה זו אין מנוס מלהזדקק להרדמה מלאה, כאשר היא נדרשת ויש יסוד לחשש מפני כאבים בלתי נסבלים במקרה שתתבצע ללא אילחוש? האם לא ניתן להסתפק באילחוש, או האם אילחוש איננו יעיל - לא לרקטוסקופיה ולא לאנוסקופיה? אלעד

רציתי לשאול, מה יכול להיות גוש קטן בצואה שנראה כמו חתיכה של איבר פנימי כמו כבד חי למשל . תודה

שוני שלום, קשה לי מתאורך להבין בדיוק ממה את/ה סובל, אבל אם זה מאורע חד פעמי לא הייתי נלחץ מדי. אם מדובר באירועים חוזרים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם אי-נוחות שמרגיש המנותח היא מסוג שמרגישים אצל רופא שיניים, כלומר המטופל לא מרגיש את הכאב אך מרגיש ש"עושים משהו בפה שלו"? תודה מראש על תשובתך, סקרן

זה משתנה ממטופל למטופל. יש כאלה שסובלים ניתוחים כאלה היטב בדומה לטיפולי שיניים ויש כאלה שסובלים יותר. הבעיה היא שקשה לחזות מראש מי יסבול יותר ומי פחות.

האם כדאי לנסות את הטיפול בשום? שורף ומגרד ומעיר בלילה , האם זה אומר תולעים או יש אפשרות אחרת?

יקיר שלום, איני מכיר את הטיפול בשום וגם לא הבנתי בדיוק ממה אתה סובל. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני חודשיים אחרי לידה. יש לציין שעדיין יש יש טחורים. עש לפני יומיים סבלתי מעצירות וקושי ביציאות. אתמול שמתי לב שהיציאות התרככו אבל יש ריר צהבהב ביציאהץ האם זו סיבה לדאגה? אגב אני גם מניקה. תודה, מירי

מירי שלום, אם הריר הוא הסבל היחיד שלך זה לא נשמע לי מדאיג במיוחד. חשוב מאד להקפיד על ריכוך יציאות, ראי להלן. אם יש סבל ניכר יותר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

כבר מספר שבועות שהחלק העליון בפי הטבעת שלי נפוח. יש לציין שיציאות שלי סדירות ורגילות, מעולם לא סבלתי מטחורים, או מדימום בצואה. אני בת 26, אבי נפטר לפני שנים רבות מסרטן המעי הגס. לפני כשנה עשיתי בדיקת קולונוסקופיה, אשר נמצאה תקינה. ברצוני לדעת האם הנפיחות יכולה להיות קשורה לסרטן מעי הגס? ומה בכלל יכולה להיות משמעות הנפיחות? תודה

נועה שלום, גולה כפי שאת מתארת לא אופיינית לגידולים (ואם עברת קולונוסקופיה הסיכוי שיש לך גידול אפסי), אך יכולה להחשיד לטחור או לאבצס. אנא פני בהקדם לבדיקת כירורג.

ברצוני לציין כי הנפיחות נראת כמו קפלי עור בצורת פרח, שפשוט בולטים החוצה

כמו כן ברצוני לציין כי הנפיחות מעולם לא גירדה לי או גרמה לאי נוחות

אבקש יעוץ נוסף, אם אפשרי, לאור המידע הנוסף שרשמתי

שלום, לפני שבוע התחיל לי גירוי בפי הטבעת. היום מיששתי את האיזור וגיליתי שהתפתחה לי מין גולה בצד של פי הטבעת. מה זה יכול להיות? האם זה יכול להיות פוליפ? או חס וחלילה משהו סרטני?

אפי שלום, גולה כפי שאתה מתאר לא אופיינית לגידולים אך יכולה להחשיד לטחור או לאבצס. אנא פנה בהקדם לבדיקת כירורג.

שלום ד"ר זמורה, בבקשה הסבר לי מה ההבדל בין דלקת חריפה לדלקת כרונית בבדיקת ביופסיה שנלקחת מהאיליום. תודה

דלקת כרונית נגרמת פעמים רבות עקב מחלות דלקתיות כרוניות של המעי כגון מחלת קרוהן, ודלקת חריפה נגרמת לרוב על ידי תהליכים לא כרוניים כגון זיהומים שונים.

אובחנה לי דלקת חריפה בקיבה ובאיליום (בנוסף ל2 כיבים קטנטנים) בביופסיה. זאת פעם שלישית שנראתה דלקת באיליום \(פעם 1 בקולונוסקופיה, גסטרוסקופיה פעם 2בקפסולה, ופעם 3 לפני שנתיים). בשל מדדים של דלקת מעל הנורמה אבל לא גבוהים בטירוף, אינני מקבלת טיפול הולם ואני סובלת. (רמת הפריטין שלי הולכת ויורדת. כרגע 10). אינני יודעת יותר מה לעשות. כרגע הרופא המליץ לחזור על כל הבדיקות הפולשניות, ואני ממש לא רוצה. מה אפשר לעשות? האם דלקת חריפה לאורך שנים רבות אינה מראה על קרוהן באופן ודאי?? HELP

לד"ר שלום רב, עברתי לפני 3 שבועות ניתוח אבצס סביב פי הטבעת המצב כרגע שיש לי נפיחות כמו פצע על התפרים בעצם לא תפרו זה נסגר מעצמו הבנתי שלפעמים קורה בניתוח כזה שמתפתחת פיסטולה האם הנפיחות האדומה הזאת שצצה לי היא אכן הפיסטולה זה מאוד שורף האם ניתן להיפתר מזה ע"י אנטיביוטיקה או משחה על מנת שזה לא ימשיך להתפתח ולמנוע ניתוח נוסף לתשובתך אודה

רחל שלום, נפיחות כפי שאת מתארת יכולה להיות חלק מתהליך ריפוי פצע תקין לאחר ניקוס אבצס, יכולה להצביע על התפתחות אבצס חוזר עקב סגירה מוקדמת מדי של העור לפני שהרקמה הפנימית יותר נרפאה, ויכולה להצביע על התפתחות פיסטולה. מומלץ להקפיד על רחצה של הפצע מספר פעמים ביום, ואם אין הטבה, להבדק על ידי הכירור המטפל / כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

ד"ר זמורה שלום עד כה הומלץ לי בדיקות פולשניות. אילו בדיקות לא פולשניות ניתן לבצע כדי לברר מדוע יש בעיה בהתרוקנות הקיבה? חוץ מאולטראסנד בטן שכבר ביצעתי ויצא תקין. (מה בד"כ יכול לגרום לתופעה זו?) האם כדורים יכולים לרפא את הבעיה? אשמח אם תוכל לעזור לי

להערכתי ביצעת את הבדיקות הלא פולשניות להערכת התרוקנות הקיבה, אך הייתי חוזר וממליץ כי תפני לגסטרואנטרולוג עם התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול.

תודה רבה דוקטור על תשובתך

לד"ר זמורה, שלום רב, מצאתי מאמר של פרופ' ארגוב שבו מוצגות תוצאות הניצוח לפי שיטתו http://www.gm-hospital.com/html/pdf/argon_am_j_surg_july_2001.pdf התוצאות נראות מצוינות. שאלתי היא: מדוע הוא היחיד בין הכירורגים שמשתמש בשיטה הזאת? האם הסיבה לכך שימוש בהרדמה מקומית ולא בכללית? או יש סיבות אחרות? תודה מראש על תשובותך, סקרן

שלום רב, אני מכיר מאמר זה ומכבד ומעריך את עבודתו של פרופ' ארגוב. בכל זאת, מרבית הכירורגים הקולורקטאלים בארץ כמו גם ברוב העולם חשים שבניתוח בהרדמה מקומית נגרמת לחלק מהחולים אי נוחות ניכרת, ואף נסיוני האישי מצביע על כך. מסיבה זו, לאנשים בבריאות טובה, בהם הסיכון בהרדמה כללית קצת יותר נמוך מהסיכון לנהוג בכביש הראשי לבית החולים, אנו נוטים להציע הרדמה כללית למרבית ניתוחי הטחורים. ניתן, ואנו אף עושים זאת מפעם לפעם, לבצע ניתוחי טחורים בהרדמה מקומית למטופלים בהם הסיכון ההרדמתי גבוה, או במטופלים שמעדיפים טכניקה זו על אף שהם מודעים לאפשרות של אי הנוחות שלעיתים יכולה להיות כרוכה בכך.

שלום, ד"ר זמורה האי-נחות שמרגיש המנוטח היא מסוג האי-נחות שמרגישים אצל רופא שיניים, כלומר לא מרגישים את הכאב אך מרגישים ש"עושים לך משהו"? תודה מראש, סקרן

שלום ובוקר טוב מדוע הכירורג אומר לי שחשוב מאוד שאני יעשה יציאה כול יום ? בברכה

משסיימת תקופת החלמה ראשונית מהניתוח (מספר ימים הראשונים), אין חשיבות רבה לתכיפות היציאות, פרט לאי נוחות שיכולה להגרם לך כתוצאה מעצירות. פוסה היא האיזור האנטומי שבו נמצאת השחלה.

שלום רב אני בן 49 הפסקתי לעשן לפני שנה מאז אני סובל עציריות די חזקה לפני כמה ימים התחיל לי דימום קצת בזמן היציאה יש סיפור של סרטן למיפה ,ולאחותי סרטן מעי גס חשוב לי לומר שעברתי צינטור עורק ימני לפני חצי שנה ועורק שמאלי עם 3 תומכים ועם פלאבקס לפני חודשים וחצי הנני נוטל כדורים באופן קבוע של הצינטור נורמטין ,גלוקופז ,סימבוקור ,מיסקופרין ,נורמטין , הנני נורא מודאג מימה זה יכול להיות???? המתי אוכל אוכל לעשות קולונוקופיה מאחר ועברתי צינטור.??.? לפני חודשים וחצי ???. אבחנות הרופא rectal bleeding weightloss constipation מה אמרות האבחנות הללו.?? של הרופא מימה זה יכול להיות הנני נורא מודאג עישתי גסטרו לפני כ5 שנים הכול היה תקין ולפני כ6 חודשים בדיקת צוואה סמויה הכול היה תקין מימה זה יכול להיות ואיך אוכל להקל על התופעות של העצירות והגזים והדימום שאומנם טיפ טיפה .??. ועוד כמה זמן אוכל לעשות גסטרו.??הרופא טוען שזה לא פיסורה או טחורים חיצונים ואין עקבות דם על סמך בדיקה רדיקאלית אנא עיזרו לי בבקשה

שלום רב, בעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לדימום מפי הטבעת ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים או מפיסורה ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. אין לנו דרך להבדיל בין אלו על פי אופי הדימום בלבד, ויתכן בהחלט שהדמם שלך נובע מטחורים פנימיים לדוגמא, גם אם אין כאב, וגם אם בזמן בדיקת האצבע לא היה דם על הכפפה, אך לא ניתן לשלול מקור דמם במעי הגס. אם יש לך אחות עם סרטן מעי גס, הייתי עושה קולונוסקופיה מלאה בהקדם (מומלץ להתייעץ עם הקרדיולוג אם ניתן להפסיק את הפלביקס, ואם לא, ניתן לבצע קולונוסקופיה אבחנתית ללא הפסקת פלביקס ורק אם יש ממצא להפסיקו ולבצע בדיקה לביוספיה). אם זו תהיה תקינה, והדמם ימשיך להציק, ניתן וכדאי להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לאתר מקור דמם אפשרי באיזור פי הטבעת כגון טחורים. בברכת בריאות שלימה.

אבי בן 74 יש לו בעיה של יציאה פעם בשבועיים וגם אז היא קשה ושום דבר לא עוזר לו,נוסף לכך הוא אוכל כרגיל אך ירד 6 קג בתקופה האחרונה האם יש מקום לדאגה ?

מיכל שלום, אם הרגלי היציאה האלו של אביך מהווים שינוי היחס למה שהיה רגיל בעבר, מומלץ בהחלט לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור, על מנת לוודא שאין סיבה הדורשת טיפול.

ד"ר זמורה שלום רב! אבי אחרי ניתוח של הוצאת גוש מהרקטום. אחרי הניתוח נמצא T2N0M0. רציתי לדעת מה אחוזי הריפוי בשלב זה? עוד כמה זמן יש לאבי לחיות עם ממצאים כאלה. תודה רבה. נעמה

נעמה שלום רב. איני יודע היכן היה ממוקם הגידול, האם התשובה הפתולוגית היא לאחר ניתוח בטני או דרך פי הטבעת, והאם ניתנה קרינה לפני הניתוח או לא. בכלליות ניתן לומר שסיכויי הריפוי המלא של מחלת סרטן הרקטום בשלב כפי שצינת הם גבוהים, לרוב מעל 60%, כך שיש סיכוי טוב שלא מחלת הסרטן תקבע את אורך חייו של אביך.

הגידול היה ממוקם בחלק האמצעי של הרקטום קרוב לפי הטבעת, התשובה הפתלוגית היא לאחר ניתוח בטני, ניתנה קרינה לפני הניתוח. תודה נעמה.

שלום רב לפני כשבוע עברתי פעמיים לפרוסקופיה הראשונה לטיפול באנדומטריוזיס והשניה לאחר יומיים מהיסבה פלסים מרובים במעי דק וגס מה הן הסיבות לפלסים מרובים ? וכי בלפרוסקופיה השניה היתה תקינה וכי נאמר לי שהמעי לא עבד מה פירוש? רקע :בת 27 כריתת כיס מרה וכריתת תוספתן FMF רקע ארוך שניראה לי שתיזכור אושפזתי במחלקה כירורג ב מס פעמיים הסיגמה דבוקה לדופן האגן השמאלי ונוצר מעין קיפול של לולאת הסיגמה מה זה סיגמה ? מימין שחלה דבוקה לאגן מכילה נוזל שוקולדי עם מוקדים שטחיים עליה ןעל הפריטוניאום עם מוקד עמוק בוצע הפרדת הידבקויות מלאה תוך זיהוי השופכן הימני צריבת מיטת ציסטת השחלה בוצעה הפרדת השחלה מהפוסה וקיבוע זמני ע"י תפר לדופן בטן כריתת הפריטוניאום המעורב בשלמותו בסיום הניתוח צריבת מוקדיים שטחים באזור ה US יומיים לאחר לפרוסקופייה בשל כאבים רגישות גירוי ציפקי והקאות בוצע צב"ס פלסים מרובים במעי דק וגס בוצע לפרוסקופיה שניה וסקירה תקינה מהן הסיבות לפלסיים מרובים ?וכי לאחר לפרוסקופיה שניה הרגשתי טוב יותר ונאמר לי שעליי לעשות יציאות כול יום נאמר לי שזה חשוב במקרה שלי אשמח לדעת מה גרם לכול הבלגן הזה וכי אם עליי להיות במעקב של כירורג פרט לגניקולוג ואם אני צריכה דיאטה מסוימת ובמקביל מה המשמעות של מעיים לא עבדו בכבוד רב רעות ע

רעות שלום, הניתוח הראשון שעברת נשמע כמו ניתוח בו בוצעה "הרבה עבודה" בבטן, בגישה לפרוסקופית. לעיתים מעי מגיב לניתוח בשיתוק זמני, וככל שהניתוח יותר גדול הסיכוי לכך גובר. הפלסים אותם ראו בצילום היו סימן לשיתוק הזמני הזה, אך פלסים כאלו יכולים לעיתים להגרם גם מסיבוכים אחרים לאחר ניתוח, ולכן כנראה המנתחים שלך העדיפו לבצע לפרוסקופיה חוזרת לשלול סיבוכים אחרים, וברוך השם לא נמצאו סיבוכים כאלה. שיתוק זמני של המעי בשל ניתוח חולף לרוב לבדו לאחר מספר ימים. אינך זקוקה לדיאטה מיוחדת או למעקב כירורגי. החלמה מהירה.

ד"ר זמורה שלום אשמח אם תוכל להסביר מה פירוש הבדיקות הבאות: בשנת 2004 ביצעתי בדיקה בשם : מיפוי התרוקנות קיבה תאור הבדיקה והממצאים: בוצע מיפוי GE עם אוכל סולידי מסומן TC 99M SULFUR COLLOID. הודגמה הפרעה בולטת בGE במיפוי: רנטציה כשעה לאחר אכילת 94%( נורמה פחות מ 60%) ו 280= T 1/2 דקות ( נורמה פחות מ 72 דקות) לסיכום: הפרעה ב GE כנ"ל. בשנת 2007 ערכתי בדיקת ושט קיבה ותרסריון ממצאים: הודגם מעבר תקין של החומר ניגודי דרך הושט לקיבה. גבולות ורירית הוושט תקינים ואין עדות לרפלוקס או בקע סרעפתי קיבה במנח רגיל עם גבולות חלקים מכילה שרדי אוכל. פרסטלטיקה סדירה. היתרוקנות מהקיבה תקינה. בצל התרסריון בצורה רגילה. וקשת התרסריון תקינה. הודגם מעבר טוב למעי הדק. שאלתי- האם בעייתי נובעת מהקיבה או מהמעי? מה לדעתך יכול לגרום לכך? אני פוחדת לבצע בדיקות פולשניות כמו סידמוסקופיה, גאסטרוסקופיה , מנומתריה וכו' סובלת מבטן נפוחה (לא משנה מה אוכלת או לא אוכלת)כאבים עמומים מרום הבטן ובשנתיים האחרונות כאבים בבטן התחתונה (הרגשה שאני במחזור כל הזמן) איזו בדיקה לא פולשנית אני צריכה לעבור שתוכל להסביר בצורה הטובה ביותר את הגורם לבעייתי. המון תודה לך.

אורית שלום, 2 הבדיקות שציינת בודקות את מערכת העיכול העליונה, דהיינו את הקיבה, ולא את המעי. תוצאות הבדיקות מצביעות על התרוקנות איטית של הקיבה. ממצא כזה יכול כשלעצמו להסביר לעיתים תלונות כפי שאת מתארת, אולם לעיתים הפרעה בתנועתיות הקיבה יכולה להיות משולבת עם הפרעה בתנועתיות המעי. ממליץ לפנות לגסטרואנטרולוג עם התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול (יש התמחות כזו!) לבירור והכוונת הטיפול.

שאלתי היא - אניאמור לעבור ניתוח כריתת החלחולת , מהוא הפאוץ אותו אתם יוצרים, ומהו תיפקודו ?

זאב שלום, החלחולת (הנקראת גם רקטום) היא חלק המעי הגס הסופי המתחבר לפי הטבעת. איזור זה הוא באופן טבעי יותר גמיש, ויכול להתרחב כשמגיעה יציאה, וכך לאפשר לנו להתאפק עד שנוכל לגשת להתפנות. לאחר שכורתים את החלחולת משחזרים אותה על ידי חיבור מעי גס המצוי באופן טבעי מעל החלחולת אל פי הטבעת. למעי זה אין את הגמישות שיש לרקטום, ולכן בתקופה הראשונה אחרי הניתוח (עד כשנתיים) יכול להיות קושי מסויים להתאפק ותחושת צורך להתרוקן כבר בכמויות קטנות. בכדי לשפר זאת, יוצרים (כשמתאפשר טכנית) פאוץ', שהוא בעצם מעי גס המקופל על עצמו בצורת האות J, שיוכל לאגור יותר יציאה ולהקטין את תחושת הצורך בהתרוקנות. בהצלחה!!!

מדובר על ילד בן שנתיים שסובל מגיל חצי שנה מ"קוליטיס" מטופל בשניידר באישפוזים ,קיבל בעבר גם מנת דם . בביופסיה לא התקבלה תשובה חד ששמעית שזה "קוליטיס" !!!! טופל ב "פנטזה" "אימורן" "יומירה" ללא הטבה. הדבר היחיד שעוזר זה סטרואידים. יש דילמה לגבי "ציקלוספירון" .(אם רשמתי נכון) העצה של הרופאים היא להוריד את המעי הגס ואחרי 3 חודשים לחבר למעי הדק .רוצים להביא מומחה מארה"ב עם ניסיון רב יותר בניתוחים אלו. אני שואל את השאלות במקום חבר שלי שאינו משתמש באינטרנט , האם יכול להיות שזה לא "קוליטיס" ויש בדיקה או רופא עם הרבה ניסיון שיתן אולי טיפ שלא קיבלו עד היום ?? אם זה לא "קוליטיס" מה זה כן יכול להיות ? אם זה כן ,אז רק ניתוח יכול להציל את הילד ?? תודה מראש

איאר שלום, בכלליות ניתן לומר שקוליטיס שמקורה במחלת מעי דלקתי נדירה בגיל כה צעיר, אך לא בלתי אפשרית. מאותו טעם, אין רופא שיש לו נסיון רב בטיפול בקוליטיס בגיל זה, שכן מדובר כאמור במצב נדיר. מעבר לכך איני בקיא בפרטי המקרה ולא יהיה אחראי מצידי לתת יעוץ פרטני לגבי הטיפול המומלץ על גבי האינטרנט.

תודה אישתי אובחנה אחרי אולי 20 שנה כחולת fmf האם יכול להיות שהילד סובל ממשהו אחר והולכים עם כותרת שמתאימה לסימפטומים ?? אישתי מקבל "קולכיצין " שגם קשור איכשהו למצב דלקתי . רעיון מופרך שלי , האם "קולכיצין" יכול לתפוס במקרה כמו של הילד ? תודה וערב טוב

שאילה לדר' זמורה ולכל מי שמכיר: אני מחפש רופא-אונקולוג טוב בתחום סרטן המעי-הגס/כבד מאוד דחוף !!!!!!!!!!!

פרופ רן אורן, בית חולים איכילוב מכון גסטרו

ולאד שלום, אני מבין את מצוקתך, אך פורום זה לא נוהג להמליץ על רופא זה או אחר. מומלץ לפנות לאונקולוג המומחה לאונקולוגיה של דרכי עיכול, ובכל המרכזים הרפואיים המובילים בארץ יש מומחים בתחום זה. שלחתי לך במיל האישי שם של אחד מני רבים טובים בתחום זה.

שלום, לפני מספר ימים מלבד טחורים שאני סובלת התחיל לי גם פיסורה. התחלתי לקחת משחת נפידין ולאחר שבוע של כאבים ומשחת נפידין שהשתמשתי בה במשך שלושה ימים יש לי הקלה רצינית. רציתי לדעת אם ברגע שזה עובר האם להפסיק עם משחת הנפידין או צריך להמשיך להשתמש בה למשך חודש . שאלה נוספת האם יתכן שכתוצאה מקשירת טחורים נוצר מצב של פיסורה ? זה פשוט קרה אחרי . תודה

יונית שלום, ההמלצה המקובלת היום היא שאם ישנה הקלה ניכרת בשימוש בניפדיפין מומלץ להשלים קורס טיפולי של 4-6 שבועות, ואז לנסות להפסיקה. קשה לומר אם הפיסורה היא תוצאה של קשירת הטחורים, או שאותם תנאים שגרמו לטחורים כגון יציאות קשות גרמו גם לפיסורה. האפשרות השניה סבירה יותר. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אני אילנה בת 33 והרופא אמר לי לשתות פעמיים ביום את התרופה פרוגרד פוליק בגלל שיש לי רמת ברזל נמוכה. רציתי לשאול האם יתכן שכדור זה גורם לכאבי בשרירים של הרגליים כי יש לי כאבי רגליים חזקים אז האם זה יתכן? ורציתי לשאול גם מהי הסיבה לכאבי רגליים חזקים ומהם תופעות הלוואי של כדור זה? תודה

אילנה שלום, שאלתך אינה בתחום העיסוק של פורום זה. נסי בפורום יעוץ תרופתי של דוקטורס: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-2202,m-Doctors,a-Forums.html

שלום לאחרונה יש לי כאבים באיזור פי הטבעת וגיליתי אף דימום. כשהסתכלתי עם מראה, ראיתי שיש מין חתיכת עור נפוחה באיזור, ממש כאילו "ופלטה מתוך פי הטבעת". אשמח לדעת מה יכולה להיות התופעה, עוד לא הייתי אצל רופא.

פלוני שלום, נפיחות מלווה כאבים כפי שאתה מתאר יכולה להגרם ממגוון של סיבות. הממצא שאתה מתאר יכול להתאים לטחור חיצוני או לטחור פנימי צנוח, אך יכול גם להחשיד לבעיות אחרות כגון אבצס באיזור פי הטבעת. בעוד טחורים הם רק בעיה של איכות חיים, אבצס יכולה להיות בעיה המחייבת טיפול, ולכן המלצתי היא להתגבר על הבושה ולגשת להבדק בהקדם.

שלום רב , לפני שבוע החל אצלי גרד בפי הטבעת , במיוחד בבוקר ולפני יציאה , היציאות תקינות , קיבלתי 2 משחות מפרוקטולוג , בינתיים ללא הועיל , היום אומנם יותר הרגשת כוויה מאשר גרד , המשחה השניה היא היקומיצין , היום ממש שרף י בכל האזור , בנוסף בעזרת מראה נראה כאילו משהו "יצא" מאזור פי הטבעת , הרופאים אמרו שראו שיש גרד ושהעור מגורה , ונתנו את המשחה, מה לעשות ??.במיחד שהפרוקטולוג אמר שהסיבה גם יכולה להיות תחילתה של סוכרת ??? בתודה טל

טל שלום, סכרת חדשה שלא היתה ידועה קודם לכן היא אחת הסיבות היותר נדירות לגרד בפי הטבעת, כך שהייתי מרגיע כרגע קצת את הלחץ בנושא זה (מה גם שניתן למדוד את רמות הסוכר בצום בקלות רבה בכל קופת חולים). לרוב הסיבה לגרד אנאלי אינה זיהום חיידקי של העור, ולכן משחות אנטיביוטיות כפי שציינת לרוב אינן יעילות. המשחה היעילה ביותר ברוב המקרים של גרד היא פשוט משחת הגנה לעור כנגד תפרחת חיתולים, כמו שמורחים לתינוקות. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

שלום ד"ר, אני בת 42 וסובלת הרבה זמן מכאב חד באזור העכוז כאב פנימי שגורם לי לכאב עז שבא והולך. עשיתי בעבר בירורים גנקולוגים שהצביעו על מיומה לא גדולה במיוחד שהרופא אמר שאין צורך להוציאה ..לפחות בשלב הזה,אבל על סוג הכאב נמסר לי שהוא מצביע כנראה על אנדומטראוזיס אך לא ניתן לדעת בלי לפרסקופיה ,במקביל ערכתי בירור אצל גסטרו בגלל תלנות אחרות באותו אזור והוא שלח אותי לבדיקת קולנוסקופיה שהעידה על טחורים פנימיים אני כבר לא יודעת לאן לפנות בנוגע לכאב הזה כי אני קוראת שיש בעיות שקשורות לרצפת אגן ובדומה ואני לא ממש יודעת לאן לפנות כשהכאב מגיע בעוצמתו זה ממש בלתי נסבל. שמתי לב שמופיע לרוב או אחרי קיום יחסים או לפני מחזור על מה יכול להעיד? תודה

שלום, צר לי לשמוע על כאביך. כאבים אגניים כפי שאת מתארת יכולים אכן להגרם ממגוון סיבות, כולל סיבות גניקולוגיות כגון אנדומטריוזיס (תיזמון הכאב מחשיד לכוון זה) וסיבות הקשורות לתפקוד רצפת האגן. אם מבחינת הגניקולוגים אין אבחנה ברורה המסבירה את הכאב, יתכן שכדאי להבדק גם על ידי מי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים בבדיקת איזור זה, בירור תפקוד רצפת האגן, ואפשרויות הטיפול.

אני סובלת מעצירות חלק נכבד מחיי, אך לא תמיד. לאחרונה חזרה לי בעיית העצירות. אני מנסה כעת להעזר בכדורים על בסיס טיבעי להקלה בעצירות. במקביל לפני יומיים התחלתי לחוש כאבים וגיליתי שמקור הכאב הוא בבליטה שצצה בסמוך לפי הטבעת. הכאבים מהאיזור הנ"ל מלווים אותי כל הזמן. פניתי לקופת החולים שלי לקבוע תור לפרוקטולוג, והתור המוקדם ביותר שיכלו לקבוע הוא לעוד חודש כמעט. גם רופא המשפחה שלי במקרה בחופש בשבוע הקרוב. מה עלי לעשות? האם עלי לחכות חודש כדי למצוא פתרון? כיצד אפשר להתגבר בינתיים על הכאב, והאם לזמן שעובר אין משמעות בהרעת המצב? תודה מראש...

לרמתגנית שלום, כאבים כפי שאת מתארת יכולים לנבוע ממגוון סיבות, השכיחות ביניהן הן פיסורה וטחורים עם קרישי דם. על מנת לאבחן את סיבת הסבל יש צורך בבדיקה. לצערי התור בקופת חולים היא בעיה בירוקרטית שאין לפורום זה דרך לפתור אותה. מומלץ בינתיים להקפיד מאד על ריכוך יציאות על ידי תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 10-12 כוסות שתייה ליום), ניתן ומאד מומלץ גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. במקביל לבירור סיבת הכאב, מומלץ מאד לברר גם מדוע את סובלת מעצירות לעיתים קרובות ולטפל גם בכך, שכן עצירות נוטה לגרום לבעיות מעין אלו בפי הטבעת. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול.

ראשית תודה רבה! בסופו של דבר הופנתי בדחיפות לניתוח בבית החולים לאחר שהסתבר שהיה מדובר באבסס. עם זאת, בעית העצירות, כפי שהיטבת להבין בעצמך, עדיין קיימת, ואני מתכוונת לקחת לתשומת לבי ולהתייחס ברצינות לכל המידע החדש שקבלתי ממך בתשובתך, בתקווה לפתור סוף סוף את הבעיה. ושוב, אני מודה לך מאד על תשובתך !

שלום רב, יש לי שני שאלות בנושא טחורים: 1. האם בעיית טחורים יכולה להעלם מעצמה (כלומר ללא טיפול) באופן כליל? 2. האם בעיות טחורים שמטופלות יכולות להפתר באופן מלא ללא סיכוי שיחזרו? רב תודות, רני.

רני שלום, טחורים היא בעיה מציקה הפוגעת באיכות החיים. למרות שהטחורים עצמם לא יעלמו מעצמם, הסבל שנגרם מהם בהחלט יכול להעלם באמצעות טיפול שמרני בהקפדה על הרגלי תזונה והתרוקנות נכונים. אם אין הטבה מספקת אנו מציעים טיפולים כירורגיים לטחורים (ויש קשת של טיפולים כאלה), שיכולים לפתור את הסבל הנוכחי הנגרם מהטחורים. שמירת תוצאת הטיפול לטווח ארוך תלויה בעיקר בשמירה על הרגלי חיים נכונים שצויינו לעיל. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב, לאחרונה היו לי לחצים ברקטום וברחם בעת ובעונה אחת, שמתי לב שתמיד הייתה מעורבות ביציאה, יש לי עצירות, הכל היתחיל בנסיון להיתרוקן ללא הצלחה.. ומאז הסבל כבר שבועות, פעם אומרים לי אולי זה תחורים פנימיים, ופעם הרחם אמרו שהיה לי ביוץ עם גופיפ הוב, וזה מאוד כואב, לאחר מכן שוב כאבים, יש מן לחץ ברחם וברקטום בייחד...היות ויש לי פוליפ קטן ברחם ואני צריכה להסירו בהיסטוסקופיה ניתוחית, האם אז יכולה להיפתר הבעייה..אני בת 52 מקבלת אספרין בגלל אוטם קטן בראש, ומיקרואדנומה בהיפופיזה עם הפרשת פרולקטין, יש לי גם תיסמונת המעי הרגיז, לפני כשנתיים עשיתי קולונסקופיה שיצאה תקינה...

ליה שלום, לא סביר שפוליפ קטן ברחם גורם לקשיי התרוקנות, וגם טחורים פנימיים לרוב אינם גורמים לקשיי התרוקנות. הייתי מציע לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן או לתנועתיות מערכת העיכול לבירור תפקוד סיבת הקושי בהתרוקנות והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום שמי הלנה ואני בת 34. אני סובלת מחוסר ויטמין b12 וממוגלובין נמוך שהוא 10 ומחוסר ברזל. אני סובלת מחתכים וסדקים עמוקים על הלשון. והרופא נתן לי טיפול של כדורי ברזל שנמשך 3 חודשים ולאחר שנה עשיתי שוב בדיקות דם והם הראו מוגלובין 10 כך שבמשך שנה לא שתיתי ברזל כי הרופא אמר לי להפסיק את הטיפול לאחר 3 חודשים כי המוגלובין עלה ל- 13. יש לי גירודים איומים בפי הטבעת ורציתי לשאול האם יש קשר בין זה לבין חוסר הברזל. וגם אני שוכחת דברים והרגליים כואבות לי כל כך חזק ונופלת לי שיניים. מה אתה מציע לי לעשות במצב כזה?

הלנה שלום, לא ידוע לי על קשר בין גרד בפי הטבעת לבין חסר ברזל. בנושא הגרד כדאי לפנות לכירורג קולורקטאלי להכוונת הבירור והטיפול. בכל שאר הנושאים כדאי לפנות לפנימאי לבירור. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

שלום, אני בן 24 ולפני כשבוע התפתחה אצלי מעיין ג'ולה נפוחה ממש צמוד לפי הטבעת... אם זה רלוונטי אז אני רוצה לציין שהחל מהשנה האחרונה סבלתי לסרוגין מדימומים קלים בזמן יציאות אך לאחרונה זה נעלם כמו כן, כעת אני נזכר, שהרבה פעמים בעבר בעת מאמץ ביציאות הופיעה לה נפיחות נקודתית סמוך לפי הטבעת שנעלמה לאחר מספר דקות עד שעה.. כרגע הכאבים מאותה ג'ולה נסבלים אמנם אך הדבר גורם לאי נוחות גדולה במיוחד בעת יציאות כאשר מן הסתם נוצר לחץ באיזור.. אינני יודע אם זהו טחור כי מעולם לא נתקלתי בזה בעבר, ולמען האמת אינני יודע איך נראה טחור לא פניתי לרופאת המשפחה עדיין בגלל אי הנעימות לא טיפלתי בבעיה בצורה משמעותית מעבר למקלחות חמות\קרות ושטיפת האיזור האם שבוע זהו זמן סביר והג'ולה היתה אמורה להיעלם? האם זהו בכלל טחור או משהו אחר? מה עליי לעשות? תודה מראש, אלמוני פלוני

שלום רב, הממצא שאתה מתאר יכול להתאים לטחור חיצוני או לטחור פנימי צנוח, אך יכול גם להחשיד לבעיות אחרות כגון אבצס באיזור פי הטבעת. בעוד טחורים הם רק בעיה של איכות חיים, אבצס יכולה להיות העיה המחייבת טיפול, ולכן המלצתי היא להתגבר על הבושה ולגשת להבדק בהקדם.

תודה על התשובה. האם על רופאת המשפחה שלי לבדוק אותי בעצמה או שהיא רק תוציא לי הפניה לרופא המתאים לתחום? (פרוקטולוג?) תודה

בסופו של דבר רופאת המשפחה קבעה (לאחר מבט חטוף) שמדובר בטחור ורשמה לי משחה בשם פרוקטוצורין רציתי לדעת האם המשחה אמורה להעלים את הטחור לגמרי? (אם הבנתי נכון זה אמור לנוון את התאים והם ינשרו לבד?) שאלה נוספת - האם ספורט (שאני עושה ולכן קצת הופתעתי שזה היה טחור) תורם למניעת טחורים? תודה