פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פרוקטולוגיה, כירורגיה קולורקטלית ומחלות מעי דלקתיות
הפורום עוסק בפרוקטולוגיה ובכירורגיה של המעי. מחלות המעי כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות.
5419 הודעות
5255 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

16/06/2008 | 08:11 | מאת: מישה

שלום, האם טחורים חייבים להיות רק בתוך פי הטבעת, או שיכול להיות גם באזור שבין פי הטבעת לנרתיק? האם טחורים נראים כמו בליטות קטנות בצבע של העור באזור זה (אדמדם)? והכי חשוב, האם טחורים יכולים לא לכאוב אלא רק לגרד ולהציק? הבליטה שנמצאת באזור המתואר לעיל קצת שינתה את צבעה לכחלחל ויצאה ממנה טיפת דם כשנגעתי בה קלות... מה זה אומר? אני אוכל להגיע לרופא משפחה רק בעוד מספר ימים, וגם זה לא הכי נעים, אז... תודה

17/06/2008 | 22:21 | מאת: ד"ר עודד זמורה

מישה שלום, טחורים יכולים להיות גם האיזור העור החיצוני של פי הטבעת (כולל לכוון הנרתיק), ואז הם נקראים טחורים חיצוניים. במקרים רבים הם אינם גורמים לכאבים. יחד עם זאת, איני יכול לבצע אבחנה על סמך תיאור באינטרנט בלבד, ומומלץ לגשת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

12/06/2008 | 22:05 | מאת: מיכל

שלום, אשמח לשמוע אם יש כאן מישהו שעבר קשירת טחורים אצל פרופ' משה מיכוביץ מת"א תודה

27/03/2011 | 21:28 | מאת: מיקי

אני עברתי אצל פרופסור מיכוביץ פרוצדורה כירורגית להוצאת כריש דם עקב פיסורה אנאלית ויש לי רק שבחים לומר עליו. גם כמנתח וגם כאדם. חמי עבר אצלו טיפול בקשירת טחורים והיה מרוצה מאוד

12/06/2008 | 19:41 | מאת: שם בדוי

מה הסימנים לכך שהמעי הדק צנח ? האם בכל מקרי צניחת הרקטום , הרקטום יוצא החוצה????????.

17/06/2008 | 22:18 | מאת: ד"ר עודד זמורה

פרולפס מלא של הרקטום כולל את יציאתו החוצה מפי הטבעת בעת מאמץ להתרוקנות, אך ישנו גם מצב שנקרא פרולפס פנימי, שאינו יוצא החוצה, ויכול לגרום לקשיי התרוקנות. מעי דק אינו עובר פרולפס בחוצה דרך הרקטום, אך יכול "לצנוח" לכוון אברי האגן כגון הרקטום או הנרתיק, ולגרום שוב לקשיי התרוקנות. לרוב ניתן לאבחן שני מצבים אלה בבדיקה הנקראת דפקוגרפיה.

12/06/2008 | 10:46 | מאת: bcd

אני לא בטוחה איך קוראים לבדיקה אבל זה בדיקה לבדוק את הלחץ על הסוגרים בפי הטבעת רציתי לשאול אם אני צריכה לשלם מחצית על הבדיקה או ש יש צורך לשלם באופן פרטי ברגע שעושים בדיקה כזאת?

17/06/2008 | 22:13 | מאת: ד"ר עודד זמורה

לבדיקה קוראים מנומטריה, ומאחר שאיני קשור לקופות החולים איני יודע מהם הסדרי התשלום עבורה.

10/06/2008 | 22:30 | מאת: יוסף

שלום. אני בן 27 ובימים האחרונים יש לי תחושה של גרד בתוך פי הטבעת ומספר פעמים בזמן ניגוב אחרי צרכים היה דם על הנייר. כמו כן היום הבחנתי בנוזל שקוף ודליל מאיבר המין בלי קשר לשתן או זרע. אשמח לשמוע חוות דעת. תודה

17/06/2008 | 22:11 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יוסף שלום, לא נראה לי שיש קשר בין התלונות שקשורות לאיזור פי הטבעת ובין ההפרשה מאיבר המין. לגבי נושא הדמם והגרד בפי הטבעת כדאי לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה, ולגבי ההפרשה מאיבר המין כדאי להתייעץ עם אורולוג.

10/06/2008 | 11:07 | מאת: חן

לאחרונה הבחנתי שהצואה שלי היא בצבע ירוק דשא האם זה בעיתי ומה אפשר לעשות בנידון? בתודה חן

17/06/2008 | 22:05 | מאת: ד"ר עודד זמורה

חן שלום, לא נשמע לי בעייתי ולא נראה לי שצריך לעשות משהו בעניין.

09/06/2008 | 16:30 | מאת: אדי

שלום רב מזה 10 חודשים אני סובל מכאבים איומים במהלך יציאה, גירודים לא מרפים כשעה אחרי היציאה ותחושה קשה בפי הטבעת שעתיים אחרי. הייתי אצל שני פרוקטו'ס מהבכירים ושניהם , בלתי תלויים, אומרים שאין שום ממצא והכל תקין.עשו אנאסקופיה (טראומתית עבורי) ולא ראו כלום. בינתיים הכאבים והסבל נמשך ומתעצם ואני כבר מתוסכל ומתחיל להתעצבן למרות הרוגע הנפשי התמידי שלי א. מי הכתובת הבאה שלי , כי רופאי פרוקטו לא יעזרו כנראה ב. מה הסיכוי שמדובר במשהו חמור פנימי יותר , אולי גידול במעי הגס או קטסטרופה כזו אני אגב סטרייט, 35, משקל ממוצע , ספורטאי מתמיד , אוכל בריא חי נכון תשובה מהירה אודה תודה אדי

17/06/2008 | 22:04 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אדי שלום, הסיכוי בגיל 35 יופיע גידול או "קטסטרופה" של המעי הגס ואשר יתבטא בכאבים לאחר יציאה, ולא יאובחן בבדיקת אצבע על ידי 2 פרוקטולוגים בכירים, קטן ביותר. הרבה יותר סביר שאתה סובל בכל זאת מבעיה מקומית, שיכולה אולי להיות בעיה בהרפית שרירי רצפת האגן או אולי בכל זאת פיסורה שפוספסה גם על ידי פרוקטולוגים מנוסים. ממליץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי (השם היותר עדכני למקצוע שכולל בתוכו גם פרוקטולוגיה) נוסף.

08/06/2008 | 21:24 | מאת: אסתר

האם מישהו יודע על תהליך טיפול או כל עזרה בנושא של עצב שריר בפי הטבעת שרק בשינה הוא נסגר ... אני מטופלת במרפאת כאב האם למישהו יש ידע בנושא?? תודה.

17/06/2008 | 21:55 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אסתר שלום, לצערי משאלתך אני מתקשה להבין את בעייתך. בכל מקרה, מאחר שבכל זאת מדובר בבעיה שקשורה לפי הטבעת, הייתי ממליץ בכל זאת להבדר גם על ידי כירורג קולורקטאלי או על ידי גסטרואנטרולוג עם התמחות ברצפת האגן.

05/06/2008 | 11:07 | מאת: עידו

יש לי שאלה שאולי תישמע קצת לא הגיונית ואולי כן אני סובל מפיסורה וגם מטחורים ולפעמים כשאני נותן קיבה לפעמים יש את החתיכה האחרונה שכאילו לא רוצה לצאת ואז היא נשארת בפנים ולאחר מכן שורף לי בפי בטבעת בפנים רציתי לדעת האם דבר זה יכול לגרום לזיהום ולדלקות בדרכי השתן וכתוצאה מזה קושי בהטלת שתן וצריבה ?

17/06/2008 | 21:53 | מאת: ד"ר עודד זמורה

עידו שלום, אין קשר בין פיסורה, טחורים או התרוקנות לא מלאה ובין דלקות בדרכי השתן.

03/06/2008 | 14:00 | מאת: יעקב סויסה

דוקטור שלום רב, קצת מביך אותי לדבר על זה, אבל אין לי ברירה. אני בערך בן 21, ואני כמעט בטוח שיש לי טחורים חיצוניים. אני מרגיש את זה בצד הימני של פי-הטבעת, כשאני מכווץ דוגמה, אני מרגיש את זה כואב, לא ממש ממש אבל מרגיש כאב מסויים. בדקתי את זה ואכן גם לפי תחושה וגם לי מראה, יש לי 2 צבירים, אחד קטן שאני לא מרגיש אבל אחר גדול יותר שאותו אני מרגיש, כמו שאמרתי הנ"ל בצד הימני. זה דיי חדש אצלי אפשר לאמר, עד לפני7-8 חודש לא הרגשתי את זה כל כך, אולי בצורה ממש ממש חלשה וגם אחרי היציאה זה עבר לי. אני מתבייש ללכת לטיפול ובדיקה. יש דרך כל שהיא שאפר אולי לנסות ולטפל בזה בצורה בייתית לפני טיפולים, שימוש בתרופות וניתוחים? תודה רבה רבה מראש דוקטור. (נ.ב: אני בהחלט מודה, שבמהלך השנים האחרונות דיי הפעלתי לחץ ביציאה, ובתקופה האחרונה התחלתי גם לאכול חריף.. אם זה משנה)

03/06/2008 | 23:13 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יעקב שלום, הטיפול הבסיסי בטחורים הוא להמנע ממאמץ ביציאות ולהקפיד על ריכוך יציאות בעזרת כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם) ובשתיה מרובה. אם הסבל יתמיד מומלץ לגשת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

03/06/2008 | 23:15 | מאת: ד"ר עודד זמורה

סליחה, צירפתי מידע על המחלה הלא נכונה... קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

04/06/2008 | 11:35 | מאת: יעקב סויסה

תודה רבה דוקטור

02/06/2008 | 22:29 | מאת: נעמה

ד"ר שלום! נצא לאבא שלי גידול ברקטום קרוב לפי הטבעת (T3 NX M0? ) לפני חודשיים וחצי. עבר הקרנות וכימוטרפיה במשך חודש וחצי. כעט הגידול לפי בדיקת האולטרסאונד נעלם אבל בכל זאת צריך ניתוח. ניקבע ניתוח לעוד שלושה שבועות. שאולותיי הן: - NX מה זה אומר שאין לראות באולטרסאונד אם בלוטות הלימפה נגועות? - מה מעיד העלמותו של הגידול שיש מקום לאופטימיות? - האם הזמן ממציאת הגידול ועד הניתוח (בערך שלושה חודשים) לא זמן יקר מדי? - הרופא המטפל שאמור לנתח את אבי הוא דואק מרמבם האם הוא ממולץ לניתוחים מסוג הזה? תודה רבה על הסבלנות נעמה

03/06/2008 | 23:10 | מאת: ד"ר עודד זמורה

נעמה שלום, NX פירושו שלא ניתן לומר האם בלוטות הלימפה נגועות או לא. קביעת מעורבות בלוטות הלימפה מבוצעת בלוא הכי בבדיקת הרקטום שנכרת, ואין משמעות רבה לנתון זה טרם הניתוח. נכון שהטיפול המקובל ברוב העולם הוא כריתת הרקטום גם אם הגידול נעלם לחלוטין, בעיקר אם אביך יחסית בריא ובסיכון ניתוחי סביר, מאחר שאין לנו דרך לומר שלא נשאר אף תא סרטני באיזור הגידול, ופעמים רבות כאשר נראה שהגידול נעלם בכל זאת מוצאים תאים באיזור שנכרת. בכל מקרה, ידוע היום ששעורי הריפוי מהמחלה טובים יותר באלו שהגיבו טוב לקרינה. הזמן שחלף לגילוי המחלה נוצל לטיפול (קרינה), ולכן לא "בוזבז" יותר חשוב במקרה זה לפעול נכון מאשר לפעול מהר. דואק מצויין. בהצלחה.

04/06/2008 | 16:53 | מאת: נעמה

02/06/2008 | 21:04 | מאת: שלומית

שלום דר' לפני כשבוע בערך החלו לי מחושים מוזרים ביותר באזור פי הטבעת. הדבר דומה לתחושת זרמים (ורק בהרגשה כי אין רעש ניוחד זה דומה לגירגור של חתול) בהתחלה זה היה לפרקים ולאחר מכן זה התגבאר ואני מרגישה זאת כל הזמן. היציאות רגילות ללא כל בעיה או הפרשה מיוחדת. אודה לך אם תוכל לשתף אותי במידה ונתקלת בתופעה מעין זו. אגב אני נשואה ומקיימת יחסי מין רגילים בלבד. אני ממש מתביישת לפנות לרופא משפחה ואפילו לא יודעת כיצד מגיעים לרופא מומחה עם התמחות זו. אודה לך על תשובתך

03/06/2008 | 23:03 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלומית שלום, אין בתאורך מספיק בכדי להציע אבחנה כזו או אחרת, אך אם זה מפריע לך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

02/06/2008 | 18:56 | מאת: גסי

שלום סובלת מזה חודשים משינוי ביציאות לרוב הן מימיות ויש שלשולים לא יומיומיים אבל קיימים,ישנם הרבה גזים וריח מאד לא נעים,עברתי קולונסקופיה היתה תקינה,אולטרסונד בטן הכל תקין,וצואה תקינה,כמו כן ישנם דימומים גם כשיש שלשול שאלתי האם יכול להיות שיש דלקת מעיים? או שיכול להיות שאני סובלת מהמעי הרגיז,רציתי לדעת מהם המאפינים למחלת קרוהן של המעי הדק? ואיך אפשר לדעת על פי בדיקות דם אם אכן יש איזה שהיא דלקת? סליח ה על השאלות פשוט אני כבר משתגעת

03/06/2008 | 23:00 | מאת: ד"ר עודד זמורה

גסי שלום, הסימפטומים שאת מתארת יכולים להתאים למגוון של בעיות מעי כולל מחלת קרוהן וכולל מעי רגיז. הבדיקות שעברת לא שוללות לחלוטין מחלת קרוהן (בעיקר אם הקולונוסקופיה לא נכנסה למעי הדק הסופי), ויש לשקול לבצע צילום כלשהו של המעי הדק. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג ליעוץ והכוונת הבירור.

02/06/2008 | 00:05 | מאת: הודיה

בס"ד שלום ד"ר זמורה שאלה - מה זה מגה קולון? האם שכשאני אוכלת וזה לא מתרוקן למשך ימים-שבוע ואח"כ בצילום רואים איזורים בקולון שהם נפוחים (פשוט זה קרה בצילום שעשיתי בבדיקת זמן מעבר לפני ניתוח STARR וראו שהסיגמה נפוחה), כלומר רוחב הקולון הרבה יותר רחב מהנורמאלי, אז זאת ההגדרה של מגה קולון? זאת אומרת, האם שכשהקולון לא מסוגל לפנות את הפסולת והוא רק צובר וצובר ומרוב הצטברות הוא מתנפח - זה מגה קולון? סליחה אם אני חוזרת על אותו דבר, אבל אני רוצה להיות בטוחה שהשאלה שלי ברורה.. וגם בזמן האחרון מרוב נפיחות אני לא מסוגלת לאכול כמעט ובדרך כלל זה מצב של 3-4 ימים רצופים שאני אוכלת רק ארוחת בוקר, וזאת אך ורק במטרה להפעיל את המערכת, ואח"כ לא אוכלת כדי שאוכל לתפקד בעבודה. אז פעם זה היה מספיק טוב כדי שאני ארגיש טוב, אבל בזמן האחרון אפילו שאני בקושי אוכלת, יש לי מיליון גזים והבטן נפוחה והריונית. אני לא מבינה מאיפה נוצרים כל הגזים האלה? בנוסף אני מרגישה שלגזים קצת קשה לצאת, כלומר הם לא יוצאים בקלות כמו שהיו פעם. אז יכול להיות שאם אעשה צילום רנטגן, אז יראו שהקולון נפוח גם בלי אוכל? האם זה סימפטום של מגה קולון? אני פשוט לא מבינה מה קורה איתי. יש באפשרותך - ע"פ מה שאני מדווחת כאן - לעזור לי להבין? אני פשוט אראה את הרופא שלי רק בעוד כחודש וחצי, ומה שהכי מרגיז זה שעד שסוף סוף אני הולכת אליו, אני שוכחת לשאול הרבה שאלות שרציתי לשאול, וגם אם כתבתי על פתק - בסוף אני שוכחת את הפתק בבית, באסה.. אז תודה רבה

03/06/2008 | 22:59 | מאת: ד"ר עודד זמורה

הודיה שלום, מגה קולון הוא מונח תאורי המגדיר מעי גס רחב באופן משמעותי מהרגיל, ןמעי גס עצל (אינרשיה) הוא מונח תפקודי המגדיר מעבר איטי במעי הגס. לעיתים שני מושגים אלו הולכים יחד, אך לא בהכרח. אין קשר ישיר בין ממצאים אלו לגזים מרובים.

31/05/2008 | 11:03 | מאת: אירית

בני בן 17.5 עבר ניתוח כריתת סינוס פילונידלי בספטמבר 2007. לאחר הניתוח הייתה הפרשה דמית והפצע לא ניסגר. במרץ 2008 נערך ניתוח פילונידלי נוסף ומאז עדיין הפצע פתוח והפרשה דמית. בשורה התחתונה מזה כ-8 חודשים ולאחר 2 ניתוחים הפצע אינו נרפא. אבקש עצתך.

03/06/2008 | 18:48 | מאת: אירית

אני מבקשת לעדכן כי לאחרונה עבר בני צילום רנטגן באזור הקוקסיס ואולטרה סאונד לאזור לשלילת תהליך דלקתי פנימי. הבדיקות יצאו תקינות. ולמרות זאת הפצע לא נרפא. אשמח לשמוע חוות דעתך. האם המיואשת

03/06/2008 | 22:55 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אירית שלום, סינוס פילונידאלי יכול להיות עקשני, ולעיתים דורש מספר ניתוחים בכדי להפטר ממנו, אולם אל יאוש, לבסוף שיעור ההצלחה גבוהה. ישנן שיטות שונות לתיקון סינוס פילונידאלי, ואיני יודע באיזו שיטה ניתוחית טופל בנך, אולם אם הניתוח האחרון כלל כריתה והשארת הפצע פתוח, לעיתים לוקח יותר מ 3 חודשים להחלים. יותר מכך לא אוכל לומר באופן פרטני במלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

03/06/2008 | 23:23 | מאת: אירית

לד"ר זמורה תודה על תגובתך המהירה. בניתוח הראשון כלל כריתה ומאחר ולדברי הרופא לא היה עמוק והתרשם כי ניקה הכל לא השאירו פתוח ותפר את המקום. מס' ימים לאחר הניתוח נפתח התפר במרכזו ומאז לא נירפא. לפיכך נערך לבני ניתוח נוסף אך לדברי המנתח המקום היה נקי. הוא ערך התריה ושוב תפר. שוב נפתחו התפרים באותו מקום לאחר פרק זמן קצר ומאז לא נירפא המקום למרות שהמנתח ערך התריה נוספת בהרדמה מקומית. הניתוח האחרון היה באמצע חודש מרץ והמקום עדיין פתוח. אין דלקת ולא ברור מדוע אינו מראה סימני ריפוי.

29/05/2008 | 06:45 | מאת: יצחק

שלום! כבר שלושה ימים קורה לי ממש מוזר שאין לי צואה רגילה אלא . אני יספר ה קורה לי כל יום. אני הרבה פעמים מרגיש כזה שאני צריך "להפליץ" ואז יוצא ששומעים קול כזה ררררררר...... ושאני עושה צואה היא לא יוצאת רגיל אלא יוצא חתיכות קטנות ממש עם מי צואה במהירות, , לכן כשאני עושה צואה אני עושה זאת במיקלחת כי זה מלכלך, משפריץ לכל עבר. רצתי לדעת אם מישהו יודע מה זה? זה התחיל ממש לפני שלושה ימים. אני בן 14

30/05/2008 | 13:40 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יצחק שלום, לצערי תאורך אינו מספיק בכדי לבצע אבחנה רפואית. אם התופעה נמשכת ממליץ שתפנה לרופא משפחה לבדיקה.

27/05/2008 | 00:32 | מאת: נדב

ד"ר זמורה שלום רב! לפני כחודשיים עברתי ניתוח כירוגי(צריבה) להסרת נגעים של קונדילומה בפי הטבעת מבחוץ, באמת כל הנגעים נעלמו. בשבוע האחרון הרגשתי גירוד קל בפי הטבעת והבחנתי שכעת, בפנים יותר בתעלה הפנימית צמחו עוד כמה נגעים. שאלתי אליך היא: האם לפנות לפרוקטולוג? ואיך מבצעים ניתוח להסרת הנגעים מבפנים? כמו כן אם תוכל להמליץ לי על רופא מסוים(אולי אפילו אתה...)אני גר באיזור נתניה. תודה..

30/05/2008 | 13:38 | מאת: ד"ר עודד זמורה

נדב שלום, נגעים קונדילומטוטיים אכן יכולים להווצר בעור שסביב פי הטבעת או בעור של התעלה האנאלית עצמה, שמכסה לרוב את ה 2 ס"מ הפנימיים מפתח פי הטבעת. איזור זה לרוב מטופל על ידי כירורגים קולורקטאליים / פרוקטולוגים, באמצעות מכשיר המאפשר גישה לאיזור זה. ישנן מספר שיטות טיפול, והן טלןיות בין היתר במספר, אופי ומיקום הנגעים, והעדפתו ונסיונו של הרופא. ניתן להקיש על תמונתי ולמצוא את כל דרכי הגישה אלי.

26/05/2008 | 23:54 | מאת: סיגי

מזה מספר ימים אני סובלת מגרד מציק בפי הטבעת. ראוי לציין שאני סובלת גם מפריחות מגרדות מאד ברגליים שאני מניחה שהן נובעות מאלרגיה. הפריחות באות והולכות במהלך היום וכך גם הגרד בפי הטבעת. האם התופעות קשורות? האם כדאי לעשות בדיקות בנוגע לגרד? את תופעת הפריחות אני מכירה וכבר עברתי כאלו בחיי והן בדר"כ נעלמות לאחר מספר ימים.

30/05/2008 | 13:34 | מאת: ד"ר עודד זמורה

סיגי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם את סובלת מגרד במקומות שונים כגון ברגליים וגם בפי הטבעת, ואופי הגרד דומה, בהחלט יתכן שיש קשר בין הדברים והם נובעים מאותו מנגנון. בנושא זה כדאי להתייעץ עם רופא עור או עם מומחה לאלרגיה. אם אופי הגרד בפי הטבעת שונה לחלוטין או שהוא לא חולף כדאי להבדק גם על ידי כירורג קולורקטאלי לשלול בעיה מקומית. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

25/05/2008 | 20:03 | מאת: כוכב

אבי חלה בסרטן המעי הגס ועבר ניתוח לפני שנתיים בבדיקת mri נמצא באגן הקטן משני צידי הערמונית תהליכים תופסים מקום בעלי סיגנל מעורב בt1 וt2 עם האדרה הקפית בגדולינום התהליכים בממדים של 7.3\4.5\3 ס"מ הממדים המשותפים.בהשוואה לct pet קודם התהליכים גדלו. בסיכום התהליכים באגן הקטן חשודים לפיזור מישני להמשך ברור היסטולוגי. שאלתי מה זה אומר ? ומה ניתן לעשות? בתודה מראש כוכב

30/05/2008 | 13:30 | מאת: ד"ר עודד זמורה

כוכב שלום. ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. קשה לענות על שאלתך מבלי לדעת את כל פרטי מחלתו של אביך ובעיקר לדעת בדיוק מהי הסיבה שבגינה הוא נשלח ל MRI. אם מחלתו של אביך היתה ממוקמת במעי הגס הבטני (המכונה רפואית קולון), מיקום הממצאים המתוארים לא אופייני לגרורות של גידול כזה, ולדעתי יש לשקול גם בירור לכוון של ממצאים אחרים שאינם קשורים לגידול ממנו סבל אביך לפני שנתיים. אם הגידול היה ברקטום, אז הממצאים האלה יכולים להחשיד לחזרה של הגידול. לגבי השאלה מה ניתן לעשות, איני יכול להשיב בצורה אחראית מבלי לדעת את כל פרטי המקרה, ההדמיות הקודמות, ומבלי לבדוק את אביך. מציע לפנות לכירורג המנתח לבדיקה ויעוץ.

25/05/2008 | 00:24 | מאת: מיה

לטחורים.עכשו יש לי כאבים בלתי ניסבלים..

30/05/2008 | 13:24 | מאת: ד"ר עודד זמורה

מיה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ההכנה לקולונוסקופיה כוללת שתית חומר משלשל המנקה את המעי, וללא ניקוי זה לא ניתן לראות מרום בתוך המעי הגס. שלשולים אלו אכן יכולים לעיתים להחמיר מחלת טחורים בחולים עם נטיה לכך. לרוב הטחורים האלו משתפרים הדרגתית לאורך מספר ימים בטיפול שמרני הכולל הקפדה על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. ניתן להשתמש במשחות מקומיות להקלה מקומית, ובאמבטיות ישיבה. אני מקווה שעד שעניתי כבר ישנה הקלה ניכרת, אולם אם אין הקלה כזו בימים הקרובים מומלץ בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

23/05/2008 | 08:39 | מאת: יונה

שלום תודה על תשובתך,דר זמורה אני מבקשת שוב את עזרתך בנוגע:אני סובלת משלשוליםזה הרבה זמן איני יודעת אם הם כבר נחשבים לכרוניים,אבל כמעט בכל שבוע יש פעם אחת שמופיעה שלשול פעםאו פעמיים וזה נגמר ולאחר מכן היציאות רגילות,סובלת קצת מגזים מאד לא נעימים וגם לצואה יש ריח לא טוב,שאלתי האם עלי לבצע בדיקות למעי הדק,אולי יש לי דלקת שם? והאם יש בדיקה ללא קרינה שאפשר לבקש לעשות על מנת לבדוק את הבעיה? והאם בדיקת דם פשוטה יכולה לפתור את הבעיה? עלי לציין שעברתי קולונסקופיה שהיתה תקינה מה עלי לעשות?

24/05/2008 | 23:07 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יונה שלום, ישנן דלקות מעיים המתמקדות במעי הדק, ולא נראות בקולונוסקופיה. אם יש לך תלונות שיכולות להחשיד לדלקת כזו, מומלץ לרוב לברר את המעי הדק. בדיקת דם בלבד לא תתן מידע מספק. רוב בדיקות המעי הדק כוללות קרינה, אולם ישנן גם בדיקות יותר מורכבות שאינן כוללות קרינה. ממליץ לפנות לגסטואנטרולוג להכוונת הבירור והטיפול.

22/05/2008 | 23:03 | מאת: יוסי

שלום רב, יש לי איזשהוא גירוד/פצע באיזור פי הטבעת, זה מדי פעם מדמם ומגרד. האם עלי לפנות קודם כל לרופא עור או ללכת ישר לפרוקטולוג? בתודה

24/05/2008 | 23:02 | מאת: ד"ר עודד זמורה

פצעים וגרד באיזור פי הטבעת לרוב מטופלים על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, ורק במקרה שהם חלק ממחלת עור כללית אנו מפנים לרוב לרופא עור.

21/05/2008 | 11:12 | מאת: יונה

ש לום רב ברצוני לדעת האם בבדיקת קולונסקופיה ניתן לראות דלקות מעיים?תודה

22/05/2008 | 22:44 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יונה שלום, אם מדובר בדלקת באיזור הנבדק, דהיינו דלקת של המעי הגס או של המעי הדק הסופי, סביר שהיא תתגלה בקולונוסקופיה.

20/05/2008 | 01:29 | מאת: דרור

שלום ד"ר, אני סובל כל כמה חודשים מטחורים חיצוניים טרןמבוטיים כואבים מאוד, אבל זה לא תמיד באותו מקום. חשבתי על כריתה, אבל כשאין התקף הרופא לא רואה זכר, וגם זה במקומות שונים. מה הפתרון שיכול למנוע? האם סטפלר או דופלר רלבנטיים (יש לי גם פנימיים שמציקים קצת)? אם לא, מה כן? אני שבוי בידי המצב העתידי של טחורים חיצוניים כואבים, נוסע הרבה לוח"ל ולא רוצה להיות שבוי בזה. תודה על תשומת הלב!

22/05/2008 | 22:36 | מאת: ד"ר עודד זמורה

דרור שלום, המפתח החשוב ביותר לצמצם את הסיכוי להתקפים של טחורים חיצוניים הוא הקפדה מתמדת על ריכוך יציאות יומיומי והמנעות ממאמץ בשירותים. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. קשירת טחורים, תפירת בסיסי הטחורים בהכוונת דופלר וניתוח עם סטייפלר (PPH) הן פעולות כירורגיות שמיועדות בעיקר לטיפול בטחורים פנימיים, ואם אתה בוחר לעבור טיפול כירורגי לטחורים חיצוניים לרוב מומלצת כריתה שלהם. יש 3 קבוצות טחורים ואם הכריתה תכלול את שלושתן, סביר היא תכלול את כל האתרים השונים בהם נוצרים אצלך קרישי זם. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

20/05/2008 | 00:14 | מאת: הודיה

בס"ד עשיתי טעות כשקראתי דברים שלא קשורים למצבי, ועכשיו קראתי על אנשים אך ורק עם בעיה כמו שלי והם מספרים שהם מבסוטים לאללה מתוצאות הניתוח וסך הכל התעודדתי ממה שהם מספרים... אני מקווה שכך גם אני ארגיש... (אם אעבור את הניתוח) חשוב לי לדעת - אתה אומר שהניתוח לא פותר את בעיית הנפיחות והגזים, האם אפשר להגיד שהבעייה מחמירה אפילו אחרי ניתוח? זה פשוט בלתי נסבל, מה יהיה?? אולי אני ארחף מרוב גזים... (חצי מצחיק, בעצם לא מצחיק בכלל, עצוב אפילו.... אווווף ד"ר עודד, יש לך, בטובך, משהו מעודד לומר? גם אם לא, אז אתמודד, לצערי, עם מה שיש.

22/05/2008 | 22:24 | מאת: ד"ר עודד זמורה

בעיית הגזים אינה מחמירה לרוב לאחר הניתוח. מקווה שזה לפחות משהו טוב לומר.

19/05/2008 | 23:57 | מאת: איציק

קיימתי יחסי מין אנאליים עם חומרי סיכה ולאחר מכן כלי הדם של הרקטום בלטו החוצה והתנפחו. הלכתי לרופאה שאמרה שאלה טחורים וקיבלתי חומר לריכוך הצואה וזה עבר. אמש שוב קיימתי יחסי מין אנאליים וזה שוב קרה. מה אפשר לעשות? האם לא אוכל לקיים יחסי מין אנאליים יותר?

22/05/2008 | 22:22 | מאת: ד"ר עודד זמורה

איציק שלום, טחורים יכולים להיות בעיה המפריעה לאיכות חיים, וחיי מין הם ללא ספק חלק חשוב מאיכות החיים. הקפד על ריכוך יציאות, ואם הבעיה חוזרת ומקפחת את איכות חייך באופן ניכר מומלץ לפנות לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

05/06/2016 | 20:16 | מאת: אורן בן אברהם

האם יחסי מין אנאליים יכולים לגרום לטחורים להתנפח שוב גם לאחר ניתוח לכריתת טחורים?

19/05/2008 | 18:18 | מאת: שירה

שלום לך פרופסור, אבי הוא בן 80 והוא סובל מסכרת קלה, פרפור כרוני בלב, קשיים בהליכה, חוסר תאבון וכד'. עם כל אלה הוא יכול לחיות וחי בסדר. אך לפני כשנה הוא ערך בדיקת דם עם תוצאות: CEA הראה 2.90 ו-CA-19-9 הראה 55.09 ובנוסף בסיטי שעשו לו גילו בציטוט "בקע מפשעתי משמאל מכיל פתולי סיגמה ובנוסף מכיל מבנה שומני בגודל כ-2 ס"מ מוגדר היטב הנמצא בסמוך לפיתול מעי גס ויכול להתאים לאפנדיקס אפיפלויקה (ואכן בעבר הוא עבר ניתוח כזה). חוץ מזה אין לו סימפטומים חוץ מלפעמים עצירויות אך לא משהו מתמשך. האם יש מקום לחשוד שמדובר בסרטן המעי הגס? או משהו אחר? לא ניתן לעשות לו קולונסקופיה רגילה וגם לא וירטואלית בגלל שיש לו בקע גדול והרופאים קבעו שזה מסוכן מידי ולכן לא ניתן לקחת ביופסיה (האם ישנה דרך אחרת?) ולכן הכל באפלה ואני לא יודעת מה לעשות ולמי לפנות (לגסטרואנטרולוג? להמוטולוג?...) מה היית מציע? מה דעתך? ואיך ניתן לקבוע אם יש לו סרטן או אין לו...? בתודה, שירה.

22/05/2008 | 22:20 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שירה שלום, מתאורך איני מוצא מקום לחשד משמעותי לסרטן המעי הגס. נכון שקולונוסקופיה היא הבדיקה המדוייקת ביותר לשלול סרטן כזה, אולם בכל מה שתארת איני מוצא סיבה לחשוב שיש לאביך סיכון מוגבר ללקות בסרטן המעי הגס, מעבר לסיכון הממוצע לגילו (ובעיקר אם הבקע אינו חדש). לציין כי בקע גדול אכן יכול להקשות על ביצוע קולונוסקופיה, אך לדעתי לא מונע ביצוע קולונוסקוםיה וירטואלית. אפנדיקס אפיפלויקה הוא ממצא חסר חשיבות.

19/05/2008 | 17:30 | מאת: אביבית

שלום סובלת כ 4 שנים מטחורים מדממים טופלתי לסרוגין בקשירות,נרות,אך ללא הועיל עברתי קולוסקופיה לפני חצי שנה תקינה,סובלת לאחרונה מדימומים לא סובלת מעצירויות ולא מתאמצת עם הניגוב נראה דמם טרי זה מאד מלחיץ האם אני יכולה להיות רגועה בנוגע לקולנסקופיה ועד כמה נרות אפשר להשתמש בכדי לעצור את הדימום? והאם דלקת כלשהיא לאורך המעי יכולה לגרום לדמם מפי הטבעת?

22/05/2008 | 22:15 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אביבית שלום, אם הקולונוסקופיה היתה תקינה אז הסיכוי שיש לך משהו מסוכן שגורם לדימום זה נמוך מאד, ורוב הסיכויים שהדימום הוא מהטחורים. אם הדמם אינו גורם לאנמיה אז זו בעצם בעיקר בעיה של איכות חיים, ולכן רק את יכולה להחליט מה את מוכנה לעשות בכדי לשפר את איכות חייך בנושא זה. אין מניעה להשתמש בנרות המקובלים לתקופה ארוכה, ואם היתה לך דלקת במעי הגורמת לדמם ניכר סביר שהיא היתה מתגלית בקולונוסקופיה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

18/05/2008 | 20:23 | מאת: אור

אני בת 26, וילדתי את ביתי הבכורה לפני 8 חודשים. כשבוע אחרי הלידה הופיעו כאבים קשים מנשוא בזמן יציאות, מה שאובחן כפיסורה קלה. משחת הניפדיפין לא עזרה לי, והכאבים העזים לא פסקו. גיליתי כי שימוש בנרות פרוקטוגליבנול משכך את הכאבים, וכך התחלתי לקחת אותם על בסיס קבוע, פעם ביום. מידי פעם הפסקתי את השימוש בהם, אך מיד הכאבים הופיעו וחזרתי להשתמש. לאחרונה נמאס לי מהעניין ומהתלות בנרות והחלטתי לפנות לביצוע ניתוח. פניתי לכירורג בכיר שהודיע לי חגיגית כי הפיסורה נעלמה, והפרוקטולוג שבדק אותי בעבר קבע לאחר בדיקה רקטלית ואנדוסקופיה שאין ממצא פתולוגי ורגישות. אבל- הכאבים העזים לא פסקו ואני מרגישה שהאזור לא נרפא!!! מה הגורם לכך??? ואיך אפשר לטפל בבעיה ולא בסימפטום? האם ייתכן כי הנרות גרמו לפגיעה? לפרוקטולוג שלי לא היתה תשובה. הוא פשוט המליץ על טיפול סימפטומטי. אז מה? אחדיר נרות עד סוף חיי? אודה לתשובתך, אור.

22/05/2008 | 22:11 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אור שלום, ישנן סיבות רבות היכולות לגרום לכאבים באיזור פי הטבעת, שפיסורה היא אולי השכיחה ביותר ביניהן. אם בטוח שאין לך כעת פיסורה, אז כנראה שהכאב נגרם מאחת מהסיבות האחרות. כאבים יכולים להגרם לעיתים מטחורים לדוגמא, למרות שכאב בלבד אינו הסימםטום השכיח בטחורים. לעיתים הפרעה כלשהי בהרפיית רצפת האגן יכולה לגרום גם היא לכאבים באיזור זה, וניתנת לאבחון בבדיקת מומחה לתחום זה ובבדיקות עזר נוספות. אם הבעיה פוגעת קשות באיכות חייך ניתן לשקול לפנות ליעוץ נוסף לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן לבירור והכוונת הטיפול.

16/05/2008 | 09:13 | מאת: ענבל

שלום! כ4 חודשים סבלתי עצירות [ היה יציאות, אבל נורא קטנות] . הייתי במיון ולא מצאו אצלי מחלה כלשהי. טופלתי באבילאק.. וכרגע יש יציאות יותר גדולות [ למרות שאני נעזרת בנרות.. ] מה שמפריע לי זה לחץ בפי הטבעת [ רקטום ? ] . [בעבר היו לי הפרשות מפי הטבעת.. ריר לבן ] . מה זה יכול להיות? ואיזה בדיקות יעשה לי הגסטרואנטרולוג כדי לדעת? האם זה אניזמוס? תודה!

22/05/2008 | 22:05 | מאת: ד"ר עודד זמורה

עבל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ישנם סיבות רבות לעצירות, חלקן קשורות האורח חיים, כגון אופי הכלכלה ומידת הפעילות הגופנית, וחלקן פיזיות. את הסיבות הפיזיות אנו מחלקים בדרך כלל ל 2 קבוצות עיקריות: "מעי עצל", מצב בו המעי לא מעביר את היציאות לכוון הרקטום היטב, ובעיות התרוקנות בשל הפרעות שונות באיזור רצפת האגן, שאניזמוס היא אחת מהן. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול או לרצפת האגן לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול.

שלום גם אתה כאן בפורום, וגם בפורום של האנדומטריוס, הועלה החשד שיש לי אנדומטריוזיס שמערב את המעיים בעקבות דימומי המחזור דרך המעיים. בזמנו כשהיתה לי המיומה הענקית שחסמה את הרקטום, גילה זאת הפרוקטולוג, הלכתי לפרוקטולוג, בגלל שלא היו לי יציאות, חוץ מהדימומים האלה במחזור. וכשהוא רצה לעשות בדיקה, הוא ניסה להחדיר את הצינור לבדיקה, החליט לא לבצע בטענה שיש קושי להיכנס, ואמר לי ללכת לגניקולוג, והאולטרה סאונד הראה את המיומה הענקית. בתחושה פנימית שלי, היה לי אנדומטריוזיס כבר אז כשעברתי ניתוח להסרת מיומה, וזה פוספס. לא ברור לי - אם יש לי ריקמה שיושבת בתוך המעיים, איך לפרוסקופיה תגלה אותה? למעיים עושים קולונוסקופיה. האם לפני שאני פונה למרפאה לאנדומטריוזיס, כדאי שאפנה לפרוקטולוג? או שהמרפאה של אנדומטריוזיס תפנה אותי לפרוקטולוג? תודה

טיפול מאנדומטריוזיס המערב את המעי מצריך שיתוף פעולה בין כירורג קולורקטאלי (/פרוקטולוג) ובין גניקולוג המומחה לאנדומטריוזיס, והבירור אכן כולל בין השאר גם קולונוסקופיה. אין זה משנה בעיני למי תפני קודם, כל עוד את פונה לאנשים מומחים בתחומים אלו.

15/05/2008 | 00:08 | מאת: אנונימוס

שלום, לפני שבוע ויומיים הייתה לי יציאה בעייתית ולצערי לחצתי ולחצתי... בסופה בבואי לנגב הרגשתי ג'ולה ממש על סף פי הטבעת היוצאת כלפי חוץ הלכתי לרופא ושם אובחן לי טחור חיצוני. הרופא לא ממש התרשם ואמר שתוך זמן קצר זה יעבור לבד. יש לציין כי דוורא בימים הראשונים, כולל ביום הביקור אצל הרופא, הטחור היה בולט בבוקר אבל "נכנס" חזרה במהלך היום כך שלא הרגשתי אותו כך שגם אצל הרופא אני לא יודע מה הוא ראה בדיוק. יום אחרי הרופא (לפני יומיים) הטחור יצא שוב והחליט להישאר בחוץ כל היום. כמובן שלא יכולתי ממש לתפקד באותו היום וגם קצת נלחצתי... מה עלי לעשות כרגע? האם ללכת שוב לרופא לאבחון מחדש? היציאות שלי כרגע טובות וסדירות אבל אני לחוץ כי אני כבר שבוע וחצי מהיום שהוא יצא והוא עדיין בחוץ. האם זה נורמלי? בנוסף אני משתמש בפרוקטו גליבינול ופרוקטו מגבונים בנוסף,בכל פעם שיש כווץ בפי הטבעת (כשקמים ומפעילים את השרירים הטבעתיים) הכאבים הם ממש ממש חזקים. האם זה חריג? או אופיני? לא מדובר באי נוחות אלא ממש בכאב. יכול להיות שזה לא טחור בכלל? תודה על העזרה...

15/05/2008 | 21:39 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום רב, הממצא שאתה מתאר אכן נשמע חשוד לטחור חיצוני בצקתי או לטחור פנימי שיצא החוצה, אולם כמובן שאין באפשרותי לקבוע אבחנה ללא בדיקה. כעקרון חשוב מאד כעת להמנע מיציאות קשות על ידי כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. אם אין הקלה בימים הקרובים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והבככות הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

14/05/2008 | 23:47 | מאת: שון

לפני שנתיים עשיתי קולונוסקופיה והכל היה בסדר. כל הזמן יש לי אנמיה, [פריטין 8] כבר 3-4 שנים, לאחרונה יצאה בדיקת דם סמוי כפול 3 חיובית. ושבועיים שלושה שיש לי כאבים ליציאה כל הזמן, ויש לי 2-3 יציאות ביום לא שלשול ולא עצירות כאילו רגיל. אבל רזיתי, ואני היסטרית. יש לי תור לקולונוסקופיה בהרדמה. אני גם מהבדיקה מפחדת. לאן ולמי כדאי ללכת הכי טוב ויעיל ויד טובה ואולי אפשר בלי הרדמה ללכת למישהו בתל השומר או באיכילוב שלא יכאב לי [כי אני אחרי שני ניתוחים] אני בלחץ ואני בת 63 ואני מבקשת שתענה לי בהק'דם. [שלחו אותי לדוקטור גרינשפון באיכילוב לקולונו. עם הרדמה] האם ללכת אליו אתה מכיר אותו שמעת עליו, כי יש לי שם אחר קרלוס סימון. אנא.

15/05/2008 | 21:33 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שון שלום, לצערי פורון זה אינו נוהג להמליץ על רופא זה ולא אחר, ומבחינתי כל גסטרואנטרולוג מיומן טוב באותה המידה. אציין רק שבגילך אם יש לך אנמיה ודם סמיו חיובי, במידה שהקולונוסקופיה תהיה תקינה יש לבצע גם בדיקת קיבה, ואם כל אלו תקינים יש לשקול הדמיה של המעי הדק.

14/05/2008 | 22:26 | מאת: דנה

שלום ד"ר, רציתי לשאול אם ידוע לך על טיפול אלטרנטיבי/טבעי כלשהו שמומלץ למי שיש נטיה לטחורים (שעוברים וחוזרים ועוברים וחוזרים, ככה במשך שנים) ? (ב"טבעי" אני מתכוונת במרפאות כגון מכבי טבעי וכו') תודה!

15/05/2008 | 21:30 | מאת: ד"ר עודד זמורה

דנה שלום, הטיפול הטבעי הטוב ביותר לטחורים הוא הקפדה על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. מעבר לכך איני עוסק ברפואה אלטרנטיבית או משלימה, ואם את מעוניינת במסלולי טיפול אלו כדאי להתייעץ עם מומחים בתחומים אלו.

14/05/2008 | 17:16 | מאת: גיא

שמי גיא ואני בן 26 מזה כחודש אני מרגיש כאבים בפי הטבעת לכאבים אלו מתלווה לעיתים דימום בזמן עשיית צואה וגם בדימום על גביי נייר הניגוב בשבועיים האחרונים החל להופיע בנוסף הפרשה מוגלתית. חשבתי שאני סובל מטחורים התחלתי להשתמש במישחה (פרוקטוגליבנול) כתוצאה מכך הפסיק הדימום הכאבים פחתו אך לא נעלמו כמו כן הפרשת המוגלה נעצרה ל 3 ימים וחזרה להופיע שוב באזור התחתון של פי הטבעת. רציתי לדעת ממה לדעתך אני סובל ? מה הן דרכי הטיפול ? האם משך ההחלמה הוא כואב ו/או ארוך ? יש לציין שאני נוטל אספירין באופן קבוע (אם זה קשור) בשל מום לב

15/05/2008 | 21:28 | מאת: ד"ר עודד זמורה

גיא שלום, תאור הכאב והדימום מחשיד מאד לפיסורה בפי הטבעת, אך ההפרשה המוגלתית יכולה להחשיד לקיום פיסטולה באיזור פי הטבעת. מומלץ לפנול לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה, אבחנה, והכוונת הטיפול.

14/05/2008 | 11:42 | מאת: dany

שלום רב, הומלץ לי לנסות לקחת אלוורה לעזור בבעיות עיכול ואף להקלה ביציאות. כאשר ניסיתי לברר אודות האלוורה הסתבר לי שישנם עקרונית שני סוגי תכשירים לצריכה פנימית או כדורים - שהם בעצם כדורי משלשלים - שעשויים לפי הבנתי מן החומר החיצוני של העלה שהוא משלשל לפי מה שהבנתי עלול לגרום להתמכרות המעיים וננזק בטווח ארוך. או שיש את המשקה שע"פ מה שנאמר לי המשקה הוא מיצוי של החומר הפנימי של העלה (הג'ל) שהומר לצורה נוזלית וממנו הוצאו ה"אלואין" שהוא החומר המשלשל החזק שבאלוורה. שאלתי היא האם (אם הוצא האלואין) הנוזל אלוורה לשתיה עדיין אפקטיבי לעזרה בבעיות עיכול ויציאות או שתכונה זו רלוונטית רק לכדורים המכילים את החומר המשלשל שבאלוורה (האם הכדורים אכן בעייתים או שהם בטוחים לשימוש?) במקום מסויים נאמר לי שהשתיה למרות שהוצאו ממנה החומרים המשלשלים שמשמשת לעזרה ביציאות בכך שהיא מתפקדת כ- "bulking agent" - כאילו עוזר בספיחת מיים וניפוח הצואה(בדומה לפעולה שלמשל לקטולוז עושה אני מניח) האם זה יכול ליהיות נכון ? בנוסף ישנן המון חברות שמייצרות את הנוזל איך יודעים מה לקחת מה ההבדל ומה יש לבדוק לוודא שאכן מדובר במוצר כמו שצריך אם התכונות המתאימות? שאלה נוספת (ואני ממש מתנצל על האורך - אבל ממש אני מבולבל ואין לי את מי לשאול) האם יש הבדל בין פסיליום לבין מוצר חדש שניקרא בנפייבר או שזה עקרונית אותו הדבר והיתרון היחידי אולי של הבנפייבר שהוא נמס יותר בקלות אבל מבחינת האפקטיביות הם זהים? תודה מראש

15/05/2008 | 21:26 | מאת: ד"ר עודד זמורה

דני שלום, איני נוהג להמליץ למטופלי על שימוש באלוורה לריכוך יציאות, ואיני מכיר ספרות רפואית על כך, ולכן איני יכול לענות על רוב שאלותיך. אנו לרוב ממליצים על סיבים תזונתיים. בנפייבר, כמו תוספי פסיליום, שייך לקבוצת הסיבים המסיסים והוא יעיל וטוב באותה מידה.

שלום דר' זמורה, אמי עברה נתוח קרוהן שני לפני שנה. לצערינו הרב - ישנה חזרה של המחלה. טופלה רק ברפאסל לאחר הניתוח. הרופא שלה נוהג לטפל בה בפלגיל / פרדנזון . האם תוכל להמליץ על טיפולים אחרים (לפני הניתוח הראשון והשני לקחה אימורן, פורינטל (פיתחה דלקת לבלב) , רמיקייד.) האם העובדה שלא עזרו בעבר פוסקת שגם לא יעזרו כעת? האם תרופות שהיתה רגישה להן בעבר(פיתחה דלקת בלבלב) אסורות ללקיחה גם היום?? מה תמליץ לקחת להרגעת המחלה?? מה הסיכוי לניתוח שלישי??? תודה רבה, אני מאוד חרדה לאימי

שלום רב הדאגה של אימך מובנת. יחד עם זאת, פורום זה נועד לתת מידע כללי, ולא יהיה אחראי מצידנו לתת יעוץ פרטני לגבי טיפול, מבלי להכיר לפני ולפנים את כל פרטי המחלה ולבדוק את אימך. כעקרון, אם תרופה מסויימת גרמה לדלקת לבלב, לא נוהגים להשתמש בה שוב, גם אחרי ניתוח, אך ניתן להשתמש בתרופות מקבילות מאותה קבוצה. העובדה שתרופה מסויימת לא עזרה לפני הניתוח לא אומרת בהכרח שלא תעזור גם לאחריו.

17/05/2008 | 21:37 | מאת: ד"ר עודד זמורה

איכשהו זה התפספס טכנית, אבל התשובה לעיל היא שלי. ד"ר עודד זמורה

13/05/2008 | 21:44 | מאת: הילה

שלום, לפני 7 שנים עברתי ניתוח לכריתת מיומה בקוטר 14 ס"מ שחסמה את הרקטום. מאז אני סובלת מטחורים, שאינם כואבים, אך מדממים בזמן המחזור. מצב היציאות הוא עצירות המתבטאת בחוסר יכולת להתרוקן באופן מלא. וגם סובלת מעוויתות כרוניות במעיים לפני כל יציאה. בנוסף אני סובלת מדימומים כבדים שאינם קשורים ליציאות, הכוונה לדימומים בזמן המחזור, דימומים המסונכרנים עם הדימומים דרך הרחם, הנמשכים לאורך כל ימי המחזור, לפי עוצמת הדימום. לפעמים בביוץ, יוצאות גם הפרשות של הביוץ דרך המעיים. בנוסף לא יודעת אם קשור לדימום, לפני שנתיים שנים גם עברתי ניתוח חירום לחסימת מעיים במעי הדק על רקע הידבקות לאגן. האם ניתוח טחורים, יפתור את בעית הדימום גם במחזור? האם יתכן שזה מרמז על אנדומטריוזיס? בפורום אחר הועלתה סברה לאנדומטריוזיס. במידה וזה אנדומטריוזיס, האם יש טעם לפנות לניתוח טחורים? עלי לציין שלמרות שאני לא סובלת מכאבי טחורים, הדימום הכבד הדו כיווני גורם לי לתשישות, וייתכן שגם לאנמיה (בנתיים נוצרו מיומות חדשות)ועל כן אני שוקלת לפנות לניתוח.

15/05/2008 | 20:33 | מאת: ד"ר עודד זמורה

הילה שלום, דמם ניכר מפי הטבעת יכול להגרם מסיבות שונות, ואם הוא קורה בעיקר בזמן מחזור בהחלט יש חשד שאת סובלת מאנדומטריוזיס. בנוסף, קשיי התרוקנות יכולים להוות גורם להווצרוצ טחורים, ואף לגרום לחזרתם לאחר הניתוח. אם הבמם אינו מגיע למצב מסוכן (למשל צורך חוזר בעירויי דם), הייתי ממליץ לברר 2 נקודות אלו טרם החלטה על ניתוח לטחורים.

13/05/2008 | 09:18 | מאת: יואב

ד"ר שלום רב נבדקתי אצל כירורג/פרוקטולוג שאיבחן אצלי קרישי דם וטחורים חיצוניים הוא קבע לי תור לביקורת ורקטוסקופיה בעוד כחודש. הדבר שמטריד אותי הוא שקרישי הדם בולטים החוצה כגושים קשים האם הם יתכווצו או "יכנסו" פנימה? במידה ולא מה ניתן לעשות? אני מעונין לחזור לפעילות ספורט מתונה (הליכות מהירות) האם המלצתך להמנע מכך בשלב זה? (אני מטופל שמרנית ע"י תזונה נכונה, שטיפה ואלחוש המקום) תודה

13/05/2008 | 21:19 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יואב שלום, קירש דם בטחור יוצוני בד"כ נספג בהדרגה לאורך מספר שבועות, והטחור החיציני קטן, למרות שלרוב נשאר קפל עור מסויים. אין מניעה לבצע פעילות אירובית שאתה מרגיש טוב עימה, אבל מומלץ להמנע בתקופה זו מהרמת משאות כבדים כגון הרמת משקולות.

12/05/2008 | 23:19 | מאת: נעמה

שלום,יש לי שאלה. קיימת נפיחות לא מוסברת באזור פי הטבעת למישהו יש מושג מה זה יכול להיות? זה נורא מקשה על היציאות כואב נורא\=

13/05/2008 | 00:17 | מאת: ד"ר עודד זמורה

נעמה שלום, הנפיחות שאת מתארת נשמעת חשודה לאבצס פריאנאלי, מצב הדורש לרוב טיפול כירורגי דחוף. אנא פני בדחיפות לכירורג או לחדר המיון לבדיקה.

13/05/2008 | 01:35 | מאת: נעמה

לאחר שהסתכלתי שוב (במראה) ראיתי שזה נמצא בתוך פי הטבעת חלק וחלק נפוח מבחוץ לו. כאשר אני עושה שריר זה גודל:| זה ממש מלחיץ אותי , לאיזה סוג כירורג יש לפנות?

12/05/2008 | 21:14 | מאת: אוולין

שלום ד"ר זמורה, מזה שנה אני סובלת מטחורים פנימיים קשים ומכאיבים עד כדי דמעות, כולל דימום רב בעת היציאות. טיפול של מספר ימים בנרות פרוקטו פותר לי את הבעיה לחלוטין, ונותן לי לנשום לרווחה, עד שיש לי יציאה קצת קשה מהרגיל - שמחזירה את הכל, וככה חוזר חלילה - סובלת, מטפלת, עובר, חוזר, סובלת, עובר, ניתן לומר שבשנה האחרונה, על כל שבועיים של סבל, יש לי כ-4-5 ימים של רגיעה (בזכות טיפול, כמובן). ב-3 השבועות האחרונים, גיליתי את נפלאות השזיפים המיובשים. הומלץ לי (על ידי חברים. לא אנשי מקצוע) ואכן הוכח - שהם מרככים יציאות, ומזה 3 שבועות שהכל רגוע, סוף סוף. מרוב הפחד שהבעיה תחזור - עלי להודות שאני די ממלאת את עצמי בשזיפים מיובשים. מקפידה לאכול שניים בכל ארוחה, וגם בין הארוחות. יש לי כרגע 3 שבועות של חסד, דבר שלא נהניתי ממנו שנה שלמה, ולכן אני לא מעיזה להפסיק עם השזיפים. ברור לי שאם היציאות יתקשו ולו במעט, הבעיה תשוב, ושוב יחזור הסבל, הדמעות והייאוש. שאלתי היא - מה המינון הנכון של שזיפים שמקובל לקחת כדי לרכך את היציאות, והאם אני מגזימה בכמות המופרזת שאני דוחפת לעצמי מדי יום. אם ניתן להסתפק בפחות - אשמח לעשות זאת. יחד עם זאת, לא ארצה לקחת סיכון שהבעיה תחזור, ובוודאי שאני מעדיפה למלא את עצמי בשזיפים, מאשר בנרות פרוקטו, או בכל תרופה אחרת (ובוודאי שאני מעדיפה זאת על פני ניתוח טחורים, ששמעתי שהוא קשה, כואב, ודורש התאוששות קשה של חודש לפחות). תודה על תשובתך, וסליחה עם השאלה שלי קצת מצחיקה ויוצאת דופן. אוולין

13/05/2008 | 21:25 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אוולין שלום, אין ברפואה "מינון מומלץ" של שזיפים, והמינון הנכון הוא זה שמרכך את הימציאו מספיק, אך לא יותר מדי. תצטרכי לנסות ולמצוא לבד את ה"מינון" המתאים לך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

10/05/2008 | 22:21 | מאת: הודיה

בס"ד שלום ד"ר זמורה, אני מתנצלת מראש על האורך, אך אודה לך אם תוכל להתייחס לשאלותיי. רופא הגסטרו שלי התייאש ממני והחליט כי אין ברירה ואולי נלך בכל זאת על ניתוח - מבחינתי, לא נראה לי שייך ולא אמיתי בכלל שאני הולכת לעבור ניתוח כזה. לא נראה לי בכלל. קראתי בפורום (לא ישראלי), שם מתכתבים אנשים (נשים ליתר דיוק) שעברו את הניתוח (חלקם בגלל קול'-אינרשיה וחלקם בגלל קרוהן וכו') והן מתארות כמה הן סובלות, למשל מחוסר ברזל ומקבלות הזרקות של B12 באופן קבוע שלא כ"כ עוזרות להן להרגיש חזקות, שלשולים באמצע הלילה גם 4 ו- 5 שנים אחרי ניתוח, צריכות לצום כמה שעות לפני שרוצות לצאת מהבית, גושים לבנים בצואה, כאבים כרוניים, מעי דק שהתרגז בינתיים מכל הסיפור ומהפרידה מהמעי הגס ועוד כל מיני תופעות לא סימפטיות בכללללללל בכללללללל בכלללללללללל גם כמו שאני חיה היום אני לא יכולה להמשיך.... מה יהיה איתי..??? אני במשבר אמיתי )-': ד"ר זמורה, האם אתה יכול לספר לי סיפורים מניסיונך שהם יותר מעודדים ממה שהספקתי לקרוא עד כה?? יש הרי הבדל בין סוגי הניתוחים, יש כריתה שלמה, תת שלמה (כמו שמדובר במקרה שלי) - האם בכריתה שלמה הכוונה היא שמורידים גם את הרקטום ותת שלמה הכוונה שמורידים הכל מלבד הרקטום? האם בכריתה תת שלמה יש פחות סבל ותופעות לא נעימות אחרי ניתוח מאשר בכריתה שלמה? מה ההבדל בין illeostomy (אם כתבתי נכון) ובין colectomy? ואיזו מהן עדיפה? שאלה נוספת וחשובה, אני, כנראה, אצטרך גם ביופדבק, הרופא שלי שינה את דעתו ובינתיים לא שולח אותי לטיפול הזה. האם, לדעתך, כדאי לעשות את הטיפול לפני הניתוח או שיותר הגיוני להתחיל בו אחרי ניתוח? המון תודה על התייחסותך, על הסבלנות ועל ההקדשה מזמנך לשאלותיי וחששותיי הרבים.

11/05/2008 | 23:04 | מאת: ד"ר עודד זמורה

הודיה שלום, ראשית, אין כל מקום להשואה בין אנשים שעברו ניתוחים לטיפול במחלת קרוהן לאנשים שעברו את הניתוחים בשל אינרשיה, ומאחר שמדובר במחלות שונות, גם התוצאות שונות. שנית, אם את מצפה שהניתוח יעביר אותך ממצב של עצירות קשה ליציאה נורמאלית אחת ביום, סביר שזו לא ציפיה ריאלית, ומאחר שמדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, חשוב להתאים ציפיות, אחרת בוודאי שיכולים להיות מאוכזבים. הניתוח, כאשר מבוצע באינדיקציה הנכונה, משפר באופן ניכר את העצירות, ולעיתים יש יציאה כל יום-יומיים ולעיתים מספר יציאות ביום. הניתוח לרוב לא משפר תחושות של תפיחות וגזים. נדיר מאד שחולים עם אינרשיה סובלים מחסרים בברזל או B12. בכריתה תת שלימה כורתים את כל המעי הגס פרט לרקטום ולעיתים כמחצית מהסיגמואיד קולון, שנמצא מיד מעליו. לגבי ביופידבק- חד משמעית לבצע לפני הניתוח!! לגבי סטומה- קולוסטומי אינה אופציה עבורך מאחר שלא תפתור את בעית העצירות, ואיני רואה כלל מדוע עליך לחשוב כעת על פתרון של סטומה, אם יש ניתוח מקובל לבעייתך ללא סטומה. לרוב אנו שומרים את האפשרות של סטומה רק למעטים שלא הסתדרו כלל לאחר הניתוח.

09/05/2008 | 20:51 | מאת: חיים

לד"ר שלום רב אני בן 35 וסובל כבר שנים מטחורים כל הזמן עובר וחוזר ועובר . אובחנתי במרפ' יש לי פצע קטן בתוך הטבעת ויש לעשות ניתוח קטן . שאלתי האם אפשר להבריא ללא ניתוח התשובה לא. אני שניתי את אורח החיים במזון הורדתי הרבה במשקל ועסקתי לפעמים בפעילות גופנית אני רואה שיש השפעה ניכרת . אבל לעתים רחוקות יש משהו גורם שהוא מאוכל או אחר שהפצע הקטן התעורר ולאחר זמן עובר. יש לי תאריך לניתוח בעוד חודש וחצי אני לא יודע האם עלי לעשות ניתוח או לא למרות שעבר לי הבעיה הטורדנית שהיתה לי וכעת הרבה יותר טוב . האם עלי להתמודד בתזונה והרגלי אכילה וכד' או שבאמת ללא קשר עלי לעבור ניתוח? במקרה שכדאי לעשות כריתה קטנה האן יש סיכון מסוים פגיעה בתפקוד פגיעה ברקמות הטבעיות? תודה וברכה מחיים

11/05/2008 | 22:53 | מאת: ד"ר עודד זמורה

חיים שלום, פצע בפי הטבעת כפי שאתה מתאר יכול להתאים לפיסורה בפי הטבעת, שגורמת לעיתים קרובות לכאבים, בעיקר לאחר יציאות. פיסורה אינה מצב מסוכן, ולכן האינדיקציה לטפל בה תלויה בעיקר במידת הסבל שלך, ובשאלה מה אתה רוצה לעשות בכדי לטפל בה. בעיקרון, התלונה השכיחה ביותר באנשים עם פיסורה היא כאב, ואם לא כואב לך, תחשוב אם אתה בכלל סובלת מספיק בשביל להיות מנותח (בהנחה שהאבחנה נכונה). בכל מקרה, גם אם עוברים ניתוח, מומלץ לשמור אח"כ על הרגלי תזונה ויציאה תקינים. הניתוח פותר לרוב את המצב הנוכחי, אך אין לו אפקט מניעתי לעתיד. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום לך דוקטור יש לי זה שנים אינספור כאבי בטן ונאמר לי לאחר בדיקות רבות שיש לי קיבה עצבנית או מעיים רגזניים שנים אחרונות בנוסף לכאבי בטן יש לי באופן קבוע הפרשות ריריות קצפיות מפי הטבעת ללא שליטה כעת אני מופנית לפרוקטולוג כאשר תורי יהיה אולי בעוד חודש או חודשיים בקופת חולים כללית אני מבינה רפואה והייתי רוצה מאוד לשמוע את דעתך בתודה שגיב רחל מקרי-ים

08/05/2008 | 22:41 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום רב, כאבי בטן מלווים בהפרשה מפי הטבעת יכולים להגרם ממגוון של סיבות, החל במעי רגיז ("קיבה עצבנית" כלשונך) וכלה במחלות מעי דלקתיות. לצערי לא ניתן לתת יעוץ פרטני רציני מבלי לבדוק אותך ולראות את כל תוצאות הבירור שעברת, ואם את מבינה רפואה את בוודאי מבינה זאת.

דוקטור זמורה יקר תודה מקרב לב על תשובתך המהירה וכבר 50 אחוז אני מסירה צל של ספק שיש לי מחלה כלשהיא לפני שאתחבר לקומרקס שאלה חשובה עבורי האפשרות השנייה שנותרה במקרה שלי היא דלקת מעיים וזה באופן מוחלט אני יכולה לומר לך שלא יתכן מפני שאינני אוכלת בשר ואני"טורפת" מינימום מדי יום קערות ענקיות של כל ירק שאתה יכול לדמיין שקיים בשוק ולתוך אותו סלט אני זורקת חופנים של קטניות או נבטים שאני מנביטה ברוטב טחינה גלמית מעשי ידי דוקטור לאחר הסיפור הזה על דרך תזונתי מגיל שמונה היום אני בת 54 האם יתכן שלאחר כמויות ענק של fiberתיתכן אצלי דלקת מעיים? מה שיתכן הוא שיש בירקות חיים אילו המון גאזים ואשתדל לאכול את אותם ירקות בצורת מרק בכך אקל על פעולת המעיים שלי מה דעתך דוקטור ?האם בכל זאת אגש לפרוקטולוג כפי שיעצה רופאת המשפחה (שלמען האמת אינני סומכת על דיעותיה) המון במון תודות דוקטור

דוקטור זמורה שלום רב האם יתכן שיש איזה שהוא פוליפ במעיים שלי שגורם לכל הבעיות שסיפרתי לך? אך מצד שני לא יתכן פוליפ אצלי כי אני אוכלת מינימום חמש מנות ענק צמחיות וממשפחת הקטניות שהן עשויות רק להיטיב עמי ולעשות ניקיון יומיומי במעיים אצלי דוקטור ידוע לי שבבית חולים רמבם יש לכם מחלקה בשם "קרן מחקרים" האם אני אוכל להשתתף בו ?? בתודה מקרב לב רחל שגיב

06/05/2008 | 23:10 | מאת: רועי ל.

שלום רב! אני סובל מידי פעם מכאבים בפי הטבעת, ללא שום קשר לתזמון מסויים, מדובר בכאב עמום וחזק מאוד, שגורם לי להתעורר אפילו משינה חזקה. לעיתים שתיית 2-3 כוסות עם הכאבים עוזרת להפגתם לאחר כמה דקות של. כל העניין התחיל לפני כשנתיים, במהלך השנה האחרונה כמעט ושכחתי מהעניין, אתמול בלילה זה קרה שוב.

06/05/2008 | 23:13 | מאת: רועי ל.

שכחתי להוסיף, בוודאות לא מדובר בנפיחות/דימום או פצעית שריטות וכיוצ"ב

08/05/2008 | 22:37 | מאת: ד"ר עודד זמורה

רועי שלום, כאבים בפי הטבעת יכולים להגרם ממגוון של סיבות, החל מסיבות שכיחות כגון פיסורה וטחורים, וכלה בסיבות נדירות יותר, אחת מהן היא תופעה של כאבים התקפיים בפי הטבעת (שלא אפיניים דווקא ללילה), מסיבה שאינה ידועה (ונקראת בשפה מקצועית proctalgia fugax) . הייתי ממליץ שתפנה לכירורג קולורקטאלי לבירור ושלילת כל סיבה אחרת. אם אכן זו האבחנה, היא אינה מסוכנת אך יכולה להיות מציקה, וניתן לנסות לטפל בה במשחה המכילה תרופה מרפת שרירים ולעיתים אף בתרופות בהן מטפלים לעיתים באסטמה (המנגנון בו זה עוזר לא לגמרי ברור).

14/05/2008 | 09:18 | מאת: רועי

עברתי לפני כשנה בדיקת קולונסקופיה בעניין אחר, ונשללה אפשרות של פיסורה ו/או טחורים. אין גם שום קשר בין היציאות ולבין הכאב. האם צריך מרשם לתרופות הקלה בעת התקף?

שלום אני אישה לאחר לידה שסבלה מפיסורה עמוקה וטחורים. ברצוני להביא לידיעתכם פתרון טבעי שמיועד אך ורק לאנשים שיש להם אורך רוח ואינם הולכים על הפתרון שללא ספק קל יותר והוא ניתוח. אני ביצעתי את הדברים הבאים במשך שלושה שבועות ואז היא נעלמה:- 1. ישיבה במים חמימים שמכילים שמן עץ התה, שמן לבנדר, עלי קלנדולה (ציפורני חתול). – הישיבה היתה שלוש פעמים ביום. 2. לאחר כל יציאה ניגבתי עם מגבוני "פרוקטו-מגבונים" שמכילים את צמח הממליס שמכווץ וכן מכילים אלוורה וקמומיל להרגעה. 3. כל לילה כמעט השריתי שני שזיפים במים חמים ובבוקר שתיתי אותם. 4. כמעט כל בוקר על בטן ריקה שתיתי גם כף שמן זית 5. שתיתי כף פרגלקס בבוקר וכף אחת בערב. 6. לפעמים השתמשתי בגליצרין לריכוך הצואה ובשמן פראפין 7. הכנתי פורמולה שאני קוראת לה פורמולת "קיסרית" (כי עברתי ניתוח קיסרי) – הפורמולה מורכבת מ: ג'ל אלוורה + כפית כורכות+מעט שמן זית +מעט שמן נבט חיטה+שלוש טיפות לבנדר+שמן כבד דגים+שתי טיפות שמן אובליפיכה+משחת הממליס+ כמה עלי קלנדולה שהשריתי אותם קודם לכן במים) את כל זה שמים על צמר גפן ושמים למשך כל הלילה. בבוקר לאחר רחצה לקחתי נר אובליפיכה וכתשתי אותו ואז שפכתי עליו שמן נבט חיטה ושמתי עליו מעט עלי קלנדולה ואת זה שמתי על הפיסורה והטחורים. ובלילה שוב שמתי את הפורמולה הכתובה מעלה. הערה:תמיד דאגתי ללכת עם תחבושת שתגן על התחתון. העיקר לא לומר נואש - תוך שבועיים-שלושה זה עובר בתנאי שעושים את כל הדברים הללו. את כל המרכיבים ניתן לקנות מבית הטבע. בהצלחה!!!!

זה מה שנקרא סיפור מהתחת אני צריך לעבוד לפעמים ואני נוהג הרבה. לקחת גיגית ברכב ולעצור באיזה יער? אי אפשר פשוט למלא קליפת בננה באיזו משחה ולהניח על המקום? הצילו

זה מה שנקרא סיפור מהתחת אני צריך לעבוד לפעמים ואני נוהג הרבה. לקחת גיגית ברכב ולעצור באיזה יער? אי אפשר פשוט למלא קליפת בננה באיזו משחה ולהניח על המקום? הצילו

06/05/2008 | 11:40 | מאת: ÷?????

???? ??? ???? ???? ???? ????? ??????? ???÷? ???????. ?????? ????? ???????? ????? ???? ?????? ?? ??÷ ?????? ??? ??? ???? ??? ????? ?????? ?? ?????? ???? ??÷ ÷? ???? ???? ?????. ??? ?????? ?? ?????? ????? ???? ????? ?????? ??? ??? ?????:- 1. ????? ???? ?????? ??????? ??? ?? ???, ??? ?????, ??? ÷?????? (??????? ????). ? ?????? ???? ???? ????? ????. 2. ???? ?? ????? ?????? ?? ?????? "???÷??-???????" ??????? ?? ??? ?????? ?????? ??? ?????? ?????? ?÷????? ??????. 3. ?? ???? ???? ?????? ??? ?????? ???? ???? ????÷? ????? ????. 4. ???? ?? ??÷? ?? ??? ??÷? ????? ?? ?? ??? ??? 5. ????? ?? ????÷? ???÷? ??? ??? ????. 6. ?????? ??????? ???????? ?????? ????? ????? ?????? 7. ????? ??????? ???? ÷???? ?? ??????? "÷?????" (?? ????? ????? ÷????) ? ???????? ?????? ?: ?'? ?????? + ???? ??????+??? ??? ??? +??? ??? ??? ????+???? ????? ?????+??? ??? ????+??? ????? ??? ?????????+???? ??????+ ??? ??? ÷?????? ??????? ???? ÷??? ??? ????) ?? ?? ?? ???? ?? ??? ??? ????? ???? ?? ?????. ???÷? ???? ???? ?÷??? ?? ????????? ?????? ???? ??? ????? ???? ??? ??? ???? ????? ???? ??? ??? ÷?????? ??? ?? ???? ?? ??????? ????????. ?????? ??? ???? ?? ???????? ?????? ????. ????:???? ????? ???? ?? ?????? ???? ?? ??????. ??? ???????-????? ?? ???? ????? ?????? ?? ?? ?????? ????. ?? ?? ???????? ???? ?÷??? ???? ????. ??????!!!!

05/05/2008 | 05:19 | מאת: מיקי ....

שלום רב.. אני 3 חודשים אחרי לידה. קיבלתי "מתנה" כניראה טחורים. (אני מאבחנת את עצמי). אחרי כל יציאה יש לי דימום, והיציאות כואבות שחבלז. כל הלילה לא נירדמתי מרוב כאבים. העינין הוא שאם אני אוכלת ושותה באופן נכון זה עובר ואיני סובלת מעצירות ודימום. רק שקצת קשה לי לאכול נכון.. מה עושים? להכריח את עצמי לשתות ולאכול סיבים וכאלו-או לגשת לפרוקטולוג? אם כן--האם תוכל להמליץ לי על פרו' מאיזור הקריות? תודה רבה.. מיקי

05/05/2008 | 17:40 | מאת: חיפאי

מיקי, תחטטי קצת בפורומים כאן ותמצאי לפחות רופא אחד באיזור הצפון שמנהל פורום בתחום הפרוקטולוגיה - תציצי על העמודה משמאל בעמוד זה

08/05/2008 | 22:33 | מאת: ד"ר עודד זמורה

מיקי שלום, שתי תשובותיך גם יחד נכונות. גם הקפידי על תזונה נכונה, שכן כפי שאת רואה הקפדה כזו יכולה לשפר את איכות החיים, וגם גשי לראות כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה (תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי טחורים, אך גם על ידי בעיות אחרות כגון פיסורה ועוד). לגבי התזונה, ניתן להשתמש בתוסף סיבים מסחרי שניתן לרכוש בבתי מרקחת ללא מרשם, ולהקפיד על שתיה מרובה. בשימוש סדיר בתוסף סיבים ניתן לצמצם את התלות בצורך לשמור על כלכלה כזו או אחרת, שגם היא כמובן חלק מאיכות החיים.

04/05/2008 | 03:15 | מאת: אולגה

שלום רב, אני בת 30 , וסובלת מגודש באזור האגן כמה שנים. התחושה היא שכל האזור מכווץ כלפי מעלה, ואי אפשר להרפות אותו, וכן תחושה של כאב. בעיקר מורגש באזור אגן אחורי. בירור גניקולוגי לא העלה דבר. הכאב ותחושת הצריבה, מורגשים במיוחד לאחר מנוחה ארוכה. איני רופאה, אולם אני סבורה, שיכול להיות קשר לכלי דם, ורציתי לשאול על איזה בדיקה אתה ממליץ. תודה ולילה טוב.

08/05/2008 | 22:25 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אולגה שלום, הרפיה לא טובה של שרירי רצפת האגן יכולה לעיתים לגרום לתלונות כמו שאת מתארת, ולרוב אין קשר בין תלונות אלו לכלי דם. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג עם התמחות ברצפת האגן או בתנועתיות מערכת העיכול לבירור והכוונת הטיפול. חשוב לציין שאם אכן הבעיה נובעת מהרפיה לא טובה של שרירי רצפת האגן, יש טיפולים שיכולים פעמים רבות לשפר מאד את איכות החיים.

03/05/2008 | 17:43 | מאת: מודאג

כבר איזה חצי שנה יש לי בעיה במפשעה שאני מתגרד,ויש לי שם יובש,וכל זה קרה אחרי שהתחלתי לגלח שם פעם ראשונה,ונהיה לי כבר אדום מרוב גירודים,ואני גם נמצא במצב לחץ נפשי בגלל על מיני בעיות של לחץ,וקראתי באיזשהוא פורום שאולי זה נובע מלחץ נפשי.קניתי קרם נגד יובש(קרם חזק שלא זוכר את שמו),אבל לא עוזר מי יודע מה,מה הדבר הכי טוב לעשות בשביל להפסיק את הגירודים?

03/05/2008 | 23:03 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שאלתך אינה בתחום עיסוק פורום זה. כל טוב.