פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב, אני בן 22. הרבה פעמים אחרי שאני "גומר" יש לי מן הרגשה מוזרה באיזור פי הטבעת. יש לציין שהתחושה חולפת לאחר מס' דקות, וכן שבעבר יכולתי להרגיש לפעמים משהו בולט קצת באיזור פי הטבעת. מה יכולה להיות הסיבה? (נבדקתי אצל פרוקטולוג פעמיים בגלל חשש לטחורים, ולא נמצא כלום)

אבישי שלום, איני יודע לענות מה מקור ההרגשה המוזרה אותה אתה חש, וספק בעיני אם מקורה "פרוקטולוגי", אך אם היא לא מאד מפריעה לאיכות חייך ספק אם יש טעם להכנס לבירור מעמיק בנושא זה. אם זה בכל זאת מאד מטריד אותך יתכן שכדאי להתייעץ גם עם אורולוג.

חשוב לי מאוד לדעת האם ישנם מאכלים שרצוי לא לאכול אותם כשיש אבחנה של פרוקטיטיס לנער שמקבל כרגע טיפול של חוקנים במשך 30 יום, אודה לכם על תשובתכם המהירה, אתם עושים עבודה חשובה מאוד, שוב תודה.

אילנה שלום, במגבלה שאיני יודע מהי האבחנה שבגינה יש פרוקטיטיס (אולצרטיב קוליטיס?), אין לרוב מגבלה תזונתית כלשהי. שיהיה רק בריאות.

מה הסיכוי של הזרקת בוטוקס לפי הטבעת בגין כאב כרוני תמידי ברקטום ובסיבה האנטומית שלו? האםם יש סיכון של אי שליטה בסוגרים או שזה לא ממש שכיח. זה הדבר שהכי מטריד אותי בשלב זה, המלצתך בתודה,יואל

ראה תשובתי מוקדם יותר היום. אם אכן יש העדר הרפיה מוכח הסיכוי לשפר את איכות החיים עומד על 60-75% . נכון, לא 100%, אבל סיכוי משמעותי בהחלט.

תודה על תשובתך. יש לי עוד 2 שאלות 1. האם זה בסל? 2. במידה ולא איך אפשר לקבל השתתפות? בברכה יואל

שלום, אני בת 58 לפני מספר חדשים עשיתי בדיקת קולונוסקופיה ונמצא שיש לי טחורים פנימיים. מזה חדש ימים הופיעה לי גרד בפי הטבעת ולעיתים דם עם הניגוב לאחר יציאה. גם בזמן יציאה יש לי כאב די חד ולפעמים במהלך היום אני מרגישה כאב פנימי די עמום. מה עלי לעשות? תודה מרים

מרים שלום, קולונוסקופיה אינה בדיקה טובה להערכת טחורים פנימיים, ולמרות שתלונותיך יכולות להיות מוסברות על ידי טחורים, הן יכולות להיות מוסברות גם על ידי מגוון בעיות אחרות של פי הטבעת, כגון פיסורה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

וירטואלית אמינה? אמי נפטרה מסרטן המעי הגס. אני בת 57. בצעתי קולנוסקופיה לפני 4 שנים. תודה

שלום, לגילוי סרטן מעי גס או פוליפים טרום סרטניים קולונוסקופיה וירטואלית כנראה טובה כמו קולונוסקופיה רגילה, למרות שאני חייב לציין שבעיני היא אינה קלה יותר למטופל, ואם רואים בה משהו יש לבצע קולונוסקופיה רגילה, שזה בד"כ אומר לקחת שוב הכנה. מומלץ לחזור על הבדיקה כל 5 שנים בתנאי שאין לך סמפטומים כגון דימום אנאלי או שינוי בהרגלי היציאה. אם יש סמפטומים כאלה, כדאי לשקול לחזור על הבדיקה כבר עכשיו.

ד.נ. בעקבות תשובתך מ-29.3 לשאלתו של ד.ח. אבקש להוסיף שאלה. אם יש לי דימום קל, חד-פעמי (אולי פעמיים בשנה), הנראה רק על נייר הטואלט, וידוע שיש לי טחורים (פנימיים), ונבדקתי ע"י פרוקטולוג והוא נתן לי טיפול (שתיית פראפין ואכילת אבקת קוסימול) שיימשך חודש, האם במקרה זה רצוי לעבור קולונוסקופיה גם אם עברו רק 3 שנים מאז עברתי אותה (עם תוצאות שליליות)? תודה. א.

בס"ד שלום ד"ר זמורה היקר, הרופאים מנסים לתת לי כל מיני סוגי משלשלים, אבל אף אחד מהם לא משפיע עלי והרגשת הצורך ביציאה לא מגיעה בכלל, רק הרגשה שיש פעילות סוערת בבטן למשך ימים, אבל זה לא מגיע בכלל לרקטום. מצאתי משלשל מחנות טבע (הני לקס) והוא ממש עוזר. הוא ממש הסגן של סופודקס, אבל בכל אופן גם ההשפעה שלו כבר לא כמו בהתחלה, ובטח שלא כמו בפעם הראשונה שלקחתי. רציתי לשאול למה זה שכשלוקחים משלשל מסוים בפעם הראשונה אז יש תוצאות מדהימות, בפעם השניה פחות וכן הלאה פחות ופחות עד שהוא מפסיק להשפיע. מה... זה כאילו שהמעי שלי אומר לי "טוב, סבבה, בפעם הראשונה הצלחת להפתיע אותי, אבל אל תדאגי, כבר בחנתי את הנשק החדש שלך ועכשיו אני ערוך כנגדו בכל הכוח ולא תצליחי לעבוד עלי שוב". אז למה באמת זה קורה? למה זה לא ממשיך להשפיע לתמיד באותה רמה? שפע תודות על תשובתך

הודיה שלום, הפעם הצלחת להתקיל אותי בשאלה שאין לי עבורה תשובה מדעית חכמה. אולי באמת שהמעי שלך אומר "טוב, סבבה, בפעם הראשונה הצלחת להפתיע אותי, אבל אל תדאגי, כבר בחנתי את הנשק החדש שלך ועכשיו אני ערוך כנגדו בכל הכוח ולא תצליחי לעבוד עלי שוב"...

ד"ר זמורה שלום רב, אני בהריון, שבוע 37, סובלת מפיסורה (לפי אבחנת פרוקטולוג) מזה למעלה מחודשיים. בשום שלב לא סבלתי מעצירות(!), הפיסורה התחילה, כנראה לאחר תקופה של שלשולים (בעקבות לקיחת ברזל). פרוקטולוג אחד אמר שיש לי פוליפ, והפוליפ גם הוא עודד את יציאת הפיסורה, הפרוקטולוג השני טען שמה שיש לי זה טחור חיצוני ולא פוליפ. מה שזה לא יהיה זה שם כבר 7 שנים ללא הפסקה, וזה מציק לי רק כשזה יוצא החוצה, אני יכולה לדחוף את זה פנימה ואז זה לא מפריע לי. יש לך מושג מה זה? לפני שלושה שבועות התחלתי טיפול בנפידפין, רק בימים האחרונים התחלתי להרגיש הקלה מסוימת, אבל רק הקלה - הבעיה בהחלט לא נפתרה. אני לא יכולה לטפל בקצף (פרוקטופואם) כיוון שכתוב על התרופה שהיא אסורה לשימוש בנשים בשליש שלישי של הריון. בהמלצת הפרוקטולוג אני עושה אמבטיות ישיבה פעמיים ביום לרבע שעה. את האמבטיות אני עושה במים חמים - לא רותחים כדי לא לחטוף כוויה, אבל חמים (ככה שהעור שלי אדום כשאני יוצאת), האם עדיף שהמים יהיו פושרים ולא חמים (בכמה אתרים ראיתי כתוב: "במים חמימים, לא - חמים")? האם זה משנה? האם יעזור לעשות יותר מפעמיים ביום? יש עוד משהו שאני יכולה לעשות כדי להפסיק לסבול מזה (מלבד ניתוח אחרי הלידה), זה כואב ומציק כל הזמן. ושוב - אין מה להמליץ לי על שינוי תזונה או אכילת סיבים, יש לי יציאות רכות לעתים תכופות (3 פעמים ביום בממוצע) תודה רבה רבה

נגה שלום, ראשית שתנצלותי על העיכוב במתן התשובה. את מטפלת בעצמך נכון, ופרט להקפדה על מריחת הניפדיפין 4 פעמים ביום, איני רואה מה להוסיף. האמבטיות צריכת להיות חמימות נעימות ואת לא צריכה להיצלות בגלל הפיסורה שלך. לאחר הלידה כדאי להבדק שוב ולראות אם את עדיין סובלת וממה, בכדי לכוון את הטיפול. שתהיה לידה קלה!

ד"ר זמורה שלום רב ותודה על התשובה המפורטת כתבת - למרוח נפדיפין ארבע פעמים ביום. הפרוקטולוג (פרופ' וולפיש מסורוקה) שבדק אותי (לפני כחודש) אמר למרוח פעם ביום. האם אני יכולה לעבור למריחה של יותר מפעם אחת ביום? (כי בינתיים, פעם ביום לא ממש עוזר). עוד משהו - כמה זמן אפשר למרוח נפידיפין? בינתיים אני משתמשת בתרופה כשלושה שבועות, עשיתי עכשיו הפסקה של מס' ימים כי פג תוקפה של המשחה ואמשיך כשאצטייד במרשם חדש - האם מותר להשתמש בתרופה יותר מחודש? ולגבי האמבטיות - תודה, אני אוהבת להצלות...

האם תוכלו לתת לי מידע לגבי המחלה הזו? דחוף בבקשה מאוד...

אילנה שלום, ראשית שתנצלותי על העיכוב במתן התשובה. פרוקטיטיס בגיל 15 יכולה להגרם ממספר סיבות, והשכיחות ביותר מתוכן הן מחלות מעי דלקתיות, ובראשן אולצרטיב קוליטיס. יחד עם זאת, מאחר שאיני יודע כל פרטים נוספים על טיב הפרוקטיטיס ועל האבחנה המשוערת, נראה לי שלא יהיה אחראי מצידי "להפציץ" אתכם במידע על מחלה שאולי אתם בכלל לא סובלים ממנה. מומלץ לשאול את הופא המטפל מהי לדעתו הסיבה לפרוקטיטיס, ואז לחזור ולשאול ספציפית על מחלה זו (או לחליפין לספק פרטים נוספים)

לפני שבוע עברתי ניתוח פיסורה כאשר במהלך הניתוח התברר כי היו לי שתי פיסורות, יש לציין כי לפני 3 שנים עברתי את אותו הניתוח - וכרגע לאחר לידת בני הבעיה חזרה. אזור הניתוח עדיין כואב לי בזמן יציאה , והיום היתה לי גם הפרשה דמית עם היציאה.שאלתי היא האם זה נורמלי? ומה עלי לעשות בנידון?

לילך שלום, ראשית שתנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מעט הפרשה דמית יש לרוב המטופלים לאחר כזה ניתוח, וזה כשלעצמו אינו מדאיג. כאב מסויים יכול עדיין להיות כשבוע לאחר הניתוח. יש להקפיד מאד על ריכוך היציאות (כלכלה עשירה בסיבים, תוסף סיבים מסחרי שניתן לרכוש בבתי מרקחת ללא מרשם, שתיה מרובה, ועוד) ומומלץ לרחוץ את המקום מספר פעמים ביום ולאחר יציאה. אם הכאב מחמיר או שאינו משתפר שכבועיים-שלשה אחרי הניתוח מומלץ לפנות למנתח לבדיקה.

ערב טוב דוקטור זמורה לפני כשנה נותחתי על ידך עקב בעית פיסורה פרה אנלית . לאחר הניתוח הייתי במספר ביקורות במרפאתך בתל השומר ונראה היה שהכל תקין והפצע החלים. אולם לאחרונה כמדומני התפתחה פסטולה הגורמת לאי נוחות באזור הניתוח ומאוד הייתי רוצה להבדק על ידך בהקדם האפשרי. בברכה יואב ווליניץ

יואב שלום, אתה מוזמן לקבוע תור ואשמח לראותך!

שלום דוקטור אשתי בת 69 עברה ניתוח להוצאת גידול סרטני מהמעי הגס, מרגישה טוב מבקש לדעת כמה זמן אחרי הניתוח היא יכולה לחזור לפעילות גופנית כולל התעמלות ויוגה וכן בכלל להתכופף? וכן האם ניתן לחזור לשאת שקיות עם משקל מסוים? תודה ושבת שלום שמואל

שמואל שלום, ראשית שתנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בעקרון ניתן לחזור לפעילות של מאמץ אירובי כגון הליכה וריצה ולפעילות כגון יוגה כאשר אשתך חשה מספיק טוב לכך, ואין מגבלת זמן מוסכמת. לעומת זאת, מומלץ להמנע מהרמת משאות לנשך כ 3 חדשים. החלמה מהירה.

בהמשך לשאלתי הקודמת פרוקטולוג בכיר שעברתי אצלו בדיקה חושב שהבעייה שלי קשורה בשריר והציע לי נסיון בהזרקת בוטוקס. שאלתי האם זה מוכר ומהם תופעות הלואי? האם זה יכול להשפיע על אי שליטה בסוגרים?

יואל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אם אכן ישנו רושם קליני בבדיקה של כירורג קולורקטאלי מנוסה שיש בעיה בהרפית שרירי רצפת האגן, או שבעיה כזו הוכחה בבדיקת תפקוד רצפת האגן כגון דפקוגרפיה (=פרוקטוגרפיה), הטיפול בבוטוקס יכול בהחלט להועיל. לכל טיפול יש גם סיכונים, ותמיד יש לשקול על כפות המאזניים את הצועלת מול הסיכוי, ואם הסיכוי רב יותר- כדאי לעשות. במקרה זה הסיכון קטן, שכן גם אם יש ירידה ביכולת השליטה, ולרוב אין, היא הפיכה מאחר שהחומר משפיע לכ 3-4 חדשים בלבד.

אני צריכה לעבור בקרוב ניתוח רקטוצלה- ניתוח משולב עם גינקולוג ופרוקטולוג. האם תוכלו לכתוב לי המלצות לגבי הניתוח והיכן ואצל מי ממולץ לעבור אותו. תודה רבה

יעל שלום, רקטוצלה הוא מצב בו ישנה חולשה של הדופן בין הרקטום לנרתיק, המתבטאת בבלט של הקיר האחורי של הנרתיק לתוך חלל הנרתיק, אשר מתגבר בעת מאמץ ליציאה. לעיתים בעת מאמץ כזה הרקטוצלה מתבלט במידה כזו שהוא מפריע להתרוקנות היציאה דרך פי הטבעת, וגורם לקושי ניכר בהתרוקנות. מבחינת כירורגיה קולורקטאלית (שפרוקטולוגיה היא חלק ממנה), האינדיקציה לתקן רקטוצלה היא כאשר הוא גורם להפרעה ניכרת בהתרוקנות, אשר מוכחת בבדיקת הדמיה כגון דפקוגרפיה (=פרוקטוגרפיה). ישנן גישות שונות לתיקון רקטוצלה, כולל ניתוחים בהם מבצעים תיקון של הרקטוצלה דרך הנרתיק, ניתוחים המבוצעים דרך פי הטבעת, וניתוחים המבוצעים במרווח ביניהם. לכל אחת מהגישות יש יתרונות וחסרונות, וכשיש הרבה שיטות זה בד"כ אומר שאין אף שיטה מושלמת. לאחרונה פותח ניתוח חדש יחסית לטיפול בבעיה זו הנקרא STARR, ומבוצע דרך פי הטבעת. בניתוח משתמשים במכשיר מיוחד המסלק את עודף דופן הרקטום שנדחפת אל הרקטוצלה ובכך מתקן אותו, והנסיון הראשוני בניתוח זה מצביע שכאשר בוחרים נכון את החולות, ומבצעים אותו במטופלות שאכן מתאימות, התוצאות מעודדות. אין פורום זה נוהג להמליץ על מנתחים ספציפיים. בהצלחה.

שלום קראתי את תשובתך לגבי ניתוח הרקטוצלה.גם אני עוברת את הניתוח הנ"ל לאחר שעברתי ניתוח של הרמת דרכי השתן.לפני שנה. שאלתי מה דעתך לגבי ניתוח עם רש ת. שאלה נוספת, רק אורוגיניקולוג משתתף בניתוח . האים גם נחוץ כירורג. תודה

אני בן 36 סובל מיבחילות במשך 8 חודשים הופנתי לבדיקה במצלמה דרך הפה המימצאים היו אודם וחידק אלבקטר פולרי טופלתי באנטיביוטיקה למשך 5 ימים הבחילות לא פסקו ומלובות בעיפות וחולשה כמו כן מידי פעם בעת יציאות אני מבחין בצואה דמית ורירית שקופה ניבדקתי על ידי כירוגי ואובחן שיש לי פיסורה אנלית כמו כן נעשתה בדיקה עד 15 סנטימטר ללא מימצאים שאלתי אים יש מצב שבחילות ניגרמות מידלקות בקבה או במעיים אודה לתשובה

יואב שלום, יש מצב אך הייתי ממליץ שתפנה את שאלתך לפורום גסטרואנטרולוגיה.

שלום רב!!!! מה הסיכויי להחלים מגוש סרטני בפי הטבעת/רקטום בשלביו הראשונים? תודה

יונית שלום, ככלל, יחסית לגידולים ממאירים, יש לסרטן הרקטום בשלבים מוקדמים סיכויי החלמה סבירים בהחלט, ולכן לרוב הסיכוי שווה את המלחמה (שפעמים רבות אינה קלה). יותר מכך איני יכול לומר מבלי לדעת את פרטי המקרה. החלמה מהירה.

*** מצטער אם זו הודעה כפולה *** הי, בעבר קיבלתי ממך (עודד זמורה) תשובה מעמיקה וברורה לגבי בקע מפשעתי (מצורף מטה). היום אני די נחוש לבצע את הניתוח משום שזה כרגע בשלב מאוד מציק. החלטתי "ללכת" על השיטה הלפסרוסקופית. שאלותיי הן: 1. האם אתה מתמחה בתיקון בקע מפשעתי בשיטה זו? 2. האם אתה עובד עם כללית מושלם? 3. במידה ולא, האם תוכל בבקשה להמליץ לי על מומחה\מומחים בתחום? בתודה מראש, יובל תשובתך בעבר (8.6.07): יובל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי. בקע מפשעתי (הנקרא גם הרניה) הוא מחלה שכיחה, ויכול להיווצר עקב חולשה של השכבה העוטפת את חלל הבטן מתחת למעטפת השרירים, הנקראת פציה. חולשה כזו יכולה להיות מולדת (ולהתבטא רק שנים רבות לאחר הלידה, גם בגילך) או נרכשת. כאשר ישנה חולשה ההופכת לחור או פתח, תוכן הבטן יכול גולש דרך הפתח ויוצר בלט מתחת לפני העור. הסימפטומים העיקרים המחשידים להופעת בקע הם נפיחות וכאבים באזור המפשעות או האשכים. ככלל, הטיפול בבקעים מפשעתיים הוא כירורגי (ז"א בניתוח), וישנן שלוש סיבות עיקריות להציע ניתוח לסובלים מבקע: הסיבה העיקרית היא לשפר את איכות החיים, מאחר שבקעים גורמים על פי רוב לכאבים וחוסר נוחות. בנוסף, בקעים לא עוברים החלמה ספונטנית ויש להם נטייה לגדול עם הזמן. לבסוף, קיים סיכון נדיר של כליאת מעי פתאומית בבקע שיכולה להסתיים בניתוח דחוף . בעבר הגישה הכירורגית לבקעים התבססה על תיקון של הבקע בעזרת תפרים, אך חסרונה העיקרי היה שיעור גבוה של חזרה של הבקע. בעשור האחרון עבר רוב העולם הכירורגי לתיקון בקע עם רשת סינטטית באופן שגרתי, וכיום אין כמעט ניתוח בקע שאנו מתקנים ללא רשת. בניתוח זה אין מתח של הרקמה המתוקנת, ושיעורי ההצלחה לטווח ארוך גבוהים יותר. כמו לכל דבר ברפואה, לרשת יש יתרונות וחסרונות, אבל באופן כללי יתרונותיה רבים מחסרונותיה, ושיעור חזרת הבקע נמוך. השיטה ה"חדשנית" שציינת היא בעצם תיקון בקע עם רשת, שמבוצע היום באופן שגרתי ברוב העולם המערבי, כאשר התיקון הנ"ל מבוצע אצלם בהרדמה מקומית, על יתרונותיה וחסרונותיה של הרדמה זו. תיקון בקע לפרוסקופי מבוצע דרך 3 חתכים קטנים (של 5-10 מ"מ) בבטן, דרכם מוחזר תוכן הבקע ומונחת רשת לתיקון הבקע. שיעור ההצלחה ושיעור הסיבוכים של פעולה זו אינו שונה באופן משמעותי מהניתוח הפתוח, אך בתיקון לפרוסקופי רמת הכאב לאחר ניתוח במרבית החולים פחותה, וההחלמה וחזרה לפעילות מהירים יותר. יתרון זה בולט במיוחד כאשר מתקנים בקעים מפשעתיים דו-צדדיים, או בקעים חוזרים (ז"א בקעים שכבר תוקנו בעבר). לסיכום, לתיקון בקע מפשעתי דו צדדי אנו נוטים היום להמליץ על תיקון לפרוסקופי, אם הכירורג המבצע מיומן בטכניקה זו. בהצלחה.

יובל שלום, אני מבצע ניתוחי תיקון בקע בשיטה לפרוסקופית אך איני עובד עם כללית. ככלל אתר זה מיועד לתת מידע רפואי ואינו נוהג להמליץ על רופאים ספציפיים. אם תתעקש אשלח לך למייל האישי.

אשמח לקבל המלצה במייל האישי, תודה

17.3.08 לד"ר שלום רב, אני מבינה מתשובתך שבנושא הפרוקטולוגיה אין לקשור בכלל את הואגינה כאפשרות בדיקה ושלא ניתן להגיע לשום אבחנה, אלא רק דרך הרקטום. אודה לתשובתך.

רחל שלום, לרוב אין תועלת בבדיקה נרתיקית באבחנה של בעיות כגון פיסורה וטחורים, אלא אם מחפשים משהו ספציפי שניתן לחוש בו דרך הנרתיק כגון גוש.

שלום רב , כ 8 שנים (אולי אפילו יותר) אני סובל באופן יום יומי מגירוד בפי הטבעת. הדבר הוא בלתי נשלט , לא חשוב כמה שאני מנסה להתאפק , אני לא מצליח. לעיתים אף קורה שבזמן שינה ללא מודע אני מגרד. הדבר גורם בסופו של דבר לדימום , כאבים וכאבי שריפה באיזור. עד כה ניסיתי למרוח משחה נגד גירויים של חיתולי תינוקות אך הדבר לא ממש עזר וגם היה לא נעים במיוחד. כיצד ניתן להפסיק את התופעה? הדבר ממש גורם לי לסבל רב! אודה על תשובה

שלום, גרד בפי הטבעת אינו תופעה נדירה, ופעמים רבות ניתן לטפל בה בהצלחה ולשפר את איכות החיים. מומלץ להבדק על ידי מומחה לכירורגיה קולורקטאלית להכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

אני בן 60 סובל 20 שנה מכאבים הנ"ל [בדרך כלל בצורת לחץ והתכווצויות לא רצוניות[ 24 שעות ביממה שהורסים את חדוות חיי. עברתי את כל הבירורים האפשריים וטופלתי לאחרונה במרפאות כאב . האורולוגים סבורים כי הכאבים נובעים מ"דלקת בערמונית" אך אין טיפול לכך . לאחרונה השתילו לי אלקטרודות זמניות למשך 10 ימים שלא השפיעו על מכאובי אלא להיפך גירו את אזור הכאב. במישוש ידני של אורולוגים לבדיקת הערמונית יש לי כאבים נוראיים באזור השופכה. ניסיתי נרות וולטרן ופרוקטוגיוונול ואין שום פתרון ראוי לפטור אותי מכאבי הבלתי נלאים. האם יש לפרוקטולוגיה תשובות ופתרונות למניעת הכאב? אגב הכאבים מתגברים לאחר יציאה,מתן שתן ויחסי מין.

יואל שלום, ראה תשובתי לשאלתך בפורום זה מתאריך ה 2.3. כל טוב.

אני בעל מעי רגיש וחילוף חומרים מהיר . משמע אני בין 4 ל6 פעמים בשירותים ביום ותמיד עם יציאות(אין שלשולים ואין עצירות).כתוצאה מכך -יש לי דימום קבוע שאני מנקה אחרי יציאות . כלומר הכל שרוט אצלי ועם חתכים. מה אפשר לעשות בנידון?לפי דעתי אין מדובר בטחורים אלא בפציעה כתוצאה מההליכה הרבה לשירותים. האם זה מתאחה לבד?זאת תופעה קבועה אצלי ולמשל ב3 שבועות האחרונים תמיד שאני מנקה זה עם דם. דם מהפציעה ולא חליליה משהו שקשור למעי הגס. עשיתי קולונוסקופיה לפני 4 חודשים והיה תקין. דרך אגב אני רזה מאד 58 קילו על 1.74 כתוצאה מחילוף חומרים מהיר.(אני אוכל די הרבה). בקיצור,מכאן ואילך מה עושים:?

יצחק שלום, אם עברת קולונוסקופיה שהיתה תקינה, לפחות אנחנו יודעים שהדימום אינו מצביע כנראה על משהו מסוכן, יחד עם זאת, דימום כזה יכול להיות מטריד ומפריע לאיכות החיים. אם הוא אכן כך, מומלץ לפנות לבדיקה חכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול.

שלום ד"ר עודד זמורה עברתי בדיקה של החלק התחתות של המעי הגס ,של החלחולת וגם קולונוסקופיה וגם מלמעלה אנדוסקופיה,אין ממצאים.יש לי כל הזמן רצון להתפנות וחוסר מנוחה בגלל שאי אפשר לתפקד עם כל הזמן אתה רוצה להתפנות וזה מעצבן מאוד.רק חוקן מרגיע את המעיים וגם לא לגמרי אבל כך לפחות אני יכול לצאת מהבית. מה עושים,יש תרופה שתרגיע את הרקטום.יש טחורים פנימיים. אני חי על אקמול וזה עוזר אבל זה לא מספיק ביחד עם כדור הרגעה לווריוון וספזמומן. מה יהיה ? אולי מישהו ייתיחס לעניין ברצינות ? יאני רוצה גם אישור לבדיקת המצלמה כי אולי יש דלקת גם במעי הדק ולא שמים עלי בקופ"ח וזה שנים כבר. צריך לפנות למנכ"ל הקופ"ח ? לבג"ץ בשביל שיקשיבו לי ? שבת שלום ותודה,אני מסכן ואני לא היחיד משהו לא בסדר ונראה לי שאני סובל שנים בגלל שלא שמים עלי וחושבים שאני פסיכי ואני בכלל לא,אני עושה דברים חשובים וגם אין לי בעיה של כסף לטיפול,אני רוצה רק שלא יסלקו את האותי אל מתחת לשטיח.

שור שלום, צר לי לשמוע על סבלך, ומובן שאיני יכול לתת אבחנות וירטואליות באינטרנט או יעוץ פרטני אחראי רק על סמך תאורך הפורום. איני יודע איזה בדיקות בדיוק עברת ומה היו תוצאותיהם. לעיתים ישנן בעיות תפקודיות שונות של איזור פי הטבעת, רצפת האגן או המעי שניתן לטפל בהן ולשפר את איכות החיים. הייתי ממליץ שתפנה למומחה לכירורגיה קולורקטאלית או לגטרואנטרולוג עם התמחות בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה ויעוץ. אנא הבא עמך את כל החומר הרפואי הרלוונטי. שיהיה בריאות.

ד"ר זמורה שלום! לאבי מצאו גוש סרטני קטן בתוך פי הטבעת לפני שבועיים. כל הבדיקות שעה בעקבות זה היו ברוך השם תקינות. האונקולוגים אמרו לו שזה לא ממהיר והוא עוד יראה נכדים ונינים אמן. לפני הניתוח הוא צריך לעשות טיפולים כימו וקרינה ורק אח"כ ניתוח. אבי עוד לא קיבל תוכנית מתי הוא מתחיל את הטיפולים. ברצוני לשאול אם כל הזמן הזה עד הטיפולים ועד הניתוח הוא לא זמן יקר. ובמידה והוא הכן תפס את זה בזמן זה לא יכול להוף מלא ממהיר ללמהיר בזמן הזה. תודה רבה יונית

יונית שלום, באיזור פי הטבעת יכוליים להתפתח מספר סוגים של גידולים סרטניים, ומבלי לדעת בדיוק מהו סוג הגידול שאובחן אצל אביך קשה לי לתת יעוץ ספציפי. כעקרון, גידולים באיזור זה הם לרוב גידולים שאינם גדלים במהירות, כבר נמצאים במקום זה זמן מה עד שהתגלו, ולרוב לטווח של מספר קטן של שבועות אין השפעה כלשהי על הסיכוי להבריא ממחלתו. הרבה יותר חשוב לתת את הטיפול בסדר הנכון ולאחר הבירור הנכון, מאשר לתת אותו בחופזה או בדחיפות, כל עוד אין מדובר בדחיה של יותר משבועות בודדים. בהצלחה בטיפול.

בן 20 ,סבלתי מזה חודשיים שלוש מקצת דימום וריר ביציאות,נעשו לי בדיקות סיגמו ורקטוסקופיה נתגלה פרוקטיטיס כ4 ס"מ דלקת ברקטום ושאר המעי תקין ונלקחו ביופסיות ,ובדיקות דם לדלקת תקינות כולל שקיעת דם וCrp כימיה, ניתן לי נרות ראפסל 1גרם פעמיים ביום למשך כחודש וזה אכן עזר לטיפול ותוך כמה ימים חלה הטבה במצבי, רק שיש תופעה כלשהי שאני מתקשה מאוד ביציאות ועלה בדעתי כי זה תופעת לוואי של הנרות אך מה שקורה למעשה זה שאני מתקשה להכניס את הנרות טוב (ולהוציא את היציאות) מכיוון שיש היצרות של הפי טבעת ואיזור תעלה אנאלית..האם זה יכול להיות? ואם כן מה אפשר לעשות? מודאג מאוד מכך.

אבי שלום, היצרות אנאלית יכולה בהחלט להיות תוצאה של דלקת כרונית של איזור פי הטבעת והרקטום התחתון. היצרות כזאת יכולה לעיתים להשתפר על ידי טיפול נוגד דלקת, אולם אם אינה משתפרת וההיצרות מקשה על ההתרוקנות ניתן לשקול הרחבה כירורגית (עם או בלי שימוש עצמי במרחיבים לאחר מכן בכדי לשמור על התוצאה). מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג ולתכנן את הטיפול במשותף עם הגסטרואנטרולוג המטפל.

שלום רב, אני בת 32, ולפני כחצי שנה ילדתי. אני מציינת פרטים אלה כי אולי יש בהם כדי להאיר את הסיבה לכך שאני סובלת לעיתים (שנהיות לצערי יותר תכופות מאי פעם) מדימום כאשר יש לי יציאה. עד השבוע, כאשר היה דימום הוא היה אדום מאד וברור והיה מלווה בכאב כאשר הייתי בשירותים, ואולם בשבוע האחרון, אני סובלת מכאבי בטן ממש חזקים שמקרינים על הגב והיום בשירותים ראיתי שהצואה עם דם אבל הוא לא היה נוזלי כמו בפעמים הקודמות והיציאה לא לוותה בכאב. מה לעשות?

בומבה שלום, התשובה לשאלתך די פשוטה- ניגשים לכירורג קולורקטאלי לבדיקה ולהכוונת הטיפול. פורום זה נועד לתת מידע כללי ולצערי אין באפשרותנו לבצע אבחנות "וירטואליות" או יעוץ פרטני אחראי על סמך תיאור באינטרנט בלבד. ככלל ניתן לומר שהגילך רוב הסיכויים שמקור הדמם והכאב האנאלי בבעיה שפירה כלשהי באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, שלרוב ניתן לפתור בטיפול הולם.

ד"ר שלום, לפני יומיים גיליתי בסמיכות לפי הטבעת מן גוש תת עורי חצי קשה. זה לא ממש על פי הטבעת אלא נושק. אציין כי לאחרונה סבלתי מטחור חיצוני, פנימי, פיסורה ואולי גם צניחה (עוד לא עברתי אבחנה, אבל זה עונה על כל התיאורים). זו בליטה שאינה כואבת מאוד. היא אינה רכה כמו טחור גדוש אלא קשה יותר. מה זה יכול להיות? זה לא יכול להיות גידול נכון?

שלום, "גוש" כפי שאת מתארת יכולה להיות קפל עור תפוח הקשור לטחורים חיצוניים או לפיסורה, וקפל עור כזה אינו מסוכן אך יכול לפגוע באיכות החיים, אך כמובן שלא ניתן להגיע לאבחנה על סמך תיאור באינטרנט בלבד. אם אין הקלה תוך כשבועיים מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

שלום לך דר' עודד . אני סובלת מפיסורה , ויחד עם זאת מבריחת צואה (עדין בבירור למה? ) הקיבה רכה מאוד אך עוברת ייסורי גהנום כדי שתצע . לפני 5 שנים עברתי ניתוח איליוס עם נמק במעי הגס עקב הידבקויות . מאז למעשה אני ממעיטה באכילת סיבים . לפיסורה טוב לאכול סיבים , האם גם לקיבה הרכה והבורחת זה יועיל . ומה אני עושה בקשר לחסימות עם הסיבים

לרונית שלום, איני יודע מדוע היתה לך חסימת מעי, אולם אם זו היתה חסימה "רגילה" על רקע הדבקויות מניתוח קודם אין מניעה כי תאכלי סיבים (ולהקפיד על שתיה מרובה), שיכולים להקל על הפיסורה ועל קשיי השליטה. מעבר לכך לצערי איני יכול לתת יעוץ פרטני ללא בדיקה והכרת כל פרטי הגליון הרפואי.

שלום ברצוני לדעת האם ניתן דרך בדיקת קולונסקופיה לבדוק אם יש דלקות מעיים כרוניות כמו: קוליטיס כיבית או קרוהן האם רואים את זה ישירות בבדיקה או שמא צריך לקחת דגימות מהמעי על מנת לאשר זאת אודה על הההתיחסות

אורלי שלום, קולונוסקופיה היא הבדיקה הטובה ביותר בכדי לאבחן דלקות כפי שאת מתארת במעי הגס ובמעי הדק הסופי (אך אינן רואות את כל המעי הדק). לדלקת מראה אופייני אותו רואים כבר בבדיקה, אך לרוב מאששים את האבחנה בעזרת בדיקת ביופסיה מהמעי.

אני בשבוע 23 סובלת מטחורים בדרגה 4 - כך אובחנתי אני ממתינה להחלטת הרופא גבי ביצוע ניתוח, כי מצבי לא מאפשר משהו אחר. מה ההשלכות בהריון? מה הסיכונים לגבי העובר? כיצד תשפיע ההרדמה המלאה על העובר? כמובן שאם יש סיכונים אעדיף לסבול מאשר לעבור את הניתוח.כיצד אשרוד את התקופה הכואבת הזאת במידה ולא אבצע ניתוח???

יפית שלום, כעקרון אנו משתדלים שלא לבצע ניתוחי טחורים בהריון שכן בכל סוג הרדמה קיים סיכון קטן להריון, אך אם אין ברירה, טיפול שמרני מיטבי לא מועיל, ואת לא רואה את עצמך שורדת עד סוף ההריון ללא ניתוח, ניתן לקחת את הסיכון הקטן הזה ולנתח. בעיני ההחלטה צריכה להיות שלך ולא של המנתח, או לפחות להיות החלטה משותפת.

תודה.....

תודה.....

שלום לד"ר זמורה לאחרונה עברתי בדיקת קולונוסקופיה ונמצאו טחורים מוגדלים.אין לי כיום כל תופעות לואי ושאלתי אם הטחורים קשורים בפוליפים או אין קשר בין השנים.בתודה - -שמואל

אין קשר בין טחורים ופוליפים ואין צורך לטפל בטחורים שלא גורמים שום סבל.

שלום בזמן האחרון כל פעם שאני נכנסת לשירותים יורד לי דם ואני לא נכנסת לשירותים הרבה פעם בשבוע רציתי לדעת מהה זה ומה לעשות ועם אני יכולה לחכות לטור שלי שזה בעוד חודש או שזה חמור ? אשמח שתענה/י לי בדחיפות תודה

9.3.08 לד"ר שלום רב, הנני סובלת כבר תקופה ארוכה מטחורים, פיסורה, טחורים פנימיים, לאחרונה כשאני לוחצת יש לי כאבים חזקים ושורף לי מאוד לכמה שעות טובות לפעמים לימים שלמים, מאוד לא נעים קשה לתפקד, מרגישה שכל הצרה הזאת מגיעה מהלחיצות, כעט מרגישה טוב יותר הפיסורה בסדר לוקחת פגלקס קבוע (האם יכול להיות נזק) אבל הבעיה היא כשאני לוחצת המקום גם מאוד דופק לי, ההבחנה היתה שיש לי צניחה של רירית המעי. מה ניתן לעשות והאם יש טיפול שהוא לא ניתוחי. לשאלתי השניה כשלא ניתן לבדוק דרך הרקטום מפאת כאבים חזקים האם ניתן לבדוק דרך הוגינה. אודה לתשובתך

רחל שלום, גם טחורים (עם או בלי רירית צנוחה) וגם פיסורה הם בעיה של איכות חיים, ולכן את צריכה להחליט על פי מידת הסבל איזה טיפול את רוצה ואם את מעוניינת לנסות ולפתור את הבעיה בצורה כירורגית או לא. על פי תאורך יש בי חשד שבכל זאת את סובלת מפיסורה פעילה, אך כמובן שאיני יכול לקבוע דבר ללא בדיקה. חשוב להקפיד מאד על ריכוך יציאות והמנעות ממאמץ בשירותים. ניתן לקחת פגלקס לטווח ארוך. בדיקה דרך הנרתיק לרוב אינה יעילה באבחנת בעיות בפי הטבעת.

ד"ר זמורה שלום רב, ראשית תודה על עזרתך בפורום. מחיפוש בפורום לא הצלחתי למצוא תשובות מספקות לבעייתי ולכן אני מפנה אליך שאלה זו, אני מתנצל מראש על אורך הדברים: אני בן 26 ללא בעיות רפואיות, אבי נפטר לפני 12 שנים בגיל 56 מסרטן המעי הגס. איני יודע אם יש קשר אבל לפני כשנתיים היה לי טחור חיצוני עם קריש דם שטופל ע"י כירורג ובדיקות פרוקטולוגיות לאחר מכן היו תקינות (ללא טחורים נוספים, חיצוניים או פנימיים). בנובמבר האחרון,לפני כשלושה חודשים, היו לי שלשולים חריפים במשך כשבועיים, עד מצב של יציאות נוזליות לגמרי. בדיקות דם וצואה היו תקינות לחלוטין והמצב הסתדר כעבור שבוע נוסף כאשר מאז היציאות היו קשות ובעל נפח גדול. בחודש האחרון היציאות לווו בדם שתחילה נראה כפס קטן על נייר הטואלט ואח"כ כפסי דם בצואה עצמה, מספר פסים קטנים באורך של כשני ס"מ להערכתי. בשבוע-שבוע וחצי האחרונים היציאות שלי אינן סדירות קרי, לא בנפח ובגודל הרגילים ולבטח לא בהתאם לכמויות המזון שאני צורך (אני בחור רזה אבל אוכל הרבה :) אני מרגיש תחושה שאני "מלא" ולא מצליח להתרוקן ובימים האחרונים מצב של עצירות. קשה לי במתן הצואה וכשאני מצליח בכ"ז, הכמות קטנה עד קטנה מאד. המצב לא מלווה בחום/הקאות. בשיטוטים בפורומים שונים ובכתבות שונות נתקלתי בכל מיני תיאורים של מצבים מפחידים ובדיקות מפחידות לא פחות. עוד השבוע אקבע תור לרופא המשפחה אבל הייתי רוצה לדעת כבר עכשיו מה לדעתך המצב, במידה וניתן להעריכו מתיאור הבעייה? מה עליי לעשות והאם ניתן להסתפק בזימון תור לרופא המשפחה בשלב זה? אני מאד חושש מטחורים פנימיים ומחסימת מעי ודי אובד עצות. אודה מאד לתשובתך, א'

א שלום, ראשית מומלץ לנסות להסדיר את היציאות באמצעות כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים (לדוגמא פירות, ירקות, חיטה מלאה וכד') ושתיה מרובה. ניתן להשתמש בתוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום שנמכר בבתי מרקחת ללא מרשם. הסיכוי לגידולים של המעי הגס בגיל 26 נמוך ולכן רוב הסיכויים שתלונותיך נובעות מבעיה כלשהי שאינה מסוכנת, אך לאור ההסטוריה המשפחתית הייתי ממליץ בכל זאת לשקול קולונוסקופיה, כדי שכולנו נישן טוב יותר בלילה. אם הסמפטומים נמשכים ומפריעים לאיכות החיים מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול.

שלום! אני בת 26, סובלת בזמן האחרון לעתים בכאבים ביציאות ואף יש דימום לאחר היציאה (לא בצואה, אלא מהמאמץ). בנוסף סבלתי לפני מספר שנים מתסמונת מעי רגיז, שדי נרגע לאחרונה. לפני מספר ימים הופיעה באיזור פי הטבעת שלי מין גולה או שומה קטנה בצבע העור המקיף אותה. מה זה יכול להיות? האם זה יעבור מעצמו? האם זה מסוכן? מחכה לתשובתך, עינת

עינת שלום, "גולה" כפי שאת מתארת יכולה להיות קפל עור תפוח הקשור לטחורים חיצוניים או לפיסורה, וקפל עור כזה אינו מסוכן אך יכול לפגוע באיכות החיים, אך כמובן שלא ניתן להגיע לאבחנה על סמך תיאור באינטרנט בלבד. אם אין הקלה תוך כשבועיים מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

ד"ר שלום רב, מאז ומעולם היה לי טחור פנימי רגוע שהיה מבצבץ בזמו יציאה וחוזר לבד או עם מעט עידוד. לאחרונה הוא לא חוזר יותר, גם עם עידוד ושב ומבצבץ מייד. מאז, אני חש כאילו אני צריך להתרוקן 4-5 פעמים ביום, אבל למרות שאני חש שיש לי "גוש" שרוצה לצאת, לא יוצא כלום חלק מהפעמים. יש לי גם פיסורה שזה עתה הפסיקה לדמם. אני לוקח מרככים (פראפין ואגיולקס). יש לי תור לפרוקטולוג אבל רק בעוד שבועיים-שלושה. שאלותי: -האם זה נורמלי במקרה של טחור פנימי שיוצא (התחושות הללו)? -אולי זו בכלל הפיסורה? -אולי זה משהו אחר ואני צריך להתחיל לדאוג? -ממי ניתן לקבל ייעוץ טלפוני? אנא תשובתך כי אני מודאג וקורא מאמרים מפחידים על סטומה... ע.

עדי שלום, תחושות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי מגוון בעיות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים צנוחים ובעיות שפירות ולא שפירות שונות. לא ניתן לתת יעוץ אחראי ללא בדיקה לא באינטרנט ולא בטלפון, ולכן מומלץ להבדק. המשמעות היחידה של המתנה של שבועיים- שלשה היא שזו תקופה בה אתה סובל מסמםפטומים ומפגיעה באיכות החיים. גם אם חלילה ימצא שהסמפטומים נובעים נניח מגידול, אין משמעות לתקופה כזו מבחינת סיכויי ריפוי. וחבל להוסיף לחץ מיותר בקריאת מאמרים על סטומה..

שלום רב לך דוקטור, אני סובלת מטחורים חיצוהיים מזה זמן רב ולפני שבועיים אובחן אצלי כריש דם בתוך הטחור , הרופא אמר לי שזה יעבור תוך שבועיים אך זה עדיין לא עבר, האם יש סיכוי לטעות באבחנה זו? עוד שאלה לגבי סיבים תזונתיים , על מנת שבכל בוקר היציאה שלי תהייה רכה , איזו כמות של סיבים עליי לאכול ובאיזה משעות היום הכי כדאי לאכול אותם? הייתי מישתמשת קבוע באגיולקס ובקונסיל אחרי כל ארוחת צהריים וזה היה עוזר לי אך אחרי חודשיים כבר לא עזר האם יש סיבים שאינם ממכרים? על איזה סיבים או משקאות אתה ממליץ שיכולים לעזור לי לטווח רחוק ולא רק לחודשיים? מודה לך מראש על תשובתך.

פרח שלום, בעקרון טחורים חיצוניים עם קריש דם ניתן לראות בבדיקה, ולכן אם נבדקת על ידי כירורג מיומן בתחום זה הסיכוי לטעות באבחנה לא גדול. כשאומרים שזה יעבור תוך כשבועיים, מדובר על זמן ממוצע, וברור שלא כולנו מגיבים בדיוק אותו דבר. אם בכל זאת אין שיפור מומלץ להבדק שנית. אגיולקס הוא תוסף סיבים המכיל גם סנה, שיכול למכר את המעי, ולכן אנו ממליצים לא להשתמש בו לטווח ארוך (מעל חודש). תוספי סיבים ללא סנה כגון אגיוקור וקונסיל ניתן לצרוך לטווח ארוך ואף לעלות במינון במידת הצורך. יש להקפיד על שתיה מרובה.

בבדיקת סיטי שביצעתי היה רשום בתשובה- הקיבה ללא ממצא בולט פתולוגי כבד ללא ממצא פתולוגי גס לבלב בגודל תקין ללא ממצא גס בפרנכימה קצת קשה לי להבין מה הכוונה "ללא ממצא גס" האם זה רק כיסוי תחת של הרופא הנחמד שכתב את התשובה ? או האם יש ממצא אחר ועלי לדאוג שמשהו אינו כשורה בבדיקות סיטי קודמות שביצעתי בעבר לא היה רשום המונח -ללא ממצא גס בגלל זה אני בלחץ שאולי הבדיקה הנוכחית לא טובה בתודה מראש על התשובה

אבי שלום, בתשובה שציינת אין כל ממצא, במגבלות יכולת ה CT לזהות פתולוגיות שונות. המונח "אין ממצא גס" הוא לשון ביטוי מצויה בין רופאי רנטגן ואין צורך לדאוג בגינו. מאחר שאיני יודע מדוע נשלחת לבדיקה ומה חיפשו איני יכול לייעץ מעבר לזאת.

שלום לך דוקטור, מפליא אותי שגם אתה וגם הפרופסור שמטפל בי מדברים על פיסורה כתוצאה מעצירות, אני לא סובל ולא סבלתי אף פעם מעצירות, להיפך היציאות שלי סדירות ביותר. לאחר כל ארוחה יש לי פעילות מעיים (כ-3 פעמים ביום) של צואה רכה. שינוי הרגלי התזונה והתרופות רק יגרמו לי ליציאות מרובות יותר. האם ישנה גם תופעה של פיסורה כתוצאה מעודף פעילות של המעי? האם הטיפול בפיסורה מסוג זה שונה? אודה לך אם תענה לי בהקדם. תודה אביב

אביב שלום, פיסורה נגרמת ברוב המקרים מנזק מקומי לפי הטבעת כתוצאה מיציאה קשה, אפילו אחת, אבל אם אתה אומר שזה מעולם לא קרה, אז כנראה אצלך מנגנון הטראומה המקומית שונה. אין זה משנה את הטיפול, ומומלץ להקפיד על יציאות רכות. אם יציאותיך רכות מעצמם, סבבה. לעיתים יציאות שלשוליות מדי יכולות לגרום או בעיקר להחמיר פיסורה, ואם הן מדי שלשוליות מומלץ שוב להשתמש התוסף סיבים על בסיס פסיולום, שמייצב את היציאות במרקם ספוגי.

האם ישנם סימנים מקדימים לתופעה.

שלום, לצערנו סרטן המעי הגס הוא גידול שיכול להשאר ללא סימנים מוקדמים זמן רב, ולכן אנו ממליצים היום לכל אחד לעבור בדיקת גילוי מוקדם גם ללא כל סימנים החל מגיל 50. בארץ בדיקת הגילוי המוקדם המכוסה על ידי סל הבריאות היא בדיקת דם סמוי בצואה, אך אם אתה שואל את עצתי, הייתי ממליץ לכולם לעבור בדיקת קולונוסקופיה. למי שיש בן משפחה מדרגה ראשונה עם גידול כזה מומלץ להתחיל להבדק מגיל 10 שנים צעיר יותר מגיל הגילוי במשפחה, או גיל 50, מה שקודם. דם ביציאה או שינויים בהרגלי היציאה יכולים להיות סימנים מוקדמים, ואז הבדיקה גם מכוסה בסל הבריאות. מעט מידע כללי על סרטן המעי הגס: סרטן המעי הגס הוא אחד הגידולים הממאירים השכיחים בחברה המערבית. מעריכים כי אחד מכל 20 אנשים בקירוב יחלה בסרטן זה. סיכויי הריפוי של סרטן המעי הגס עומדים ביחס ישר לשלב המחלה בעת גילויה, ולכן ישנה חשיבות רבה לגילוי מוקדם של מחלה זו. מהם גורמי הסיכון העיקריים? • גיל. למרות שסרטן מעי הגס יכול להופיע בכל גיל, השכיחות הולכת ועולה עם הגיל, ורוב המקרים מתגלים באנשים מעל גיל 50. • מקרים של סרטן המעי הגס במשפחה. ישנם מספר מצבים גנטיים בהם יש נטיה מוגברת ליצירת גידולים של המעי הגס באותה משפחה. אולם גם במצבים בהם לא נמצא פגם גנטי ברור. עצם קיום בן משפחה מדרגה ראשונה או שניה עם סרטן המעי הגס מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן זה. • מחלות מעי דלקתיות כרוניות, כגון קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן. • מחלות ממאירות אחרות כגון סרטן הרחם, סרטן השחלה, סרטן הקיבה וסרטן השד יכולות להיות קשורות לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן המעי הגס באותו אדם. כיצד זה מתחיל? רוב גידולי המעי הגס מתחילים כתוצאה מהתרבות לא מבוקרת של תאי מעי היוצרים גידול שפיר הנקרא פוליפ. הפוליפים יכולים לגדול בהדרגה במשך שנים, עד שבשלב מסויים מתחולל בהם שינוי ומופיע בהם סרטן. הבנת תהליך זה חשובה מפני שנראה שבמקרים רבים טיפול בפוליפים בעודם שפירים יכול למנוע התפתחות סרטן המעי הגס. מהם הסימפטומים גידולים רבים במעי הגס, בין אם הם שפירים או ממאירים, אינם גורמים לכל סימפטומים עד שהם מגיעים לגודל נכבד ולשלב מתקדם. כאשר כן מופיעים סימפטומים, שכיח שהם מתבטאים ב: • דימום דרך פי הטבעת. במקרים רבים דימומים אלו מיוחסים לבעיות אחרות כגון טחורים, דבר הגורם לאיחור באבחנה. דמום דרך פי הטבעת באדם בגיל בו שכיחים גידולי מעי, או עם גורמי סיכון כלשהם, מחייב בדיקה של המעי, גם אם יש טחורים או סיבה אחרת לדימום. • אנמיה. כל חסר דם לא מוסבר מחייב בדיקה של מערכת העיכול. • שינוי בהרגלי היציאות, עם עצירות מתגברת או שלשולים חדשים. • כאב וירידה במשקל יכולים להצביע על גידול בשלב מתקדם יותר. האם ניתן להפחית את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס? מאחר שחלק גדול מהגידולים הממאירים של המעי הגס מתחילים כפוליפים שפירים, טיפול מוקדם בפוליפים אלו יכול להוריד את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. הבעיה היא שלרוב פוליפים אלו לא נותנים כל סימפטומים או סימנים. לכן מומלץ לאוכלוסיה בגיל המתאים, או עם גורמי סיכון, לעבור בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס גם ללא כל סימפטומים. ישנן מספר דרכי בדיקה אפשריות ואין כיום הסכמה מוחלטת לגבי דרך הבדיקה הנחוצה. האגודה הישראלית לכירורגיה קולורקטאלית והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה (כמו גם אגודות אמריקאיות ואירופאיות) ממליצות על קולונוסקופיה כבדיקה היעילה לגילוי מוקדם ולטיפול בפוליפים. נראה כי לאנשים ללא גורמי סיכון נוספים רצוי לבצע את הבדיקה הראשונה בגיל 50, ולאנשים להם גורמי סיכון אחרים מומלץ להתייעץ עם רופא הבקיא בתחום זה. אם הבדיקה תקינה לחלוטין, כדאי לחזור עליה במרווחים של 5 עד 10 שנים. לאחרונה נכנסת בדיקת הקולונוסקופיה הוירטואלית כבדיקה שיכולה לשמש לגילוי מוקדם של פוליפים וגידולים של המעי, כאשר נצפים גידולים אלו, יש לבצע קולונוסקופיה לצורך הטיפול בהם. כיצד מטופל סרטן המעי הגס? ברוב המקרים מטופל סרטן המעי הגס על ידי ניתוח לכריתתו. בניתוח נכרת לרוב כל מקטע המעי המכיל את הגידול, ביחד עם איזור בלוטות הלימפה המנקזות את אותו מקטע מעי. בלוטות לימפה אלו הן התחנות הראשונות אליהן נוטה גידול ממאיר כזה להתפשט, ובדיקה פתולוגית שלהן יכולות להצביע על נטייתו של הגידול להתפשט ולשלוח גרורות ובכך לכוון את המשך הטיפול, כגול טיפול כמוטרפי לאחר הניתוח. בסיום הניתוח מחברים לרוב את קצות המעי לפני ואחרי איזור הכריתה ביחד, בכדי לאפשר תפקוד מעי רגיל. כאשר מתגלה סרטן של הרקטום, שהוא החלק הסופי של המעי הגס, המתחבר אל פי הטבעת, ישנם מספר שיקולים נוספים, כגון המיקום המדויק של הגידול ומידת חדירתו לדופן הרקטום, הקובעים את דרך הטיפול המיטבית. בגידולים מסוימים מומלץ להתחיל בטיפול קרינתי וכמוטרפי לפני הניתוח. במקרים אחרים, ניתן לכרות את הגידול דרך פי הטבעת. בגידולים גדולים הסמוכים למנגנון השרירים של פי הטבעת, יש לפעמים צורך לכרות את פי הטבעת כולו, לסגור את איזור פי הטבעת, וליצור פתח קבוע בדופן הבטן, הנקרא סטומה, להסדרת היציאות. אולם בטכניקות הכירורגיות המבוצעות כיום על יד הכירורגים המתמחים בתחום זה, שעור המקרים בהם נזקקים לאמצעי זה נמוך. לאחר הניתוח האיזור שנכרת נשלח לבדיקה פתולוגית, על מנת לקבוע את דרגת התקדמות הגידול (stage) ומאפיינים פתולוגיים אחרים. מאפיינים אלו מצביעים על הסיכון הסטטיסטי לחזרה של הגידול ולכן עוזרים בהכוונת הטיפול והמעקב לאחר הניתוח. האם דרוש מעקב לאחר הניתוח? בתקופה הראשונה לאחר הניתוח, מתבצע מעקב כירורגי שגרתי, לוודא החלמה מלאה. ברוב המקומות בעולם נהוג כי חולים שעברו כריתה של גידול של המעי הגס זקוקים למעקב ארוך טווח, על מנת לנסות ולגלות חזרה של גידול, אם תופיע, בשלב בו ניתן לטפל בכך. אין כיום פרוטוקול מעקב אחיד המקובל בכל העולם, אולם המעקב כולל בד"כ בדיקות רופא, בדיקות דם, בדיקות הדמיה (CT או אולטסאונד) וקולונוסקופיה מדי תקופה. אם מופיעה חזרה של הגידול, היא מתרחשת לרוב במשך השנתיים הראשונות לאחר הניתוח, ולכן בתקופה זו המעקב תכוף יותר. נדיר כי גידול חוזר לאחר יותר מ5- שנים ולכן יש הנוטים להפסיק את המעקב לאחר פרק זמן זה. מהו הסיכוי להחלים מסרטן המעי הגס? סרטן המעי הגס הוא גידול ממאיר, וישנם מקרים בהם הגידול חוזר או מתפשט במידה כזו שאינו ניתן לריפוי. אולם כאשר הגידול נכרת בשלביו הראשונים, שעור הריפוי המלא הוא גבוה מאד. גם כאשר הגידול מתגלה בשלבים מאוחרים יותר, שילוב של טכניקות כירורגיות וטיפולים משלימים כגון כמוטרפיה או קרינה יכולים להביא לריפוי באחוזים לא מבוטלים, ולשפר מאד את איכות החיים באחרים. בכל שאלה הקשורה בנושא זה, אנא אל תהססו לפנות לרופא המומחה לתחום זה. מהי כירורגיה קולורקטלית כירורגיה קולורקטאלית היא ענף (תת התמחות) בכירורגיה העוסק בטיפול בבעיות פרוקטולוגיות (מחלות פי הטבעת) ובמחלות של המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל טיפול בבעיות שכיחות כגון טחורים, פיסורה, סינוסים פילונידאליים, פיסטולות סביב פי הטבעת, קושי בשליטה ביציאות, ועוד. מחלות המעי כוללות בין היתר גידולים של המעי, דלקות שונות של המעי, ובעיות תפקודיות שונות.

מחבר: רוחמה (לשליחת דואר אלקטרוני) תאריך: 5.3.2008 שעה: 13:53 ד"ר שלום רב זה כחודשיים הצטרפו לכאבים הנובעים מהניתוחים בחוט השדרה גם כאבים בלתי ניסבלים ברקטום בחלק הגבוהה. בבדיקות אצל פרוקטולוגים נאמר כי הכל בסדר. הכל מתייחס לכאבי העיצביים. יש לי פגיעה עיצבית קשה כתוצאה מ-2 נתוחים בחוט שדרה באזור T6-8/ האם מישהו ניתקל בתופעה נוראית כזאת האם מישהו סבל או סובל מכאבים נוראים כאלה, בנוסף לכאבים עיצביים נוירופטיים קשים בכל הגוף? הכאב נורא ןלא יעזור קצף או פרוקטוגלבינול. הכאב הנורא הוא גם כאשר אין יציאה אבל כאשר יש יציאה ולו אף הרכה והקלה ביותר אני מטפסת על קירות וזועקת עד השמים. וזאת התופעה היום יומית גם כאשר אין לי יציאה. הרקטום שורף כואב ודוקר כמו גם יתר הגוף בעיקר הרגלים ממש טראומה גופנית. תודה וחמה

רוחמה שלום, צר לי לשמוע על סבלך. אם אכן נבדקת על ידי מומחים טובים בתחום הכירורגיה הקולורקטאלית ואין שום ממצא, כולל שלילת בעיות בהרפיית רצפת האגן, מומלץ להתייעץ עם מרפאת כאב. אם לא נשללו בעיות בהרפית רצפת האגן או ממצא אגני אחר מומלץ לפנות לבדיקה חוזרת אצל מומחה בכירורגיה קולורקטאלית.

שלום לך דר' זמורה, בני בן 20 סובל מזה 10 חודשים מדימומים בכל יציאה. בבדיקת גסטרואנטרולוג ובדיקות מקיפות כמו קולונוסקופיה וכו' נמצא שזה נובע מטחורים פנימיים. שאלתי, כיצד ניתן להחליט האם זה הזמן לבצע קשירת טחורים? האם הוא לא צעיר מדי עבור פרוצדורה כזאת? האם יש תופעות לואי? והאם הדימומים יפסיקו לאלתר בעקבות קשירת הטחורים. תודה רבה אמא מודאגת

לאמא הדואגת שלום, הטיפול בטחורים נועד לשפר את איכות החיים, ולכן אם כעת הטחורים המדממים מפריעים לבנך אז זה בהחלט הזמן לטפל בהם, ואם הם אינם מפריעים, אין צורך בכך. אין גיל "צעיר מדי" לטפל בטחורים. לעיתים קרובות קשירת טחורים גורמת לאי נוחות וכאב מסויים למספר ימים, ויכולה להחמיר דמם בימים הראשונים, אל לרוב כחודש לאחר הקשירה יש שיפור בדמם. סיבוכים רשים של קשירה נדירים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

בס"ד היי ד"ר זמורה, האם יכול להיות מצב שגם במעי הדק יש אינרשיה? אם כן, אז איך אפשר לאבחן זאת? פשוט קראתי על מישהי שאמרה שאחרי שעברה subtotal בגלל קול'-אינ', היא עדיין סובלת כי עכשיו יש לה אינ' של המעי הדק. יכול להיות מצב כזה...?? אם כן, האם יש אינ' גם של הקיבה??? שיו... איזה פחד!!! לחשוב שגם אחרי כריתה זה לא יעזור... אז שאלתי, כאמור, היא האם יש מצב כזה והאם ניתן לאבחן זאת. תודה

בס"ד ד"ר זמורה, מה משמעות של subtotal colectomy with antiperistaltic cecorectal anastomosis. מה זה השקה סיקורקטלית אנטיפריסטלטית? אם הבנתי נכון, מחברים את הצקום לרקטום? אבל מה הכוונה לגבי פעולה הפוכה של המעיים? מסובך...

הודיה שלום, ישנם מצבים נדירים בהם יש מצב שנקרא פאן-אנטריק אינרשיה בו כל מערכת העיכול אינה מתפקדת כיאות, אולם אלו מצבים נדירים מאד ולרוב המטופלות על קולוניק אינרשיה יש מעי דק תקין. בעקרון ניתן למדוד את זמן המעבר במעי הדק ובקיבה בשיטות שונות, ובזמן שעבדתי בארה"ב אף נהגנו לעשות זאת, אולם הסתבר לנו שאין קשר בין ממצאי בדיקה זו לבין סיכויי ההצלחה בניתוח לאינרשיה, ולכן הייתי ממליץ לך פשוט להיות אופטימית ולקוות שאת תהיי שייכת לרוב המכריע שבו הניתוח פותר את בעיית העצירות. לגבי סוג ההשקה, הניתוח שהוצע לך אכן כולל חיבור של הצקום לרקטום, ואני חייב לציין שאישית איני מבצע השקה מסוג זה (אלא השקה של המעי הדק לרקטום). לגבי כוון ההשקה, זה פרט טכני שפחות צריך לעניין אותך.

סליחה. כנראה שלא הייתי ברור. כששאלתי אם אפשר לפתור את הבעיה לבד התכוונתי לשאול אם אני, בכוחות עצמי, יכול לגרום לטחורים להעלם? האם אני מבזבז את זמני בניסיונות לגרום להם להעלם? אני רק צריך לדעת אם יש לי סיכוי או לא. תזכורת - המצב הוא שהטחורים יוצאים (בחירבונים - סליחה על השפה) וניתנים להחזרה באמצעות דחיפה. תודה מראש.

בשמירה על הרגלי חיים נכונים ניתן לעיתים להקטין את הסבל שנגרם מהטחורים. הסיכוי שהם "יעלמו" מאליהם קלוש.

שלום, האם יש אפשרות לגשת לפרוקטולוג או לרופא בכדי לבדוק האם יש לי טחורים ללא הפניה דרך קופת החולים? (הפרוצדורה דרך רופא המשפחה גורמת אי נעימות ועולה בזמן רב)

קארין שלום, אם השאלה היא האם ניתן לגשת לפרוקטולוג של הקופה דרך הקופה ללא הפניית רופא משפחה, עליך לברר שאלה זו עם קופת החולים בה את חברה. אם השאלה היא האם ניתן לגשת לבדיקת פרוקטולוג שלא במסגרת הקופה ללא הפניית רופא המשפחה, התשובה היא כן.

אני מחפש מרפאות המבצעות ניתוח בשיטה זו באיזור המרכז. (מלבד ד"ר שכטר)

דור שלום, ד"ר שכטר הוא למיטב ידיעתי היחיד שמבצע פעולה זו כפעולת מרפאה ללא כל טשטוש או הרדמה, אולם ישנם מספר כירורגים קולורקטאליים (כולל אנוכי) המבצעים פעולה זו, כאשר הפעולה מבוצעת בחדר ניתוח ותחת טשטוש (ואם יש צורך- גם הרדמה כללית קלה). כמובן שטרם הפעולה יש להבדק על ידי הכירורג המבצע במרפאה ולדון ביחד בהתאמת סוג הפעולה לטיפול בטחורים לאותו המטופל.

יש צורך ברחצת האיזור? האם אחרי רחצת האיזור יש לשטוף את היד המנקה לפני ניקיון שאר חלקי הגוף?

אני שלום, איני יודע מה נהוג ומה לא, אך מבחינה רפואית אין מניעה לרחוץ איזור זה במים וסבון, ובהחלט ניתן לרחוץ לאחר מכן את היד.

שלום, עברתי ניתוח להסרת סינוס פילונידלי לפני 3 שבועות. פתחו לי את התפרים כשבוע אחרי הניתוח (כי נוצר שם קצת זיהום), חיטאו את האיזור, ומאז אני שוטף את האיזור עם מים פעמיים ביום לפחות, ושם גזה לספיגת ההפרשות. הבעיה היא שעדיין יש מהאיזור הפרשות. אמנם בסה"כ נראה שההפרשות פחותות ממה שהיה בהתחלה, אבל הן עדיין כוללות עדיין הפרשה מוגלתית ומדי פעם קצת דם. הרופא שניתח אותי ראה את זה ואמר שכרגע אין מה לעשות חוץ מלהגביר את השטיפות ולחכות בסבלנות שזה יחלים. אני מודאג שהניתוח לא הצליח, כי אם זה ממשיך להפריש, זה לכאורה אומר שיש שם עדיין סינוס פילונידלי או השאריות שלו. האם זה נכון? כמה זמן בממוצע לוקח עד שאין הפרשות כמעט בכלל? האם יש עוד משהו שאני יכול לעשות לדעתך? תודה.

שלום, החלמה מניתוח סינוס פילונידאלי בו היה צורך לפתוח את הפצע יכולה לקחת מספר שבועות ולעיתים אף מספר חודשים, אך בסך הכל סיכויי ההחלמה המלאה גהוהים. מה שאתה יכול לעשות הוא להקפיד על שטיפת הפצע והחלפת חבישה מספר פעמים היום, ולהתאזר בסבלנות הדרושה. החלמה מהירה.

תודה על התשובה. שאלתי היא האם כאשר גם לאחר שלושה שבועות ממועד הניתוח קיימת הפרשה דמית מדי פעם (בד"כ ההפרשה היא רק מוגלתית או נוזל שקוף), זה מעלה חשש שיש שם זיהום? האם לא מומלץ להשתמש בחומר חיטוי כלשהו על גבי הגזה כדי למנוע מראש זיהום? תודה.

מזה כחודשיים אני סובל כאבי בטן תחתונה בצד שמאל פניתי לכרורג דר' זיו אשר הפנה אותי ל.. אולטראסאונד - חשש לבקע קטן. CT - ללא ממצאים. MRI - קופ"ח מכבי לא מאשרים כיוון שיש סיכוי קטן לזיהוי הבעיה ! עכב רקע של המצאות חידק Helico פניתי במקביל לגסטרואנטרולוג דר' בקר הנ"ל ביצע לי בדיקת גסטרוסקופיה הממצאים הראו על hiatal hernia. בימים האחרונים הכאב גבר ומעבר לכאב המום ישם דקירות . אשמח לקבל הכוונה לאן לפנות בשלב זה . בברכה, צבי

צבי שלום, איני יודע אם בצעת קולונוסקופיה בשנים האחרונות, ומאחר שטופלת על ידי רופאים מצויינים אני מניח שהם בדקו זאת, אך אם לא ביצעת, יש לשקול בדיקה זו. מתאור הכאב ממנו אתה סובל נראה לי שהסיכוי שכאב זה נגרם כתוצאה מבקע סרעפתי (היאטל הרניה) או מחיידק ההליקובקטר נמוך. קשה לי לומר ללא בדיקה אם הבקע יכול להסביר את כאביך, ולכן הייתי ממליץ לפנות שוב לכירורג המטפל עם תשובות הבדיקות ליעוץ.

שלום דוקטור, אני בת 68, עברתי לפני חודש וחצי ניתוח להסרת גידול סרטני מהמעי הגס. הגידול התגלה בעקבות ירידה בהמוגלובין, השבוע עברתי בדיקת דם וההמוגלובין עדיין ברמה שהיתה לי כשהשתחררתי מבית החולים, תוך כמה זמן אמור ההמוגלובין לחזור לרמה תקינה? (אני אוכלת טוב), מתי כדאי לחזור ולעשות את הבדיקה? תודה ושבת שלום נורית

נורית שלום, אם טרם הניתוח בוצעה קולונוסקופיה מלאה ולא היה שום ממצא פרט לגידול שהוסר, עליך לחזור על הבדיקה שנה לאחר הניתוח (בין אם תהיה אנמיה ובין אם לוא), ואם זו תהיה תקינה, לחזור עליה כל 3 שנים. אנמיה חודש וחצי לאחר ניתוח גדול עדיין סבירה, אולם אם ההמוגלובין לא עולה בתוך מספר שבועות, יש לחפש מקור אחר לאנמיה (למשל דמם מאיזור הקיבה או הרחם). החלמה מהירה

אני גבר בן 60,מזה 20 שנה אני סובל מכאבים בפירנאום וברקטום בטן תחתונה ואברי המין. האורולוגים חושבים שזה סימפטומים של "דלקת כרונית בערמונית" א-בקטריאלית אך ללא שום הוכחה ממשית. התלונה הכי בעייתית שלי היא הכאבים ברקטום במשך כל שעות היום. עברתי את כל סוגי הבדיקות במקובלות ואין שום ממצאים פתלוגיים. בשנים האחרונות טופלתי במרפאת כאב שם ניסו עלי טיפולים שונים ומגוונים. לאחרונה עברתי "השתלת אלקטרודות" זמניות אך לצערי גם כאן ללא הצלחה בכלל. רציתי לציין כי רמת הכאב ברקטום עולה לאחר יציאה ומתן שתן. אשמח לדעת האם לפררוקטולוגיה ישנה הכרות עם בעייתי וכמובן מה הפתרון?

יואל שלום, צר לי לשמוע על סבלך. האבחנה של דלקת כרונית של הערמונית אכן יכולה לגרום לסמפטומים כפי שאתה מתאר, אולם לעיתים ישנן בעיות אחרות באיזור האגן שיכולות לגרום לתמונה דומה (ולחקות סימפטומים של דלקת בערמונית) ולכן יתכן ששווה לך להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי על מנת לוודא שאין בעיה אחרת כגון חוסר הרפיה של שרירי רצפת האגן.

יש לי כמה ורידים בולטים לא רחוק מפי הטבעת, אשר קצת מציקים או מגרים במשך היום או בזמן ישיבה. כמעט שאין לי דימומים ביציאות עצמם, אבל יש לי עצירות כמעט תמידית כבר 25 שנה. מהו הטיפול הדרוש למקרה זה? האם צריך ללכת לרופא?

אני רוצה להדגיש שאין לי שום בליטות שיוצאות מתוך פי הטבעת, אלא רק מתחת לעור שלא רחוק מפי הטבעת.

איתמר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תאור "הורידים" שאתה מתאר יכול להתאים לטחורים חיצוניים, אך כמובן שלא ניתן לבצע אבחנה דרך האינטרנט וללא בדיקה. כעקרון עצירות פוגעת באיכות החיים ובנוסף וזה יכולה עם השנים לפגוע התפקוד אברי רצפת האגן, ולכן מומלץ לטפל בה. מומלץ בכל זאת לפנות לבדיקה אצל כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול לבירור העצירות, שכן במקרים רבים ניתן לאבחן את סיבתה ולשפר את איכות החיים. מעט מידע כללי על עצירות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול.

שלום לכולם הבעיה שלי היא כזאת ,היה לי אבצס באזור הנרתיק (בשפה) ובאותה תקופה הייתי אמורה לקבל רמיקייד אבל בגלל האבצס הטיפול בוטל,לפי מה שהבנתי מהרופא שלי שאסור לקבל רמיקייד כשיש אבצס. האם יש לכם מושג למה? לפני כמה חודשים האבצס היתפוצץ והוא מפריש כול הזמן מוגלה ,כנראה שזה הפך לפיסטולה (יש לי עוד פיסטולה אחרת ממימול עם חוט סיטון) האבצס הזה שהיתפוצץ הוא לפעמים גם לא מפריש כלום ,במצב רגיע כזה ולפעמים כן כואב קצת ומפריש אז השאלה שלי האם אפשר עכשיו לקבל רמיקייד שהאבצס כבר היתפוצץ? או שצריך קודם כול לעבור ניתוח סיטון וכול זה? תודה מראש

האבצס כרגע לא פעיל ,זאת אומרת אין מוגלה או כאב

יפית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. רמיקייד היא תרופה שמחלישה את פעילות מערכת החיסון של הגוף, אותה מערכת שדואגת בין היתר שאבצס מקומי לא יהפוך לזיהום מפושט, ולכן לא נותנים רמיקייד בזמן אבצס. אם כעת האבצס מנוקז לחלוטין ניתן לתת רמיקייד, אך אם הוא נסגר מתנפח ו"מתפוצץ" לסירוגין מומלץ להכניס סיטון לניקוז תעלת הפיסטולה טרם הטיפול ברמיקייד.