פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

הנני בחור בן 38 ללא עודף משקל ובריא לחלוטין. מזה זמן מה אני מרגיש לפעמים בבליטה בצד שמאל של המפשעה כאשר אני נוגע עם היד אני מרגיש כאילו יש שם משהוא אך לאחר עיסוי המקום אני מרגיש כאילו הבליטה עלתה בחזרה לאיזור המעיים / בטן האם אתה הוא הכתובת ואם לא אז נא הפנה אותי למקום המתאים תודה

דני שלום, אמנם תלונתך אינה עוסקת ספציפית בתחום העיסוק של פורום זה, אולם היא בהחלט בתחום הכירורגיה הכללית, בה אני מומחה. תלונתך מחשידה לבקע מפשעתי משמאל, אל אף שלצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם אכן מדובר בבקע, יש מקום לשקול ניתוח לתיקונו (בעיקר אם תלונה זו פוגעת באיכות חייך). מומלץ לפנות לכירורג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, קיבלתי מרשם לפיקולקס - מחר תתבצע בדיקת הקולונוסקופיה. אני משקשקת מפחד ... יש לי כמה שאלות לגבי החומר הזה : 1. האם יכול להיות שהוא גורם לבעיות לב??? נראה לי לא הגיוני שהרופא ייתן לי אותו אם זה המצב אבל זה כתוב באינטרנט בכמה מקומות ... 2. 2. האם אכילת אורז 3 ימים לפני הבדיקה עלולה לפגופ בה ? (אני שואלת כי כתוב בהנחיות שאין לאכול דגנים 4 ימים לפני הבדיקה ואורז הוא דגן). 3. אני לוקחת כל יום 20 מ"ג רסיטל - האם ישנה בעיה בשילוב של 2 החומרים - פיקולקס ורסיטל? תודה.

יעל שלום, כל חומר משלשל יכול לגרום לפגיעה קלה באיזון המלחים בגוף, שיכולה להיות בעייתית למי שסובל מאי ספיקת לב קשה. לשאר חולי הלב אין קונטראינדיקציה מלהשתמש בתרוםפה זו. לא נראה לי שהאורז יקלקל הרבה, ואיני יודע על קונטראינדיקציה לפיקולקס בעת נטילת רסיטל. בהצלחה.

סליחה על הבורות אבל מה זה קונטראינדיקציה ? תודה.

שלום רב. האם הנעה רצונית של שרירי פי הטבעת נעשים באותו אופן כמו כל שריר רצוני אחר בגוף? כלומר בהעברת פקודה מהמוח באמצאות תאי עצב לשריר רצוני ספציפי? תודה.

גיורא שלום, מנגנון השליטה של פי הטבעת מורכב מ 2 קבוצות שרירים עיקריות. האחת נקראת הסוגר הפנימי, ואחראית בעיקר על הלחץ הבסיסי שקיים כל הזמן בפי הטבעת (אך גם על רפלקסים שונים), וקבוצה זו אינה רצונית. הקבוצה השניה נקראת הסוגר החיצוני, ואחראית בעיקר על הלחץ היזום, דהיינו על הלחץ שנוצר כשאנחנו רוצים לכווץ את פי הטבעת, ומכאן שקבוצה זו היא רצונית.

שמונה ימים לאחר ניתוח להסרת טחורים ופיסורה. כאבים (כצפוי) עדיין חזקים. לחץ חזק על פי הטבעת. החלו יציאות סבירות רכות כנדרש. הערב כתוצאה מהלחץ החל גם דימום, הכוונה שהלחץ שעד כה היה משחרר נוזל אדמומי הפך לגושים דמיים. א. האם זה צריך להדאיג? ונדרש לפנות לבית חולים? ב. האם יתכן שעם כל הרצון למנוע לחץ על פי הטבעת גרמתי נזק ופגעתי בתוצאות הניתוח? תודה

אלי שלום, דימום קל שכיח מאד לאחר ניתוח כפי שאתה מתאר, ואם לא מדובר בדמם מאסיבי הגורם לחולשה, סחרחורת וכד', אין צורך לרוץ לבית החולים. במקרה של דמם מאסיבי כמתואר יש לפנות מיידית לכירורג המנתח או לחדר המיון.מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה.

ד"ר שלום. שמי טלי אני בת 19. לפני 4 שנים עשיתי ניתוח עקב פילונידל סינוס בעצם הזנב, הצלקת נסגרה והמשכתי כרגיל. אך לאחר זמן מה (לפני שנה וארבע חודשים מהיום - ה 10/09 , ) זה חזר לי שוב ובפעם השניה עשיתי ניתוח שוב כמעט באותו המקום. הצלקת הספיקה להיסגר לפני הרבה זמן ((הורדתי שיערות ושמרתי על האזור נקי, עשיתי כמה שטיפות ביום עם מים סטריליים) אך התחלתי בזמן האחרון להרגיש כאב ובהתבוננות בצלקת גיליתי כי הצלקת נפתחה קצת (דומה לעקיצת יתוש) ומפרישה מוגלה ודם. אשמח לדעת מה זה? ואם זה חזר לי בפעם השלישית? למרות שאין שם כדור מוגלה? כיצד ניתן לטפל בזה? חשוב לציין כי הלכתי לרופא ואני שותה בינתיים אנטיביוטיקה (אאוגמנטין) אך את הטיפול האנטיביוטי כבר עברתי גם בשתי הפעמים הקודמות וזה לא ממש עזר..כי בכל זאת עשיתי ניתוח. כמו כן שמעתי שישנם כמה טיפולים על מנת שתופעה זו לא תחזור יותר.. כמו סגירת הצלקת עם דבק ביולוגי או הזרקת מקרופאגים? ידוע לך על טיפולים אלו? או טיפול אחר אשר יפסיק לגמרי את הופעת האבצסים? תודה מראש, טלי. תודה מראש על תשובתך, טלי.

טלי שלום רב, אמנם לא ניתן לקבוע על סמך תיאור באינטרנט בלבד אם מדובר בחזרת סינוס פילונידאלי או בבעיה כלשהי בריפוי הפצע מהניתוח האחרון, אולם התאור בהחלט יכול להחשיד לחזרה של הסינוס. ישנן שיטות ניתוחיות שונות לטיפול בסינוס פילונידאלי, לכל שיטה כזו יתרונות וחסרונות, ולאף אחת משיטות אלו אין לצערי 100% הצלחה. לעיתים קרובות הסינוס נרפא לאחר הניתוח הראשון, אולם ישנם מקרים עקשניים שזקוקים לניתוחים חוזרים ונשנים. הבשורה הטובה היא שבסופו של דבר כמעט כולם נרפאים. דבק ביולוגי משמש בעיקר לטיפול בפיסטולות, והנסיון בטיפול בו בסינוס פילונידאלי מצומצם ביותר. קבוצה מאיכילוב ניסתה את זה ואף פרסמה את תוצאותיה, אולם למיטב ידיעתי גם הם לא משתמשים בשיטה זו כיום. מאקרופגים הם תאים המעודדים ריפוי פצע, ולא באים במקום טיפול ניתוחי, אולם בהחלט ניתן לשלב אותם עם ניתוח, ואף להזריקם שוב כל מספר שבועות במהלך תקופת ההחלמה, על מנת לעודד את ריפוי הפצע (יש לציין כי מדובר במוצר עם עלות גבוהה). מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, יש לי בעית טחורים פנימיים וחיצוניים , דרגה 4 עם צניחה, מעוניינת לטפל ע"י ניתוח,הבעיה היא שיש לי שתי יציאות ביום ולפעמים 3, זה מה שגרם להחמרת המצב, השאלה לאחר ניתוח המצב יכול לחזור ? כי הבעיה היא במכניקה ,הבעיה היא בעצם טכנית, "ע"י ניתוח זה יפתור את הבעיה? הריי יהיו לי שוב שתיים שלוש יציאות ביום, יש חשש ששוב הכל ייצא ויצנח? ניתן למנוע מספר מרובות של יציאות? ניתן לטפל בשורש הבעיה- בבעיה הטכנית שלא יתנפחו לי הורידים יותר? אני יודעת שהסרת טחורים פותר זמנית את הבעיה אך מה עושים עם שורש הבעיה לאחר מכן שבעתיד לא יתנפחו הורידים? אשמח אם תוכל לענות לי על שאלותיי.

אני שלום, טיפול כירורגי בטחורים אכן מיועד לפתור את הבעיה הנוכחית, ואין לו אפקט מניעתי לעתיד. האפקט המניעתי להשנות טחורים הוא הקפדה על הרגלי חיים נכונים המקטינים את הסיכוי להווצרות טחורים. 2-3 יציאות ביום לרוב אינן מהוות בעיה ניכרת ולא בהכרח מגדילות באופן ניכר את הסיכוי לחזרת טחורים, אולם חשוב להקפיד שיציאות אלו יהיו ללא מאמץ ולהמנע מישיבה ממושכת בשירותים בכל יציאה. אם אכן ישנה בעיה פונקציונאלית כלשהי כגון קשיי התרוקנות, מומלץ לטפל בה, בכדי להקטין את הסיכוי לחזרת הטחורים.

יש לי תקופה ממושכת כאבי בטן (יותר באיזור הקיבה) בתהליך של בדיקות.. אבל שמתי לב שתקופה ממושכת של כמעט חצי שנה יש לי נוזל סמיך מאוד לבן שיוצא מעט במתן שתן ולרוב בצואה... מה יכולה להיות הסיבה לכך? ואיזה בדיקות אני צריכה להתמקד?..

שלום רב, התלונות אותן את מתארת יכולות לנבוע ממגוון של סיבות, ולצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול, במקביל לבירור שאת עוברת (ועם תשובות שכבר יש לך).

שלום לד"ר זמורה. אני כבן ארבעים. בריאות תקינה, בכושר גופני סביר. עובד בעבודה הכרוכה בלחצים רבים. מזה כ 8 חודשים, בעיקר לאחר יציאות הבוקר (שהנן רכות ולא בעייתיות או חריגות), מופיעה יציאה אחת או שתיים, ביתרת היום, קשה יותר. במקרים הללו הצואה יוצאת שטוחה, מעין רצועות. במהלך החודשים האחרונים לא איבדתי משקל, אין דימומים (הנראים לעין), בדיקות דם תקינות ביותר ובדיקת אולטרא סאונד תקינה. הבדיקות נערכו לפני מספר ימים - כ 8 חודשים לאחר תחילת התופעה. לפני כארבע חודשיים, נילוותה לתופעה גם בעיית קושי בהתרוקנות, אשר הובילה למספר רב של יציאות. עניין זה התייצב והשתפר באופן משמעותי, עד כי נעלם כליל. לא ניתקלתי בשום תופעת עצירות בשנים האחרונות. רופא המשפחה המכיר את תופעת הלחצים בחיי, הציע לי לקחת תרופה המרפה את שרירי המעי. טרם נטלתי את התרופה. האם תופעת הצואה השטוחה בעייתית? האם מדובר על חסימת מעי? האם ייתכן ומדובר על תופעה הנילוות להיצרות פי הטבעת? בתודה מראש, רונן

רונן, הסיכוי שהתופעות שאתה מתאר נובעות מחסימת מעי או היצרות של פי הטבעת נמוכה (בעיקר משום שחלק מהיציאות תקינות ואינן שטוחות), והסיכוי שמדובר בבעיה פונקצינאלית (תפקודית) כלשהי של מערכת העיכול, שיכולה להיות מציקה יותר או פחות אך אינה מסוכנת, גבוהה בהרבה. יחד עם זאת, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם החרדה או הסימפטומים עצמם מאד מטרידים אותך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול או לרצפת האגן לבירור והכוונת הטיפול.

בני בן 8 יותר משנתיים בורחת לו קצת צואה בתחתונים לאחרונה המצב החמיר ל2-3 פעמים בשבוע בני ילד מאוד פעיל חברתית ועכשיו מתחילים לו פחדים במפגשים שחלילה לו יברח לו היתי אצל 3 גסטרולוגים שלא ידעו לפתור את הבעיה האם אני צריכה לפנות לפרקטולוג ??? האם יש לך עצה מה כדאי לי לעשות ???

אנבל שלום, איני מטפל בשגרת יומי בילדים, ולכן איני יכול לענות נכונה על שאלה זו. למיטב ידיעתי בעיות שליטה בילדים הן לרוב התנהגותיות ולא נובעות מבעיה מבנית או תפקודית של פי הטבעת, פרט לילדים עם מומים מולדים ידועים וברורים. מציע בכל זאת לפנות לכירורג ילדים או גסטרואנטרולוג ילדים, ספק בעיני אם פרוקטולוג המתמחה במבוגרים יהיה כתובת נכונה.

שלום ד''ר: אני רינה בת 53 כלפני שלושה חודשים התחיל לי לברוח הצואה לפי הטבעת ועד עכשיו אני לא יודעת מה לעשות ואני מאוד מתהביישת לכן אני פונה אליךך כי אתה נראה לי מוסמך בעניןן אם אפשר להחזיר לי תשובה מהר אני יודה לך מקרב לב בתודה רינה 13-4-2010

שלום.. מזה כמעט חודש שכל כמה ימים תוקף אותי התקף חזק של גירודים באזור פי הטבעת מבחוץ ומפנים. לאחר גירוד יש התנפחות קלה של האזור ומרגיש צריבה חזקה מאוד ביציאות. זה נעלם וחוזר כל כמה ימים.. אשמח להבחנה ופיתרון לבעיה המעצבנת תודה מראש

ארז שלום, מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון גרד אנאלי היא תופעה מוכרת ויכולה לנבוע ממגוון של סיבות, ופעמים רבות טיפול נכון יכול להקל ולשפר את איכות החיים. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום בן 32 בריא בד"כ לאחרונה חווה ריבוי גזים נפיחות בטנית יציאה אחת בבוקר רכה לא שלשול או עצירות אציין תיאבון שמור האם עלי לעשות קולונוסקופיה אני מודאג מאוד מה לעשות ,אציין שהיציאה היא לא חלק אחד אלא חתיכות קטנות

אבי שלום, בהנחה שאין לך הסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס בגיל צעיר, הסיכוי שהתלונות שאתה מתאר נובעות חלילה מגידול במעי בגיל 32 הוא נמוך מאד מאד והסיכוי שמדובר בבעיה פונקצינאלית (תפקודית) כלשהי של מערכת העיכול, שיכולה להיות מציקה יותר או פחות אך אינה מסוכנת, גבוהה בהרבה. יחד עם זאת, אם החרדה או הסימפטומים עצמם מאד מטרידים אותך מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני בן 42 ומזה מספר חודשים, לעתים לאחר יציאת צואה, אני מרגיש מעין גוש שיוצא מהרקטום. הגוש חוזר חזרה לחלל הגוף לאחר שאני דוחף אותו פנימה... לאחרונה הסימפטום התגבר והוא חוזר על עצמו לעתים תכופות מאד. בנוסף יש לי שם גם מה שנראה כטחור חיצוני. רופא המשפחה (ללא בדיקה גופנית) הפנה אותי היום לפרוקטולוג בשל חשש לצניחת רקטום. שאלות: 1. האם ישנם מצבים בהם צניחת רקטום ניתנת לטיפול שלא על ידי ניתוח? 2. מה דחיפות הפנייה לפרוקטולוג במקרה שלי? אציין כי מיד לאחר החג אני אמור לצאת לחו"ל לשבועיים. אודה מאד לתשובה מהירה... תודה

איל שלום, סימפטומים כפי שאתה מתאר יכולים להתאים לטחורים הצונחים בעת מאמץ (יותר שכיח בגברים בגילך), או לצניחה מלאה של הרקטום. רופא מומחה יוכל לרוב להבדיל בבדיקה בין 2 מצבים אלו. אם מדובר בצניחה מלאה של הרקטום, היא לרוב לא תעלם ללא פעולה ניתוחים כלשהי, אולם אין דחיפות בטיפול בקנה מידה של שבועות ספורים לכאן או לשם. נסיעה טובה וחג שמח.

לאחר התייעצות עם הרופא המטפל ועם רופא פרטי לחוות דעת נוספת, עדיין נותרו מספר שאלות (שעבור חלקן אפילו קיבלתי תשובות סותרות), לפני שאגש לייעוץ פרטי נוסף (שובר שיוויון :-)), אשמח לשמוע חוות דעתכם בנושא. לאחר צרבת תכופה שנמשכה כשנה, אובחן בארט ללא דיספלזיה (הביוספיה נלקחת מהוושט), בן 30, בריא, לא מעשן ומשקל תקין. מזה מספר חודשים אני נוטל 2 כדורי אומפרדקס ביום, ואין זכר לצרבת כלל וכלל. 1. להלן האבחנה המלאה, למיטב הבנתי האבחנה מנוסחת בזהירות ולא חד משמעיות (may be), האם זה הניסוח הסטנדרטי, ולמרות הזהירות, אכן יש בארט, או שהאבחנה לא חד משמעית ? (או במילים אחרות, האם יש מצבים שבהם כתוב שיש בארט, ולא may be consistent... ?) mild to moderate reflux esophagitis, fundic mucosa and a small fragment of gastric mucosa with goblet cells, may be consistent with barrett's mucosa (if present in the esophagus) no dysplasia 2. האבחנה כללה גם בקע סרעפתי בגודל 3 מ"מ, אני חושש ממצב שבו בשל הבקע, ימשיך להגרם נזק לוושט, למרות שאין לי צרבת. האם זה נכון שחוסמי PPI לא חוסמים מרה, שעלולה לעלות ולהמשיך להזיק לוושט ? האם יש נוזלים נוספים, פרט למרה, שעלולים לעלות ולהזיק, למרות שלא אחוש בכך ? 3. לאור הנתונים הנ"ל, מה דעתכם לגבי ביצוע ניתוח לתיקון הבקע ו/או הסרת שכבת הרירית ? 4. האם בארט ללא דיספלזיה הפיך עם השנים ? 5. אחד הרופאים המליץ על בדיקת מנומטריה ו PH מטריה כדי להבדיל בין אבחנה של רפלוקס לבין דלקת על רקע חיידקיף השני אמר שאין צורך, אבל לא ממש הבנתי מה המטרה, מישהו יכול להסביר ולומר דעתו ? 6. הבנתי שבאיכילוב יש רופא שמבצע גסטרוסקופיה עם צביעה מיוחדת של הוושט, שיכול לזהות שינויים ממאירים בתוך הרירית של הבארט, מישהו מכיר את הטיפול ? רלוונטי בשלב זה ? מומלץ ? תודה רבה וחג שמח ! אגב, במידת האפשר, אשמח לקבל המלצה לרופא מומחה ובכיר בתחום, לייעוץ אישי בנושא.

הנושא אינו בתחום עיסוק פורום זה. מומלץ לפנות לפורום גסטרואנטרולוגיה כאן בדוקטורס http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-904,m-Doctors,a-Forums.html או http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-3208,m-Doctors,a-Forums.html חג שמח

לפני יומים עברתי ניתוח משולב של HAL +RAR הכאבים לאחר הניתוח היו איומים למשך 24 שעות כרגע אני סובל מכאבים אבל בדרגה שניתן להישאר ער . סמתי לב שיש לי נפיחות בעזור פי הטבעת מען בליטות כמו תחורים אבל קשים יותר נאמר לי שהיתכן ואלה בצקות לאחר הניתוח . שאלתי היא כמה זמן עד שהבצקות יעלמו ומה ניתן לעשות כדי להרגיע את הכאב ? נב' אני לא חושב שזה אמור להיות אשפוז יום

איתן שלום, תופעה של טחורים חיצוניים בצקתיים או אפילו טרומבוטיים יכולה לקרות לעיתים רחוקות לאחר THD, וחולפת לרוב לאחר כשבוע-שבועיים. חשוב מאד להקפיד על ריכוך קפדני של היציאות. ניתן להשיג ריכוך יציאות ומניעת עצירות על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה.ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. כן ניתן להעזר באמבטיות של מים חמימים ובמשחות מקומיות להקלה על הבל, עד שהבצקת תיספג. חג שמח

שלום ד"ר אני סובל מטחורים דרגה 4 מדממים והצרות בפי הטבעת הטיפול שהומלץ לי הוא ניתוח כריתה בשילוב THD האם ייתכן שטחורים עלולים לצאת שוב במיוחד חיצוניים מספר ימים אחרי הניתוח? תודה מראש

ערן שלום, השילוב של כריתה של הטחורים עם THD אינו טיפול מקובל, ולרוב כריתת הטחורים מבטלת את רוב היתרונות של THD כגון התאוששות מהירה וקלה (ולא בטוח ש THD מוסיף משהו על כריתה רגילה), ולכן לא ברור לי לגמרי איזה פעולה אתה אמור לעבור. תופעה של טחורים חיצוניים בצקתיים או אפילו טרומבוטיים יכולה לקרות לעיתים רחוקות לאחר THD (וחולפת לאחר כשבוע-שבועיים), אך בכריתת טחורים כורתים גם את הרכיב החיצוני, ולהן הוא לא יכול לצאת לאחר מספר ימים. בכריתה מלאה משאירים גשרי עור בין הטחורים החיצוניים הנכרתים, ויתכן שתופיע בצקת בגשרי עור אלו לאחר הניתוח, שחולפת לאחר שבוע-שבועיים.

שלום, לפני כשלוש שנים הייתי אצל רופאת שיניים עקב כאבים בשן בינה, עקב כך קיבלתי אנטיביוטיקה דלסין. לאחר כשבוע מיום נטילת התרופה התפתח גרד חמור בפי הטבעת אצלי, שהציק לי מאוד, פניתי לגאסטרו אנטרולוג להסתכלות, אשר שלל טחורים והפנה אותי לרופא עור בטענה שמדובר על אקסמה חריפה. רופא העור ראה את האזור ואמר לי שהוא לא רואה בעיה בעור ונתן לי טיפול לביפונזול ואמר לי לשתוף אחרי יציאות, ויתכן שהבעיה לא תעבור ואאלץ לחיות עמה לתמיד, הדבר מדאיג אותי מאוד. הנני שומר מאוד על היגיינה באיזור זה, ומבצע שטיפות לאחר כל כניסה לשירותים, וזה בהחלט עוזר לכמה שעות, הנני עובד ובעבודה אין לי את האפשרות, ובמידה ואינני שוטף אני נאלץ לסבול מגירודים המלווה בשירפון למשך כל היום. לפעמים הגרד חמור יותר ומלווה בשירפון, מדי פעם גם נלווים לאיזור נקודות לבנות ואדומות סביב פי הטבעת, העור אדום מבריק והדבר מציק לי ביותר, במיוחד התופעה גוברת כשאני אוכל מאכלים מטובלים וחריפים. התופעה לא עוברת ומלווה אותי שנתיים, ומטרידה אותי בחיים היויומיים ובתפקוד בכלל. אודה על חוות דעתך להמשך טיפול, האם אתה מכיר טיפול מתאים לאבחון ופתרון הבעיה שלי ?

מוטי שלום, תאורך מחשיד לבעיה רפואית ידועה הנקראת גרד אנאלי. תופעה זו יכולה להגרם על ידי מגוון של סיבות (כולל לעיתים נדירות זיהומים פטרייתיים שיכולים להופיע לאחר טיפול אנטיביוטי), ולעיתים אנו לא יודעים להצביע בבירור על מקור הבעיה. הטיפולים כרוכים לרוב בהגיינה מקומית ובמשחות להגנה מקומית (כגול משחות נגד תפרחת חיתולים שמורחים לתינוקות), ובשינויים דיאטטיים הכןללים המנעות ממאכלים המגבירים גרד. במקרים עמידים ניתן להשתמש במשחות הצורבות את קצוות עצבי החישה באיזור זה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת במקרים עמידים לטיפול שמרני ניתן להשתמש במשחה של חומר הנקרא קפסאין, על פי הוראות רופא בלבד.

שלום רב. אני בת 35, סובלת מזה כ-10 שנים מהתפרצויות חוזרות ונישנות של טחורים. לא מלווים בכאבים, הדימום קל מאד, לעיתים יש נפיחות חיצונית באיזור, אין גרד. הבעיה העיקרית - יש הצטברות של נוזל עכור (לעיתים דמי, לעיתים כמו-צואתי) בחלק הפנימי של פי הטבעת, אשר יוצר לחץ מסיבי על האיזור, ומחייב אותי לרוץ לשירותים על מנת לשחרר את הנוזל ולהקל על הלחץ מס' פעמים ביום. הלחץ כ"כ חזק, במיוחד בשעות הבוקר לאחר השינה, שהוא עלול להתפרץ טרם שהגעתי לשירותים. אני מקפידה על שתיה מרובה של מים, פירות וירקות, נטילת סיבים תזונתיים וספורט כדי להקל על התופעה. היציאות סדירות מאד ויומיות. התפרצויות של הטחורים נגרמות כאשר אני חולה או לא עוסקת מספיק בספורט (העבודה שלי מצריכה שעות רבות של ישיבה). אשמח לשמוע מכם על פתרונות לבעיה, גם כירורגית. כמה זמן נדרש להתאוששות מהתהליך ולחזור לפעילות ולעבודה וכו'.

רחלי שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים,פיסטולה, בעיות פונקציונאליות שונות ועוד.למרות שתלונות כגון אלו יכולות כאמור להגרם גם על ידי טחורים, הן לא מאד אופייניות למחלה זו. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. חג שמח

שלום דוקטור אני בן 24 כבר כשנתיים שיש לי מדי פעם כאבים וגרד באיזור פי הטבעת. תמיד הנחתי שאלו טחורים , והייתי מורח רקטוצורין מדי פעם, והכאבים היו נעלמים, עם או בלי המשחה. יש לציין שבשבועות האחרונים היציאות שלי תקינות מאד. שלשום , לאחר היציאה היו לי כאבים חזקים מאד, אבל לא התייחסתי לזה כ"כ כי אני רגיל שמדי פעם יש לי כאב באיזור. בשעות הערב בדקתי, וגילית שאני ממש יכול להרגיש שם משהו בולט. כנראה שהטחורים הפכו מפנימיים לחיצוניים. השאלה שלי היא כזאת- מה עושים עם טחורים חיצוניים? כי אני קראתי שצריך לדחוף אותם פנימה. האם זה הפיתרון? ואיך עושים את זה? והאם הם נכנסים חזרה פנימה לבד? אודה לך מאד על תשובה. תודה!

אלי שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. בכלליות ניתן לומר שאם מדובר בטחורים חיצוניים עם קריש דם בתוכם או מדובר למשל בפיסורה, מומלץ שלא לדחוף את הממצא הבולט פנימה. אם מדובר בטחור פנימי צנוח, ניתן (אך לא חייבים) לנסות בעדינות לדחוף אותו פנימה, וזה יכול לעיתים להקל על הסבל. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה.ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

לפני כשנה עברתי כריתת שלפוחית השתן והתקנת סטומה. לאחר סדרת טפולי כימו וההקרנות התחלתי לסבול מעצירות שהלכה והחמירה בהדרגה. לפני כחודש ניסו לעשות לי קולוסקופיה אולם החדירה לא התאפשרה מעבר ל 25 ס"מ. כעבור זמן ניסו לעשות לי חוקן אולם גם החדירה לא התאפשרה. בנתיים אני חי עם כמות לא מבוטלת של שמן פרפין ואבילק וכמובן עם כאבים בגב חתתון (או עצם הזנב). רופאי מבקשים המתנה של חודש נוסף מבלי לספר לי למה ומדוע. אנא. מה יש לי?

מנדי שלום, מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.מתאורך אין לי דרך לדעת ממה אתה סובל. ממליץ בכל זאת לשאול שאלה זו את הרופאים המטפלים בך ישירות חג שמח

שלום רב, אני נמצאת בשבוע ה -33 להריון (הריון בסיכון עקב סכרת). לפני כ-7 שנים החלה אצלי פיסורה אנאלית, עברתי שני ניתוחים, ללא הצלחה. טופלתי במג'ל של ניפדיפין 0.2% עם ISDN 0.2%. מאז הפיסורה באה והולכת לפרקם, לאחרונה שוב חזרה בעקבות ההריון. אני מעוניינת לעבור ניתוח קיסרי. קראתי שלפני הניתוח המטופלת צריכה לעות חוקן. משום מה אני זוכרת שפרוצדורה זאת לא מומלצת כשיש פיסורה? האם זה נכון? האם חוקן יכול להחמיר את מצב הפיסורה? תודה רבה.

שמרית שלום חוקן יכול להיות כואב ולא נעים בעת שיש פיסורה פעילה, ותרומת החוקן לניתוח קיסרי למעשה שולית, ולכן אם בעת שתגיעי לניתוח תסבלי מפיסורה פעילה הייתי ממליץ לבקש מהרופאים המיילדים לשקול לוותר על החוקן. בהצלחה.

שלום ד"ר, יש לי פגישה ראשונה אצל פרקטולוג ואני מבין שאמורים להחדיר לי צינורית לבדיקת המעי. האם הבדיקה מלווה בכאב כלשהו, יש הרדמה ? תודה מראש על התשובה.

שלום רב בדיקה אצל פרוקטולוג דומה לכל בדיקה רפואית אצל כל רופא אחר. ראשית מתבצע ראיון בו מנסים להבין את מהות המחלה, אחר כך מבוצעת בדיקה המכוונת לבעיה שהוצגה, ולאחר מכן מתווים תכנית לבירור או לטיפול.

המשך: החדרת צינורית או מכשיר בדיקה לפי הטבעת מבוצעת במרפאה פרוקטולוגית לפי הצורך, בהתאם לסוג הבעיה, ולמרות שהבדיקה לעיתים אינה נעימה, היא אינה כואבת במיוחד, ולא דורשת הרדמה.

שלום אחותי עברה ניתוח כריתת מעי עקב מחלת קוליטיס לפני מס' שנים. כרגע פיסטולות חוזרות ואבצסים באזור המיפשעה, אשר זקוקים לניקוז בניתוח מדי פעם. נשלחה לאמ.אר.אי. בעוד כשבועיים. שאלתי, האם האמ.אר.אי. אכן יכול להראות מהו הגורם להווצרות הדלקות החוזרות? והאם לרפואה יש פתרונות למצב זה? או האם מנסיון שלך במקרה כזה לאחר ניתוח ודלקות חוזרות, הפתרון היחיד יהיה שקית חיצונית וכל הכרוך בכך?

תמי שלום, קשה לי לענות היטב על שאלתך מאחר שאיני מעורה בפרטי מחלתה של אחותך. לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.בהנחה שאחותך עברה ניתוח לכריתת המעי הגס עם יצירת פאוץ' מהמעי הדק בשל מחלת אלצרטיב קוליטיס, פיסטולות באיזור זה יכולות להגרם מ 2 סיבות עיקריות: יתכן שלמרות האבחנה המוקדמת של אלצרטיב קוליטיס המחלה היא למעשה מחלת קרוהן. במצב כזה הסיכוי להציל את הפאוץ' קטן מאד, וכדאי לשקול סטומה קבועה. הסיבה השניה היא סיבוכים זיהומיים שלעיתים מתרחשים לאחר כאלו ניתוחים, ואז ניתן לפעמים לבצע ניתוחים נוספים בנסיון להציל את הפאוץ' אם אחותך מעוניינת בכך, אך יש לקחת בחשבון שמדובר בניתוחים מורכבים הדורשים מיומנות רבה בתחום זה.

האם ייתכן והפיסטולות נוצרות בגלל דליפה מהפוצ' שיצרו? והאם דליפות כארלו יראו באמ.אר.אי? תודה

שלום לפני כשנה הייתה לי פיסורה כרונית ועשיתי ניתוח כדי לפתור את הבעיה. לאחר כשנה חזרו הכאבים, אך כשחזרתי לפרוקטולוג הוא אמר לי שאלו הם טחורים ( נראה לי פנימיים ) והוא נתן לי את משחה של נפדיפין 0.2 % ולידוקאין 2% בג'ל, אותה תרופה שהוא נתן לי לפני הניתוח, לטיפול בפיסורה. רציתי לקבל חוות דעת שנייה, מכיוון שאני יודעת שזו תרופה רק לפיסורה, האם היא יעילה גם לטיפול בטחורים? אני שמה אותה כבר שלושה ימים, אך כואב לי באזור אחרי שאני שמה אותה, ובכלליות אין שיפור...ושאלה נוספת - מה ההבדל בין טחורים חיצוניים לפנימיים, אם יש כזה? תודה ורד

ורד שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. בכלליות ניתן לומר שכאב עז מאפיין יותר פיסורה או טחור חיצוני (זאת אומרת טחור הנמצא חיצונית לפתח פי הטבעת) שיש בו קריש דם, ופחות אופייני לטחורים פנימיים. ניפדיפין אכן מיועדת לטיפול בפיסורה, ואינה טיפול מקובל לטחורים. חג שמח.

אני בעיצומו של בירור לסיבת "תקלות" במערכת, כאשר כל הבדיקות (הקשות, יש לומר: פרוקטוגרפיה, מנומטריה, US משני הסוגים, EMG) שבוצעו עד כה מצביעות על אי-תקינות, ובבדיקת EMG נאמר לי שיש בעיה ניירולוגית. את התשובה הכתובה והחתומה אקבל רק בשבוע הבא (ואם תבקש אעלה את הסיכום שבה בהודעה נוספת). למען האמת, מזה מספר חודשים אני חושדת בכך שמדובר בבעיה עצבית, שכן כל התקופה הארוכה הזאת מצטיינת בין היתר גם בשלשולים, ואני לא מרגישה כל כאב בטן או התכווצויות כפי שבדרך כלל קורה במצבים כאלה. בנוסף, אין לי תחושה מספקת לקראת הצורך בהתרוקנות ולכן תמיד המצב הוא "מצב חירום" על כל המשתמע מכך. איכות חיי נפגעה לחלוטין ואפשר לומר שאני די מקורקעת משום כך. בסוף אוקטובר המומחה לתנועתיות וריצפת האגן אמור "לסכם" את תוצאות כל הבדיקות ולהציע פתרון (בתקווה שקיים). כמובן שאם פתרון ניתוחי יהיה המוצא היחיד - אפנה אליך בדרכים המקובלות (קיבלתי המלצות רב-כיווניות). אלא שתהיתי אם קיים בכלל רופא שהוא ניירופרוקטולוג או ניירוגסטרואנטרולוג (איזו מילה ארוכה !) שכדאי יהיה לי להתייעץ עמו תחילה על סמך הממצאים ב-EMGו- NCT? תודה מראש על תשובתך, חג שמח!

דפנה שלום לא קיים מקצוע כפי שאת מתארת, וגסטרואנטרולוגים המומחים לתנועתיות מערכת העיכול ולרצפת האגן הם הכתובת הנכונה להכוונת הבירור. במידה שדרוש טיפול כירורגי, כירורגים קולורקטאליים הם בעלי המקצוע האמונים על ניתוחים אלו. חג שמח.

כמו כן אני פוחד מאוד לאכול כי קראתי שעיבוי דופן יכול להעיד על חסימת מעיים ולכן אני ממש ממעיט לאכול וירדתי חמש קילו בחצי שנה ואני בן 29 אנא תשובתך בתודה מראש אבי

לפי תאורך אינך סובל מכל סימפטומים של חסימת מעיים, ואתה יכול לחזור לאכול ללא הגבלה. בתאבון.

טוב זה קצת ארוך מקווה שתוכל לתת לי הסבר אז ככה לפני כחצי שנה התחיל לי מין חום נמוך ולאחר כחודשיים התלווה אליו גם כאב בטן שינוי ביציאות וחוסר תיאבון עשו לי מילון ואחד בדיקות דם אולטרא סאונד בטן עליונה ותחתונה הכל יצא תקין וזה לא עבר לי עד שהתעקשתי ועשו לי סיטי בטן (באופן פרטי כמובן) ובסיטי גילו כמה מימצאים שמאוד הלחיצו אותי והם כדלקמן נרשם לי פיתולי המעי ברוחב ועם מהלך תקין מודגם עיבוי דופן בולט בחלק דיסטלי של קולון יורד ובסיגמה בנוסף מודגם מבנה מאורך בסמיכות רקמתית ללא חומר ניגודי או בועות אוויר בתוכו נמצא צמוד לדופן הבטן הימנית יתכן לולאת מעי ריקה . מספר בלוטות לימפה קטנות בשורש המזנטריום לא הודגם נוזל או אויר חופשי בבטן ובאגן..לסיכום נכתב יתכן קולטיס ..והתעייצתי עם דוקטור גלר שהסתכל על זה ובחן גם את הסיטי והמליץ לי על בדיקת סיגמסקופיה אכן עשיתי את הבדיקה נבדק עד 70 ס"מ והיה תקין לחלוטין כמו כן עברתי גסטרוסקופיה שיצאה תקינה (מהפחד שלי לטשטוש עשיתי אותה בלי )ממש עינוי עכשיו שאלתי היא כזאת אני ידוע בתור היפכונדר ברמה ממש גבוה מאוד ממה יכול לנבוע המצב שתיארתי אני בן 29 אחרי שנה של אבל על אבי שנפטר מליפומה t ויש לי בראש כל הזמן שאולי יש לי סרטן כי קראתי באינטרנט שעיבוי דופן מעיד על זה ראוי לציין שעברתי לפני כ3 שנים או קלנסקופיה שיצאה תקינה לחלוטין בעקבות שינוי יציאות וכאבי בטן שוב סליחה על ההאריכות בתודה מראש אבי וכמו כן עברתי בדיקת מרקר cea שיצאה תקינה שאלתי היא מה עוד אתה מציע לי לעשות

אבי שלום, מסיפורך אכן קשה להגיע לאבחנה ברורה, ובודאי מבלי שראיתי את הממצאים ובדקתי אותך, אך אציין כי התמונה שאתה מתאר אינה תמונה אופיינית ללימפומה, וכי הסיכוי שמדובר בממצא ממאיר כלשהו להערכתי נמוכה מאד. לגבי השאלה האם ישנה מחלת מעי דלקתית, ממצאי ה CT והקולונוסקופיה אכן מעט סותרים אחד את השני. אך קולונוסקופיה לרוב יותר אמינה בנושא זה. מציע להמשיך מעקב אצל ד"ר גלר, ואם נלקחו ביופסיות בבדיקה, לברר מה נמצא בהן. חג שמח

היי לפני 3 שנים אובחן אצלי Pilonidal cyst. לא יכולתי לשבת וכל מגע בישבן גרם לכאב לגדול, במגע בעצם הזנב היה הכואב מכולם. ניתנה לי אנטיביוטיקה שהעלימה את זה כמעט לחלוטין. מאז ועד היום נשאר קצת כאב בישיבה, מקור הכאב הוא בעצם הזנב, כרית עם פתח באיזור עצם הזנב פותר את זה. האם יש משהו שאני יכול לעשות כדי למגר את הכאב לחלוטין?

שלום רב, כעיקרון סינוס (או ציסטה) פילונידאלי הוא מצב כרוני, הנובע מהתרחבות של זקיק של שערה באיזור עצם הזנב, ויכול להזדהם לסירוגין ולגרום לסבל מקומי. אנטיביוטיקה יכולה לעיתים לטפל בהתקפים זיהומיים, אך אינה יכולה לפתור את הבעיה מיסודה. בנוסף, תהליכים זיהומיים חוזרים יכולים לעיתים לגרום להגדלת שטח התהליך. לכן, לרוב אנו נוטים להמליץ על טיפול כירורגי כזה או אחר לפתרון הבעיה משורשה. ישנם טיפולים כירורגיים שונים בסינוס פילונידאלי, ואין תמימות דעים בעולם הרפואה איזו היא הפעולה הכירורגית המועדפת. אנו לרוב מצדדים בכריתה מלאה של הסינוס. חג שמח מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות

מזה כשבוע אני מרגיש "שרפה" בפי הטבעת ובמקביל אני מרגיש כך גם בכפות הרגלים. היתה לי בעבר פיסורה שעברה בעזרת משחה. יש לי טחורים חיצוניים שאינם מפרעים לי במיוחד, אלא רק כשיש לי יציאות קשות וזה לעיתים רחוקות. אין לי דימום כרגע ובעבר היו מעט מקרים כאלה. לאחרונה ראיתי בליטה שיוצאת במרכז פי הטבעת , האם ייתכן שאלו טחורים פנימיים? מה הסיבה ל"שריפה" הנוראית בפי הטבעת ובכפות הרגליים? תודה

גדי שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד.לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. חג שמח

לפני שלושה שבועות בצעתי נתוח פיסורה שבמהלכו גילו לי 2 סדקים מאז יש לי כאבים שאינם מאפשרים לי לצאת לעבודה או להתנהל בחיים. ממה זה נובע וכיצד יש לטפל

רניאלה שלום, איני יודע איזה סוג ניתוח עברת, אבל ככלל ניתן לומר כי במרבית המקרים הכאבים לאחר ניתוח פיסורה משתפרים באופן משמעותי בטווח זמן של כ 3 שבועות, ולכן מומלץ לפנות לכירורג המנתח לבדיקה.

שלום.אני סובל מיתחורים כבר שנים,בשנתיים שלוש האחרונות לא יורד לי דם ביכלל אבל הגירודים נוראיים וכל המקום נפוח,אני מישתדל לנקות את המקום במיים וזה קצת עוזר.יש משהו שיכול לעזור לי עם הגירודים.תודה

גיא שלום, למרות שטחורים יכולים לעיתים לגרום לגרד אנאלי, ישנם עוד גורמים רבים שיכולים לגרום לגרד כזה, ולכן מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. אפשרויות הטיפול השמרניות והכירורגיות העיקריות בטחורים מצויינות למטה. חג שמח קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

יש לי תחורים חיצוניים בליטה ככה שיוצאת קצת ללא כאבים קבלתי מהרופא כדורים משחה ומשהו לרכח את הצואה ומי מלח ( בבית מרקחת קנית שני קופסאות 30 מג מלח אנגלי floris ) 1 איך משתמשים עם המי מלח האלו ? 2 כשאני משתמש עם המי מלח האם לשים מהמשחה ולהפך ? תודה מראש האם גם לתחורים חיצוניים מתאים דופלר ?

שלום רב מלח אנגלי הוא למיטב ידיעתי חומר משלשל, הניתן דרך הפה (מערבבים אותו במים ושותים), אין קשר בינו ובין משחות למריחה מקומית באיזור פי הטבעת. יש לציין כי בטיפול בטחורים אנו לרוה מעדיפים מרככי יציאות ולא משלשלים. גמר חתימה טובה קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום, מזה כשלושה חודשים התלונן בעלי על כאבים בפי הטבעת והתגלתה פיסורה. הוא נותח לפני כשבועיים אך עדיין ממשיך להתלונן על כאבים ,דמום. דבר זה גורם לו שלא לצאת מן הבית מזה כחודשיים לעבודה וכן אפילו ליציאות כמו קניות וכו. הוא נבדק עי המנתח ומצבו הוגדר טוב. מה ניתן לעשות כדי להקל על הכאבים והאם זה הגיוני שכל כך הרבה זמן המצב נמשך ובעצם משתק אותו מכל פעילות.

דניאלה שלום, ברוב המקרים הכאב הנגרם על ידי הפיסורה או הניתוח משתפר באופן משמעותי בטווח ממוצע של כשבועיים, אולם לא כולנו מגיבים באותה הצורה לטיפול, וכשאנחנו אומרים זמן ממוצע, יש כאלה שאצלם זה יותר קצר, ויש כאלה שיותר ארוך. יתכן שבעלך פשוט בצד היותר ארוך של הטווח התקין. יחד עם זאת, אם אין הטבה משמותית תוך כשבוע-שבועיים, מומלץ להבדק שנית. אם מופיעים סימנים כמו נפיחות מקומית או חום יש לפנות לבדיקה מיידית. גמר חתימה טובה

מזה כשבוע וחצי-שבועיים שאני סובל מכאבים מייסרים בשעה שהצואה מתקרבת לאזור פי הטבעת ונמצאת בדרכה החוצה. אני מרגיש כאילו תוקעים לי עשרות מחטים באזור הפנימי של פי הטבעת ומפאת הכאב אני כאילו מעדיף של לחרבן (סליחה על הבוטות). אף על פי כן ולמרות הכאב המענה אני לא מוותר לעצמי ומחרבן. הרופא ביחידה שלי רשם לי את התרופה פרוקטו-גליבנול ואני משתמש בה, אמנם לא בקביעות, והיא לא עוזרת לי. הסיבה שאני לא משתמש בתרופה בקביעות היא מפני שאני לא מצליח להחדיר את מקל מספיק עמוק, ולכן רוב המשחה נמרחת מחוץ או ממש בפתח פי הטבעת, דבר שלא מקל על הכאב. ברצוני להוסיף כי 4-5 ימים לאחר שהתחילו הכאבים, הבחנתי בדם (אדום) בעת שניגבתי את פי הטבעת לאחר יציאה. מאז לא הבחנתי בדם. ברצוני לדעת האם מדובר בטחורים? לאיזה רופא מומחה עלי הפנייה על מנת שיאבחן את הבעיה? האם פרק זמן של שבוע וחצי-שבועיים הוא מספיק זמן לבקש הפנייה לרופא מומחה?

שלום רב, לצערי אני יכול לא יהיה אחראי מצידי לקבוע מתאור באינטרנט בלבד ללא בדיקה, ולכן איני יכול לומר חד משמעית אם מדובר בפיסורה, טחורים, או בעיה אחרת בפי הטבעת. אם אכן מדובר בפיסורה, מומלץ להשתמש במשחת ניפדיפין, שהיא משחת מרשם הניתנת על ידי רופא. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. גמר חתימה טובה קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

לחייל שלום, לצערי בטעות שלחתי אליך תשובה שיועדה לשאלה אחרת הדומה מאד לשאלתך. התשובה נכונה גם לגביך, למטע העובדה שתלונותיך אכן מחשידות מאד לפיסורה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מדובר בבעיה של איכות חיים, ולא בבעיה מסוכנת, ולכן אין באפשרותי לקבוע את פרק הזמן המספק לפניה לרופא מומחה.

אני בת 27, בתקופת הצבא סבלתי מעצירויות קשות של שבוע ויותר עד כדי דימום, הייתי אצל פרוקטולוגית שאמרה זה איזשהו סדק ונתנה לי משחה שקצת עזרה. מאז הכל היה בסדר (למעט עצירות אחת לתקופה) בחודשים האחרונים החל לכאוב לי בזמן היציאות והרגשתי בליטות בשר מחוץ לפי הטבעת ולעיתים אף דימום קל. השתמשתי במשחה פרוקטוגינול שהקלה מעט אך בשבוע האחרון הכאב התגבר, כאב חד שלעיתים עולה עד הגב! התחלתי להוסיף לארוחות סיבים תזונתיים כדי לרכך את היציאות מה שאכן עוזר אך עדיין הכאב והדימום לא פוסקים. לאחר קריאה באינטרנט הבנתי שיש דבר כזה פיסורה ויתכן שאני סובלת מזה. ניסיתי לקבוע תור לפרוקטולוג אך ישנם תורים פנויים רק לעוד חודש ואני טסה עוד שבוע לחו"ל לכחודש האם ישנה משחה ללא מרשם שתוכל לעזור לי במידה וזו אכן פיסורה? או שאולי מדובר במשהו אחר? האם רופא משפחה יוכל לעזור לי בינתיים? אשמח לקבל עזרה אני ממש סובלת!

שלום רב, לצערי אני יכול לא יהיה אחראי מצידי לקבוע מתאור באינטרנט בלבד ללא בדיקה, ולכן איני יכול לומר חד משמעית אם מדובר בפיסורה, טחורים, או בעיה אחרת בפי הטבעת. אם אכן מדובר בפיסורה, מומלץ להשתמש במשחת ניפדיפין, שהיא משחת מרשם הניתנת על ידי רופא. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. גמר חתימה טובה קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אני בן 20, בעבר לא סבלתי ממחלות כלשהן שקשורות למערכת העיכול ולפי הטבעת, בחודשיים האחרונים בזמן היציאות אני שם לב שמי האסלה נהיים אדומים ועל הנייר מופיעים סימני דם רבים (לא כתמים בודדים, אלה ממש כתם של דם כמו שמופיע על נייר שנספג מפצע פתוח), הדם המופיע הוא בצבע אדום טרי, והתופעה חוזרת על עצמה בקביעות בחודשיים האחרונים. מפאת אי נוחות אני מעדיף שלא לפנות לרופא ומחפש פתרון לבעיה, הבנתי שעלי להרבות בצריכת סיבים ושתיית מים, אך ניתן לעשות חוץ מזה?

אדיר שלום, ראשית, אין מקום להלחץ. הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע ממשהו מסוכן כגון מגידול חלילה בגיל 20 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע ממקור כלשהו באיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. יחד עם זאת, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירועים של דמם אנחנו לרוב ממליצים בכל זאת על בדיקה של איזור פי הטבעת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, ולשיקולו יתכן שתופנה לבדיקה כלשהי של החלק הסופי של המעי הגס, כגון רקטוסקופיה או קולונוסקופיה קצרה. אם אינך מעוניין להבדק- זאת החלטה שלך (ואחריותך). מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה.ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. מומלץ להקפיד על הרגלי יציאה נכונים כגון המנעות משהות ממושכת בשירותים. גמר חתימה טובה

תודה רבה ד"ר, פשוט לבקש מהרוקח תוסף סיבים על בסיס פיסיליום? וככה אחרי תקופה ממושכת שלא יופעל לחץ על פי הטבעת בגלל שהיציאות רכות הסדק/טחורים ירפאו?

שלום רב, אני 4 שבועות לאחר ניתוח טחורים פינימיים חיצוניים ופיסורה שבוצע באמצעות מכשיר ליגשור. אני עדיין סובלת מכאבים במיוחד לאחר יציאות,לוקחת אופטלגין לשיכוך הכאבים ושמן פראפין . נשארו חלקי עור במקום שהיו הטחורים החיצוניים שגורמים לי לכאבים ומורחת משחה בשם ביאפין עפ"י המלצת הרופא שניתח אותי. שאלותי: 1.כמה זמן אני צריכה עוד לסבול 2.האם החלקי עור האלה ייעלמו באיזה שהוא שלב?

מירי שלום, החלמה מניתוח לכריתת טחורים היא פעמים רבות החלמה קשה, אולם לכל אחד יש את הקצב שלו, יש כאלה הסובלים זמן קצר יותר, ויש כאלה הסובלים זמן ארוך יותר. בכל מקרה, אם יש סבל ניכר מעל 6-8 שבועות מהניתוח מומלץ להבדק שנית. בניתוח לכריתת טחורים חשוב להשאיר גשרי עור בין איזורי הכריתה, על מנת שעור פי הטבעת יוכל להמתח היטב בעת יציאה, וסביר שאלו קפלי העור שאת חשה. כשהבצקת לאחר הניתוח חולפת הם לרוב קטנים, אולם לעיתים אינם נעלמים לחלוטין. גמר חתימה טובה

שלום רב, אני סובל מפיסורה ומטופל מזה חודש במשחת ניפדיפין. שאלתי היא מתי אוכל לשוב ולקיים יחסי מין מלאים עם חדירה אליי (גבר אל גבר) וכיצד עליי להיזהר. תודה, גיא

סביר שתוכל לחזור לקיים יחסי מין אנאליים לאחר שתחלים לחלוטין מהפיסורה (אם יציאה אינה כואבת, יש סיכוי שגם יחסי מין עדינים לא יכאבו), וכדאי להקפיד על יחסי מין עדינים עם חומה מסכך כלשהו. גמר חתימה טובה

שלום, עברתי ניתוח עקב פיסורה לפני כשנה וחצי בשיטת הרחבה ע"י בלון, כעת, בחודש תשיעי חזרו לי טחורים -לדעתי ללא פיסורה אך הסבל רב ואני מפחדת להגיע כך ללידה, בעבר רק ניפידיפין עזר לי, האם אפשר להשתמש בכך בעת הריון? אשמח לתגובה מהירה, תודה

לא נבדק ולכן לצערי התשובה אינה ידועה. בעיקרון ניתן לתת ניפדיפין דרך הפה בזמן הריון (ולעיתים משתמשים בו למנוע לידה מוקדמת), ולכן שימוש במריחה סביב פי הטבעת, בו הספיגה לדם נמוכה, אמור תיאורטית להיות בטוח למדי. גמר חתימה טובה

בס"ד שלום ד"ר זמורה היקר ושנה טובה! יש לי שאלה, בין המעי הדק למעי הגס יש שסתום שמונע החזר של הצואה מהמעי הגס חזרה לדק, נכון? האם בכריתת המעי הגס לקולוניק אינרשיה השסתום הזה נשאר או שגם הוא יורד? עברתי את הניתוח והחיים פשוט יפים :o))))) (יחסית למה שהיה), אני רק מקווה שמערכת העיכול שלי לא תאט את הקצב יותר מדי עם הזמן, כי הכרתי בנות שאחרי תקופה מסוימת הכל נעצר וחזר שוב למה שהיה לפני ניתוח ))))o: אז אני כל הזמן עם הפחד הזה. אז בכל אופן, תודה ענקית על כל עזרתך האינסופית לי ולכולם...... מאחלת לך שתהיה לך שנה הכי טובה שהייתה מכל השנים הקודמות, אבל לא יותר מכל הבאות :o)))))))

הודיה שלום, אני שמח מאד לשמוע על השיפור. ברוב הניתוחים לקולוניק אינרשיה כורתים גם את המסתם הזה, ואין עם זה בעיה. האם המסתם נכרת בניתוח שלך או לא- עלייך לשאול את המנתח שלך. שנה נפלאה גם לך, ולחשוב רק חיובי. לא לדאוג כל כך הרבה... גמר חתימה טובה

מבטיחה להשתדל לחשוב רק חיובי :o)))) גמר חתימה טובה!

שלום רב, כיצד אוכל לעצור דמם בלתי נפסק מטחורים? בד"כ אני שם נייר טואלט ויושב עליו כ-10 דקות ואז זה פוסק ולפעמים זה לא עוזר אפילו בכמה שעות. האם יש איזה חומר ספריי או משהו אחר לעצירת הדימום?

שלום רב, איני מכיר ספריי שעוצר דימום מטחורים, ולרוב מומלץ לטפל בטחורים באחר השיטות השמרניות או הניתוחיות המתוארות למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

תודה על התשובה המורחבת אך לשאלתי... איך ניתן לעצור את הדם הרב היוצא מהטחורים כאשר מדובר בכמויות (האם כדאי לשים קפה במקום המדמם? ושאלה נוספת, כמה זמן לוקח לגוף להחזיר לעצמו את כמות הדם שעיבד ואיך ניתן לזרז את התהליך(אכילה של מזון מסויים אולי..) והאם אין סכנה לאובדן הכרה מכמות בלתי פוסקת של דם מהטחורים? אשר מדממים כ-10 שעות ברציפות

כל מה שבין אדם ביקש לדעת זה איך ניתן לעצור את הדימום מהטחורים לא הרצאה... אז גם אני שואל איך?

ד"ר שלום רציתי מאוד לשאול אם תוכל להסביר ולפרט מהן בדיוק שתי הבדיקות רקטוסקופיה ורקטוסיגמואידוסקופיה, כלומר איך הן מתבצעות ,באיזה כלים ומי מבצע אותן, והאם נעשות בקופות חולים או רק בבתי חולים? תודה רבה מראש-נורית

נורית שלום 2 הבדיקות שאת מתארת הן בדיקות בהן מבוצעת הסתכלות על חלל החלק הסופי של המעי הגס דרך פי הטבעת, וההבדל ביניהן הוא מה המרחק מפי הטבעת אליו מגיעים (ברקטוסיגמואידוסקופיה מגיעים קצת יותר). שתי הבדיקות יכולות להתבצע על ידי מכשיר קשיח או מכשיר גמיש, ולכל טכניקה יתרונותיה וחסרונותיה. לרוב הבדיקה הקשיחה מבוצעת על ידי כירורגים והגמישה על ידי גסטרואנטרולוגים, ולרוב ניתן לבצעה גם במרפאה. גמר חתימה טובה

שלום ד"ר. במשך תקופה של בערך שנתיים אני רואה שלאחר צואה יש סימנים של דם על נייר הניגוב. יש תקופות שזה עקבי ויש תקופות שאין בכלל. בד"כ זה מעט דם אבל יש פעמים בהם יש ממש כתמי דם רטובים כאילו פצע מדמם( כמעט ולא קורה). חוץ מזה יש פעמים שהתחושה היא של יובש בפי הטבעת בזמן הניגוב וכמו איזור שרוט. אני בן 22 ובריא מאוד למעט העובדה שעברתי לפני חודש ניתוח אפנדיציט. מה יכולה להיות הבעיה, כיצד ניתן לאבחן אותה? האם יכול להיות קשר לדימום כזה לניתוח(אולי לפני הניתוח היה דימום מסיבה שונה)? עוד אומר שאין לי כאבים בשירותים וזה בעצם לא מפריע לי חוץ מהדאגה. תודהההההההההההההה רבההההההההה

איצקו שלום, שני שלום, ראשית, אין מקום להלחץ. הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע ממשהו מסוכן כגון מגידול חלילה בגיל 22 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע ממקור כלשהו באיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. יחד עם זאת, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירועים של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה של איזור פי הטבעת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, ולשיקולו יתכן שתופנה לבדיקה כלשהי של החלק הסופי של המעי הגס, כגון רקטוסקופיה או קולונוסקופיה קצרה.

ראשית, אין מקום להלחץ. הסיכוי שהדמם שאתה מתאר נובע ממשהו מסוכן כגון מגידול חלילה בגיל 22 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע ממקור כלשהו באיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. יחד עם זאת, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירועים של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה של איזור פי הטבעת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, ולשיקולו יתכן שתופנה לבדיקה כלשהי של החלק הסופי של המעי הגס, כגון רקטוסקופיה או קולונוסקופיה קצרה.

טוב אז ככה לפני חודשים יצאו לי פצעים(בלוטות בצבע לבן חום כזה) אני לא יודעת איך לקרוא לזה זה דומה יותר לקוט'ג או כמו שיש דלקת בגרון ככה זה מופיע לי מתחת לפי הטבעת וזה מגרד בטרוףףףף אני מתביישת ללכת לרופא מהסיבה שאני עובדת איתם ה עושים???????????

סיגל שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, ולצערי אין ביכולתנו ולא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מציע כי תבדקי בכל זאת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. אם אינך יכולה להתגבר על הבושה בפניה למומחים עימם את עובדת, פני למישהו בבית חולים אחר או במרפאה אחרת שאינו מכיר אותך. גמר חתימה טובה

שלום אני בת 32 ולפני 3 וחצי שנים בעת הלידה של בני יצאו לי לאחר מכן טחורים וחזרו חזרה מעצמם ללא כל טיפול. בשנה האחרונה חשתי כי יש לי קפל עור בפי הטבעת. ואילו לפני כשישה ימים יצא לי טחור החוצה מפי הטבעת ואיני יכולה לחשוב על סיבה מיוחדת לכך. אף פעם לא סבלתי מעצירות וגם הטחורים לא מדממים. מה עושים במצב כזה ? כמה זמן לוקח לטחור לחזור חזרה? יש סיכוי שהוא לא יחזור? תודה.

גליה שלום, אל אף שאת לא סובלת מעצירות, מומלץ בתקופה זו להקפיד על ריכוך יציאות, והרגלי יציאה נכונים (כגון המנעות מישיבה ממושכת בשירותים). אם לא תחול הטבה בטווח של כשבוע- שבועיים והבעיה גורמת לך לסבל ניכר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

אני בת 50 בריאה בדרך כלל. סובלת בשנה האחרונהמעצירות,שמתבטאת בקושי בהתרוקנות ותחושה של חוסר התרוקנות לאחר עשיית הצרכים וכאב לעיתים ברקטום ופעם אחת היתה לי דליפה קטנה של צואה לא רצונית . אני סובלת מרקטוצלה .בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית תקינה .בדי קת המונומטריה הראתה:לחץ בסיסי תקין,לחץ יזום בספינקטר אנלי נמוך, RAIR הופק,תחושה ראשונה ברקטום לבלון נמוכה,הופק אניזמוס .יש לי תור לגסטרולוג בעוד חודש.עד אז אם יש אפשרות להסבר תוצאות המונומטריה הרבה תודה על תשומת הלב.

המנומטריה מציעה שיתכן שתלונותיך מוסברות על ידי מצב המכונה אניזמוס, בו ישנה הפרעה בהרפיית שרירי רצפת האגן, שבזמן התרוקנות לא עוברים הרפיה נכונה, ואז יש קושי להתרוקן ותחושת התרוקנות לא מלאה. על מנת להשלים את הבירור, לברר אם אכן יש אניזמוס או לא, ולנסות להבין מה חלקו בתלונותיך לעומת בעיות אחרות שיכולות לגרום לתלונות כאלה (כגון רקטוצלה), מומלץ להשלים גם בדיקה הנקראת דפקוגרפיה (בה ממלאים חומר ניגוד דרך פי הטבעת אל הרקטום, ומבקשים ממך להתרוקן בשירותים במכון רנטגן, תוך צילום של תהליך ההתרוקנות). לאחר מכן מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול או לרצפת האגן לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום, אני בת 21 ולאחרונה שמתי לב כי בעת מתן צואה יש לי דימום קל מפי הטבעת.. זה נמשך כבר ארבעה ימים. מה זה? מה לעשות? זה מסוכן???

שני שלום, ראשית, אין מקום להלחץ. הסיכוי שהדמם שאת מתארת נובע ממשהו מסוכן כגון מגידול חלילה בגיל 21 הוא נמוך מאד, וסביר להניח שהדימום נובע ממקור כלשהו באיזור פי הטבעת, כגון מטחורים פנימיים. יחד עם זאת, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירועים של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה של איזור פי הטבעת על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, ולשיקולו יתכן שתופני לבדיקה כלשהי של החלק הסופי של המעי הגס, כגון רקטוסקופיה או קולונוסקופיה קצרה.

שלום דר' עברתי ניתוח טחורים לפני 7 חדשים .נוצרה פיסורה מדומה בעקבות הניתוח ועד היום יש כאבים חזקים בזמן היציאות ולעתים גם דימום.הרופאים אמרו עוד לחכות אך כמה זמן? שמעתי על חברת מקרוקיור שמצאה פתרון לחולי סכרת(אני לא) להזרקת חומר ומרפא פצעים עמוקים.האם ראה שזה יכול לעזור גם לי? בברכה ושנה טובה

דלית שלום, הטיפול שאת מתארת אינו כלול בטיפולים המקובלים לפיסורה, ומיועד לפצעים קשיי ריפוי מסיבות אחרות (בין היתר סכרת, פצעי לחץ, פצעים לאחר ניתוחי חזה ובטן, ועוד). הפיסורה (מדומה או לא) ממנה את סובלת היא בעיקרה בעיה של איכות חיים, ולכן בעיני רק את יכולה לומר מתי את מעוניינת בטיפול יותר פולשני בפיסורה זו, ומתי שאת מחליטה שאת רוצה, תפקידנו להציע לך את האפשרויות השונות (כגון ניתוח, הזרקת בוטוקס וכו'), ובהחלטה משותפת לבצע את הטיפול הנ"ל. גמר חתימה טובה.

דר' זמורה תודה לך על תשובתך.האם בוטוקס עוזר גם לריפוי הפיסורה? גמר חתימה טובה ושבת שלום

דר' זמורה היקר, בזכותך אני יכולה להעביר את ראש השנה בלי כאבים... וחששות מניתוח (ביקרתי אצלך לפני שבוע וקצת עם תינוקת) . אלפי תודות. יישר כח יערה

שמח שיכולנו לעזור. גמר חתימה טובה.

שלום, יש לי בעית טחורים חיצוניים ופנימיים, שכמעט כל יום טרומבוטיים, יש לי גם צניחה משמעותית זה לא נעים, וקשה לי לתפקד, אך אני לא יודעת אם הצניחה היא מהטחורים החיצוניים או הפנימיים. אם זה מהפנימיים אז כמובן שהייתי נוקטת בשיטת ה- THD+סליידר ומסיימת עם הסיוט הזה, זו שאלתי , צניחה היא מהפנימיים או החיצוניים? אם מטפלים בטחורים פנימיים, טחור חיצוני יכול להפוך לקטן יותר ופחות כואב? הם קשורים אחד לשני?

לצערי איני יכול לקבוע אם עיקר סבלך נובע מהטחורים הפנימיים או החיצוניים על סמך תיאור באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון ניתן לומר שצניחת טחורים אופיינית יותר לטחורים פנימיים.הטחורים הפנימיים והחיצוניים קשורים ביניהם, ולעיתים קיבוע הטחורים הפנימיים יכול להקטין הבדרגה גם את החיצוניים, אך ככלל אם עיקר הבעיה נובעת בעיקרה מטחורים חיצוניים, אנו לא נוהגים להמליץ על THD כטיפול הבחירה.

ד"ר זמורה שלום אני עברתי ניתוח טחורים בעזרת מכלב לפני כשבוע,כי סבלתי במשך כמה שנים מטחור שנצח. וביומיים האחרונים אני סובל מדימום שרואים בעת הניגוב וקצת באסלה. כמו כן היום הרגשתי עם האצבע שיוצא לי הטחור\הרירית שוב במילים אחרות זה גוש אבל הפעם הוא לא בולט החוצה אלא כמעט..כאילו הניתוח לא עבד. זה אפשרי?ואם לא מהזה הגוש הזה? אני קצת לחוץ מזה,ובכל מקרה תודה רבה

אבי שלום, דמם קל שכיח מאד בתקופה הראשונה לאחר ניתוח לטיפול בטחורים, כולל ניתוח עם סטייפלר. קשה לומר ללא בדיקה מהי הרקמה שאתה חש, אולם ממצאים כאלה יכולים להיות פעמים רבות בצקת או קריש דם ברקמה לאחר הניתוח, שנספגים בהמשך. המלצתחי היא לרכך את היציאות בקפדנות, ולהמתין בסבלנות כ 6 שבועות על מנת להעריך נכונה את תוצאות הניתוח. אם לאחר מכן עדיין יהיה סבל ניכר, מומלץ להבדק שנית.