פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום, אני בן 19, משתמש מזה תקופה בפגלקס על מנת לרכך את היציאות בעקבות פיסורה. - חצי עד שלושת רבעי כף שטוחה, בערב, פעם ביום. לפני כשלושה חודשים ירד פגלקס מהמדפים. לאחר חיפושים (ולאחר שניסיתי קונסיל, והוא לא עזר לי באותה האפקטיביות, היציאות היו רכות אך ההתחלה היתה קצת קשה וכך הרגשתי מתיחה בכל מתן צואה, בדיוק מה שרציתי למנוע). מצאתי תכשיר שנקרא נוטריפג שמכיל, כמו פגלקס, פוליאתילן גליקול (PEG) וויטמין C. כעת, הנוטריפג עומד להגמר, ובבית המרקחת הקרוב לביתי היה תכשיר חדש "פגלקס סיבים", שמכיל גם סיבים מסיסים ממקור צמחי. אני מנסה אותו מזה יומיים, והוא אפקטיבי, אך נדמה לי שפחות מהפגלקס (היום בבוקר הרגשתי קצת מתיחה בהתחלה של מתן הצואה. אני מקווה שזה חד פעמי) שאלותיי: 1) האם פגלקס סיבים בטוח לשימוש ארוך טווח במינון של כף שטוחה פעם ביום? 2) האם הוא מכיל פוליאתילן גליקול בכמות אפקטיבית כמו הפגלקס ה'מקורי'? (ברכיבים רשום "פוליאתילן גליקול - מייצב", מה זה מייצב?) 3) מה קרה לפגלקס הרגיל? באחת ההודעות בפורום אחר ראיתי שנאמר שהוא יהפוך לתרופת מרשם. - האם זה נכון? אם כן, מדוע? האם יש בו סכנה שאיני מודע לה? 4) נוטריפג עבד מצוין - האם גם הוא צפוי להעלם כמו הפלגקס? 5) האם ישנם עוד תכשירים הסופחים מים למערכת העיכול ובכך מרככים את הצואה? - כאלו שניתן להשתמש בהם בבטחה לאורך זמן. אולי יש משהו שיהיה אפקטיבי יותר עבורי. מצטער על ההקדמה הארוכה וריבוי השאלות, הנושא מאוד חשוב עבורי. תודה אדם.

אדם שלום, סליחה על העיכוב במתן התשובה עקב חופשה. אין לי הרבה מה להוסיף על המידע שקיבלת בפורום יעוץ תרופתי כאן בדוקטורס, פרט לכך שאין מניעה להשתמש בפגלקס סיבים כמו גם בכל תוסף סיבים אחר לטווח ארוך כל עוד מקפידים כהרגל בחיים על שתיה מרובה (לפחות 2 ליטר ליום)

שלום לך, הפגלקס ממשיך להימכר בחנויות רק בצורה חדשה ומשופרת. מבחינת המוצר עצמו (אפקטיביות, השפעה או סוג הסיב) לא השתנה דבר וכפי שהמוצר הקודם עזר גם המוצר הנוכחי יעזור. אכן שונה המרקם (כדי שיספג מהר יותר בכל סוג של משקה), הטעם והריח יותר עדינים ולכן אם תשים את האבקה במשקה אותו אתה אוהב (מיץ)יתקבל טעם שאהוב עליך. אין חשש להשתמש במוצר לאורך זמן רק כמובן לשתות הרבה מים כל טוב

מזה כחודש אני סובל מכאבים בפי הטבעת,במיוחד בזמן יציאה, יש לפעמים גם דם,אני לא סובל מתחורים,במישוש אני לא מרגיש איזה חלק בחוץ, מה עושים ומה זה?

שמעון שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב חופשה. הכאב ממנו אתה סובל מחשיד לפיסורה בפי הטבעת, למרות שכמובן לא ניתן להגיע לאבחנה ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה ולהכוונת הטיפול. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. משחת ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ד"ר שלום ותודה מראש! השאלה היא לגבי אבי-איש נחמד ביותר ובן 75 הסובל מאוד לאחרונה מכאבים בפי הטבעת.לפני כחודש אף עבר בדיקת קולונוסקופיה, נמצאו שני פוליפים שנצרבו ונדרשת בדיקה חוזרת לאחר שנה.בבדיקת פי הטבעת - הפרשה סרותית סביב פי הטבעת, פטך של פיסטולה פרינאלית שעה 7 כ 2 ס"מ מאנוס. הבדיקה הרקטאלית תקינה. הומלץ על ניתוח כדרך הטיפול היחידה האפשרית. שאלתי היא: האם ניתן להמנע מניתוח לאור הגיל? אולי טיפול תרופתי או אחר?( יש לציין כי כרגע מטפל במשחת עזרקאין ) ואם ניתוח- מה הן הסכנות והסיכויים להצלחה? בתודה וברכה!

גיל שר בלב שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב חופשה. תאור הבדיקה מצביע על פיסטולה פריאנאלית ולא על פיסורה. הגיל עצמו אינו מונע ניתוח לתיקון הפיסטולה, אם מצבו הבריאותי הכללי של אביך סביר ומאפשר ניתוח. פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה, הערכת הסיכון הניתוחי והכוונת הטיפול.

תודה מעומק הלב על תשובתך המפורטת והמשכילה. ירבו אנשי מקצוע טובים, חכמים ונדיבים כמוך!

אני בן 22 לפני מס' חודשים הרגשתי כמו שריטה בפי הטבעת, ולאחר מס' ימים הרגשתי בליטה באותו מקום. הנחתי שאלה טחורים. לאחר כחודש ביקרתי אצל פרוקטולוג, שמצא כי הבדיקה תקינה לחלוטין, כך שאו שלא היו לי כלל טחורים, או שהיו וחלפו. היום, לאחר כחודשיים, יש לי הרגשה מוזרה באותו האיזור, אך לא בדיוק בפי הטבעת. המקום המדוייק הוא צמוד לפי הטבעת, לכיוון האשכים.. אני מרגיש מן בליטה רכה כזאת. לא גדולה במיוחד, עם איזשהי אי נוחות ,בעיקר לאחר מאמץ. מה הבעיה ? תודה מראש!

אנונימי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב חופשה. הבליטה שאתה מתאר לא נשמעת לי אופיינית לטחורים, אך כמובן שאין לי שום אפשרות להציע אבחנה ללא בדיקה. אין צורך להתייאש, מאחר שסביר שבדיקה של כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג תאפשר אבחנה ותכוון את הטיפול. מומלץ לפנות לבדיקה.

שלום ד"ר, בחודש מאי הרגשתי לחץ באזור פי הטבעת במיוחד אחרי יציאה. נלחצתי והלכתי לברר קודם כל אצל גניקולוג והוא מצא פוליפ/מיומה ידוע/ה של 05-10 מוכר וידוע ולא המליץ על טיפול. המשכתי לברר את הגורם לתחושת הלחץ בפי הטבעת ופניתי לכירוג הוא עשה לי בדיקה רקטאלית -ידנית ואמר שהוא מרגיש גוש נמוש של 05-10 בדופן האחורי של הרחם. יעץ לי לחזור לברור גניקולוגי ,ושוב הבדיקה לא העלתה דבר . המשכתי לגאסטרו והוא לא בדק אבל אמר שעל סמך התלונות מדובר בצניחת מעים ,הוא שאל אם בזמן התעטשות בורח לי פיפי ועיתים זה קורה ,המליץ על שיטת פאולה ,ובענין הפוליפ הפנה לקולנוסקופיה . אני מרגישה שיש כאן בלאגן באיבחון ואני לא ממהרת לבדיקות פולשניות ,האם אתה סבור שעל סמך המישוש של הכירוג כדאי לעשות את הבדיקה? אני לוקחת רסיטל מאז המלחמה של 20 מ"ג האם זה מהווה בעיה בעת הרדמה? במידה ואכן יש לי צניחת מעים האם הכירוג לא היה אמור לראות זאת בבדיקה? האם צניחת מעים מהווה בעיה בבצוע קולנוסקופיה? האם יכול להיות שהפוליפ שראה הכירוג בדופן הרחם הוא אותו אחד שהגניקולוג ראה באולטרסאונד? ושאלה אחרונה האם יש פרקטולוג חיפאי ?כי אני לא מוצאת כזה. סליחה על ריבוי השאלות אבל תשובותך חשובות לי מאד תודה

גאיה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב חופשה. אין לי כמובן אפשרות על סמך התאור הנ"ל בלבד להגיע לאבחנה, אבל אני מסכים איתך שדרוש מישהו שירכז את הבירור, וכירורג קולורקטאלי יכול להיות בחירה טובה. לא ברור לי על סמך מה אובחנה "צניחת מעיים" אך בכל מקרה זה לא מפריע לביצוע קולונוסקופיה, ורסיטל אינו מפריע לטשטוש הניתן במהלך בדיקה כזו. ישנם מספר כירורגיפ קולורקטאליים באיזור חיפה ואציין רק חלק מהם המוכרים לי אישית (ובוודאי יש נוספים): ד"ר דני דואק- רמב"ם ד"ר בני פרסון- רמב"ם ד"ר ילנה גליס- בני ציון

אני אמורה להיבדק על ידי פרוקטולוג ונאמר לי שלפני הבדיקה אני צריכה לעשות חוקן עם שמן מיוחד (רופאה רשמה לי אותו). כוון שיש לי טחורים ופיסורה וכואב לי מאוד אני חוששת שאולי לא אוכל לעשות חוקן כי אני עלילוה לפצוע את עצמי יותר. האם רופא יוכל לבדוק אותי גם בלי זה. תודה על התשובה.

טלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב חופשה. ההכנה לבדיקה משתנה לפי הרוטינות של מרפאות שונות, אך אם סיבת הבדיקה היא פיסורה לרוב אין צורך בחוקן וניתן לאבחן אותה בבדיקה חיצונית. בכל מקרה אין כוונה שתעשי הכנה שגורמת לך לסבל ניכר.

לפני כחצי שנה סבלתי מדימום טרי ביציאות ועברתי בדיקה אנסקופית וסיגמו שבעקבותיהם אובחנו טחורים פנימיים ועברתי בעקבות זה קשירה. יש לציין כי בעת הקשירה הטחור דימם. הדימום הפסיק וכיום לאחר כחצי שנה יש לי דימום בשנית המתאפיין בדם אדום טרי הצובע את כל האסלה. (יש לי מזה כשבוע). בביקור היום אצל פרוקטולוג הוא ביצע קשירה נוספת של טחור נוסף ונאמר לי כי הפעם להבדיל מהפעם הקודמת הוא אינו רואה כי הטחור מדמם למרות ששבוקר דיממתי בעת היציאה. האם עדיין אופייני לטחורים או לחלופין אם לא רואים בבדיקה עצמה דימום אז יכול להיות ממקור אחר?? האם יש סיבה לדאגה או לבדיקות חוזרות / נוספות??

גיל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב חופשה. טחור פנימי יכול בהחלט לדמם בזמן יציאה אבל לא בזמן בדיקה, ולכן אם לא נראו סימני דמם בעת הבדיקה זה לא אומר שהטחורים הפנימיים אינם מקור הדמם. אין טעם לחזור על בדיקת קולונוסקופיה אחרי חצי שנה, ואם אתה צעיר מגיל 50 ואין לך סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס הבדיקה שעברת מספקת. מומלץ לחזור על הבדיקה כל כ 5 שנים (אם יש דמם מתמשך- 3 שנים)

שלום רב, אני בת 31 ובחודשיים האחרונים סבלתי משלושה התקפים חוזרים של Acute דיברטיקוליטיס כאשר הראשון היה בתחילת יוני , לאחר מכן בסוף יוני (כולל שני אישפוזים) והאחרון בימים אלו. אני אמורה לבצע קולונוסקופיה ביום א' הקרוב וביום שבת האחרון התחלתי שוב לסבול מכאב בצד שמאל ושינויים ביציאות. דיברתי ביום א' עם הרופא במקום בו אושפזתי והוא אמר לי להתחיל לקחת שוב אוגמנטין ולראות אם הכאב עובר תוך כמה ימים, אם כן, לבצע את הבדיקה ביום א'. היום עברתי בדיקות דם לפני הבדיקה של יום א' והתוצאות הן : יש בדיקות שטרם בוצעו WBC 10.40 K/UL ( 4.00- 10.00) (.........)* NEUTROPHILS 7.40 K/UL ( 1.80- 6.60) (.........)* NEUTROPHILS % 71.70 % ( 46.00- 68.00) (.........)* LYMPHOCYTES 2.10 K/UL ( 1.10- 3.50) (...*.....) LYMPHOCYTES % 20.30 % ( 15.00- 45.00) (.*.......) MONOCYTES 0.40 K/UL ( 0.08- 0.90) (...*.....) MONOCYTES % 3.50 % ( 2.00- 9.00) (.*.......) EOSINOPHILS 0.30 K/UL ( 0.00- 0.60) (....*....) EOSINOPHILS % 3.40 % ( 0.00- 6.00) (....*....) BASOPHILS 0.10 K/UL ( 0.00- 0.15) (.....*...) BASOPHILS % 1.10 % ( 0.00- 1.50) (......*..) RBC 4.37 M/UL ( 3.90- 5.40) (..*......) HEMOGLOBIN 12.70 G/DL ( 12.00- 16.00) (.*.......) HEMATOCRIT 38.90 % ( 35.00- 45.00) (...*.....) MCV 88.90 FL ( 80.00- 98.00) (...*.....) MCH 28.90 PG ( 27.00- 33.00) (..*......) MCHC 32.60 G/DL ( 32.00- 35.50) (.*.......) PLATELETS 344.00 K/UL ( 150.00- 400.00) (......*..) MPV 8.40 FL ( 6.50- 11.50) (..*......) RDW 14.10 % ( 11.00- 16.00) (.....*...) PT טרם בוצע PTT טרם בוצע בשלושת הערכים הראשונים , יש סטייה (שנראה לי כקלה) . שאלתי היא האם לאור תוצאות הבדיקה , מצב הדלקת סביר ? אם יש אכן שינוי לטובה בימים הקרובים, האם לבצע את הבדיקה ? (הבעיה היא שכל פעם דוחים את הבדיקה , מכיוון שהדלקת חוזרת פק"ל כל חודש (כנראה כאשר השפעת האנטיביוטיקה פגה). האם יש צורך לעדכן מראש את הגסטרולוג או שלבוא ביום הבדיקה עם התוצאות ? תודה מראש על התשובה עירית

עירית שלום, התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב חופשה. אם השאלה עדיין רלוונטית אנא שלחי אותה שוב עם מידע עדכני.

בחלק האחרון של החריץ גיליתי מין "גולה". אני בד"כ לא מרגישה אותה, אבל אם אני יושבת חזק מאד על הישבן (לדוגמא אם אני חצי יושבת - חצי שוכבת מול הטלויזיה) כואב לי מאד בגולה. רציתי לדעת אם זה טבעי או שאולי זאת בעיה רצינית?

אסנו שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב חופשה. מתאורך קשה להבין למה בדיוק הכוונה במונח "החלק האחרון של החריץ". אם מדובר באיזור עצם הזנב, יתכן שמדובר בסינוס פילונידאלי, ואם מדובר באיזור פי הטבעת עצמו יתכן שמדובר באבצס פריאנאלי. כל אחת משתי אפשרויות אלו דורשת טיפול, ולכן מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול. בכל מקרה, אם יש החמרה בכאבים או בנפיחות או שמופיע חום יש לפנות לבדיקה אצל רופא או בחדר מיון ללא דיחוי.

שלום, הנני כבר כ5 שנים סובלת מגרד עז בפי הטבעת, הגרד קיים כמעט כל היום ומחריף בשעות הלילה. נבדקתי בעבר על ידי פרוקטולוג שחשב בהתחלה כי זה נובע מטחורים אך לאחר שקשר לי 2 טחורים הבין כי זאת לא הבעייה. כמו כן בדיקת צואה לתולעים היתה שלילית. הופנתי לרופא עור שנתן לי מספר משחות חיצוניות שגרמו לשיפור מועט בלבד. כיום אני יכולה לומר שזאת התקופה הכי קשה שלי מבחינת הגירוד. אני לא מצליחה לישון בלילות וכל המשתמע מכך. אודה לכם אם תעזרו לי בתשובה או שתאמרו לי מי הרופא המטפל בנושא.

מור שלום, בגרד אנאלי מטפלים כירורגים קולורקטאליים, אולם מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי בעל הכשרה פורמאלית בתחום הכירורגיה הקולורקטאלית, מאחר שלא כל מי שמאייש מרפאה פרוקטולוגית תמיד מנוסה בטיפול בגרד אנאלי. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

תודה

דר' זמורה שלום אני בת שלושים וחמש, נשואה ובריאה (עם צליאק, אבל שומרת על דיאטה). ולפני כחודש התחלתי לסבול מגרד עז בקרבת פי הטבעת, לייתר דיוק במעיין חתיכת עור הנמצאת בין פי הטבעת והנרתיק. הגירוד חזק במיוחד במצבים של עשיית צרכים ושתן ובשעות הלילה. הלכתי לפרוקטולוג שאמר לי כי זו חתיכת עור שיוצאת לעיתיםלנשים אחרי הריון ולידה (אני ילדתי לפני 3 שנים) וכי לא מומלץ לנתח אלא רק לטפל במשחות... אני סובלת מהעניין מאוד, ועד שקראתי את דבריך לעיל גם לא ניסיתי לשמור ולא לגרד, כך שכרגע אני די פצועה (סריטות) במקום. שאלתי הראשונה היא - מה שם התופעה? מה יהיה הטיפול הנכון ביותר בהנחה שהסבל הוא גם נפשי (אני נרתעת מלקיים יחסיים מרוב שזה מציק לי) וגם פיסי. תודה מראש, שיר

דר' זמורה היקר, לצערי, אתמול רופא שהגיע הביתה אבחן מורסה רקטאלית לאימי (עברה לפני חודשיים כריתת מעי גס עקב החמרת הקרוהן- נותרו 20 ס"מ). מה ההבדל בין מורסה רקטלית לפיסורה? מהם דרכי הטיפול? (פשוט אימי לא מוכנה יותר לפנות לביה"ח אחרי הסבל שעברה, ואני מפחדת להסתמך על רופא ביקור רופא ומתן הטיפול שלו (רשם לה אוגמנטין, מטרוגיל, ומשחת בקטורבן שמאוד עוזרת לה. זאת בהמשך לפלגיל, ולרפסאל שלוקחת) תודה מראש הבת (עדיין מודאגת :))

מורסה ופיסורה הן העיות שונות, ובחולי קרוהן מורסה לרוב במטאל פעילות של המחלה באיזור פי הטבעת. אם הין הטבה ניכרת בטיפול תרופתי יש לפנות למיון מאחר שפעמים רבות יש לנקז את המורסה כירורגית (בניתוחון קטן). אגב- פלגיל ומטרוגיל זה אותו דבר. לא לקחת פעמיים!

שלום דר', אימי, חולת קורהן, עברה לפני חודשיים ניתוח שני לכריתת חלק מהמעי הגס + נק' ההשקה (חסימה), וכן כריתה של 20 ס"מ נוספים מהמעי הדק (חסימה + פיסורות). נשארו לה 20 ס"מ מהמעי הגס. כעת היא במצב ממש טוב! (את הניתוח הראשון עברה לפני 4 שנים - והמחלה חזרה מיידית - אולי נשארה לה מעט דלקת בנק' ההשקה שלא הוסרה בניתוח. ניתוח א' היה לפרוסקופי) רופא המשפחה שלי (לא שלה) - אמר לי אתמול שנתכונן לשלב הבא - סטומה קבועה, שכן בעת חזרת המחלה - לא תהיה כל ברירה אחרת. 1. מה הסיכויים הסטטיסטיים לניתוח שלישי במסגרת נסיבות אלו? האם מרבית המנותחים פעם שניה מגיעים גם לניתוח שלישי? 2. אם אכן תחזור המחלה - ויאלצו לנתח - האם סטומה קבועה היא הפתרון היחידי שיתאפשר תחת העובדה שנותרו רק 20 ס"מ מהמעי הגס? 3. המליצו לנו על שימוש בחוקני סטרואידים למניעת הישנות המחלה - אך אני מבינה שיש שהפסיקו להביא תרופה זו לארץ. האם מומלץ לטפל בשטה זו? אם כן - יש כיצד להביאם באופן פרטי? תודה מראש על תשובה, בינתיים אף אחד לא עונה לי אלא אומר תתרכזי בהווה - מה שמלחיץ עוד יותר..... הבת המודאגת

מחלת קרוהן היא מחלות מעי דלקתיות שיכולה לערב כל קטע של מערכת העיכול, ואיננו יודעים כיום מה גורם לה. מאחר שאנו לא יודעים כיום מה גורם למחלה זו, אין לנו טיפול שיכול לרפא אותן לחלוטין, ולכן מטרת הטיפול לכן היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן לחיות באיכות חיים מקסימאלית, ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. כאמור, מטרת הניתוח אינה ריפוי של מחלת קרוהן, אלא השגת רגיעה שתאפשר איכות חיים מקסימאלית. אין דרך לחזות מראש כמה זמן תהיה רגיעה, מתי מחזור המחלה להיות פעילה, והאם היא תזדקק אז לניתוח או לא. ורוב מושגת רגיעה של מספר שנים, וסטטיסטית כמחצית מהחולים זקוקים לניתוח נוסף. אם הניתוח מחייב גם כריתת מעי גס, אכן קשה להשאיר מקטע קצר מ 20 ס"מ, מאחר שאז ישנם לרוב שלשולים רבים, ולרוב יותר קל לחיות עם סטומה מאשר לשלשל כל הזמן. אולם יתכן מאד שגם אם אמך תזדקק לניתוח נוסף, לא יהיה צורך לכרות עוד מעי גס, מאחר ששכיח בקרוהן שהרקטום עצמו אינו חולה. חוקני סטרואידים נמכרים בישראל, אולם אין כל הוכחה שהשימוש בהם משנה במשהו את הסיכוי לחזרת מחלה או למועד חזרתה, ולכן לא הייתי ממליץ על שימוש מונע בחוקנים אלו. ההתמודדות עם המחלה אכן לעיתים אינה קלה, אולם היא אפשרית, ולרוב אנו משיגים את המטרה של חיים באיכות חיים טובה ומלאה. לא להתיאש, ולא לחיות בחרדה!

שלום רב, מזה חודשיים לערך, לבני יש חתכים בפי הטבעת. זה התחיל מטוסיק אדום כשחזר מהגן, כנראה עקב ניקוי לא תקין לאחר יציאה. אח"כ כאב לו להוציא צואה ומאז יש בעיות. כמה פעמים ממש טיפטף לו דם. הטיפול שהרופאה המליצה: למרוח פרוקטוגליבנול פעמיים ביום ולתת בערב 5 מ"ל שמן פראפין. אני גם נותנת לו כל יום עגבניה בשמן זית ומעט מיץ שזיפים מהול במיץ פטל כי לא טעים לו. בצורה כזו הוא אכן מוציא צואה רכה כל יום אך כשמפסיקה בטיפול הדימום חוזר. כלומר החתכים לא נרפאו. האם הטיפול הזה מספיק טוב? למשך כמה זמן אפשר בכלל למרוח פרוקטוגליבנול ולתת פרפין? את ההפסקות בטיפול אני עושה בגלל החשש שזה לא טוב לאורך זמן להשתמש בתכשירים. תודה, גל

גל שלום, אינני כירורג ילדים ולרוב איני מטפל בילדים בגיל זה. בעקרון חשוב להמשיך ולרכך את היציאות לטווח ארוך וניתן להשתמש בפראפין לפחות למשך מספר חודשים. חשוב מאד להקפיד גם על שתיה מרובה, וכלכלה עשירה בסיבים עד כמה שילדים מוכנים לאכול. ספק בעיני אם הפרוקטוגליבנול עושה הרבה בטיפול בפיסורה, אך לא צריכה להיות בעיה להשתמש גם בו למשך מספר חודשים. אם הבעיה מתמידה כדאי לפנות לכירורג ילדים או גסטרואנטרולוג ילדים.

שלום רב, אני מטופל מאתמול בנפדיפין 0.2%+ISDN 2% במשחה פעמיים ביום + אירוגלקס לריכוך יציאה פעמיים ביום. קראתי על תופעות הלוואי של התרופות הללו ונדהמתי עד כמה זה היה נכון לגבי. המשחה (שקצת שורפת) גורמת לי לכאבי ראש במשך שעות (כבר 16 שעות של כאב ראש קל לאחר שתי מריחות המשחה) וכאבי בטן ושלשול לאחר בליעת גרגרי האירוגלקס פעמיים סה"כ (בוקר וערב). האם אלו התופעות של התרופות הללו שמהן אני עלול לסבול עוד 44 ימים??? או שיתכן שזה כלל לא שייך לתרופות או שזה כן שייך אך אמור לחלוף תוך יום יומיים? והאם יש סכנת חנק בשימוש בגרגרי אירוגלקס? כמה זמן רצוף בכלל ניתן יטול אירוגלקס? תודה רבה, אלון

אלי שלום, כאבי ראש לרוב נגרמים על ידי ה ISDN (ניפדיפין) ואם יש כאב ראש מומלץ לעבור למשחה המכילה ניפדיפין בלבד. אם המוצר שאתה לוקח לריכוך יציאות גורם לשלשול ניתן לקחת ממנו פחות (אך מדי יום), ואם אתה עדיין לא מסתדר ניתן לעבור לכל תוסף סיבים אחר על בסיס פסיליום (הנמכרים ללא מרשם). קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

דר' שלום , יש לי פיסורה ואני צריכה לעבור ניתוח אשמח אם תפרט לי בפרוטרוט על הניתוח השלכותיו והאם אפשר לחזור לעבודה סדירה לאחריו והאם אני יכולה לדרוש שיעשו לי הרדמה מקומית בלבד? בנוסף כשנגעתי באיזור פי הטבעת הרגשתי כמו איזה גוש שנמצא שם ואני מאוד מודאגת האם זה כתוצאה מהפיסורה כי כעת גם שהיציאות שלי רכות יש לי כאבי תופת ...אשמח אם תענה לי על שני הנושאים תודה מראש

נאוה שלום, בניתוח המקובל לפיסורה מבצעים חיתוך כירורגי של הסיבים הפנימיים של שרירי הסוגר סביב פי הטבעת (שריר הסוגר הפנימי), המכווץ בחולים עם פיסורה, בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. לרוב ניתו לשוב לעבודה לאחר כשבוע- שבועיים. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. לגבי שיטת ההרדמה- לרוב במצעים ניתוח זה בהרדמה כללית מאחש שרוב האנשים סובלים מאז מזריקות ההרדמה במקום רגיש זה. ניתן לבצע ניתוח זה בהרדמה מקומית אם את עומדת על כך והכירורג המנתח מיומן בכך. ה"גוש" חשה יכול להיות קפל עור שנוצר פעמים רבות סמוך לפיסורה, ולרוב קטן עם ריפויה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

לי בעיה שאני פוחדת מאוד מהניתוח הזה ומצד שני מאוד סובלת כעת אני פוחדת להיכנס לשירותים כי גם כשהיציאה שלי רכה לאחר מכן יש לי כאבי תופת כל היום ואני לא יכולה לתפקד , אבל חשבתי לעשות קודם את זריקת בוטוקס ולראות איך זה משפיע עליי אולי תמליץ לי איפה עושים אותה ??. מחכה לתשובה

האם מותר?

אין לי נסיון בטיפול במשחה זו, אולם האופן כללי איני רואה מניעה בשימוש בה בזמן הריון. היא אמורה להכיל שמנים טבעיים שלא נראה לי שיש בעיה במריחה מקומית שלהם.

ד"ר זמורה שלום, עברתי ניתוח להסרת מעי גס בעיקבות מחלת הכוליטיס שהוחמרה. הניתוח בוצע לפני כ-חודש ו-3 שבועות ומאז אני מאושפזת ברציפות עקב סיבוכם שונים. בקצרה: לאחר הניתוח חטפתי חיידק בשם אכניצובקטריה (משהו כזה) ואני סובלת מדלקות חוזרות. כרגע יש לי נקז אחד מאזור הבטן (עברתי ניתוח לסגירת הבטן לאחר שהתפרים החיצוניים והפנימיים נפתחו לי,עקב הדלקת,אז הם מצאו שם אבסס ושמו נקז). חוץ מזה יש לי הפרשה דלקתית מהרקטום. אני מקבלת כל הזמן אנטיביוטיקה (עם "חלונות" בין לבין) וחושדים שיש לי כנראה פיסטולה שמגיעה לרקטום ולכן יש משם הפרשה. בגדול הם כל הזמן מחכים שהדלקת תעבור ואני לא מבינה: אין מה לעשות בנידון? סתם לחכות? הבנתי שיעשו לי הדמייה בפאוץ בשביל לגלות מאיפה הדלקת מגיעה ומה שהכי מפחיד אותי בכל הסיפור זה שהבנתי שקיום של פיסטולה מעיד שמדובר במחלת הקרוהן קוליטיס (הפתולוגיה של המעי חזרה ככוליטיס). האם זה כך? האם אצטרך להשאר עם הסטומה? זה בטח מוזר שאני שואלת את כל השאלות כשאני בביה"ח אבל אני מרגישה שאני לא מקבלת תשובות ברורות ולפני הניתוח כתבתי לך בפורום והסברת לי בצורה מאוד יפה וברורה. תודה, רותי

רותי שלום, ראשית, התנצלותי על האיחור במתן התשובה. צר לי לשמוע על המהלך הקשה לאחר הניתוח. פיסטולה שנוצרת מיד לאחר הניתוח אינה מעידה לרוב על מחלת קרוהן, אלא על סיבוך ישיר של הניתוח. איני מכיר את כל פרטי המקרה ולכן איני יכול להגיד מה המהלך הנכון לבצע כרגע, אולם נשמע לי שהכירורגים המטפלים בך אינם מהססים לבצע ניתוח חוזר כשצריך, ואם כרגע הם דווקים בטיפול שמרני, סביר שזה הדבר הנכון לעשות. סיבוכים זיהומיים אחרי ניתוח ניתנים לרוב לטיפול, וברוב המקרים לאחר שמחלימים מהם (תהליך שיכול לארוך מספר חודשים) ניתן לסגור את הסטומה. לא לאבד תקוה!

שלום, אתמול אובחנה אצלי פיסורה. הרופא רשם לי ספריי isoket למריחה בתוך פי הטבעת. בדף ההסבר כתוב שהספריי הזה בכלל מיועד למניעת התקף לפני מאמץ ומניעת תעוקת חזה. האם הוא באמת אמור גם לשימוש במקרה של פיסורה ? שאלה נוספת - עם השימוש בתכשיר, מיד החל לי כאב ראש. הרופא הזהיר מראש ואמר שבמקרה של כאב ראש - להפסיק השימוש במיידי. מצד שני - בדף ההוראות כתוב שכאב ראש זו תופעת לוואי שכיחה שעוברת. האם להפסיק השימוש ? תודה רבה לתשובתך !

שריקי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. איזוקט מכיל ניטרוגליצרין, תרופה מרפת שרירים, שאכן מקובל להשתמש בה לטיפול לפיסורה. הטיפול המקובל בעולם לשימוש בניטרוגליצרין הוא באמצעות משחה שמורחים סביב פי הטבעת, אולם בארץ המשחות האלה אינן ניתנות על ידי קופות החולים ומיוצרות רק במספר מצומצם של בתי מרקחת, ולכן "המציאו" כאן את השימוש בספריי שמיועד לחולי לב ומכיל את אותו החומר. ניטרוגליצרין יכול לגרום לכאבי ראש בכ 20% מהחולים, ומאחר שיש אלטרנטיבה שכמעט לא גורמת לכאבי ראש, לא נראה לי שיש סיבה לסבול. ניתן לרכוש משחת ניפדיפין (שגם היא לרוב לא בקופות ולא בכל בית מרקחת), שהיא תרופה עם יעילות דומה, והרבה פחות כאבי ראש. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

היי האם מין אנאלי קבוע יכול לגרום לבעיות של שליטה על הסוגרים(שליטה ביציאת צואה)?

אם מין אנאלי מבוצע בעדינות, בהדרגה, ועם שימון מסויים של האיזור במידת הצורך, אין סיבה שיגרום לפגיעה בסוגרים או לסיבוכים כלשהם. אם מין אנאלי מבוצע באלימות, הוא יכול לעיתים רחוקות לגרום לקרעים בסוגרים.

הדם לא מפסיק לזרום ...איך אפשר למנוע את זה ...לפחות זמנית....?

להקפיד מאד על ריכוך יציאות (כמפורט בתשובתי הקודמת) ושהיה קצרה בשרותים. אם הדימום מלווה בחולשה או סחרחורת יש לפנות למיון.

יש לי טחורים ..אתמול איבדתי הרבה דם, וגם גושי דם. איך מחזירים את הדם ? מה כדאי לאכול ? ולשתות ? אני צריך לעשות ניתוח בקרוב.

רמי שלום, אם יש אבדן דם רב באופן קבוע ניתן לקחת כדורי ברזל, על מנת לשמר את יכולת הגוף לייצר דם במקום זה שאבד. ברזל היא תרופת מרשם שיש לקבל מרופא. קצת מידע כללי: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

כדורי ברזל הנם חשובים בעת דימום ממושך מהטחורים . אולם יש לזכןר כי חלק מתוספי הברזל גורמים עצירות , דבר שאיננו רצוי במצב זה . לכן יש להתאים נוסאת ברזל עדין שאיננה פוגעת בתפקוד המעי . מעבר לכך , טיפול באקופונקטורה מביא לשיפור דרמטי תוך ימים במרבית המקרים . כולל עצירת הדמם והפסקת הכאב . הדיקור מסוגל לגרום להפחתה דרמטית בגוגש ורידי המעי תוך דקות ספורות . הפחתת הגודש מאפשרת חזרת הטחור למקומו , הקלה בכאב ועצירת הדמם . בהצלחה ירון 2

יש לי פצע קטן ליד פי הטבעת הוא לא מוגלתי אבל הוא נותן כל פעם כמו תחושה של דקירה מה זה ?ומה הטיפול .?

פצע כמו שמתואר יכול להיות פתח של פיסטולה, סתם פצעון או בעיה אחרת כלשהי. לא ניתן לאבחן את הבעיה ללא בדיקה. ממליץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג

תודה ד"ר זמורה על תשובתך האם יש כמה סוגי רשתות ששמים בבטן לאחר שבר או זה אותו הדבר אני נותחתי אצל פר' הלוי אסף הרופא והוא לא ממליץ על הריון (יש לי רק אחת ואני בדיכאון אני חייבת עוד ילד) למה הוא לא מסכים האם יש משהו שעלי לבדוק? הבנתי שהרשת לא נמתחת לכן מפחדים לא? ולא נשכח שאני חולת קרוהן וגם הופיעו בעיות בפוריות קלות האם אני צריכה קניקולוג פרטי לגבי הריון הבא?

לימור שלום, ראשית התנצלותי על האיחור במתן התשובה. יש רשתות מסוגים שונים, אך בכל הסוגים האלו אין מניעה להכנס להריון וללדת. רשת לרוב משמשת מצע שעליו הגוף יוצר רקמת צלקת חזקה, שהיא הרקמה שבאמת מתקנת את הבקע לטווח ארוך, ורקמה זו כן יכולה להמתח בזמן הריון ולהתכווץ שוב אחריו. וחוץ מזה, הכי גרוע, יחזור בקע ואחרי הלידה נתקן אותו שוב. לא שווה את הילד/ילדה??

שלום, אני בן 25 ומזה מספר שנים שאני סובל מ"חתכים" באזור החיץ שבין הישבנים, לאו דווקא בפי הטבעת. הדבר גורם לכאבים (שורף) ולגירוי המצריך גירוד - ומכאן דם... יש לציין שאני מאד היגייני, מתקלח מספר פעמים ביום ומשתמש בטישו לח ויבש. מכתבה שקראתי התיאור לא התאים לטחורים ולא לפיסורה, אולי ל"גרד אנאלי"? החלטתי להפסיק לסבול. כיצד עלי להתקדם על מנת לפתור את הבעיה?

דודי שלום, ראשית התנצלותי על האיחור במתן התשובה. אני תומך מאד בהחלטתך להפסיק לסבול, וממליץ מאד להבדק על ידי כירורג המומחה לכירורגיה קולורקטאלית על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול. מעט מידע כללי על גרד: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

שלום, לפני שמונה חודשים עשו לאמי [60]בדיקת קולונוסקופיה שבה נמצאו שני פוליפים שפירים שהוצאו ונשלחו לבדיקה, באחד הפוליפים נמצא מוקד סרטני חיצוני. אמרו לאמי שהפוליפים הוצאו בזמן והמליצו לה לעשות קולונוסקופיה חוזרת כעבור שנה, ולפני מספר ימים המליצו כאשר אמי רצתה לקבוע תור, הפקידה אמרה שלאחר בירור עם שני רופאים הם ממליצים לערוך את הקולונסקופיה בעוד שנתיים ולא בעוד שלושה חודשים כמו שניקבע בהתחלה. בנוסף לכך אמי סובלת מטחורים פנימיים קשים ומדימום רב, לפני שנה, לפני הבדיקה היא הרגישה כאבי בטן ותחושה שהבטן שורפת לה.לאחר שהוסרו הפוליפים היא הרגישה די בסדר אבל הכאבים והדימומים לא הפסיקו לה. מלפני שבועיים היא החלה שוב להרגיש כאבי בטן ושהבטן שורפת אבל הרבה פחות מהפעם הקודמת. יש לי מספר שאלות ואני אשמח אם תענה: 1. מה התחושה הזו? האם יכול להיות שזה שוב פוליפים? 1. האם זה בסדר לערוך את הבדיקה בעוד שנתיים? זה לא מסוכן לחכות כל כך הרבה? 2. האם יש סיכויים גבוהים שהפוליפים יחזרו? ואם כן תוך כמה זמן? למרות שהרופאים אמרו לי שהסיכויים נמוכים, אני קראתי על הרבה מקרים שהם חזרו, וזה מדאיג אותי מאד. 3. הרופא אמר לי שאני ואחיי שכולם בסביבות גיל שלושים ומעלה , צריכים לעשות קולונוסקופיה, השאלה שלי: במידה והכל תקין כל כמה זמן עלינו לערוך את הבדיקה? ומה הסיכוי שגם לנו יהיה? מקווה שתענה לי במהרה, אני מאד מודאגת מהמצב תודה מראש.

שרית שלום, ראשית התנצלותי על האיחור במתן התשובה. פוליפים במעי הגס הם גידולים שפירים שאם לא מסירים אותם יכולים עם השנים להפוך לגידולים ממאירים. הנטיה ליצור פוליפים במעי יכולה להיות נטיה גנטית, או נטיה נרכשת (ז"א כתוצאה מהרגלי חיים שונים וכד'), ופעמים רבות אנו לא יודעים מה גורם לנטיה זו. אולם מי שיוצר פוליפים במעי הגס, יש לו סיכוי רב יותר ליצור פוליפים חדשים. מרווחי הזמן בין בדיקה לבדיקה כמו גם הגיל להתחיל להבדק אינם מוחלטים, ובמקומות שונים יש נוהגים שונים. אני לרוב נוטה לצד המחמירים, ולפי הנוהג שאני ממליץ לחולי, לאחר הסרת פוליפים יש לחזור על קולונוסקופיה לאחר שנה, ואם זו תקינה לחלוטין ניתן לבצע קולונוסקופיה נוספת רק לאחר 3 שנים. לבני המשפחה אני לרוב ממליץ להבדק מגיל 50 או 10 שנים לפני גיל המקרה הצעיר ביותר שהתגלה במשפחה, ואם הבדיקה תקינה לחלוטין ניתן לחזור עליה כל 5 (יש האומרים אפילו 8) שנים. פוליפים אינם גורמים לכאבי בטן או לתחושת שריפה בבטן, ויתכן שאלו נובעים מבעיה אחרת כגון מעי רגיז. סביר שגם הדימום אינו נובע מהפוליפים אלא מטחורים למשל, ואם הדימום מפריע לאימך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה וטיפול.

שלום דר' זמורה, בעבר היו לי שני טחורים חיצוניים שחזרו פנימה מעצמם. כיום נשארה לי רקמת בשר חיצונית (שני צ'ופצ'יקים) שמפריעה לי. האבחנה הרפואית היא Noduli Haemorrhoidales Ext. ברצוני להסיר את הרקמה הזאת ע"י לייזר (חיתוך). האם זה אפשרי והיכן אני יכול לעשות את זה? האם זה נעשה במרפאתך? תודה מראש.

סרגי שלום, ראשית התנצלותי על האיחור במתן התשובה. קפלי העור שאתה מדבר עליהם הם הרכיב החיצוני של הטחורים, ולאחר שטחורים פנימיים מתכווצים ומשתפרים לעיתים קרובות נשארים קפלי עור אלו. הסרת רקמה זו אינה פעולת מרפאה, ודורשת ניתוח, שכרוך הכאבים לא זניחים לאחר הניתוח, לא משנה אם משתמשים בלייזר או בכל מקור אנרגיה אחר. כמו כן, אם קפלי העור כוללים חלק ניכר של ההיקף סביב פי הטבעת, ישנו סיכון קטן להיצרות של פי הטבעת לאחר הניתוח. קפלי עור אלו לרוב אינם מזיקים, והסיבה היחידה לכרות אותם לרוב היא אסטטית. אם בכל זאת הם מאד מציקים לך, ניתן להבדק (במרפאתי או אצל כל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג) ולשקול יחד ביצוע ניתוח זה

אבקש לדעת אם--אפשר להיכנס להריון אם רשת בבטן כתוצאה משבר אחרי שני ניתוחים בעיקבות מחלת הקרון האם אפשרי להיכנס להריון בלי לפגוע בעובר. מבקשת את תשובתך במהרה תודה רבה.

לימור שלום, ניתן להכנס להריון בנוכחות רשת לאחר תיקון בקע. גם מחלת קרוהו אינה מפריעה להרות, אך מומלץ להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג המטפל קודם לכן לגבי הטיפול התרופתי המומלץ לתקופה זו.

רופאת המשפחה שלי שלחה אותי לצילום בית חזה בין יתר הבדיקות שקיבלתי כהכנה לבדיקה של ראמטולוג לצורך אבחון של דלקת פרקים, אבקש הסבר לגבי התוצאות שקיבלתי בצילום הרנטגן?האם זה סרטן!? משהו אחר? התוצאה; "עכירות עגולה משער ימין, אין להכיר תסמין,תפלית או גודש, רואים פרומציה עגולה גם בחלק עליון של ריאה צדדית". הרופאה שלי הפנתה אותי לצילום סי.טי, יש לציין כי אני מעשנת למעלה מ- 25 שנה כקופסא ביום. תודה מראש, אני מחכה לתשובה בדחיפות. מה האבחון אומר, האם זה חמור דחוף, מה לעשות?

מירי שלום, בצילום החזה יש ממצא לא תקין, ועל סמך התשובה שציטטת הוא יכול להיות גידולי, דלקתי, או אחר, ולכן יש מקום להמשיך את הבירור בנסיון לעמוד על טיבו של ממצא זה. כדאי לבצע את הבירור בהקדם האפשרי, אולם אם אין לך כל סימפטומים הקשורים לריאות כמה ימים לכאן או לכאן לא ישנו הרבה.

שלום כשהתינוקת שלי נולדה היא הובחנה עם פי טבעת קדמי (פי הטבעת קרוב לוואגינה). ובנוסף יש לה גם עם פיסורה (פצע בפי הטבעת) שלא נרפא עם היום (בת 8 חודשים). אנחנו במעקב בביהח שניידר. הבעיה היא שכל רופא אומר משהו אחר. כאילו סוג של בורות רפואית, וזה נורא מבלבל ומתסכל. כשאנחנו באים למעקב, כל פגישה היא עם הרופא שנמצא שם באותו היום. רציתי לשאול- מה עליי לדעת בנושא. תודה. ושאלה בקשר לפיסורה- הרופא האחרון שהיינו אצלו אמר שכדי שהפיסורה תתרפא צריך שיציאות יהיו רכות, ולכן נתן מרשם לשמן פראפין. ואני שואלת- הרי כשהתינוקת ינקה הנקה מלאה עד גיל חצי שנה, והיו לה במשך חצי שנה יציאות רכות, וחצי שנה הפיסורה לא נרפאה מכך, אז האם יעזור השמן הזה? ובנוסף- אם אני כן יתן לה את השמן, האם הגוף יכול להתרגל לעזרה של השמן?

נעה שלום, אינני כירורג ילדים ואני לא מטפל בשגרת יומי בילדים בגיל זה. מציע שתפני לכירורג ילדים ליעוץ.

היום בביקורת אצל הכירורג.. מסתבר שאילו הייתי חוזר אליו בזמן שהרגשתי טוב אליו, אולי המצב היה אחרת... מסתבר כי הטיפול במטרוג'יל שניתן לפני כמה חודשים סייע אך לא מיגר את הדלקת לגמרי..אין רגישות במישוש והדלקת נראית רק ברקטרסקופיהויש כאבים רק ביציאות היציאות קשותכנראה שדאתחיל החל מהלילה מתן פגלקס... הטיפול שניתן שוב טיפול במטרוג'יל והפעם במקום קורטיפואם בטנזול חוקן.. והרופא ביקש ממני שלוש דברים: א. לא לשכוח לשתות!!! ב. לקחת את הטיפול עד תומו ג. לא להגיד "עכשיו אני מרגיש טוב יותר" אלא להגיע גם אם הכל בסדר, כדי לוודא שאכן הדלקת מוגרה אחת ולתמיד.... דבר שאני לא מבין : אם לא מדובר בטחורים אז מה זה? הרי אין שינויים חריגים ביציאות שלא קשורות לתזונה ענייה בסיבים ונוזלים.... הרוקחת שאלה מתוך התעניינות למה אני מקבל את הטיפול האם מדובר במעי רגיז, ענית לשלילה ועניתי שמדובר בטחורים , היא טענה שמדובר בטיפול אגרסיבי כנראה שמדובר במקרה קיצוני, אני לא מרגיש כאבים כה נוראים מלבד היציאות... האם יש צדק בדבריה או שהרופא צודק בזבנג וגמרנו.?

כפיר שלום, הטיפול שאתה מקבל אכן אינו טיפול שגרתי בטחורים, וגם לי קשה להבין מהודעתך באיזה אבחנה מדובר. מטרת פורום זה היא לספק מידע רפואי, ואין באפשרותנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק אבחנות "וירטואליות" באינטרנט. מציע שתשאל את הכירורג המטפל באיזו אבחנה בדיוק הוא מטפל.

שלום, האם פיסורה או טחורים יכולים לגרום לדלקת ובכך לגרום להפרשה צהובה דמויית מוגלה לצאת לפני הטלת צואה? תודה

טל שלום, הפרשה מוגלתית מחשידה יותר לקיום פיסטולה או סינוס באיזור פי הטסעת, שהוא איזור עם תהליך זיהומי המתנקז בעת לחץ על האיזור. ממליץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, מעולם לא סבלתי מטחורים.אחרי הלידה כפי הנראה כתוצאה מהלחיצות נוצר אצלי טחור שלא מדמם ולא תמיד יוצא החוצה.מרבית הזמן הוא בפנים ולעיתים אני מרגישה בליטה וגם נוגעת ומרגישה שהוא בחוץ. הייתי אצל פרוקטולוגית ואבחנתה טחור גודש קדמי קומפוני והציעה קשירה. שאלותי: האם ניתן להתגבר על הבעיה ללא קשירה כי אם אינני טועה עי פעולת הקשירה חותכים את הטחור שיש לו תפקיד בגוף אחרת לא היה קיים. פיזיוטרפיסטית סיפרה לי שהיא גם סבלה מבעיה דומה לפני 15 שנה לאחר לידה ויעצה לי לקנות מכשיר שמקפיאים ומוכנס לפי הטבעת וכך עוזר בכווץ. ניסיתי לברר ונאמר לי שכבר לא מוכרים את המוצר הזה. האם זה באמת יעיל והאם ידוע לך היכן ניתן להשיג ?(היא סיפרה לי שכך פתרה את הבעיה)וכמו"כ רציתי לשאול אם יש משחה שיכולה לעזור בכווץ הטחור פנימה או כול פתרון אחר שאתה יכול להציע לי כי לא נראה לי שהמקרה שלי קשה אז למה לרוץ לפעולה כרורגית. תודה רבה אלה :

אלה שלום, מטרת הטיפול בטחורים היא לשפר את איכות החיים, והטיפול צריך להנתן לפי מידת סבלך. אם אינך סובלת כלל אין צורך בטיפול, אולפ אני מניח שאם פנית לפרוקטולוגית סביר שאת סובלת במידה מסויימת. קשירת טחורים היא טיפול מרפאתי קל יחסית, המשמשת לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הטיפול העיקרי שאני יכול הלציע לך בנוסףהוא לנסות ככל הניתן לרכך את יציאותיך באמצעות כלכלה עשירה בסיבים, תוסבי סיבים על בסיס פסיליום הנמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ושתיה מרובה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- תוארה לעיל. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

היי אני בת 25 מקיימת יחסים אנאלים עם בן זוגי הקבוע יש לציין והיחיד שהיתי איתו פעם בשבוע ללא קונדום ואם קיימנו יחסים אלה לא מקיימים אחרי מין רגיל. האם יש סיכון לצניחת מעי בעקבות מין כזה סיכון לפיסורה?יש עוד ממה לחשוש? אשמח לתשובה

מין אנאלי לא גורם לצניחת הרקטום, ואם הוא מבוצע בעדינות, בהדרגה, ועם שימון מסויים של האיזור במידת הצורך, אין סיבה שיגרום לפיסורה או לסיבוכים כלשהם.

אני בת 41 אחרי ניתוח להוצאת גידול במעי הגס שהתפשט לשתי בלוטות לימפה מתוך 7 שהוציאו מועמדת לטיפול בכימוטרפיה. מהם אחוזי החלמה? וכמה שנים ניתן לחיות ?

אלה שלום, גידול במעי הגס שהתפשט לבלוטות לימפה מצביע על כך שלגידול זה יש נטיה לשלוח תאים הרחק מהגידול, וההנחה היא שאם נמצאו תאי גידול בבלוטות הלימפה שהוצאו, סביר שיש גם תאי גידול בבלוטות או באיזורים שלא הוצאו, בגודל שלא ניתן לראותם בבדיקות הדמיה כגון CT, ולכן מומלץ לתת טיפול כמוטראפי, על מנת לנסות ולהשמיד תאים אלו. נכון שעדיף היה לו הבלוטות היו שליליות, אבל גם בנוכחות בלוטות חיוביות מגיעים היום (באמצעות הטיפולים הכמוטראפיים התמקדמים) לשיעורי ריפוי מלא לא מבוטלים, שיכולים להגיע לסביב 40% ומעלה. לאילה שאינם מגיעים לריפוי מלא, קשה לצפות כמה זמן ניתן לחיות, וזה נשתנה מאד ממטופל למטופל, אולם פעמים רבות יכולים לחיות מספר שנים עם המחלה.

דוקטור שלום, למה נותנים למחלת קרוהן טיפול שמדכא את מערכת החיסון????????? איך הגוף יתגונן ויעמוד ויתרפא מזיהומים וכדו' שמערכת החיסון ירודה? האם זה מסוכן שמערכת החיסון ירודה? האם אפשר לקחת משהו טבעי לחיזוק? נורא מודאגת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אודה לך אם תפתור לי את התליבטותי , בתודה מראש, ותודה על התיחסותך, פזית

פזית שלום, מחלת קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין. יחד עם זאת, למרות שאינינו יודעים מה גורם למחלה,אנו מבינים היום הרבה מאד תהליכים שמתרחשים בה, ודרך ההבנה הזו אנו בונים את הטיפול. אנו יודעים שמדובר בתהליך בו מסיבה מסויימת (שכאמור אינה ידועה) מערכת החיסון של הגוף שלנו מפעילה תהליך דלקתי קשה כנגד המעי של עצמנו, הגורם לדלקת במעי, ולסימפטומים מהם סובלים חולי קרוהן. אחת הדרכים העיקריות לטיפול במחלה היא לדכא את מערכת החיסון, שגורמת לדלקת הקשה במעי, ובכך לצמצם את הדלקת ולהקל על הסימפטומים. נכון שלדיכוי מערכת החיסון יש גם יעילות כנגד פעילות המחלה ויש גם סיכונים וחסרונות, כולל רגישות יתר לזיהומים, אבל כמו בכל טיפול רפואי יש צורך להעמיד על כף המאזניים את היתרונות מול החסרונות של הטיפול, ואם היתרונות רבים מהחסרונות, יש מקום להמליץ על הטיפול. יש לזכור שגם דלקת בלתי נשלטת של קרוהן זה לא טוב. מאחר שכאמור אנו לא יודעים היום להביא לריפוי מלא של מחלת קרוהן, מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי.חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי.

נראה לי שבתפיסה (גם הקונבנציונאלית), מן הראוי, שייחשב וייכלל מסלול שלישי, אשר מוסכם כגורם רב משקל בטיפול בחולי קרוהן וקוליטיס, והוא - הטיפול הנפשי (על כל סוגי רבדיו). נראה לי שלו היו לוקחים מימד זה בחבילה אחת, כתפיסה, והיו מיישמים בכל יחידת IBD במרכז רפואי - איכות חיי החולים היתה עולה ללא היכר, ומי יודע - אולי יכולות הריפוי היו מוצלחות יותר - הרי מוכח כבר נושא הגוף ונפש כאחד. נקודה למחשבה וכאתגר יישומי. מה דעתך?

שלום רב, אתמול נכנסתי לשירותים על מנת לעשות את צרכי ולפתע גילתי הרבה דם וגם המים הפכו לאודמים . בבקשה מה עליי לעשות .?ומה זה יכול להיות ? לי

לי שלום, יש הרבה סיבות אפשריות לדימום דרך פי הטבעת, ובעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים, פיסורה ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. איני יודע מה גילך וגורמי סיכון נוספים, ולכן קשה לי להעריך את רמת הסיכון לממצא כלשהו המעי הגס. הייתי ממליץ לך לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול.

שלום מה זה אומר שבבדיקת אצבע יש עדות לדם רקטאלי ובדיקת רקטוסקופיה תקינה , ולכן מומלץ ביצוע קולונוסקופיה דחופה . אני בת 19 , בריאה בד"כ , הלכתי לפרוקטולוג בגלל דימומ מפי הטבעת.

מיה שלום, יש הרבה סיבות אפשריות לדימום דרך פי הטבעת, ובעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים, פיסורה ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. טחורים ופיסורה אינם נדירים בגיל 19, ולעומת זאת גידול במעי הגס מאד מאד נדיר בגיל זה. מטרת הקולונוסקופיה היא לשלול ממצא כלשהו במעי הגס שיכול להסביר דימום כזה, אולם כאמור הסיכוי שימצא משהו להערכתי אינו גבוה, ויתכן שבדיקת אנוסקופיה (בדיקה של פי הטבעת במכשיר) יכולה לרמז על מקור הדמם באיזור פי הטבעת.

שלום רב, הבנתי שאסור לקחת פגלקס בסמוך לתרופות שכן זה פוגע בספיגתן. האם נטילת פגלקס בסמוך לאוכל גם פוגעת בספיגתו (ויטמינים, מינרלים וכד')? אם כן, אחרי כמה זמן מנטילת הפגלקס מותר לאכול? אשמח לדעת. תודה רבה מראש. אילת.

למיטב ידיעתי פגלקס אינו פוגע בספיגת המזון.אבל אם את לא שקטה אז קחי אותו לפחות שעה לפני או אחרי ארוחה.

שלום רב עברתי לפני כחצי שנה כריתה מלאה של טחורים(2) במכשיר הליגשור. כיום הנני משתמשת קבוע ב-"פלגלקס" התכשיר הנ"ל אזל מהמדפים. יש תכשיר שכבודו ממליץ להשתמש במקומו? ושיעשה את אותו אפקט. בתודה רבה מראש

אם את לא מוצאת פגלקס מומלץ להשתמש בתוסף סיבים על בסיס פסיליום (לא משנה איזה מהם, יש תכשירים מסחריים שונים, אך שימי לב שאינם מכילים תוספת של סנה). הניתן לרכישה בבתי המרקחת ללא מרשם רופא.

תודה רבה אגב, מהו "סנה"?

ד.נ. האם דם סמוי בצואה עשוי להיגרם ע"י טחורים פנימיים (ו/או טחורים בכלל)? ואם כן, האם יש טעם לבצע בדיקה שנתית של דם סמוי בצואה כאשר ידוע שיש לנבדק טחורים כנ"ל? תודה

אלי שלום, טחורים פנימיים גורמים לדם גלוי (ז"א שרואים אותו בזמן יציאה או ניגוב), ולכן אם יש דמם כזה אין כל טעם לבצע בדיקת דם סמוי שכן יש ממילא אינדיקציה מלאה לבצע בדיקה של המעי הגס (קולונוסקופיה קצרה או ארוכה, לפי הגיל ושאר גורמי הסיכון).

ד.נ. תשובתך לא ענתה על 2 שאלותיי, אך ענתה לשאלות שלא שאלתי. אנסה לחדד את הסוגייה. א. לי יש טחורים פנימיים, ולעומת זאת כמעט שאין לי דם גלוי - דבר שקורה לעיתים רחוקות (אוליי פעם-פעמיים בשנה). ב. אני כבר עברתי קולונוסקופיה (מלאה) בעקבות דם סמוי, ותוצאתה הייתה שלילית. על רקע הבהרותיי הנ"ל אבקש תשובותיך לשתי שאלותיי שנכללו בפנייתי הקודמת. אגב, אני בן 72 (הקולונוסקופיה בוצעה לפני שנתיים וחצי). שוב תודה מראש, בתקווה לקבל הפעם תשובות ישירות לשאלותיי. אלי

שלום! אחרי בדיקת רקטוסקופיה הרופא פרוקטולוג שלי נתן הפניה לניתוח לכריתת טחורים , ספינקטרוטומיה, כריתת פוליפ אנלי יש לי טחורים דרגה 3 עם פוליפים אנליים , סדק אחורי עם SENTINEL PILE פוליפ לבנבן אין סיפור משפחתי של סרטן מעי הגס והקולונוסקופיה שלי תקינה. ורציתי לציין שאני לא סובלת מכאבים ורציתי להתייעץ האם כדאי לי לעבור את הניתוח, הסיבה היחידה שבעצם פניתי לרופא הייתה שבשנתיים האחרונות בזמן שהיו לי עצירויות הופיעה דם בצואה. וכשאין לי עצירות לא מופיע דם , אני משתמשת בצמחי מרפא השאלה שלי היא שהאם צריך לעבור את הניתוח או שאפשר להשאיר את המצב כמו שהוא, האם זה לא מסכן אותי? אני מאוד ישמח לשמוע את דעתך בנושא תודה ללי

ללי שלום, ניתוח לפיסורה ולטחורים מבצעים בכדי להקל על סבל שמפריע לאיכות חייך, ואם אין סבל כזה, אין לרוב אינדיקציה לניתוח. אמנם לפי תאור הבדיקה נשמע שיש פיסורה אנאלית מרשימה, אבל אני לא מכיר מישהו עם פיסורה פעילה עם סמפטומים משמעותיים שיכול לעבור רקטוסקופיה ללא הרדמה, כי זה מאד כואב. לגבי הפוליפ, קשה לי לשפוט לפי התאור בלבד. כעקרון למרות שרוב הסיכויים שמדובר בפוליפ שפיר הקשור לטחורים, אנו לא כ"כ אוהבים להשאיר פוליפים באיזור זה, אלא אם אנו בטוחים שאכן אלו פוליפים שפירים כפי שציינתי. כמובן שחשוב להמנע מעצירות, ואנו ממליצים לרוב על כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה.

יש לי הרגשה לא נעימה בבטן ובימים האחרונית גם דקירות בפי הטבעת מלווה בגירודים. ריחות לא נעימים יוצאים לי משם ללא שליטה ואני ממש חסרת אונים. יש לזה איזה הסבר? האם זו תופעה מוכרת? יש לי גם גזים שמלווים את זה שזה גרפסים אחד אחריי השני, והגזים שבבטן לא מורגשים אלא רק בפי הטבעת. גם עצירות שמתלווה לזה מורגשת רק בפי הטבעת ואני מרגישה שם גקירות. זה ממש מביך אותי וזה המקום היחיד שאני יכולה להתייעץ איתו בעניין.אנא עזור לי כי קשה לי להיות בין אנשים עם הריחות הלא נעימים ואני כל הזמן רק מנסה לכווץ את פי הטבעת. אני צעירה ( בסוף שנות ה-20 לחיי)לא ילדתי מעולם כך שהשרירים לא אמורים להיות רפויים.אנא עזור לי.

הדס שלום, קשה מאד להגיע לאבחנה ולכוון טיפול רק על פי תאור באינטרנט, ונראה לי שאת סובלת מספיק בכדי לאזור אומץ ולגשת להבדק. על פניו נשמע לי שיש חשד שמקור הבעיה במערכת העיכול, ולכן הייתי ממליץ שתפני לגסטרואנטרולוג.

חברה שלי סובלת מזה שנים כאבי בטן. בוצעו המון בדיקות שלא נתנו תוצאות. היום היא ביצעה בדיקת פסג מעי דק לאחר שחזרההביתה נתקפה כאבי בטן עזים (לא כמו הרגילים) עכשיו כבר במשך 6 שעות. האם יכול להיום איזשהו קשר בין כאבי הבטן לחומר הניגוד שהיא שתתה לפני הבדיקה..??

יואב שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב בתשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי. אני מקווה שבינתיים הכאב החריף כבר חלף. אם לא- מומלץ לפנות לבדיקה בהקדם.

אבקש את עזרתכם לגבי בעיה של בעלי גבר בן 50 הרגשה של צריבה / שריפה בפי הטבעת ובפין לפעמים בו זמנית בשני הכיוונים ולפעמים כל צד בנפרד כל הבדיקות תקינות ואנו לא יודעים לאיזה רופא לפנות אבקש את עזרתכם או להפנות אותנו לרופא המתאים תודה מיכל

מיכל שלום, לגבי הצריבה בפי הטבעת- לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לגבי הצריבה בפין- לאורולוג

האם ניתן לפני בדיקה אצל פרוקטולוג לעשות חוקן רק עם מים ולא עם פליט אנמה?

בן שלום, לכל רופא הרוטינית שלו, ולכן איני יכול לענות במקום הרופא שאליו קבעת תור. אישית, איני מבקש מחולי לבצע חוקן טרם הבדיקה כלל. אנא בדוק עם הרופא אליו קבעת תור אם ניתן להמיר את סוג החוקן.

1. מה הסיכויים שכשני בני הזוג חולים בקרוהן - המחלה תועבר לילדים? והאם זה ישפיע על חומרת המחלה אצל היילוד? 2. האם אתה מכיר זוגות כאלה?

בטח שאני מכיר זוגות כאלה והם נראים לי מאושרים. אף אחד לא יכול להבין מישהו עם קרוהן כמו מישהו אחר עם קרוהן. נכון, יש סיכון מוגבר להתפתחות מחלת מעי דלקתית אצל ילדים של זוגות כאלה (איני יכול לצטט % מדוייק), אבל בואי נקווה שעד אז נבין סוף כל סוף מה זה מחלת קרוהן ונמצא לה מרפא. גם אם לא, אז יהיו לכם ילדים נפלאים כמו רוב חולי הקרוהן. ובכל מקרה, האהבה (ולא המחלה)חייבת לנצח!

שלום ד''ר זמורה ! אני רופא משפחה ורציתי לשאול לגבי הטיפול בטחורים: 1 . קיימות משחות ונרות לטחורים, באיזה מצבים יש להעדיף משחה ובאיזה- נרות ובאיזה את שנהם? 2. קיימים מספר סוגים של משחות בשוק - כמו פרוקטו-גליבנול, רקטוזורין, פרוקטוזורין ופרפריישן H . מה היא לפי נסיונך התכשיר המועדף או אולי יש לך המלצה לגבי כל אחד מהם למצב \ שלב מסוים? תודה רבה

ד"ר נכבד ראשית התנצלותי על העיכוב בתשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי. הטיפול השמרני החשוב ביותר בטחורים הוא ריכוך יציאות, כך שהיציאה תהיה ספוגית (ולא שלשולית). לרוב אנו ממליצים על תוסף סיבים על בסיס פסיליום (כגון אגיוקור, קונסיל וכד'), ושתיה מרובה. למטופלים שלא סובלים תוסף סיבים ניתן לתת פגלקס. ניתן לתת תכשירים אלו לתקופות ממושכות ללא בעיה. משחות אנו נותנים בעיקר כאשר יש רכיב ניכר של טחורים חיצוניים בצקתיים, או כשיש דלף של ריר צואתי (בכדי להגן על העור) ועיקר תרומתם הוא בהקלה מסויימת של הסבל הסובייקטיבי. לרוב איננו משתמשים במשחה לטחורים פנימיים מדממים. אישית אני נותן בעיקר פרוקטוגליבנול, אבל אין לי משהו מדעי לומר על בחירת משחה כזו או אחרת, וזו סתם העדפה אישית. איני זוכר מתי נתתי אי פעם נרות לחולים עם טחורים ולדעתי אין להם ערך.

שלום, אני הומו לא פעיל במיוחד (מקיים יחסים כפעם בחודש) פאסיבי במיטה ועמוק בארון. עקב הסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, הופניתי לבדיקת קולונוסקופיה. האם הרופא יוכל כתוצאה מהבדיקה להגיע למסקנה שאני מקיים יחסי מין אנאליים? האם הימנעות ממין אנאלי פרק זמן מסוים לפני הבדיקה (כמה?) תטשטש את ה"ראיות" ותמנע מהרופא להגיע למסקנות לגבי חיי המין שלי? תודה

אין דרך להסיק בקולונוסקופיה על נטיותיך המיניות.

כבר חודש אני חשה במעין צריבה ברקטום מלווה בריר דמי מידי פעם. פרוקטלוג שבדק אותי אמר שצא מעין גבשושית עם דלקת נתן לי קצף ואמר לי לחזור לבקורת התופעה חלפה אך מיד כשאפסקתי את הטיפול זה חזר , זה מאד מפריע . גסטרואנטרולוג שהתיעצתי עמיו טען ויתכן ומדובר בסולטירי אולצר . מה דעתך? האם באמת יכול להיות כעין כיב ברקטום וכיצד הוא אמור להרפא?

שרית שלום, סוליטרי רקטל אלצר (Solitary rectal ulcer) הוא כיב שנוצר ברקטום על רקע קושי כרוני מסויים בהתרוקנות, ויכול אכן לגרום לסמפטומים מציקים, כפי שאת מתארת. אין לי כמובן דרך לומר חד משמעית אם אכן הכיב שנראה אצלך מתאים לאבחנה זו או לא, ויש להפנות שאלה זו לפרוקטולוג שבדק אותך וראה את הכיב. הטיפול בסוליטרי רקטל אלצר כולל בד"כ בירור לסיבת הקושי הכרוני בהתרוקנות, וטיפול בסיבת הפרעה זו. לעיתים ההפרעה נגרמת מבעיה בהרפיית שרירי רצפת האגן, ומטופלת לרוב בביופידבק (מעין פיזיוטרפיה של שרירים אלו), ולעיתים היא נגרמת משינויים מבניים של דופן הרקטום, ואז לעיתים מוצע גם טיפול ניתוחי.

שלום אבי אובחן כסובל מטחורים פנימיים עם פרופלס ובמשך שנים יש לו נזילות מהרקטום בצבע חום, ברצוני לדעת האם זה ניתוח מסובך איפה מומלץ לעבור אותו ומה היא תקופת ההחלמה? אחר הניתוח התופעה יכולה לחזור אל עצמה. אשמח לקבל תשובה מהירה תודה רבה

ורוניקה שלום, בהנחה שהנזילות שאת מתארת אצל אביך נגרמות עקב הטחורים, ומפריעות לאיכות חייו, יש מקום לטפל הטחורים אלו. ישנה קשת של טיפולים הטחורים, החל מטיפולים קלים יחסית, עם יעילות מוגבלת יותר, וכלה בטיפולים כירורגיים יותר דראסטיים אך עם שיעורי הצלחה גבוהים יותר, ויש להתאים את הטיפול הנכון לכל מטופל. מטרת הטיפול היא לפתור את הסבל הנוכחי, ועל מנת להפחית את הסיכוי לחזרת טחורים בעתיד יש צורך להקפיד על הרגלי חיים המצמצמים את הסיכון להווצרות טחורים, כגון הרגלי תזונה והרגלי התרוקנות נכונים. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום , אודה על קבלת הסבר מהו פרופלפס? מהם דרכי הטיפול ? סיכונים ? בברכה, דורון