פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

ד"ר זמורה שלום רב אני בת 32 כשבעה חודשים לאחר לידה שניה. לפני כשלושה חודשים החלו דימומים בזמן עשיית צואה שבאו לידי ביטוי בעיקר בניגוב פי הטבעת ולעיתים ראיתי גם דם באסלה. מברור שערכתי עם כירורג נמצאו טחורים פנימיים, טופלתי בנרות כחודש, בנתיים הדממם פסק. בנוסף נשלחתי לעבור בדיקת סיגמו בה נמצא שישנה דלקת אך לא היה ניתן לקבוע אם זו דלקת כרונית או מקומית והתבקשתי לחזור על הבדיקה בעוד כחצי שנה. לפני ימים מס' שוב בזמן עשיית צרכים החל דימום. אציין כי אין הרבה דם ובעיקר בניגובים הראשונים, כמו כן אציין כי הצואה אינה קשה. מה עלי לעשות? ממה הדימומים יכולים לנבוע? האם זה יכול להיות קשור ללידה אפילו שהתופעות הופיעו כארבעה חודשים לאחריה? לתשובתך אודה אפרת

אפרת שלום, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. הסבירות שדימום מפי הטבעת כשבעה חודשים לאחר הלידה נובע מאיזשהי בעיה הקשורה ללידה אפסי. מרבית הסיכויים שהדמם אכן נובע מהטחורים שאובחנו אצלך מאחר שאופי תלונותיך מתאים לסבל מטחורים. מאחר שבדיקת סיגומידוסקופיה העלתה שאלה של דלקת, ולמרות שאת לא מתארת סימנים אפייניים אחרים של דלקת כגון שלשולים או כאב, כדאי לחזור על הבדיקה ולודא שאין דלקת כרונית, שכן אם ישנה כזו, הטיפול בה שונה מאשר בטחורים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

ד"ר שלום רב, לפני 3 שנים ביצעתי קולונסקופיה מלאה של המעי שיצאה תקינה. בבדיקה פרוקטולוגית לפני כמה שבועות התגלה טחורים דרגה 2 ופוליפ מאחור רקטלי. רציתי לדעת מה זה אומר פוליפ מאחור רקטלי? אם זה לא מפריע האם אני צריך לכרות פוליפ כזה? והאם ניתוח לכריתתו פשוט? הרדמה חלקית? תודה

ענת שלום, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. ישנם סוגים שונים של פוליפים ברקטום התחתון או בתעלה האנאלית. רובם הגדול הוא פוליפים שפירים, ולחלקם הקטן יש פוטנציאל לפתח ממאירות עם השנים אם לא מסירים אותם. מהתאור שציינת קשה לי לדעת איך הבודק התרשם מהפוליפ הזה, אולם כעקרון פרט לפוליפים שנראים כקשורים למחלת טחורים, אנו נוטים להציע לכרות את מרבית הפוליפים באיזור הזה, הן לצורך בדיקה פתולוגית, והן בכדי להקטין את הסיכון להתפתחות ממאירות בפוליפ בעתיד. הניתוח הוא לרוב ניתוח יחסית פשוט (תלוי במיקום הפוליפ ואוופיו) וכרוך בשיעור סיבוכים נמוך. שיטת ההרדמה תלויה בהעדפה של הכירורג, המרדים ושלך, אך כירורגים רבים לא אוהבים לבצע הרדמות מקומיות באיזור זה.

אני בן 24 ולא תמיד אבל אחרי רוב הפעמים שאני בשרותים מופיע לי נפיחות (גולה) בפי הטבעת שנעלמת תוך מספר שעות אבל מציקה עד שהיא נעלמת. מה זה ואיך מטפלים בזה?

אורי שלום, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. תלונה של נפיחות לסירוגין באיזור פי הטבעת המופיעה בעת יציאה יכולה להחשיד לטחורים, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם זה גורם לך לפגיעה באיכות החיים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

אני בת 48 סובלת מיובש בנרתיק.סובלת מדליפת שתן. קיימתי יחסי מין לא מוגנים. המשגל היה ארוך .יומיים אחרי גיליתי נפיחות כמו פצע פנימי , נפיחות נוקשה בשפה השמאלית של הפות לא כואבת. אבל במשך הימים זה ירד עד שנעלם תוך 5 -7 לערך.וכן הופיעו לי פצעי הרפס בפה. סובלת בזמן האחרון מצריבה במתן שתן, צריבה ואודם בפתח הנרתיק ובאזור פי הטבעת כמו כן אין הפרשות,אין דכיפות במתן שתן.השתן נראה לא צלול. יש בו מעין פירורים לבנים כאלה. בדיקת שתן כללי ותרבית שבצעתי תקינים.בדיקה גניקולוגית תקינה מה הסיבה לאודם וצריבה גם בפי הטבעת??? .עדיין לא ספרתי לרופא הנשים על סקס לא מוגן.מסיבות אישיות ארצה להבדק באופן דיסקרטי .שאלתי איזה מחלות כדאי לבדוק ? ואיפה באופן דיסקרטי? ואחר כמה ימים זה מהימן בדיקת איידס??? הרבה תודה מהמודאגת!!!!!!

לירי שלום, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. ישנן סיבות שונות לצריבה ואודם באיזור פי הטבעת, חלקן נחשבות בעיות של איזור פי הטבעת, וחלקן בכל זאת בעיות שמקורן בהפרשה נרתיקית, ומשום סמיכות האיברים לא תמיד ניתן בהסתכלות על האיזור לקבוע מה מקור הצריבה. לכן, במקרים כאלה, חשוב להבדק גם על ידי גניקולוג וגם על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. התלונות שאת מתארת אינן אופייניות או מתאימות לאיידס וספק אם הן בכלל מתאימות למחלה המועברת במין. למרות זאת, כשהולכים להבדק אצל רופא כלשהו, מומלץ להתגבר על אי הנעימות (למרות שלא ברור לי במה יש פה בכלל להתבייש) ולספר את כל המידע. אחרת קשה לצפות מהרופא להגיע לאבחנה נכונה ולכוון נכונה את הטיפול. בעיקרון ניתן לאבחן איידס כ 3 חודשים אחרי ההדבקות, אולם יתכן שיש היום בדיקות חדשות מהירות יותר. מומלץ להוועץ בפורום מחלות זיהומיות או פורום תמיכה לאיידס.

נקבע לי ניתוח פיסורה . רציתי לדעת כמה ימים אצטרך להיות מאושפזת ותוך כמה ימים אני חוזרת לפעילות מלאה? הייתי בהלם שאמרו לי שאני צריכה ניתוח ולא שאלתי את כל השאלות.

גל שלום, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. אני מקווה שהשאלה עדיין רלוונטית. כעיקרון המהלך תקין ניתן לרוב לחזור לפעילות שגרתית ומלאה כשבוע עד שבועיים לאחר ניתוח לפיסורה, אולם ישנם אנשים שחשים בטוב מוקדם יותר, ואז אין מניעה לחזור לפעילות מוקדם יותר. בהצלחה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום ד"ר אני סובלת מעצירות קשות יש לי צואה פעם בשבוע אם לא אקח כדורי לקסעדין וכדור 1 לא מספיק לוקחת 2 כדורים ולפעמים לא הולך ויש לי בטבעת גוש קטן ויש לו ריח ממש מגעיל אני מבקשת לענות לי דחוף ולמי צריך לפנות . ותודה רבה רבה

צפונית שלום, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. התלונות שאת מתארת מחשידות לעצירות ניכרת (כגון בעיית "מעי עצל") שאולי משולבת גם עם קשיי התרוקנות. בעייות כגון אלו יכולות לפגוע באופן ניכר באיכות החיים, ופעמים רבות בירור לסיבת הבעיה וטיפול נכון יכולים להקל במידה ניכרת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המתמחה ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום, בחודשיים האחרונים אני יוצאת לי מעין הפרשה רירית מאד מוזרה מפי הטבעת, לפני שאני עושה צרכים או אפילו כאשר אני לא עושה, מעבר לזה אני לא מרגישה בשינויים אחרים, אבל זה מאד מדאיג אותי כי אף פעם לא היה לי וכמו כן ההפרשה מאד מוזרה. מה זה יכול להיות? תודה.

שרית שלום, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. הפרשה רירית מאיזור פי הטבעת גם ללא יציאות יכולה להגרם עקב מספר סיבות, כולל פיסטולות פריאנאליות או דלקות של הרקטום התחתון. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. בנוסף, יש לוודא שמקור ההפרשה הוא אכן מפי הטבעת ולא נרתיקי. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול, וכן להבדק על ידי גניקולוג.

שלום, אני גבר בן 25. לפני מספר ימים התחלתי להרגיש כאב קל בפי הטבעת והופיעה אצלי נפיחות קטנה בדופן פי הטבעת. הכאב הוא לא חזק והוא נסבל, אני מרגיש את הכאב בעיקר כאשר אני מכווץ את השרירים באזור. היציאות שלי סדירות ואין יציאות המלוות בדם ואני לא מרגיש כאב מיוחד בזמן היציאות. חשבתי בהתחלה לחכות שה יעבור לבד, אבל אחרי 4 ימים המצב לא השתנה. מה לעשות??? תודה

שלום רב, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. איני יודע אם תשובתי עדיין רלוונטית, אך כעקרון יכולים להיות מספר מצבים שיכולים לגרום לתלונה של נפיחות באיזור פי הטבעת. חלקם, כגון טחורים חיצוניים, אינם מצבים דחופים, וחלקם, כגון אבצסים סביב פי הטבעת יכולים להיות בהחלט מקרים דחופים, ולכן אם יש ספק באבחנה כדאי להבדק. אם מחמיר הכאב או עולה חום הגוף יש לפנות לחדר המיון בהקדם.

קמתי בוקר אחד עם גירוד מעצבן באזור פי הטבעת לאחר צילום האזור גיליתי שיש שם חתך ממש מתחת לאמצע עצם הזנב לכיוון פי הטבעת החתך כבר שבוע וחצי לא מתרפא שמתי אלכוהול ופולידין אך עדיין אין שיפור אין לי מושג מה זה יכול להיות יש מצב שזה קרה עקב אכילה ממושכת של אוכל חריף מדיי? ואם לא מה זה לפי הספרים? תודה

אליהו שלום, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. הממצא שאתה מתאר יכול להתאים לסינוס פילונידאלי, שנובע מהתרחבות זקיק של שיערה באיזור עצם הזנב (ראה פירוט למטה,), אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

שלום רב, אני בת 36 והרגשתי לפני מספר ימים ציסטה קטנה בפי הטבעת בזמן שהתרחצתי. מה עלי לעשות? ללכת קודם לרופא המשפחה? להזמין תור ישר לפרוקטולוג? אשמח לתשובה מהירה. תודה רבה, טליה

טליה שלום, איני יודע למה את מתכוונת במונח "ציסטה קטנה". את יכולה לנסות לפנות לרופא המשפחה לבדיקה ראשונית, אבל בעיקרון מומלץ בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני כשנתיים עברתי ניתוח פיסורה אשר לא פתר לחלוטין את הבעיה. כיום אני כארבעה חודשים לאחר לידה עם פיסורה וכאבים בלתי נסבלים. האם ישנה אפשרות לעשות ניתוח נוסף במקום? האם ישנו פיתרון לבעיה???

אורית שלום, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. ככלל, למרבית סוגי הניתוחים הרגילים לטיפול בפיסורה יש שיעורי הצלחה שנעים סביב 95%, שזה שיעור הצלחה גבוה מאד בכירורגיה, אבל זה עדיין לא 100%, ופה ושם רואים גם את המטופלים שהניתוח "הרגיל" לא פתר את בעייתם. שנית, לאור שיעור ההצלחה הגבוה של הניתוח, בכל מקרה שהניתוח לא פתר את הבעיה, יש לבדוק שאין סיבה נוספת לפיסורה שגורמת לסימפטומים. בכל מקרה, בהנחה שהפיסורה אכן חזרה, בהחלט צריך לטפל, ולא נכון יהיה לומר לך לחיות עם כאבים בלתי נסבלים לתמיד. נכון שבכל טיפול צריך לקחת בחשבון התועלת והסיכונים את העובדה שכבר עברת ניתוח אחד, ויתכן שלעיתים נמליץ על מסלולי טיפול שונים מאלו שהיינו ממליצים למישהו ללא ניתוח קודם, אבל בוודאי שצריך לטפל. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום היכן אוכל לראות באינטרנט סרטונים של ניתוח מסוג HEMICOLECTOMY RT. LAPAROSCOPIC כולל החיבור של המעי הגס עם הדק ע"י מכשיר הסיכות. תודה

ענת שלום רב, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. ישנם מספר אתרים כאלה (כגון websurg) המיועדים לאנשי מקצוע, ולכן דורשים רישום המזהה אותך כאיש מקצוע, וקוד כניסה. איני מכיר אתרים כאלה המיועדים לקהל הרחב.

לרופא שלום רב, בבדיקה של פרוקטולוג גילו שיש לי טחורים פנימיים וקפל עור אחד.הרופא טען שקפל העור הוא תוצאה של טחור שהיה ונעלם.המצב של הטחורים סביר ואין לי כמעט שום כאבים. הבעיה היא קפל העור הגורם לי לצריבה ושפשפת ולקצת סימני צואה -שאותם ראיתי על התחתונים- ואלה מופיעים אך רק כשחם,או כשאני מזיע ואני בתנועה או עושה מאמצים גופניים.הפרוקטולוג קבע שניתן להסיר את קפל העור אך לא חובה לעשות כך.הוא גם שלח אותי לקולונוסקופיה. שאלותיי: 1- האם ניתוח להסרת הקפל מסובך? כיצד נערך- האם יש שיטה מסויימת או שזאת כריתה רגילה של נגע העור? האם מקפיאים אותו או שניתן לעשות זאת באמצעות לייזר? 2- כמה זמן אורך ניתוח כזה? 3-מה הסיכונים שבניתוח והאם ישנה סכנה של איבוד השליטה על הסוגרים אם- חס וחלילה-המנתח עלול לפגוע בשריר או עצב באיזור? עליי לציין שהקפל עור נמצא קצת מחוץ לפי הטבעת ואין לי כאבים. 4-מה משך ההחלמה מניתוח כזה והאם בכלל מומלץ לעשות אותו? אם אני מורח קצת משחה של רקטוזורין או דרמקומבין ישנה הקלה משמעותית וגם ההפרשה מן המקום קטנה ביותר וכן אין שום גירוד או סימני אודם או צריבה. אני בן 55 ולוקח כדורים נגד לחץ דם-קונוורטין 25 מ"ג וכן אספירין אחד של 75 מ"ג ליום. תודה מראש וכל טוב.

שלום רב, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. קפל עוא בפי הטבעת הוא אכן לרוב רכיב חיצוני של טחור שהיה בשלב מסויים גדוש וגרם למתיחת העור, ולאחר שהגודש נספג נשאר קפל של עור. לרוב קפל עור כזה אינו מפריע לחיי יוםיום כלל ולכן לרוב אין כל אינדיקציה לטפל בו. במקרים הנדירים שהוא כן מפריע, וסובייקטיבית הוא מספיק מפריע לך בכדי לטפל בו, ניתן לכרות אותו. הניתוח יחסית פשוט ודומה לכריתה של טחור אחד בודד, שיעור הסיבוכים בו הוא נמוך, אך האיזור הנכרת רגיש מאד בעצבי כאב, ולכן כריתה כזו כרוכה לרוב בתקופה ממוצעת של כשבועיים של כאב שיכול להיטת ניכר. כאשר הניתוח מבןצע על ידי כירורג מנוסה בתחום זה (כגון אלו שזה תחום התמחותם), הסיכוי לפגיעה בשרירי הסוגרים נמוך ביותר, למעשה אפסי. סוג האנרגיה בה משתמש המנתח פחות חשובה לך, וקשורה יותר לנוחות העבודה של הכירורג. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

הי, אני ארבעה חודשים לאחר לידה שנייה. בחודש תשיעי הטחורים כאבו לי בטירוף, השתמשתי במשחות ונרות וזה השתפר מאוד. הטחורים שלי חיצוניים ואני מרגישה אותם. חשבתי שהמצב השתפר ופתאום החל לי גרד, ומזה מספר ימים אני מדממ כל הזמן בלי כל קשר ליציאה. אין כמויות גדולות אבל כל פעם שאני מנגבת שם יש דימום על הנייר טואלט. מה זה? תודה.

דנה שלום, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. תחושת גרד ודמם מאיזור פי הטבעת יכולה בהחלט להיות קשורה לטחורים, אולם יכולה להגרם גם ממגוון סיבות אחרות. אין ביכולתנו, ולא יהיה אחראי בצידנו, לבצע אבחנות פרטניות ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות, ניתן להשתמש במשחת הגנה לעור כגון זו שאת מורחת לבנך/ביתך כנגת תפרחת חיתולים, ואם אין שיפור מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בס"ד היי ד"ר זמורה, (להזכירך, מדובר על ניתוח קולקטומי לקולוניק אינרשיה) עוד לא עברתי ניתוח, מקווה לעבור בקרוב, בינתיים אחרי שקראתי על עשרות בנות שעברו את הניתוח מהסיבה של קולוניק אינרשיה ועם חלקן גם דיברתי בעצמי, אני לוקחת בחשבון שאולי הניתוח לא יצליח. לחלק (קטן) מהבנות יש אניזמוס מאוד חמור שגרם להן לסבול עדיין מעצירות קשה למרות הניתוח,לכן בסופו של דבר הן עברו לסטומה קבועה, והן דווקא סוף סוף מרוצות (יחסית) כי הסטומה העניקה להן איכות חיים הרבה יותר טובה. (חשוב לציין שלרוב המכריע של הבנות הניתוח כן הצליח, שזה מאוד מעודד!!) אחת מהבנות, שהניתוח שלה לא הצליח וכרגע היא עם סטומה קבועה, הולכת בעוד כשבוע להתייעצות בקליבלנד קליניק לראות אם היא מועמדת מתאימה ל- BCIR procedure או K pouch (לא ברור לי, שני המושגים האלה זה בעצם הכוונה לאותו דבר?) והשאלה שלי היא (רק למקרה שלא יצליח לי, ואני סה"כ רוצה להיות מוכנה לאפשרות שאם זה ח"ו יקרה, אז לדעת) האם אתה מבצע את הפרוצדורה הזאת, ואם לא, אז האם מבצעים אותה בארץ בכלל? אינסוף תודה על עזרתך האדיבה תמיד!!!!!!!

הודיה שלום, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. אילאוסטומי רגילה היא פתח בדופן הבטן אליו מוצאת לולאת המעי הדק, וכאשר מגיע תוכן של מעי דק (והוא מגיע לעיתים תכופות), הוא פשוט נשפך לשקית. הפעולות שתארת הן פעולות בהן יוצרים איזשהו מיכל בתוך הבטן, אשר אוסף את תוכן המעי ולא מאפשר לו לצאת לשקית.יוצרים פתח קטן בעור וכל כמה שעות מכניסים לתוך המיכל הזה דרך הפתח צינורית דקה אשר מרוקנת את המיכל. עד לפני כ 20 שני קוק פאוץ' היתה פעולה שבוצעה על ידי מספר כירורגים בישראל, אולם בעולם כולו הפעולה כמעט נזנחה, משום שלרוב האינדיקציות בהיו נזקקות לקוק פאוץ' אנו עושים היום אילאואנל פאוץ', ולכן יש כירורגים מעטים (בעיקר מבוגרים) בעולם שיש להם נסיון משמעותי בניתוח זה, ובארץ יש כמה אנשים (כולל אנוכי) שעשינו בודדים בלבד. לא שמעתי על מישהו בישראל שיש לו נסיון ב BCIR.

לפני 3 שבועות עברתי ניתוח טחורים בשיטת thd צויין לי בסיכום הניתוח שאני סובל ממוקוזה עודפת באופן ניכר וגם מצויין שהיה פרולפס וטחורים גדולים. רציתי לדעת מה אומרת ההגדרה הזאת? ועוד דבר רציתי לציין שאחרי שבוע וחצי לניתוח יצא לי 2 גולות בפי הטבעת שנראים ומרגישים ממש כמו טחורים, הייתי אצל הרופא והוא אמר לי שזה נפיחות. האם יכול להיות שהרופא רצה רק להרגיע אותי ואכן חזרו הטחורים למרות הניתוח שעברתי? תודה רבה על תשומת הלב ואשמח לקבל תשובה.

פרולפס זור צניחה של רקמת טחורים מפי הטבעת החוצה. לגבי הממצא שאתה מתאר, אין לי דרך לחוות את דעתי בצורה אחראית על סמך תיאור באינטרנט בלבד וללא בדיקה. החלמה מהירה

שלום רב לכל משקורא הודעה זאת ומוכן לעזור לי! יש לי שיערה הפוכה באיזור שבין איבר המין לבין המפשעה.בהתחלה לפני בערך כשנה אולי קצת פחות גיליתי באיזור הזה שיערה הפוכה לחצתי קצת חיטטתי והוצאתי אותה עם פינצטה חשבתי שהכל עבר בערך הנפיחות ירדה קצת וגם הכאב, עכשיו בכמה חודשים האחרונים שוב חזרה הנפיחות ויש כאבים די חזקים אפילו,כשנוגעים או סתם כשהתחתון טיפה לוחץ בטעות.אני שומרת על האיזור נקי מנקה אותו ומשתדלת שישאר כמה שיותר נקי קראתי באיזה אתר ש"סינטומיצין" נורא עוזר ומוציא את המוגלה ואת השיערה החוצה.אני עושה את כל זה ועדיין שום דבר לא עוזר. אני אובדת עצות אני לא רוצה לעשות ניתוח באיזור כזה ואני מפחדת זה איזור נורא רגיש וקשה לי לחשוב שאני אצטרך לעשות ניתוח. בבקשה תגידו לי שיש משהו שאניא וכל לעשות בנידון! תודה רבה לכל העוזרים!!!

למה אף אחד לא עונה לי?כל כך בעיה לעזור לבן אדם בצרה???

שלום רב, שיערה הפוכה אינה שכיחה באיזור שאת מתארת, ונפיחות ודלקת באיזור זה לרוב נובעת מגילוח של המקום. אם יש שם אבצס, או אם את סתם סובלת, כדאי להתגבר על הבושה ולפנות בכל זאת לרופא, עדיף כירורג. קשה לתת עצה רפואית אחראית האינטרנט ללא בדיקה.

שלום ד"ר זמורה אובחן אצלי פיסטולה לשלפוחית ולטבור אני אמור לעבור ניתוח ומתלבט בין לפרוסקופי ורגיל נאמר לי שיחסית הקטע הבעייתי בבדיקת MRE הוא קטן (20-30 סמ), אין קטעים נוספים שנראו. זה ניתוח ראשון שלי (בן 34 7 שנים חולה קרוהן) מאחר ואני לא יודע כמה נסיון יש פה לניתוח כזה בלפרוסקופי רציתי לשמוע את דעתך והאם אתה גם יכול לכוון אותי למישהו בעולם שיש לו אינפורמציה בנושא ברור לי שאם אעבור ניתוח רגיל אז הסיכוי לסיבוך קטן אבל האסטטיקה משחקת פה תפקיד חשוב מה דעתך?

אור שלום, ישנם בישראל כירורגים קולורקטאליים לא מעטים המבצעים ניתוחים לפרוסקופיים לטיפול במחלת קרוהן כדרך שגרה (כולל אנוכי), ובתוצאות טובות, שאינן נופלות מאילה המפורסמות על ידי הקבוצות המובילות בעולם. אם אתה מעוניין בניתוח לפרוסקופי דוקא, ניתן בהחלט לפנות לאחר מהכירורגים הקולורטאליים המנוסים בשיטת ניתוח זו. ישנם כמובן מרכזים רבים בעולם שגם להם נסיון רב בניתוחים אלו, אולם תקצר היריעה בכדי לפרט את רשימת המרכזים האלו, שכן במקומות רבים הפך הניתוח הלפרוסקופי לקרוהן לשגרה. בהצלחה.

שלום רב. אבקש לקבל אינפורמציה כלשהי לגבי תופעה שממנה אני סובלת מזה כחודש. מזה זמן מה אני חשה בלחץ וצריבה מוזרים באזור החלחולת -פי הטבעת ופנימה יותר. במיוחד בזמן הישיבה אבל גם בעמידה וגם במצב של שכיבה. התחושה מופיעה בדרך זו או אחרת במהלך כל היום. לפני כחודשיים עשיתי בדיקת דם סמוי כבדיקה שגרתית לאנשים בגילי (60) והיה תקין. יש לי טחורים חיצוניים שאינם מודלקים. אבקש לציין כי אני בריאה בד"כ מלבד כולסטרול , מטופלת pravalip אבקש לקבל חוות דעת כלשהיא והכוונה לרפואה מקצועית (איזה) תודה על ההתיחסות נירה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, הפרעה בתפקוד השרירים באיזור זה, ועוד.לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום רב, אני חייל הסובל מפיסורה מזה שנתיים, שום טיפול שמרני לא צלח, לפני כחצי שנה התברר שיש לי 2 פיסורות ולפני כחודש הרופא אמר לי שמדובר ב-3 פיסורות ושאין מנוס מניתוח לחיתוך חלקי של הסוגר הפנימי. אני מאוד חושש מהניתוח ומחיתוך הסוגר ואפשרות לאי שליטה על יציאות ורציתי לדעת אם יש אלטרנטיבות לניתוח מסוג זה. נ.ב- אני מטופל בבית חולים שיבא ושם יבוצע הניתוח. תודה רבה.

אלעד שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ניתוח לחיתוך שריר הסוגר הפנימי הוא הניתוח הנפוץ ביותר לפיסורה, שיעור ההצלחה שלו גבוהה מאד, ושיעור הסיבוכים, ובעיקר שיעור הירידה ביכולת השליטה אצל גברים צעירים, נמוך מאד. יחד עם זאת, הניתוח נועד לשפר את איכות חייך, ואתה צריך להחליט אם אתה מספיק סובל בכדי לעבור את הניתוח או לא. אלטרנטיבית, ניתן להמשיך להשתמש במשחת ניפדיפין, או לנסות הזרקה של בוטוקס, שהוא חומר המשתק שרירים באופן הפיך (ופעיל כ 3 חודשים) לתוך שריר הסוגר הפנימי. בכל מקרה, חשוב מאד להקפיד על ריכוך יציאות. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום ד"ר, אני בת 38 בעקבות כאבים ודימומים בפי הטבעת נבדקתי על ידי פרוקטולוג האבחנה היא טחורים דרגה 4 ופיסורה (קולונוסקופיה תקינה) הופנתי לניתוח. אחרי בדיקה אצל פרוקטולוג בשיבא ההפניה היא המלצה לניתוח LEFT LATERAL ANAL SPHINCTEROTOMY . בקבלה קבעו לי ניתוח לפיסטולה השאלה אם זה אותו הדבר ואם כן האם הניתוח הזה הוא גם טיפול-כריתת טחורים תודה מראש

נטלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. LEFT LATERAL ANAL SPHINCTEROTOMY הוא ניתוח לפיסורה בלבד. אם לדעתך יש ספק אם ההפניה לניתוח נכונה, אנא בדקי שנית עם הצוות המטפל. בהצלחה.

שלום, אבי הוא אדם אשר נוהג להזניח את בריאותו. לאחרונה, לאחר שהפעלנו עליו לחצים כבדים הלך לרופא לצורך מעבר בדיקת קולונסקופיה המומלצת לאנשים שעברו את גיל 50 (ובמיוחד לאלו אשר נמצאים בקבוצת סיכון, כך לפחות הבנתי). לטענתו, הרופא ביקש ממנו לבצע בדיקה מקדימה (של צואה), ולאחר שתוצאותיה חזרו נאמר לו כי אין הוא נדרש לעבור את הבדיקה הפולשנית. שאלתי היא האם ישנו כאן עיגול פינות מצד אבי, או שמא באמת באמצעות בדיקת צואה ניתן להבין כי הבדיקה הפולשנית מיותרת. תודה

משה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. התשובה לשאלתך אינה פשוטה, ויש בנושא זה חילוקי דעות גם בין מומחים בתחום זה. לפי כללי סל הבריאות בישראל, אם לאביך אין גורמי סיכון (פרט לגיל מעל 50), בדיקת דם סמוי היא מספקת. לפי אמונתי האישית היא לא מספקת, ואישית הייתי שולח את אבי לקולונוסקופיה. אם יש גורם סיכון נוסף, כגון הסטוריה משפחתית של קרוב בדרגה ראשונה עם סרטן המעי הגס, או תלונות כגון דימום מפי הטבעת או שינויים בהרגלי היציאות, יש אינדיקציה חד משמעית לביצוע קולונוסקופיה.

שלום, לפני חודשיים אובחנתי ע"י פרוקטולוג, יש לי טחורים משולבים צנוחים דרגה 4, הם כאבו לי ודיממו לעיתים רחוקות, הומלץ על ניתוח -כריתה קלאסית. מאז אני מקפידה לשתות הרבה מים, אכילת יותר פירות וירקות, מסיימת יציאה ומיד קמה-לא ממשיכה לשבת כמו בעבר, עכשיו כבר לר כואב, אני בכלל לא מרגישה שיש לי טחורים, רציתי לדעת אם בכל זאת כדאי שאעשה ניתוח כ"כ קשה?

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הטיפול בטחורים הוא בעיקרו טיפול שנועד לשיפור איכות החיים, ולעיתים נדירות יש אינדיקציה לציפול שאינה קשורה באיכות החיים, כגון דמם מאסיבי ואנמיה ניכרת. אם אין לך כל פגיעה באיכות החיים, אין הכרח לבצע ניתוח. גם אם כן מבצעים ניתוח, ישנן מגוון אפשרויות לטיפול כירורגי, ויש להתאים את הפעולה הנבחרת לצרכי המטופל/ת ולמידת סבלו.

שלום ביום חמישי האחרון בשעות הבוקר, הרגשתי כאבים באיזור פי הטבעת , הלכתי לרופא ושם נאמר לי כי יש לי טחור חיצוני טרומבוזה. אני משתמש בכמה סוגי משחות + נרות פרוקטו גליוונול היום בעת יציאה יצא לי מעט דם, חשבתי שהטחור ישתחרר אך עדיין אני מרגיש גוש קטן וקשיח. המשחות והנרות מקלות עליי אך איני יכול ללכת לעבודה מהסיבה הפשוטה שהעבודה שלי היא עבודה ישיבה על מחשב. השאלה שלי היא כזאת: האם הטחור הזה אמור לעבור מעצמו או שמא צריך לבצע איזשהוא טיפול מיוחד בנושא, אני חייב לציין כי אני כבר מיום חמישי לא בעבודה ואני נמצא בבעיה. תודה על תגובתך.

שלום רב טחור חיצוני עם קריש דם נספג לרוב בהדרגה לאורך כשבועיים, בהם הכאבים והנפיחות משתפרים בהדרגה. בינתיים חשוב להקפיד על טיפול שמרני כולל המשחות שאתה נוטל, ומומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. אמבטיות במיים חמימים יכולות להקל. כשאתה חש שאתה יכול ללכת לעבודה, אין מניעה רפואית מכך. החלמה מהירה.

שלום אני לאחר שבועיים מניתוח טחורים וכל בוקר לאחר יציאה של צואה אני סובלת עד שעות הצהרים מכאבים חזקים באזור האם כאב זה אמור לחלוף מתי ?

נעה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ניתוח לכריתה מלאה של הטחורים ידוע ברמת הכאב הגבוהה שהוא גורם בשבועות הראשונים להחלמה (לרוב טווח של 2-4 שבועות), אך הוא גם הטיפול היעיל ביותר בבעיה זו. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות, וליטול משככי כאבים לפי הצורך. החלמה מהירה.

לפני כחמישה חודשים עברתי ניתוח טחורים שיטת PPH שהומלצה לי ע"י הרופא כיעילה ביותר, חסרת סיכונים, ומוכחת ב 100% (לעומת ניתוח בלייזר אשר, לפי הסטטיסיקה כל שנה כ 10% מהמנותחים חוזרים לניתוח) למרבה הצער עברו כחמישה חודשים ועדיין יש דימום. בבדיקה שערך הרופא נמצא שקיים טחור נוסף שלא "נקשר" והרופא המליץ על ניתוח חוזר. לעומתו נמצאו מספר רופאים אשר הזהירו אותי מפני ביצוע ניתוח חוזר עקב הסיכומים הקיימים בניתוח מסוג זה, בכלל, ובניתוח חוזר בפרט. אבקש לדעת אם ניתן לבצע ניתוח חוזר, האם קיימים סיכונים ומהי הדרך הראויה לפתרון הבעיה והפסקת הדימום. בתודה

יעקב שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון ניתן בהחלט לבצע ניתוח חוזר כמעט מכל סוג שהוא (כולל PPH חוזר) לאחר ניתוח PPH, אך האינדיקציה לניתוח הוא הסבל שלך, ואתה צריך לשאול את עצמך אם אתה מספיק סובל סובייקטיבית בשביל לעבור ניתוח. לכל ניתוח יש שיעורי הצלחה, שיעורי כשלון, ושיעורי סיבוכים (שלשמחתנו נמוכים בכל בניתוחים לטחורים), הן בניתוח ראשון והן בניתחים חוזרים, ולכל שיטת ניתוח יש את יתרונותיה וחסרונותיה. מעבר לכך אין באפשרותי כאמור לתת עצה אמינה ללא בדיקה.

שלום רב, ילדתי לפני כ- 3 חודשים, במהלך כל ההריון סבלתי מטחורים שהופיעו ונעלמו, למדתי את כל השיטות הטבעיות האפשריות לטיפול, לאחר הלידה בשבועיים הראשונים הטחורים לא העסיקו אותי עד שהיתה לי עצירות והם יצאו מחדש אך הפעם עם דימום, לאחר מכן הם נעלמו אך החלו לי כאבים פנימיים באיזור פי הטבעת, עברתי לטיפל בנרות ודיקור, הכאב נרגע לשבועיים אך בעקבות עצירות נוספת חזר, אך הוא השתנה מהטחורים שהיו לי בהריון, כאב שמגיע בזמן היציאה ומתגבר כעבור שעה עם תחושה של נוקשות של כל איזור פי הטבעת עם כאביתופת, התחלתי לחשוד שלא מדובר בטחורים, היום הייתי אצל פרוקטולוג, בממצאי הבדיקה הראו טחורים חיצוניים אסימפטומתיים , רגישות וספאסטית של הספינקר ולא נראתה פיסורה פתוחה, קיבלתי לטיפול UNG NIFEDIPINE ESRACAIN וגם פגלאקס, אני אישית דוגלת באורח חיים טבעי ונמנעת מתרופות ככל יכולתי אך המצב כבר בלתי נסבל, אני מניקה ולא הייתי רוצה שחומרים לא רצויים יגיעו אל ביתי דרך החלב, הפרוקטולוג לא ידע להגיד לי אם תרופות אלה מאושרות בהנקה ומכיוון שעלי לקחת אותם במשך חודש עד לבדיקה הבאה, אני מודאגת לגבי ההשלכות שלהם על הבת שלי, אם ידוע לך על ההשפעות שלהם בזמן הנקה הודה לך מאוד וכמו כן אם יש תחליפים טבעיים אשר יכולים להקל בטיפול בכנראה פיסורה שידוע לך אשמח לשמוע. האם פיסורה זה משהו שנעלם מעצמו או ילווה אותי מעתה והלאה? בתודה מראש לאה

לאה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. נושא בטיחות השימוש בניפדיפין במשחה למריחה סביב פי הטבעת לא נבדק, ולכן אין על כך מידע רפואי מוצק. תאורטית, לא צריכה להיות בעיה ניכרת, כי רק כמות קטנה של ניפדיפין נספגת אל מחזור הדם, וכמות קטנה עוד יותר מופרשת בחלב. התרופה משמשת לטיפול בצירים מוקדמים במינונים הרבה יותר גבוהים. אבל כאמור, אין לשאלתך תשובה מוסמכת. עם פגלקס אין כל בעיה בעת הנקה, אבל חשוב להקפיד על שתיה מרובה. הפיסורה נרפאת בטיפול שמרני טב בכ 60-70%, וזקוקה לטיפול פולשני כלשהו באחרים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

לקראת סוף ההריון (שלישי במספר )יצאו לי טחורים . חשבתי כי הם יעברו משום שהפעם הלידה הייתה ללא לחיצות בהרדמה כללית- (מצג עכוז). למרות הנרות שדחפתי לאחר הניתוח יציאה ראשונה הייתה רק כעבור חמישה ימים . מאז העצירות רק גברה והחלו דימומים (טיפות מעטות ) בזמן היציאות. הצואה ממש אבל ממש מסריחה והכאב עז. בשל העצירות לא לקחתי ועודני מפחדת לבלוע ברזל אני כחודש אחרי עם המוגלובין 9 בשחרור מבית החולים. מה עושים? אני ממש נבוכה ללכת לרופא שיבדוק את המקום. מה אני יכולה לעשות בכדי לטפל בעצמי ולהקל את כאביי? בתודה מראש \ הסובלת

אילי שלום רב, הטיפול היעיל ביותר בסבלך הוא להסדיר את היציאות. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה (שבכל מקרה מומלצת אם את מניקה). ניתן בנוסף להשתמש במרככי יציאות נוספים כמו שמן פראפין.לא מומלץ להשתמש במשלשלים. אם למרות שיפור ביציאות אין הטבה הדרגתית, מומלץ להתגבר על המבוכה ולפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום דוקטור אובחנה אצלי פיסורה אנלית. הרופא פרוקטולוג רשם לי משחת ניפידין למריחה במשך 45 ימים וכן נרות וולטרן פעמיים ביום במשך חודש. אני גם סובל מרקלוקס של הקבה ויש גם סכרת ולכן לא מעונין לקח את הנרת האלה. האם יש איזו משחה קורטיזונית או אנטיביוטית שיכולה להחיש את ריפוי הפיסורה במקום הנרות? האם טריאולון יכול להיות טוב? או פרוקטוצורין? כדי להפחית מהכאב קיבלתי גם משחת עזרקאין. מרחתי לפני היציאה וזה ממש לא עזר. האם צריך לחכות כמה דקות לפני שהמשחה מתחילה לפעול? האם ידוע לך על טיפולים טבעיים כמו משחת אובליפכה או aloe vera gel שיכולים לקדם את הריפוי? בתודה. שלמה. חולון.

שלמה שלום, נרות וולטרן מיועדים בעיקר לשיכוך כאבים, ופעמים רבות כשיש פיסורה החדרקם לפי הטבעת דוקא גורמת לכאבים, ולכן נרות אלו, או נרות מכל סוג אחר, אינן טיפול סטאנדרטי בטיפול בפיסורה. הטיפול החשוב ביותר הוא רכוך היציאות (ראה פירוט למטה), ומשחת ניפדיפין למריחה 4 פעמים ביום (ללא קשר לזמן היציאה או למתי כואב). כל שאר הטיפולים שהזכרת כנראה אינם מזיקים, אולם יעילותם אינה מוכחת, ואינם כלולים בטיפול הסטנדרטי בבעיה זו. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

לד"ר זמורה שלום למעלה משנתיים אני נוטלת אספירין למניעת קרישי דם בעקבות פרפור פרוזדורים. לאחרונה הבחנתי בדמם קל לאחר יציאה, לא באופן עיקבי.עדיין לא נבדקתי על ידי פרוקטולוג. אני צורכת סיבים תזונתיים ולא סובלת מעצירות. האם יתכן שנטילת האספירין תגרום לנימי דם קטנים להתפוצץ ולגרום לדימום בפי הטבעת? בתודה רקפת.

רקפת שלום, נטילת אספירין מפריעה לתהליך קרישת הדם, ולכן יכולה לגרום לדימומים רטנים, כאלה שאולי בכלל לא היית רואה אותם או שמה לב אליהם, להפוך לדימומים ניכרים יותר. בכל מקרה, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס, אם לא עברת בדיקה כזו לאחרונה. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי.

תודה.

הי.אני בת 32 ,בעקבות הלידה השניה שהיתה טראומתית אני סובלת מרקטוצלה,כרגע אני אמורה ללדת ילד רביעי בקרוב[השלישי נולד רגיל]והמצב מעט החמיר בהשוואה להריון קודם ,השאלה מה ניתן לעשות לאחר לידה זו,כיצד אוכל לתקן זאת?למי לפנות?תודה.

צילי שלום, ראשית, שיהיה בשעה טובה ובהצלחה בלידה. רקטוצלה מומלץ לתקן בעיקר אם הוא מפריע בתהליך ההתרוקנות, ופוגע באיכות החיים. אם הוא יפריע לך לאחר הלידה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול או לרצפת האגן לבירור והכוונת הטיפול.

דר זמורה שלום, אני אובדת עצות!!! יש לי כאבי בטן עזים בעיקר מצד שמאל אם כי מידי פעם חזקים גם במרכז הבטן (איזור הטבור ומעלה). חששתי שזו בעיה גניקולוגית וביצעתי בדיקה שנמצאה תקינה לחלוטין, אלא שהגניקולוג ראה "לולאות מעי מורחבות עם פעילות ערה" ושלח אותי מייד לכירורג. ביום למחרת הגעתי לכירורג ששלח אותי בדחיפות לביצוע בדיקה של חוזרת של ר.נשים בח.מיון וביצוע CT - גם פה הכל נמצא תקין אבל אני עדיין סובלת. איך היית מציע לי להמשיך מכאן? הכאבים פחתו מעט בעוצמתם אלא שאני חוששת לרגע שזה יחזור להיות חזק מאוד. אודה לתשובתך המהירה

שלום רב, אני מבין מאד את סבלך, אך מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם את ממשיכה לסבול, מומלץ לפנות לגסטרואנטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום רב , לפני למעלה משנה נמצאה אצלי קונדילמה (במצב התחלתי) שהוסרה ע"י צריבה . כיום, כשנה אחרי, הבחנתי ע"י מישוש והסתכלות במראה עקב תחושת אי נחות קלה בבליטה בפתח פי הטבעת - אציין כי אינני מקיימת יחסי מין אנאליים. למעט תחושה של אי נוחות קלה לעיתים אינני מדממת ביציאות או משהו דומה שאלתי היא : 1.האם יכול להיות שזהו טחור או שקיים סיכוי שזוהי קונדילומה שוב? 2.האם ניתן לפנות לגניקולוג לאבחון גם בפי הטבעת או שעדיף לפנות לפרקטולוג? אודה לך על מענה בהקדם בתודה ש.

שלום רב הממצא שאת מתארת יכול בהחלט להתאים לטחור, אבל לא ניתן לשלול קונדילומה ללא בדיקה, ואם עברת צריבה של קונדילומה באיזור פי הטבעת לפני כשנה, בכל מקרה מומלץ להבדק לביקורת. כשמדובר בקונדליומות באיזור פי הטבעת, הכתובת הרפואית היא כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג .

במשך שבועיים יש לי כל בוקר יציאה שמלווה בכאב גרד וצריבה בפי הטבעת, שאחרי שעה כבר עובר לי .אין לי עצירות ואני מתרוקנת בצורה חלקה ,הצואה שלי יוצאת בצורה של גללים בצבע חום ובסופה יוצאת הצואה בצבע בהיר יותר כמו של שלשול בצבע צהוב אבל לא בצורה של גללים. יש לומר שאין לי כאבי בטן, ויש לי יציאה 1 ביום. רציתי לשאול איך אפשר לטפל בזה? תודה

נעמי שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. באופן כללי ניתן לומר שתלונותיך נשמעות מחשידות לפיסורה בפי הטבעת, אולם מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, ולצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, 1. לאחר כריתת טחורים פנימיים עושים אמבטיות לנקות את האיזור מזיהומים, איך מנקים את איזור הטחורים הפנימיים? שהרי דרך הטחורים הפנימיים גם עוברת צואה שמזהמת את האיזור ולשם לא חודרים מים וסבון בזמן אמבטיות. 2.כאבים מהניתוח מקרינים על עוד איזורים בגוף? רגליים? גב? עצם הזנב? 3. בימים הראשונים כבולים למיטה? או שניתן לזוז ,להפעיל את הגוף? ישנה אפשרות בכלל לשבת בגיגית? 4. ניתן לשלב פגלקס יחד עם שמן פראפין אחרי הניתוח או שיש שילוב יותר מוצלח ליציאה נוזלית וחלקה? ניתן לקחת את השילוב של פגלקס ופראפין מספר ימים לפני הניתוח ולנסות איך זה משפיע עליי? 5. הבנתי שצריכת אופטלגין מביאה לתופעות מסוכנות, כמו כל כדור בעצם, איך אדע שאופטלגין לא מסוכן לי? עד כה אני נוטלת חצי כדור עד כדור שלם כשיש לי כאבים ראש או מחזור ,ואין לי תופעות או השפעות מיוחדות, זאת אינדיקציה שיכולה להצביע שגם לאחר ניתוח אם אקח כמות גדולה יותר של אופטלגין לא יהיו לי בעיות עם הכדור?

1. אין צורך לנקות את איזור הטחורים הפנימיים, ושיעור הסיבוכים הזיהומיים אחרי ניתוחים אלו הוא (באופן מפתיע) נמוך מאד 2. הצורה בה חווים כאבים מאד אישית, אולם רוב האנשים חווים את הכאבים באיזור פי הטבעת. 3. ניתן וגם צריך לקום מהמיטה להסתובב ולתפקד בפעולות יומיומיות בסיסיות לאחר הניתוח 4. ניתן לשלב פגלקס ופראפין ומומלץ מאד לנסות את זה קודם ולדעת שזה נותן ריכוך יציאות טוב 5. סביר שאם את נוטלת מדי פעם אופטלגין ללא בעיה את לא רגישה לתרופה זו

לד"ר המכבוד שלום רב, לפני מספר שבועות חשתי במעין בליטה בפי הטבעת, וכן גירוד וצריבה באיזור פי הטבעת ומעל איזור זה אך ורק בזמן מאמצים גופניים כגון בזמן הליכה. רופא המשפחה שבדק אותי קבע שמדובר בטחורים והמליץ לי לפנות לפרוקטולוג. רופא כירורג -פרוקטולוג מומחה קבע לאחר בדיקה מקיפה שלא מדובר בטחורים אלא ב: Anal Skin Tag. מלבד מישחה בשם Dermacombin שהמומחה רשם לי לשבוע ימים- עקב דלקת באיזור- הוא אמר לי שעדיף להשאיר את הבליטה כי היא קטנה מאוד. שאלתי: האמנם הוא צודק? או שישנו טיפול או ניתוח ואולי עדיף להסיר אותה? אני מודה לך מראש ומאחל לך כל טוב.

שלום רב, Anal Skin Tag הוא קפל עור הנגרם עקב התנפחות טחור חיצוני שאח"כ התכווץ בהדרגה. כשלעצמו, קפל עור זה אינו מזיק, והאינדיקציה היחידה להסיר אותו בניתוח (שכרוך בתקופת החלמה די כואבת) היא אם קפל העור הזה מציק מאד לאיכות חייך.

אני מודה לך ומאחל לך כל טוב.

כתבתי לך בקשר לבליטה הכחולה נראית כמו קריש דם. יש לי דימום קל בעת ניגוב , ללא יציאות ובנוסף היה דם על התחתונים. הכאבים מעט נירגעו , בנוסף היציאות רגילות ללא מראה שונה. האם זהו קריש דם בטחור ?

לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום לך ד''ר זמורה. ברצוני לשאול אותך מה ניתן לעשות לאיבחון גרד בפי הטבעת בעיקר בלילה . אני מאוד פוחדת מבדיקה חודרנית ,בעלי עבר ניתוח טחורים ואור העובדה שהוא כל כך סבל מכאבים תקופה ארוכה לאחר מכן ,הביאו אותי לסבול ולפחד להגיע לרופא בנדון. שאלתי איזה בדיקות צריך לעשות על מנת לעזור לי בנדון. נראה לי שהגרד אצלי מבריחת נוזלים מפי הטבעת בעיקר בלילה . אודה לך על תשובתך.

אדוה שלום, ישנן סיבות רבות לגרד מאיזור פי הטבעת, ובגרד לילי יש לוודא שאין מדובר בתולעים (ואולי אף לקחת טיפול חד פעמי בתולעים על מנת לוודא שזו אינה הבעיה) אם מקור הבעיה הוא קושי בשליטה עם בריחת נוזלים, ניתן לנסות לספוח נוזלים ביציאות על ידי נטילה יומית של תוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה, ואם את סובלת מומלץ בכל זאת להתגבר על מחסום הפחד, ולפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול, שכן במקרים רבים ניתן לטפל ולשפר את איכות החיים.

שלום רב, היתי רוצה לדעת האם ניתוח באמצעות לייזר עדיף על ניתוח רגיל. ומה למעשה היתרונות והחסרונות של ניתוח פיסורה באמצעות לייזר? תודה רבה

דפנה שלום, איני יודע מה כוונתך במונח ניתוח לפיסורה באמצעות לייזר, וניתוח עם מקור אנרגיה זו אינו נפוץ לטיפול בבעיה זו.

שלום מזה מספר שנים ישנם טחורים לא מדממים ולא כואבים שיוצאים רק בשירותים (כל יום), אני פשוט מכניס אותם ביחד עם הניגוב וזה לא מפריע לי בתנאי שאין מאמץ גופני לאחר מיכן. מידי מספר שבועות ישנו כאב חד כמו דקירת סכין באזור פי הטבעח לכיוון חזית הגוף, כשאני חושב על זה, הכאב מופיע לרוב לאחר ביקור בשירותים. האם יש סיבה לדאגה או שניתן להמשיך כך? רב תודות, אביעד

אביעד שלום, טחורים כמו גם חלק גדול מהבעיות האחרות הגורמות לכאבים באיזור פי הטבעת הן בעיות של איכות חיים, ולכן יש מקום לטפל בהן אם הן מספיק מפריעות לאיכות חייך. יחד עם זאת, לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה.

אביעד שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם אתה לא שקט, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, רציתי להבין, אם אני מטפלת בטחורים דרגה 4 משולבים צנוחים, בדופלר או במכשיר החדש שמשלב לייזר עם דופלר, הטיפול לא נותן מענה? אם מנתקים את זרימת הדם הם עדיין נשארים חיים? כלומר אחרי תקופה אותם טחורים פנימיים יכולים להתעורר שוב? או שנוצרים פשוט טחורים חדשים? טחורים חדשים הרי יכולים להופיע שוב גם אחרי כריתה אגרסיבית, בכל שיטה של טיפול יש אפשרות לחזרת טחורים , במידה ולא שומרים. השאלה שלי האם בטיפולי דופלר, הטרשה, גומיות וכו' לאחר תקופה מסוימ

איני יכול לומר לך יותר ממה שכבר אמרתי. ככל שהטיפול פחות אגרסיבי ההחלמה מהירה יותר, והסיכוי הסטטיסטי לסבול שוב מטחורים גבוה יותר.

שלום עברתי לידה לפני 3 שנים שבמהלך הלידה נוצר קרע בדרגה 3 ונאלצו לאחר הלידה לעשות לי שיחזור פי הטבעת שהסבירו לי שהקרע היה עד פי הטבעת ונקרעו השרירים והיו חייבים לעשות שיחזור זה סבל ועצירויות שאני סובלת המון ועוד כול מיני קשיים רצופים שאני נמנעת להיכנס אליהן כי זה ממש מורחב מדי פעם יש לי בריחה והיא רצינית מאוד וזה שבורח לי צועה זה קרה לי כבר 4 פעמים וזה ממש משפיל אתמול הייתי בפיקניק וזה היה עניין של שניה כאב בטן קל כמו גזים ניגשתי שניה לאוטו וניסיתי להתאפק וזה היה כמו שתינוק מקיא ממש איבוד שליטה שילשלתי באוטו אני בת 33 ואמא לילדים וזה הדבר הכי משפיל שאני עוברת בחיי לא ידעתי איפה להתחבא אני לא יודעת מה לעשות וזה קורה לעיתים רחוקות קרה לי ברחוב ובעבודה ואני לא יודעת איך להתמודד אני מתביישת מבעלי מהילדים והסובבים אני לא יודעת אם הניתוח לא מוצלח אם אלה תופעות לא יודעת מה? האם אני יסבול כך כול חיי או שיש פתרונות יש לדעתי המון השלכות מהניתוח אולי תוכל לפרט לי מה זה בעצם שיחזור ולמה אני סובלת אני אפילו להתאמץ בנוחיות לא יכולה אפילו להתאפק בגזים אני לא מסוגלת הכול בורח בבקשה אני צריכה עזרה לדעתי מהלך הלידה הייתה רשלנות כי ילדתי 2 ילדים קודם באותו משקל ותמיד ביצעו חתך קטן שאותו לא עשו בלידה זאת אלה היו 4 מילדות שהשתמשו בהרבה כוח וגרמו להכול אנא תן לי כיוון ותגיד לי אם כך זה צריך להיות אחרי ניתוח אני עובדת בעבודה פיזית קשה ואולי זה גם מוסיף וגורע?

שלום רב, אני מרגיש את מצוקתך הרבה, ומחזק את ידייך. פגיעה ביכולת השליטה בסוגרים היא ללא ספק אחד המצבים הרפואיים היותר מביכים ופוגעים באיכות החיים. הבשורה הטובה היא שכיום ישנם טיפולים רבים בבעיות שליטה, חלקם לא ניתוחיים וחלקם כן, שיכולים לשפר באופן ניכר את איכות החיים. לכן מומלץ מאד להתגבר על החשש והבושה, ולפנות לכירורג קולורקטאלי המומחה בתחום לבירור והכוונת הטיפול. יש לציין כי קרע של שרירי הסוגרים יכול לקרות בלידה, והעובדה שעברת 2 לידות קודם לכן ללא קרע לא שוללת את האפשרות שיקרה קרע בלידה השלישית. פעמים רבות תיקונים המבוצעים בסיום הלידה, כאשר כל האיזור בצקתי וקרוע, לא מספקים תוצאה מיטבית, גם אם הם בוצעו כהלכה. עצתי לך- השקיעי את האנרגיה בהסתכלות קדימה ונסי לטפל ולשפר את איכות חייך, במקום להשקיע את האנרגיה בהסתכלות לעבר, שאותו כבר לא ניתן לשנות. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

שלום רב, אני בת 31 בריאה. לפני כמה שנים הרגשתי שיש לי עוד פיסת עור בפי הטבעת. חשבתי שזה טחור ורופאת המשפחה אמרה לי שזה "סרח עור". לאחר זמן מה זה נעלם כלא היה. ולאחרונה אני מרגישה שוב שיש לי אותו הדבר,עוד רקמה שהיא מלאת עצבים בפי הטבעת. מה זה יכול להיות? האם זה קשור לסטרס? האם זה בא והולך? האם מצריך טיפול? תודה רבה.

דלית שלום, הממצא שאת מתארת יכול להתאים לקפל עור שקשור לטחור חיצוני, ומתנפח לסירוגין, אולם לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא מפריע לך, ניתן לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה.

שלום, לעיתים תוקף אותי כאב במעי, קרוב מאוד לפי הטבעת, ובד"כ באמצע הלילה(גורם לי להתעורר). הכאב חזק מאוד, אבל כשם שהוא מופיע-הוא נעלם. מה יכולה להיות הסיבה לכך? תודה

שלום רב, תלונה של כאב כפי שאת מתארת יכולה להגרם על ידי מגוון של סיבות, ואין באפשרותנו לבצע אבחנה פרטנית באינטרנט ללא בדיקה. לעיתים ישנם אנשים שסובלים מכאבים התקפיים באיזור פי הטבעת מבלי שנמצאת סיבה בבירור. מצב זה נקרא בשפה מקצועית פרוקטלגיה פוגקס, וחשוב לדעת שהוא שפיר ואינו מסוכן. אם אכן חושדים במצב כזה (ולשם כך יש להבדק, ולרוב גם לעבור בדיקות שונות לשלול ממצא אחר), ישנם טיפולים תרופתיים שניתן לנסות, ויכולים לעיתים קרובות לשפר את איכות החיים.

כשמופיע הכאב עמדו ישר עם שני רגליים משולבות בעמידה ובצעו סגירה חזקה ביותר האפשרית של אזור היציאה בפי הטבעת כמה שיותר חזק למשך כמה שיותר זמן ככה התוצאה וההקלה יהיו מהירים יותר

שלום, בנוגע למכשיר החדש HAL עם לייזר, 1. הוא מתאים לטחורים פנימיים צנוחים דרגה 4 וטחור אחד חיצוני משמעותי? 2. הוא אפקטיבי יותר משיטת הדופלר הרגילה? בשתי השיטות יש סגירה של מעבר דם. 3.טחור אחד חיצוני משמעותי יכול להפוך לקטן יותר כאשר מטפלים בפנימיים? הם קשורים אחד לשני? 4. מתי אפשר לעבור טיפול עם המכשיר החדש? תודה

הפעולה הנדונה היא חדשה ואנו עדיין לומדים למה היא טובה יותר ולמה פחות. כמו בפעולות אחרות, סביר שסיכוייהן של הפעולות הפחות "אגרסיביות", כולל פעולה זו, להעלים לחלוטין טחורים לטווח ארוך, קטן יותר כאשר מצב הטחורים מתקדם יותר, למשל בטחורים בדרגה 4 או עם רכיב חיצוני ניכר. אולם יתכן שגם שיפור חלקי בטחור ישפר את איכות חייך במידה מספקת, בעיקר אם את כל כך חוששת מניתוחים יותר "אגרסיביים". אין עדיין כל מחקר המשווה מכשיר זה ל HAL. בפוריה יתחיל השימוש במכשיר בתחילת מאי, ואני מקווה שאצלנו במהלך יוני.

שלום בת 41 סובלת שנים מבעיות במעיים,עברתי קולונסקופיה אחרונה לפני שנתיים,שהיתה תקינה,סובלת לאחרונה משלשולים ודמומים,ידוע על טחורים פנימיים כרגע בתחילת הריון,נקבע לי תור למאי לקולנסקופיה אך הבנתי שאיני יכולה לעשות אותה שאלתי מה אני כן יכולה לעשות על מנת לבדוק את השלשולים והדמומים האם ניתן להשתמש בנרות ומשחות בהריון האם אפשר לעבור סיגדומסקופיה? מה עושים חלילה אם ישנו פוליפ שגורם לכל הבלאגן ואי אפשר לטפל בו בגלל ההריון עד כמה זה מסוכןסליחה על כל השאלות פשוט בלחץ תודה

בת שלום, ההתייחסות שלנו לבדיקות בזמן הריון היא שתמיד צריך להשוות את הסיכון בביצוע הבדיקה בזמן ההריון, לסיכון של אי ביצוע הבדיקה, דהיינו הסיכון לא לאבחן נכון ממצא כזה או אחר. פוליפ לרוב לא נוטה להתבטא בשילשולים, וגם אם יש פוליפ, הסיכוי שהוא יהפוך נגיד לפוליפ ממאיר חלילה במהלך ההריון, ולאחר שלא היה קיים בקולונוסקופיה לפני שנתיים כלל, זעום. גם בשאלה של אבחנת מחלות מעי דלקתיות, אם את סובלת כבר שנים, ואין כרגע החמרה משמעותית, ספק אם יש דחיפות באבחנה. אם אכן יש החמרה ניכרת של הסימפטומים, ועולה השאלה של מחלת מעי דלקתית, ניתן לשקול לבצע MRI של המעי הדק, שמותר לבצע בהריון. לכן ספק בעיני אם מוצדק יהיה לבצע קולונוסקופיה בזמן ההריון, אלא אם יש החמרה ניכרת ולא מצליחים לאבחן את סיבתה בשום דרך אחרת. בהצלחה בהריון.

שלום ד"ר תודה על תשובתך. כתבת לי שבחודש הבא עומד להגיע לארץ מכשיר חדש בו יש שילוב בין אבחון מיקום עורקי הטחורים כמו ב HAL עם צריבה בלייזר. 1.אתה יכול להסביר לי איך הוא עובד, אני יודעת שכבר משתמשים בארץ בלייזר. 2. הוא בעצם כורת? פנימיים ןגם חיצוניים? וצנוחים? לאיזה דרגה הוא מתאים? 3. מה אחוזי ההצלחה שלו בחו"ל? 4. איך קוראים למכשיר הזה? 5. לבי"ח חולים בצפון הוא גם מגיע? תודה.

כן, המכשיר יבחן ב 2 בתי חולים בארץ- תל השומר ופוריה בטבריה (ד"ר בנצי איתן). המכשיר אינו כורת כלום, הוא רק גורם לצריבה שאמורה לסגור את כלי הדם לטחורים ובכך להקטינם ולצמצם את הסבל שהם גורמים. הטיפול מיועד בעיקר לטחורים פנימיים. התוצאות הראשוניות בחו"ל לדברי הכירורגים שעשו את זה הן לא רעות וההתאוששות מהירה מאד, אבל עדיין אין פרסומים רציניים בספרות הרפואית להסתמך עליהם.

שלום, 1.מה הקריטריונים לדרג טחורים? אובחנתי ע"י אנוסקופיה בטחורים משולבים צנוחים , ב- 3 טחורים לא גדולים פנימיים ואחד חיצוני משמעותי. 2. לפי מה נקבע שהדרגה היא 4? הפנימיים אצלי לא גדולים, בגלל הצניחה הם דרגה 4? דרגה 4 מתארת את כל בעית הטחורים שיש לי הפנימיים והחצוני יחדיו- כלומר תמונה כוללת? ייתכן שהפנימיים בגלל שהם לא גדולים הם בדרגה 2-3? 3. ניתן לעשות לי דופלר לפנימיים או הטרשה ? הם הרי לא גדולים. ושלב שני של טיפול- כריתה לחיצוני.

שלום, דרגת הטחורים מתייחסת בעיקר לטחורים הפנימיים ונקבעת לפי תלונותיך- מתי הם צונחים ומה צריך לעשות בכדי שהם יחזרו חזרה פנימה. בדרגה שניה הם יוצאים בעת מאמץ וחוזרים מיד, בדרגה שלישית צריך לעזור להם בכדי לחזור (למשל לדחוף אותם), ובדרגה רביעית הם אינם חוזרים. דרגת הטחורים יכולה להצביע על חומרת ההפרעה לאיכות החיים, אבל האמת היא שקביעת הדרגה פחות חשוב בבחירת סוג הטיפול. לגבי אפשרויות הטיפול- עניתי לך בפירוט בתשובתי הקודמת.

שלום טהי בת 38 , בשבוע האחרון יש לי צריבה בפי הטבעת שמלווה בגירוד. לאחר שבדקתי ראיתי מין בליטה כחולה קטנה שנכנסת יוצאת בזמן מאמץ. . . לפעמים הצריבה נרגעת אבל מתגברת בזמן מאמץ או יציאות. האם זהו טחור?

לילי שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון טחורים, פיסורה, ועוד. מטרת פורום זה הוא לספק ידע רפואי כללי בתחום עיסוקנו, לצערי אין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. בכל מקרה (וזה נכון כמעט לכל אבחנה מהנ"ל), מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות ומניעת עצירות, על ידי כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. חג שמח.

בן 59, מצב בריאותי תקין. בקרוב עושה קולונוסקופיה בתום 5 שנים. מזה עשור סובל מטחורים ובשנים האחרונות מדימומים חזקים (המוגלובין היום היה 12.9).הרבה שנים הומלץ לי לנתח את הטחורים ודחיתי כי קראתי חומרים וחיכיתי לניתוחים חדשניים שפותרים את הבעיה ללא חזרה. אשמח להמלצתכם.

אבי שלום, ישנה קשת של טיפולים כירורגיים בטחורים, ולעיתים קרובות ישנם מטופלים שישנה יותר מפעולה אחת שמתאימה להם, למרות שלא כל סוג טיפול מתאים לכל אחד. לכן, מטופל/ת ביחד עם הכירורג/ית המטפל/ת צריכים לבחור ביחד את הפעולה שמעוניינים לבצע. כעיקרון, ניתן לומר שככל שהפעולה "אגרסיבית" יותר, הסיכוי הסטטיסטי שתוצאה טובה תישמר לאורך זמן רב יותר, אך תקופת ההחלמה הראשונית ארוכה וקשה יותר. שיעור הסיבוכים קטן בכל אחת מהשיטות, אולם הוא כנראה קטן יותר בשיטות הפחות אגרסיביות. מעבר לכך, אין באפשרותנו לצערי לתת יעוץ פרטני ואחראי באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות חכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג אשר אמון על שיטות הטיפול השונות לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. אגב, בחודש הבא עומד להגיע לארץ מכשיר חדש בו יש שילוב בין אבחון מיקום עורקי הטחורים כמו ב HAL עם צריבה בלייזר. מדובר בפעולה חדשה, שמבוצעת כיום רק בגרמניה ובאיטליה, וגם אנו בתל השומר נשתתף בהתנסות בה בארץ. חג שמח