פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

אבי בן 74 יש לו בעיה של יציאה פעם בשבועיים וגם אז היא קשה ושום דבר לא עוזר לו,נוסף לכך הוא אוכל כרגיל אך ירד 6 קג בתקופה האחרונה האם יש מקום לדאגה ?

מיכל שלום, אם הרגלי היציאה האלו של אביך מהווים שינוי היחס למה שהיה רגיל בעבר, מומלץ בהחלט לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור, על מנת לוודא שאין סיבה הדורשת טיפול.

ד"ר זמורה שלום רב! אבי אחרי ניתוח של הוצאת גוש מהרקטום. אחרי הניתוח נמצא T2N0M0. רציתי לדעת מה אחוזי הריפוי בשלב זה? עוד כמה זמן יש לאבי לחיות עם ממצאים כאלה. תודה רבה. נעמה

נעמה שלום רב. איני יודע היכן היה ממוקם הגידול, האם התשובה הפתולוגית היא לאחר ניתוח בטני או דרך פי הטבעת, והאם ניתנה קרינה לפני הניתוח או לא. בכלליות ניתן לומר שסיכויי הריפוי המלא של מחלת סרטן הרקטום בשלב כפי שצינת הם גבוהים, לרוב מעל 60%, כך שיש סיכוי טוב שלא מחלת הסרטן תקבע את אורך חייו של אביך.

הגידול היה ממוקם בחלק האמצעי של הרקטום קרוב לפי הטבעת, התשובה הפתלוגית היא לאחר ניתוח בטני, ניתנה קרינה לפני הניתוח. תודה נעמה.

שלום רב לפני כשבוע עברתי פעמיים לפרוסקופיה הראשונה לטיפול באנדומטריוזיס והשניה לאחר יומיים מהיסבה פלסים מרובים במעי דק וגס מה הן הסיבות לפלסים מרובים ? וכי בלפרוסקופיה השניה היתה תקינה וכי נאמר לי שהמעי לא עבד מה פירוש? רקע :בת 27 כריתת כיס מרה וכריתת תוספתן FMF רקע ארוך שניראה לי שתיזכור אושפזתי במחלקה כירורג ב מס פעמיים הסיגמה דבוקה לדופן האגן השמאלי ונוצר מעין קיפול של לולאת הסיגמה מה זה סיגמה ? מימין שחלה דבוקה לאגן מכילה נוזל שוקולדי עם מוקדים שטחיים עליה ןעל הפריטוניאום עם מוקד עמוק בוצע הפרדת הידבקויות מלאה תוך זיהוי השופכן הימני צריבת מיטת ציסטת השחלה בוצעה הפרדת השחלה מהפוסה וקיבוע זמני ע"י תפר לדופן בטן כריתת הפריטוניאום המעורב בשלמותו בסיום הניתוח צריבת מוקדיים שטחים באזור ה US יומיים לאחר לפרוסקופייה בשל כאבים רגישות גירוי ציפקי והקאות בוצע צב"ס פלסים מרובים במעי דק וגס בוצע לפרוסקופיה שניה וסקירה תקינה מהן הסיבות לפלסיים מרובים ?וכי לאחר לפרוסקופיה שניה הרגשתי טוב יותר ונאמר לי שעליי לעשות יציאות כול יום נאמר לי שזה חשוב במקרה שלי אשמח לדעת מה גרם לכול הבלגן הזה וכי אם עליי להיות במעקב של כירורג פרט לגניקולוג ואם אני צריכה דיאטה מסוימת ובמקביל מה המשמעות של מעיים לא עבדו בכבוד רב רעות ע

רעות שלום, הניתוח הראשון שעברת נשמע כמו ניתוח בו בוצעה "הרבה עבודה" בבטן, בגישה לפרוסקופית. לעיתים מעי מגיב לניתוח בשיתוק זמני, וככל שהניתוח יותר גדול הסיכוי לכך גובר. הפלסים אותם ראו בצילום היו סימן לשיתוק הזמני הזה, אך פלסים כאלו יכולים לעיתים להגרם גם מסיבוכים אחרים לאחר ניתוח, ולכן כנראה המנתחים שלך העדיפו לבצע לפרוסקופיה חוזרת לשלול סיבוכים אחרים, וברוך השם לא נמצאו סיבוכים כאלה. שיתוק זמני של המעי בשל ניתוח חולף לרוב לבדו לאחר מספר ימים. אינך זקוקה לדיאטה מיוחדת או למעקב כירורגי. החלמה מהירה.

ד"ר זמורה שלום אשמח אם תוכל להסביר מה פירוש הבדיקות הבאות: בשנת 2004 ביצעתי בדיקה בשם : מיפוי התרוקנות קיבה תאור הבדיקה והממצאים: בוצע מיפוי GE עם אוכל סולידי מסומן TC 99M SULFUR COLLOID. הודגמה הפרעה בולטת בGE במיפוי: רנטציה כשעה לאחר אכילת 94%( נורמה פחות מ 60%) ו 280= T 1/2 דקות ( נורמה פחות מ 72 דקות) לסיכום: הפרעה ב GE כנ"ל. בשנת 2007 ערכתי בדיקת ושט קיבה ותרסריון ממצאים: הודגם מעבר תקין של החומר ניגודי דרך הושט לקיבה. גבולות ורירית הוושט תקינים ואין עדות לרפלוקס או בקע סרעפתי קיבה במנח רגיל עם גבולות חלקים מכילה שרדי אוכל. פרסטלטיקה סדירה. היתרוקנות מהקיבה תקינה. בצל התרסריון בצורה רגילה. וקשת התרסריון תקינה. הודגם מעבר טוב למעי הדק. שאלתי- האם בעייתי נובעת מהקיבה או מהמעי? מה לדעתך יכול לגרום לכך? אני פוחדת לבצע בדיקות פולשניות כמו סידמוסקופיה, גאסטרוסקופיה , מנומתריה וכו' סובלת מבטן נפוחה (לא משנה מה אוכלת או לא אוכלת)כאבים עמומים מרום הבטן ובשנתיים האחרונות כאבים בבטן התחתונה (הרגשה שאני במחזור כל הזמן) איזו בדיקה לא פולשנית אני צריכה לעבור שתוכל להסביר בצורה הטובה ביותר את הגורם לבעייתי. המון תודה לך.

אורית שלום, 2 הבדיקות שציינת בודקות את מערכת העיכול העליונה, דהיינו את הקיבה, ולא את המעי. תוצאות הבדיקות מצביעות על התרוקנות איטית של הקיבה. ממצא כזה יכול כשלעצמו להסביר לעיתים תלונות כפי שאת מתארת, אולם לעיתים הפרעה בתנועתיות הקיבה יכולה להיות משולבת עם הפרעה בתנועתיות המעי. ממליץ לפנות לגסטרואנטרולוג עם התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול (יש התמחות כזו!) לבירור והכוונת הטיפול.

שאלתי היא - אניאמור לעבור ניתוח כריתת החלחולת , מהוא הפאוץ אותו אתם יוצרים, ומהו תיפקודו ?

זאב שלום, החלחולת (הנקראת גם רקטום) היא חלק המעי הגס הסופי המתחבר לפי הטבעת. איזור זה הוא באופן טבעי יותר גמיש, ויכול להתרחב כשמגיעה יציאה, וכך לאפשר לנו להתאפק עד שנוכל לגשת להתפנות. לאחר שכורתים את החלחולת משחזרים אותה על ידי חיבור מעי גס המצוי באופן טבעי מעל החלחולת אל פי הטבעת. למעי זה אין את הגמישות שיש לרקטום, ולכן בתקופה הראשונה אחרי הניתוח (עד כשנתיים) יכול להיות קושי מסויים להתאפק ותחושת צורך להתרוקן כבר בכמויות קטנות. בכדי לשפר זאת, יוצרים (כשמתאפשר טכנית) פאוץ', שהוא בעצם מעי גס המקופל על עצמו בצורת האות J, שיוכל לאגור יותר יציאה ולהקטין את תחושת הצורך בהתרוקנות. בהצלחה!!!

מדובר על ילד בן שנתיים שסובל מגיל חצי שנה מ"קוליטיס" מטופל בשניידר באישפוזים ,קיבל בעבר גם מנת דם . בביופסיה לא התקבלה תשובה חד ששמעית שזה "קוליטיס" !!!! טופל ב "פנטזה" "אימורן" "יומירה" ללא הטבה. הדבר היחיד שעוזר זה סטרואידים. יש דילמה לגבי "ציקלוספירון" .(אם רשמתי נכון) העצה של הרופאים היא להוריד את המעי הגס ואחרי 3 חודשים לחבר למעי הדק .רוצים להביא מומחה מארה"ב עם ניסיון רב יותר בניתוחים אלו. אני שואל את השאלות במקום חבר שלי שאינו משתמש באינטרנט , האם יכול להיות שזה לא "קוליטיס" ויש בדיקה או רופא עם הרבה ניסיון שיתן אולי טיפ שלא קיבלו עד היום ?? אם זה לא "קוליטיס" מה זה כן יכול להיות ? אם זה כן ,אז רק ניתוח יכול להציל את הילד ?? תודה מראש

איאר שלום, בכלליות ניתן לומר שקוליטיס שמקורה במחלת מעי דלקתי נדירה בגיל כה צעיר, אך לא בלתי אפשרית. מאותו טעם, אין רופא שיש לו נסיון רב בטיפול בקוליטיס בגיל זה, שכן מדובר כאמור במצב נדיר. מעבר לכך איני בקיא בפרטי המקרה ולא יהיה אחראי מצידי לתת יעוץ פרטני לגבי הטיפול המומלץ על גבי האינטרנט.

תודה אישתי אובחנה אחרי אולי 20 שנה כחולת fmf האם יכול להיות שהילד סובל ממשהו אחר והולכים עם כותרת שמתאימה לסימפטומים ?? אישתי מקבל "קולכיצין " שגם קשור איכשהו למצב דלקתי . רעיון מופרך שלי , האם "קולכיצין" יכול לתפוס במקרה כמו של הילד ? תודה וערב טוב

שאילה לדר' זמורה ולכל מי שמכיר: אני מחפש רופא-אונקולוג טוב בתחום סרטן המעי-הגס/כבד מאוד דחוף !!!!!!!!!!!

פרופ רן אורן, בית חולים איכילוב מכון גסטרו

ולאד שלום, אני מבין את מצוקתך, אך פורום זה לא נוהג להמליץ על רופא זה או אחר. מומלץ לפנות לאונקולוג המומחה לאונקולוגיה של דרכי עיכול, ובכל המרכזים הרפואיים המובילים בארץ יש מומחים בתחום זה. שלחתי לך במיל האישי שם של אחד מני רבים טובים בתחום זה.

שלום, לפני מספר ימים מלבד טחורים שאני סובלת התחיל לי גם פיסורה. התחלתי לקחת משחת נפידין ולאחר שבוע של כאבים ומשחת נפידין שהשתמשתי בה במשך שלושה ימים יש לי הקלה רצינית. רציתי לדעת אם ברגע שזה עובר האם להפסיק עם משחת הנפידין או צריך להמשיך להשתמש בה למשך חודש . שאלה נוספת האם יתכן שכתוצאה מקשירת טחורים נוצר מצב של פיסורה ? זה פשוט קרה אחרי . תודה

יונית שלום, ההמלצה המקובלת היום היא שאם ישנה הקלה ניכרת בשימוש בניפדיפין מומלץ להשלים קורס טיפולי של 4-6 שבועות, ואז לנסות להפסיקה. קשה לומר אם הפיסורה היא תוצאה של קשירת הטחורים, או שאותם תנאים שגרמו לטחורים כגון יציאות קשות גרמו גם לפיסורה. האפשרות השניה סבירה יותר. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אני אילנה בת 33 והרופא אמר לי לשתות פעמיים ביום את התרופה פרוגרד פוליק בגלל שיש לי רמת ברזל נמוכה. רציתי לשאול האם יתכן שכדור זה גורם לכאבי בשרירים של הרגליים כי יש לי כאבי רגליים חזקים אז האם זה יתכן? ורציתי לשאול גם מהי הסיבה לכאבי רגליים חזקים ומהם תופעות הלוואי של כדור זה? תודה

אילנה שלום, שאלתך אינה בתחום העיסוק של פורום זה. נסי בפורום יעוץ תרופתי של דוקטורס: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-2202,m-Doctors,a-Forums.html

שלום לאחרונה יש לי כאבים באיזור פי הטבעת וגיליתי אף דימום. כשהסתכלתי עם מראה, ראיתי שיש מין חתיכת עור נפוחה באיזור, ממש כאילו "ופלטה מתוך פי הטבעת". אשמח לדעת מה יכולה להיות התופעה, עוד לא הייתי אצל רופא.

פלוני שלום, נפיחות מלווה כאבים כפי שאתה מתאר יכולה להגרם ממגוון של סיבות. הממצא שאתה מתאר יכול להתאים לטחור חיצוני או לטחור פנימי צנוח, אך יכול גם להחשיד לבעיות אחרות כגון אבצס באיזור פי הטבעת. בעוד טחורים הם רק בעיה של איכות חיים, אבצס יכולה להיות בעיה המחייבת טיפול, ולכן המלצתי היא להתגבר על הבושה ולגשת להבדק בהקדם.

שלום רב , לפני שבוע החל אצלי גרד בפי הטבעת , במיוחד בבוקר ולפני יציאה , היציאות תקינות , קיבלתי 2 משחות מפרוקטולוג , בינתיים ללא הועיל , היום אומנם יותר הרגשת כוויה מאשר גרד , המשחה השניה היא היקומיצין , היום ממש שרף י בכל האזור , בנוסף בעזרת מראה נראה כאילו משהו "יצא" מאזור פי הטבעת , הרופאים אמרו שראו שיש גרד ושהעור מגורה , ונתנו את המשחה, מה לעשות ??.במיחד שהפרוקטולוג אמר שהסיבה גם יכולה להיות תחילתה של סוכרת ??? בתודה טל

טל שלום, סכרת חדשה שלא היתה ידועה קודם לכן היא אחת הסיבות היותר נדירות לגרד בפי הטבעת, כך שהייתי מרגיע כרגע קצת את הלחץ בנושא זה (מה גם שניתן למדוד את רמות הסוכר בצום בקלות רבה בכל קופת חולים). לרוב הסיבה לגרד אנאלי אינה זיהום חיידקי של העור, ולכן משחות אנטיביוטיות כפי שציינת לרוב אינן יעילות. המשחה היעילה ביותר ברוב המקרים של גרד היא פשוט משחת הגנה לעור כנגד תפרחת חיתולים, כמו שמורחים לתינוקות. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

שלום ד"ר, אני בת 42 וסובלת הרבה זמן מכאב חד באזור העכוז כאב פנימי שגורם לי לכאב עז שבא והולך. עשיתי בעבר בירורים גנקולוגים שהצביעו על מיומה לא גדולה במיוחד שהרופא אמר שאין צורך להוציאה ..לפחות בשלב הזה,אבל על סוג הכאב נמסר לי שהוא מצביע כנראה על אנדומטראוזיס אך לא ניתן לדעת בלי לפרסקופיה ,במקביל ערכתי בירור אצל גסטרו בגלל תלנות אחרות באותו אזור והוא שלח אותי לבדיקת קולנוסקופיה שהעידה על טחורים פנימיים אני כבר לא יודעת לאן לפנות בנוגע לכאב הזה כי אני קוראת שיש בעיות שקשורות לרצפת אגן ובדומה ואני לא ממש יודעת לאן לפנות כשהכאב מגיע בעוצמתו זה ממש בלתי נסבל. שמתי לב שמופיע לרוב או אחרי קיום יחסים או לפני מחזור על מה יכול להעיד? תודה

שלום, צר לי לשמוע על כאביך. כאבים אגניים כפי שאת מתארת יכולים אכן להגרם ממגוון סיבות, כולל סיבות גניקולוגיות כגון אנדומטריוזיס (תיזמון הכאב מחשיד לכוון זה) וסיבות הקשורות לתפקוד רצפת האגן. אם מבחינת הגניקולוגים אין אבחנה ברורה המסבירה את הכאב, יתכן שכדאי להבדק גם על ידי מי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים בבדיקת איזור זה, בירור תפקוד רצפת האגן, ואפשרויות הטיפול.

אני סובלת מעצירות חלק נכבד מחיי, אך לא תמיד. לאחרונה חזרה לי בעיית העצירות. אני מנסה כעת להעזר בכדורים על בסיס טיבעי להקלה בעצירות. במקביל לפני יומיים התחלתי לחוש כאבים וגיליתי שמקור הכאב הוא בבליטה שצצה בסמוך לפי הטבעת. הכאבים מהאיזור הנ"ל מלווים אותי כל הזמן. פניתי לקופת החולים שלי לקבוע תור לפרוקטולוג, והתור המוקדם ביותר שיכלו לקבוע הוא לעוד חודש כמעט. גם רופא המשפחה שלי במקרה בחופש בשבוע הקרוב. מה עלי לעשות? האם עלי לחכות חודש כדי למצוא פתרון? כיצד אפשר להתגבר בינתיים על הכאב, והאם לזמן שעובר אין משמעות בהרעת המצב? תודה מראש...

לרמתגנית שלום, כאבים כפי שאת מתארת יכולים לנבוע ממגוון סיבות, השכיחות ביניהן הן פיסורה וטחורים עם קרישי דם. על מנת לאבחן את סיבת הסבל יש צורך בבדיקה. לצערי התור בקופת חולים היא בעיה בירוקרטית שאין לפורום זה דרך לפתור אותה. מומלץ בינתיים להקפיד מאד על ריכוך יציאות על ידי תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 10-12 כוסות שתייה ליום), ניתן ומאד מומלץ גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. במקביל לבירור סיבת הכאב, מומלץ מאד לברר גם מדוע את סובלת מעצירות לעיתים קרובות ולטפל גם בכך, שכן עצירות נוטה לגרום לבעיות מעין אלו בפי הטבעת. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול.

ראשית תודה רבה! בסופו של דבר הופנתי בדחיפות לניתוח בבית החולים לאחר שהסתבר שהיה מדובר באבסס. עם זאת, בעית העצירות, כפי שהיטבת להבין בעצמך, עדיין קיימת, ואני מתכוונת לקחת לתשומת לבי ולהתייחס ברצינות לכל המידע החדש שקבלתי ממך בתשובתך, בתקווה לפתור סוף סוף את הבעיה. ושוב, אני מודה לך מאד על תשובתך !

שלום רב, יש לי שני שאלות בנושא טחורים: 1. האם בעיית טחורים יכולה להעלם מעצמה (כלומר ללא טיפול) באופן כליל? 2. האם בעיות טחורים שמטופלות יכולות להפתר באופן מלא ללא סיכוי שיחזרו? רב תודות, רני.

רני שלום, טחורים היא בעיה מציקה הפוגעת באיכות החיים. למרות שהטחורים עצמם לא יעלמו מעצמם, הסבל שנגרם מהם בהחלט יכול להעלם באמצעות טיפול שמרני בהקפדה על הרגלי תזונה והתרוקנות נכונים. אם אין הטבה מספקת אנו מציעים טיפולים כירורגיים לטחורים (ויש קשת של טיפולים כאלה), שיכולים לפתור את הסבל הנוכחי הנגרם מהטחורים. שמירת תוצאת הטיפול לטווח ארוך תלויה בעיקר בשמירה על הרגלי חיים נכונים שצויינו לעיל. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב, לאחרונה היו לי לחצים ברקטום וברחם בעת ובעונה אחת, שמתי לב שתמיד הייתה מעורבות ביציאה, יש לי עצירות, הכל היתחיל בנסיון להיתרוקן ללא הצלחה.. ומאז הסבל כבר שבועות, פעם אומרים לי אולי זה תחורים פנימיים, ופעם הרחם אמרו שהיה לי ביוץ עם גופיפ הוב, וזה מאוד כואב, לאחר מכן שוב כאבים, יש מן לחץ ברחם וברקטום בייחד...היות ויש לי פוליפ קטן ברחם ואני צריכה להסירו בהיסטוסקופיה ניתוחית, האם אז יכולה להיפתר הבעייה..אני בת 52 מקבלת אספרין בגלל אוטם קטן בראש, ומיקרואדנומה בהיפופיזה עם הפרשת פרולקטין, יש לי גם תיסמונת המעי הרגיז, לפני כשנתיים עשיתי קולונסקופיה שיצאה תקינה...

ליה שלום, לא סביר שפוליפ קטן ברחם גורם לקשיי התרוקנות, וגם טחורים פנימיים לרוב אינם גורמים לקשיי התרוקנות. הייתי מציע לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן או לתנועתיות מערכת העיכול לבירור תפקוד סיבת הקושי בהתרוקנות והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום שמי הלנה ואני בת 34. אני סובלת מחוסר ויטמין b12 וממוגלובין נמוך שהוא 10 ומחוסר ברזל. אני סובלת מחתכים וסדקים עמוקים על הלשון. והרופא נתן לי טיפול של כדורי ברזל שנמשך 3 חודשים ולאחר שנה עשיתי שוב בדיקות דם והם הראו מוגלובין 10 כך שבמשך שנה לא שתיתי ברזל כי הרופא אמר לי להפסיק את הטיפול לאחר 3 חודשים כי המוגלובין עלה ל- 13. יש לי גירודים איומים בפי הטבעת ורציתי לשאול האם יש קשר בין זה לבין חוסר הברזל. וגם אני שוכחת דברים והרגליים כואבות לי כל כך חזק ונופלת לי שיניים. מה אתה מציע לי לעשות במצב כזה?

הלנה שלום, לא ידוע לי על קשר בין גרד בפי הטבעת לבין חסר ברזל. בנושא הגרד כדאי לפנות לכירורג קולורקטאלי להכוונת הבירור והטיפול. בכל שאר הנושאים כדאי לפנות לפנימאי לבירור. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

שלום, אני בן 24 ולפני כשבוע התפתחה אצלי מעיין ג'ולה נפוחה ממש צמוד לפי הטבעת... אם זה רלוונטי אז אני רוצה לציין שהחל מהשנה האחרונה סבלתי לסרוגין מדימומים קלים בזמן יציאות אך לאחרונה זה נעלם כמו כן, כעת אני נזכר, שהרבה פעמים בעבר בעת מאמץ ביציאות הופיעה לה נפיחות נקודתית סמוך לפי הטבעת שנעלמה לאחר מספר דקות עד שעה.. כרגע הכאבים מאותה ג'ולה נסבלים אמנם אך הדבר גורם לאי נוחות גדולה במיוחד בעת יציאות כאשר מן הסתם נוצר לחץ באיזור.. אינני יודע אם זהו טחור כי מעולם לא נתקלתי בזה בעבר, ולמען האמת אינני יודע איך נראה טחור לא פניתי לרופאת המשפחה עדיין בגלל אי הנעימות לא טיפלתי בבעיה בצורה משמעותית מעבר למקלחות חמות\קרות ושטיפת האיזור האם שבוע זהו זמן סביר והג'ולה היתה אמורה להיעלם? האם זהו בכלל טחור או משהו אחר? מה עליי לעשות? תודה מראש, אלמוני פלוני

שלום רב, הממצא שאתה מתאר יכול להתאים לטחור חיצוני או לטחור פנימי צנוח, אך יכול גם להחשיד לבעיות אחרות כגון אבצס באיזור פי הטבעת. בעוד טחורים הם רק בעיה של איכות חיים, אבצס יכולה להיות העיה המחייבת טיפול, ולכן המלצתי היא להתגבר על הבושה ולגשת להבדק בהקדם.

תודה על התשובה. האם על רופאת המשפחה שלי לבדוק אותי בעצמה או שהיא רק תוציא לי הפניה לרופא המתאים לתחום? (פרוקטולוג?) תודה

בסופו של דבר רופאת המשפחה קבעה (לאחר מבט חטוף) שמדובר בטחור ורשמה לי משחה בשם פרוקטוצורין רציתי לדעת האם המשחה אמורה להעלים את הטחור לגמרי? (אם הבנתי נכון זה אמור לנוון את התאים והם ינשרו לבד?) שאלה נוספת - האם ספורט (שאני עושה ולכן קצת הופתעתי שזה היה טחור) תורם למניעת טחורים? תודה

שלום, יש לי שאלה לגבי טיפול בטחורים בשיטת דופלר HAL. אני בן 26 ויש לי טחורים פנימיים בדרגה 2. רופא המליץ לעבור קשירות או לחילופין טיפול ב HAL. האם הטיפול HAL בטוח והאם ומה הם תופעות לוואי? האם יכולה להיות החמרה במצב הטחורים והאם הטיפול יכול להשפיע על תיפקוד הסוגר של פי הטבעת. האם לאחר הטיפול יכולים "לדלוף" גזים ו/או קושי בשליטה על הסוגר (יש לי סימפטום של מעי רגיז, לכן הנושא הנ"ל חשוב לי). תודה על תשובתך.

איגור שלום, HAL הוא טיפול המיועד להקל את הסימפטומים של אנשים הסובלים מטחורים פנימיים, ושיעור הסיבוכים בפעולה זו הוא נמוך. אמנם מדובר בפעולה יחסית חדשה, אולם הרושם במצטבר הוא שפעולה זו יותר יעילה מקשירת טחורים רגילה, ושיעור הסיבוכים אינו עולה בהרבה על זה של קשירה רגילה. תופעת הלואי העיקרית היא דימום, שבאופן נדיר יכול להיות מאסיבי. תופעות לואי נוספות יכולות להיות כאב שיכול להמשך מספר ימים. תופעות לואי כגון זיהום נדירות ביותר. כעקרון קשירת טחורים ו HAL אינן פוגעות בשרירי הסוגרים שסביב פי הטבעת, ולכן אינן פוגעות בשליטה. באופן נדיר יכולים להווצר קרישי דם בטחורים החיצוניים שמחמירים את הסבל מהטחורים למספר ימים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

סובלת מקשיים בהתרוקנות, גם כשהצואה רכה מאד. במישוש יש צניחה של רירית הרקטום שמפריעה ליציאה.איך מתקנים את המצב הזה? האם רק בניתוח של כריתת חלק הקטע של הרקטום שהרירית שלו צנחה,, (דלונגי) כפי שהוצא לי ע"י רופא או ישנן דרכים פחות קיצוניות? (5 שנים אחרי סרטן מעי הגס B1 כריתה מ15 ס"מ עד 55 ס"מ(40 ס"מ) , וחצי שנה אחרי תיקון קירות הלדן קדמי ואחורי בעזרת רשת שלא שלא עזר לפתרון הבעיה )

שלום רב, די נדיר שפרולפס של רירית הרקטום (או אפילו פרולפס מלא של כל הרקטום) שאת חשה שיוצא החוצה, גורם להפרעה בהתרוקנות כאשר היציאה רכה. הפרעה כזו יכולה לקרות כאשר מדובר בפרולפס פנימי, אבל אז לא תחושי אותו מחוץ לפי הטבעת. הרבה יותר שכיח מצב הפוך בו בשל קשיים בהתרוקנות יש מאמץ מתמיד העת יציאה, והוא זה זגורם לפרולפס של רירית הרקטום. אם זה אכן המצב, תיקון של הפרולפס ללא תיקון סיבת ההפרעה בהתרוקנות יגרום להתמשכות המאמץ בעת היציאה, ולעיתים אף לחזרה של הפרולפס. הייתי מציע לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן או לתנועתיות מערכת העיכול לבירור תפקוד סיבת הקושי בהתרוקנות (לרוב יצריך פרט לבדיקה של איזור פי הטבעת בדיקות כגון מנומטריה ודפקוגרפיה) לפני תכנון ניתוח לתיקון הפרולפס. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

ד.נ. האם טחורים ו/או פיסורה המלווים בדימום רקטאלי יכולים להיגרם מגידול במעי הגס או בפי הטבעת? תודה ושבוע טוב. אלדד

אלדד שלום, טחורים או פיסורה אינם נגרמים על ידי גידול, אך דימום כן יכול לנבוע מגידול ברקטום או בפי הטבעת, ולא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו. לכן לכל מי שיש דימום ניכר, גם אם מוצאים אצלו טחורים או פיסורה, והוא בגיל מתאים (או שיש לו גורמי סיכון אחרים), אנו שולחים אותו לבדיקה של הרקטום והמעי הגס. אם הבדיקה תהיה תקינה תוכל לישון בשקט ולדעת שהדמם הוא רק מטחורים / פיסורה

ד.נ. בתשובתך מ-25.7 מה בדיוק התכוונת במונח "דימום ניכר"? האם כוונתך לכל דימום שהוא (למשל על נייר הטואלט) שניתן להבחין בו, או כוונתך לכמות הדימום (כמות רבה)? הבחנה זו בין משמעויות אלו חשובה לי להבנת תשובתך, ואודה על הבהרתך. אלדד

שלום דוקטור. רציתי לשאול 1-האם בעית התרוקנות איטית יכולה לגרום לסחרחורות?(אני לא רואה שחור אלא כאילו הולכת להתעלף) 2- האם בעיה זו יכולה לגרום לברזל , המוגלובין ופריטין נמוכים? 3- כאבים כרוניים מעל שנתיים בבטן התחתונה שמרגישים כמו כאב מחזור יכולים לנבע מבעיות מעיים? 4 -אני מרגישה המון פעמים בלילה שאני ישנה מעין "דום נשימה" כלומר הגוף מכריח אותי להתעורר כדי לקחת אויר. האם זה יכול לנבע מבעיות במעיים, בקיבה? 5- האם בדיקת זמן מעבר מעי גס יכולה לגלות דלקת כלשהיא במערכת העיכול? המון תודה לך.

אורית שלום, 1. בעיית התרוקנות לא גורמת לרוב לתחושת סחרחורת פרט לזמן מאמץ ניכר בעת נסיון התרוקנות בשירותים 2. בעיית התרוקנות לא גורמת לרוב להמוגלובין, ברזל ופריטין נמוכים 3. כאבי בטן כרוניים יכולים לנבוע מבעיות מעיים ודורשות בירור של המעי 4. תחושת "דום נשימה" אינה נגרמת מבעיות מעי אך יכולה להגרם מאיטום לא מספיק טוב של המעבר בין הקיבה לושט וחזרת תוכן קיבה לושט בעת שכיבה. 5. בדיקת זמן מעבר מעי גס בודקת את תפקוד המעי ומחפשת בעיה הנקראת קולוניק אינרשיה ("מעי עצל"" ואינה מיועדת לאבחן דלקת.

ד"ר זמורה אתה מקסים! עוד לא נתקלתי ברופא שנותן מידע בצורה כזו מפורטת ועוד על גבי האינטרנט! אתה עונה על כל מה ששואלים אותך לא פוסח ולא מתחמק! מאחלת לך המון טוב! תודה רבה!

יש לי טחורים בדרגה 3-4 (כרגע במצב של טחור טרומבוטי) רציתי לשאול מה דעתך על שיטת HAL דופלר? האם עובדת? האם ניתן לבצעו גם בהיריון?האם יש סיכון בטיפול זה?האם הטיפול יעלים את הטחורים?האם ממליץ על ד"ר שכטר?

מוניקה שלום, HAL DOPLER היא אחת ממגוון השיטות הקיימות לטיפול בטחורים פנימיים, ויכולה להועיל בהקלה על הסבל הנגרם מהטחורים בחולים המתאימים לפעולה זו. היא אינה מיועדת לטפל במצב הנוכחי ממנו את סובלת של טחורים חיצוניים עם קרישי דם, אולם סביר שקרישי דם אלו יספגו מאליהם בתוך מספר ימים. רוב הכירורגים המבצעים פעולה זו מבצעים אותה בכל זאת בחדר ניתוח בטשטוש ולעיתים בהרדמה קלה, מאחר שהיא לעיתים בכל זאת כרוכה באי נוחות שמידתה משתנה ממטופל למטופל. העת הריון יכול להיות שנשאף להמנע מהרדמה כללית במידת האפשר. אין פורום זה נוהג להמליץ על רופא זה או אחר. כעקרון מומלץ לבחור בכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג שמיומן במגוון שיטות הטיפול העדכניות בטחורים על מנת להתאים את הטיפול המיטבי. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב בעקבות סיבוב המעיים סביב עצמם עברה אימי ניתוח בו קיצרו לה חלק מהמעי הדק לטענת הרופאים זוהי בעיה קשה ואם לא היעתה מגיעה לניתוח תוך 24 שעות לא היה מה לעשות לטענתם הגיעה כשמצבה הוא על קצה קצה הרזרבות , חיזקו אותה ונותחה הניתוח עבר בהצלחה (לפני כ3 שבועות) מהניתוח יוצאים מורדמים כשמונשמים ע"י צינור בפה ומוזנים ע"י זונדה דרך האף התעוררה אך לטענת הרופאים חלשה מדי מכדי לשחררה ממכונת ההנשמה וע"כ ביצעו ניתוח נוסף ובו ההנשמה נעשית ע"י צינור ישירות לקנה דרך הצואר כיום היא צלולה לחלוטין , החלה לכתוב עם לורד על לוח מחיק ומדברת (עם השפתיים היות ועקב צינור ההנשמה אין קול) הבעיות: 1 חלשה מאד הגם שמתחזקת מעט 2 שלשול מזה מספר ימים הכוננה כעת להחליף את התזונה לתזונה המתעכלת טוב יותר ע"מ לא להפעיל את המעי (וכך לא יהיה שלשול) תזונה המתעכלת טוב כמובן טובה אך איננה פתרון לאורך זמן ומכאן שאלתי: האם תזונה עם סיבים סופחי מיים יכולה להועיל או דוקא להזיק? - סיבים אלו גורמים לפיחת מיים ו"מלאות" הצואה (להבדיל משלשול

אלפרד שלום, צר לי לשמוע על מחלתך הקשה של אימך, אך מסיפורך נשמע שהיא מקבלת טיפול טוב ומיומן, ומצבה משתפר בהדרגה. לצערי איני יכול לתת יעוץ פרטני לגבי סוג התזונה לו זקוקה אמך, מאחר שאיני מעורה בכל פרטי המקרה, כגון כמה מעי נכרת וכמה נשאר, ועוד פרטים רבים הידועים בוודאי לרופאים המטפלים. המלצתי היא לסמוך על הדרכתם והמלצתם בנושא זה. החלמה מהירה.

והנה היא שוב: "גולשים יקרים: ד"ר עודד זמורה יעדר מתאריך 04.07.08 ועד לתאריך 20.07.08. עם הגולשים הסליחה"

שלום רב! אבי אחרי ניתוח הוצאת גוש ברקטום. כמו כן יש לו סטומה זמנית. אבי כבר 3 שבועות אחרי הניתוח, ומתלונן על ריר שיוצא לו מהרקטום. מה דבר זה מעיד? תודה רבה

נעמה שלום, הפרשה רירית בכמות לא רבה דרך פי הטבעת לאחר ניתוח לכריתת רקטום עם שחזור וסטומה זמנית היא נורמאלית, שכן רירית המעי שבאמצעותה שוחזר הרקטום מפרישה ריר על בסיס קבוע, עם כשלא עוברת דרכה יציאה, וריר זה יכול להיות מופרש מדי פעם דרך פי הטבעת.

ד"ר זמורה הנכבד ברוך שובך הביתה, בתשובתך בנדון מ-22.6 כתבת בסופה: "בעיקר משום שצריכת קונסיל...ירקות ופירות על עוד היציאות רכות." ברור שנפלה כאן טעות דפוס (או טעות טכנית כלשהיא) שאינה מאפשרת להבין את דבריך. למה התכוונת? אודה על הבהרתך. ליאור

ליאור שלום, התנצלותי על הטעות הטכנית. מקוה שבזמן שביליתי את חופשתי כבר החלמת. כוונתי היתה שניתן לצרוך סיבים בצורת שיבולת שועל ופירות וירקות במקום קונסיל כל עוד זה מצליח לשמור על יציאות רכות.

שלום, אני סובלת מבעיית טחורים הרבה זמן. עברתי לפני חודש קשירה של טחור, סבלתי מכאבים חזקים יום אחד ואז זה עבר. לפני 4 ימים עברתי קשירה נוספת ומאז 4 ימים אני סובלת מכאבים ועם משכחי כאבים , רציתי לדעת האם זה נורמלי שכל כך הרבה זמן כואב לי, בניגוד לפעם הקודמת שכאב לי רק יום, האם יכול להיות שהכאב זה בכלל טחורים אחרים שכואבים למרות שהכאב התחיל מאז הקשירה, ואם מצב זה נורמלי כמה זמן זה יכול להימשך שלפחות אני עדיין שזה נורמלי ואין סיבה לדאגה. אני לא יודעת אם זה משנה , אבל בפעם הזאת שעשיתי קשירה אמרתי לרופא שאני רוצה לגמור עם זה כמה שיותר מהר ועם אפשר לעשות בעוד שבוע, והוא אמר לי שלא כדי כי זה יהיה מאוד כואב ואמר לי לבוא אליו עוד שלושה חודשים לביקורת, אשמח לשמוע תגובה כי אני ממש סובלת מכאבים. תודה

קרן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אני מקווה שבינתיים חל שיפור בכאבים. בהחלט סביר שהכאב שאת חשה נובע מקשירת הטחורים. כאב לאחר קשירה יכול להמשך יום אחד או פחות, ויכול להמשך גם מספר ימים (אפילו עד שבועיים). אם הכאב לא יחלוף בימים הקרובים מומלץ לפנות לרופא המבצע לבדיקה. ההחלטה אם לבצע קשירה אחת או יותר בו זמנית תלויה במידה רבה במדיניותו של הרופא המבצע, ובהערכה שלו את מצבך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

השבוע גיליתי במקרה על ידי מישוש שיצא לי גוש קטן וקשה במפסעה בחלק הפנימי שלה.זה לא כואב לי.אני די לחוץ מהנושא. אשמח מאד לקבל עצה ממך מה לעשות? למי לפנות ?מה הדבר אומר.... בתודה מראש

בובו שלום, גוש מפשעתי כפי שאתה מתאר יכול להגרם ממגוון סיבות, כולל בקע מפשעתי, בלוטת לימפה מוגדלת, ועוד. מומלץ לפנות לכירורג כללי לבדיקה והכוונת הטיפול.

דר נכבד ההופניתי על ידי פרוקטולוג לניתוח פיסורה יותר נכון הובחן סדק על ידי בלון בבית חולים באשפוז יום האם הניתוח על ידי בלון אפקטיבי אני סובל מזה זמן רב הפיסורה ניסיתי את כל התכשירים האפשריים שום דבר לא עוזר להקלת הכאבים סיפור נוראי מהתחת לתשובתך אודה רייך אילן

אילן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. טיפול בפיסורה על ידי הרחבת פי הטבעת על ידי בלון הוא טיפול אפשרי, ויעילותו כנראה דומה לזו של ניתוח לחיתוך שריר הסוגר הפנימי שסביב פי הטבעת, שהוא הניתוח המקובל ביותר בעולם לטיפול בפיסורה. מטרת הניפוח על ידי הבלון היא ליצור הרחבה של שריר הסוגר הפנימי, שהוא השריר הטבעתי הפנימי ביותר סביב פי הטבעת, שהתכוותצות כרונית שלו לא מאפשרת לפיסורה להתכווץ היטב. בעת הרחבה על ידי בלון נוצרים קרעים קטנים בשריר, המאפשרים את התרחבותו. ידוע לי שישנם כירורגים בארץ המבצעים פעולה זו עם תוצאות טובות. אישית, אני בד"כ מעדיף ניתוח לחיתוך השריר, שהיא כאמור השיטה הניתוחית המקובלת ברוב העולם. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

בתקופה האחרונה הופיעו אצלי מספר פעמים מורסות מוגלתיות באזור הואגינה, כאבי בטן , ודימומים מהרחם (לא מפי הטבעת). היו לי תחושות של רצון להקיא. וחולשה . האם אלה הם סימנים של בעיה במעי???? דחוף מאד. לא היו לי (עד כמה ששמתי לב) צואה דמית בכלל. נבדקתי גניקולוגית בימים האחרונים , כי היה לי גם IUD . ונמצא הכל תקין מבחינה גניקולוגית. הבנתי כי ייתכן שיש לי בעיה במעי. רק מה שאני לא מבינה, איך מתקשר מורסות מוגלתיות בואגינה לדלקות במעי???. אנא , דחוף.

קורין שלום, מחלות דלקתיות של המעי כגון מחלת קרוהן יכולות לעיתים להתבטא גם באבצסים באיזור שסביב פי הטבעת, כולל הנרתיק, ולכאבי בטן כפי שאת מתארת. הבירור למחלות מעי דלקתיות כולל קולונוסקופיה הבודקת את המעי הגס והמעי הדק הסופי, והדמיה נוספת כלשהי המדגימה את המעי הדק, כגון צילום מעי דק או CT מכוון למעי הדק. חשוב להשלים את הבירור ולהגיע לאבחנה, שכן אם אכן מדובר במחלת מעי דלקתית, טיפול הולם יכול להקל על סבלך. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג להשלמת הבירור.

כבר מספר שנים אני סובל מגרד וגירוי בפי הטבעת שגורם לי לגרד עד פציעה ממש,פציעה שמחמירה ונפתחת שוב ושוב בהטלת צואה.בזמן האחרון המצב מחמיר עד בלתי נסבל ואני מגרד גם מתוך שינה ומתעורר מכאב.אני מתבייש לפנות לרופא.אשמח לקבל את עצתך.בתודה מראש.

טל שלום, העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לך היא להתגבר על מחסום הבושה, שמובן וברור, ולגשת בכל זאת לבדיקה אצל רופא המומחה לתחום זה (למשל כירורג קולורקטאלי) לבדיקה והכוונת הטיפול. בכל זאת, מדובר בחלק חשוב באיכות חייך, ושיחה של בעיות באיזור פי הטבעת ובדיקת איזור זה היא חלק מהמקצוע שלנו. התגברות על מחסום הבושה היא השלב הראשון בטיפול. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת

שלום רב, אני עברתי ניתוח להסרת 19 ס"מ של הסיגמה בעקבות 3 ארועי דיברטיקוליטיס. את הניתוח עשיתי ב20למאי השנה. ועדיין לא חזרתי לעצמי: יש לי עצירות, כאבים בבטן ועדיין אני לא יודעת מה לאכול. יש כאלה שאומרים לאכול רק סיבים ויש כאלו שאומרים בדיוק ההפך. אולי תשפוך קצת אור על הדברים? תודה רבה נתי

נתי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. כעקרון חדשיים לאחר ניתוח אין לך הגבלה בסוגי המזון ואתה יכול לאכול כרצונך, ובוודאי אין סיבה לשמור על דיאטה עניה בסיבים. אם אתה סובל מעצירות ויציאות לא סדירות, מומלץ כן להקפיד על כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה. אם עדיין אין הטבה מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לוודא שאין כל בעיה הקשורה בניתוח שגורמת לתלונות אלו. החלמה מהירה.

לפני 7 חודשים עברתי ניתוח פיסורה פתאום היום לאחר עצירות קלה ירד לי דם , האם זה אומר שהפיסורה חזרה כי אני מודאגת ?

מיכל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. דמם טיפתי חד פעמי ללא כאב לא נשמע לי מדאיד במיוחד, אך מומלץ מאד להשתדל להמנע מעצירות ולהקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך. אם התלונה נמשכת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

שלום רב, אני חיילת בת 20 שסובלת מזה כ-7 חודשים מכאבים נוראיים בעת יציאה כבר פניתי לרופאת היחידה שלי כשלוש פעמים בשל כך וללא כל בדיקה מצידה היא הביאה לי רק מרשם למשחה שעזרה למשך זמן מסויים והדבר חזר לאחר מספר שבועות. אני כבר אובדת עצות, אני מרגישה שהצבא לא נותן לי את המענה הראויי לכאבים האלה!! לאחר רוב היציאות אני בקושי מצליחה ללכת מרוב שכואב לי באזור מה עליי לעשות???

לחיילת שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אין שום ספק שבשביל לטפל היטב בתלונות כפי שאת מתארת יש להבדק על ידי רופא, ועדיף מומחה בתחום זה. אנא בקשי הפניה למרפאה פרוקטולוגית / כירורגיה קולורקטאלית לבירור והכוונת הטיפול.

תודה על התשובה! סוף כל סוף קיבלתי את ההפנייה המיועדת לכירורג בגסטרואולוגיה-פרוקטולוגיה

שלום! אני סובלת מפיסורה שיצאה לי אחרי הלידה לפני 7 חודשים. טופלתי בניפדיפין אך ללא שיפור, השלב השני היה ניתוח עם חתך בפי הטבעת לפני 3 חודשים. הפיסורה חזרה לפני שבועיים ולאחר בדיקה והמלצת רופא התחלתי שוב למרוח נפדיפין, להחדיר קצף שנקרם פרוקטופואם ולשתות קונסיל לריכוך הצואה. אך עדיין אין שיפור. שאלתי היא מה עוד אפשר לעשות אם אני אחרי ניתוח ונפדיפין. כואב לי נורא אני לא יכולה להיכנס לשירותים. אודה לך אם תפנה אותי לטיפול אחר.

רויטל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. צר לי לשמוע על חזרת הפיסורה. כעקרון הטיפול בפיסורה חוזרת אינו שונה בהרבה מהטיפול בפיסורה ראשונית, ויכול לכלול טיפול במשחת ניפדיפין, יכול לכלול הזרקת בוטוקס לשיתוק השריר הטבעתי הפנימי ביותר סביב פי הטבעת, ויכול לכלול ניתוח נוסף. אם דנים על ניתוח, חשוב לדעת באיזו טכניקה נותחת בפעם הראשונה, שכן יתכן שזה ישפיע על בחירת הפעולה הכירורגית הנכונה בהמשך. ריכוך יציאות הוא קריטי בכל שלב של הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב כאשר שתיתי ורמוקס הגירודים בפי הטבעת היו חזקים מאוד עד שלא יכולתי לשבת האם יש טיפול ביתי חוץ מכדורי ורמוקס לטיפול בגרד בפי הטבעת?

ראי תשובתי לשאלה הקודמת.

שלום רב רציתי לשאול האם שמן שנמצא במאכלים מגוונים אותם אני אוכלת יכול לגרום לגירוד? ומה הפתרון לכך תודה רבה!

הלנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. שמן אינו נחשב אחד המאכלים הגורמים לרוב לגירוד, אבל אם מנסיונך את חושדת שאצלך יש קשר בין שמן לגירוד, ניתן לנסות להמנע באדיקות ממאכלים עם שמן למשך כשבועיים, ולראות אם יש שינוי ניכר. מעט מידע כללי על גרד אנאלי: גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבירור והכוונת הטיפול.

שלום, לאחרונה אני נתקל בכאבים עזים ברקטום לאחר מתן צואה המלווים בדימום קל, אינני חש בכאבים במהלך היציאה אלא רק לאחר מכן. מהי הבעיה?

שוקי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. הכאבים שאתה מתאר יכולים להחשיד לפיסורה בפי הטבעת (ראה מידע מצורף), למרות שישנם מצבים נוספים כגון טחורים טרומבוטיים ועוד היכולים לגרום לכאבים דומים. העצה היחידה שאני יכול לתת לך ללא בדיקה היא להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. אם הסבל נמשך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

היום כשהפנתי הבטתי לעבר האסלה וראיתי שמטפטף ממני נוזל לבן מפי הטבעת. מה זה חכול להיות? האם אני צריכה להיבדק? תודה.

בעקרון לא נשמע לי ממצא מדאיג אולם אם זה נמשך ואת לא רגועה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

ד.נ. ב-23.6 הופנתה אליך שאלה בפורום זה לצורך בירור טעות טכנית שנפלה בתשובתך בנדון, אשר בעקבותיה תשובתך פורסמה באופן משובש המקשה מאוד על הבנת כוונתך. אנא הבהר כוונתך. תודה ושבת שלום. ל.

לצערי איני רואה שאלה קודמת מהשם ל. מהתאריך שציינת ואיני יודע למה את מתכוונת. הפורום יסגר מהערב לשבועיים עקב נסיעה לחו"ל ועימך הסליחה.

אני בת 52, יש לי מעי רגיז, וכניראה פיסורה, היות וכל פעם אחרי עצירות יש לי כאב כמו סריטה ודם מועט. לאחרונה היה לי קושי ביציאה ולחצתי מאוד, ואחרי דקה היתחילו לי כאבים שהיתגברו כל כך עד שקיבלתי זיעה קרה ורצון לעילפון, מין לחץ ברקטום וברחם יחד.... הכאב היה למשך שעות, היגעתי לרופא כללי שחשדה שטחורים פנימיים, מבלי לבצע בדיקה ממש. קיבלתי נירות והומלץ לי תכשיר של סיבים תזונתיים, למרבה הפלא, בבוקר לאחר יציאה נוספת בקטנה, נעלמו לי הכאבים החמורים מייד הירגשתי הקלה מיידית, והדבר מאוד תמוהה.היציאה הזאת שהייתה מועטה ביותר, העלימו את הכאב, האם זה באמת פיסורה? או טחורים פנימיים? עכשיו אני ממש בחרדה לעשות יציאה ואני מבקשת עזרה.

טלי שלום, איני יודע בוודאות ממה נגרם הכאב ממנו סבלת, אך פיסורה היא בהחלט אפשרות, ולעיתים הגוף מרפא פיסורות אלו בהצלחה. מומלץ לרכך את היציאות כך שיהיו ללא מאמץ באמצעות כלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום שניתן לרכוש בבתי מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. לא מומלץ להתאפק. אם הכאב יחזור כדאי לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, גירד לי בישבן במשך כמה שעות ולכן הסקתי שזה נובע מחוסר ניקיון בפי הטבעת ולכן לקחתי חתיכת נייר-לח והחדרתי אותה עם האצבע לתוך הישבן כ5 סנטימטרים לבפנים. הנייר-לח לא החליק לבפנים אלא הייתי צריך להשתמש במעט כח, וכשהוצאתי את הנייר היו עליו סימנים של דם (נקי,אדום) וצואה, לכן הסקתי שהפצע נגרם כתוצאה מהנייר או מהציפורן שלי. האם יש סיבה לדאגה? האם יש משהו שעליי לעשות? אני לחוץ מאוד ולא יודע למה זה יכול להתפתח הרי יש צואה באזור שממנו דיממתי וזה יכול לגרום לזיהום. אני פוחד

אליהו שלום, לא להלחץ. דימומים באיזור פי הטבעת, גם אם נובעים מפצע באיזור זה, לא גורמים כמעט אף פעם לזיהום כללי, למרות שיש צואה שעוברת באיזור זה.

שלום דוקטור זמורה, שמי מינה ואני בת 60 ,לפני כחמישה חודשים עברתי ניתוח במעי הדק(כריתת 10 ס"מ מהמעי) בשל פוליפ שפירי, במהלך הניתוח התגלו גם אבנים בכיס המרה ולכן עברתי כריתת כיס מרה(יש לציין כי הניתוח היה לפרסקופיה ופתיחת בטן מעל הטבור). מאז הניתוח אני סובלת מכאבים חזקים בבטן התחתונה בצד ימין ,האזור בו עברתי את הניתוח, כמו כן סובלת מעצירות קשה מאוד שבעקבותיה יש גם טחורים כואבים ומדממים (חשוב שאציין כי באופן קבוע יש לי התכווצויות במעיים וקשיות). האם הגיוני שהכאב נמשך חמישה חודשים אחרי הניתוח?מהו זמן ההחלמה הנורמאלי שבו מפסיקים הכאבים? מה המלצותייך לגבי פתרון לבעיית העצירות והטחורים? אשמח לקבל ייעוץ מקצועי לפתרון הבעיה. תודה מראש, מינה

מינה שלום, פורום זה מיועד למתן מידע רפואי כללי ואין ביכולתנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לתת יעוץ פרטני באינטרנט. כעקרון, לא שכיח לסבול מכאבי בטן עזים ומעצירות ניכרת 5 חדשים לאחר הניתוח. מומלץ לפנות לבדיקה לכירורג המטפל / מרפאת המחלקה המנתחת על מנת לוודא שאין סיבוך כלשהו של הניתוח כמו היצרות בהשקה (החיבור בין חלקי המעי) לדוגמא. אם הכל תקין, מומלץ לטפל בעצירות בכלכלה עשירה בסיבים תזונתיים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה.

ד"ר זמורה תוכל בבקשה לכתב לי איך נקראת הבדיקה של הקפסולה עם הסימנים בעברית ובאנגלית? אני פשוט רוצה לקרא על זה:) היכן אתה מקבל? והאם אתה עובד עם קופת חולים מכבי? תודה לך ד"ר!

הבדיקה נקראת בעברית זמן מעבר מעי גס ובאנגלית colonic transit time. ישנם מקומות בהם הבדיקה נקראת צילום עם Sitz markers, אך מונח זה פחות נפוץ. איני עובד עם מכבי, וניתן להקליק על תמונתי לקבל את כל המידע הרלונטי.

תודה רבה לך ד"ר זמורה! האם הבדיקה של זמן מעבר מעי גס לא מסוכן לבחורה בגילי?( בת 31) כי כפי שהבנתי זה בעצם לעבור שבוע שלם של קרינות רנטגן!

אני אילנה בת 33 וסובלת מידי יום מגירודים חמורים באזור פי הטבעת במשך כל היום. האם הסיבה היא מאכילה של משקאות שמכילים קפאין. והאם התרופה הממומלצת ורמוקס תוכל לעזור לי בבעיה זו. ניסתי מריחת שמן זית ושום אך שום דבר לא עזר והאם יש סיבות נוספות שמהם גירוד זה נגרם לי. אשמח אם תוכל לעהות בהקדם על שאולותי. תודה!

אילנה שלום, ורמוקס מיועד לטיפול בנגעים הנגרמים על ידי וירוס, ואין למרוח תכשיר זה "סתם" ללא אבחנה ברורה שאת סובלת מנגעים מסוג זה. גרד סביב אזור פי הטבעת הינו תופעה שכיחה, ויכולה להיות מורגשת יותר בלילה או לאחר יציאה. לעיתים נוצר דחף מתמיד ובלתי נשלט לגרד, הפוגע קשות באיכות החיים ויכול לפגוע בעור סביב פי הטבעת. גרד אנאלי יכול להיגרם ממספר גורמים, ולעיתים הוא קורה ללא סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה. אחת הסיבות יכולה להיות ניקוי יתר של אזור פי הטבעת, או לחות סביב פי הטבעת כתוצאה מהזעה מוגברת. במקרים של קושי בשליטה בסוגר פי הטבעת, דליפה של צואה הינה סיבה נוספת. בחלק מהאנשים צואה רכה או מגרה יכולה להיגרם עקב שתייה בכמות ניכרת. גרד יכול להיות קשור גם לשתיית אלכוהול ובעיקר בירה, חלב, מיץ הדרים, ומשקאות המכילים קופאין כמו: קפה,תה וקולה, ומאכלים כמו שוקולד, פירות, עגבניות ופופקורן. סיבות אחרות והרבה פחות שכיחות לגרד סביב פי הטבעת כוללות תולעים, פסוריאזיס, אקזמה, טחורים, פיסורה אנאלית, זיהומים ואלרגיות. כאמור די נדיר שטחורים פנימיים מתבטאים העיקר בגרד, וזה יכול לקרות בעיקר אם בעקבות הטחורים יש דליפה של נוזל באיזור פי הטבעת. קנדידה בנרתיק יכולה לעיתים לגרום לפריחה בעור סביב פי הטבעת ולהביא לגרד, אך גם זה אינו שכיח. חשוב להיבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה לבעיות אלו, כדי לנסות והבדיל בין סיבות שונות אלו, שהטיפול בהן לעיתים שונה. במקרים בהם לא נמצאת סיבה ספציפית לגרד, הטיפול כולל בעיקרו אמצעים לשמירה על עור פי הטבעת, והמנעות ממאכלים ומשקאות שיכולים להגביר גרד שהוזכרו למעלה. בין האמצעים המקומיים: להימנע מטראומה נוספת לאזור הנגוע: לא להשתמש בסבון מכל סוג שהוא, לא לשפשף את האזור, להשתמש במגבונים לחים לנגב ובנגיעות, להשתדל לא לגרד. גרוד גורם לנזק נוסף שמחמיר את הגרד. להימנע מלחות באזור האנאלי: בגדים תחתונים מכותנה, להימנע משמוש באבקות מבושמות להשתמש רק במשחות הניתנות ע"י הרופא המטפל, או במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. מומלץ להמנע ממשחות המכילות סטרואידים. להימנע משתייה מוגברת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבירור והכוונת הטיפול.

ואני תמיד חשבתי שורמוקס - Vermox זו תרופה נגד תולעים. הייתכן שהתכוונת לזובירקס - Zovirax? אני יודע שגרד אנלי, בעיקר בילדים דוקא יכול להיגרם ע"י תולעים.

ד"ר זמורה שלום אבי עבר ניתוח להוצאת גוש ברקטום דרך הבטן. במהלך הניתוח התבצעו כמה בדיקות כמו בדיקת הקיבה. 1. לשם מה מתבצעת בדיקה בקיבה בזמן ניתוח של הרקטום? 2. לאבי יש גיהוקים אחרי הניתוח מה עושים? תודה רבה על סבלנותך

ענמה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקווה שבינתיים הגיהוקים חלפו. במהלך הניתוח סוקרים את חלל הבטן לוודא שאין פיזור מטסטטי של הגידול. איני מכיר את פרטי הניתוח של אביך, אולם יתכן שזו היתה הכוונה במידע שנמסר לכם. אנא בררו אצל הרופא המנתח.

שלום רציתי לדעת האם זה אפשרי שאדם יסבול ממעי רגיש וממחלת קרוהן ביחד?האם ניתן לראות דלקות מעיים בבדיקה צלום מעיים דקים וושט קיבה? האם ניתן לאבחן דלקת מעיים בגסטרוסקופיה? איך יתכן שבדיקת קולונסקופיה תקינה בעין וכאשר לוקחים ביופסיה מראה דלקת קלה? האם דלקת קלה מסוכנת וצריכה טיפול בפנטסה? תודה וסליחה על כל השאלות

דליה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בהחלט יכול להיות מישהו שיש לו גם מעי רגיש וגם מחלת קרוהן, למרות שפעמים רבות כשאין עדיין אבחנה של מחלת קרוהן משייכים את הסימפטומים למעי רגיש וכשמוכחת מחלת קרוהן מבינים שמקורם במחלה זו. אבחנה של מחלת קרוהן דורשת לרוב הדמיה כלשהיא של המעי הדק, למשל צילום מעיים דקים או CT אנטרוגרפי, ובדיקה של הקולון. גסטרוסקופיה יכולה רק להראות מעורבות מחלה בקיבה שהיא פחות שכיחה. דלקת בביוספיה של המעי הגס במישהו שמאובחן הכרוהן די מצדיקה טיפול בפנטאסה. אם אין אבחנה של מחלת קרוהן, התשובה אינה פשוטה ומצריכה ידיעה של כל החומר הרפואי הרלונטי לך.

בת 27, חודש אחרי לידה ראשונה בניתוח קיסרי דחוף. כבר שבוע וחצי עם פיסורה, החלפתי כבר כמה משחות עד שרופאת המשפחה נתנה לי משחה משולבת (ניפדיפין 0.2% ועוד משהו שאני לא ממש מצליחה לקרוא - 30 מ"ג ?)המשחה אכן הקלה עליי, ברוך השם, ואני עושה הרבה שטיפות ואמבטיות..... לפי מה שאני קוראת בפורום הטיפול המומלץ קודם כל הוא שמרני.... משום מה אתמול כשהייתי אצל הפרוקטולוג הוא הציע לעשות לי זריקה (ולא הסכמתי) ואם זה לא יעבור לי אז יצטרכו לנתח. בסוף הוא נתן לי מרשם ל"קצף" ואני ביקשתי מרשם נוסף למשחה הנוכחית בה אני משתמשת על מנת ששכשהיא תיגמר.... 1) למה הוא קפץ כ"כ מהר לזריקה/ ניתוח למרות שאמרתי שיש שינוי ושיפור? 2)כיוון שאני מניקה , האם ה"קצף" הזה מומלץ? הבנתי שיש בו סטירואידים? 3)על איזה טיפול היית ממליץ לי?

אורטל שלום, פיסורה היא בעיה של איכות חיים ולא בעיה מסוכנת, ולכן את צריכה להחליט איזה טיפול את רוצה לעשות בכדי לשפר את איכות חייך. אם טיפול בריכוך יציאות וניפדיפין שיפר מספיק את איכות החיים, איני רואה סיבה מדוע לא להמשיך אותו. בכל מקרה, איני נוהג לטפל בפיסורה בחוקני קצף סטרואידים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

בס"ד היי ד"ר זמורה, רציתי לומר לך כבר מזמן תודה רבה רבה רבה על שזירזת אותי להתחיל עם הביופדבק, כשאמרת לי שזה חשוב לעשות את זה לפני ניתוח (עוד לא התחלתי כי התורים ארוכים כמעט בכל מקום.... באסה), אז תודה לך מאוד. יש לי בעיה של פובורקטליס שמכווץ ולא מרפה בזמן יציאה. האם בכריתה שלמה של המעי הגס השריר הזה לא יהיה קיים יותר ואז הוא, מן הסתם, גם לא יפריע יותר? באופן כללי, אם יש בעיות ברצפת האגן, כמו: רקטוצלה קטנטנה (שאומרים שאין מה לעשות איתה כי היא קטנה מדי), פרולפס קטנטן (כנ"ל, אין מה לעשות), פובו' - כמו שציינתי לעיל וזוית אנורקטלית שנסגרת בזמן מאמץ. הדפקוגרפיה הראתה ש"למרות כל הנ"ל ההתרוקנות טובה". הדפקוגרפיה הייתה ב- 12/07 ובאותה תקופה באמת לא הרגשתי בעיות משמעותיות בהתרוקנות (של הרקטום ספציפית, כלומר ברגע שזה היה מגיע לרקטום לא הייתי מרגישה שלרקטום יש בעיה להתפנות), אבל מאז אני מרגישה יותר ויותר שיש החמרה ביכולת להתרוקן, כי אני יותר ויותר צריכה להתאמץ (אפילו שהצואה נוזלית) וככל שאני מתאמצת יותר, יש יותר ריר לבן (סליחה), מה שמעיד על פרולפס, נכון?, כמו כן הרבה פעמים כשאני לוקחת משלשלים שעוזרים עדיין, אני מרגישה שיש מה להוציא, אבל רק במצב שאני מקופלת (עם הראש בין הבירכיים) אז אני מצליחה להשיג איזושהי תוצאה (אבל כמובן, רק עם מאמץ רב מאווווווד), ואם אני נשארת לשבת ישר, אני מרגישה שכאילו יש ממש מחסום שלא נותן לזה לעבור - מתסככככל מאוד. לא בכל פעם של יציאה זה ככה, אבל אולי ב- 70% מהפעמים זה ככה. אז שאלתי היא האם בכריתה שלמה שיוציאו גם את הרקטום, או לפחות את רוב הרקטום, אז כל הבעיות האלה לא יהיו קיימות יותר, כי פשוט יוציאו אותן משם? אולי הביופידבק יעזור לשפר את הבעיות הללו, אבל אם הוא לא יעזור, אז כדאי לעשות כריתה שלמה? ב"ה שיש לנו אותך (-:}

הודיה שלום, הטיפול בכירורגי באינרשיה כולל כריתה תת שלימה של המעי הגס ללא כריתת הרקטום וללא נוגעים בפובורקטאליס, ולכן חשוב מאד לטפל בבעיה זו (למשל בביופידבק) לפני הניתוח.לרוב איננו מציעים כריתה שלימה הכוללת את הרקטום לקולוניק אינרשיה, ולניתוח זה משמעות לא פשוטה מבחינת איכות החיים לאחריו.

שלום רב , אובחן אצלי טחור חיצוני קדמי גדול. האם רלוונטי טיפול שמרני ( תזונה , משחות אמבטיות) או שזה ברור שזה יגמר בניתוח . ואם ניתוח האם יש כמה אופציות ניתוחיות או ששלב 4 זה תמיד יגמר בכריתה המסורתית? תודה רבה

ענת שלום, טחורים הם לרוב בעיה של איכות חיים ולא בעיה מסכנת חיים ולכן אופי הטיפול נקבע במידה רבה מהשאלה כמה את סובלת סובייקטיבית ומה את רוצה לעשות בכדי לשפר את איכות חייך במובן זה. ישנם אנשים עם טחורים דרגה 4 שטיפולים ניתוחיים כגון PPH ו HAL יכולים להתאים להם ויש הזקוקים לכריתה "מסורתית", וניתן לייעץ לך מה מהאפשרויות יכול להתאים לך רק לאחר בדיקה.