פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום במהלך לידה נעשה לאישתי קרע בסוגר . לאחר הלידה הוכנסה לניתוח תפירה . קיום כ10 ימים לאחר הניתוח סובלת מכאבים בערב בעיקר לפני ואחרי פעולת מעייים . משתמשת בשמן פראפין , פסיליום , מעונין לדעת אם : 1. הגיוני המצב וכמה זמן נמשך או שצריך להגיע לבדיקה ? 2. האם קיים תרופת הרגעה ספצפית לבעיה זו להקלה ..? ( מלבד אופטלגין ) 3. אם מותר לחמם את המקום ?

משה שלום, ראשית, שיהיה לכם במזל טוב. נשמע לי סביר שיש עדיין כאב מסויים אחרי יציאה אולם אם אין שיפור הדרגתי או שיש החמרה יש לפנות לבדיקה. מותר לקחת כל סוג משכך כאבים שמותר בהנקה (אם היא מניקה), ואין בעיה לחמם את המקום.

אני מחלים מפיסורה לאחר טיפול בוטוקס (הרופא אמר שהפיסורה הכרונית נסגרה, נותרה שריטה אקוטית קטנה מאוד), אני מנסה מאוד להקפיד על יציאות רכות. רציתי לדעת האם בשר ידוע כגורם ליציאות קשות. אשמח לדעת ספציפית בנוגע לבשר בקר, בשר כבש ובשר חזיר. תודה אדם.

אדם שלום, כעקרון אין מניעה לאכול שום סוג של בשר כל עוד אתה מקפיד מאד על ריכוך יציאות באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) ושתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום). ניתן ולדעתי מאד מומלץ בתקופת ההחלמה מהפיסורה גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין או אגיולקס.

אני מחלים מפיסורה לאחר טיפול בוטוקס (הרופא אמר שהפיסורה הכרונית נסגרה, נותרה שריטה אקוטית קטנה מאוד), אני מנסה מאוד להקפיד על יציאות רכות. רציתי לדעת האם בשר ידוע כגורם ליציאות קשות. אשמח לדעת ספציפית בנוגע לבשר בקר, בשר כבש ובשר חזיר. תודה אדם.

.

אני סובל מספר שנים מטחורים חיצוניים ולאחר כל יציאה אני סובל מספר שעות עד לחזרה לנורמליות. מסיבות שונות נמנעתי עד כה לעבור קשירה מסורתית עד ששמעתי על שיטת דופלר. שאלותיי הם: מהי עלות הטיפול הזאת? האם ניתן לבצעה דרך קופת חולים? היכן ניתן לטפל בשיטה זו? בתודה אבי

אבי שלום, HAL דופלר היא אחת ממגוון השיטות לטיפול בטחורים, והיא כנראה טובה לחולים שמתאימים לפעולה זו. אין מדובר בהסרת הטחורים אלא בפעולה כירורגית בה מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (מרבית הכירורגים מבצעים אותו בכל זאת בטשטוש במסגרת בית חולים כלשהו, בין אם ציבורי או פרטי), וכשבוחרים נכון את המטופלים המתאימים, במקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים, למרות שהטחורים אינם נעלמים לגמרי. הטיפול מבוצע על ידי מספר כירורגים קולורקטאלים בארץ. איני יודע אם ניתן לבצעה דרך קופות החולים מאחר שאישית איני עובד עם הקופות. רוב פעולות ה HAL מבוצעות במסגרת הפרטית, ואז עלות הפעולה כוללת את עלות המכשיר (כ 300 יורו), שכר המנתח, ועלות בית החולים הפרטי, איני יודע אם יש בתי חולים ציבוריים בהם הפעולה מבוצעת. אצלנו בתל השומר אנו לא מצליחים בינתיים להכניסה עקב עלותה. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש יחסית והוסבר בתחילת תשובה זו. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום לפי אילו קריטריונים ומי בוחר את המטופלים להתאמה לניתוח בשיטת ניתוח עם סטייפלר שנקרא PPH ? האם השיטה כלולה בסל הבריאות או רק בשוק הפרטי?

לרופא שלום, בחודשים האחרונים אני סובל מיציאות רבות המלוות בבליטה של פי הטבעת (סימני צואה בתחתונים). לא הייתי מודאג עד לאחרונה בשל היסטוריה של מעי רגיז. לאחרונה, החלו להופיע כאבים בפי הטבעת, במפשעה וברגליים. נצפה גם דימום קל לאחר ניגוב (אולי טחורים). לאיזה סוג רופא עליי לפנות ומה כדאי לבדוק?, בברכה, אלון

אלון שלום התלונות שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות, ומומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור.

דוקטור שלום לפני כ 16 שנה עברתי ניתוח J-Pouch עקב קוליטיס (כל המוקוזה של הרקטום הופשלה) בגדול מרגיש בסדר גמור הייתה לי פאוציטיס חוזרת שהשתלטו עליה לפני 7 שנים על ידי רפאסאל (כדורים+נרות) מאז לא לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול בפאוציטיס כי לא היה צורך לפני כשש שנים עברתי אנדוסקופיה שהראתה דלקת קלה בגדול מרגיש טוב מאד למעט נפילות עקב אוכל חריף\הרבה ירקות וכ"ו , ואז מצליח לחזור לשש שבע יציאות תקינות בעזרת תזונה נכונה מדי פעם במהלך השנים בעיקר אחרי אוכל חריף הייתי רואה כתמי דם על נייר הטואלט עקב ניגוב אגריסיבי רופא הגסטרו אמר לי שכנראה יש לי טחור אבל אם הוא לא מציק לא כדאי לעשות כלום במהלך השבועיים האחרונים , אחרי נפילה קטנה שהייתה לי שהסתדרה , אני רואה שיש קצת דם באסלה ועל הנייר. הדימום מתרחש כמעט תמיד בסוף היציאה ואחרי מאמץ מרובה מצידי. אם אין מאמץ בסוף היציאה לא נראה דימום עשיתי בדיקה עצמונית: ניגבתי עם נייר טואלט ניגוב רגיל ולא ראיתי כתם דם אחרי זה ניגבתי עם נייר טואלט אחר , לחצתי במאמץ לדמות יציאה ורק אז נראה כתם דם אדום רופאת המשפחה מעריכה שמדובר בטחורים עקב התיאור שיש דם רק במקרה של מאמץ מרובה בסוף היציאה אשמח לשמוע לדעתך ובכל מקרה אני מועמד לעשות אנדוסקופיה בזמן הקרוב למעקב תודה איתן

אוסיף שבדיקות דם מקיפות מספטמבר תקינות לחלוטין (כולל שקיעת דם וספירת דם) הברזל היה קצת נמוך (52 אבל עדיין בטווח הנורמה ) ופריטין תקין לגמרי תודה איתן

איתן שלום, ראשית התנצלותי על שפספסתי את הודעתך. לא שכיח שסבל מטחורים מופיע לאחר כריתת כל המעי הגס עם מוקוזקטומי (הפשלת כל הרירית), שכן בניתוח כזה נכרת למעשה החלק העליון של הטחורים, וההשקה (החיבור בין הפאוץ' לפי הטבעת) יוצרת צלקת שמקשה על הווצרות טחורים. אבל יש כמובן אפשרות שאתה המקרה הלא שכיח שזה כן קרה. אם הדמם הוא מטחורים, אז הוא אינו מדאיג, והסיבה היחידה לטפל בו היא אם הוא מציק לאיכות החיים. מומלץ בכל זאת לעבור פאוצ'וסקופיה לוודא שהפאוץ' תקין.

דוקטור זמורה תודה רבה על תשובתך עשיתי בדיקונת קטנה בימים האחרונים לא התאמצתי בכלל במהלך היציאות והדימום נפסק כמעט לחלוטין אבדוק את הפאוץ בהקדם תודה איתן

שלום ד"ר זמורה, אני בן 28. מזה כחודשיים אני סובל מחתך שנמצא כסנטימטר מעל פי הטבעת. זהו חתך שטחי, באורך של כ-2 ס"מ. חתך זה מסרב להתרפא, אף שנראה כי אם היה, נאמר, על גב היד, היה נרפא במהרה. האיזור רגיש מאוד למגע, והחתך מדמם קלות לסירוגין. מהו החתך? מדוע אינו מגליד? האם יש קשר לשעות הרבות בהן אני "מבלה" בלימודיי בישיבה? בתודה, חגי.

חגי שלום, ראשית התנצלותי על שפספסתי את הודעתך מוקדם יותר. קשה לקבוע אבחנה מתיאור באינטרנט וללא בדיקה, והייתי ממליץ לך לגשת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

שלום, אני בת 17 ולא ספרתי כמה זמן אבל בערך חודש יותר או פחות יש לי כאבים בזמן היציאה אתמול ראיתי אפילו שירד לי דם, אני משערת לפי הקריאות שלי בנושא שזה טחורים. אני שיא המתפדחת ללכת לרופא (ועוד הבנתי שזה בדיקה פלשנית) אני גם לוקחת רוקטן, יכול להיות שזה תופעת לוואי חמורה של הכדורים? מה עליי לעשות? יש שם של כדור שאני יכולה לקנות בעצמי?! תודה מראש

את יכולה לרכך את היציאות עם כלכלה עשירה בסיבים ותוסף סיבים על בסיס פסיליום שאפשר לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם, ושתיה מרובה של לפחות 10-12 כוסות משקה ביום. אם אין הטבה מספקת מומלץ להתגבר על הפדיחה וללכת לרופא כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג

שלום אני חולת קרוהן אני מתעניינת לדעת האם כשיש חיבור בין המעי לשלפוחית השתן במה זה מתבטא? יש קצת צואה בשתן? או שגם יכול להיות שיוצא שתן מפי הטבעת ? תודה

התופעות השכיחות ביותר כשיש פיסטולה לשלפוחית השתן הן זיהומים בדרכי השתן, ומעבר של אויר בשתן, שיכול לגרום לשתן "עם קצף". לעיתים יותר רחוקות יש ממש מעבר של חלקיקי צואה קטנטנים השתן, או מעבר של שתן למעי (עלול להתבטא כשלשול וקשה להפריד זאת מסתם שלשול של קרוהן). בצילום CT ניתן פעמים רבות לראות אויר בשלפוחית השתן. פיסטולה לשלפוחית השתן היא לרוב אינדיקציה לניתוח, מאחר שלרוב אינה נסגרת לבד, וזיהומים חוזרים בדרכי השתן יכולים להיות מסוכנים. יש דווחים מעטים על סגירה של פיסטולות כאלה עם רמיקייד, אולם הנסיון שלנו לפחות עם זה לא היה מוצלח.

ד"ר זמורה שלום. קוראים לי ליאור, אני בן 22, ואני סובל ממחלת קרוהן. אני מטופל באיכילוב, ע"י ד"ר טולצ'ינסקי. בגלל המחלה שכרוכה ב יציאות רבות אני סובל מטחורים שבאים והולכים. אני מטפל בהם בעזרת משחה שנקרא פרוקטוגליבנול. הבעייה היא שאני סובל מתחושת שריפה בפי הטבעת אחרי כל יציאה, ואחר כך במשך זמן די ארוך. אני לא יודע למה. אולי זה חומצות קיבה, ואולי העור כבר שרוף לגמרי. התחושה הזו ממש לא נעימה, ויחד עם הסימפטומים האחרים של המחלה זה הופך אותי די מיואש לפעמים. כדי להקל על זה אני משתמש במגבונים לחים, עושה אמבטיות ישיבה, אבל זה לא עובר. חבר שלי המליץ לי על משחה שכתוב עליה A+D, שלרוב נותנים אותה לתינוקות נגד כוויות או פריחת חיתולים. יש לי כמה שאלות: 1. מותר לי להשתמש בה, גם בזמן שאני מורח משחה נגד טחורים, זה לא סותר איכשהו אחד את השני? יש לך המלצה למשחה, או טיפול, שיכול לגרום ליציאות שלי לשרוף פחות? 2. לא הייתה לי יציאה נורמלית כבר שנה וחצי. אני לא משלשל, וזה לא יציאה רגילה. זה משהו נוראי באמצע. (סליחה על התיאור, אבל אתה בטח רגיל..) מה שקורה שהצואה מאוד קטנה, ולפעמים גם מאוד קשה. אם היה לי דרך לחזור ליציאות נורמליות זה כבר היה משפר את איכות חיי בצורה שלא תאמן. מה עוד אני יכול לעשות? הדלקת שקטה, זה פשוט מין מצב קבוע כזה. אני כבר שותה שמן זית בבוקר, שותה הרבה מים, אבל אסור לי לאכול סיבים תזונתיים בגלל היצרות במעי. יש איזה דרך שאני יכול להפוך את היציאות שלי ליותר מלאות נפח, או יותר נורמליות? המון תודה מראש על הזמן, ועל העזרה. שנה טובה, ליאור.

ליאור שלום, ראשית, אתה בידיים טובות. טחורים אכן מהווים בעיה בחולי קרוהן, שפעמים רבות יש להם יציאות לא סדירות, הגורמות לסבל באיזור פי הטבעת. אנו מאד נזהרים מלבצע פעולות כירורגיות בפי הטבעת בחולי קרוהן, מאחר שלעיתים מחלת קרוהן מערבת את פי הטבעת, מקשה על ריפוי המקום, ויכולה כשלעצמה לגרום נזק נוסף לפי הטבעת. מומלץ לנסות "בכל מחיר" להסדיר את היציאות, כולל טיפול אגרסיבי במחלה הדלקתית כשהיא פעילה, וריכוך יציאות בעת הצורך למשל עם שמן פראפין. אפשר גם לנסות בזהירות כמויות קטנות של פגלקס ולעלות בהדרגה (ולאט) אם אין בעיות. לעיתים רחוקות כשיש סבל ניכר ואין מחלה פעילה באיזור פי הטבעת, אנו לוקחים בכל זאת סיכון מחושב ומטפלים בטחורים בפעולות כירורגיות מתונות, כגון קשירת טחורים או HAL. בעקרון משחות שמורחים לתינוקות כנגד תפרחת חיתולים (יש הרבה סוגים) טובות מאד נגד גרד, ואם זה עוזר אז כדאי להשתמש. אינו מפריע למשחות לטחורים.

דר' זמורה שלום, בשבוע האחרון מצאתי דם בצואה (גם מי האסלה היו אדומים) מס' פעמים. קבעתי מייד לכירורג שבדק וראה שזה לא טחורים ושלח אותי לרופא שישלח אותי לקולונוסקופיה.... תהליך מתיש. אני לא מצליחה לישון, קראתי ומצאתי שאני מועמדת לא רעה לסרטן-המעי הגס ח"ח, למרות שאין לי במשפחה סרטן המעי הגס אבל כן יש לי: אחות שנפטרה מסרטן הכבד-לימפה ועוד... אבא שניפטר בגיל 75 מסרטן העצמות. אני שמנה ומעשנת. מה שכן, אין לי כאבים ביציאות או בבטן בכלל. עכשיו השאלות: - האם זה נראה בטוח סרטן המעי הגס או שיש עוד אפשרויות. - האם ניתן ל"קצר" תורים לקולונוסקופיה באיזושהיא דרך.....אפילו באופן פרטי ?

שלום נכון בכל מקרה שיש דם ביציאה יש מקום לבצע קולונוסקופיה, על מנת לשלול גידולים שפירים או ממאירים של המעי הגס, אבל הרוב המכריע של הדימומים האלו נובע בכל זאת ממחלות פשוטות ולא מסוכנות של פי הטבעת. כן- לא כדאי להזניח, צריך לעשות את הקולונוסקופיה. ולא- לא צריך להכנס ללחץ ולא לישון בלילות, שכן כאמור ברוב המקרים אין מדובר בסרטן המעי הגס. אם הקולונוסקופיה תהיי תקינה והדמם עדיין יציק לך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה וטיפול. איך לקצר תורים במסגרת קופת החולים אין לי מושג- איני עובד בקופות. גסטרואנטרולוגים רבים מבצעים קולונוסקופיות גם במסגרת פרטית ואני מניח שהתורים אינם ארוכים.

אבא שלי בן 66, סובל כבר כמה שנים מדלקות חוזרת במעי הגס שהתבטא בשילשולים כאבי בטן וכו'..הוא אובחן בקרוהן או קוליטיס התשובות של הרופאים אינן חד משמעיות לגבי המחלה שלו, כיום לאחר בדיקה חוזרת של קולונסקופיה נאמר לו שיש לו צ'סטות ברחבי המעי והוצע לו לעשות ניתוח להסרת המעי על מנת שלא יתפתח סרטן המעי הגס. הוא נורא מתלבט וחושש, האם מישהו עבר ניתוח כזה?? האם זה נכון שאם יעבור את הניתוח יתכנו מצבים שלא יוכל לשלוט בצרכיו? נשמח לכל תגובה או לדבר עם מישהו שעבר את זה...

גלית שלום, למיטב הבנתי אביך סובל ממחלת מעי דלקתית של המעי הגס, ויש קושי הלבדיל בין מחלת קרוהן הממוקמת רק במעי הגס לבין מחלת אולצרטיב קוליטיס. אין בשאלתך די פרטים בכדי לתת יעוץ ספציפי, אולם בכלליות ניתן לומר שמחלת מעי דלקתית של במעי הגס היא מחלה כרונית. לצערנו לא ידוע היום בדיוק מה גורם למחלה זו, ואין לנו תרופה טובה שיכולה לרפא את המחלה. מטרתנו העיקרית בטיפול היא לאפשר ללוקים במחלה איכות חיים טובה ומשך חיים רגיל ומלא. מחלת מעי דלקתית היא "חתונה קתולית" עם גסטרואנטרולוג, וחשוב למצוא גסטרואנטרולוג טוב שיש ביניכם קשר טוב ושפה משותפת. לעיתים המחלה לא נשלטת היטב בתרופות, או נשלטת רק בשימוש ארוך טווח בסטרואידים, ואז אנו ממליצים לשקול טיפול כירורגי במחלה בניתוח. סיבה נוספת לניתוח יכולה להיות מחלה ממושכת של שנים רבות ושינויים במעי (הנראים בביופסיה) שיכולים להגדיל את הסיכוי ללקות בגידולים של המעי הגס. כעקרון, מחלת מעי גס דלקתית שנמשכת למעלה מ 10 שנים יכולה להעלות את הסיכון להווצרות סרטן המעי הגס, וחשוב לנסות ולזהות את אלו שבסיכון יותר מוגבר, על מנת לנסות ולתזמן נכון את הניתוח, כך שתהיה פגיעה קטנה ככל האפשר באיכות החיים, וסיכון נמוך ככל האפשר לסרטן שנמצא בשלב מאוחר מדי. לגבי סוג הניתוח , התועלת הצפויה והסיכונים העיקריים, איני יכול לתת יעוץ טוב ללא הכרת פרטי מחלתו של אביך.

לפני כשלושה חודשים התחלתי לסבול מגירוי בצד הימני של פי הטבעת, שלווה בגירודים מציקים. לפני כחודש נבדקתי אצל כירורג, שקבע כי מדובר בפיסורה בשלבי ריפוי, וכי לא נחוץ טיפול כלשהו. עם זאת, בשבועיים האחרונים החלו גם הפרשות לא נעימות מהאזור. האם כדאי לחזור לבדיקה אצל כירורג, או שמא לפנות לפרוקטולוג ?

דורי שלום. ללא ספק כדאי להבדק שוב. סביר שחלק גדול מהכירורגים הכללים ידעו לטפל בבעיות מעין אלה, אך כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג הוא כירורג כללי עם הכשרה ונסיון ספציפיים בתחום זה, ולכן הסיכוי שיגיעו לאבחנה מדוייקת וינתן טיפול עדכני והולם יכול להיות גדול יותר. בעיני אישית זה עדיף.

שלום ד"ר זמורה. הבעיה שלי חוסר שקט במעיים,שילשולים נוראיים של שנים שגורם גם להרגשה נפשית רעה אובדן כושר עבודה ונכות. הטיפול של היום לא עוזר לי. מה שכן עוזר לי זה חוקן ולא לאכול וגם כדור אלגוליזין בנוסף בשביל תפקד. השאלה שלי,מה זה אומר שאין אוכל במעי הגס אזי אני רגוע ולמה בכל זאת אני צריך כדור נגד כאבים בשביל להרגיש נורמלי ? מה אפשר לעשות,אני מוכן להתאשפז רק מפחידים אותי הרופאים והתרופות.יש אפשרות לבדוק אולטראסאונד בתוך החלחולת ולבדוק עם היא גורמת ליציות לפני שהאוכל מתיבש כך שכל האוכל הולך לביוב במקום לצרכים של הגוף ? המצב הוא כנראה שהאוכל נוגע ביציאה וגורם לגירוי מידי ליציאה וזה תקלה שם בחלחולת שרגישה מידי ולא ממלאה כראוי את תפקידה.. תודה.

רונן שלום, אולטרסאונד של הרקטום אינו מיועד לבעיות מעיין אילו ולא וספק מידע מועיל. תלונותיך מעלות חשד שיתבן שאתה סובל ממעי רגיז הפוגע קשות באיכות חייך, והייתי ממליץ לך להבדק על ידי גסטרואנטרולוג שתחום התמחותו הוא תנועתיות מערכת העיכול.

שלום, בחודש האחרון ניסיתי טיפול בוטוקס לפיסורה שלא צלח, בעיקר בגלל כמה ימים של יציאה קשה יחסית (לדעתי בעקבות כך שהייתי חולה בשפעת). אני נוטל כף פגלקס פעמיים ביום על מנת לרכך את היציאות. בעקבות כמה ימים של יציאה רכה במיוחד שלאחריהם חשתי שיפור, הגעתי למסקנה שהיציאות הרגילות שיש לי מהפגלקס לא מספיק רכות בשביל ריפוי הפיסורה שלי. - הן לא קשות, אבל הרבה פעמים אני מרגיש מתיחה בפי הטבעת בזמן היציאה, מה שאומר שהן כנראה לא רכות מספיק. השבוע אני חוזר לרופא שלי לביקורת וכנראה לנסיון נוסף של זריקת בוטוקס. שאלתי היא - מה עלי לעשות כדי לוודא שאכן תהיינה לי יציאות רכות במשך כחודש? בלי שום סיכוי ל"פאשלות" או ליציאות כמעט-רכות-אך-לא-מספיק וכו'? 1) האם להגדיל את מינון הפגלקס לשלוש פעמים ביום? 2) האם לקחת משהו אחר במקום הפגלקס? משהו יותר חזק? מה למשל? 3) האם יש תכשירים שניתן לשלב בנוסף לפגלקס? תודה משה

משה שלום ניתן לקחת פגלקס לגם 3 פעמים ביום לתקופה מוגבלת של מספר שבועות חשוב מאד להקפיד על שתיה מרובה- לפחות 10 כוסות שתיה ביום כדאי גם לשמור על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים. בהצלחה.

אני חולת קרהן ורציתי לדעת איך אני אמורה להוריד את הפרדניזון במהירות ויעילות. אני כבר אחרי ההתקפה הקשה ומרגישה הרבה הרבה יותר טוב. לקחתי 40 מ"ג פרדניזון במשך שבועיים, ובשבוע האחרון אני לוקחת 20 מ"ג ומה הלאה... ??? תודה מראש.

מיטל שלום, אני מאד מבין את הרצון שלך להיפטר מהסטרואידים, וגם אנו הרופאים לא אוהבים לתת סטרואידים לתקופות ארוכות, אבל יהיה מאד לא אחראי מצידי לכוון את הטיפול בך באינטרנט מבלי שאני מכיר את כל הפרטים ומטפל בך אישית. כעקרון ירידה בסטרואידים צריכה להיות הדרגתית, לרוב בזמן שתרופות אחרות מנסות לקחת את תפקיד הסטרואידים, וירידה חריפה מדי עלולה לגרום למחסור בסטרואידים בגוף, מפני שהגוף "מתרגל" לא לייצר את הסטרואידים הטבעיים שלו בזמן שהוא מקבל סטרואידים מבחוץ. קצב הירידה שונה ממטופל למטופל, וגם בין הרופאים לכל אחד יש את הרוטינה שלו לגבי קצב הירידה. כאמור, לא יהיה אחראי מצידי לתת לך תכנית ירידה מהסטרואידים באינטרנט. מומלץ להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג שלך שמכיר את כל פרטי מחלתך.

לאחרונה התגלתה אצלי קונדילומה בפי הטבעת ועלי לציין שאין לזה שום קשר הקשור ליחסי מין שלי או של אשתי. ניסיתי טיפול של צריבה אצל רופא עור -ללא הצלחה. פרוקטולוג שבדק אותי המליץ על ניתוח [ללא הבטחה ממשית שזה ממש יעזור] אני גם די פוחד מניתוח באזור. מה הן הטיפוליים האחרים או האלטרנטיביים ומהם ההשלכות בעתיד?

יואל שלום, קונדילומות באיזור פי הטבעת הן נגעים עוריים הנגמים על רקע פעילות של נגיף HPV, נגיף שחלקים גדולים באוכלוסיה נושאים אותו, ופעמים רבות אינו גורם לכל בעיה. הסיכוי שיווצרו קונדילומות במי שנושא וירוס זה, או שיחזרו ויופיעו קונדילומות לאחר כריתתם תלוי בגורמים רבים, כגון זן הנגיף והאיזון שלו עם מערכת החיסון של הגוף. מטרת הטיפול היא להיפטר מהקונדילומות הקיימות, ואם הן מופיעות שוב ושוב אז מנסים גם למנוע את חזרתם, אך בכל מקרה אין כיום טיפול המעלים את נוכחות הוירוס מהגוף. פעמים רבות לאחר טיפול הוירוס יכול להשאר רדום שנים רבות או אף לתמיד. הטיפול המומלץ בקונדילומות שלא ניתן לצרוב במרפאה הוא בניתוח, בו כורתים את הקונדילומות היותר גדולות, וצורבים בהרדמה את הקטנות יותר. בניתוח כזה ניתן לרוב לראות היטב את כל התעלה האנאלית ולעשות "נקיון יסודי" (שפעמים רבות קשה לעשות במרפאה), ויתרון נוסף של הניתוח הוא שהקונדילומות הגדולות יותר נשלחות לביופסיה, שכן לעיתים נדירות קונדילומות יכולות להיות קשורות להווצרות מצבים טרום ממאירים או אף ממאירים של העור. חסרונו של הניתוח להסרת קונדילומות הוא שניתוח זה יכול להיות כואב, מאחר שקונדילומות גדלות בעור של פי הטבעת, שהוא איזור העשיר בעצבוב תחושתי. לרוב יש הקלה משמעותית תוך שבועיים- שלשה. לעיתים נדירות בהם יש נגע גדול בכל היקף פי הטבעת סביב, יש גם סיכון קטן שניתוח יכול לגרום להיצרות מסויימת של פי הטבעת. במקרים בהם הקונדילומות חוזרות תוך זמן קצר, או שמחליטים לא לבצע ניתוח, ניתן להשתמש במשחה הנקראת אלדרה, המכילה תרופה כימוטראפית חזקה, שיכולה לעיתים להקטין או אף לרפא קונדילומות, ולהקטין את הסיכוי שיחזרו לאחר ניתוח.

אני סובל מפיסורה כבר שנה. לאחר שהטיפול השמרני נכשל 3 פעמים הומלץ לי ניתוח. אכן עברתי את הניתוח לפני שבוע ונאמר לי שההקלה בכאבים היא כמעט מיידית. לעומת זאת אני סובל מכאבים עזים מאוד (יותר מאשר לפני כן) אני ממשיך בטיפול השמרני (שמן פראפין, מקלחות רבות) ואין שיפור. מה עליי לעשות? בתודה

יאיר שלום, לעיתים יכולים להיות כאבים מעט ממושכים יותר לאחר ניתוח גם במהלך תקין. יחד עם זאת, אם יש החמרת כאבים, נפיחות מקומית, חום, הפרשה מוגלתית, או שאין הקלה ניכרת תוך כשבוע נוסף מומלץ לפנות לכירורג המנתח לבדיקה.

שלום ד"ר זמורה! אני לוקחת כרגע 15 מ"ג פרדניזון במגמת ירידה. הבעיה שלי היא שאני מעלה במשקל וקשה לי מאוד לשלוט על הרעב המשגע בגלל הסטרואידים. לא הייתי רזונת לפני, אבל התקשיתי לרדת במשקל גם בגלל עייפות קשה (חסר ברזל וכאבים ושילשולים), וגם בגלל שאני לא יכולה לאכול ירקות ופירות. די נמאס לי ונכנסתי קצת (מאוד) ללחץ מהעניין. א. מה יקרה אם אפסיק בכלל, או יותר מהר ארד במינון של פרדני'? ב. אולי אוכל ירקות חיים על אף שזה גורם לי לשלשולים. אין לי כח וחשק יותר לעלות או להיות במשקל גבוה. נמאס לי. מה אפשר לעשות נגד הרעב הזה? אני חושבת שאני אעדיף כבר לחזור לשלשולים. קצת ירקות חיים, והעסק פועל.......

שטרודלית שלום, אני מאד מבין את הדילמה שלך והרצון לא להעלות מדי במשקל, אבל יהיה מאד לא אחראי מצידי לכוון את הטיפול בך באינטרנט מבלי שאני מכיר את כל הפרטים ומטפל בך אישית. כעקרון ירידה בסטרואידים צריכה להיות הדרגתית, לרוב בזמן שתרופות אחרות מנסות לקחת את תפקיד הסטרואידים, וירידה חריפה מדי עלולה לגרום למחסור בסטרואידים בגוף, מפני שהגוף "מתרגל" לא לייצר את הסטרואידים הטבעיים שלו בזמן שהוא מקבל סטרואידים מבחוץ. לגבי דיאטה- עדיף לא לאכול מה שאת יודעת שגורם לך לשלשול, ואני בטוח שדיאטיקאית טובה יכולה להתאים לך דיאטה פחות משלשלת ופחות משמינה. המפתח לטיפול הנכון והטוב בחולי קרוהן הוא טיפול רב מערכתי בו כל בעל מקצוע נותן את חלקו, וזה בהחלט כולל דיאטיקאית, שיכולה לכוון את התזונה יותר טוב מכל רופא.

נראה מה נעשה. תודה על העצות וההבנה. אני מבינה שאי אפשר ע"ג האינטרנט לפתור הכל. מקווה לטוב

שלום רב, ד"ר אני כבן 40 סובל מזה 4 חודשים מכאבי בטן חזקים---אולטראסאונד תקין לפני 3 חודשים התחיל להיות גם דימום גלוי בצואה והכאבים התחזקו באיזור הטבור במיוחד מעל התוספתן. ואז בחודש ספטמבר הופנתי ע"י רופא המשפחה לקולונוסקופיה---מאז עברו 3 חודשים ועוד לא נכנסתי לבדיקה מפאת אורך התור רק בעוד חודש המועד---לסוף דצמבר.(לגסטרואנטרולוג בקופ"ח--חודשיים ותור לבדיקות עוד כחודש) גם הכירורג שבדק אותי---מספטמבר הפנה לקולונוסקופיה. רק לפני כחודש ראה אותי גסטרואנטרולוג--ושלח אותי לגסטרוסקופיה וסיגמודוסקופיה (החליט על דעת עצמו למרות הרופאים האחרים שדרשו קולונוסקופיה - אליה שלח בלחצים של הרופאים באיחור של כ-3 חודשים)-- זה בסדר? זה תקין? לגילוי המוקדם? נמצא אצלי עתה--עקב כאבי בטן וגם באיזור הצלעות אף בגב לאחר בדיקת גסטרוסקופיה ---דלקת בוושט+בקע סרעפתי[היאטלי]+דלקת גסטריטיס ואיני יודע אם זה קשור ואם מצאו את כל המקורות הגורמים לכאבים. הסיגמו תקין. מה עושים? נא דעתך המקיפה והמעמיקה בסקירת כל הנושאים. והאם יש מקום לבדיקות הדמיה או אחרות נרחבות יותר אולי אף בבי"ח מאחר ולאחרונה סובל גם חולשה כללית. מה עלי לעשות ואיך לפנות לרופאים בקופה שישלחו אותי---מצבי לא מרשים אותם ולא מזיז אותם ואינם מוצאים לנכון לשלוח אותי לשום דבר-- יש דרך לשכנעם? והאם יש מקום ונכון לעשות זאת? או שאפנה ישר למיון לבד על דעת עצמי עם תוצאות הבדיקות--האם יתיחסו אלי שם לצורך אמשך בדיקות ובירור באישפוז. או שיחזירו אותי לקופה--לתורים הארוכים [חודשים] ולרופאים של הקופה? מה עלי לעשות באמת? לישון בשקט ולהגיד שיהיה טוב למרות הכאבים או מה? האם לדעתך יש מקום לבדיקות אלה ואו אחרות בהקדם ולו לצורך גילוי מוקדם? מלפני כ-3 שבועות צריבה חזקה ודקירות לכל אורך המעי הגס כאבים חזקים מאוד היצרות---יציאות של צואה דקה--יוצאת קשה למרות שרכה, וחולשה כללית שגוברת מיום ליום כבר מאז 4 החודשים. מזה 3 ימים כאבים חזקים מאוד בעצמות כולל דקירות וצריבה חזקים בכל עצמות הגוף: מהאגן-כואב לשבת אפילו, לרגליים כולל כפות רגליים ואצבעות המשך בעמ"ש, וצלעות, ידיים, עצמות הפנים, וראש--מורגשת מעיין דפורמציה קלה ונפיחות בעצמות הגולגולת, קשה לזוז ולנוע. האם יש קשר מפני שגם הכאבים בבטן כבר הגיעו לסוף המעי הגס--הרקטום ונראה שמתפשטים. האם זה דחוף או מסוכן היתכן שמדובר בזיהום מעי שפרץ בהתפשטות למערכות אחרות? חיידק? איזה? מה עלי לעשות? יש לקחת אנטיביוטיקה? איזו? האם להתפנות למיון אף על דעת עצמי? קולונוסקופיה רק בשבוע הבא לאחר המתנה של יותר מ-3 חודשים. האין זו הזנחה והפקרות פושעת של הרופאים? למרות שאני מאז החל העניין אני כל שבוע בין 2-4 פעמים אצל רופא אך לא נעשה כלום מצידם על מנת לקדם התור. בתודה ובכבוד רב.

חן שלום אני מבין את מצוקתך אך פורום זה נועד לספק מידע רפואי ולא לפתור את הבעיות הבירוקרטיות של מערכת הבריאות, תחום בו איון לי יותר ידע ונסיון מאשר לך. אין לי שום ספק שאתה זקוק לקולונוסקופיה מלאה ולאור התלונות המחמירות אם הקולונוסקופיה תהיה תקינה יש להערכתי מקום להמשך בירור (קשה לי לומר מהו המשך הבירור מבלי להיות מעורב בכל פרטי הגליון הרפואי שלך ולבדוק אותך). אם לדעתך יתכן שמדובר במצב דחוף הדורש טיפול מיידי אתה רשאי לפנות לחדר מיון ולהבדק. אם יעריכו שם שהבירור אינו דורש אשפוז (ואשפוז נקבע לרוב לפי אינדיקציות רפואיות ולא כעוקף בירוקרטיה) סביר שתשוחרר להמשך הבירור.

אולי מטופש לשאול, אך האם ניתוח מעין זה מסובך יותר כאשר מדובר בבטן שעברה ניתוחים רבים? עברתי 5 ניתוחי בטן בהם 2 ניתוחי כריתה במעי הדק הסופי. המצב החמיר ועלי לעבור ניתוח נוסף. מאחר ואינני רוצה להנתח בבית החולים אליו קשור הגסטרו שמטפל בי, מחפשת מרכז אחר לעבור בו את הניתוח בהקדם. שאלתי, האם כל כירורג טוב ומיומן יכול לבצע את המלאכה או שיש עדיפות לכירורג העוסק רק בניתוחי מעיים. (הבעיה איננה במעי הגס אלא רק בנקודת ההשקה של המעיים) ועוד, יש לי ביטוח רפואי של כלל ולא מצאתי בו את שמך. האם ניתן להגיע אליך באמצעות ביטוח כלשהו?

ליאורה שלום, ניתוחי בטן קודמים אכן מקשים טכנית על הניתוח מאחר שבבטן נוצרות הדבקויות, שהן רקמת צלקת הנוצרת בתוך הבטן, ובנוסף, מבנה מערכת העיכול שונה לאחר ניתוחים ולכן יכול להיות קצת יותר קשה להתמצא. אבל אם בשקלול התועלת מול הסיכון ההחלטה היא שיש צורך לבצע ניתוח, אנו בהחלט מבצעים ניתוחים גם בבטן שכבר עברה מספר ניתוחים בעבר. לכל ניתוח, ובודאי לניתוח יחסית מורכב כגון זה, מומלץ שיהיה כירורג בעל ניסיון באותו תחום של ניתוח. כירורגים קולורקטאליים עוברים הכשרה ספציפית בתחום זה, ולאחר כן הם עוסקים בכירורגיה של מעיים ובטיפול בחולי קרוהן כדרך שגרה, ולכן הם תמיד יהיו מנוסים בכך. ישנם בוודאי גם מספר כירורגים טובים עם נסיון רב בניתוחי מעי לקרוהן למרות שלא רכשו הכשרה פורמאלית בתחום זה. אם את מעוניינת להגיע אלי, תוכלי להקליק על תמונתי ולמצוא את כל דרכי ההתקשרות. לגבי ביטוחים- אם את מדברת על המערכת הציבורית (תל השומר) אינך זקוקה לביטוח מיוחד, ואם את מדברת על המערכת הפרטית אז למעשה אני עובד מול כל חברות הביטוח הפרטיות, אולם לא מול ביטוחים משלימים של הקופות. שבוע טוב.

אבקש לדעת האים יש קשר בין ירידת המוגלובין ותיפקוד המעי הדק ,.? אני עומדת ליפני ניתוח , אחרי חיפוס כשנתיים מעיין הירידה הדרסתית של ההמוגלובין. עברתי שתי בדיקות של " הקפסולה" בין כמה וכמה בדיקות פןלשנייות אודה לכם על מידה פרידל

שלום רב מבקשת לדעת איך מתבצעת בדיקת מנומטריה רקטלית בתודה מראש, לילי

לילי שלום ישנן מספר טכניקות לבצע מנונטריה אנאלית, אולם בעקרון בכל הטכניקות באלה מכניסים צנתר דק (הרבה יותר דק מאצבע) לפי הטבעת, ומבקשים ממך ללחוץ כאילו את מתאפקת ואח"כ ללחוץ כאילו את מנסה להתרוקן, ומודדים את הלחצים. כמו כן מנפחים העדינות בלון קטן ברקטום ומודדים באיזה נפח את חשה בניפוח זה.

מהם הסיכונים בניפוח בלון קטן ברקטוס למדידת נפח - בבדיקת מנומטריה רקטלית?

ד"ר שלום רב, הנני בת 28 שבועיים לאחר לידה. עוד מלפני הלידה סבלתי מטחורים. לאחר הלידה כצפוי ובעיקבות הלחיצות במהלך הלידה החמירו הטחורים. נכון לעכשיו הם חזרו לגודלם טרום הלידה. ברצוני לציין כי אני משתמשת בפגלס לאחר הלידה לריכוך היציאות, זה אכן עוזר יש לי יציאה ליום שמתי לב כי מאז שילדתי כשאני מנסה להתרוקן, אזי ההתרוקנות אינה מלאה, ויש לי הרגשה/רצון לעוד, אבל כמובן שזה לא יוצא. האם זה יכול להיות קשור ללידה? כי לפני הלידה בעיה זו לא היתה? האם זה קשור איכשהו בטחורים? בפגיעה בשרירי רצפת האגן? אני מרגישה שכל אזור פי הטבעת כואב לי ונפוח. מה ניתן לעשות? אודה על מתן תשובה שרון

שרון שלום, קושי להתרוקן גורם לרוב בצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. קושי כגון זה יכול להגרם למשל עקב תפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. על מנת להתרוקן, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן, ואם סינכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות. לציין כי ישנן סיבות נוספות שיכולות לגרום לתלונות מעיין אלה. טחורים יכולים להציק, לדמם ולבלוט, אך נדיר מאד שיגרמו לסמפטומים של קושי בהתרוקנות. להיפך- קושי בהתרוקנות לרוב מחמיר סבל מטחורים. לידה בהחלט יכולה לגרום לשינויים בתפקוד או במבנה רצפת האגן ולגרום לתחושה כגון זו. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה לבדיקה. בהתאם לתוצאות בדיקתו יוכל לכוון אותך לבדיקות נוספות, כגון מנומטריה (בדיקת לחצים בפי הטבעת) ודפקוגרפיה (צילום של תהליך ההתרוקנות) לפי הצורך. חשוב לציין כי ברוב הפעמים ניתן לעזור ולהקל על הסימפטומים, ולכן כדאי לבצע בירור הולם. לעיתים הקפדה על הרכב המזון, הוספת סיבים למזון שתיה רבה ופעילות פיזית משפרת ולעיתים אף פותרת את בעיית העצירות. מומלץ במידת הצורך להוסיף תוסף סיבים מסחרי, כגון תוסף סיבים על בסיס פסיליום, לשימוש קבוע ויומיומי. לעיתים ניתן לשפר את תפקוד רצפת האגן עם טיפולי משוב – (בין פידבק) טיפול זה ניתן במקרים בהם קיימת הפרעה בתפקוד השרירים השולטים סביב פי הטבעת. לעיתים נמצאים ממצאים בהם יש חסימה מכאנית בזמן מאמץ, הגורמת להפרעה להתרוקנות, ומופיעה רק בזמן מאמץ להתרוקנות. במצב כזה ניתן לשקול טיפול ניתוחי לפתרון הבעיה.

היתי אצל פרוקטולוג דוקטור גולדמן או גולדבלום שכחתי כבר תשם והוא בדק אותי והוא אמר שאין לי כלום ועדיין ביציאות יש לי קצת כאבים וטיפה דם לפעמים למה זה?< הוא אמר שזה קשור לתזונה מה אני אמור לאכול כדי שיצא חלק בבקשה??? כי אני סובל ככה!

מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בבבעיות שונות של פי הטבעת היכולות לגרום לדימום כגון טחורים. גם שילשול יכול להחמיר מצבים אלו, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים

ד"ר שלום, לפני 5 שנים אובחנתי כסובל מטחורים פנימיים. במהלך כל התקופה, מדי פעם היה לי קצת דם על נייר טואלת אב לא מעבר לזה. לפני כשבוע כמות הדם על נייר טואלת גדלה ויש דם אחרי כל יציאה (פעם ראשונה התופעה נמשכת זמן רב כל כך). היציאות סדירות, פעם ביום. נבדקתי אצל רופא כללי (רופא צבאי) והוא נתן לי להשתמש בנרות ומשחה להרגעת האזור. אני קראתי על ניתוח בשיטת "דופלר HAL" והניתוח זה נראה לי כניתוח קל ויחסית פשוט (בעיקר תקופת התעוששות) למי אני צריך לפנות כדי לבדוק אם הטיפול זה יכול לעזור לי? לאיזה מחלקה ולאיזה רופא? כמו כן, שאלה חשובה היא מה היא עלות הטיפול ללא הפניה? אודה על תשובתך המהירה

איגור שלום, על מנת להעריך את התאמתך לפעולת HAL עליך לפנות לכירורג קולורקטאלי המבצע גם פעולה זו, במסגרת קשת הטיפולים שהוא נותן לטחורים. עלות הפעולה אינה אחידה. למיטב ידיעתי במרבית בתי החולים הציבוריים היא אינה מתבצעת, אולם יתכן שיש כאלה שכן מבצעים אותה (אולי ברמב"ם או בכירורגית א באיכילוב, אבל איני בטוח). בבית חולים ציבורי עלות הטיפול ללא הפניה הוא עלות האשפוז (לרוב אשפוז יום). אצלנו בתל השומר הפעולה לא מתבצעת בבית החולים ואנו מבצעים אותה רק באופן פרטי. במקרה כזה עלות הטיפול כוללת את עלות המכשיר- כ 300 יורו, עלות האשפוז בבי"ח פרטי, ועלות שכר המנתח.

לפני כעשרה ימים, אולי כתוצאה מהישיבה מאומצת חד פעמית בשירתים יש לי תחושה לא נוחה באזור פי הטבעת. בבדיקה של מומחה בתחום נמצא כי אין זה הטחורים החיצוניים מהם סבלתי לפני חודש + ובדיקה פנימית רגילה לא נצא דבר. הכאב/אי הנוחות השתנה לאחר הבדיקה - כרגע קיימת תחושה של כאב פנימי בצד השמאלי קידמי ואו אחורי בפי הטבעת. כאב מונוטוני, מפריע בישיבה הליכה וכו'. תחושה של "גוש" שנמצא שם. אין שינוי באופי היציאות, אין הדבר כואב בזמן היציאה אך בהחלט מתגברת תחושת אי הנוחות והכאב לאחריה ובמהלך היממה. שאלתי - האם יכול להיות שריר לא רצוני שאומץ במהלך הבדיקה? האם התאור מצביע על משהו רציני שמצריך בדיקות מעמיקות או שמע אפשרי שזה הטחור הקדמי חיצוני שלא נרפא לחלוטין (לגביו קבלתי טיפול מהמומחה) אשמח לתשובה מה עלי לעשות אני לא מכירה כאב מסוג זה תודה ג.

ג שלום, מתאורך קשה לי לומר מה גורם לכאביך, אולם אם נבדקת על ידי מומחה בתחום וקיבלת טיפול, הייתי נותן לטיפול זה צ'אנס לפחות לשבועיים שלשה (אלא אם יש החמרה). אם עדיין תסבלי מומלץ לפנות לבדיקה חוזרת.

שלום, אני בן 19, סובל מפיסורה במשך זמן רב (מעל שנה), ניסיתי תקופה ארוכה טיפול במשחות, היתה הטבה כלשהי, אך הוא לא עזר לפתור את הבעיה. אף פעם לא היו לי כאבים חזקים, וגם לא היו כאבים בזמן מתן צואה, לכל היותר תחושה קלה של דקירה במקום של הפיסורה. לפני כשבועיים הלכתי לרופא ועברתי טיפול בזריקות בוטוקס. באותה הזדמנות הרופא (תחת הרדמה מקומית) גם ניקה את הצלקות על הפיסורה, או פתח אותן. לא ממש הבנתי מה עשה, הוא אמר שהן כנראה הפריעו לריפוי. לפני כמה ימים, התחושה הזו של הדקירה (בדומה לתחושה של גרגר חול שנכנס לעין) נעלמה, אך שלשום היציאה היתה מעט קשה (כנראה לא שתיתי מספיק...) והרגשתי שחזרתי להתחלה. המקום שוב רגיש ו'דוקר' לאחר יציאה. 1) כמה זמן לאחר מתן בוטוקס אמורים להרגיש שיפור? 2) כמה זמן מחזיקה השפעת הזריקה? (וגם תוך כמה זמן מרגע מתן הזריקה היא מתחילה להשפיע בכלל?) 3) הבנתי שבמידה והטיפול לא מצליח אפשר לנסות להזריק שוב. - כמה זמן צריך לחכות עד שמחליטים אם הצליח או לא? (עד תום תקופת ההשפעה או לפני?)

משה שלום, בוטוקס מתחיל לגרום לשיתוק השריר הטבעתי הפנימי שסביב פי הטבעת תוך מספר דקות לאחר הזרקתו, מגיע לשיא השפעתו על השריר תוך כ 3 ימים, והשפעה זו נמשכת 3-6 חדשים. יחד עם זאת, מטרת הרפיית השריר היא לאפשר לפצע של הפיסורה להרפא, וזה לוקח מספר ימים, ויכול לקחת תקופה יותר ממושכת אם גרדו את הפצע או משהו דומה. מומלץ מאד להקפיד על ריכוך יציאות ושתיה מרובה. אם אתה לא מאד סובל, הייתי נותן בכל זאת לפיסורה עוד צ'אנס להרפא. אישית, איני נוהג להזריק בוטוקס שוב 3 חודשים מהזרקה קודמת, וגם אז ממליץ על כך רק אם היה שיפור טוב אך הפיסורה חזר הלאחר מספר חודשים. אם אין שיפור מספק לאחר ההזרקה הייתי שוקל טיפול ניתוחי. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ולאחריהם ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה, וניתנים לשלמוש גם הזמן הריון. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. השימוש בה לפיסורה לא נבדק למיטב ידיעתי בהירון, אולם הספיגה שלהם למחזור הדם קטנה ולכן הסיכון כנראה קטן. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. גם בטיחותה של זו בזמן הריון לא נבדק כנראה באופן מספק. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, או כשיש סיבה ספציפית כגון הריון. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב, לפני כארבעה חודשים עברתי ניתוח לכריתת טחורים פנימיים. לפני כחודשים הרגשתי כאבים וידימום במן היציאות. בביקור אצל הפרוקטולוג אמר שיש סדק והמליץ על משחת נפדפין ולהשתמש לקסטיב לריכוך הצואה. 1. כמה זמן לדעתך אני אמור לסבול, והאם אצטרך לעבור עוד ניתוח? 2. האם אתה ממליץ להשתמש בזריקת הבוטוקס? 3. יש הטוענים שמשחת טראומיל מאוד עוזרת, האם כדאי לנשות? תודה מראש,

רציתי לשאול האם ביצוע חוקן בתמכונת של יום יום לא פוגעת בגוף. התרגלתי לפעולה זו וכל מקלחת אני מבצע חוקן.. החשש שלי הוא שאם המשיך יום יום זה יגרום לבעיות מסויימות בגוף. תודה מראש.

אייל שלום אכן ביצוע של חוקן מדי יום (ולא ציינת איזה סוג של חוקן) לא מומלץ אם אין לזה סיבה טובה, ויכול עם הזמן לגרום לבעיות שונות. אם אתה עושה זאת רק משום ההרגל, מומלץ להפסיקו, ואם יש לך בעיית התרוקנות מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה. יתכן שיש לבעיתך פתרונות אחרים חוץ מחוקנים.

שלום לכולם מתנצלת מראש אם יהיה קצת ארוך ותסלחו לי כמובן על התיאורים הציוריים.... אני בת 42. קצת רקע: לפני כ 15 שנה עשיתי דיאטה (שומרי משקל) וירדתי כ 40 ק"ג. מאז הדיאטה היציאות שלי לא משהו.... לרוב יש לי יציאות פעם ב 4-5 ימים. לאו דווקא קשות (לא הייתי קוראת לזה עצירות) אבל יש תחושה כאילו כלום לא זז במעי עד שהוא לא ממש מתמלא (ואני לא ממש אוכלת כמויות גדולות כי אני מאד שומרת על המשקל). במהלך השנים היו לי לעיתים קרובות (בערך פעם בעשרה ימים - שבועיים) אפיזודות של שילשולים לכאורה ללא כל סיבה כמו הרעלות קיבה/זיהומים ושאר ירקות. פשוט סתם כך שילשולים שבאו לכמה שעות וחלפו עם המים.... לפני כשבועיים תקפו אותי כאבי בטן עזים, התכווציות חזקות מאד, שילשולים שהלכו ונעשו יותר ויותר דלילים מלווים בדם עד שממש שילשלתי רק מים אדמדמים. רצתי למיון שם נלקחו כמובן דגימות ועשו לי המון בדיקות לוירוסים\ זיהומים/ בקטריות ושאר מטעמים וכולםםם חזרו עם אותה תוצאה. הכל תקין. בבדיקת הרופא לא נמצאו טחורים. לפחות לא כאלה שחשים אותם. היו לי עוד כמה ימים של יציאות רכות עם מעט דם והתכווצויות ואח"כ חשבתי שהכל פחות או יותר נראה בסדר וחוזר לתיקנו. הרופא אמר לי שבטח היה לי זיהום או דלקת ושכדאי שאשכח מהסיפור. במהלך השבועיים האחרונים היו לי שלא כרגיל יציאות כמעט כל יום והן היו מאד מאד רכות (אבל לא עד כדי שילשול) . היה נדמה לי שכבר אין דם אבל לא ממש הייתי בטוחה והרופא כל הזמן אמר שהכל בסדר. ביום שישי שוב התחילו לי יציאות רכות - שילשוליות עם דם טרי (אדום). נראה שהיה גם איזשהו ריר דמי על הצואה. צבע הצואה ערמוני (MAROON) . שונה מתמיד. הצלחתי לארגן לי תור לגסטרו שראה אותי ביום שישי אחה"צ וקבע לי תור לקולונוסקופיה ליום שני בבוקר. מה שמוזר לי זה שלא הרגשתי שום כאבים בבטן אבל בבדיקה שלו כשהוא לחץ לי על הבטן גיליתי לתדהמתי שבעצם אני חשה כאבים כשנוגעים לי בבטן באזור הירך הימנית קצת מעל אזור התוספתן. הרופא ציין שזהו האזור של תחילת המעי הגס. לא ידעתי שכואב לי שם. אני נורא מבולבלת ולחוצה אימים. גם מהבדיקה. קראתי שמישהי נפטרה לא מזמן בארץ אחרי קולונוסקופיה. בעיקר בעיקר אני לחוצה שמא ימצאו אצלי סרטן. הרי סרטן המעי הגס מתחיל בדימומים..... אני פשוט לא ישנה בלילה. מישהו חווה פעם כאלה סימפטומים? איך יכול להיות שכואב לי ולא ידעתי? יש עוד מחלות שמתחילות עם דימומים ושילשולים? (אומרים שאחד הסימנים לסרטן המעי הגס הוא שינויים ביציאות). שוב, סליחה על התיאורים ואם היה ארוך מדי. תודה לעונים

מיכל שלום, הסמפטומים שאת מתארת יכולים לנבוע ממגוון של מחלות, החל הזיהומים פשוטים של דרכי העיכול שפעמים רבות חולפים לבד, דרך מחלות מעי דלקתיות הזקוקות לטיפול, וכלה (אך באופן נדיר בגילך ובתלונותיך) בגידולים במעי. הייתי ממליץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי בהקדם לבירור מלא של דרכי העיכול.

שלום אני גבר בן 38, בריא, בעל משקל תקין, ואינני סובל מבעיות ביציאות או מתחושות לא נוחות בבטן, מגיל 20 ועד היום אני מגלה לעיתים דם בצואה, אני לא מרגיש שום כאב או פצע גלוי, בימים האחרונים התופעה חזרה , מה יכולה להיות הסיבה לכך מעבר לסימפטום לגידול? תודה

אילן שלום, אנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לדמם דרך פי הטבעת ל 2 קבוצות עיקריות, לפי מקור הדמם. כשהדמם נובע מפי הטבעת עצמו, הוא לרוב אינו מסוכן, ויכול לנבוע מגורמים שונים כגון טחורים ופיסורה. גורמים אלו פוגעים בעיקר האיכות החיים, וזו הסיבה העיקרית לטפל בהם. הקבוצה השניה היא דמם שמקורו במעי הגס, ויכול לנבוע מסיבות שונות, כולל גידולים טרום ממאירים או ממאירים של המעי הגס. במצב זה, גילוי מוקדם יכול להציל חיים. לכל מי שיש דמם מפי הטבעת מומלץ לעבור בדיקה של המעי הגס, ובגילך אם אין לך גורמי סיכון נוספים כגון סיפור משפחתי של גידולי מעי, סביר שניתן להסתפק בקולונוסקופיה קצרה, הבודקת רק את החלק הסופי של המעי הגס. אם הבדיקה תהיה תקינה, סביר שהדמם נובע מאיזור פי הטבעת, ואם הוא מציק לך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה וטיפול. חג שמח.

אשמח מאוד אם תענה לי בהקדם. והסיפור הוא כזה בן זוגי עבר ניתוח לפני כ-6 ימים אחרי הניתוח היתה לו נפיחות ובצקת הוא שוחרר אחרי יומים . כרגע הוא סובל מנפיחות ומרגיש שיש לו טחורים חיצוניים כמו שהיה לו . הוא סובל מכאבים חזקים כל 10 דקות הוא נכנס לשטוף. יש לו גם דימום . השאלה האם זה נורמלי אחרי ניתוח ? האם הטחורים ישארו בחוץ ? האם יש טיפים להקלה? בקיצור מתי הסיוט יגמר?

תמר שלום קצת קשה לי לענות על שאלתך, מאחר שלא ציינת איזה ניתוח עבר בן זוגך. אם מדובר בניתוח כריתת טחורים, לרוב יש כאב ובצקת מקומית שמשתפרים תוך שבועיים- שלשה.

לד"ר זמורה,אני עושה חוקן כל יום בבוקר בגלל מעי רגיז ושילשולים שלא מפסיקים חוסר שליטה ומיחושים בבטן וזה עוזר לי לצאת מהבית ולתפקד חלקית. כל הבדיקות,כל התרופות לא עוזרות וגם לא טיפולים משלימים אחרים ותרופות פסיכיאטריות. יש בכך נזק ? יש תרופה אחרת ? יש מה לעשות ? לא מאמין כבר אחרי סבל כל כך גדול באף אחד וגם שינויי תזונה לא עוזרים הרבה..

אמנם אנו לא ממליצים לעשות חוקן יומיומי ללא סיבה ויכולה להיות לזה השפעה מצטברת, אולם לכל טיפול רפואי יש לשקול את התועלת מול הסיכון, ואם זו הדרך היחידה שלך לשמור על איכות חיים סבירה, יתכן מאד שהתועלת גדולה מהסיכון וכדאי להמשיך בכך. מומלץ בכל זאת להתייעץ עם גסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות דרכי העיכול.

שלום ד"ר , בן 23 עברתי רקטוסקופיה לפני שנה. קניתי ועשיתי בטעות חוקן של חצי מהכמות שביקשו.. ( cc ) לא מבין למה לא עשו לי אנוסקופיה בכלל אם באתי בשל חשד לקונדילומה בפי הטבעת. הבדיקה כאבה ככול שהוא העמיק עד שצרחתי אבל הוא לא התייחס. בסוף הבדיקה וביימים הראשונים היה לי כאב בבטן תחתונה צד שמאל שפסק אחר חודש ובמקומו יש לי מידי פעם רעשים מאיזור התחת של אויר (כמו בטן מקרקרת מרעב רק מלמטה). מה זה יכול להיות? הרעש לא נעים בעיקר בכיתה...

מושיקו שלום, לא נראה לי סביר שהרעש של בטן מקרקרת קשור איכשהו לרקטוסקופיה הלא נעימה שעברת והקשר הוא כנראה קשר זמן מקרי. אם זה מאד מפריע לך ניתן לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור.

כחצי שעה לאחר אימון פיזי בחדר כושר חשתי בכאב באזור הפרינאום בבדיקה ידנית שערך כירורג לא נימצא דבר כמו גם בבדיקת אולטראסאונד. הרופא שולח אותי לבדיקת גסטוסקופיה או רקטוסקופיה מתוך חשש שאולי הכאב עשוי להצביע על גידול במעי. שאלותיי: 1.האם יש הבדל באי הנוחות בין בדיקת גסטוסקופיה לרקטוסקופיה בהנחה שאני יכול לבחור בין שתיהן? 2 העובדה היא שמאז עברו 3 חדשים וכאב לא הופיע שוב. האים לדעתך עדיין כדאי לבצע את הבדיקה? תודה מראש!

גסטרוסקופיה היא בדיקה של הקיבה ואינה קשורה כלל לכאבים בפרינאום. יתכן שכוונתך לקולונוסקופיה. מאחר שאיני יודע את כל פרטי המקרה, לא יהיה אחראי מצידי לייעץ אם יש צורך לבצע בדיקה ואיזה. אם יש לך ספק כדאי להתייעץ עם כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

נכון מדובר בבחירה בין קולונוסקופיה לרקטוסקופיה. והשאלה היא איזו מהבדיקות כרוכה בפחות חוסר נעימות. תודה מראש!

ד"ר זמורה שלום, האים תוכל לפרט מהם החסרונות בניתוח טחורים ב PPH ? תודה מראש.

בניתוח PPH ("ניתוח עם סטייפלר") משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחורים אלא משיב אותם למקומו התקין בתעלה האנאלית. ניתוח זה אינו מתאים לכל אחד (למשל אינו מתאים לאנשים שיש להם רכיב משמעותי של טחורים חיצוניים), ויש להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי האמון על הטכניקות השונות על מנת לקבוע התאמתך לניתוח זה. לחולים מתאימים, הנבחרים נכון, זהו ניתוח טוב עם תוצאות טובות. התוצאות בריפוי הטחורים מתקרבות (ואולי נופלות רק במעט מעט) מזה של ניתוח כריתת הטחורים המסורתי, אולם יש לציין כי מדובר בניתוח המבוצע באופן נרחב פחות מעשור, ואיננו יודעים מהן התוצאות ארוכות הטווח (אך זה אינו שורף את הגשר לעבור בעתיד כריתת טחורים). עוצמת הכאבים לאחר הניתוח וקצב ההתאוששות לרוב טובים יותר באופן משמעותי ב PPH. אין הבדל ניכר בשיעור הסיבוכים בין 2 סוגי הניתוחים. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. אופציה חדשה נוספת היא HAL, בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. בקיצור, ישנה קשת של טיפולים בטחורים, ויש להתאים את הטיפול הנכון למטופל לפי מצבו ורצונו.

המידע עוזר לי לגיבוש החלטה לנבי הטיפול בטחורים. ושוב תודה לך ד"ר עודד זמורה !

כמה זמן הניתוח, ומה הסיכונים?

שלום, הבחנתי לפני כמה חודשים בבליטה קלה בגודל השערתי של קצת פחות מס"מ בצד הימיני של פי הטבעת. אין זה כואב, מגרד או מדמם כלל אפילו כאשר יש נגיעה.....אבל: הבליטה נראית לעין (ע"י מראה) רק זמן קצר לאחר היציאה, ובזמן היציאה להשערתי יוצאת גם-כן. אני לא סובל מעצירויות קשות או פצעים באיזור זה. הדבר היחיד שמדאיג אותי זה שקיים מצב להחמרה ו/או טיפול דחוף, ומה גרם לזה. האם תוכל לתת לי השערתך לגבי סמפטום זה? והאם נצרכת בדיקה דחופה? (קראתי תשובה קודמת שלך לגבי טחור שם ציינת כי טחורים אינם מזיקים ואינם מחייבים בטיפול אלא אם קיים דימום קשה- ולכן שאלתי). תודה רבה!

מתן שלום, טחורים פנימיים וחיצוניים הם בהחלט אבחנות סבירות לסמפטומים שאתה מתאר, אך אינם האבחנה היחידה האפשרית. אם אתה מודאג, אני ממליץ לך להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג על מנת להגיע לאבחנה ולהתאים טיפול. לרוב אם אינך סובל במיוחד הבדיקה אינה דחופה. בכל מקרה, מומלץ להמנע מעצירות. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון פגלקס ושמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי.

דר זמורה תודה! רציתי גם להוסיף בנושא, הבליטה דומה במרקמה לסוג של חתיכת בשר או רקמה המכילה נוזל בפנים (אני לא יודע אם אכן קיים נוזל, רק חיפשתי דימוי). האם ניתן להסיק משהו חדש? תודה!

שלום אני בת 28 סובלת מטחורים מדממים מה יותר יעיל ממליס או פורמולת נונא? בברכה ליאת

איננו נוהגים להמליץ על אף אחד משניהם למטופלינו. ואיני יודע מי משניהם יעיל יותר אם בכלל. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום,אני בת 56 מזה 3 שנים מדממת במתן צואה(ללא קשר לעצירות) זה קורה בתדירות משתנה אחת לחודש חודשיים ולאחרונה כל כמה שבועות. לפני שנה עברתי בדיקת סיגמואידוסקופיה,המעי הגס נבדק עד 45 ס"מ ללא ממצא מלבד טחורים פנימים וחיצונים דרגה 2-3. שאלתי היא האם אכן יתכן שזה רק מטחורים? כי זה קורה ללא קשר לעצירות או קיבה קשה. האם הבדיקה הנ"ל שוללת כל אפשרות של בעיה אחרת וזו אכן הבעיה היחידה? כמובן שאטפל בענין הטחורים בהתאם אך אני חוששת שמא זה לא נובע ממקור אחר ולכן אשמח לחוות דעתך ופירוט בנושא. בתודה מראש דניאלה

דניאלה שלום, סיגמואידוסקופיה תקינה מפחיתה מאד את הסיכוי שמקור הדמם במעי הגס (ולא בטחורים) מאחר שדימום ממקור גבוה יותר (ז"א מרוחק יותר מפי הטבעת) שאינו נצפה בסיגמואידוסקופיה לרוב לא גורם לדם טרי, מאחר שהוא מתעכל בדרך ומשנה צורה. יחד עם זאת, בדימום רקטאלי מעל גיל 50, ובעיקר אם את לא רגועה, הייתי בכל זאת ממליץ על ביצוע קולונוסקופיה מלאה. אם היא תהיה תקינה נישן כולנו יותר טוב בלילה.

ד"ר שלום לפני שנתיים היה לי דימום בפי הטבעת נמצא פוליפ והוסר. וכבר שבועיים שהדימום חזר ונראה לי שהסיפור חזר על עצמו שוב ואצטרך להסירו שוב, אני צריך המלצה , מה עלי לעשות כדי שהפוליפ לא יחזור שוב ושוב ושוב? האם ידוע לך משהו לגבי תזונה,עישון וכו', יש לנו הסטוריה של סרטן מעי-גס במשפחה, הייתי מאד רוצה לדעת האם ניתן לעצור את הגן המעוות עוד בשלב ההריון כדי לא להעבירו הלאה?

בני שלום, איני יודע איזה סוג של פוליפ נכרת והאם בכלל יש לך עכשיו פוליפ. אולם אין ספק שאם אתה מדמם (ויש לך היסטוריה של פוליפ) אתה זקוק לבדיקת כירורג קולוקרטאלי או גסטרואנטרולוג. הבא עמך את כל המסמכים הקודמים שיש בידך בנושא זה. פוליפ אחד וללא סיפור משפחתי אינו מהווה לרוב אינדיקציה לבירור גנטי מפני שהסיכוי למצוא אחד מהגנים שידועים כקשורים בסרטן מעי גס קטן במקרה זה, ובכל מקרה אין כיום בדיקה עוברית לזיהוי גנים אלו.

היי דר' זמורה ותודה על הקדשת זמנך למענה. אני חולת קרוהן ויש לי פיסוטלה עקשנית מזה מספר שנים בצד שמאל של פי הטבעת. לפני כחצי שנה התפתחה פיסטולה בצד ימין, במקביל להתלקחות של הקרוהן. אושפזתי בחודש יולי וקיבלתי לוריד למשך מספר ימים פלאגיל ועוד אנטיביוטיקה הדומה לציפרוגיס (לא זוכרת את שמה) טיפול זה הופסק לאחר כמה ימים עקב שלשולים ובחילות קשות שהיו תופעות לוואי של הפלאגי'ל וכן התחלה של פרדניזון במקביל. הפיסטולה אכן נרגעה, אף כי בתחושתי נשארה מעין "שקית" פנימית באזור פנימי יותר. לפני כחודש וחצי ירדתי מהפרדניזון. לפני כשבוע וחצי, לאחר יציאה מאומצת, חשתי גירוי באזור שהיתה בו הפיסטולה. ביום חמישי האחרון, חשתי כאב ונפיחות באזור, כנראה אבסס/פיסטולה. התחלתי טיפול מקומי ויש שיפור מסוים. שאלתי היא: האם הופעת האבסס/פיסטולה, מעידה בהכרח על התלקחות של הקרוהן (אין לי סימנים אחרים של המחלה). כמו כן, קבעתי תור לכירורג לעוד יומיים. האם ישנה אנטיביוטיקה אחרת מלמד פלגיל עקב תופעות הלוואי שלו? האם אפשר להימנע מניתוח של האזור? תודה על תשובתך גלית

גלית שלום, בעקרון מחלת קרוהן פריאנאלית, כולל הפיסטולה, היא חלק ממחלת קרוהן, ולכן החמרה של סמפטומים של הפיסטולה מבטאים פעמים רבות פעילות של מחלת קרוהן לפחות באיזור זה. אין זה אומר בהכרח שישנה גם החמרה של המחלה במעי. אם פלגיל עושה לך לא טוב (גם במינון מופחת של 250 מ"ג X 3 ליום) ניתן לקחת אוגמנטין (אם אינך רגישה לפניצילין). אם ישנו אבצס או פיסטולה שאינם מנוקזים היטב וגורמים לזיהום רקמתי סביב פי הטבעת, פעמים רבות כדאי בכל זאת לנקז את האיזור באמצעות נקז סיטון, המוכנס לרוב כפרוצדורה כירורגית בהרדמה.

שלום לפני יומיים הופיעה לי בליטה באיזור פי הטבעת קצת בפנים ואני יכול להרגיש אותה עם האצבע. זה כואב וגם מגביר לי את קצב היציאות, אין לי דיומום. כיוון שאני בחול קניתי נרות, ועד עכשיו השתמשתי בשניים. שאלתי היא האם להמשיך עם הנרות, האם זה יפתור את הבעייה. אני מעדיף לקבל טיפול בארץ עדיף טיבעי. תודה

ג'קי שלום, טחורים פנימיים וחיצוניים הם בהחלט אבחנות סבירות לסמפטומים שאתה מתאר, אך אינם האבחנה היחידה האפשרית. אם אתה ממשיך לסבול, הייתיממליץ לך להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג עם שובך על מנת להגיע לאבחנה ולהתאים טיפול. בכל מקרה, מומלץ להמנע מעצירות. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון פגלקס ושמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. נרות עוזרות בעיקר להקלה על הסמפטומים ואם אתה מרגיש שהם עוזרים אתה יכול להמשיך להשתמש.

אני בן 41. במשך מספר שנים יש לי דימום קל בפי הטבעת שמתבטא רק בניגוב לאחר יציאה (לא כל יציאה), כאשר ניתן לראות דמם קל על נייר הטואלט. לעיתים יש הרגשה של פצע ששורף אך זה חולף לאחר יום יומיים יש לי יציאות סדירות, מידי יום ולעיתים אף פעמיים ביום. מעולם לא ניבדקתי לבירור הסיבה. מה יכולה להיות הבעיה ? האם יש ממה לחשוש? מה הדחיפות להיבדק במצב כזה?

אלון שלום, אנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לדמם דרך פי הטבעת ל 2 קבוצות עיקריות, לפי מקור הדמם. כשהדמם נובע מפי הטבעת עצמו, הוא לרוב אינו מסוכן, ויכול לנבוע מגורמים שונים כגון טחורים ופיסורה. גורמים אלו פוגעים בעיקר האיכות החיים, וזו הסיבה העיקרית לטפל בהם. הקבוצה השניה היא דמם שמקורו במעי הגס, ויכול לנבוע מסיבות שונות, כולל גידולים טרום ממאירים או ממאירים של המעי הגס. במצב זה, גילוי מוקדם יכול להציל חיים. אם יש לך דמם, הייתי ממליץ לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, כגון קולונוסקופיה קצרה (אם אין לך ספור משפחתי של מחלות מעי) או מלאה. אם היא תהייה תקינה, נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה.

מה ההבדל בין קולונסקופיה קצרה למלאה?

מזה כששה חודשים אני סובל לעיתים מריח רע היוצא מתוך ישבני. דבר זה גורם לי לאי נוחות רבה מכיוון שריח זה מורגש כשמתקרבים אינטימית, נתפס על הבגדים (מיותר לציין שהוא מצריך כיבוס מיידי לאחר לבישה חד פעמית), על כסאות או ספות שאני יושב עליהן. הריח אינו מופיע לאחר מקלחת ושטיפה של הישבן אלא לאחר חצי יום, ישיבה ממושכת או לאחר שהייה "ממושכת" בשירותים. לא סבלתי מכך לפני כן. בנוסף כשאני קם לאחר ישיבה ממושכת על משטח קשיח אני שם לב שאני משאיר סימן לחות, מין סימן הזעה, על המשטח. הסימן נעלם לאחר כשתי דקות. אודה לכם על עזרתכם.

קשה לענות על שאלה זו היטב ללא בדיקה. אנא פנה לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה ובירור.

לפני כחודש וחצי עברתי אצלך ניתוח לתיקון פיסטולה בו שבו היו אמורים להזריק דבק לפיסטולה אך במקום זה הכניסו חוט סיטון רופף. שבועיים לאחר הניתוח הייתי אצלך בביקורת, ואמרת שזה נראה בסדר, שהפיסטולה מפרישה ושאחזור לביקורת לאחר חודש. כבר ארבעה ימים, שאני סובלת ממש. גיליתי גוש ממש צמוד לפצע הפיסטולה, והוא ממרר את חיי. הפסקתי (שוב) לעבוד, אני לא מסוגלת כמעט לשבת, לא לעמוד, פחדתי שיש במקום אבצס חדש ורצתי למיון... בבדיקה, שבה הכירורג לחץ על אותו הגוש, הוא קבע כי אין מדובר באבצס חדש, ואמר לי שאין מה לעשות, ואין טעם לפתוח כי הפיסטולה פתוחה ומפרישה... הוא נתן לי באותו מעמד אוגמנטין 500*3 ושוב המליץ על שטיפות... מיותר לציין כי אני כבר מזמן עברתי להתגורר בתוך האמבטיה.. זה היום השני מאז אני נוטלת את האוגמנטין, וזה לא עוזר... הגוש נשאר באותו מצב... בגודל, במראה ובתחושה אין שום הקלה. בנוסף, היום לאחר שעשיתי קיבה, השתנה צבע ההפרשה מהפיסטולה,שקודם היתה דלקתית, ועכשיו נהיתה לדמית. אני פוחדת ששוב יש לי אבצס ושהאבחנה אינה נכונה (בפעם הראשונה שהיה לי אבצס רק בבדיקה של רופא שלישי אובחן האבצס....) הביקורת הבאה שלי אצלך היא בשני הקרוב, 11/12. האם ייתכן שפיסטולה שמפרישה מייצרת אבצס ??? והאם אין צורך בהתערבות כירורגית כדי לפתוח אותו??? יכול להיות שהפיסטולה לא מנוקזת כנדרש ובגלל זה נוצר אבצס??? סליחה על המסר הארוך.. אני פשוט נורא-נורא סובלת!!!

יערית שלום, סליחה, אך ראיתי את הודעתך רק כעת. הסיכוי שיש אבצס בנוכחות סיטון אינו גבוה, ואם בנוסף לכך נבדקת במיון ולא נמצא אבצס, זה נשמע לי סביר. יתכן כי ההפרשה מגרה את העור. נסי למרוח משחת הגנה (כמו שמורחים לתינוקות כנגד תפרחת חיתולים) לעיתים קרובות, ואם יש חום מעל 38 או החמרה יש לפנות שוב למיון. אם יש בעיה שנראית לך קריטית, צרי קשר עם המחלקה והם יאתרו אותי במידת הצורך. נתראה ביום שני. שבת שלום.

ד''ר שלום. יש לי אליך שאלה חח מעט קשה.. אנחנו זוג הומואים ובן זוגי בן 25 ויש לו בעיה קטנה או שאין..חח הוא פאסיבי ולאחר חדירה ראשונה אליו לאחר זמן הגמירה הראשונה(כמובן בחוץ) הוא לא יכול לקבל עוד פעם.. הוא אומר שזה שורף לו מאוד. שאלתי היא ממה זה נובע והאם אפשר לעשות משהו עם זה כי הוא רוצה לקבל ממני עוד אבל זה כבר הרגשה של שפרה בלתי רגילה. אולי יש סיבה לשריפה? או משהו שיכול למנוע ממנו אותה?! תודה אלון.

אלון שלום, יתכן שהחדירה האנאלית גורמת לפגיעה קלה הפי הטבעת (שאנו קוראים בלשון מקצועית טראומה מקומית) אשר גורמת לגירוי. נסו להשתמש החומרי סיכה, ואם הבעיה עדיין קיימת נסו ללמוד כיצד לענג אחד את השני מבלי לסבול.

אני בת 40. בזמן האחרון סובלת מעצירויות. לפני כשבוע קניתי בבית מרקחת פגלקס, מוצר שמסייע ליציאות. ביום הראשון זה הצליח ולאחר מכן כבר לא ואז התיחלה תופעה מוזרה של בריחת צואה. אומנם מעט מאוד אך זה קורה מבלי שאני שמה לב. רציתי לדעת: האם ייתכן שיש קשר לתכשיר? איזה רופא מומחה לבעיות כאלה? איזה בדיקות צריך לבצע? מה יכולה להיות הבעיה וכמובן הפיתרון לתופעות כאלו? תודה

גלי שלום, אבדן שליטה אינה תופעה שכיחה בנטילת פגלקס, אך אם בריחת הצואה קרתה רק לאחר שימוש בתכשיר, הייתי מנסה לעבור לתכשיר אחר, כגון תוסף סיבים על בסיס פסיליום (ולהקפיד על שתיה מרובה). אם הבעיה נמשכת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה, ועל סמך תוצאות הבדיקה ניתן יהיה לכוון אותך לבדיקות הנכונות. על סמך האבחנה שתתקבל בבירור זה ניתן יהיה לכוון טיפול.

שלום ד"ר זמורה! יש לי קרוהן, ואני עכשיו על פרדניזון (במגמת ירידה - התחלתי מ60 לפני חודש, ואני הגעתי ל20, ועכשיו ארד 2.5 מ"ג כל 10 ימים). השבוע פחות או יותר התחילו לי כאבים חזקים בשרירי הרגלים, מהאגן ומטה. אני גם ממש עייפה. האם זה יכול להיות תופעת לוואי של פרדני? יש לי גם חוסר בברזל (29), ופריטין(9). מה אפשר לעשות?

שטרודלית שלום, התופעות שאת מתארת יכולות להיות תופעת לואי של הפרדניזון אבל יכולות לבטא גם החמרת פעילות המחלה הדלקתית, ולכן חשוב לראות אותם בהקשר של התמונה הכללית, כגון סמפטומים של מחלת המעי, שקיעת דם (או CRP), ועוד. כדאי להתייעץ עם גסטרואנטרולוג שמכיר אותך ואת מחלתך.

ד"ר זמורה תודה על התשובה - שאלתי אותו - הוא אמר שזה לדעתו לא קשור לסטרואידים. שאפנה לרופאת המשפחה. היא אמרה שלדעתה זה כן קשור - תופעות לוואי. וגם האנמיה שלי. לפני כשלושה שבועות עשיתי בדיקות דם והם היו תקינות. קצת WBC גבוה (קשור לפרדני'), וברזל ופריטין נמוכים. השאלה שלי - מה אפשר לעשות נגד הכאבים, ועוד יותר - נגד הסחרחורות ונטייה להתעלפות - עד שהברזל שאני לוקחת יעזור (רופאת המשפחה שלי אמרה שלפחות 3 שבועות עד שזה ישפיע).

שלום רב אני לאחר חודש ניתוח של טחורים ופיסורה. יש לי הרגשת כאב בצד השמאלי של הישבן,מרגישה מעין הרגשת של התקשות מעטה במקום. מה זה יכול להיות? מתי אני אמורה להרגיש טוב לגמרי, בהתחשב שעברתי שני ניתוחים בניתוח אחד? המון תודה על כל העצות שנתת לי עד כה אורלי

אורלי שלום, תחושת הכאב וההתקשות שאת מתארת יכולה עדיין להיות בגדר תהליך ריפוי תקין לאחר ניתוח כזה, אך אין לי דרך לקבוע זאת בודאות ללא בדיקה. אם את לא רגועה מומלץ לפנות לבדיקת של הכירורג המטפל. עדיף להבדק לחינם מאשר לפספס בעיה הדורשת טיפול, ובדיקה כזאת היא זכותך המלאה.

לאחרונה יש לי אי סדירות ביציאות עם כאבי באים והולכים בתחתית הבטן. כמו כן במתן צואה יש דימום. כאשר אני יושבת אני סובלת מחוסר נוחות בפי הטבעת וכבאים באזור הגב התחתון. שאלתי היא - האם כאבים בגב התחתון יכולים לנבוע גם מהקרנה של כאבים כתוצאה מהמעי הגס או שאין קשר בין השניים (יש לציין כי אין לי כאבים חזקים בפי הטבעת אלא רק במתן צואה )

לעיתים (נדירות יחסית) כאבים בגב התחתון יכולים לנבוע מבעיות באיזור פי הטבעת, רצפת האגן או המעי הגס, לעיתים להיפך- כאבים אגניים יכולים לנבוע מבעיות גב, ולעיתים אין קשר ביניהם. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולרקטאלי לבירור.

יש לי כנראה טחור חיצוני קצת כואב אני משתמש במשחה בשם פרוטו גליבנול ולא ניראה לי שזה עוזר כ''כ אני עדיין לא יודע אם זה אכן טחור אך יש לי תחושה של גוש קטן הנמצא מתחת לעור בפי הטבעת ובעת הנגיעה בו הוא מכאיב מעט. אשמח לדעת אם זה טחור חיצוני ומהי הדרך לטפל בו.

דני שלום, תאורך יכול להשמע מתאים לטחור שמתבלט, אולם ישנן גם אפשרויות אחרות, ואין לי דרך לבצע אבחנות באופן אחראי ללא בדיקה. מטרת פורום זה לספק מידע רפואי, ואין באפשרותנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק אבחנות וירטואליות באינטרנט. אם אתה מודאג, הייתי ממליץ כי תפנה לכירורג קולורקטאלי/ פרוקטולוג לבדיקה. למשחת פרוקטוגליבנול אין מינון מדוייק- שמים מעט על קצה האצבע ומורחים. ניתן למרוח כל מספר שעות, גם לעיתים די תכופות, ולרוב היא אינה תורמת לריפוי הטחור אלא רק להקלה של אי נוחות וכאב אם יש. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. סרטן המעי הגס נדיר בקבוצת הגיל שלך (בעיקר אם אין ספור של סרטן כזה במשפחתך הקרובה, ואם בדיקת המעי הגס תהיה תקינה תוכל להרגע בעניין זה. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן אתה צריך לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. לצורך התאמת טיפול שיתאים לך (אם בכלל יש צורך), יש להתייעץ ברופא העוסק בתחום זה.

יש לי טחור חיצוניזה אובחן על ידי פרוקוטולוג , אך הוא טוען שלא ינתחו אותי כי אין סיבה מוצדקת להוריד אותו , אני בן 20 וזה נורא מעצבן כיוון שיוצא ממנו נוזל מימי כזה ליד פי הטבעת מהטחור החיצוני מה אני עושה. נתנו לי משחה לכאבים והקלה אך אין לי כאבים אני צריך לפנות לרפואה אלטרנטיבית ? ומה זה אומר סיבה מוצדקת מהנוזל שיוצא ממנו נהייה לי שפשפות גם כשאני יושב ומזגן ולא מזיע אשמח לתשובה תודה מראש