פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום, שמי מזל אני בת 28- בריאה בדרך כלל יום שישי בבוקר עשיתי בדיקת קולונסקופיה עקב כתמים כהים בצואה תוצאות הבדיקה הראו שהכל בסדר פרט לסריטונת קטנה- טרום טחור שגרמה לדם וטופלה על ידי קרן לייזר או משהו כזה הבעיה היא שהיו יום ראשון ועדיין יש לי כאבים בבטן תחתונה באמצע ושמאלה כאבים אמנם נסבלים אבל מעיקים כשאני קמה מישיבה או משהו כזה האם זה נורמלי- ? מהן תופעות הלוואי לאחר בדיקה כזו? בבדיקה עצמה קיבלתי טשטוש ולא הרגשתי בכלום- הכאבים החלו כמה שעות אחרי. תודה רבה

מזל שלום, כאב קל יכול להיות לאחר קולונוסקופיה עקב ניפוח האויר, אולם אם יש כאב עז, או החמרה כלשהי, או סימן נוסף כלשהו (כגון חום) יש לפנות מיידית לבדיקה.

שלום רב, ד"ר אני כבן 40 סובל מזה 4 חודשים מכאבי בטן חזקים---אולטראסאונד תקין לפני 3 חודשים התחיל להיות גם דימום גלוי בצואה והכאבים התחזקו באיזור הטבור במיוחד מעל התוספתן. ואז בחודש ספטמבר הופנתי ע"י רופא המשפחה לקולונוסקופיה---מאז עברו 3 חודשים ועוד לא נכנסתי לבדיקה מפאת אורך התור רק בעוד חודש המועד---לסוף דצמבר. גם הכירורג שבדק אותי---מספטמבר הפנה לקולונוסקופיה. רק לפני כחודש ראה אותי גסטרואנטרולוג--ושלח אותי לגסטרוסקופיה וסיגמודוסקופיה נמצא אצלי עתה--עקב כאבי בטן וגם באיזור הצלעות אף בגב לאחר בדיקת גסטרוסקופיה ---דלקת בוושט+בקע סרעפתי[היאטלי]+דלקת גסטריטיס ואיני יודע אם זה קשור ואם מצאו את כל המקורות הגורמים לכאבים. הסיגמו תקין. מה עושים? נא דעתך המקיפה והמעמיקה בסקירת כל הנושאים. והאם יש מקום לבדיקות הדמיה או אחרות נרחבות יותר אולי אף בבי"ח מאחר ולאחרונה סובל גם חולשה כללית. מה עלי לעשות ואיך לפנות לרופאים בקופה שישלחו אותי---מצבי לא מרשים אותם ולא מזיז אותם ואינם מוצאים לנכון לשלוח אותי לשום דבר-- יש דרך לשכנעם? והאם יש מקום ונכון לעשות זאת? או שאפנה ישר למיון לבד על דעת עצמי עם תוצאות הבדיקות--האם יתיחסו אלי שם לצורך אמשך בדיקות ובירור באישפוז. או שיחזירו אותי לקופה--לתורים הארוכים [חודשים] ולרופאים של הקופה? מה עלי לעשות באמת? לישון בשקט ולהגיד שיהיה טוב למרות הכאבים או מה? האם לדעתך יש מקום לבדיקות אלה ואו אחרות בהקדם ולו לצורך גילוי מוקדם? מזה יומיים צריבה חזקה ודקירות לכל אורך המעי הגס כאבים חזקים מאוד היצרות---יציאות של צואה דקה--יוצאת קשה למרות שרכה, וחולשה כללית שגוברת מיום ליום כבר מאז 4 החודשים. לעשות חוקן בריום בינתיים? בתודה ובכבוד רב

חן שלום, ספק רב אם תוצאות הגסטרוסקופיה מסבירות היטב את תלונותיך, וללא ספק הייתי ממשיך בבירור עד לאיבחון הבעיה, כולל קולונוסקופיה מלאה, בדיקות דם, ואולי CT בטן עם הדמיית המעי הדק (CT אנטרוגרפי). רוב השאלות האחרות ששאלת הן שאלות בירוקרטיות של התמודדות מול קופת החולים ומערכת הבריאות, ובנושא זה אין לי כלים טובים לעזור לך מאחר שאיני עובד בקופת חולים ואיני בקיא במערכת זו. המלצתי היחידה היא להיות אסרטיבי.

תודה ד"ר. העניין הוא כזה: 1. האם מצבי שציינתי יש בו בכדי שתהיה לי סיבה מספקת להגיע למיון בב"ח תה"ש (אני גר בראשל"צ). 2. והאם הגעתי למיון--על דעת עצמי תביא לכך שתוכל לבדוק אותי ואף להמליץ לי אישפוז קצר של שבוע או משהו כזה על מנת לעבור את כל הבדיקות והבירורים שציינת ללא סחבת של חודשים בקופ"ח-כללית (ההמוגלובין שמצאו אצלי--13). 3. נא עזרתך לקבלת פיתרון יעיל ביותר בדרך שציינתי בסעיף 2 או אלטרנטיבות. אני מתוסכל מזה שהטכנולוגיות קיימות אך הנגישות והזמינות קשה. 4. הגעתי למיון על דעת עצמי ואף ללא הפניית רופא או טופס 17 מראש ביד---- במקרה שלי שציינתי האם מוצדק אישפוז---לבירור העניין---אצלכם בב"ח? מודה לך מראש ובכבוד רב

דר זמורה הנכבד . ראשית הוקרתי על עזרתך ברשותך שאלות מספר מהיא הפרוצדורה המקובלת כאשר ישנה פיסטולה קטנה בין שרירים שעה 6 ? האם סיטון או אולי ניתוח לכריתה ? מעיון בתשובותך הרבות והמעניינות למדתי שכיום אין עושים סיטון אלא כאשר הפיסטולה מערבת שרירים האם הבנתי נכון ? או אולי דווקא בגלל שהפיסטולה קטנה עדיפה התערבות פחות טראומטית? שאלה נוספת ברשותך. האם יתכן שאבצס יגרום להגדלת פיסטולה קיימת .לשינוי בנתיבה ולהפיכתה למורכבת ? מאחר ויש לי כאבים מוזרים בספינקטר מאז ההתפרצות האחרונה בצפיה לתשובתך מודה

אשר שלום, כאשר הפיסטולה שטחית ואינה מכילה הרבה משרירי הסוגרים (ולפי תאורך יתכן שכך בפיסטולה שלך), לרוב סיכוי הריפוי הטוב ביותר הוא בחיתוך פשוט של הפיסטולה, אלא אם יש סיבה להמנע מכך, כמו למשל במחלת קרוהן או בחולים שכבר יש להם קושי בשליטה בפי הטבעת. יתכן שאבצס יגרום לפיסטולה פשוטה להפוך לפיסטולה מורכבת, ואז יש לשקול טיפול שאינו חותך שרירים. אם יש לכירורג מנוסה ספק בעת הבדיקה, ניתן לבצע אולטרסאונד, פיסטולוגרפיה או MRI בכדי להדגים את מהלך הפיסטולה. פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. לרוב ניתן להעריך את מידת מעורבות השרירים בפיסטולה בבדיקת כירורג מנוסה, אולם אם קיים ספק לגבי מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, ניתן לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. אם הפיסטולה שלך אינה מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, זהו לרוב הניתוח המועדף. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. שימוש בחוט סיטון חותך, אותו מהדקים בהדרגה כל כמה ימים, היה נפוץ בעבר לטיפול בפיסטולות המכילות כמות רבה של שריר, אולם בשנים האחרונות ניתוח זה הרבה פחות נפוץ מאחר שנמצא שהוא קשור לשיעור לא זניח של פגיעה ביכולת השליטה, והייתי ממליץ עליו רק במקרים חריגים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח מחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. לגבי דבק ביולוגי, יש כיום מחקר רפואי המתבצע בבתי החולים העמק ותל השומר, במסגרתו ניתן הדבק בחינם. אם תהיה מעוניין תוכל לפנות למרפאתי בתל השומר (הקלק על תמונתי למידע) או לד"ר חיים הלוי במחלקה כירורגית בבית החולים העמק.

שלום ד''ר אני בן 18 וחצי ואני הומו פסיבי.. לפני כל פגישה עם החבר שלי אני עושה שטיפת פי הטבעת ע'יי מים זורמים מהמקלחת כאשר אני מכניס זרם של מים ומצאי אותו עם כל השאר... לאחרונה גיליתי שיצאה לי מעין גולה ממש קטנה שמעט מציקה לי וכואבת בקצת.. היא יצאה מבפנים כי עם מעט דחיפה היא נכנסת בפנים וזה כבר לא כואב. האם אני צריך ללכת לרופא או שמה אם אפסיק עם השטיפות זה יעבור והיא תיעלם?! תודה מראש אשמח אם תענו כי קשה ללכת עם שאלה כזו לרופא משפחה. ושאלה נוספת האם פרוצדורות אלו בריאות לגוף או לא.

דניאל שלום, ראשית, לא להלחץ. רוב הסיכויים שהסמפטומים שאתה מתאיר יכולים להתאים לטחור שמתבלט ונפוח, וסביר שעם מעט מנוחה לאיזור והקפדה על יציאות רכות וללא מאמץ בעזרת כלכלה עשירה בסיבים (פירות, ירקות וכד') ושתיה מרובה תחוש הקלה. אם בכל זאת תמשיך לסבול מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה. חוקן כמו שאתה מתאר אכן יכול להחמיר סבל באיזור פי הטבעת, ורק אתה יכול לאזן בין סבל כזה לבין הרגשתך שעליך להיות נקי בעת מגע מיני (מבחינה רפואית אין לנקיון זה חשיבות ואי סיכון מיוחד במגע מיני ללא ניקוי מוקדם)

שלום רב לפני כ-3 שבועות עברתי ניתוח משולב של טחורים ופיסורה. הבנתי שצריך הרבה סבלנות ויש לי. אפילו התחלתי להרגיש שיפור והדימום פסק. אך בימים האחרונים התחלתי שוב להרגיש כאבים באזור הניתוח (סוג של צריבה ולפעמים גרד, וזה רק בצד אחד,אולי אפילו קצת נפיחות) לצורך הענין אני אמורה לקבל מחזור כבר, האם זה יכול לגרום לכאבים הללו? האם זה קשור? יש לי תור לבקורת בסוף החודש השאלה אם צריך להקדים התור? האם קורה שיש נסיגה בזמן תקופת ההחלמה? זה די מלחיץ אותי שבמקום להתקדם קדימה אני הולכת אחורה. תודה מראש אורלי

אורלי שלום, חשוב מאד להמשיך ולרכך את היציאות בקפדנות (מומלץ תוסף סיבים על ביס פסיליום או תכשיר דומה), לשמור על נקיון המקום, ולקחת משככי כאבים. לעיתים כאשר אנו מתרחקים מהניתוח ומגבירים את פעילותנו היומיומית (ואפילו מבלי לשים לב לכך) יכולה להיות החמרה של הכאבים. אם מגמת ההחמרה נמשכת מומלץ בכל זאת להקדים את התור ולהבדק.

שלום אני עברתי ניתוח חוט סיטון לפני חודש (אני חולת קרוהן) החוט ממוקם ממש קרוב לנרתיק,ממש ליד האזור שהגבר מחדיר את אבר מינו,ומסתיים בפי הטבעת אז רציתי לדעת האם זה מסוכן לקיים יחסי מין? כי לא נראה לי שיוציאו לי בקרוב את החוט תודה מראש וסליחה על כול התיאורים

ליאת שלום, אם האבצס מנוקז היטב על ידי הסיטון (וגם אם יש באיזור הפרשה קבועה), לא צריכה להיות מניעה לקיים יחסי מין מלאים, אלא אם הם גורמים לך לאי נוחות. חשוב לומר שחולי קרוהן חולים במחלה כרונית שאנו לא יודעים כיום לרפא לחלוטין, ולכן מטרתנו היא לאפשר לחולי קרוהן (שחלקם הגדול צעירים) לחיות חיים מלאים באיכות חיים טובה, וזה כולל כמובן יחסי מין. אם את חשה אי נוחות או כאבים בקיום יחסי מין בשל הפיסטולה, חשוב שתלמדו לענג אחד את השני בדרכים שלא יגרמו לך סבל, ולא לוותר על חיי מין בשל המחלה. בנוסף, יש כיום מחקר רב מרכזי בישראל בו משתתפים בתי החולים שיבא (המרכז את המחקר), איכילוב, מאיר ואסף הרופא, בו אנו מנסים לסגור פיסטולות של מחלת קרוהן עם דבק ביולוגי לאחר הכנה קצרה עם רמיקייד. אם את מעוניינת, יתכן שתתאימי למחקר זה. אם תרצי עוד פרטים תוכלי ליצור עימי קשר במייל שלי ב [email protected]

אימי בת 65 חולת לב אחרי 2 ניתוחים להחלפת מסתמים לפני שנים . עקב תלונות על כאבים ואי נוחות בפי הטבעת והגב התחתון נשלחה לקולנוסקופיה. זוהה במעי הגס היורד פוליפ ססילי 4 מ"מ , נצרב עם ביופסיה חמה, תרגיל היפוך ברקטום תקין. פעולות נוספות: צריבה. אזור של המעי הגס העולה נבדק בקפדנות ולא זוהה פוליפ. מה המשמעות בבקשה?

המשמעות היא כי לא נמצא ממצא המסביר את תלונותיה של אמך, ופרט לפוליפ קטן אחד הבדיקה למעשה תקינה. אם מלקחה ביופסיה מפוליפ זה, חשוב לברר את התשובה, ולברר עם הגסטרואנטרולוג מתי (לאור ממצא זה) כדאי לבצע בדיקה חוזרת (בד"כ טווח של 1-5 שנים).

שלום דר' אני חולה קוליטיס כשנתיים + בשבועיים האחרונים החל דימום אדום טרי בכמות גדולה, ביציאות - בערך 2 יציאות ליום עם כאבים (הכאב רק ביציאות) אני לוקח באופן קבוע אסקול 3X3 וחוקני ראפאסל איך זה נשמע לך? התלקחות או שקיבלתי במתנה גם טחורים?

אין לי דרך לומר "איך זה נשמע לי" באופן אחראי ללא בדיקה. מטרת פורום זה לספק מידע רפואי, ואין באפשרותנו (ולא יהיה אחראי מצידנו) לספק אבחנות וירטואליות באינטרנט. חשוב לדעת אם יש שינוי באופי היציאות (פרט לדם), האם הכאבים הם בפי הטבעת או כאבי בטן, לבדוק את פי הטבעת ולהתרשם ממנו, ולעיתים גם לבצע בדיקות עזר נוספות על מנת להגיע לאבחנה ולטפל באופן אחראי. הייתי ממליץ כי תפנה לגסטרואנטרולוג המטפל או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה.

תודה ד"ר זמורה לתשובה קודמת ועולה לי שאלה נוספת אם אפשר:איך אני בטוח שהשסתום שבין המעי הדק למעי הגס מתפקד נכון ? תכולת המעיים שלי נוזליים כל העת,שילשולים ולחץ גדול ואני לא מתפקד וחושב שזה בגלל שאין הפרדה בין המעי הדק לגס ואין לי שקט ולו לרגע כך שכל העת מופעל לחץ על היציאה ואין מנוחה,האוכל כאילו מגיע מיד ליציאה.הגסטרולוג שלי אומר שזה פסיכולוגי אבל הוא טועה בטוח,כמובן שבגלל שהמעיים לא שקטים לרגע אני גם מרגיש רע,ניסיתי כבר הכל ושום דבר לא עוזר. תודה

רון שלום, לא סביר שבעייתך נובעת מבעיה במסתם זה שכן מטרתו לאפשר מעבר ללא עיכוב מהמעי הדק למעי הגס, ולמנוע מעבר בכוון הפוך לכוון התנועה. לא הייתי ממהר לומר שזה פסיכולוגי, אבל לפעמים יש בעיות בתפקוד המעי שאנו לא יודעים להגדיר. אם אתה חושב שהגסטרואנטרולוג שלך טועה, אתה יכול לפנות ליעוץ נוסף.

שלום! האם הזרקות לאיזור הסוגר בפי הטבעת בגלל אי שליטה נחשב כשיטה נסיונית? האם יש ניתוח אחר?

אסתר שלום, ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה בנשים היא נזק הנגרם בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. שיחה גלויה עם כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, ועוד אמצעים חדשניים נמצאים כעת בבחינה וסביר כי יכנסו לשימוש בשנים הקרובות. אחת השיטות שנכנסו לאחרונה לשימוש היא הזרקת חומרים כגון סיליקון או קולגן סביב פי הטבעת, על מנת לעבות את הרקמה. פעולה זו מתאימה בעיקר למטופלים עם אי שליטה קל עד בינוני, ותוצאותיה לטווח קצר לא רעות, אך לטווח ארוך יש כנראה ירידה ביעילות אצל חלק מהחולים. בשימוש בחומרים מאושרים, הפעולה אינה נסיונית. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. אמצעי חדשני נוסף הוא קוצב חשמלי המושתל על העצבים המעצבבים את רצפת האגן, ומשפר מאד את תפקוד איזור זה.

שלום, אני מתעניין בניתוח להסרת טחורים, מסוג HAL DOPLER, ואני שוקל פנייה למרפאה פרטית (ד"ר שכטר, הוד השרון). יתרונה הגדול של המרפאה הפרטית היא בכך שזמן ההמתנה הוא קצר, וזה חשוב לי. הבעיה היחידה היא, שחסר לי מידע בקשר לאיכותה של המרפאה. האם יש בידיכם מידע כזה? האם אתם חושבים שעדיף להימנע ממרפאות פרטיות, ולעשות פרוצדורות כאלה בבית חולים? תודה, זיו

HAL היא אחת ממגוון השיטות לטיפול בטחורים, והיא כנראה טובה לחולים שמתאימים לפעולה זו. זוהיא פעולה כירורגית בה מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (מרבית הכירורגים מבצעים אותו בכל זאת בטשטוש במסגרת בית חולים כלשהו, בין אם ציבורי או פרטי), וכשבוחרים נכון את המטופלים המתאימים, במקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים, למרות שהטחורים אינם נעלמים לגמרי. הטיפול מבוצע על ידי מספר כירורגים קולורקטאלים או כירורגים כללים בארץ. כעקרון איננו ממליצים או מחווים דעה בפורום על רופא כזה או אחר, אך הייתי שוקל אם ללכת למקום שבו HAL הוא הפעולה היחידה או העיקרית המבוצעת לטיפול בטחורים, מאחר שכאמור זו רק אחת האפשרויות בקשת הטיפולים בטחורים, וחשוב להתאים את הטיפול הנכון לכל מטופל. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש יחסית והוסבר בתחילת תשובה זו. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום! אני בת 24, ובד"כ בריאה. היום ראיתי לראשונה דם בעת הוצאת צואה. אני לא חשה כאבים כלל, אך הדימום נראה די משמעותי.האם יתכן כי מדובר בטחורים, על אף גילי(זה לא מאפיין של גילאים מבוגרים יותר?) האם יש צורך לגשת לרופא, או במידה וזה יעבור תוך כמה ימים אין סיבה לדאגה? תודה.

יש הרבה סיבות אפשריות לדימום דרך פי הטבעת, ובעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. טחורים אינם נדירים בגיל 24, ולעומת זאת גידול במעי הגס מאד נדיר בגיל זה. אם הדמם ימשך הייתי ממליץ לך לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול.

שלום רב, בבדיקת מנומטריה ממצא אניסמוס. בשל כאבים בבטן עליונה ביצעתי מס' פעמים קולונוסקופיה. כתוצאה מבדיקות אלו החלו כאבי בפי הטבעת ונשלחתי לבצע בדיקת מנומטריה בה הובחן הממצא אניזמוס. לאחרונה אותם הכאבים בפי הטבעת התפשטו לאורך עצם הזנב ומלווים בהרגשה מאוד לא נעימה ומציקה. נוסף על כך קיים קושי בהתרוקנות או בהוצאת צואה ולא מדובר בצואה קשה. לעיתים הרגשה שלא התרוקנתי לגמרי. בעברי הרחוק סבלתי מטחורים בעקבות הלידות אך הדבר נרפא תמיד לאחר תקופה קצרה שלאחר הלידה. במה מדובר? מה עושים? איך יודעים שאין מדובר במשהו הקשור למקרה סרטן? האם בדיקת צואה היא בדיקה וודאית לביטול הספק? בתודה מראש והמשך יום נעים.

נילי שלום, קושי להתרוקן גורם לרוב בצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. קושי כגון זה יכול להגרם למשל עקב תפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. על מנת להתרוקן, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן, ואם סינכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות. תפקוד לא תקין של רצפת האגן מכונה גם אניזמוס. לציין כי ישנן סיבות נוספות שיכולות לגרום לתלונות מעיין אלה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה לבדיקה. בהתאם לתוצאות בדיקתו יוכל לכוון אותך לבדיקות נוספות דפקוגרפיה (צילום של תהליך ההתרוקנות) לפי הצורך, ולכוון את הטיפול. חשוב לציין כי ברוב הפעמים ניתן לעזור ולהקל על הסימפטומים, ולכן כדאי לבצע בירור הולם. לעיתים הקפדה על הרכב המזון, הוספת סיבים למזון שתיה רבה ופעילות פיזית משפרת ולעיתים אף פותרת את בעיית העצירות. מומלץ במידת הצורך להוסיף תוסף סיבים מסחרי, כגון תוסף סיבים על בסיס פסיליום, לשימוש קבוע ויומיומי. לעיתים ניתן לשפר את תפקוד רצפת האגן עם טיפולי משוב – (בין פידבק) טיפול זה ניתן במקרים בהם קיימת הפרעה בתפקוד השרירים השולטים סביב פי הטבעת. לעיתים נמצאים ננמאים בהם יש חסימה מכאנית להתרוקנות המופיעה רק בזמן מאמץ להתרוקנות. במצב כזה ניתן לשקול טיפול ניתוחי לפתרון הבעיה. הסיכוי שתלונות אלה נובעות מסרטן המעי הגס נמוכות, ולרוב בדיקה מרפאה של רופא המומחה בתחום זה יכולה לשלול זאת בסבירות גבוהה.

לפני חצי שנה עברתי ניתוח "סינוס פלונדילי" ועבר טוב אבל רק לפני איזה שבוע ככה נסגר לי לגמרי.. וכל הזמן שאני בשירותים ויש לי יציאה אז כואב לי בזמן שזה יוצא לא שאני מתאמץ או משהו פשוט שזה מגיע לסוף שזה מתחיל לצאת כואב לי כזה ביציאה ממש למה זה?? האם זה קשור לניתוח? ואין לי תחורים הרופא אמר.. מה זה קשור?? וגם אחרי זה שאני מנגב יש טיפה דם.. וכואב לי ולא התאמצתי בכלל.. דוקר כזה בדיוק מתי שזה יוצא !

תלונותיך אינן אפייניות לסיבוכים כלשהם של סינוס פילונידאלי ומעלות חשד לפיסורה, למרות שישנן גם אבחנות אחרות שיכולות לגרום לכאב כגון זה. המלצתי היא להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי על מנת לכוון את הטיפול. תוכל למצוא מידע רב על פיסורה בתשובותי בנושא זה בפורום.

בתקופה האחרונה אני סובל משלשולים תכופים וכאבי בטן, כחלק מהברור ביצעתי CT בטן תוך הזרקת חומר ניגודי. תוצאות הבדיקה כל האיברים הפנימיים בגדר התקין מלבד ממצא אחד המפורט להלן : "סיכום - אין עדות למחלת מעי דלקתית. ריבוי יחסי של בלוטות מזנטריאליות קטנות - ממצא בלתי ספציפי." מה המשמעות של הממצא? תודה על התשובה.

רועי שלום, בדיוק כפי שצויין, מדובר בממצא בלתי ספציפי שיכול לנבוע מסיבות רבות, רובם חסרות משמעות, וחלקן הקטן מצריך המשך בירור וטיפול. קשה מאד לפענח תשובות CT מבלי לדעת את תלונותיך, תוצאות הבדיקה הגופנית, והממצאים שנראו בבבירור. בסוף, מה שקובע הוא התמונה הכללית ולא רק פרט כזה או אחר. מומלץ להתייעץ עם הרופא שהפנה אותך לבדיקה.

שלום ד"ר זמורה. אודה לך מאד אם תוכל להסביר לי מה פשר תוצאות הביופסיות שלי. האם אני סובלת מפרוקטיטיס/קוליטיס או לא? תודה רבה לך, אמילי. sigmoid colon, biopsies: no diagnostic abnormality: no evidence of colitis, dysplasia OR malignancy. Rectum, biopsy: Benign rectal mucosa showing stromal lymphoid aggregates AND mild crypt distortion. No active proctitis, dysplasia OR malignancy identified. Rectal ulcer, biopsy: Fragments of inflammatory fibroid ulcer debris. Benign rectal mucosa showing reactive epithelial changes AND stromal inflammation. No dysplasia OR malignancy identified. Comment: (b AND c) the changes in these biopsies could be associated with mucosal prolapse but require clinical correlation.

אמילי שלום. תוצאות הביופסיה אינן תומכות בקוליטיס ומציעות אפשרות של בעיה הנקראת Solitary rectal ulcer, אך קשה מאד לפענח תשובות ביופסיות מבלי לדעת את תלונותיך, תוצאות הבדיקה הגופנית, והממצאים שנראו בקולונוסקופיה. בסוף, מה שקובע הוא התמונה הכללית ולא רק פרט כזה או אחר. Solitary rectal ulcer קשור פעמים רבות בקושי בהתרוקנות כתוצאה מהפרעה בתפקוד רצפת האגן, ודורש פעמים רבות בירור בכוון זה. מומלץ להתייעץ עם הרופא שהפנה אותך לבדיקה או עם כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה.

שלום אני בן 29 ויש לי קושי בלהטיל את הצואה הקושי מתבטא בכך שאני נפצע בזמן שאני טחל את הצואה. עם הזמן גיליתי שכאשר אני לוחץ עם היד באזור שבין השופכה לפי הטבעת היציאה יותר מהירה ונוחה וללא קשיים נוספים. יש לציין כאשר יש שלשול זה גם קורה כך היצאה נמשכת הרבה זמן אך כאשר אני לוחץ עם היד זה מסתיים מייד. אם אני לא משתמש עם היד אז נשארות חלקי יציאות בתעלת פי הטבעת . אני עושה תרגילים לחיזוק שריריי הסוגר וגם שרירי האגן כמה חודשים כבר ועדיין אין שיפור במצב. מה אפשר לעשות בנדון כך שהיציאות שלי יהיו נוחות וטבעיות ללא עזרת הידיים. מה הדיאגנוזה? אילו בדיקות אני אמור לעשות? למי לפנות? תודה

בני שלום, קושי להתרוקן גורם לרוב בצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. קושי כגון זה יכול להגרם למשל עקב תפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. על מנת להתרוקן, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן, ואם סינכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות. לציין כי ישנן סיבות נוספות שיכולות לגרום לתלונות מעיין אלה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה לבדיקה. בהתאם לתוצאות בדיקתו יוכל לכוון אותך לבדיקות נוספות כגון מנומטריה (בדיקת לחצים בפי הטבעת) ודפקוגרפיה (צילום של תהליך ההתרוקנות) לפי הצורך. חשוב לציין כי ברוב הפעמים ניתן לעזור ולהקל על הסימפטומים, ולכן כדאי לבצע בירור הולם. לעיתים הקפדה על הרכב המזון, הוספת סיבים למזון שתיה רבה ופעילות פיזית משפרת ולעיתים אף פותרת את בעיית העצירות. מומלץ במידת הצורך להוסיף תוסף סיבים מסחרי, כגון תוסף סיבים על בסיס פסיליום, לשימוש קבוע ויומיומי. לעיתים ניתן לשפר את תפקוד רצפת האגן עם טיפולי משוב – (בין פידבק) טיפול זה ניתן במקרים בהם קיימת הפרעה בתפקוד השרירים השולטים סביב פי הטבעת. לעיתים נמצאים ננמאים בהם יש חסימה מכאנית להתרוקנות המופיעה רק בזמן מאמץ להתרוקנות. במצב כזה ניתן לשקול טיפול ניתוחי לפתרון הבעיה.

שלום יש לי סימפטומים של IBS רציתי לדעת אם IBS גורם לבעיה הזאת ? היכן אוכל למצוא בארץ כירורג קולורקטאלי? תודה

שלום שמי הילה , אני פצינטית שלך.. בפגישתי איתך במרפאתך בתל השומר הוריתי לי ליצור איתך קשר שבועיים לפני מועד לניתוח האם יש דרך ליצור קשר איתך טלפונית במרפאה ? אנא השאר לי טלפון ושעה נוחה.. תודה רבה יום טוב

ניתן ליצור קשר דרך דליה, אצלה גם קבעת את התור לניתוח, בטלפון 03-5302247. השבוע אהיה זמין רק ביום ד אחה"צ, ואח"כ אני נוסע לכנס ל 3 ימים. בשבוע הבא אהיה זמין רוב השבוע.

לפני כשבועיים עברתי ניתוח טחורים ופיסורה. למעשה הוזמנתי לניתוח פיסורה, אל תוך כדי הניתוח היתה צניחה של טחורים (שמזה סבלתי לא מעט, ניתוח לפני כ-13 שנה קשירות מס' פעמים) והרופא החליט תוך כדי הניתוח של הפיסורה לנתח גם טחורים, נאמר לי שכיון שהיה ניתוח משולב ההחלמה היא יותר איטית. שאלתי היא כמה זמן עד שמגיעים להחלמה מלאה. יש לי בקורת בסוף דצמבר האם עד אז אני אמורה להרגיש רגיל? רציתי לציין שכבר עכשיו אני מרגישה יחסית בסדר, אך עדיין מרגישה את המקום ועדיין יש קצת כאבים ביציאות זה נורמלי? אני לוקחת מרככי יציאה ואוכלת סיבים. תודה מראש

אורלי שלום, אם כבר עכשיו את מרגישה בסדר, נראה שאת בכוון הנכון, ויש סיכוי טוב שעד הביקורת תחלימי לחלוטין. החלמה מהירה.

מה זה אומר בבקשה ? רון

רון שלום, ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה בנשים היא נזק הנגרם בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. שיחה גלויה עם כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, ועוד אמצעים חדשניים נמצאים כעת בבחינה וסביר כי יכנסו לשימוש בשנים הקרובות. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. אמצעי חדשני נוסף הוא קוצב חשמלי המושתל על העצבים המעצבבים את רצפת האגן, ומשפר מאד את תפקוד איזור זה.

אני פגועה במערכת העצבים המרכזית. לאחרונה אין שליטה על יציאות. אני מבקשת עצה ועזרה.

אני פגועה במערכת העצבים המרכזית. לאחרונה אין שליטה על יציאות. אני מבקשת עצה ועזרה.

שאלתי עם כשאני עושה חוקן אני מנקה את המעי הדק גם באותה היזדמנות משאריות מזון ? כמה זמן יש במעי דק מזון אחרי ארוחה ? אחרי שתים עשרה שעות יש עדיין מזון במעי הדק ? תודה ברכות

תומר שלום תוכן המעי הדק הוא נוזלי ובמצב תקין מזון שאנו אוכלים עובר את כל המעי הדק בפחות מ 8 שעות (לעיתים אף בפחות מ 90 דקות). בין המעי הדק למעי הגס יש מסתם חד כווני המאפשר מעבר מהמעי הדק למעי הגס אך לא להיפך, ואם הוא מתפקד היטב לא ניתן באמצעות חוקן לשטוף את המעי הדק. האמת- אין גם סיבה לשטוף אותו.

שלום רב אני עברתי לפני שבועיים וחצי בערך ניתוח סיטון ,שמו שני חוטים. (יכול להיות שאתה זוכר אותי ,ענית לי לאיזה שאלה בפורום של YNET ) הבעיה שבחוט אחת שנמא בין הנרתיק לפי הטבעת,לא מופרשת המוגלה כולה וזה מצטבר בפנים וזה עושה כאבים ,אני מנסה לנקז לבד ואז יוצאת שאר המוגלה,הבעיה שהחור כמעט נסגר ונשאר חור קטן איפה שהחוטזאת אומרת העובי של החוט וזה לא מספיק גדול כדי שהמוגלה תצאה אז מה זה אומר שהניתוח לא הצליח? יעשו לי שוב ניתוח בגלל זה? או שיש אפשרות אחרת? אני כול כך מקווה שלא אצטרך לעבור שוב ניתוח :( תודה מראש

נדיר שחוט סיטון דק מדי בכדי לנקז את המוגלה, אולם אם ישנה בעיה כזו ניתן פעמים רבות להחליף את החוט בפעולת מרפאה ללא צורך בהרדמה. לעיתים יש אבצס שלא מנוקז היטב עם הסיטון, ואז כן מומלץ לנקזו שוב כירורגית. אם את חולה במחלת מעי דלקתית, חשוב במקביל להתחיל טיפול המדכא את פעילות המחלה, בכדי להפחית את ההפרשה ולנסות "לייבש" את הפיסטולה. תרגישי טוב

שלום רב, ביצעתי אמש בדיקת דרכי עכול עליונות. הבדיקה לאחר שיש לי תקופה ארוכה אנמיה קלה, בדיקת קולונסקופיה תקינה וצרבות חוזרות ונשנות. הרופא רשם כי נמצא בקע סרעפתי קטן וכמו כו רשם כי סמוך לקרדיה קיים רושם של לחץ חיצוני על הדופן. האם תוכל בבקשה להסביר את המשמעות של הממצא על לחץ חיצוני אפשרי? מה יכולה להיות הסיבה והאם הנתון מדאיג, על פי רוב? איזה איבר יכול לגרום לחץ כזה והאם ייתכן כי מדובר רק ברושם ולא בלחץ "אמיתי"? הרופא אגב המליץ על CT או EUS בבטן. תודה רבה

גל שלום, קשה לומר מה גורם ללחץ הזה וישנן אפשרויות רבות, חלקן חסרות משמעות, וחלקן דורשות טיפול. יתכן גם שמדובר ברושם מוטעה. מצטרף להמלצת הגסטרואנטרולוג לבצע CT בטן ולפי התוצאות לשקול גם EUS (אולטרסאונד שמבוצע דרך גסטרוסקופיה)

שלום ד"ר זמורה אני סובל מפיסורה דלקתית כחודש וחצי עם כאבים קשים , לאחרונה החלטתי לגשת לניתוח, אך אני מפחד כי אולי לא ניסיתי כל מה שאני יכול כדי להמנע מניתוח. השתמשתי בניפינידין 0.4% ,אמבטיות , עזרקאין ועוד למעלה משלושה שבועות. חבר המליץ לי להשתמש בנרות אביטרן 50 לשיכוך כאבים ו בספריי לתעוקת חזה (מוריד לחץ דם ) ששמו איזוקאט. האם לדעתך כדאי לפנות לתרופות אלו והאם במידה והפיסורה היא דלקתית מדוע אינני מקבל אנטיביוטיקה לדלקת , אין זה מקובל? או שאני צריך לבקש זאת ואם כן איזו אנטיביוטיקה? יש עוד פרוצדורות שאפשר לנסות לפני פיתרון ניתוחי אשמח לשמוע כי הסבל כבד בתודה (בל)

נרות אביטרן הן טיפול משכך כאבים אך לא מרפאים פיסורה, ולרוב אף מחמירים את הכאב משום שהכנסתם באיזור של פיסורה אינה נעימה. איזוקט מכיל חומר מרפה שרירים כפי שמכילה משחת ניפדיפין, שנחשבת יותר יעילה. פיסורה אינה בעיה זיהומית, ולכן לא מטפלים בה באנטיביוטיקה. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ולאחריהם ובדימום קל. לרוב כאב בשריר של הישבן השמאלי (ולא בפי הטבעת עצמו) פחות שכיח בפיסורה, ומומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי לאאדא שאכן זו האבחנה. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה, וניתנים לשלמוש גם הזמן הריון. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, או כשיש סיבה ספציפית. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב כיצד מאבחנים פיסורה? במה כרוכה הבדיקה? הכנה כאב וכו תודה יערית

לד"ר זמורה שלום, רציתי לדעת האם יכולה להיות דלקת בתוספתן, שמבריאה מעצמה, גם ללא ניתוח? זאת אומרת יכול להיות שאדם עבר דלקת בתוספתן ולאחר מס' שנים יראו שהוא פעם עבר דלקת בתוספתן ע"י ניתוח מסיבה אחרת לגמרי? אם כן, האם יש משמעות קלינית כלשהי בעתיד? ושלה אחרונה ממה יכולה להיגרם דלקת בתוספתן שאינה נזקקת לניתוח? תודה רבה טליה

טליה שלום, דלקת בתוספתן נוצרת לרוב בבסיסה כתוצאה מחסימה של חלל התוספתן ע"י גוש צואה נוקשה הנקרא בשפה מקצועית פקליט, והתרבות חיידקים בתוכו. אנו יודעים כי חלק מדלקות התוספתן יכולות להרפא בטיפול אנטיביוטי בלבד. לדוגמא, בצי האמריקאי יש עשרות אלפי בחורים צעירים הנמצאים בים, וקורה שלאחדים מהם יש אפנדציט, ולא ניתן להביאם לבית חולים. במקרים אלו מטפלים הבם באנטיביוטיקה וחלקם נרפאים. בחיי היומיום על פני היבשה, אנו מציעים לכל מי שמאובחן כסובל מדלקת של התוספתן לעבור ניתוח, שכן באלו שלא מבריאים בטיפול אנטיביוטי יכולים להופיע סיבוכים קשים. לשאלה האם דלקת כזו יכולה להרפא מעצמה ללא כל טיפול אין לי תשובה טובה, מאחר שנהוג לטפל בכל מקרה שידוע שיש דלקת תוספתן. הניחוש שלי הוא שרק חלקם הקטן יבריא ללא כל טיפול. כל דלקת החלל הבטן יכולה לגרום להדבקויות מקומיות, שהן מעין רקמת צלקת בתוך הבטן, וסביר שממצא כזה יזוהה בניתוח גם לאחר שנים. המשמעות הקלינית של ממצא אקראי כזה כנראה אינה גדולה, ואינה מצריכה טיפול כשלעצמה.

קודם כל המון תודה על התשובה המעמיקה... דבר שני רציתי לדעת, קרובת משפחה שלי עברה ניתוח לפרסקופיה חוקרת, בניתוח הרופא אמר שראו כי ישנו עיבוי קל בתוספתן, לכן כרתו אותו ,ושלחו לפתלוגיה, בביקורת לאחר תשובת הפתלוגיה, הרופא הסביר שבדיקת הפתלוגיה לא הראתה דלקת בתוספתן, אך בתוך התוספתן ממה שהבנתי "בתוך הצינור-", אין לי מושג כיצד הוא נקרא, היתה צלקת או במילים שלו היצרות פיברוטית, האם יש לך מושג במה מדובר? האם יש לזה משמעות כלשהי? האם תשובתך הקודמת תואמת למקרה? ואם כן איזו מן דלקת בבטן יכולה לגרום לממצא כזה? האם זה נפוץ? והאם מציאת "היצרות זו" יכולה להסביר את הכאבי בטן? ושוב המון תודה ולילה טוב טליה....

שלום ד"ר זמורה אני סבלתי מכאבים בפי הטבעתו אובחנה לי פיסורה אחורית התחלתי בטיפול של משחת ניפאדיפין בהתחלה לא לקחתי תוסף תזונה לריכוך יציאות אלא רק הקפדתי על תזונה נכונה המצב השתפראחרי שבוע וקצת אך אחרי יציאה קשה המצב חזר לקדמותו המשכתי את הטיפול והוספתי פגלקס המצב השתפר אך במעט עד לפרק זמן של סה"כ שבועיים שבו חזרתי לרופא המטפל והוא אמר לי שמה שנשאר לי זה ניתוח ובהרדמה כללית והניתוח הוא פשוט וקל ואין לי מה לפחד השאלה שלי היא האם זה נכון לעשות ניתוח ? האם אפשר להשאר עם הטיפול השמרני ולנסות אותו לעוד שבועיים ? והאם בניתוח נדרשת הרדמה מלאה ולא ניתן לבצע זאת ע"י הרדמה מקומית ? תודה מראש

איתן שלום, פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ולא בעיה מסכנת חיים, ולכן רק אתה יכול להחלט אם ומתי אתה רוצה לעבור ניתוח על מנת להקל על סבלך. לרוב אנו מעדיפים לעשות ניתוח זה בהרדמה כללית מאחר שרוב האנשים לא סובלים טוב זריקות הרדמה מקומית באיזור זה, ובנוסף בכל זאת חשים פעמים רבות אי נוחות בזמן הניתוח. אם אתה בכל זאת עומד על כך, ניתן לבצע את הניתוח גם בהרדמה מקומית. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ולאחריהם ובדימום קל. לרוב כאב בשריר של הישבן השמאלי (ולא בפי הטבעת עצמו) פחות שכיח בפיסורה, ומומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי לאאדא שאכן זו האבחנה. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה, וניתנים לשלמוש גם הזמן הריון. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, או כשיש סיבה ספציפית. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. השריר אותו מנתקים הוא שריר הסוגר הפנימי האחראי על כ10%- 15% מיכולת השליטה ביציאה, אך לרוב האנשים יש יכולת שליטה גבוהה בהרבה מהדרוש, ולכן ברוב המכריע של המקרים הניתוח אינו משפיע על יכולת השליטה. בנוסף, בפיסורה כרונית, כאשר השריר מכווץ באופן כרוני, ספק אם הוא מבצע את תפקידו נאמנה גם עכשיו. הנסיון מראה כי ירידה ביכולת השליטה היא סיבוך לא שכיח של ניתוח זה (וגם אז הירידה בשליטה לרוב חלקית ולעיתים הפיכה, אך לעיתים רחוקות אינה הפיכה). יחד עם זאת, במקרים בהם כבר קיימת הפרעה מסויימת בשליטה יש להודיע זאת לרופא לצורך שיקול נוסף על סוג הניתוח. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום, לפני כיומיים התחלתי להרגיש שאזור פי הטבעת (בצדדים ועד האשכים) התנפח מאוד ונהיה ממש קשה. אני סובל מכאבים עזים מאוד. מפי הטבעת עצמו לא יצא יצאו טחורים. האם אלו טחורים פנימים, איך מטפלים בזה? או שזה בכלל דלקת? בנוסף יש לי חום קל מאוד. אודה מאוד על תשובתך המהירה מכיוון שאני כרגע בחו"ל. הרבה תודה שחר

שחר שלום, תלונותיך מחשידות לאבצס סביב פי הטבעת, שהוא מצב הדורש לרוב ניקוז כירורגי בהקדם האפשרי. עצתי היא כי תפנה לבדיקת כירורג (או לחדר מיון) בהקדם האפשרי.

שלום, אני בן 17 וקיימת אצלי כבר מספר שנים בלוטה קטנה באיזור פי הטבעת. לפני בערך חודש, הבחנתי בתופעה של התנפחות בלוטה זו בשעת היציאה. זה לא כואב ולא מדמם, אך זה מלחיץ אותי ולא נעים לי לחשוב שזה יכול להחמיר. גודל הבלוטה בשעה שנראית לעין (בערך) קצת יותר מחצי סנטימטר. ארצה להוסיף כי הבלוטה "נעלמת" אחרי מספר דקות של מנוחה אחרי שעת היציאה. האם אפשרי להסיק מתיאורי מידע כלשהו על סוג החמירות? אשמח אם תנסה לתאר לי במה זה דומה לטחור. תדה רבה!

אורן שלום, טחורים פנימיים וחיצוניים הם בהחלט אבחנות סבירות לסמפטומים שאתה מתאר, אך אינם האבחנה היחידה האפשרית. אם אתה מודאג, אני ממליץ לך להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג על מנת להגיע לאבחנה ולהתאים טיפול. בכל מקרה, מומלץ להמנע מעצירות. היציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון פגלקס ושמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי.

תודה, אנסה להיבדק בקרוב. ארצה לשאול בנוסף, האם יכול להיות כי חלק מהמעי פשוט יוצא החוצה בחלקו? שכן, הבלוטה אינה מדממם או כואבת כלל. האם זוהי יכולה להיות התחלה של טחור? והאם ייתכן טיפול ביתי ע"י תרופות "סבתא" או משהו שאינו דורש ניתוח או טיפול מתקדם? תודה שוב!

כתבתי לך אז בעניין הכאבים בישבן. זה נרגע. עכשיו הכאבים יותר ממוקדים בגב תחתון - איזור הכליות - זה קשור? אני על 40 מ"ג פרדניזון (לקרוהן), ויורדת כל שבוע ב10 מ"ג עד ל20 מ"ג ואז ביקורת. מפריעה לי מאוד תופעה שלא מרפה וזה גאזים. כל הזמן ועם (סליחה) ריח מאוד חריף. מדוע זה קורה? והאם יש דרך להפסיק את זה? זה בחודש האחרון מאוד מאוד החריף. תודה

גזים בד"כ נוצרים על ידי חידקים ש"גרים" באופן תקין במעי, בתהליך פירוק שאריות המזון. ניתן לנסות תרופות לטיפול בגזים שנמכרות בבתי המרקחת ללא מרשם רופא, ואם זה לא עוזר- לפנות לבדיקה לגסטרואנטרולוג העוסק בתנועתיות המעי.

דר שלום. אני סובל מכאבים חזקים מטחורים ופיסורה מזה חודשיים. הומלץ לי לעבור ניתוח בביה"ח. אבקש אינפורמציה על הניתוח . נאמר לי ע"י הרופא, כי ניתוח הפיסורה הוא קל ואילו מניתוח הטחורים יש לצפות לכאבים חזקים וסבל רב במשך שבועיים. עוד נאמר לי כי עלי להחליט בעצמי האם לנתח גם את הטחורים או להסתפק בניתוח הפיסורה, ואני אובד עצות. אינני יודע ממה נגרם לי הכאב.אציין, כי טחורים יש לי כבר מעל עשר שנים, אך כאבים כמו בחודשיים האחרונים אף פעם לא היו לי. יכול להיות שהפיסורה היא זו שכואבת, ולא הטחורים? הייתי רוצה לדעת גם על ניתוחי הלייזר, האם ההחלמה קלה יותר מאשר בניתוח רגיל? היכן עושים ניתוח לייזר? האם אתה ממליץ עליו? האם אתה יכול להפנותי לרופא מנתח בלייזר? אודה על תשובתך בהקדם, שכן עומדים להזמין אותי לניתוח בקרוב מאוד, ועדיין אין לי תשובות מספקות. תודה. גדעון.

גדעון שלום, איני יכול לקבוע מה מקור כאביך ללא בדיקה, אולם באופן כללי אציין שכאבים עזים כפי שאתה מתאר לרוב נגרמים כתוצאה מפיסורה, או מטחורים חיצוניים עם קרישי דם בתוכם, ופחות אופייניים לטחורים פנימיים. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ולאחריהם ובדימום קל. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי לאאדא שאכן זו האבחנה. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. השימוש בה לפיסורה לא נבדק למיטב ידיעתי בהירון, אולם הספיגה שלהם למחזור הדם קטנה ולכן הסיכון כנראה קטן. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. גם בטיחותה של זו בזמן הריון לא נבדק כנראה באופן מספק. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, או כשיש סיבה ספציפית. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. גם סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. בדומה לפיסורה, מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן את צריכה לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. טיפול מרפאתי קל יחסית הוא קשירה של הטחורים, שבד"כ מטפלת בעיקר בטחורים הפנימיים, ומבוצעת במרפאה ללא אשפוז. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון (הפנימי) של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ. כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. טיפול בלייזר הוא אלטרנטיבה לקשירת טחורים, בו יוצרים צלקת בבסיס הטחור על ידי צריבה עם לייזר. התהליך דומה לקשירת טחורים הן מבחינת אי הנוחות בזמן הפעולה ולאחריה והן במידת יעילותו. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו לרוב אינה מתאימה למי שעיקר סבלו מטחורים חיצוניים. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. ניתוח זה מומלץ בעיקר כאשר חלק ניכר מהסבל נגרם מטחורים חיצוניים. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. עכשיו, כשאתה יודע הכל בנושא, נותר לך רק להחליט....

שלום, שמעתי על טיפול HAL DOPPLER לטיפול בטחורים במקום ניתוח כריתה. כיום אני עם טחורים כבר קרוב לשנה בדרגה 4 ו-2 רופאים אמרו לי לאחר שכבר ניסיתי את כל הטיפולים הקונבנציונליים שאהיה חייבת לעבור ניתוח או טיפול HAL DOOPLER. שאלתי היא האם ידוע האם הטיפול ב-HAL DOOPLER יעיל עבור טחורים בדרגה 4 כמו שניתוח כריתה יעיל או פחות? האם ידועים מקרים בהם ניתוח HAL לא מוצלח מנע טיפול בניתוח רגיל לאחר מכן?

הדס שלום, טחורים הם לרוב בעיה של איכות חיים, ופרט למקרים בהם יש דמם ניכר הגורם לאנמיה, טחורים הם מציקים אך לא מסוכנים, ולכן אף אחד לא חייב לעבור ניתוח לטחורים. להיפך, את צריכה לבוא ולומר שאת סובלת ואת רוצה טיפול כירורגי, ואז עלינו לספק לך אותו. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים לטחורים, כולל HAL, שהיא פרוצדורה יחסית חדשה ולרוב כרוכה בהתאוששות מהירה, PPH (ניתוח עם סטייפלר), וניתוח לכריתת הטחורים. בעקרון, ככל שהטיפול "אגרסיבי" יותר שעור ההצלחה לטווח ארוך גבוהה יותר, ההתאוששות ארוכה יותר, ושיעור הסיבוכים גבוה יותר. לכל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה, ורק את יכולה לבחור (כמובן, לאחר שכירורג קבע איזה מהפעולות מתאימות לך). HAL הוא בעצם מעיין סוג של קשירת טחורים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. אכן לרוב ניתן לחזור לפעילות די מהר עם אי נוחיות קלה. חשוב לציין כי במקרים רבים הטיפול מביא לשיפור, אך אינו טיפול רדיקאלי בטחורים. טיפול זה אינו שורף את הגשר לניתוח כריתת טחורים בהמשך במידת הצורך. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם כאמור מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). גם בתחום הטיפול הכירורגי ישנם מספר חידושים, כולל ניתוח בשם PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר.

שלום, אני אישה צעירה בתחילת שנות ה - 20, לא פעילה מינית בחצי שנה פלוס האחרונה. בזמן האחרון הבחנתי במעין גידול (בצבע הגוף עד כמה שהצלחתי לזהות) בפי הטבעת, כמו שארית עור, שגדל בצורה נתנת להבחנה (ונכון לעכשיו הוא בערך בקוטר של חצי ס"מ לערך). חשוב לציין שאין לי כלל כאבים, וגם לא בעיה יוצאת דופן ביציאות. כמו כן, ה'גידול' עצמו לא מהווה מטרד (מלבד קוסמטי). למה אני צריכה לצפות? זו תופעה מוכרת?

אסתר שלום רוב הסיכויים שמה שאת מתארת הוא קפל עור, שהוא ממצא שכיח מאד באיזור פי הטבעת, ולרוב אין לו כל משמעות, ובעיקר אם הוא אינו מציק לך. אם בכל זאת את בספק ואינך רגועה, את יכולה להבדק על ידי כירורג על מנת לוודא שזו אכן האבחנה.

סבלתי מפיסורה במשך שנתיים והצלחתי להתגבר על הבעיה אך לא התגברתי על תופעה מוזרה שלדעתי היא זאת שגרמה להופעת הפיסורה מלכתחילה והיא שפי הטבעת שלי מאד קטן ומכווץ דבר שגורם ליציאות שלי להיות דקות בצורה לא טבעית אני נאלצת להשתמש בפגלקס בצורה יום יומית בשל החשש לחזרת הפיסורה שאלתי היא האם ניתן לשיחרור שרירי פי הטבעת בדרך כלשהי ללא ניתוח

הרפיה לא טובה של רצפת האגן, או שינויים אנטומיים הגורמים לחסימה יחסית של מוצא הרקטום בגובה רצפת האגן, יכולים בהחלט לגרום לקושי בהתרוקנות, שיכול לגרום גם לבעיות אחרות באיזור פי הטבעת כגון פיסורה וטחורים. על מנת להתרוקן כראוי, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן, ואם סינכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות. מבנה ותפקוד רצפת האגן מאובחנות על ידי בדיקות ספציפיות לכך כגון דפקוגרפיה, שהיא בדיקת רנטגן בה מצלמים את תהליך ההתרוקנות ורואים אם הוא תקין או לא., אולטרסאונד פרינאלי דינאמי, ומנומטריה. במקרה שנמצא ליקוי בתפקוד שרירי רצפת האגן, הטיפול לרוב אינו כירורגי, ומבוסס על ביופידבק, שהוא טיפול ש"מלמד" את רצפת האגן לעבור הרפיה נכונה. אם הטיפול לא מועיל מספיק, לעיתים אנו שוקלים להזריק לשרירי רצפת האגן כמות קטנה של חומר מרפה שרירים. לעיתים נמצא כי בזמן מאמץ להתרוקנות יש שינוי במבנה איזור הרקטום ופי הטבעת, כגון מצב בו בעת בפעלת מאמץ ליציאה דפנות הרקטום "מתקפלות" לכוון פי הטבעת ומקשות על המעבר והיציאה. מצב זה נקרא בלשון מקצועית internal intussuscepion. אם אכן יש מצב כזה, הטיפול הוא בדרך כלל בסופו של דבר כירורגי, אך לעיתים נעדיף לבצע קודם טיפול מכין בביופידבק, שמלמד להרפות כראוי את שרירי רצפת האגן. לאחרונה יש ניתוח חדש לטיפול בבעיה זו הנקרא STARR ומבוצע דרך פי הטבעת, הסיכון בו די נמוך, וההתאוששות בד"כ מהירה. בכדי לאבחן האם ישנה בעיה ברצפת האגן ומה טיבה, מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי המומחה לתחום זה או על ידי גסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן, ועל סמך בדיקתך הוא יכול להפנותך לבדיקות הדמיה נוספות ולכוון את הטיפול.

האם תפקוד לקוי של רצפת האגן יכול לגרום לחוסר התרוקנות ,לחץ באזור פי הטבעת ודחיפות במתן שתן.

בהחלט כן. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן בכדי לכוון את הבירור והטיפול.

שלום ד"ר, אני בת 32, בריאה בד"כ, 7 חודשים אחרי לידה. מחודש 7 להריון ההני מאובחנת כסובלת מטחורים בדרגה 4. לאחר הלידה נותרו טחורים פנימיים וחיצוניים. בהתיעצות עם 2 רופאים הובהר לי שאין מנוס מניתוח, למרות שכיום אינני סובלת מכאבים ואין כל בעיה לשבת. האחרון הציע לי טיפול בשיטת HAL והסביר, כפי שציינת באחת התשובות, שאין עדיין מספיק מידע לגבי ההשפעה לטווח הארוך קרי האם הטחורים עלולים לחזור, מהם הסיבוכים המידיים והמאוחרים ועוד למיטב הבנתי הפרוצדורה קלה בהרבה מניתוח כריתת טחורים הקלאסי ברצוני לצין כי אחות תאומה שלי עברה את כריתת הטחורים ומשך ההתאושות היה כ - 6 שבועות. אשמח לקבל מידע נוסף על הסוגיה או אם תוכל להפנות אותי לחומר מקצועי מבוקר. בתודה הדס

הדס שלום, טחורים הם לרוב בעיה של איכות חיים, ופרט למקרים בהם יש דמם ניכר הגורם לאנמיה, טחורים הם מציקים אך לא מסוכנים, ולכן אף אחד לא חייב לעבור ניתוח לטחורים. להיפך, את צריכה לבוא ולומר שאת סובלת ואת רוצה טיפול כירורגי, ואז עלינו לספק לך אותו. ישנה קשת של טיפולים כירורגיים לטחורים, כולל HAL, שהיא פרוצדורה יחסית חדשה ולרוב כרוכה בהתאוששות מהירה, PPH (ניתוח עם סטייפלר), וניתוח לכריתת הטחורים. בעקרון, ככל שהטיפול "אגרסיבי" יותר שעור ההצלחה לטווח ארוך גבוהה יותר, ההתאוששות ארוכה יותר, ושיעור הסיבוכים גבוה יותר. לכל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה, ורק את יכולה לבחור (כמובן, לאחר שכירורג קבע איזה מהפעולות מתאימות לך).

שלום, באיזו תדירות מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה (בן 52) לצורך מניעה או גילוי מוקדם של סרטן מעי הגס? בתודה מראש אורי

מומלץ להתחיל להבדק בגיל 50 (לאנשים ללא גורמי סיכון) ואם היא תקינה לחזור על הבדיקה כל 5-8 שנים.

ד"ר זמורהשלום לפני כשנתיים החל כאב מוזר-פעם בכ-3 חודשים כאב חזק מאוד שמתחיל בפי הטבעת ומקרין קדימה. נמשך כ-15 דקות בהן אני משותקת מהכאב העז.הכאב מופיע באופן רנדומלי (פעם העיר אותי משינה, פעם במהלך ריקודים וכו''). אני בת 28,סובלת מעצירות כל חיי, מדיי פעם (לא באופן קבוע) אני חשה במעיין בליטה בשרית בצמוד לפי הטבעת. מדי פעם דימום קל מאוד על הניר לאחר פעילות מעיים, ככל הנראה בגלל העצירות. אם זה קשור, אני סובלת מבעיה וכאבים בעצם הזנב (ספינה ביפידה של 1S).רופאה הפנתה אותי ל recurrent investigation for rectal pain. אמרה שלא שמעה על כאבים בצורה כזו ושהבדיקה היא חצי פולשנית.במאוחדת יש רק פרוקטולוג אחד:ד"ר בייר יצחק. איני יודעת אם זה רלוונטי, אך לפני כמה ימים שמתי לב שבנקודה מסויימת יש לי כאב בעצמות רצפת האגן (באותו המקום משני הצדדים). שאלותי הן: 1. האם ידוע לך ממה נובעים כאבים אלו? 2. האם סממנים אלו מעלים חשש לסרטן המעי הגס או שמא אין קשר? 3. מהי הבדיקה אליה הפנו אותי? אני חוששת מאוד. מהו ההליך שעוברים בבדיקה? 4. אני רוצה להיבדק אצל אשה, האם אני יכולה לפנות לכירורגית של מאוחדת או רק פרוקטולוגית? האם אפשר לבצע זאת באופן פרטי ואיך בכלל אני יכולה להגיע לפרוקטולוגית? לצורך חיפוש באופן פרטי בדקתי בכללית ולהם יש מספר פרוקטולוגים, אבל גם הם כולם גברים. סליחה על אורך השאלה ותודה רבה מראש

מיטל שלום, כאבים התקפיים באיזור פי הטבעת יכולים לנבוע מסיבות שונות, כולל פיסורות, הרפיה לא מספקת של שרירי רצפת האגן (שיכול לעיתים גם להסביר את העצירות), ועוד. כאב כזה אינו סימן ספציפי לסרטן המעי הגס, וסרטן כזה אינו שכיח בגילך. מומלץ מאד לפנות לבדיקה של כירורג/ית קולורקטאלית (/פרוקטולוג/ית) לבירור הכאבים והעצירות על מנת לכוון טיפול. אם את מעוניינת דווקא בכירורגית קולורקטאלית, את יכולה לפנות לד"ר חגית טולצ'ינסקי מאיכילוב שמקבלת באופן פרטי במרכז לכירורגיה באסותא ת"א, או לד"ר עדה רוזן מוולפסון (אין לי מושג היכן היא מקבלת בנוסף לכך, אבל סביר שלא קשה למצוא).

שלום אני בן 25 וסבתי מצד אבי נפטרה לפני כשבועיים מסרטן במעיים ואמרו גם שהכבד שלה כולו אכול מגרורות. אמא שלי אמרה לי שעוד כמה מהאחים של סבתי ז"ל נפטרו מאותה המחלה בגיל יחסית צעיר. רציתי לדעת האם יכול להיות שזה תורשתי במשפחה? איך אני יכול להיות רגוע? איך אפשר לבדוק (טיפול מונע) לפני שהכל מתחיל? האם צריך לעשות בדיקות תקופתיות ואם כן איזה ומאיזה גיל? אני עומד להתחתן ונורא מודאג מהדבר הזה

זהר שלום, סרטן המעי הגס אצל מספר אחים, חלקם בגיל צעיר, אכן מעלה חשד לבעיה תורשתית המגבירה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס. מומלץ כי בני משפחה (בעיקר מדרגה ראשונה) יתחילו במעקב של בדיקות מעי גס (כדוגמאת קולונוסקופיה) החל מ 10 שנים לפני הגיל הצעיר ביותר בו מחלה זו התגלתה במשפחה, ואם הבדיקה תקינה, לחזור עליה כל כ 5 שנים. כמו כן, ניתן לפנות למרפאות לסרטן מעי גס משפחתי שישנן במספר בתי חולים (למשל תל השומר ואיכילוב) ליעוץ, שם ניתן לבנות את עץ המשפחה ולהעריך את רמת הסיכון שלך, ולעיתים אף לבצע בדיקות גנטיות לנסות לזהות את הבעיה התורשתית אם יש.

מה יעילות טיפול בחימום בטחורים?

איני מכיר טיפול זה והוא אינו נחשב כחלק מקשת הטיפולים הקונבנציונאליים המקובלים לטיפול בטחורים בקרב המומחים בכירורגיה קולורקטאלית.

בת דודה שלי חלתה בסרטן במעי הגס. עשו לה ניתוח והסירו לה חלק מהמעי הגס. היא צריכה להמשיך בטיפולים כימוטרפיים. יש חשש כבד לגרורות בכבד. מה סיכויי ההחלמה??? אין לנו הסטוריה של סרטן מעי גס במשפחה. יש לציין כי היא חולה במחלת הקרון. האם בני המשפחה צריכים להבדק??? מה זה אומר קרבה מדרגה שנייה??? תודה מראש

אופיר שלום. מחלת קרוהן של המעי הגס מהווה כשלעצמה גורם סיכון להווצרות סרטן המעי הגס. ללא גורם סיכון כזה, סרטן המעי הגס אינו שכיח בצעירים, וכשהוא כן מופיע בגיל צעיר הוא אכן קשור פעמים רבות לתסמונות משפחתיות. בעקרון, מאחר שלבת דודתך יש גורם סיכון משמעותי שלך אין (מחלת קרוהן), ואינכם בדרגת קרבה ראשונה, אין לדעתי הכרח שתבדק, אולם אם אתה לא שקט והחשש טורד את מנוחתך, אפילו בשביל השקט הנפשי שלך אתה יכול לבצע בדיקת קולונוסקופיה, ולישון יותר בשקט בלילה. לגבי סרטן מעי גס עם גרורות, בעקרון זה לא ממצא טוב, אולם לעיתים הגרורות במיקום שניתן להסירן בניתוח, ואז זה נותן סיכוי לריפוי מלא מהמחלה.

ד"ר גרינברג זמורה היקר שלום, אני סובל מפיסטולה שטופלה בסיטון ולאחר שהחוט נקרע נשלחתי לבצע בדיקת TRUS כדי לשלול פיסטולות נוספות וכדי להחליט אם לבצע חיתוך של הפיסטולה או לשים סיטון נוסף, להלן ממצאי הבדיקה : The rectal probe is introduced until 10 cm from anus. Normal aspect of rectal wall. At the level of very low anterior anal canal (11H) after catheterisation of the superfecial orifice of the fistula AND injection of air, individualisation of small tract mesuring 5 mm, through the external spincter. Hypoechoic area of 8 mm is continuing the tract, compatible with cicatricial aspect of old abcess. נכון להיום (במשך חודש לערך) אין לי שום הפרשות או ממצאים מיוחדים (למעט צלקות...) המעידים שאני "סובל" מאותה פיסטולה. טרם ה TRUS נקבע לי ניתוח המשך שתכליתו תקבע בזמן הניתוח (סיטון חדש/חיתוך הפיסטולה) הייתי מעוניין לדעת אם הכרחי לפתוח את העניין מחדש כי נכון לעכשיו החיים טובים.. תודה רבה על פועלך המבורך, א

אורי שלום, פיסטולה פריאנאלית היא בעיקרה בעיה של איכות חיים ואם כרגע איכות חייך מלאה ואינך סובל מכלום, ובבדיקת כירורג לא נראית פיסטולה, איני רואה סיבה טובה להציק לך. אם אכן יש פיסטולה שנסגרה יש סיכוי שבעתיד יווצר שוב אבצס שיצריך ניקוז, או שהפיסטולה תפתח שוב, אולם כרגע אם הפתח סגור לחלוטין יש סיכוי שגם בניתוח לא יצליחו לזהות את הפיסטולה.

שלום ד"ר זמורה אני בחורה בת 32 שסובלת מטחורים ופיסורה כבר יותר מ-15 שנה. עברתי כבר שני ניתוחים אחד בשיטת הבלון והשניה של חיתוך חלק מהשריר על מנת להרחיק את הפיסורה. שני הניתוחים לא הועילו ואפילו החמירו את המצב. אני לוקחת פרפין באופן קבוע כל יום ואוכלת בריא. היציאות שלי כמעט אף פעם לא קשות אבל בכל זאת אני לא מצליחה לפתור את בעית הכאבים והדימומים. רציתי לשאול האם יש טיפול אלטרנטיבי לניתוחים שמומלץ ויכול לעזור לי? האם השימוש הקבוע בשמן פרפין יכול להזיק לגוף או למנוע ממינרלים וויטמינים להספג בגוף? רופא שהתייעצתי איתו אמר לי שאין טעם ללכת לעוד ניתוח לפני שאני מסיימת עם הלידות האם הדבר נכון? ומה אתה ממליץ לי לעשות? תודה מראש מיכל

מיכל שלום, ניתוח לחיתוך הסוגר מביא לריפוי הפיסורה בכ 95% מהמקרים, אך לעיתים יש "חסרי מזל" שנופלים לקבוצה הקטנה שלא נרפאת או שהפיסורה חוזרת אצלם. ראשית מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי על מנת לוודא שזו אכן האבחנה ואין בעיה אחרת הגורמת לכאב כגון ספאזם או חוסר הרפיה של שרירי רצפת האגן. שנית, אם אכן יש פיסורה ואת סובלת אין סיבה לא לטפל ואין קשר ללידות. ישנן מספר אפשרויות טיפוליות, כולל משחות המכילות תרופות מרפות שרירים, הזרקת בוטוקס לשריר, וכלה בניתוחים שונים בנסיון לרפא את הפיסורה. מומלץ לרכך את היציאות לטווח ארוך, והדרך המועדפת לעשו זאת היא באמצעות תוסף סיבים על בסיס פסיליום, שאותו ניתן לקחת גם לטווח ארוך מאד, ושתיה מרובה.

רציתי ליידע את מי שמעוניין, שהשבוע ביום חמישי בשעה 18:30 יתקיים מפגש בת"א של חבר'ה עם קרוהן וקוליטיס, ושל בני משפחותיהם (אם רוצים) - להפגש, להעביר חוויות, להתמך ולהנות. לא משהו פורמלי. לא סגור בדיוק איפה עדיין (בקרוב), אבל זה יהיה קרוב לרכבת לנוחיותם של הרחוקים. כדאי לבוא - החבר'ה מדהימים. כדאי להתעדכן בפורום בYNET לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס. ד"ר זמורה - אתה יותר ממוזמן כאמור

שטרודלית שלום תודה על ההזמנה אנא צרי עימי קשר ב [email protected] ונדון בעניין.

לפני כשנה אובחן אצל בעלי סינוס פילונידלי, אז נוקזה המוגלה המאזור והוא חש הקלה. כיום שוב חזרו הכאבים, בעלי מאוד לא רוצה לעבור ניתוח בעיקר בשל תקופת ההחלמה הארוכה, (הוא התחיל מקום עבודה חדש ולא יכול להרשות לעצמו להעדר) האם יש פתרון כלשהוא לבעיה שלא ישבית אותו לחודש? אודה על התייחסותך המהירה

דנה שלום, הטיפול העקרוני בסינוס פילונידאלי הוא כירורגי (ז"א בניתוח). אם אין מדובר באבצס הניתוח לרוב לא מאד דחוף וניתן לתאם אותו לתקופה שנוחה לבעלך, אולם עדיף לא לדחות לחודשים רבים שכן לעיתים במשך הזמן התהליך הזיהומי יוצר לעצמו מעין מחילות וכך מגדיל את שטחו, מה שהופך את הניתוח ליותר גדול ואת ההחלמה ליותר ארוכה. ישנן מספר שיטות כירורגיות לטיפול בסינוסים כאלה, חלקן עם החלמה קצרה יותר ושעור הצלחה נמוך יותר, וחלקן יותר רדיקאליות, אולם מרבית הכירורגים העוסקים בתחום מאמינים הכריתה רדיקאלית של הסינוס. סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. המחלה מופיעה בעיקר אצל מתבגרים וצעירים עד גיל 40 ושכיחה יותר בגברים ונשים בעלי שיער עבה ונוקשה. חשוב לציין כי ישנן מחלות אחרות, בעיקר מולדות, שיכולות להתבטא בממצאים באיזור עצם הזנב לכן הבדיקה אצל רופא חשובה לקביעת האבחנה המדויקת. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. ישנן שיטות פחות רדיקאליות, עם התאוששות יותר מהירה, אך כנראה שהן כרוכות באחוז גבוה יותר של כשלון וחזרה של הסינוס, וישנן שיטות יותר רדיקאליות, עם התאוששות יותר ארוכה. אישית, אני דוגל לרוב בשיטה של כריתה רדיקאלית. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שמדובר בתהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. במחלקה הכירורגית של תל השומר מתבצע כיום מחקר שבודק את יעילות השימוש בתאים מסויימים שמזריקים לפצע בסוף הניתוח להחשת הריפוי, ויתכן שבשימוש בהם משך הריפוי קצר יותר. אם תרצה פרטים נוספים נשמח לשלוח לך למייל האישי שלך. לאחר ריפוי הפצע, מומלץ לשמור על העור בחריץ שבין העכוזים נקי וללא שיער. מומלץ להסיר את השיער באיזור באמצעות גילוח כל שבועיים - שלושה עד להחלמה מלאה. אחת האופציות הלא רדיקליות מבוצעת בבי"ח שערי צדק בירושלים על ידי כירורג בשם עודד אולשה שמזריק חומר מסויים שנקרא פנול לתוך הסינוס, בהצלחה מסויימת. אם אתם מעוניינים אתם יכולים לנסות לאתר אותו.

בני בן 38 (נשוי + ילדים) סובל מקוצר נשימה כבר מגיל 14 ורק במקום מגורינו חיפה. הוא כבר גר בהרבה מקומות:ניו יורק, עמנואל, נתניה, קרית מלאכי, כפר חב"ד באף מקום אינו סובל- רק בחיפה. פעם חשבנו שזה בגלל זיהום האויר בחיפה התחלנו לחשוב ביחד איתו, וחשבנו שיש אולי איזשהוא צמח באיזור נוה שאנן שאיליו הוא רגיש מה לעשות

השאלה אינה בתחום העיסוק של פורום זה

היי דר זמורה, אני חולת קרוהן כבר 18 שנים וסובלת מפיסטולה פריאנלית מאז פרוץ המחלה. כיום ומספר שנים הפיסטולה מפרישה צואה ומפריעה לי במהלך חיי היומיום. רציתי לציין שבעבר טופלתי כבר ברמייקייד ובכל התרופות של קרוהן אך הפיסטולה עקשנית ואינה מוכנה לוותר על קיומה :( מה ניתן לעשות? האם נגזר עלינו לחיות ביחד או שניתן לבצע מהלך שסוגר אותה? האם זה אפשרי וכדאי אצל חולי קרוהן או שכמו שנאמר לי בעבר -זה גם ככה יחזור אז אין טעם? אם אפשרי מהי הפרוצדורה? תודה גלית

גלית שלום, מחלת קרוהן היא מחלת מעי כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין. לכן מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, בילויים, משפחה,וכו'. עד כמחצית מהחולים במחלת קרוהן יכולים לסבול ממעורבות של איזור פי הטבעת במחלה, מצב המכונה מחלת קרוהן פריאנאלית. מעורבות כזו מתבטאת לרוב בזיהומים, אבצסים ופיסטולות באיזור פי הטבעת, אך יכולה לכלול גם בעיות אחרות באיזור פי הטבעת. וגם כאן, מטרתנו בטיפול היא להביא לאיכות חיים מקסימאלית, ואם פיסטולה זו מפריעה מאד לאיכות חייך יש מקום לנסות ולטפל בה. הטיפול בפיסטולה פריאנאלית (כמו בכל מרכיב אחר של מחלת קרוהן) כולל שילוב בין טיפולים תרופתיים המדכאים את פעילות המחלה, ובין טיפולים כירורגיים. מדובר בשני מסלולים במשלימים אחד את השני (ולא במסלולים מנוגדים) ושימוש מושכל בשני המסלולים האלה חיוני על מנת להביא לתוצאה הטובה ביותר שניתן. הטיפולים הכירורגיים לפסטולה מתחלקים גם הם ל 2 קבוצות: 1. טיפולים שנועדו לנקז היטב פיסטולות או אבצסים, בכדי למנוע זיהום בלתי נשלט. אם הפיסטולה אינה מנוקזת היטב, משפרים את הניקוז על ידי הכנסת נקז הנקרא סיטון. הסיטון הוא בעצם חוט דק (או חומר דומה), אותו מעבירים דרך תעלת הפיסטולה, וקושרים אותו רופף בחוץ. מטרתו היא לא לתקן את הפיסטולה, אלא לאפשר ניקוז טוב שלה, כך שהיא לא תיסגר ותיפתח לסרוגין, ולא תצטבר מוגלה ברקמה (כל המוגלה תופרש החוצה). 2. בהמשך, אם הפיסטולה מנוקזת היטב, ואם רוצים, ניתן לנסות ולטפל בפיסטולה עצמה כדי שתפסיק להפריש או אפילו תסגר לגמרי, באמצעות ניתוחים שונים, עם או בלי שילוב של תרופות המדכאות את הדלקת. ניתוחים אלו יכולים לכלול בין היתר הזרקת דבק ביולוגי לתוך הפיסטולה, פעולה פשוטה עם סיכון נמוך, וסיכויי הצלחה בינוניים. ישנו כיום מחקר המתבצע בבתי החולים תל השומר, איכילוב, מאיר ואסף הרופא (ומרוכז אצלנו בתל השומר) בו מנסים לסגור את הפיסטולות עם דבק לאחר טיפול קצר ברמיקייד (בכדי להשרות תנאים טובים ושקט יחסי בתקופה שסביב ההזרקה). אם הגבת בעבר לרמיקייד במידה כלשהי יתכן שתוכלי להתאים. ישנו כיום גם חומר חדש הנקרא סרג'יסיס שניתן להכניס לפיסטולה, שוב- ברמת סיכון נמוכה, ויש כבר מאמר אחד שטוען שהתוצאות טובות יותר מאלו של דבק. לצערנו חומר זה לא מסופק כיום על ידי מערכת הבריאות הציבורית. ישנם גם ניתוחים גדולים יותר, כגון ניתוח בו יוצרים מתלה של רקטום על מנת לכסות את פתח הפיסטולה, וניתן להציעם למטופלים המתאימים לכך, עם סכויי הצלחה גבוהים יותר ומעט יותר סיכונים. בקיצור- אל יאוש- יש עוד מה מנסות בכדי לשפר את איכות חייך.

רוב תודות, דר' זמורה. אם כן, יש צורך להתייעץ עם פרוקטולוג. אני שבועיים אחרי סיום סטרואידים, ונראה לי שכדאי שאמתין מעט לפני הפנייה לטיפול במצב כדי לראות את מצב המחלה. תודה וכל הכבוד על התשובות והרגישות :)

נמצא אצל תינוק בן שבעה שבועות פיסטולה(אובחן ע"י כירורג ילדים). ההמלצה היא לנתח, האם יש אפשרויות אחרות? כמה זמן החלמה אחרי הניתוח (אמרו לנו שלא תופרים)? האם יתכן שיש לו כאבים במקום? אודה על תשובתך, אורית

שלום רב, אני מקווה שאני בפורום הנכון, אך אם לא, אשמח באם תפנו אותי לפורום הנכון. מדובר בכאבים שאני חשה באיזור פי הטבעת, אך לא בחלק החיצוני, כי אם בחלק הפנימי יותר של האיזור.התחושה היא של רצון לעשות קיבה ( לא מצאתי מינוח עדין יותר...), אבל זה לא זה. הכאב נמשך כ 10 דקות בכל פעם, וזה גורם לתחושה מאוד לא נעימה, תחושה מטרידה ובעיקר כואבת. זה תוקף אותי בעיקר בשעות הלילה וזה מעיר אותי מהשינה. אני סובלת עד שהכאב חולף מעצמו...עינוי של ממש. מה לדעתך קורה לי? תודה. יונית

יונית שלום, ישנן סיבות שונות לכאבים באיזור פי הטבעת. לפי תאורך, כאבך כנראה אינו קשור כלל ליציאות, ולכן הסיכוי שמדובר בפיסורה למשל אינו גבוה. ישנם מצבים שונים בהם שרירי רצפת האגן עוברים התכווצות חזקה עם או בלי קשר ליציאה, שיכולים לגרום לכאבים מסוג זה. חשוב לציין שיש גם סיבות נוספות שיכולות להסביר תחושות מעין אלו, ולכן חשוב להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי על מנת להגיע לאבחנה (שלרוב תדרוש מספר בדיקות של מבנה ותפקוד האיזור) ולכוון את הטיפול.

יש לי קרוהן: בבדיקות שתן שנעשות פה ושם בשנים האחרונות, מופיע שיש אריתרוציטים (++), וBLD באשפוז האחרון. עשיתי בעבר בדיקת ציטולוגיה (נדמה לי שזה השם) שהיתה תקינה. שאלתי - האם זה קשור לקרוהן? אם כן - ואם לא - מה זה ומה לעשות? והאם לעשות? (אולי זה לא נורא?) שאלה שניה - אני על פרדני' שהפסיק לי כאבי בטן איומים ושלשולים - אבל, יש לי כאבים בישבן. כאב עמום ולוחץ. רופא גסטרו בדק ולא ראה פיסטולות, אודם או חום. השאלה מה לעשות? הוא אמר משהו על אולטרסאונד אם זה ממשיך - יש דבר כזה לאזור הזה?? זקוקה לתשובה בקרוב מאוד תודה!

איך בדיוק הוא מבוצע? הבנתי שזה מאוד לא נעים.

שלום, קרוהן היא מחלת מעי דלקתית שאיננו יודעים מה גורם לה, ויכולה לערב כל קטע של מערכת העיכול, כולל פי הטבעת. מחלת קרוהן אינה מערבת את דרכי השתן, ואין דלקת בדרכי השתן כחלק ממחלת קרוהן. לעיתים, לולאת מעי החולה בקרוהן יכולה להיות צמודה לאחד מאברי מערכת השתן, כגון שלפוחית השתן, ובשל הדלקת בלולאת המעי, יכול להווצר גירוי מסויים של מערכת השתן, ואולי לגרום לכדוריות דם בשתן. לעיתים לולאת מעי החולה בקרוהן יכולה אפילו להתנקב אל תוך דרכי השתן, וליצור פיסטולה, אולם תלונותייך אינן מכוונות למצב זה. למרות שתאורטית יתכן שהדם בשתן משני לגירוי מערכת השתן על ידי לולאה סמוכה, לא ניתן לשלול גורמים אחרים לדם בשתן (הנקרא הלשון מקצועית מיקרוהמטוריה), והייתי ממליץ בכל זאת להבדק על ידי אורולוג לשלול גורמים אחרים. לגבי הכאבים באיזור פי הטבעת, אלו יכולים להגרם בחולי קרוהן מסיבות שונות, כולל גירוי על רקע שלשולים או אפילו פיסורות על רקע התמצקות היציאות בזמן טיפול יעיל, אבל כל כאב כזה בחולת קרוהן מדליק מייד את פעמון החשד לתהליך זיהומי סביב פי הטבעת, כדוגמת אבצס. אם יש חשד סביר לאבצס, ולא ניתן לזהותו בבדיקת אצבע של כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג מנוסה, ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד טרנסרקטאלי, בה מכניסים לפי הטבעת מכשיר אולטרסאונד בערך בעובי של אצבע. הבדיקה לרוב לא הרבה פחות נוחה מבדיקת אצבע רגילה. אם את לא מסוגלת לעמוד בבדיקה כזו, ניתן לבצע במקומה MRI של האיזור, ובתל השומר ניתן גם לבצע אולטרסאונד פרינאלי, שאינו מצריך חדירה לתוך פי הטבעת. לאבחנה של אבצס יש חשיבות, שכן טיפול ספציפי בו יכול להקל את הסבל הנגרם על ידו.

אני גרה בי"ם - האם בהדסה עושים אולטרסאונד פרינאלי (זה שלא מחדירים לפי הטבעת?) ומה כדאי לעשות? מה הכי אמין? אני מוכנה לסבול קצת, על מנת שימצא אם יש משהו, באופן וודאי, ולא להגרר. (ומה זה MRI? זה לא מסוכן? CTגם בדיקה אפשרית, או מיותר. זה גם מסוכן להבנתי) אם לא ניתן בהדסה - האם אני כמבוטחת "מכבי" יכולה בקלות לעשות בתל השומר, ואיך? האם אתה עושה בדיקה זו? הרופא גסטרו,כאמור לא ראה דבר. אני כרגע על פרדניזון. האם הפרדני' אמור להפסיק כאב זה? או שזה לא קשור. הוא אמר לי לחכות שבוע או שבועיים לראות אם יעבור - וזה לא ממש עובר. אני לא מתה מהכאבים, אבל זה בהחלט מציק וכואב. כאילו שהשריר כואב, וזה קצת מקרין לרגליים. תודה על הסבלנות. ההסברים המפורטים כל כך עוזרים - הלוואי שכל הרופאים היו רגישים לעניין. כולנו בני אדם.

שלום! קצת מביך אותי לדבר על זה אבל כיון שאני לחוצה נורא אני רוצה לספר משהו שקרה לי בימים האחרונים.. אני בת 18 וסובלת כבר 3 שנים מתסמונת המעי הרגיז,לפני כשבועים התחלתי להרגיש בבוקר כאבים לא נורמלים באזור הבטן התחתונה,חשבתי שזה סתם עוד אחד מהסימפטומים של הבעיה שלי...והתעלמתי אבל לפני יומיים תקפו אותי כאלה כאבים עזים בבטן התחתונה ובפי הטבעת שפשוט שיתקו אותי,שכבתי במיטה חצי שעה ללא יכולת לשנות תנוחה וכשכבר קצת הרפה ממני הכאב הססתובבתי בבית ללא יכולת לעשות את המעבר מישיבה לעמידה ולהיפך מרוב כאבים,גם לעשות קקי לא יכולתי כיון שכל פעם שקצת הפעלתי לחץ על פי הטבעת הרגשתי כאב (זה לא טחורים). לאט לאט הכאב עוזב אותי היום אפילו התפניתי כאחד האדם והכאב בפי הטבעת עזב אותי,אולם עדיין כשאני עומדת או הולכת אני מרגישה את הכאב בבטן. מזה יכול להיות? הרופאה אמרה שכנראה זה עוד אחד מהתסמינים של המעי הרגיז אבל אני עדיין לחוצה... אני ממש מתביישת מרופאים ומהבדיקות שעושים באזור הזה אבל הכאב היה באמת בלתי נסבל..

שלום, התלונות שאת מתארת בהודעתך לא מכוונים אותי ספציפית ובצורה ברורה למחלה או לאבחנה כלשהי. פורום זה מיועד בעיקר לספק מידע רפואי ואין באפשרותנו לבצע אבחנות וירטואליות באינטרנט. אם את מספיק סובלת ומודאגת, ולמרות המבוכה והחשש מהרופאים, מומלץ בהחלט להבדק על ידי גסטרואנטרולוג או כירורג קולורקטאלי על מנת לכוון את המשך הבירור.

אני צריך לעשות קולונוסקופיה-בקופת חולים אמרו לי שאין צורך לפנות לבית חולים כי הם עושים זאת במרפאת הקופה. אני מעדיף בית חולים כי שמעתי שלעיתים יש בעיות בבדיקה המצריכות התערבות ניתוחית--האם לדעתך אפשר לעשות את הבדיקה ללא חשש גם במרפאה?

מנחם שלום, קולונוסקופיות מבוצעות במרפאות המצויידות ומתאימות לכך כדרך שגרה בישראל ובמרבית העולם המערבי, ושעור הסיבוכים של פעולה זו נמוך. בדרך כלל מטופלים הזקוקים לפעולות בעלות סיכון גבוה (למשל כריתה של פוליפים מאד גדולים) או שבריאותם הכללית מאד בעייתית נשלחים בכל זאת לבצע קולונוסקופיות בבתי החולים. פרט לכך, קולונוסקופיה במסגרת מרפאה או מכון גסטרו מחוץ לבית חולים היא פעולה מקובלת.