פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

ד"ר זמורה שלום, מאז ומעולם לא שבעתי נחת ממערכת העיכול שלי ומלווה אותי תמיד הרגשת מועקה באזור זה . לפני כשנה עברתי ניתוח שלפניו עשיתי חוקן בדמות שתי שפורפרות קטנות שגרמו לי לפעולת מעיים לא קטנה !!! הסתבר לי שלאחר החוקן השלתי יותר מ 2 קילוגרם - בטני הייתה שטוחה מתמיד. התחוור לי שבכל רגע נתון אני נושא עימי מטען חורג של כ 2 ק"ג !!! לא רק זאת, הרגשתי נפלא, קליל ללא הרגשת הגוש בבטן שמלווה אותי תמיד ושלצערי כבר שנים שאני מקבל כמובן מאליו....... ידוע לי שאסור להשתמש בחוקנים כאלו על בסיס קבוע - אבל ברצוני לדעת מה כן ניתן לעשות כדי להפטר מהעול הזה שמקשה על חיי תודה, שימי (full of shit)

שימי שלום, נסה להקפיד על שתיה מרובה (לפחות 10-12 כוסות שתיה ביום) וכלכלה עשירה בסיבים. במידת הצורך- פנה לדיאטיקאית ליעוץ.

שלום ד"ר זמורה, אני לפני ניתוח סגירת איליאוסטומי ונדרשת לבדיקה (התלבטות בין קולונו' לבין חוקן בריום). מה יתרונה של כל בדיקה לפני ניתוח כזה ומה עדיף? תודה.

דבורה שלום, קשה לי לענות על שאלתך מאחר שאיני יודע מדוע בוצעה הסטומה ומה המחלה ממנה סבלת, ולכן איני יודע מה מחפשים בבדיקה.

שלום רב! בת 35 לאחר יומיים ללא יציאות,מתוך תחושת צורך להתרוקן ניסיתי להוציא בשירותים, אך לשווא. אחרי לחיצה חזקה ועם המון לחץ בפי הטבעת, חשתי בכאבי לחץ, קור ועדיין חוסר יכוטלת להתרוקן. לאחר ניסיונות נוספים השתמשתי בחוקן מיקרולט שגרם ליציאה מהר, ולתחושת הקלה. אכלתי כרגיל (חיטה מלאה במזונות שונים, יוגורטים, פירות וכו') וחשתי חוסר נעימות בבטן ונפיחות. ממה הדבר נגרם, ומה מומלץ ךעשות. אגב, אני גם מניקה. תודה

מומלץ להקפיד באופן מיוחד על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה, ואם יש צורך, להוסיף תוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם (אפשר לקחת בזמן הנקה). אם הבעיה מתמידה או חוזרת לעיתים תכופות מומלץ לגשת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

מאותו רגע שלקחתי את המיקרולט עד זמן הפעולה כמה זמן לוקח לפעול

האם המיקרולט פועל רק באזור של פי הטבעת, או שהחומר מגיע לבטן, ןלמעיים? איפה בעצם הפעולה שלו? ועד כמה הוא מועיל לחולי פרקינסון, שיש להם עצירות קבועה?

לפני כשנה סבלתי מעצירויות כתוצאה מלחץ נפשי..בעקבות זאת שמתי לב שלאחר היציאות היה דמם קל על הנייר..עם הזמן הופיעו כאבים ואז שמתי לב לסדק שיש לי בפי הטבעת..בעקבות הסדק מסביב לעור שבפי הטבעת נוצרה חתיחת עור חיצונית שלעיטים מתנפחת..פניתי לפרוקטולוג שקבע שיש לי פיסורה ורשם לי משחת ניפדיפין..למרות שמרחתי בקביעות את המשחה והדימום והעצירות חלפו..עדיין חתיכת העור נותרה.. שאלתי היא האם יש דרך להיפתר ממנה (דרך לא ניתוחית.) או שזה כרוני?

מילי שלום, קפל עור שנוצר כתגובה למצבים שונים בפי הטבעת כגון טחורים ופיסורות אינו נעלם, אך יכול לקטון ולהיות פחות נפוח עם שיפור במצב הבסיסי. אין דרך לא כירורגיות להפטר ממנו, ולרוב הוא כשלעצמו אינו מפריע, ולכן אנו לרוב לא ממליצים להסירו גם באמצעות ניתוח.

אני בן חמישים. היה לי דימום בעת עשית צרכים 3 פעמים בשבוע האחרון. הרופא אבחן אצלי טחורים בדרגה שניה אחרי שבדק אותי ידנית ובאמצעות פרוקטוסקופ. למרות שיש אבחון הוא שלח אותי לבירור בגסטרו--האם הכוונה היא לעשות בדיקה קולונוסקופית? האם הפרוקטוסקופיה לא מספיקה?

אם יש לך דימום דרך פי הטבעת, לרוב אנו ממליצים לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, או לפחות של חלקו הסופי, על מנת לשלול דמם ממקור זה (גם אם אכן יש טחורים שיכולים להסביר את הדמם). סוג הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך וברמת הסיכון שלך לפתח ממצאים במעי הגס, כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. בגיל 50 ומעלה אנו נוטים להציע בדיקה מלאה של המעי הגס, שכן מגיל זה חלה עליה משמעותית בשכיחות הגידולים השפירים והממאירים של המעי הגס.

אדוני הרופא: אני בן 29 וכבר משהו כמו 3 שנים ולא באופן קבוע,מדמם ביציאות שלי וכשזה קורה אז מדמם דיי הרבה. אני הבנתי מה הבעיה אך אינני יודע כיצד לטפל בה והיא שזה קורה רק מתיי שיש לי צואה קשה. הבנתי שכנראה יש לי:או פתח צר ועדין או רגישות של כליי דם באיזור פי הטבעת.{אציין שבתקופה שזה התחיל עברתי סדרת בדיקות כולל גאסטרו והרופאים לא מצאו שום סימן או שום דבר}. אנא ענה לי מה עליי לעשות כדיי שהעיניין יפתר. תודה רבה מראש.

שלום פעמים רבות בעיות באיזור פי הטבעת, כולל דימומים, קשורים ליציאות קשות, ומומלץ להקפיד לרככן באופן קבוע. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ושתיה מרובה, של לפחות 10-12 כוסות שתיה מדי יום, חשובים לריכוך היציאות. הסיבים התזונתיים הם רב סוכריים (פחמימות) מהצומח, שאינם עוברים תהליך עיכול ע"י אנזימי גוף האדם. חלקם עוברים עיכול חלקי על ידי חיידקי המעי. הסיבים התזונתיים משפרים תהליכי עיכול על ידי הגדלת נפח הצואה וריכוכה, ועקב כך הם עשויים להקל במקרים של עצירויות. כמו כן הם מקצרים את תהליך התרוקנות המעיים ומזרזים סילוקם של חומרים מזיקים ממערכת העיכול. המקורות העיקריים לסיבים הם גרעינים מלאים (חיטה, שעורה, אורז מלא, שיבולת שועל וכו'), פירות, ירקות וקטניות. דיאטה רבת סיבים כוללת 25-50 גרם סיבים ליום (לעומת הצריכה הממוצעת באוכלוסיה: 10-15 גרם ליום). בכדי לעלות את צריכת הסיבים התזונתיים בדיאטה מומלץ: א. לכלול 6 כפות סובין חיטה/שיבולת שועל/ דייסיבית באופן יום-יומי. או לצרוך מנה אחת (30 גרם) של דגני סובין כמו: אול-בראן פלוס (ALL CRAN PLUS), פייבר ואן (FIBER ONE) או ברנפלס. ניתן להוסיף ליוגורט, מיץ טבעי או מרק. ב. להעדיף דגנים מלאים על פני מעובדים: לחם מחיטה מלאה, לחם שיפון, לחם חי, לחם דגנים, לחם מסיבי סויה, שיבולת שועל, אורז מלא, כוסמת, בורגול, פתית חיטה מלאה, קרקר עם סובין. ג. לצרוך מנת קטניות (חומוס, פול, אפונה, שעועית, עדשים) פעמיים בשבוע לפחות. ד. להגדיל צריכת ירקות ופירות, בעיקר טריים עם קליפה. לפחות 5 ירקות ביום (מומלץ לגוון). ה. לצרוך לפחות 3 ליטר מים ביום. ו. להפחית אכילת מזונות מעובדים מוכנים המכילים סוכר, כגון ממתקים, שוקולד, עוגות, לחם לבן, אורז לבן ושומנים מהחי. לדוגמא: כדי לצרוך 25-45 גרם סיבים תזונתיים ביום יש לצרוך: • 30 גרם (מנה) אול-בראן פלוס / פייבר וואן / ברנפלקס (7.5-15 גרם) • ½ כוס שעועית לבנה / עדשים / אפונה / 5-6 כפות דייסיבית (7-5 גרם) • סלט מ5- ירקות (לדוגמא: עגבניה, מלפפון, בצל, גזר, כרוב, פלפל, פטריות) 5-9 גרם) • 100 גרם בטטה / תפוח אדמה אפוי בקליפה / 4 כפות גרעיני תירס (3-4 גרם) • 2 פרוסות לחם מחיטה מלאה (3 גרם) הקפדה על תפריט רב סיבים לאורך זמן, יחד עם פעילות גופנית סדירה, והרגלי "התפנות" נכונים (להימנע מה"התאפקות") יבטחו פעילות מעיים טובה וסדירה ומניעת עצירות. הערה: העלאת צריכת הסיבים התזונתיים היומית בהדרגה, במקביל להעלאת צריכת הנוזלים, תמנע או תפחית תופעות לוואי לא נעימות כמו גזים, התכווצויות ושלשול. יש לציין שתופעות אלו נעלמות בד"כ תוך 24-48 שעות ותדירותן הולכת וקטנה עם הצמדות לדיאטה. מאמר "גנוב" מ YNET: YNET 5/5/05 סיבים תזונתיים באוכל שלכם: 10 המזונות המובילים אם היו אומרים לכם שאפשר למנוע סרטן, סוכרת מחלות לב וכלי דם באמצעי זמין ופשוט מאוד, הייתם מאמינים? אם לא, החליפו דיסקט והתחילו לאכול סיבים תזונתיים. מה זה ואיך זה עובד? התשובות לפניכם עירית ברק מה משותף למוצרים הבאים: בורקס, פסטה, פיתה, אורז לבן, רוגלעך וקולה? אם עניתם "פחמימות" או "קלוריות ריקות", צדקתם. ומה תהיה התשובה אם נוסיף לרשימה גם ביצה, גבינה וסטייק? הפעם התשובה היא: בכל המאכלים האלה אין סיבים תזונתיים, והם מאפיינים את תזונת האדם המודרני, אותו אחד שיש לו מספיק כסף כדי לאכול בכל יום בשר וביצים, אבל אין לו זמן להכין סלט ירקות או לבשל מרק עדשים. תזכורת קצרה: סיבים תזונתיים הם חומרים המצויים במזונות הצמחיים, והם אינם נעכלים בגוף האדם. למעשה, רובם סוכרים שמערכת העיכול שלנו לא מצליחה לפרק. ריכוז גבוה שלהם נמצא באגוזים, בגרעינים, בקליפות הוכחה מדעית תפריט עשיר בסיבים מונע סרטן המעי / מוטי גל מהמחקר הגדול ביותר שכלל מעל חצי מיליון נחקרים, עולה כי צריכת דגני בוקר, פירות, ירקות ולחם מלא המכילים סיבים תזונתיים, מפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי ללקות בגידולי מעי לכתבה המלאה של פירות וירקות, בקטניות כמו חומוס, פול, עדשים ואפונה, ובדגנים מלאים (לא קלופים) כגון אורז לא מלוטש, שיבולת שועל וחיטה מלאה. הסיבים אחראים למרקם הנוקשה של הקליפות, ויש הטוענים גם לטעם הפחות אטרקטיבי שלהן. זה עשרות שנים מראים מחקרים אפידמיולוגיים כי תרבויות שתפריטן עשיר בסיבים תזונתיים כמעט אינן סובלות ממחלות המאפיינות את אוכלוסיית העולם המערבי. אולם מאחר שהסיבים התזונתיים מגיעים אל הפה עם הצמח הנאכל, קשה להפריד דרך מחקר אפידמיולוגי בין השפעתם ובין הערך המופק מאכילת המאכל הצמחי על שלל מרכיביו הבריאים האחרים. מחקרים קליניים רבים שנערכו על בעלי חיים ועל בני אדם, הצליחו להוכיח מעל לכל ספק כי לסיבים תפקיד מכריע בתזונת האדם. חוקרים ותזונאים רבים מסכימים כי הסיבים ראויים להיכלל ברשימת אבות המזון, וכי אנו זקוקים להם בכמות גדולה בהרבה ממה שמספק התפריט הסטנדרטי. סוכנים בשלט רחוק אפשר לחלק את הסיבים לשתי קבוצות: מסיסים במים ולא מסיסים. סיבים מסיסים אפשר למצוא בפירות, בקטניות, בשיבולת שועל ובמידה מסוימת גם בירקות. המסיסים סופחים מים במעי הדק והופכים למין ג'ל הלוכד חלקיקי שומן, כולסטרול וסוכר, מה שמונע את ספיגתם של חומרים אלה. סיבים לא מסיסים מצויים בדגנים המלאים, בקליפות של פירות ובירקות. הם סופחים מים, מגדילים את נפח הצואה ומגבירים את תנועתיות המעי, מה שמסייע מאוד למניעת עצירות. אף שכל הסיבים יוצאים ממערכת העיכול בלי להיספג כלל, יש להם השפעה על המתרחש בגוף. למשל, בעקבות ארוחה עשירה בסיבים מופרש במעי הורמון המגיע למוח ומורה על תחושת שובע. ארוחה עשירה בסיבים פשוט "נתקעת" זמן רב בקיבה. במילים אחרות, אם בחרתם לאכול לארוחת הצהריים סלט ירקות, מרק שעועית ואורז מלא, תהיו שבעים לפחות 5-4 שעות. לעומת זאת, אם בחרתם בהמבורגר בלחמנייה לבנה, יש סיכוי שאחרי שעתיים תרגישו צורך לנשנש משהו. תפריט עשיר בסיבים יגרום להפחתה בצריכת הקלוריות ללא כניסה למשטר של דיאטה. גם לאחר תהליך הרזיה יסייע תפריט כזה למניעת השמנה מחודשת. וזה עדיין לא הכל. מעבר לפעילותם הישירה במערכת העיכול הסיבים הם גם סוכנים המכוונים מערכות פיזיולוגיות שונות בשלט רחוק. פעילותם מסייעת למניעת התפתחות מחלות שונות המאפיינות את האדם המערבי, ביניהן מחלות לב, סרטן המעי הגס, מחלות כלי דם ובעיות עיכול.

שלום רב. יש לי פיסורה אחורית(הגדרת הפרוקטולוג) שמלווה בכאבים עזים ובדימום לדעתי הרבה דם. הפרוקטולוג נתן לי משחה להרגעה(עזרקאין) שלא עוזרת בכלום ואמר והורה לאכול סיבים על מנת שהיציאות תהינה רכות ובכן היציאות רכות המשחה מאלחשת את אזור פי הטבעת אבל זה כואב אני לא מסוגל לשבת על כיסא יש לי ביקורת עוד שבוע מה עושים? אני ממש סובל אני כל היום מתאפק כדי לא להגיע לשירותים זה ממש כואב ניתוח יכול לעזור? אם כן האם הוא מסוכן? כמה ימי אישפוז וכד' ומתי אפשר לחזור לתפקוד מלא(עבודה)

אלון שלום, פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. אם יש לך דימום דרך פי הטבעת, לרוב אנו ממליצים לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, או לפחות של חלקו הסופי, על מנת לשלול דמם ממקור זה (גם אם אכן יש פיסורה). סוג הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך וברמת הסיכון שלך לפתח ממצאים במעי הגס, כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. לעיתים אנו דוחים את הבדיקה עד שמצב הפיסורה משתפר.

תשובתך עזרה לי מאד.

שלום, אני בן 28 ומזה כחודשיים אני מרגיש מן גירוי מפנים האנוס, גירוד מציק שכזה באיזור הקרוב לפי הטבעת. אני מרגיש כאילו יש שם משהו , ש"מדגדג" אותי ומגרד כל הזמן! כדי לנסות ולגרד אני מכווץ את הבטן (עושה זאת לפחות פעם בחצי דקה - כל היום!))אך הדבר מציק ואף מכאיב. בנוסף כל בוקר אני קם עם בטן קשה ונפוחה נורא. הבטן מלאה בגזים (מעולם לא קמתי עם הרגשה כזאת) יש לי תחושה שהגזים פשוט לא יוצאים בלילה בגלל אולי אותה חסימה שגורמת גם לגירוד...? לפני כ-3 שנים עברתי בדיקת קולונסקופיה בגלל שילשולים לא מוסברים ולא מצאו לי דבר. קיבלתי השבוע מרופא המשפחה הפניה לגסטרואנטרולוג לבדיקת אנוסקופיה ונרות רקטוצורין (נגד טחורים ותולעים) ובדיקת טפילים בצואה. הנרות בינתיים לא משפרים את המצב, בדיקת הטפילים בצואה שלא מצאה דבר. עד שהגסטרולוג יקבל אותי, רציתי לשמוע איזה מחלה תפסתי... תודה

יואל שלום, התלונות שאתה מתאר בהודעתך לא מכוונים אותי ספציפית ובצורה ברורה למחלה כלשהי, ולכן מומלץ בהחלט להבדק על ידי גסטרואנטרולוג או כירורג קולורקטאלי על מנת לכוון את המשך הבירור.

איזו בדיקה משמשת לגילוי טחורים? והאם זה בא במקום בדיקה ידנית?

והאם צריך לעשות חוקן לפני הבדיקה?

דני שלום אנוסקופיה בודקת את פי הטבעת, ומספקת בשביל לבדוק את הטחורים, ואינה מצריכה חוקן. רקטוסקופיה בודקת את הרקטום (יותר פנימי מפי הטבעת), ולעיתים קרובות דורשת חוקן.

שלום רב! אני אמורה לעבור ניתוח פיסורה ואני די מפחדת. האם את הניתוח עוברים בהרדמה מקומית? האם זה בזריקת אפידורל? עברתי ניתוח טחורים לפני כ-14 שנה עם זריקת אפידורל ולאחר התאוששות היתה לי תחושה של חוסר נשימה, האם זה מההרדמה? כיון שבגלל זה השאירו אותי ללילה להשגחה (זה היה מאוד מפחיד) יש איזה סיכונים בניתוח? האם הכאבים שלאחר הניתוח הם כמו הכאבים שסבלתי כמו לפני הניתוח? של הרגשת שרפה וחוסר נוחות אדיר. האם יש עוד דברים שאני צריכה לדעת לפני שאני ניגשת לניתוח? תודה

אורלי שלום, הניתוח לפיסורה מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. סיבוכים אינם שכיחים לאחר ניתוח כזה. לעיתים נדירות יכולים להופיע זיהום או דימום הדורשים טיפול. סיבי השריר שחותכים בניתוח הם חלק ממנגנון השליטה בסוגרים, אולם ברוב במכריע של המטופלים אין פגיעה ביכולת השליטה. למרות זאת, באחוזים בודדים יכולה להיות ירידה מסויימת (לרוב קלה) ביכולת השליטה. בהצלחה

האם מי שיש לו טחורים לא יכול לבצע בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי סרטן?

טחורים שאינם מדממים אינם מפריעים לביצוע בדיקת דם סמוי. אם יש דימום גלוי, אז אין טעם בבדיקת דם סמוי, ויש אינדיקציה ברורה לבדיקה של המעי הגס.

נכבדי ד"ר זמורה, 1. אנוכי סובל לאחרונה כאבים ביציאות שהם תקינות, ולפעמים אף מלווה בדמום. 2. בצעתי קולונסקופיה והיא תקינה לחלוטין.ונמצאו רק טחורים פנימיים. 3. בבדיקת כירוג לא מצא בעיה מיוחדת, והמליץ על נירות פרוקטוגליבנול,שעזר מעט , ומאידך רוקצוטרין עוזר טוב יותר. 4. התבקשתי לקחתם שבועיים רצוף ,ומאחר ועזר לי לאחר 10 ימים הפסקתי בשמוש. 5. שאלותי : מאחר והכאבים חוזרים שנית לאחר זמן ,האם ניתן להשתמש בהם כל פעם מחדש כנדרש , והאם בכך כל נזק ? האם אפשר להוסיף משחה נוספת לסיוע ? הרוקח ביקש שאברר לגבי משחה בשם NIFEDIPINE 0.2 שאינה בסל הבריאות ומורכבת בבית המרקחת. האם רצוי שארכש אותה.? 6. האם קיימת חשיבות שאמנע לתקופה מסוימת בסוגי אוכל כמו :חריף ומלוח. אודה לך על התיחסותך החשובה.

שמואל שלום, ניתן להשתמש במשחות ונרות לטיפול בטחורים פעמים חוזרות ללא הגבלה כל עוד לא מופיעות תופעות לואי כגון גירוי עורי. ניפדיפין היא משחה מצויינת לטיפול בפיסורה, ועל מנת לקבל מרשם עבורה יש לאבחן שאתה סובל מפיסורה. אם ישנה שאלה לגבי האבחנה, מומלץ לפנות לבדיקה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. אין מזון מסויים שמומלץ להמנע ממנו, אלא אם אתה מרגיש שהוא לא עושה לך טוב. מומלץ להקפיד על כלכלה עשירה בסיבים ושתיה מרובה.

נכבדי ד"ר זמורה, 1. רוצה אני להודות לך על תשובתך המלמדת ,ועל השקעת זמן רב לשאלות בפרט והצבור ככלל,וברשותך אשאל שוב : - פרוקטולגיה תחום מוכר וידוע אולם מה המשמעות לקולורקטאלי ? - האם במסגרת קופ"ח - במקרה שלי מאוחדת ישנם רופאים בתחום הנ"ל או רק בכירוגיה כללית ? 2. האם ידוע לך על רופאים ממאוחדת העוסקים בתחום זה. תודה מראש על הסיוע . 3. בינתייים אני משתמש ברקטוצרין *2 ביום ומוסיף מריחה של משחה זהה. ונראה שמתחילה להיות הטבה. - כמה זמן לדעתך יש להמשיך בטפול זה ? 4. אני שומע ממקורביי כי פרוקטוגליבונל עדיפה על הטפול הנ"ל מבחינה תוצאתית. אודה מאוד על חוות דעתך ?

למי צריך לפנות אם יש חשד לטחורים-האם צריך לפנות קודם לרופא משפחה? וכמו כן--האם יש סכנה שבעת שיש דימום בעת הטלת צואה עלולים חיידקים צואתיים לחדור למערכת הדם ולגרום למחלה כלשהי?

לטיפול מיטבי בטחורים מומלץ לפנות לרופאים שבעיה זו נכללת בתחום עיסוקם, דהיינו כירורגים קולורקטאליים / פרוקטולוגים. דמם מטחורים כשלעצמו אינו גורם למחלות זיהומיות. סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. טחורים יכולים לכלול מרכיב חיצוני ("טחורים חיצוניים") שהם קפלי עור הבולטים החוצה באופן קבוע, ולעיתים מתבטאים בנפיחות וכאב, ומרכיב פנימי ("טחורים פנימיים") שלרוב מתבטא בדמם, אי נוחות, והתבלטות לאחר יציאה. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. סרטן המעי הגס נדיר בקבוצת הגיל שלך (בעיקר אם אין ספור של סרטן כזה במשפחתך הקרובה, ואם בדיקת המעי הגס תהיה תקינה תוכל להרגע בעניין זה. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. טחורים בד"כ מציקים ומפריעים לאיכות החיים, וזו האינדיקציה העקרית לטפל בהם. לכן את צריכה לבחור את הטיפול המתאים לך מתוך קשת הטיפולים האפשריים לטחורים. טיפול מרפאתי קל יחסית הוא קשירה של הטחורים, שבד"כ מטפלת בעיקר בטחורים הפנימיים, ומבוצעת במרפאה ללא אשפוז. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון (הפנימי) של הטחור, באמצעות מכשיר המיועד לכך. הפעולה מתחילה בבדיקה של פי הטבעת באמצעות מכשיר הנקרא אנוסקופ. כאשר הרופא המטפל מזהה את הטחור, הוא מניח את הגומיה על חלקו העליון. ניתן לקשור באותה פעולה טחור אחד, שניים, או את כל שלושת הטחורים, לפי העדפת הרופא המטפל, המטופל ומצב הטחורים. מאחר שחלקו העליון של הטחור מכיל מעט עצבים של כאב, הפעולה לרוב לא כואב במיוחד. הגומיה המונחת בבסיס הטחור גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזקה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים. טיפול בלייזר הוא אלטרנטיבה לקשירת טחורים, בו יוצרים צלקת בבסיס הטחור על ידי צריבה עם לייזר. התהליך דומה לקשירת טחורים הן מבחינת אי הנוחות בזמן הפעולה ולאחריה והן במידת יעילותו. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). אולם נראה לי שאתה עדיין לא ניסית טיפול שמרני הולם, ומוקדם מידי לדון על טיפול כירורגי.

בני בן 38 (נשוי + ילדים) סובל מטחורים. נותח בעבר בטחורים והיה לו שקט כמה שנים. היום המצב כזה שכל יציאה של צואה , יוצא לו דם רב עד כדי כך שהוא אינו רואה את הצואה. מה לעשות? הוא אינו מוכן לעבור ניתוח שוב

מעוניינת לשאול את ד"ר זמורה מה דעתו על הידרוקולוניקס כטיפול תחזוקתי למניעת סרטן המעי הגס וכן לטיפול בעצירות

זהבה שלום, הטיפול הנ"ל אינו טיפול במסגרת הרפואה הקונבנציונאלית, ולכן לא מבוצע על ידינו ואינו נכלל ברפואה שאנו לומדים ומלמדים. לכן, אין לי כל מידע מוסמך לומר לך על טיפול זה. למיטב ידיעתי הוא לא נבדק באמצעות כלים מדעיים המקובלים ברפואה הקונבנציונאלית להערכת יעילות וסיכון בטיפולים רפואיים.

אני טופלתי בהידרוקולוניקס וזה ממש ניקה אותי מבפנים. גם בעיות העיכול נעלמו אבל יותר מזה- הרגשתי שאני משחרר את כל החרא שהיה תקוע.... אם בא לכם על המטופל שהייתי אצלו: http://www.drraul.co.il/ לי זה עשה טוב. נבות

שלום רב מזה זמן רב אני סובל מפיסורה,ואני יודע שיש שני דרכים לטפל בה ,דרך א' טיפול תרופתי, דרך ב' ניתוח. אני כגרע מטופל בחלק א' כמובן במשחות . הטיפול קצת עוזר מיכוון שבהתחלה היו לי התקפים ללא הרף. ההתקפים עכשיו מגיעים לי אחרי יציאה (יש לציין שאני סובל מעצירות ומסוכרת ) (עצירות באה מיכוון ששינתי הרגלי אכילה ובצעתי דיאטה ) לפני גילוי הסוכרת ולפני הדיאטה אני נכנס ליציאות 3,4 פעמים ביום בקלות. רציתי לדעת חוץ משני הדרכים האלו האם עוד דרך טיפול? ורציתי לדעת על הניתוח מה הליך הניתוח מה הסיכונים בו מהו תהליך אחרי הניתוח? כי קראתי באיזה ספר רפואה שיש מצב שלאחר הניתוח בן אדם יכול לאבד שליטה בשריר פי הטבעת . ואז היציאות ללא שליטה. רציתי לדעת כמובן מה הסיכונים של ניתוח כזה ? וגם אם יש שיטות חדשות בניתוח. תודה רבה

פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. תוספי תזונה ומרככי יציאות אלה מותרים גם לחולי סכרת. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. ירידה מסויימת ביכולת השליטה ביציאות היא סיבוך לא שכיח של ניתוח זה, ויכול לקרות באחוזים בודדים מהמטופלים. לרוב מדובר בירידה מסויימת ביכולת השליטה, כגון קושי לשלוט בגזים או ביציאה מיימית, ולא בחוסר שליטה מוחלט.

שלום, לפני מספר ימים החלו כאבים בצד ימין, כאבים בנקודה העליונה שבחיבור בין הרגליים (קו ישר עם בסיס הפין). רופא משפחה אבחן את מיקום הכאב כבלוטת לימפה. הרופא שלח לבדיקת דם ושתן כללית + מחלות מין. אין הפרשות, אשכים לא נפוחים. למחרת החלו כאבים גם בצד שמאל. יש לציין שלפני שבוע החלו לי כאבי טחורים מלווים בגירוד ובגירוי, החלתי למרוח פרוקטוזורין n לפני שלושה ימים. האם יש קשר בין הדברים? האם יש צורך בבדיקות או בבירור נוסף?

מימון שלום, לצערי על סמך תאורך בלבד איני יכול לומר מה מהות הכאבים והאם יש קשר בינם לבין טחורים. אם אתה מעוניין ביעוץ בנוסף למה שקבע רופא המשפחה, אנא פנה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

לאחר כחודש של שיעול קשה מאד והקאות התחלתי לסבול מכאבים בפי הטבעת. בתחילה הכאבים היו מאד מציקים והיתה הקלה רק כאשר ישבתי על משטח קשה. ביומיים האחרונים אני מרגישה תחושת שריפה ומתן צואה מלווה בכאבים איומים, תוך כדי דימום שאותו אני רואה על נייר הטואלט. מה זה? האם טחורים או פיסורה (לא מתמצאת רק קראתי מעט) האם אני צריכה לפנות לרופא ואם כן איזה או שאפשר לטפל באמצעים ביתיים ללא צורך רופא מקוה לקבל תשובה מהירה כי הסבל הוא רב. תודה מראש ענת

ענת שלום, מספר גורמים יכולים להביא לכאבים באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים עם קרישי דם בתוכם או פיסורה בפי הטבעת. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי, בעיקר במקרים בהם תזונה בלבד לא מספקת), שתיה מרובה (לפחות 10 כוסות שתיה ביום) ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול גם בפיסורה וגם בטחורים. מאחר שהטיפול הנוסף שונה בין גורמי הכאב השונים, מומלץ לפנות לבדיקה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להגיע לאבחנה נכונה ולהתאים טיפול. תוכלי למצוא מידע על הטיפול בטחורים ובפיסורה בתשובותי הקודמות בפורום זה.

שלום רב, מקווה שתוכל ליעץ. מזה כשבוע + אני סובלת מטחור חיצוני (כך "אבחנתי" אותו לפי ההסברים שלך פה ובאינטרנט בכלל). השתמשתי במשחה לטחורים מסוג פרוקטל גבינול ועשיתי אמבטיות פושרות ואו בקבוק מיים חם. בהתחלה הכאבים היו נוראיים, לא יכלתי לשבת/לעמוד יותר ממספר דקות והרגשתי גולה קשה וכואבת. בשבוע האחרון הכאבים מעט פחתו אבל הנפיחות עדיין קיימת ומאוד מפריעה. בקרתי אצל הרופא. הוא טוען, לאחר בדיקה פנימית וחיצונית כי אין טחור חיצוני או פנימי כרגע. לאחר התעקשותי אמר כי אולי הגולה אותה אני מציינת ומרגישה היא שריד של טחור חיצוני. הוא לא המליץ על טיפול כרגע. אלא אמר שמסכים עם הפסקת המשחה(משום שגרדה ביומיים האחרונים לשימוש) ונתן מרשם לנרות במידה ובעתיד הכאב/נפיחות/נוקשות יחזורו ברמה שתארתי בשבוע שעבר. השאלה שלי - הגולה קיימת, הנפיחות גם, זה בדופן של פי הטבעת לכיוון החלק הקדמי של הגוף. זה עדיין כואב בלחיצה והנפיחות לא יורדת. אני מבינה ממה שקראתי בנושא שלוקח זמן לתופעה לחלוף. אבל השאלה, משום שלא מצא דבר ספציפי, האם זה יכול להיות משהו אחר - אולי גיד או וריד או דלקת שאינה טחור? קראתי באינטרנט על אבסס או פיסטולה וכו', האם זה יכול להיות אחד מאלו? כי אחרת אני לא מבינה איך לא מצא דבר בעוד אני בהרגשה בישיבה בעיקר ובנגיעה באזור כן מרגישה. פרטים טכניים - הכאב עצמו התחיל לאחר הליכה מואצת לשם הספורט, פעילות אותה אני מבצעת באופן קבוע במשך שעה 4 פעמים בשבוע. זה לא פעם ראשונה שיש כאב, זו פעם ראשונה שהוא בעוצמה/נפיחות/נוקשות שכזו וכמו כן פעם ראשונה ששימוש חד פעמי במשחה(פרוקטוגבינול) לא מעלים את כל התופעה. ואם זה רלוונטי, אני בת 27 לא סובלת מקושי בשירותים ואין שינוי באופי התזונה שלי. אשמח אם תוכל לספק תשובה מתאימה, תודה רבה.

תלונותיך אכו מחשידות מאד שמדובר בטחור חיצוני עם קריש דם, ויתכן שבזמן שפנית לבדיקה כבר היה שיפור, והבודק כבר לא התרשם מכך בבדיקתו. כמובן שיכולות להיות גם אבחנות נוספות, כגון אבצס, למרות שלא צפוי שהיו משתפרות בהדרגה בטיפול במשחה בלבד. אין לי אפשרות להגיע לאבחנה באינטרנט, ואם את מודאגת ניתן לפנות לבדיקה נוספת אצל כירורג קולורקטאלי, המומחה בתחום זה.

שלום רב, אני קצת לחוצה מתופעה מסויימת שחוזרת בימים האחרונים. אני בהריון שבוע 36. נוטלת תוספת ויטמינים ומינרלים - פרנטאל. לאחרונה, כשאני מתמקדת בצבעה של הצואה, אני מבחינה כי חלקה בהירה, וחלקה מעורבת בצבע שחור. אני מפחדת שמדובר במשהו מסוכן, דימום ממערכת העיכול או משהו יותר חמור מזה. אני יודעת שתוספי ברזל משנים את צבעה של היציאה, אבל מה שתיארתי הוא שחור חלקית! יכול להיות קשור לברזל שבויטמינים? או שמה מדובר בתופעה אחרת לחלוטין? אשמח להבהרה, או רגיעה. שרון

שרון שלום, תוספי ברזל בהחלט יכולים לצבוע את הצואה בשחור והעובדה שצביעה זו אינה אחידה אינה מצביעה על מקור זה או אחר. אם אין לך מחלת כיב ואינך נוטלת תרופות כגון אספירין וכד', ואינך חשה לפתע חולשה חריגה או משהו כזה, נשמע לי סביר שמדובר בשינוי על רקע ברזל. אפשר לנסות להפסיק אותו למספר ימים ולראות אם זה חולף. אם זה יחלוף- תוכלי לחדש את הברזל ולא לדאוג מצבע היציאה. אם את חשה חולשה ניכרת או הקאות של תוכן כהה (דמיו קפה) יש לפנות מיידית לחדר מיון. בהצלחה בלידה

תודה רבה לך!! ושיהיה שבוע טוב!

אני סובל מזה כ-3 שבועות, מכאבי טחורים/פיסורה (?) . חלה הקלה ניכרת בעקבות שימוש ב"פרוקטוגליבנול" ( משחה ונרות ). משתדל לשמור על ההישג, אך לעיתים יש נסיגות. להלן, ברשותך, 3 שאלות בנאליות כנראה, אך חשובות לי : 1.אני "מכור" לפופקורן ביתי דיאטטי. אוכל זאת מידי ערב/לילה. האם זה מועיל או מזיק לטחורים/פיסורה? 2.בדברך על 10 כוסות מים ליום, האם סודה, קפה/תה, נחשבים לצורך המנין ? 3.האם התעמלות ( הליכה / רכיבה על אופניים ) מומלצת/אפשרית בתקופה זו של התמודדות עם ה"אויבים" של "העולם התחתון" (אני לא חש כאבים תוך כדי הפעילות) ? בתודה

ליאור שלום 1. כל עוד אתה שומר על יציאות רכות וספוגיות באמצעים אחרים, כגון תוסף סיבים, אתה יכול מצידי להנות מהפופקורן כבכל יום 2. כל משקה נחשב בספירת הנוזלים (למרות שקפאין מעט משתן וגורם לאבדן חלק מנוזלים דרך השתן. לכל היותר תוסיף עוד כוס "ספייר") 3. כל פעילות גופנית שאינה מפיעה לך מותרת (למרות שחלק גדול מהאנשים חשים שלא בנוח ברכיבה על אפניים עם כסא צר במצב כזה)

ד"ר שלום, עברתי ניתוח פיסורה לפני יומיים ויש לי מס' שאלות: 1. אני מרגישה טוב ואין לי כאבים באזור. האם אני יכולה להמשיך עם הליכה מהירה כפעילות ספורטיבית כבר היום (יומיים אחרי?) 2. האם ניתן לקיים סקס אנאלי לאחר ניתוח פיסורה? אם כן - תוך כמה זמן הדבר אפשרי? 3. האם שמן פרפין יכול לעזור בעניין העצירות? תודה ויום טוב מיקה

מיקה שלום, 1. ניתן לעסוק בכל פעילות ספורטיבית שאת מרגישה טוב איתה ולא גורמת לך לאי נוחות ניכרת, אך לא מומלץ לשבת על כסא צר כגון אפניים למספר ימים נוספים. 2. כשכל הפצעים נרפאים לחלוטין (לרוב 2-4 שבועות) אין מניעה מקיום מין אנאלי 3. חשוב ביותר לשמור על יציאות רכות לאחר הניתוח! שמן פראפין זה טוב, ומומלצת תזונה עשירה בסיבים ושתיה מרובה (מומלץ תוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום)

שלום רב בת 42 לפני כ 4 חודשים אכלתי מעט סלק ולמחרת היציאה היתה כהה וכל המים נצבעו בצבע בורדו כהה כמו צבע של סלק נכנסתי לחרדה איומה מכך ושאלתי גסטרואולוג בנושא והוא אמר לי שזה כתוצאה מהסלק אך אז לא סיפרתי לו שבעת הניגוב היה מעט דם על הניר אבל הדילמה שלי היא שאז גם היתי בסוף המחזור ויתכן מאוד שהדם הוא כתוצאה מכך מה שקורה הרבה פעמים במחזור למחרת המים לא נצבעו בבורדו אך שוב היה מעט דם שכנראה שוב כתוצאה מהמחזור למחרת התחלתי להרגיש אי נוחת בפי הטבעת יום למחר בעת ניגוב ראתי אולי שתי נקודות אדומות כמו רסק עגבניות לקחתי קיסם והם נמרחו כמו דם בצבע אדום בהיר ביותר וזה קרה לי אולי עוד פעמים שלוש לפעמים זה היה ממש מיקרוסקופי אדום בהיר כולכך שאולי לא ההיתי רואה במצב רגיל יש לציין שהמשכתי להרגיש אי נעימות בפי הטבעת לא כל יום ולא מיד אחרי יציאה אלה מאוחר יותר לא סובלת מעצירות . באותה תקופה גם הבחנתי שהאוכל לא מתעכל והוא יוצא בשלמותו כמו למשל חתיכות שלמות של עגבניות ושאר ירקות ולכן חשבתי שאולי חתיכות דמוי הרסק עגבניות הם שאריות אוכל ולכן הפסקתי לאכול דברים אדומים ואז שוב לא ראתי על הניר כלום . לפני מספר ימים אכלתי מעט גמבה ולמחרת ראיתי ביציאה לא על הניר חתיכה קטנה אדומה ושוב אני לא יודעת עם זה דם או חתיכת גמבה וזה מלחיץ אותי ביותר האי ודאות הזו. ברצוני לציין שיש לי תחורים מאז ההריונות אך אף פעם לא סבלתי מהם ואני לא חושבת שהם דיממו . לציין גם שאני כבר שנתיים סובלת מדלקות בדרכי השתן ולוקחת אין ספור סוגי אנטיביוטיקה וגם כאשר אין דלקת אני לוקחת כדור אחד לפני קיום יחסי מין כמניעה מה שגרם לי לשינוי ביציאות לפעמים אני משלשלת יום אחד ולפעמים הצואה רכה ביותר מספר היציואת לא משתנה פעם אחד ביום ואז התחלתי להרגיש בנוסף לאי נעימות בפי הטבעת גם צריבה הרופאה נתנה לי משחה והצריבה עברה. כבר זמן מה שגם עברה לי תחושת אי הנעימות בפי הטבעת ולפעמים אני מרגישה רק תחושת גרד קלה. רציתי לדעת האם יתכן שעל פי התאור שלי זה באמת דם ולא כתוצאה מהסלק או אוכל לא מעוקל והאם יתכן שישנו גידול שדמם וכעט הפסיק לדמם מספר חודשים? אני נמצאת במצב נפשי קשה וכבר החלטתי שיש לי סרטן כמו כן לא מעוניינת לעשות סתם בדיקות פולשניות כי אני מתה מפחד (אין במשפחה רקע של סרטן המעי הגס) אנא יעץ לי מה לעשות חיי הם כבר לא חיים. עוד דבר קטן בצעתי בתקופה הנ"ל פעמים בדיקות דם והכל תקין למעט מעט כולסטרול הרבה תודה .

יעל שלום, ראשית סליחה על הדילוג על שאלתך, שקרה בטעות. הסיכויים שלבחורה בת 42 ללא סיפור משפחתי יש סרטן של המעי הגס הוא נמוך מאד! יחד עם זאת, אם יש ספק באשר לדמם בזמן יציאה, ואת מאד מודאגת ומוטרדת, הייתי ממליץ בכל זאת לבצע בירור כלשהו של המעי הגס, שיכול להיות קולונוסקופיה רגילה (מלאה או קצרה, שגם היא סבירה בהחלט בגילך), או קולונוסקופיה וירטואלית. אם הבדיקה תהיה תקינה תוכלי לישון בשקט בלילה ולהיות רגועה, כי אז זה לא משנה אם זה סלק או מזון אחר שלא התעכל לחלוטין, או מעט דמם מפי הטבעת עצמו, העיקר שזה לא מסוכן.

שלום, אבקש את עזרתכם אני סובל מגירוי באזור פי הטבעת. יש מהאזור הפרשות בצבע אדמדם. כשאני מנגב את הישבן זה שורף ומדמם. בזמן היציאה זה לא כואב. האזור עצמו אדמדם ויש בו ריח לא נעים, כמו של מוגלה. אשמח לדעת מה הבעיה.

אברהם שלום, הפרשה הנראית חשודה להפרשה מוגלתית יכולה להעלות חשד לפיסטולה סביב פי הטבעת, למרות שגם בעיות אחרות יכולות להתבטא בסימפטומים דומים. מציע לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה וטיפול.

לפני מספר שבועות במהלך טיפול באוגמנטין החלו לי שילשולים, לאחריהם חלה ירידה של מספר ק"ג במשקל. לאחר מספר ימים הפסיקו השילשולים אך אני הולך יותר לשרותים ועדיין ישנה ירידה קלה במשקל. כתוצאאה מכך אני חי בפחד נורא ובחרדות לגרוע ביותר. אני בן 36 ללא היסטוריה של מחלות קשות במשפחה. מה לדעתך אני צריך לעשות להרגיע את החרדות. בתודה בל

בל שלום, תלונותיך אינן תלונות אפייניות לגידול ממאיר בדרכי העיכול והעובדה כי ישנו שיפור הדרגתי מאז הפסקת האנטיביוטיקה גם היא מחזקת השערה זו. גידול בדרכי העיכול אינו שכיח הגילך. אם יש שלשול רב, מומלץ למסור דוגמא שלו לבדיקת מעבדה שכן טפול אנטיביוטי יכול לגרום להתרבות של חיידק מסויים הנקרא קלוסטרידיום דיפיצילה שיכול לגרום לשלשולים. פרט לכך, מציע לתת לגוף עוד מספר שבועות להתאושש ורק אם דברים לא יחזרו לקדמותם אז לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור.

בחודש האחרון אני מרגיש כאב לא מוסבר בבטן התחתונה מעל לאיבר המין מתחת לפופיק, לפעמים כאב זה יכול להגיע למצב של התכווצות כאשר אין ביכולתי לזוז למשך כמה שניות, במידה ואני הולך לשירותים כאב זה נרגע באופן זמני אבל עדין ישנה תחושה לא נעימה בגל צעד וצעד שאני מבצע. אפילו להשתעל כואב לי. אני מדמם מפי הטבעת ומבחינה תורשתית אין עבר של מחלות בתחום הזה אני בן 28. מה קורה לי?

אני רוצה לתקן... אני לא מדמם מפי הטבעת כפי שרשמתי

מנשה שלום, ישנן סיבות רבות מאד שיכולות לתת כאבים כמו שאתה מתאר, החל מבקע בדופן הבטן, דרך הפרעות בתפקוד איברים שונים בחלל הבטן, וכלה (אך נדיר) בדלקות וגידולים. ממליץ לפנות לכירורג לבירור.

ברצוני לדעת, באם לחולה סרטן המעי הגס, והוא אמור להתנתח בבית חולים. רופא בית החולים דורש בדיקת PET CT לפני הניתוח לצורך אבחון מדוייק יותר. קופ"ח כללית לא מאשרת את הבדיקה. האם הם מחוייבים לאשר את הבדיקה ולתת הפנייה לביצוע הבדיקה?האם הם יכולים לא לאשר את הבדיקה מכיוון ש"מצבו של החולה אינו ברור"? תודה רבה

לימור שלום איני עובד בקופות החולים ואיני מכיר את נהליהם ולכן קשה לי לענות על שאלתך. באופן כללי, בדיקת PET-CT אינה רוטינה בחולי סרטן המעי הגס ורובם המכריע עובר ניתוח ללא בדיקה זו. אם יש סיבה ספציפית מדוע במקרה זה בדיקה זו כן דרושה, כדאי שרופא בית החולים יכתוב לקופת החולים מה השיקולים במקרה זה ומדוע זה נחוץ. בהצלחה.

שלום! רציתי לדעת כשמדובר על מנה מומלצת של סיבים האם כף זרעי פשתן זה כמות מספקת בנוסף לירקות ופירות שאני אוכלת? האם צריך להוסיף גם די-סבית. תודה רבה אורלי

ורלי שלום, קצת קשה לענות על השאלה הזו מבלי לדעת יותר במדויק מה את אוכלת, וכן מדוע את זקוקה לדיאטה עשירה בסיבים. אם המטרה היא לרכך את היציאות בשל בעיות בפי הטבעת, אז המבחן האמיתי הוא מבחן התוצאה - יציאות רכות וספוגיות (כמו ספוג). אם את רוצה מידע יותר קונקרטי לגבייך, מומלץ לפנות לדיאטנית ליעוץ. הסיבים התזונתיים הם רב סוכריים (פחמימות) מהצומח, שאינם עוברים תהליך עיכול ע"י אנזימי גוף האדם. חלקם עוברים עיכול חלקי על ידי חיידקי המעי. הסיבים התזונתיים משפרים תהליכי עיכול על ידי הגדלת נפח הצואה וריכוכה, ועקב כך הם עשויים להקל במקרים של עצירויות. כמו כן הם מקצרים את תהליך התרוקנות המעיים ומזרזים סילוקם של חומרים מזיקים ממערכת העיכול. המקורות העיקריים לסיבים הם גרעינים מלאים (חיטה, שעורה, אורז מלא, שיבולת שועל וכו'), פירות, ירקות וקטניות. דיאטה רבת סיבים כוללת 25-50 גרם סיבים ליום (לעומת הצריכה הממוצעת באוכלוסיה: 10-15 גרם ליום). בכדי לעלות את צריכת הסיבים התזונתיים בדיאטה מומלץ: א. לכלול 6 כפות סובין חיטה/שיבולת שועל/ דייסיבית באופן יום-יומי. או לצרוך מנה אחת (30 גרם) של דגני סובין כמו: אול-בראן פלוס (ALL CRAN PLUS), פייבר ואן (FIBER ONE) או ברנפלס. ניתן להוסיף ליוגורט, מיץ טבעי או מרק. ב. להעדיף דגנים מלאים על פני מעובדים: לחם מחיטה מלאה, לחם שיפון, לחם חי, לחם דגנים, לחם מסיבי סויה, שיבולת שועל, אורז מלא, כוסמת, בורגול, פתית חיטה מלאה, קרקר עם סובין. ג. לצרוך מנת קטניות (חומוס, פול, אפונה, שעועית, עדשים) פעמיים בשבוע לפחות. ד. להגדיל צריכת ירקות ופירות, בעיקר טריים עם קליפה. לפחות 5 ירקות ביום (מומלץ לגוון). ה. לצרוך לפחות 3 ליטר מים ביום. ו. להפחית אכילת מזונות מעובדים מוכנים המכילים סוכר, כגון ממתקים, שוקולד, עוגות, לחם לבן, אורז לבן ושומנים מהחי. לדוגמא: כדי לצרוך 25-45 גרם סיבים תזונתיים ביום יש לצרוך: • 30 גרם (מנה) אול-בראן פלוס / פייבר וואן / ברנפלקס (7.5-15 גרם) • ½ כוס שעועית לבנה / עדשים / אפונה / 5-6 כפות דייסיבית (7-5 גרם) • סלט מ5- ירקות (לדוגמא: עגבניה, מלפפון, בצל, גזר, כרוב, פלפל, פטריות) 5-9 גרם) • 100 גרם בטטה / תפוח אדמה אפוי בקליפה / 4 כפות גרעיני תירס (3-4 גרם) • 2 פרוסות לחם מחיטה מלאה (3 גרם) הקפדה על תפריט רב סיבים לאורך זמן, יחד עם פעילות גופנית סדירה, והרגלי "התפנות" נכונים (להימנע מה"התאפקות") יבטחו פעילות מעיים טובה וסדירה ומניעת עצירות. הערה: העלאת צריכת הסיבים התזונתיים היומית בהדרגה, במקביל להעלאת צריכת הנוזלים, תמנע או תפחית תופעות לוואי לא נעימות כמו גזים, התכווצויות ושלשול. יש לציין שתופעות אלו נעלמות בד"כ תוך 24-48 שעות ותדירותן הולכת וקטנה עם הצמדות לדיאטה. מאמר "גנוב" מ YNET: YNET 5/5/05 סיבים תזונתיים באוכל שלכם: 10 המזונות המובילים אם היו אומרים לכם שאפשר למנוע סרטן, סוכרת מחלות לב וכלי דם באמצעי זמין ופשוט מאוד, הייתם מאמינים? אם לא, החליפו דיסקט והתחילו לאכול סיבים תזונתיים. מה זה ואיך זה עובד? התשובות לפניכם עירית ברק מה משותף למוצרים הבאים: בורקס, פסטה, פיתה, אורז לבן, רוגלעך וקולה? אם עניתם "פחמימות" או "קלוריות ריקות", צדקתם. ומה תהיה התשובה אם נוסיף לרשימה גם ביצה, גבינה וסטייק? הפעם התשובה היא: בכל המאכלים האלה אין סיבים תזונתיים, והם מאפיינים את תזונת האדם המודרני, אותו אחד שיש לו מספיק כסף כדי לאכול בכל יום בשר וביצים, אבל אין לו זמן להכין סלט ירקות או לבשל מרק עדשים. תזכורת קצרה: סיבים תזונתיים הם חומרים המצויים במזונות הצמחיים, והם אינם נעכלים בגוף האדם. למעשה, רובם סוכרים שמערכת העיכול שלנו לא מצליחה לפרק. ריכוז גבוה שלהם נמצא באגוזים, בגרעינים, בקליפות הוכחה מדעית תפריט עשיר בסיבים מונע סרטן המעי / מוטי גל מהמחקר הגדול ביותר שכלל מעל חצי מיליון נחקרים, עולה כי צריכת דגני בוקר, פירות, ירקות ולחם מלא המכילים סיבים תזונתיים, מפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי ללקות בגידולי מעי לכתבה המלאה של פירות וירקות, בקטניות כמו חומוס, פול, עדשים ואפונה, ובדגנים מלאים (לא קלופים) כגון אורז לא מלוטש, שיבולת שועל וחיטה מלאה. הסיבים אחראים למרקם הנוקשה של הקליפות, ויש הטוענים גם לטעם הפחות אטרקטיבי שלהן. זה עשרות שנים מראים מחקרים אפידמיולוגיים כי תרבויות שתפריטן עשיר בסיבים תזונתיים כמעט אינן סובלות ממחלות המאפיינות את אוכלוסיית העולם המערבי. אולם מאחר שהסיבים התזונתיים מגיעים אל הפה עם הצמח הנאכל, קשה להפריד דרך מחקר אפידמיולוגי בין השפעתם ובין הערך המופק מאכילת המאכל הצמחי על שלל מרכיביו הבריאים האחרים. מחקרים קליניים רבים שנערכו על בעלי חיים ועל בני אדם, הצליחו להוכיח מעל לכל ספק כי לסיבים תפקיד מכריע בתזונת האדם. חוקרים ותזונאים רבים מסכימים כי הסיבים ראויים להיכלל ברשימת אבות המזון, וכי אנו זקוקים להם בכמות גדולה בהרבה ממה שמספק התפריט הסטנדרטי. סוכנים בשלט רחוק אפשר לחלק את הסיבים לשתי קבוצות: מסיסים במים ולא מסיסים. סיבים מסיסים אפשר למצוא בפירות, בקטניות, בשיבולת שועל ובמידה מסוימת גם בירקות. המסיסים סופחים מים במעי הדק והופכים למין ג'ל הלוכד חלקיקי שומן, כולסטרול וסוכר, מה שמונע את ספיגתם של חומרים אלה. סיבים לא מסיסים מצויים בדגנים המלאים, בקליפות של פירות ובירקות. הם סופחים מים, מגדילים את נפח הצואה ומגבירים את תנועתיות המעי, מה שמסייע מאוד למניעת עצירות. אף שכל הסיבים יוצאים ממערכת העיכול בלי להיספג כלל, יש להם השפעה על המתרחש בגוף. למשל, בעקבות ארוחה עשירה בסיבים מופרש במעי הורמון המגיע למוח ומורה על תחושת שובע. ארוחה עשירה בסיבים פשוט "נתקעת" זמן רב בקיבה. במילים אחרות, אם בחרתם לאכול לארוחת הצהריים סלט ירקות, מרק שעועית ואורז מלא, תהיו שבעים לפחות 5-4 שעות. לעומת זאת, אם בחרתם בהמבורגר בלחמנייה לבנה, יש סיכוי שאחרי שעתיים תרגישו צורך לנשנש משהו. תפריט עשיר בסיבים יגרום להפחתה בצריכת הקלוריות ללא כניסה למשטר של דיאטה. גם לאחר תהליך הרזיה יסייע תפריט כזה למניעת השמנה מחודשת. וזה עדיין לא הכל. מעבר לפעילותם הישירה במערכת העיכול הסיבים הם גם סוכנים המכוונים מערכות פיזיולוגיות שונות בשלט רחוק. פעילותם מסייעת למניעת התפתחות מחלות שונות המאפיינות את האדם המערבי, ביניהן מחלות לב, סרטן המעי הגס, מחלות כלי דם ובעיות עיכול. מפחיתי הסיכונים איך הם עושים זאת? בואו נראה: • סרטן המעי הגס: הסיבים מצפים את דופנות המעי הגס ובכך הם מפריעים לקשירת חומרים מסרטנים אל הדפנות. הם גם תורמים להגדלת כמות אוכלוסיית החיידקים הידידותיים. חיידקים אלה מייצרים חומרים המגינים על המעי ומקטינים את החדירות שלו לרעלנים שונים. תכולת הסיבים מפחיתה את זמן השהייה של הצואה במעי הגס ובעקבות זאת קטן הסיכון ליצירת חומרים מסרטנים שעלולים להיקשר למעי ואף לחדור לגוף. • כולסטרול: הסיבים המסיסים מפריעים לספיגת הכולסטרול. בזכותם גדלה אוכלוסיית החיידקים הידידותיים במעי הגס. חיידקים אלה מייצרים חומרים הנספגים בדם, מגיעים לכבד, ושם מווסתים את ייצור הכולסטרול. • סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב: פינוי איטי של המזון מהקיבה למעי גורם לספיגה איטית של סוכר מהמעי הדק אל הגוף. המשמעות: רמות מתונות יותר של גלוקוז בדם. כידוע, עלייה ברמת הגלוקוז בדם גורמת לעלייה בהפרשת הורמון האינסולין מהלבלב, ורמות גבוהות מדי של אינסולין קשורות לתחלואה בסוכרת, להשמנה, לעלייה בלחץ הדם ולמחלות לב. למען ההגינות צריך לומר כי לסיבים יש גם תכונה אטרקטיבית פחות: הם אחראים לתופעה הקרויה בשפת הפוליטיקלי-קורקט "גזים". תפריט עשיר מדי בסיבים גורם לאי נוחות בקיבה. נוסף על כך אותה רשת המצויה בסיבים מסיסים ולוכדת חלקיקי כולסטרול ושומן, מפריעה לספיגת ויטמינים ומינרלים שונים, ולכן ההמלצה היא לאכול לא יותר מ-40-30 גרם סיבים ליום. מי שממש סובל בכל פעם שנכנס לו סיב למערכת, כדאי שיוסיף למזונו תבלינים סופחי גזים כמו גרגרי קימל ושומר, ולשלב בתפריט יוגורט ביו. הגדולים מזון (100 גרם) סיבים (גרם) סובין תירס 89 פייבר וואן (נסטלה) 48 סובין חיטה 42 פרג 21 ברנפלקס (תלמה) 20 בורגול 18 שעועית לבנה יבשה 17 דבלים 17 שקדים 14 אטריות מקמח מלא 12 נקודה למחשבה: לפני שאתם מסתערים בהמוניכם על הסובין, כדאי שתזכרו שאף שב-100 גרם סלט המכיל עגבניות, ברוקולי, מלפפונים ופטרוזיליה יש לכל היותר 4 גרם סיבים, עדיין פשוט יותר לאכול כמויות של סלט מאשר כמויות של סובין. תפריט עשיר בסיבים מונע סרטן המעי מהמחקר הגדול ביותר שכלל מעל חצי מיליון נחקרים, עולה כי צריכת דגני בוקר, פירות, ירקות ולחם מלא המכילים סיבים תזונתיים, מפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי ללקות בגידולי מעי מוטי גל בין אם בזכות הסיבים שבדגני הבוקר, בפירות או בירקות, סיבים מפחיתים את הסיכון לסרטן המעי, כך מגלים חוקרים בתום סדרת מחקרים רחבת היקף שנערכו באירופה ובארה"ב. סרטן המעי הגס הינו המחלה הממארת השניה בשכיחותה בקרב גברים ונשים. מידי שנה מתגלים 940,000 חולים ברחבי העולם, 3,000 מהם - ישראלים. כמחציתם עתידים למות ממנה מידי שנה. המחלה שכיחה יותר בגברים מבנשים. ממצאי המחקר הנוכחי, נוגדים מחקרים קודמים אשר הציעו כי סיבים אינם מגינים בפני סרטן המעי. עם זאת טוענים המדענים כי האנשים שנחקרו קודם לכן לא צרכו כמויות מספיקות של סיבים ולפיכך לא הייתה לתזונתם כל השפעה על מהלך הסרטן. המחקר כלל הפעם מעל לחצי מיליון איש ב- 10 מדינות אירופאיות, והוא נחשב למחקר הגדול ביותר שנערך אי פעם על סרטן ותזונה. מהמחקר עולה כי אכילת 5 פרוסות לחם מלא ביום, ו-5 מנות פרי או ירק ביום, מורידות את הסיכון ללקות בסרטן בשיעור של כ-40 אחוזים. מחקר מקביל נערך גם ע"י המכון לחקר הסרטן במרילנד שבארה"ב. החוקרים שם מצאו תוצאות דומות לתוצאות האירופאיות, בקרב 3,600 הנחקרים אשר סבלו מגידולי פוליפים במעי (שלב מקדים לסרטן) ו-34,000 נחקרים אחרים בריאים. מהמחקר האמריקאי עולה כי צריכת דגני בוקר ופירות הוריד את הסיכון ללקות בסרטן ובגידולים שפירים במעי.

אני בן 20 וסובל כ-4 שנים מגושים פנימיים וכואבים על "פלחי" הישבן. זה כמו פצעי אקנה אבל גדולים פי כמה וכמה וכואבים כאבי תופת. הגושים הללו אינם בפי הטבעת אלא מפוזרים על הישבן, אם זה קרוב או רחוק יותר מפי הטבעת. יכולה להיות תקופה מסוימת של הפוגה מכך אך זה מקרי ובד"כ תמיד מצויים לי פצעים כואבים כאלו בישבן. הגדולים והכואבים מבינהם עוברים לאחר כשבועיים של סבל והקטנים יותר לאחר מספר ימים. מתנקז מהם המון מוגלה ודם. כבר מספר שנים שאני סובל בישיבה וזה גורם לעגמת נפש כי לעיתים איני מסוגל כלל לשבת, שלא לדבר על כאבי התופת שיש אפילו בעמידה. מעולם לא דיווחתי על כך לרופא מפני הבושה וגם לא בתקופת הצבא. יש להדגיש שהפצעים או הגושים הנפוחים הללו לא מופיעים על פי הטבעת אלא על הישבן, יכולים להיות קרובים אפילו לגב או לרגליים, אך לא חורגים מהישבן. הם לא מופיעים בשום מקום אחר בגוף מלבד הישבן. הגוש הוא פנימי והראש ממנו מתנקז הדם והמוגלה הוא חיצוני. יש לציין גם שאני סובל מאקנה בפנים ובגב, אך אין לי פצעים בגודל של הגושים בישבן, אפילו לא רבע מהם בגודל או בכאב. אני ממש נכלם ללכת לרופא מפאת הצניעות והמקום המביך של התופעה. גם ההשלכות על השירות הצבאי מדאיגות אותי. מצטער על אורך ההודעה, אבל אף פעם לא סיפרתי על כך לאיש, גם לא להוריי. מה עליי לעשות ד"ר?

הרושם הכללי מהודעתך הוא שמדובר כנראה יותר בבעית עור המרוכזת באיזור העכוזים מאשר בעיית פי טבעת. המלצתי היא לאזור אומץ ולפנות לרופא עור. אין בושה לפנות לרופא העוסק בתחום זה, ופעמים רבות לאחר תצליח להתגבר על מחסום האי נעימות, ניתן יהיה לשפר באופן ניכר את איכות חייך.

שלום רב, אבי עבר ניתוח כליות (לפרוסקופיה) שבמהלכו פגעו לו במעי הגס ובעקבות כך הוא עבר ניתוח נוסף (פתוח). הוא נמצא כרגע עם סטומה שאותה אמורים להסיר לו תוך חודשיים וחצי עד שלושה. היות ובוצעה "פאשלה" בניתוח כולנו חוששים מניתוח נוסף, אשמח לקבל פרטים נוספים על הניתוח להסרת הסטומה (האם הוא ניתוח פתוח? משך ההחלמה....). בברכה, לילי

לילי שלום, לצערנו סיבוכים קורים במהלך ניתוחים, גם כשהם מבוצעים בידיים מיומנות וטובות. הכליות סמוכות למעי הגס, ולכן אחד הסיכונים בניתוחי כריתת כליה הוא פגיעה לא מכוונת במעי. כאשר תוכן מעי נשפך הוא גורם לזיהום, ואז לעיתים לא ניתן פשות לתפור את המעי בחזרה, מאחר שעקב הזיהום באיזור סביר שהתיקון לא יחזיק. במקרה כזה, מוציאים סטומה, שהיא הוצאה של לולאת המעי אל דופן הבטן, מחכים מספר חודשים על מנת לתת לזיהום ושאר ההשפעות של הניתוח הקודם לחלוף, ומבצעים ניתוח חוזר לסגירת הסטומה. ישנם מספר סוגי סטומה (לעיתים מוציאים לדופן הבטן קצה אחד של המעי והשני נשאר בבטן, ולעיתים מוציאים החוצה את 2 הקצוות), וסוג הניתוח לסגירת הסטומה תלוי במידה רבה בסוג הסטומה שבוצעה ובמיקומה במעי הגס.

אני בת 58 חולת קרון, עברתי ניתוח טחורים בשנת 1983, עד לפני 5 שנים לא חזרו תופעות של מחלת הטחורים, ואז החל שוב דימום ולאחר בדיקה נסתבר שיש לי טחורים עמוקים וכן פיסורה בפי הטבעת, לאחר שימוש במשחות ותרופה פורי-נטול שאני משתמשת בה בגלל מחלת הקרון, נסתבר שהיא מועילה גם למפגעים בפי הטבעת בשנת 1992 עברתי כריתה של הרחם, צוואר הרחם, שחלות וחצוצרות. בניתוח זה גם הרימו לי את שלפוחית השתן עקב דליפה. לאחרונה החלה לצאת הפרשה בצבע חום עד בורדו מהנרתיק וכן טיפות מעטות של שתן, שאלתי האם יתכן שנוצרה פיסטולה בין המעיים לנרתיק או משלפוחית השתן לנרתיק ? ובאיזה בדיקת הדמיה ניתן לזהות את הפיסטולה, מאחר והגנקלוגית לא מצאה כלום. אשמח באם אקבל תשובה בהקדם, בשבוע הבא יש לי תור לפרופסור לגנקלוגיה, אודה לך באם אקבל הסבר לתופעה זו לפני שאגיע לפרופסור. בתודה מראש חן

חן שלום, מחלת קרוהן היא מחלת מעי כרונית בה יש בין היתר נטיה מוגברת ליצור פיסטולות בין המעיים לבין איברים סמוכים שונים, כולל הנרתיק, או כיפת הנרתיק (המקום בו נכרת הרחם). לעיתים פיסטולה זו קטנה וקשה לראות אותה בבדיקה או אף בצילום, ולכן חשוב מאד לאפיין את התוכן שדולף ולהגדיר האם הוא נראה תוכן מעי. אם יש חשד משמעותי, ניתן לנסות להדגים את הפיסטולה בבדיקות שונות כגון חוקן עם גסטרוגרפין, צילום מעי דק (או CT אנטרוגרפי), צילום עם חומר ניגוד דרך הנרתיק (וגינוגרם), ולעיתים אף חוקן עם חומר צבוע והכנסת טמפון לנרתיק לראות עם הצבע עובר. פיסטולה בין הנרתיק לכיס השתן אינה אפיינית לקרוהן. אם יש חשד גבוה, הייתי ממליץ לפנות לכירורג קולורקטאלי להכוונת הבירור.

ראשית ברצוני להודות לך על תשובתך המפורטת. הרופא שטיפל בי אמר כי לא ניתן למנוע את היווצרות קרישי הדם, כמו כן כי לא מדובר בטחורים ולכן לא ניתן לעשות טיפול מונע. מקריאה בפורום הצלחתי להבין כי קרישי הדם כן נוצרים בטחורים. שאלתי-האם יש אפשרות של היווצרות קריש דם ונפיחןת חיצונית ולא מדובר בטחור?

כרמית שלום קרישי דם לרוב נוצרים בקפלי עור סביב פי הטבעת, שהם הטחורים החיצוניים, וריכוך מתמיד של היציאות ומניעת מאמץ בשרותים יכולים להקטין את הסיכוי להווצרותם בשנית.

שלום. אמא הגיעה למיון עקב כאבי בטן ועצירות בת מס ימים. לאחר בדיקות כולל סיטי שהשלים הבירור נמצא גידול חוסם בסיגמא(הרחבה של לולאות המעי גס ודק). נותחה מידיית,ונמצא גידול חוסם בסיגמואיד קולון,נוזל מיימת בכמות רבה(פטלוגיה:תאים ממקור בלוטי),פיזור ע"י דופן הבטן לולאות מעי דק ושתי אונות הכבד. לאור המימצא בוצעה כריתת הסיגמא והוצאת קולסטומיה(ושליחה לפתלוגיה: נגעים +נוזל מיימת). ביופסיה מהשומן:קרצינומה. ציטולוגיה של המיימת:תאים ממקור בלוטי. לאחר מס ימים שוחררה ,וקיים המשך לטיפול אונקולוגי(כימוטרפי,ולא כדורים כפי שסברו בתחילה) וכאן השאלה-לאור מצבה הגופני ורוחני \פיזי הירוד...מה סיכוי הצלחת הטיפול,ומה מידת התועלת מול תופעות הלואי.. אני יודע שזו גם שאלה לאונקולוג-אשמח לקבל תשובה..

אבי שלום, צר לי לשמוע על מחלתה של אימך. השאלה שאתה שואל היא שאלה טובה, מאחר שהגידול שנמצא אצל אימך כבר הספיק להתפשט באופן ניכר לפני שהתגלה, ובמצב כזה הסיכויים לרפאה מהמחלה בכל סוג טיפול נמוכים מאד. לכן מטרת הטיפול הכמוטראפי היא להאריך את החיים כמו גם לשפר את איכותם. זה נשמע פרדוקסאלי שכמוטרפיה משפרת את איכות החיים, ובזמן הטיפול בוודאי שישנה פגיעה באיכות החיים ואף סיכון לא מבוטל, אולם לאחר מכן, אם הגידולים אכן קטנים בצורה משמעותית, זה יכול להקל את הסבל שגידולים אלו גורמים או יכולים לגרום בעתיד הקרוב. אין ספק שיש כאן מאזניים של סיכון ושל פגיעה באיכות החיים בשלב המיידי על כף אחת, מול שיפור עתידי בכף השניה, ויש להעריך על מטופל אינדיבידואלית להחליט לאן הכף נוטה אצל אותו מטופל.

שלום. באמת דילמה לא קטנה.... ותודה לתשובה...

דוקטור שלום מזה מספר חודשים אני מרגיש כאבים באזור שמתחת לתבור הכאב מתבטא בה התקפלויוית מכאבים וזה לא כל יום זה מה שתוקף אותי אחת לשובעים אחת לחודש אבל זה קיים\ לפעמים אף עקיצות כאלה באזור האם אלו סימנים לסרטן מעי הגס???? או סתם דלקת סמוייה?? שלא רואים?? עשיתי בדיקות דם וקיבלתי את החריגות הללו: B12 טווח (160-670) יצא לי 753 GPT (ALT) טווח (5-50) יצא 57 GLUCOSE טווח 70-100 יצא 68 כמו כן עשיתי בדיקת דם סמויי בצוואה -ועשיתי את זה לפני שבוע וחצי - האם זה שלא התקשרו אליי עד היום זה מבשר טוב??? שאין כלום בעזרת ה' תודה על עזרתך

רועי שלום, ישנן סיבות רבות מאד שיכולות לתת כאבים כמו שאתה מתאר, החל מבקע בדופן הבטן, דרך הפרעות בתפקוד איברים שונים בחלל הבטן, וכלה (אך נדיר) בדלקות וגידולים. לא אופייני שסרטן המעי הגס יתן תופעות מעין אלה. הבדיקות שציינת לא מסייעות הרבה באבחנה. ממליץ לפנות לכירורג לבירור.

עברתי טיפול כירוגי אצל פרוקטולוג עקב נפיחות חיצונית בפי הטבעת ,לדבריו אין מדובר בטחורים אלא בהיווצרות כריש דם בפי הטבעת. ברצוני לציין כי אני סובלת מכאבים עזים. לצערי גם לאחר ההתערבות לא חל שיפור לא בנפיחות ולא בכאב. מה ניתן לעשות? האם מישהו יכול לעזור ?

כרמית שלום, קרישי דם כפי שאת מתארת נוצרים לרוב בטחורים חיצוניים. הטחורים מתחלקים לשתי קבוצות על-פי המיקום שלהם: טחורים חיצוניים: נמצאים בחלק החיצוני של פי-הטבעת ונראים כבליטת עור. טחורים פנימיים: נמצאים בחלקה העליון של התעלה האנאלית ואינם נראים מבחוץ. אפייני שטחורים חיצוניים גורמים לכאב ונפיחות מקומית סמוך לפי הטבעת, ולעיתים ליצירת קרישי דם הגורמים להתקפים של כאבים עזים. התקפי כאבים אלו משתפרים לרוב בטיפול שמרני תוך שבועיים- שלשה, כאשר קריש הדם נספג, ואם מבתעים ממש בתחילת ההתקף ניתוחון להוצאת קריש הדם זה יכול לעיתים לזרז את הריפוי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. ניתן להשתמש גם במשחות מקומיות ובאמבטיות של מים חמימים ונעימים בכדי להקל על הכאב. מומלץ להבדק על ידי מי שמתמצא בתחום זה (בד"כ כירורג קולורקטאלי/פרוקטולוג)

שלום אני פונה אליכם עם שאלה כללית. אמא שלי עוברת כרגע תיפולים כימיוטרפים והקרנות.הגידול באזור פי הטבעת. עברו כבר 4 שבועות מהתחלת התיפולים ומערכת החיסונית שלה התדרדרה במהירות. מה היא יכולה לעשות כדי לשפר אותה? איזה מאכלים יכולים לעזור לה? תוספי תזונה? ויטמינים? תודה

יוהנה שלום. מצטער לשמוע על מחלתה של אימך. כלכלה מגוונת, תוספי מזון ומולטי-ויטמינים לא מזיקים, ושווה לנסות אותם, אבל בעקרון טיפול כגון זה שמקבלת אימך גורם לדיכוי מערכת החיסון ולא ניתן להמנע מכך. יש להיות כמובן בהשגחה רפואית ולוודא שדיכוי זה לא עמוק מדי.

אני מטופלת זה כ-4 חודשים בפתילות ניפדיטין שלא ממש הקלו עלי. בסוף החודש יש לי תור לפרופ' לפרוטולוגיה, אני מאוד חוששת מהבדיקה כיון שכואב לי והאם יש אפשרות לניתוח ? כיון שלפני כ-13 שנה עברתי ניתוח טחורים ונאמר לי ע"י הכירורגית שכיוון שעברתי ניתוח טחורים לא כדאי לנתח שוב אלא למצוא אלטרנטיבה. אני רוצה לציין שעכשיו אין לי טחורים אני לא יודעת מהם בדיוק הכאבים שהם כמו פיסורה ולא ראו בבדיקה ואולטרסאונד פיסורה. ליציאות אני לוקחת כף פישתן בבוקר שהושרה במשך הלילה ובערב כף פגלקס זה עוזר לי אבל האם זה נותן כמות מספקת של סיבים. תודה

אורלי שלום, לרוב איננו מבצעים במרפאה בדיקות כואבות, וכשמופיע כאב אנו מפסיקים את הבדיקה. לעיתים בשל הרגישות המקומית, ומאחר שאנו לא רוצים להכאיב, אנו לא רואים פיסורה גם כשהיא קיימת. אולטרסאונד היא לא בדיקה יעילה לזהות פיסורה, ולרוב מבצעים אותה על מנת לשלול סיבות אחרות לכאב כגון אבצס. לכן, כשטיפול שמרני טוב לא עוזר, מבצעים ניתוח בהרדמה (לא במרפאה), ובו בודקים היטב ומגיעים לאבחנה, ואם אכן יש פיסורה, מטפלים בה בניתוח. פגלקס אינו תוסף סיבים אלא מרכך יציאות סינטטית אבל אם הוא עוזר היטב ניתן להמשיך אותו לתקופה ארוכה. מומלץ לאכול בנוסף כלכלה עשירה בסיבים. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ולאחריהם ובדימום קל. לרוב כאב בשריר של הישבן השמאלי (ולא בפי הטבעת עצמו) פחות שכיח בפיסורה, ומומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי לאאדא שאכן זו האבחנה. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין ופגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. גם בטיחותה של זו בזמן הריון לא נבדק כנראה באופן מספק. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, או כשיש סיבה ספציפית. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. השריר אותו מנתקים הוא שריר הסוגר הפנימי האחראי על כ10%- 15% מיכולת השליטה ביציאה, אך לרוב האנשים יש יכולת שליטה גבוהה בהרבה מהדרוש, ולכן ברוב המכריע של המקרים הניתוח אינו משפיע על יכולת השליטה. בנוסף, בפיסורה כרונית, כאשר השריר מכווץ באופן כרוני, ספק אם הוא מבצע את תפקידו נאמנה גם עכשיו. הנסיון מראה כי ירידה ביכולת השליטה היא סיבוך לא שכיח של ניתוח זה (וגם אז הירידה בשליטה לרוב חלקית ולעיתים הפיכה, אך לעיתים רחוקות אינה הפיכה). יחד עם זאת, במקרים בהם כבר קיימת הפרעה מסויימת בשליטה יש להודיע זאת לרופא לצורך שיקול נוסף על סוג הניתוח. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום ד"ר, ברשותך שתי שאלות: 1. לעניין האבחנה בין טחורים חיצוניים לפנימיים: אם אין לי דימומים כלל, ויש לי מידי פעם (בעיקר אחרי מאמץ או יציאה קשה) טחור שאני יכול להרגיש באצבע, שנמצא ממש על פי הטבעת -- האם מדובר בטחור חיצוני או פנימי? לעיתים הוא כואב מאוד, קטן ו"קשיח" (אני משער שזה קריש דם כלוא). 2. מהם הטיפולים האפשריים לטחורים חיצוניים טרומבוטיים? אני מבין שדופלר, סטפלר, קשירה, ולייזר רלבנטיים בעיקר לטחורים פנימיים, אבל הטחורים הכואבים ביותר הם דווקא החיצוניים -- לא? (ראה (1)). מה ניתן לנסות חוץ מתזונה וכו'? תודה רבה מראש!!!

דן שלום, קשה מאד לקבוע מתאור בלבד אם הטחורים מהם אתה סובל הם בעיקר טחורים חיצוניים או טחורים פנימיים שצונחים עד לפתח פי הטבעת ואתה חש אותם. מאחר שכפי שציינת יש הבדל בדרכי הטיפול הכירורגי בין מני המצבים האלה, אני ממליץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה. הטיפול הכירורגי המקובל לטחורים חיצוניים הפוגעים באיכות החיים הוא כריתה של הטחורים.

לפני כחודש כתבתי לך שאני סובלת מטחורים ועצירות לאחר לידה. בין היתר המלצת לי להשתמש בפגלקס. האם יתכן כי התוסף הנ"ל גורם לגזים או כאבי בטן לתינוק שיונק ??

פגלקס אינו נספג דרך המעי ולא אמור לגרום לתופעות אצל התינוק שיונק. בגיל חודש וקצת, אופייני שתינוקות סובלים מגזים, בין אם האם נוטלת פגלקס או לא.

שלום דוקטור! אני לא בטוחה שאני בפורום הנכון, אבל אני ינסה בכל זאת. אני בת 25 לפני חודש שמתי לב למשהו מוזר שקורה לי מעל הטבור יותר שמאל, לפעמים אני מרגישה באיזור מן בליטה בעזרת האצבעות, אני מרגישה את הדופק ולאחר מ'ס שניות זה נעלם ובמשך היום שוב במיוחד כשאני עומדת, עליי לציין שזה לא כואב אך לפעמים כשאני מרגישה רעב אז הבליטה מורגשת יותר, רק בעזרת האצבעות היא לא בולטת לעין, עליי לציין שאני מאוד רזה בייחוד בבטן, הייתי היום אצל רופא משפחת ושאלתי אותו אם זה יכול להיות שבר והוא בדק ושלל שבר וטען שזהו עורק שמתנפח { או משהו כזה} ובגלל שאני רזה אני מרגישה בו , אני לא בטוחה שתשובתו מיצתה אותי, אני בהריון שבוע 6 , אם יש קשר! אשמח לתשובה מספקת, הדר

הדר שלום, איני מכיר עורק שמתנפח בדופן הבטן שגורם לתחושה כזאת, ועל פניו בליטה בדופן הבטן אכן יכולה להיות חשודה לבקע, ולא נדיר שבקעים קטנטנים מתבטאים לראשונה בזמן הריון. אם יש ספק, ניתן לבצע אולטרסאונד של דופן הבטן לבירור הממצא. אם אכן יש בקע, ניתן לתקן אותו בניתוח בלבד, ובכל מקרה- אם ניתן, עדיף לא לבצע את הניתוח בזמן ההריון, אלא לסיימו ואז לתקן את הבקע אם ישנו. ממליץ לפנות לכירורג לבדיקה.

שלום רב אני חולת קוליטיס עם חשד לקרוהן בגלל פיסטולות בחודש הבא אני צריכה לעבור ניתוח סיטון הפיסטולות נמצאות ליד פי הטבעת(שתי חורים שמפרישים מוגלה) ועוד פיסטולה בנרתיק או יותר נכון בשפה אני נורא חוששת לעשות את הניתוח הזה בהתחשב במצבי המסובך,האם אולי עדיך לעשות את הניתוח בדבק ביולוגי? האם תוכל לסביר לי על הניתוח הסיטון יותר לעומק? ,האם ההתאוששות ארוכה איזה סיכונים, כמה אחוזי הצלחה ומה שהכי מטריד אותי אך אפשר להתרוקן אחרי ניתוח כזה? הרי זה בטח כואב! אז אשמח לשבוע מה אתה ממליץ ניתוח סיטון או דבק ביולוגי

היום הבנתי מהכירורג שעושים לי בדיקה תחת הרדמה כללית,בדיקת EUA ,והוא אומר שקרוב לודאי שצריך להכניס חוט סיטון אחד או יותר האם תוכל להסביר לי מה זאת הבדיקה הזאת? והאם יש מצב שלא יכניסו סיטון? במה זה טלוי? האם יכול להיות שיעשה ניתוח אחר בכלל? סליחה על כמות השאלות אני מודה לך מראש

לילי שלום, קרוהן ואולצרטיב קוליטיס הן שתיהן מחלות מעי דלקתיות כרוניות, ולעיתים קשה להבדיל ביניהם, אולם פיסטולות סביב פי הטבעת אינן אופייניות לאולצרטיב קוליטיס ובהחלט מעלות חשד ניכר למחלת קרוהן. פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיסטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. פיסטולה גורמת להפרשה מוגלתית באיזור פי הטבעת, וכאשר הפיסטולה אינה מנוקזת היטב, זאת אומרת שהמוגלה שנוצרת לא יכולה לצאת בקלות החוצה, יש הצטברות של חלק מהמוגלה בתוך הרקמה, ונוצרת דלקת של הרקמה סביב פי הטבעת. לעיתים בזמן בדיקה במרפאה איזור פי הטבעת רגיש מאד, ולא ניתן לקבוע בצורה טובה את מבנה הפיסטולות ומיקומן והאם הן מנוקזות היטב. לצורך כך ניתן לבצע בדיקה בהרדמה (EUA), בה בודקים היטב את מיקומה ומהלכה של כל פיסטולה, ואם רואים שהיא אינה מנוקזת, משפרים את הניקוז על ידי הכנסת סיטון. הסיטון הוא בעצם חוט דק (או חומר דומה), אותו מעבירים דרך תעלת הפיסטולה, וקושרים אותו רופף בחוץ. מטרתו היא לא לתקן את הפיסטולה, אלא לאפשר ניקוז טוב שלה, כך שהיא לא תיסגר ותיפתח לסרוגין, ולא תצטבר מוגלה ברקמה (כל המוגלה תופרש החוצה). בהמשך, אם רוצים, ניתן לנסות ולטפל בפיסטולה עצמה כדי שתפסיק להפריש או אפילו תסגר לגמרי, באמצעות תרופות המדכאות את הדלקת, ו/או באמצעות ניתוחים שונים, כולל הזרקת דבק ביולוגי לתוך הפיסטולה, או אמצעים כירורגיים אחרים. אגב- אחת מהשיטות לנסות לתקן פיסטולה נקראת סיטון חותך (ושונה מנקז סיטון שהוסבר למעלה), פעולה שיכולה לפגוע במידה מסויימת בשרירי הסוגרים, ולדעתי לא מומלצת לחולי קרוהן וקוליטיס.

מאז חדירת אצבע עם ציפורן לפי הטבעת שלי (זה כאב ברגע עצמו) כל יציאה אני מרגיש כאב לא כל כך חד אבל כאב יכול להיות שננוצר חתך מהציפורן? האם הוא מתאחה לבד? זה כבר שבועיים ככה תודה

אם הכאב לא עובר כבר למעלה משבועיים אז יתכן שנוצר פצע או חתך, ובמקום זה לגוף קשה יותר לרפא חתכים, כפי שקורה כשנוצרת פיסורה בפי הטבעת. יחד עם זה, יכולות להיות סיבות שונות לכאב כזה (למשל לעיתים נוצרת התכווצות קשה של שרירי רצפת האגן). ממליץ להקפיד על ריכוך יציאות בתזונה עשירה בסיבים תזונתיים (ניתן להשתמש גם בתוסף סיבים מסחרי שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, ולגשת לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

שלום ד"ר, רציתי לבקש את חוות דעתך לגבי היעילות של פרוצדורת דופלר וה.א.ל. למקרה שלי: אין לי דימום, אבל אחת לכמה חודשים אני סובל מטחורים שאני חושב שהם חיצוניים (אני מרגיש אותם באצבע, נמצאים ממש על פי הטבעת) כשלעיתים הכאב חזק מאוד (אני משער שזה כשיש קריש). עד כה טופלתי אצל רופא גסטרו בלייזר או אינפרה-אדום (לא יודע איזה מהם), מה שנותן הקלה מיידית, אך לאחר כמה חודשים לעיתים חוזר. הומלץ לי דופלר, אך אחרים אומרים שדופלר טוב בעיקר למצבים של טחורים פנימיים ודימומים, ושזה לא יעזור לי כלל לבעיה שתיארתי. מה דעתך ומה הניסיון שידוע לך עליו מהספרות? תודה! דן

דן שלום, HAL דופלר הוא אכן טיפול שמיועד בעיקר לטיפול בטחורים פנימיים, והאפקט שלו על טחורים חיצוניים מוגבל, אך כך הדבר גם לגבי צריבת לייזר, ולכן אם היתה לך הקלה ניכרת הצריבה, יתכן ש HAL יכול לעזור במידה מסויימת. חשוב לציין שגם זה אינו טיפול רדיקאלי, אלא טיפול שמטרתו להקטין את הטחורים ולקבע אותם בכדי להקל את איכות החיים. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. טיפול מרפאתי קל יחסית הוא קשירה של הטחורים, שבד"כ מטפלת בעיקר בטחורים הפנימיים. קשירת טחורים מתבצעת על ידי הנחת גומיה קטנה על חלקו העליון (הפנימי) של הטחור, גורמת לנמק מקומי של האיזור הקשור. לאחר מספר ימים האיזור הקשור נושר ועמו נושרת הגומיה. באיזור בו היתה הגומיה נוצרת בהדרגה צלקת המושכת את הטחור בחזרה לתוך התעלה האנאלית ומקטינה את זרימת הדם בתוכו. כתוצאה מכך, פוחתים הדמום והבלט של רקמת הטחורים דרך פי הטבעת. חשוב לציין כי תהליך יצירת הצלקת לוקח זמן, ומלוא השפעת קשירת הטחורים יכול להתבטא רק לאחר מספר שבועות. טיפול בלייזר הוא אלטרנטיבה לקשירת טחורים, בו יוצרים צלקת בבסיס הטחור על ידי צריבה עם לייזר. התהליך דומה לקשירת טחורים הן מבחינת אי הנוחות בזמן הפעולה ולאחריה והן במידת יעילותו. בכל הזמן הזה חשוב להקפיד להמשיך את כל הטיפול השמרני שניתן על ידי הרופא המטפל, כגון ריכוך צואה וכלכלה עשירה בסיבים. קשירת הטחורים אינה מסלקת אותם ולעתים יש צורך לקושרם מספר פעמים, או להציע ניתוח, על מנת לשפר את איכות החיים.

אהלן שמי עומר נשא HIV לפנה כשנה עברתי ניתוח של טחורים וקונדילומה . היום שוב סובל מטחורים מדמים כל פעם ...... אני מבקש לעזור לי למצא תרופה יעילה נגד הטחורים.. תודה מראש עומר

עומר שלום, אין הבדל בין טיפול בטחורים במטופל שאינו נושא HIV ואחד שכן נושא, על עוד אין AIDS פעיל וספירת ה CD טובה. מידע כללי על טיפול בטחורים תוכל למצוא בתשובותי הקודמות בפורום בנושא זה, אולם לא אוכל לעזור לך בהתאמת טיפול ספציפי אליך ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והתאמת טיפול.

שלום ד"ר זמורה קיבלתי המלצה לשימוש ב- PREPARATION - B, כטיפול ראשוני בטחורים, חיצוניים וללא דימום. אשמח לשמוע דעתך לגבי יעילותה של המשחה והיכן ניתן, אם בכלל, להשיגה בארץ ?! נראה שהיא "נעלמה" מבתי המרקחת. אם אכן היא לא בנמצא, התוכל להמליץ על משהו הדומה לה ביעילות, ללא צורך בשלב זה, במרשם רופא וכל השאר.. בברכה ותודה מרובה

ישנן מספר סוגי משחות לטיפול ראשוני בטחורים חיצוניים, ועיקר השפעתן הוא בהקלה על הסימפטומים ע"י ידי איחוש מקומי ומעט הגנה על העור. פרפריישן H היא משחה אמריקאית פופולרית, ושווקה גם בארץ. אין לי מושג היכן ניתן להשיג אותה. ניתן להתייעץ עם רוקח, או לנסות לפנות לחברת נאופרם שיבאה אותה. יש מספר משחות אחרות, כגון פרוקטוגליבנול ועוד, וכל אחד יכול לנסות ולראות מה עוזר ומתאים לו. למידע כללי על טיפול בטחורים ראה תשובותי בפורום זה בעבר.

שלום! אני סובלת מזה זמן מפיסורה ועצירויות ולמדתי להתמודד, כך שאני לא נלחצת מיציאות לא שיגרתיות. אולם היום היו לי שתי יציאות רכות ולמרבה הפלא - ירוקות! לא ירקרקות אלא צבע ירוק עמוק, ירוק-דשא. אני לא בטוחה האם עכשיו זה הזמן להלחץ או לא. אשמח אם תוכל לייעץ לי, וכן להסביר מה יכולים להיות הגורמים לכך. תודה רבה!!

צבע היציאה מושפע ממספר גורמים כגון האוכל אותו אנו אוכלים, פעילות חיידקים הנמצאים דרך קבע (ובאופן תקין) במעי הגס, וריכוז מלחי המרה. איני מכיר בעיות רפואיות קשות המתאפיינות דוקא ביציאה בצבע ירוק ולכן לא הייתי נלחץ.

אני סובל מפיסטולה עם אבצס הותקן לי סטון אך האבצס עדיין לא מצליח להרפא הוצע לי לנסות טיפול בעלוקות רפואיות . האם ידוע דבר מה על טיפול כזה והאם זה יכול להועיל או שמה להזיק תודה מראש.

יוני שלום איני מכיר את הטיפול בעלוקות כטיפול באבצס או פיסטולה סביב פי הטבעת. פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וכאמור לא מוכר לי הטיפול בעלוקות. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. לרוב ניתן להעריך את מידת מעורבות השרירים בפיסטולה בבדיקת כירורג מנוסה, אולם אם קיים ספק לגבי מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, ניתן לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. אם הפיסטולה שלך אינה מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, זהו לרוב הניתוח המועדף. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. שימוש בחוט סיטון חותך, אותו מהדקים בהדרגה כל כמה ימים, היה נפוץ בעבר לטיפול בפיסטולות המכילות כמות רבה של שריר, אולם בשנים האחרונות ניתוח זה הרבה פחות נפוץ מאחר שנמצא שהוא קשור לשיעור לא זניח של פגיעה ביכולת השליטה, והייתי ממליץ עליו רק במקרים חריגים. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח מחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. לגבי דבק ביולוגי, יש כיום מחקר רפואי המתבצע בבתי החולים העמק ותל השומר, במסגרתו ניתן הדבק בחינם. אם תהיה מעוניין תוכל לפנות למרפאתי בתל השומר (הקלק על תמונתי למידע) או לד"ר חיים הלוי במחלקה כירורגית בבית החולים העמק.

שלום הבן שלי בן 7 חודשים ומאז גיל חודשיים הוא מאוד מתקשה ביציאות.. אומנם לפעמים ישנה עצירות אך זו לא נראית הבעיה באופן רציף הבעיה מתרכזת בכך שבכל פעם שהוא צריך לעשות קקי הוא מאוד מתעצבן, בוכה, נראה שסובל ולוקח לו המון המון זמן עד שהוא מצליח - גם אם זו יציאה רכה או אפילו שילשול. זה מפריע לו ללכת לישון, לאכול ובכלל לשחק ולהיות תינוק שמח (כמו שהוא כשאין לו רצון ליציאה) היינו אצל רופא והוא מישש את הבטן ואמר שהכל בסדר וכל עוד יש לו יציאה פעם ביום אין מה לדאוג, אבל לי זה לא נראה הגיוני שתינוק יסבול כל כך כל יום כמה פעמים רק בגלל שהוא צריך לעשות קקי... אשמח לעצתכם ואם אתם חושבים שיש מקום ללכת לגסטרולוג תינוקות /ילדים... תודה רבה רבה תומר

תומר שלום, אני מבין את דאגתך לבנך, אבל אינני מטפל בילדים, ואין לי נסיון מקצועי בנושא זה. מציע לנסות להתייעץ בפורום של רפואת ילדים.

אני בן 41 ללא שום הסטוריה של מחלות. לאחרונה אני מרגיש לפעמים צריבה בצד שמאל בבטן . עברתי בדיקת דם צואה והיא תקינה. אני לרוב סובל מגזים . מה יכול להיות הסיבה לצריבה.? מאכלים חריפים או משקה חם גם גורם לתחושה זו.

אני חוזר על המלצתי לפנות לגסטרואנטרולוג לבירור. בגילך יתכן שכדאי יהיה לעשות גם בדיקה של המעי הגס, לפחות בחלקו השמאלי.

אמי עברה ניתוח בפרסקופיה במעי הגס בעקבות סעיפים במעי לפני 3 שבועות הניתוח עבר בהצלחה אבל עדיין מדי כמה ימים יש לה כאבים בבטן תחתונה, האם זה נפוץ בנוסף יש לה דלקת בדרכי השטן. רופאת המשפחה לא הפנתה אותה לביקור במחלקה. מה עליה לעשות? תודה ליאתי

כאבים אינם נדירים 3 שבועות לאחר ניתוח, ואם בסך הכל הם במגמת שיפור, זה נשמע סביר. בדלקת בדרכי השתן יש לטפל באנטיביוטיקה. אם הכירורג או המחלקה המנתחת הזמינו אתכם לביקורת, או אם יש לכם שאלות נוספות אליהם- מומלץ לבוא, ואין לי מושג איך מתגברים על המכשולים שלעיתים מערימות הקופות. כל טוב.

לד"ר זמורה שלום אני בשבוע 21. כבר כחודש סובלת מטחורים והמצב מחמיר. אין לי עצירות בכלל. האם יש טעם לפנות לכירורג או לבקש הפנייה לפרוקטולוג? שואלת כדי לראות כיצד לקצר תהליכים. יש לי תחושה שכירורגים כלליים לא ממש יודעים כיצד לעזור וזה יהיה בזבוז זמן. מה דעתך? ממי מבקשים הפנייה כזו? תודה מראש.

תוספת אין לי דימום. פרוקטוגליבנול לא עוזר כלל וכלל. מה אפשר לעשות בנתיים. הטחורים חיצוניים כמו בלונים נפוחים מפי הטבעת

אלומה שלום הידע והנסיון של כירורגים קולורקטאליים/ פרוקטולוגים בנושא זה טוב יותר מזה של חלק מהכירורגים הכלליים, ולכן עדיף לפנות למומחה בנושא. סביר שאפשר לבקש הפניה מרופא/ת המשפחה, אולם איני בקיא בנהלי הקופות השונות. למרות שאין לך עצירות מומלץ להשתמש בתוסף סיבים, והקפיד על שתיה מרובה. ניתוחים בהרדמה אנו משתדלים לא לבצע במהלך ההריון אלא אם אין ברירה, אבל טפולים פחות דרסטיים כגון קשירת טחורים ניתן לבצע במידת הצורך ברמת סיכון נמוכה.