צנתורים/חסימות ?.?...

שלום בן 58 לאחר 3צנתורים כשבאחרון נרשמו ההערות הבאות: עורק כלילי שמאלי ראשי - ללא הצרויות קדמי יורד - מסוייד וטרשתי לכל אורכו החל ממוצאו . במוצאו היצרות של עד 50%, בחלקו האמצעי בקהו הדיססטלי של התומך קיימת היצרות מסויידת של 50-60% עם דיסקציה כרונית. מאיזור זה יוצא ענף דיאגנולי גדול המדגיל היצרות של 80-90 אחוז עורק עוקף - מדגים היצרות פרוקס סיגמנטרית מסויידת של 80% עד לבירפפורקציה של 2 מרגינ כלילי ימני - דומיננטי ללא היצרויות משמעותיות בו ובענפיו בצנתור האחרון - בוצע pci ל lcx לאחר הצנתור הרגשה ממש טובה ושיפור התפקוד משמעותית אך לאחר כשבועיים חזר הכאב בחזה ותחושת החולשה ובפנייה חוזרת הוסבר כי יש לבצע כעבור זמן מסויים שוב צנתור :( האם אכן זו הדרך לעזור שוב ושוב ע"י צנתורים ? מה המצב הלבבי לאור הרשום מעלה מבחינת היצרויות, צורך אולי בניתוח מעקפים, ירידה בתפקוד ? האם ייתכן והגורם המשמעותי שמפיע פה זה הענף הדיאגנולי שמדגים 80-90 אחוז היצרות או שמדובר במקום שלא ניתן להגיע/לפתוח בו את ההיצרות? אשמח לכל הסבר אפשרי ואופציות העומדות בפני אדם שממשיך לסבול מכאב בחזה לסירוגין עם תחושת תפקוד ירודה ... האם ייתכן ומדובר בכלל בתעוקה? ואז אין טעם לצנתר ? **לציין כי צנתור אחרון בוצע על מנת לדעת אם ישנה חסימה מצנתור אחרון שיש לטפל ו"על הדרך" התגלתה החסימה ב lcx - זאת לאחר ש מיפוי לב לא הדגים איסכמיה חדשה ולכן כביכול לא היה צורך בצנתור טיפולי... האם ייתכן שתתרחשנה חסימות בתדירות ובמהירות כה גדולה?? אשמח לכל הסבר אפשרי ואופציות העומדות בפני אדם שממשיך לסבול מכאב בחזה לסירוגין עם תחושת תפקוד ירודה ...