סטנט מפריש תרופה וסכרת.
דיון מתוך פורום קרדיולוגיה וצנתורים
תודה על תשובתך. ועוד 2 שאלות הבהרה: 1. אם הישנות הסתימה בסטנט עם תרופה משוחררת, היא כ-10%, ועלולה לקרות לאחר זמן ארוך יותר, מה התייחסותך מבחינה סטטיסטית,כאשר החולה סובל מסכרת מסוג 2 ומטופל באינסולין? סביר להניח, שאחוז ההישנות של הסתימה גדול הרבה יותר מ10%? 2. נניח, שהסטנט נסתם. ב- LAD. נאמר לי, (תיאורטית), שבמקרה כזה, מאחר והתומכן שיחרר תרופה, ונסתם, לא מנסים שוב לפתוח את המעבר, אלא יש אינדיקציה די שכיחה לניתוח. מהי עמדתך? (באופן כללי כמובן). לא נוהגים לנסות לפתוח סטדנט משחרר תרופה שנסתם? ואם כן, איך עושים זאת? הרי הסטנט כבר מעוגן בתאים ורקמה... מה עושים טכנית? אגב, השאלות שלי נובעות מהעובדה, שהרופאים מאד מתקשים להקדיש זמן להסברים. הלחץ עליהם בקופות החולים מאד גדול. וכף, שאתה כאן, למתן מידע. שנה טובה.
עמית שלום, שיעור ההיצרות מחדש לאחר השתלת סטנט מפריש תרופה במטופלי אינסולין גבוה רק במעט מחולי סוכרת אשר אינם מטופלים באינסולין, אך הסיכון לארועי לב חוזרים גבוה יותר. - האפשרות לפתוח סטנט חסום לחלוטין תלויה במראה האנגיוגרפי, בחלק מהמקרים ניתן לעשות זאת על ידי העברת תייל וניפוח החלל עם בלון והשתלת סטנט נוסף..כמו כן יש צורך לדון באינדיקציה לפתוח עורק חסום לחלוטין מבלי קשר האם הושתל בו סטנט לפי התסמינים ולפי חיות (Viability) של הרקמה אותה הוא מספק. תודה על פנייתך לפורום