חסימה בעורק קרוטיס
דיון מתוך פורום קרדיולוגיה וצנתורים
שלום, לאבי אובחן בעקבות בדיקת דופלר עוקר אחד חסום מעל ל70 אחוז, שאני מבינה שהם הגבול להחלטה ניתוחית. הוא נשלח לct להחלטה על אופן ביצוע הפרוצדורה. אבי סיים (בהצלחה) לפני כשלושה חודשים סדרה של הקרנות יומיומיות וטיפול הורמונלי לסרטן הערמונית. כאמור, הטיפול הוגדר בהצלחה. אך הוא עדיין חלש ומתאושש מהטראומה שעבר גופו. הוא כבר שנים נוטל אספירין בקביעות, ותרופות ליתר לחץ דם. האם מצבו הגופני כרגע יכול להשפיע על סוג הפרוצדורה עבורו? האם כדאי להמתין להתחזקות? תודה, מירב
מירב שלום, מטרת הטיפול בהיצרות של עורקי התרדמה היא מניעת ארועי מוח עתידיים. בחולים אסימפטומטיים (שלא עברו ארוע מוחי או ארוע מוחי חולף), היצרות של 70% מהווה אינדיקציה גבולית להתערבות, ולרוב אין דחיפות בביצוע הפעולה. יחד עם זאת יש להקפיד על טיפול תרופתי מיטבי לאיזון גורמי הסיכון. אם ישנם תסמינים, אזי הפעולה הופכת לדחופה. סוג ההתערבות תלוי במיומנות המרכז. במרכז רפואי רמב"ם, תוצאות ההתערבות באמצעות צנתור וסטנט טובות לפחות כמו בניתוח. תוצאות אלה פורסמו בספרות הארצית והעולמית. תודה על פנייתך לפורום
תודה על התשובה המפורטת. לגבי הדחיפות - תסמינים לא היו, מלבד תלונה על סחרחורות קלות , לא תכופות, שאמנם ייחסנו לחולשה הכללית שלאחר ההקרנות וההורמונים, אך מכיוון שבדק זאת באופן יסודי, נשלח גם לדופלר, ומכאן זה כבר קיבל תפנית אחרת... לגבי הפרוצדורה - אני באמת נתקלת במידע המדבר על חוסר הצלחה יחסי בצינתור מאשר בניתוח. בעיקר נושא הסטנט והסיכונים לאחר שנים מספר. האם זה כפי שרשמת רק תלוי נסיון של המרכז המטפל? האם לחולה יש אפשרות, או כלים, להעדיף פרוצדורה אחת על השניה? תודה שוב מירב
מנהל פורום קרדיולוגיה וצנתורים
