טיפול בדימום במפשעה בעקבות צנתור

שלום אמי בת 82 ,לפני מספר שנים עברה תוך יומיים שני צנתורים , בעקבותיהם נוצרו דימומים במפשעות שנעצרו רק לאחר שעות של שימוש במלחציים. חלו סיבוכים שונים והכאבים וההמאטומה חלפו רק לאחר כחודשיים. היות והעורק הוצר שוב הקרדיולוג הפנה לצנתור חוזר. אמי מסרבת מאימת הדימום . שאלתי,האם כיום קיים טיפול חדש בדימום כזה, אם כן היכן הוא ניתן ?

שלום רב עודד ותודה על פנייתך לפורום, לצערנו צינתור הינה פעולה פולשנית המחייבת דיקור עורק. סיבוך מסוג דימום קל במפשעה מתרחש בקרב עד 3-5 אחוז מצינתורים, אם כי דימום גדול (כפי שאתה מתאר) נדיר בהרבה. כאשר מבצעים הרחבה והשתלת תותב בעורק כלילי לרוב נותנים תרופות אשר גורמות לדם להיות "דליל" יותר ופחות נוטה לקרישה. התרופות הללו ניתנות היות ואנו לא מעוניינים בקרישת העורק בלב, לצערנו אותו דם זורם בכל הגוף כולל בעורק המפשעה, ובין תופעות הלוואי עלולה להיות גם שכיחות גדולה של דימום במפשעה. כיום אצלנו ברמב"ם ישנו שימוש הולך וגובר במיתקן סגירת העורק הפמורלי בעזרת קולגן אשר מקל על החולה - היות ואין צורך במלחציים ושכיבה ממושכת. בתום הצינתור מבוצעת סגירת העורק והחולה יוצא מחדר הצינתורים למחלקת האישפוז ללא כל שרוולית. בפועל המצונתר יכול להזיז הרגל תוך פרק זמן קצר ביותר. חשוב לציין כי יש לבדוק את העורק לפני השימוש במתקן זה ואם יש היצרויות או סימני טרשת בעורק הרגל - אני לא ממליץ על שימוש במתקן זה. בגיל 82 הסיכון לדמם באיזור הדיקור גדל. יש לשקול היטב את האינדיקציה לצינתור. כיצד יודעים אצל אימך האם העורק מוצר? אם אין מגבלה תסמינית, מומלץ לשקול המשך טיפול בעזרת תרופות בלבד.אם יש תעוקת חזה אזי צינתור בהחלט עשוי לעזור. בברכה, דר' אריאל רוגין