שאלה לגבי סיכון בצינתור
דיון מתוך פורום קרדיולוגיה וצנתורים
שלום, אמא שלי בת 64 סכרתית עם עבר של שטף דם במח משנת 94' שנגרם מלחץ דם גבוה, בעלת משקל עודף, אטריאל פיבריליישן ולאחרונה קוצר נשימה אחרי פעילות קלה מאוד כמעט ללא מאמץ, ומטופלת בתרופות הבאות: קומדין, קדקס, סימבקור, איזיטרול, פוסיד, קרדילוק, אלדוספירון, אמלו, דיגוקסין, מונוקורד ולאחרונה לאור קוצר נשימה ולחץ בחזה גם באיזוסורביד מונופוספט. לאחרונה היינו בבית חולים וכשעלתה האפשרות לצינתור הצלחתי להבין מהרופאים שבגלל ההיסטוריה והמצב הנוכחי זה סיכון גדול מדי, אך הדברים לא נאמרו לי בפירוש. האם יש סיכון הרבה יותר גדול לאישה במצבה של אימי לעומת אחר שמגיע למצב של צינתור? לתשובתך אודה מאוד, עירית
אימי מטופלת כמובן גם באינסולין.
עירית שלום, באופן כללי ניתן לומר כי כל התערבות פולשנית יותר מסוכנת ככל שצבר המחלות והמצבים הנלווים גדול ומסובך יותר. הדבר נכון פי כמה כאשר ישנו עבר של דימום למוח, טפול קבוע בקומדין בשל פרפור פרוזדורים וסוכרת המטופלת באינסולין. יחד עם זאת, את הסיכון צריך לשקול אל מול התועלת הצפויה מהבדיקה או ההתערבות, מכיוון שככל שהמצב מסוכן יותר (ללא התערבות), כך התועלת בהתערבות גדולה יותר. במצבים מורכבים, אין תחליף לבדיקה של המטופל, התרשמות ממצבו הגופני והערכה מקיפה עם כל הנתונים. ניתן להסביר את התועלת הצפויה אל מול הסיכונים ולקבל החלטה משותפת מתוך ידיעה שחלק מההחלטות מתקבלות בתנאים של חוסר וודאות. תודה על פנייתך לפורום
מנהל פורום קרדיולוגיה וצנתורים
