מה דעתך על השתלת דיבפרילטור וכו'?
דיון מתוך פורום קרדיולוגיה וצנתורים
בס"ד לכבוד ד"ר קרנר, שלום רב. קרוב משפחתי עבר צינתור, לאחר התקף לב. פתחו לו שתי סתימות. אמרו שיש לו "מודרט נזק לתפקוד הlv", ושני קרישים, אחד באאורטה ואחד בכניסה לאחת הכליות. אבל היו כל מיני סיבוכים, זה התחיל באיזה דלקת מעיים (חשש לאפנדיציט, שנרגע אחר כך),ואחר כך הכליות לא תפקדו. נוסף לכך, היו לו נוזלים בלב.(פריקרדיטיס, נדמה לי.) מנתח לב נתח אותו, והוציא את הנוזלים מהלב,הוא אמר שהוא עשה "חלון", כדי להוציא את הנוזלים מהלב, ולא הוציא אותם בפרוצדורה רגילה, כי הוא חשש שאולי יצטרך לנתח יותר פנימה בצורה יותר רצינית, ולשים אותו על מכונה וכו', שאולי יש בעיה בלב וכו'. בסופו של דבר ב"ה הוא הוציא את הנוזלים וחכה ,וראה שלא נוזל יותר וסגר והשאיר שני נקזים. אחרי הנתוח הקרוב משפחה שלי, הרגיש הרבה יותר טוב. ובינתיים ב"ה גם הכליות או לפחות אחת מהן עובדת מאה אחוז. (על יד אחת הכליות יש כנראה איזה קריש דם וכו'). עכשיו הוא מרגיש הרבה יותר טוב, והוציאו לו את הנקזים, והפסיקו אנטיביוטיקה. אבל כנראה, שלפי דעתם היה נזץק ללב.בכל אופן, המשפחה הבינה שעיקר השיקום יהיה בעזרת ה', פעילות גופנית מודרכת שינוי אורח חיים, אכילה בריאה, ובקיצור שיקום חולי לב. הוא עדיין מאושפז במחלקה הקרדיולוגית, כבר שלוש וחצי שבועות, ועכשיו הם מדברים על שחרור, אבל הם צריכים להחליט האם להשתיל לו דיבפברילטור. נוסף לכך, הוא יצטרך לקחת קומדין גם בבית. השאלות שלנו הם כאלה:האם הפרוצדורה של השתלת דיפברלטור היא מסוכנת? האם אפשר להוציאו , אם תפקוד הלב ישתפר, עם הזמן? מחר יעשו לו אקו, הוא גם באמצע הולטר עכשיו, האם יתכן שהמצב השתפר והוא לא יצטרך דיפברלטור? מדוע הוא צריך להמשיך קומדיו בבית, והאם יתכן שלא יצטרך קומדין יום אחד? מה זה "אינג'קשין פרקשין", שאותו מודדים באחוזים, כדי להחליט על דיפברלטור? בכבוד רב וסליחה על ריבוי השאלות שכחתי לציין שהוא בן 58 בלי עודף משקל, ולא מעשן, אבל אבא שלו גם היה לו עם הלב. רותי
רותי שלום, המהלך לאחר האוטם היה מורכב ולכן האישפוז התארך. יש לסמוך על הרופאים בבית החולים שיחליטו באופן מושכל על הצורך בהשתלת דפיברילטור. אומנם בכל פעולה פולשנית ישנו סיכון מסויים, אך השתלת הדפיברילטור מהווה מענה למקרה של הפרעת קצב מסכנת חיים ואם קיימת התויה להשתלה יש לעשות זאת. ה EF הוא מקטע הפליטה (איזה אחוז מנפח הדם מוזרם לאבי העורקים בכל פעימה, ערך תקין 55-65%). הטיפול בקומדין ניתן על מנת להקטין את הסיכון לארועי מוח. אם אין מדובר בפרפור פרוזדורים, ייתכן שהטיפול בקומדין יהיה זמני עד שהקריש בחדר השמאלי יתארגן או יעלם. תודה על פנייתך לפורום
בס"ד לכבוד ד"ר ארתור קרנר, שלום רב. תודה על תשובתך. יחד עם זאת רציתי להעיר הערה כללית בקשר למה שאמרת שצריך לסמוך על הרופאים. כאחת שיש לה המון המון נסיון ,בללוות בני משפחה לרופאים. (לדוגמא בעלי עבר מעקפים ,בגיל 44 , ואמי עברה המון עם רופאים במשך הרבה שנים וכו' וכו')אז כאחת כזאת, רציתי לאמר שבעידן האינטרנט החולה רוצה, לשאוב הרבה אינפורמציה לפני שהוא צריך לקחת החלטה, ועם המידע הזה הוא רוצה לגשת להחליט את מה שצריך בשיתוף עם הרופא.את מה שאמרת שצריך פשוט לשמוע לרופא, זה כבר לא קיים היום. החולים הם הרבה יותר עצמאיים, הם קוראים באינטרנט , או שהם שומעים בתקשורת, על המון התפתחויות רפואיות. עובדה שאנשים מודדים לחץ דם בבית, ועושים בדיקות דם הרבה פעמים לבד, כמו סוכר וכו ', וinr וכו'. אז כמובן, שאף אחד לא ישתיל דיפברלטור לעצמו, אבל זה מאוד מרגיע את החולה ואת בני המשפחה, כאשר שואבים הרבה ידע בנושא. בתקוה שתנסו להבין את הצד של החולים ובכבוד רב רותי
מנהל פורום קרדיולוגיה וצנתורים
