אי ספיקת כליות בינונית ואי ספיקת לב

לד"ר ארתור קרנר שלום רב! קודם כל אני מתנצל מראש על האריכות,אך הייתי חייב לפרט את ההיסטוריה הרפואית. אימי בת 82 פלוס,אובחנה כחולה במחלת לב כלילית כבר משנות התשעים.בכל בדיקות אקו לב שביצעו לה מתקופת האבחנה נמצא שיש לה אי ספיקת לב קלה/בינונית. כמו כן,היא עשתה כשישה מיפויי לב בבתי חולים שונים ובכולם ההתוצאות היו ללא ממצא פתולוגי. בנוסף,לפני כשלוש שנים היא מאובחנת כחולת פרפור פרוזדורים ומאז הטיפול התרופתי ( פרוקור 200 MG ) אין לה התקפי פרפור אך רמת בלות המגן שלה עלתה ומאוזנת ע:י אלטרוקסין אבל רמת T3 נמוכה מאוד. אני גם רוצה לציין שבכל תקופת האבחנה כחולת אי ספיקת לב,היא לא חוותה שום סימפטומים ( עד לפני ארבעה חודשיםשהיא הרגישה כאבים בחזה וחוסר נשימה,אך רק בדיעבד לאחר שאושפזה לפני שבועיים הבנו שהמקור של ההתקף זה אי ספיקת לב ). כאמור,היא חשה במיוחד בלילה כאבים בחזה וחוסר נשימה וכשזה החמיר מאוד לקחתי אותה למיון ובצילום חזה אובחנה אצלה בצקת ריאות.ביצעו לה גם אקו לב ואלה התוצאות : חדר שמאלי בגודל תקין,תפקודו הסיסטולי הגלובלי והאזורי תקין.חדר ימין בגודל תקין,תפקודו הסיסטולי תקין,פרוזדור שמאלי מורחב במידה בינונית,פרוזדור ימין מורחב במידה קלה,מבנה מסתמים תקין,פתיחתם תקינה,אי ספיקה מיטרלית בינונית ( 0.2cm2=VC=0.5 CM,EROA ),אי ספיקה טריסקופידלית בינונית עד קשה,לחץ דם ריאתי מוגבר במידה קשה 70 ממ"כ ( כולל RAP=10MMHG ),הודגם תפליט פריקאריאלי בכמות מינימלית מסביב ללב,הודגם תפליט פלאורלי דו-צדדי. הקרדיולוג התרשם מבדיקה זו שמדובר בהחמרת אי ספיקת הלב על רקע הפרעה דיאסטולית בחדר שמאלי. העניין הוא שהקרדיולוג החליט על טיפול שמרני ולהימנע מצינטור,מכיוון שאימי סובלת מאי ספיקת כליות ( כשהיא הגיע לבית החולים הקריאטינין 2.05 ולאחר שהחלה את הטיפול התרופתי כדי להוריד את הבצקת הוא עלה ל-3.7 ולאחר מכן מכן ביום השחרור ירד ל-3.06 ובבדיקה שביצעה שלשום במסגרת קופת החולים הקריאטינין 2.65 ).הבעיה היא שהטיפול התרופתי לאיזון לחץ הדם החמיר את לה את לחץ הדם,כמו כן,התסמינים שהיו לה לה טרם האשפוז והאבחנה שוב מתחילים לחזור וזה קורה לה ביחוד בשינה. אז מה עושים במידה שאימי אינה מגיבה לטיפול התרופת?האם בכל זאת ניתן יהיה לצנטר אותה למרות אי ספיקת הכליות בהכנה מיוחדת ( הבנתי שבבית החולים רבמב"ם ישנה טכנולוגיה שמתגברת על בעיית אי ספיקת הכליות )? ואם אכן קיימת טכנולגיה כזו ברמב"ם,האם אפשר לדרוש מקופת החולים להפנות אותה לרמב"ם כדי לבצע את הצינטור במידה ויוחלט שהיא זקוקה לטיפול פולשני? * אני רוצה לציין,שמדובר באישה שבהכרה מלאה ומודעת למצבה ויש לה שאיפה להמשיך לחיות. בתודה מראש!

המיפוי האחרון שהיא ביצעה היה לפני שנתיים ויצא תקין.השאלה היא במידה והמיפוי שהיא כנראה תבצע ע"פ המלצת בית החולים,לא יהיה תקין,האם יהיה צורך בצינתור ? ובמידה וכן צריך צינתור האם כן עדיף לקחת את הסיכון שתפקוד הכליות יפגע מאשר להישאר עם הסבל של אי ספיקת הלב והסיכון במוות שכרוך בכך? בקשר לחוסמי בטא,היא ניסתה את הנורמיטן ולאחריו את הקרדילוק במינונים הכי נמוכים ( חצאי כדור ביום ) כטיפול ביתר לחץ דם,אך הדופק שלה ירד עד ל-42 פעימות בדקה כבר בטיפול הראשון ולכן הקרדיולוג הפסיק לה את הטיפול בתרופות מקבוצה זו. כמו כן,מאז תחילת הטיפול בפרוקור,הדופק שלה במנוחה מגיע עד לרמות של 45 פעימות לדקה.אך בשבועות האחרונים מאז החמרת אי ספיקת הלב,הדופק הוא מעל החמישים וכאשר מתחילים לה הכאבים בחזה וקשיי נשימה ( בשינה בדרך כלל ) הדופק שלה עולה עד לרמת 70 פעימות בדקה,שזה בנורמה אבל יש לה תחושות של דופק ויחד עם זה עולה הלחץ הדם למרות שמספר שעות לפני כן הוא היה תקין.לאחר שהדופק מתחיל לרדת יחד איתו יורד לחץ הדם.וכאשר אני מסביר לרופאים שהדופק שלה עולה,הם טוענים שזה בנורמה למרות שאני מסביר להם שרמת הדופק שלה כבר מספר שנים הוא מתחת לחמישים.השאלה שלי היא,האם הדופק הוא הגורם לעליית לחץ הדם או ההיפך?כי אם לאחר ירידת הדופק גם לחץ הדם מתאזן,האם כנראה שהבעיה לא נובעת מחוסר טיפול מתאים בלחץ הדם ושהתקפי האי ספיקת לב אינם תלויים באיזון לחץ הדם אלא גורמים לעלייתו למרות הטיפול התרופתי? בתודה מראש!