צימות או מעכב שרשרת קרישה?
דיון מתוך פורום שבץ מוח
א. לא הבנתי מהו ההבדל בין תרופת המעכבת את שרשרת הקרישה ובין תרופה נגד צימות בכל הקשור לדרך הטיפול והמניע של שבץ מוחי שמקורו בקריש. האם תוכל להסביר בשפה מובנת למי שאינו מהתחום כיצד פועלות התרופות נגד צימות וכיצד פועלות התרופות המעכבות את שרשרת הקרישה - לצמצום האפשרות לקבלת שבץ מוחי נוסף (הכוונה לשבץ הבלתי מדמם). ב. במידה וערכתי סדרה של בדיקות לאחר אירוע מוחי ולא הצליחו לאתר את מקור הקריש בלב, בצוואר או במוח - כיצד ניתן להתאים את הטיפול האופטימיאלי למניעת שבץ נוסף? איני סובלת מלחץ דם גבוהה או מגורמי סיכון נוספים ובכל זאת לקיתי בשבץ מוחי אני בת 66 יום טוב- יונה משה שמעונו.
תרופות נוגדות צימות כוללות את האספירין,פלויקס(קלופידוגרל) ,קרדוקסין (דיפירידמול) וטיקלופידין. בארה"ב ובאירופה נכנסה לשימוש תרופה בשם אגרנוקס הכוללת שילוב בין אספירין במינון נמוך לקרדוקסין. התרופה נוגדת הקרישה הנמצאת בשימוש וניטלת דרך הפה הינה הקומדין (וורפרין). מבלי להכנס לדריכי הפעולה הפרטניות ניתן להכליל ולומר כי התרופות נוגדות הקרישה הינן יעילות יותר במניעת אירועים טרומבוטים אולם טומנות בחובן סיכון גבוה יותר לדימומים. זו הסיבה שההתויות לשימוש בהן מצומצמות יותר וכוללות בין היתר פרפור עליות,מצבים המטולוגיים מסוימים הגורמים לקרישיות יתר ומסתם מכני תותב.חולים המטופלים בקומדין צריכים לנטר את רמות הפעילות של התרופה בדם-INR כדי לודא כי אכן התרופה פועלת ביעילות ומאידך להוריד את הסיכון לדימומים.