ניתוח המטומה סאבדורלית
דיון מתוך פורום נוירוכירורגיה
בתאריך 25.10.20 הועברתי נורדם ומונשם לאחר התקף של פרכוס לניתוח דחוף לניקוז של המטומה סובדורלית כרונית מצד שמאל עם סימנים משמעותיים של לחץ וסטיית קו אמצע. לא ברור בנתיים איך וממה נוצרה המטומה ולא זכורה לי חבלה שיכלה לגרום לזה. CT אחרי ניתוח תקין ויום למחר שוב CT יציב. כבר ב26.10 בבוקר נגמלתי מההנשמה ולקראת הערב כבר הלכתי, תקשרתי עם אנשים באופן רגיל, זכרון מלא לרבות פרטי התיקים בהם טיפלתי בעבודה וכד'. יום למחרת הוציאו לי את הנקז וכבר הרגשתי 100% חוץ משרירים תפוסים מפרכוסים (מעולם לא היו לי פרכוסים לפני). יום אחרי זה עבר גם זה ואני היתי במצב של 100% כושר גופני, קוורדינציה מלאה לרבות פעולות מורכבות (אני מתאגרף בעברי ועבורי קוורדינציה זה הרבה מעבר מלגעת באף עם עיניים עצומות). חזרתי לעצמי 100% ובאותו יום כבר עבדתי מבית חולים (העבודה של עורך דין שכוללת ניתוחים חשבונאים מורכבים וכד'). בסופו של יום שוחררתי הביתה עם המלצה להמשיך עם כדורים נגד פרכוס עד הביקור במרפאה אצל המנתח שלי בעוד כשבועיים והמלצה להפסקת נהיגה עד הבדיקה במרב"ד. מה המטרה של הגבלת הנהיגה והצורך בבדיקה נוספת כלשהי כאשר חזרתי לעצמי במהירות וב100%? בעל פה נאמר לי שיתכן ופרופסור יבטל את ההגבלה לאחר הביקור אצלו בעוד שבועיים.
בוקר טוב, הצגת הדברים בהירה. *הגבלת הנהיגה היא נקיטה זהירה בחולה שעבר פרכוס,עד לידיעה שאין פרכוס חוזר למרות לקיחת כדורים נוגדי פרכוס. * מאד סביר שההגבלה תוסר בבקורת המרפאה הקרובה אם מצבך יישאר שפיר כפי שהוא מתואר על ידך עתה. *קרוב לודאי שתופנה להדמייה נוספת בעוד מספר שבועות(קיימת התכנות לדמם סבדורלי חוזר). אם היא תהיה תקינה,סביר שיופסק מתן הכדורים מונעי פרכוס. בברכה
קודם כל ברצוני להודות ולציין שזו כנראה הייתה תגובה הכי מהירה מרופא שקיבלתי אי פעם. שאלה נוספת: איך נוצרה ההמוטומה? לא ציינתי אבל היה גם דימום קטנצ'יק מצד ימין שבכלל לא נגעו בו כי הוא קטן מאוד. מה שלמיטב הבנתי מעיד שזו בטוח תוצאה ממכה. רופאים במחלקה מיהרו להגיד שזה בטח תוצאה מאימוני אגרוף, אבל פרופסור שניתח אמר שהמטומה בת מכמה שבועות עד כמה חודשים וכבר כ-3-4 שנים איוני אגרוף שלי לא כוללים מכות בראש. זה חימום, אימוני תחנות (עם תרגילי קוורדינציה שונים) ובסוף של אחד מחזיק לשני פאדים 5-7 סיבובים. אין כאן עילה להיווצרות המטומה ועוד משני הצדדים. מה שכן ב1.7 היה לי משום מקום התקף מטורף של התכווצות שרירי גב עליון וצוואר שהיה מלווה בין היתר במיגרנות (יכלתי רק לשכב ורק בתנוחה אחת, איך שהיתי קם- קטסטרופה, כאבי ראש, כל השרירים מתכווצים וכד'), ככה נמשך כ-5 ימים, אחרי 5 ימים כבר יכלתי לשכבת ומאז זה השתפר אבל לא עבר עד הסוף. וכשקמתי אחרי הניתוח - שום בעיית צוואר וגם כאילו לא היתה מעולם. מה שגורם לי לחשוב שאולי כבר אז היתה המטומה שפשוט לחצה על משהו שגרם לזה. חשוב גם לציין שתקופה לפני התקף גב הזה עבדתי עם משקלים מאוד מאוד גבוהים בחדר כושר (נניח לחציה בשכיבה 120 קילו) ואולי בגלל מאמץ יתר פשוט משהו התפוצץ בראש? אציין גם כי לחץ דם שלי (התחלתי למדוד אחרי הניתוח) הינו טיפה גבוה ועומד בשבוע וחצי שאני בודק על 130-140/70-80. אולי צירוף של שניים גרם לפיצוץ? יש עוד לעשות CT עדכני לפני ביקור אצל המנתח שבוע הבא וMRI עם חומר ניגוד ובלי כשבועיים אחרי זה. מה דעתך, יש מצב שיצליחו להבין מה גרם לזה? אולי לא ציינתי בהודעה קודמת, אני בן 34 ולא אמורות לווצר לי המטומות כאלה באופן ספונטני.
תודה. לתשומת דעתך: רפואה איננה מתמטיקה:אין 100%... *הדמם בצד השני תומך במכה כגורם לדמם אך איננו מעיד על כך שזה אכן התרחיש. *הארוע ב1-7 יתכן שהיה תחילת הדמם *בהיבט מעשי ובמבט עתידי: *שמירת לחץ דם תקין חיונית:הערכים שהזכרת מתקבלים על הדעת. *לחיצת המשקלים הגבוהים בשכיבה חייבת לקטון בכ-50% לפחות במחצית השנה הקרובה. *יתכן שהדמיית ה-MRI המתוכננת תאיר באופן בהיר יותר את התרחיש האטיולוגי (קיימות אפשרויות נוספות להסברו). בברכה