מה ההבדל בין טקטיקת...

דמיון מודרך שמצויינת בספרים "דמיון מודרך" של ד"ר ג'רלד אפשטיין ו"דמיון מודרך לצורך שינוי" של פטריק פאנינג לבין טקטיקת תת המודע של "אתה יכול לרפא את חייך" של לואיז ל היי ו"כוחו של תת המודע" של ג'וזף מרפי? זה חשוב לי, אני לגמרי מבולבלת

שאלה טובה, כל אחד מהמחברים נגש לנושא באופן קצת שונה. אפשטיין נותן מתכונים של הדמיות קצרות ממוקדות לסמבטומים או בעיות ספציפיות- אפשר להשתמש לעבודה עם אדם אחר וגם קל ליישם בעבודה עצמית. פאנינג, מביא את הדמיון המודרך באופן יותר רחב ומסביר יותר לעומק עם סקירה לטכניקות שונות. לואיס היי מתמקדת יותר בהצהרות חיוביות עם דגש על נושא הבריאות וכמו כן היא ממקדת יותר בעבודה עצמית. כל הספרים מתיחסים ליכולת האישית של כל אחד לרתום את המוח לצורך ריפוי. ההבדלים מתמקדים- בעד כמה כל גישה מובנית, או יותר פתוחה ליצירת דימויים אישיים. כל אחד מהספרים יכול להיות ה"נכון" לעבודה - זה בעיקר תלוי בהעדפה אישית. אני אישית מעדיפה את הספרים המלמדים איך לעבוד עם התת מודע ודמיון מודרך כמו ספרו של פאנינג.