אובדי עצות

איך אפשר לעזור לחולה המסתובב ברחוב ללא דיור, כאשר זה מסרב ללכת בהליך הרגיל של סל שיקום? המשפחה מוכנה לממן שיקום ודיור עד לאישור סל שיקום, אך החולה חושש לשתף פעולה. פגש פסיכיאטר לאחרונה, ואף נבדק בבי"ח פסיכיאטרי ושוחרר כעבור שעה בטענה כי אין עילה לאישפוזו. האם יש גורם שיכול לעזור, ללוות את המשפחה / ליצור מגע עם החולה ולסייע בפתרון? פנינו לאנוש אך נמסר לנו כי על החולה להגיע בעצמו ולבקש עזרה - שזו עצם הבעיה מאחר וכאמור הוא חושש לעשות זאת. כל רעיון / עצה / הפניה יתקבלו בברכה.

המשפחה יכולה לפנות לאחד מסניפי אנוש שיש בהם ייעוץ למשפחות . אפשר להתקשר טלפונית לאחד מהסניפים בחולון, כ"ס, ראשל"צ, רמת השרון ור"ג ולהשאיר הודעה שיחזרו אליהם. בנוסף אהבתי את הביטוי שלך "חושש לשתף פעולה" .החששות עצומים. אם המשפחה תקבל ייעוץ יתכן שהתהליך יתקדם לכיוון הרצוי.

לעדי שלום וברוכה הבאה לפורום, אני חושב שהכוונה של התשובה שקבלתם באנוש היא שעל מנת לעזור לו ישירות הוא חייב לבוא ולבקש עזרה. אבל אני מסכים עם סי (ומודה לה על תגובתה) שבמצב שקיים כרגע המשפחה זקוקה לייעוץ , תמיכה וליווי בכל מקרה (ויתכן שזה גם יסלול את הדרך לעזור לבן המשפחה) ואת זה היא יכולה לקבל ללא קשר להענות בן המשפחה לבוא ולבקש עזרה. אם תשימי לב בקשור הבא שמסביר על מרכזי מיל"ם של אנוש, כתוב בין השאר ואני מצטט : "מתן עזרה בהתמודדות עם התנגדות לקיום קשר עם גורם טיפולי", והכוונה היא לעזרה שניתנת למשפחה בהתמודדות שלה עם המצב (ולא בעזרה ישירה לבן המשפחה). הקשור : http://enosh.org.il/Index.asp?CategoryID=311&ArticleID=1600 המצב שאת מתארת , הוא מצב שהרבה משפחות נאלצות להתמודד איתו לפחות בתחילת הדרך, ולכן חשוב שהמשפחה תקבל יעוץ והכוונה נכונים וגם תמיכה. מקום נוסף שנותן שרותים דומים באזור המרכז נקרא "שלנו" ומופעל ע"י ויצו, פרטים מלאים בקשור : http://www.wizo.org/women_welfare.asp?catid=284 מקווה שהאינפורמציה הזאת תעזור לכם קצת להתמודד עם המצב המאד מורכב של המשפחה, בתקווה שהמשפחה תצליח למצוא עזרה, ובעתיד גם בן המשפחה יקבל עזרה ישתקם ויחלים. נשמח להמשיך לשמוע ממכם בפורום, הרבה בריאות, בני

לעדי שלום, בקשור הבא תמצאי פרטים לגבי הרצאה בנושא שמעסיק אותכם. http://www.enosh.org.il/Index.asp?CategoryID=36&ArticleID=242 לילה טוב, ולהשתמע בפורום, בני

תודה רבה על העצות. מחמם את הלב, דווקא כשמרגישים הכי לבד. אכן, מעבר לחוסר שיתוף הפעולה של החולה קיימת בעיה (לא פחותה לדעתי) והיא שמצד אחד החולה נמצא במצב כה מוזנח שאי אפשר שלא לעזור לו (באוכל, ביגוד, כסף, חיפוש פתרונות לדיור וכו'), ומצד שני עצם מתן העזרה גורמת לו להמשיך ו"להחזיק מעמד" ולסרב לקבל טיפול הולם. אנו קרועים לגמרי בין הרצון להגיש עזרה לבין הרצון להביא אותו למצב בו יסכים לקבל עזרה.(בעיקר אמו שמרחמת וממש משועבדת לכל דרישה) מבירורים שערכנו, למשל באנוש, הבנו שעל מנת לדבר עם החולה, עליו להגיע אליהם ולבקש זאת, שזו בעצם הבעיה שלנו. האם ישנם מטפלים המתחילים שלב אחד לפני, כלומר יוצרים בעצמם קשר עם החולה "בסביבתו הטבעית" על מנת לשכנע אותו לקבל טיפול?

לעדי שלום, שמחתי מאד לשמוע שהצלחנו לחמם קצת את הלב. אחת מהמטרות של פורום זה היא לתמוך אחד בשני, ולראות שהקשיים משותפים לעוד אנשים ואתם לא לבד בעניין הזה. הייתי שמח אם חברים נוספים מהפורום ישתפו אותך מניסיונם האישי בהתמודדות עם מצבים דומים למה שאת מתארת. מעבר לתמיכה הוירטואלית (דרך הפורום), ניתן לקבל תמיכה באמצעות קבוצות למשפחות שמתקימות גם במרכזי מיל"ם ו"שלנו" וגם בסניפי אנוש בהם יש ייעוץ למשפחות. קבוצה מהסוג הזה יכולה לעזור מאד בהתמודדות עם התחושה של הלבד שאת מתארת, ואפשר לקבל ממנה כוחות וגם רעיונות להתמודדות עם המצב והדילמות הכל כך מורכבות שאת מיטיבה לתאר אותם. אם תסתכלי שוב בדף שמסביר על השרותים שניתנים ע"י מרכזי המיל"ם (הקשור בהודעתי הקודמת) תראי שיש שם גם שרות של ביקורי בית. גם במרפאות קהילתיות לבריאות הנפש לפעמים ניתן שרות כזה. בנוסף, למיטב ידיעתי גם בבי"ח אברבאנל יש שרות של ביקורי בית. הרבה פעמים שפונים ומבקשים ביקור בית נתקלים ב"תשובה מתחמקת", ולפעמים צריך להתעקש ולדרוש באסרטיביות על מנת לקבל את מה שמגיע לכם. לגבי חלק מהמקומות שציינתי (למשל בבי"ח אברבנאל) יכול ליהיות שהשרות ניתן רק למי שכבר טופל בעבר באותה מסגרת. הרבה בריאות, תיהיו חזקים , צריך הרבה סבלנות, וכולי תקווה שתמצאו פתרון שיעזור גם לכם וגם לבן משפחתכם. וכמובן שנשמח להמשיך לשמוע ממך בפורום, ולנסות לעזור ולתמוך (עד כמה שאפשר באמצעות פורום), בני

מרגישים שקבלנו בפורום עצות אופרטיביות להם אנו כה זקוקים כעת, אך בעיקר אוזן קשבת ועצות מכל הלב - תודה ! בין אם נצליח או לא, עזרתם לנו מאד בעיקר בידיעה שיש עדיין לאן לפנות...... בשלב זה נשתדל לערב את אחד הגורמים עליהם המלצתם, שאולי יסכימו ליצור קשר עם החולה, וזאת כמובן בתקוה שהחולה יסכים לדבר איתם. מבטיחה לעדכן. ושוב, תודה רבה על התמיכה והמילים החמות.