מחלת נפש והזיות- איך עוצרים את זה?

שלום רב! ברצוני לשתף בבעיה חמורה ביותר של אח שלי בן ה- 29. הוא לא מדבר עם אף אחד כבר כמה שנים, לוקה בנפש, ולאחרונה התחילו לו הזיות של ממש- הוא ראה שקית (זבל) סגורה - ושאל אותי אם אני רוצה לתקוף אותו.. ולמה אני רוצה לתקוף אותו.. הכל התחיל כשהיה על גבול האנורקסיה בגיל 17 ואושפז. אח"כ לא גוייס לצבא עקב בעיה רפואית (כליה אחת) והתבודד במשך כל השנים האחרונות ללא תעסוקה, ללא עבודה, ללא חברה, ומהווה נטל על הורי האובדי עצות. מצבו רק מחמיר עם השנים. הורי חסרי-אונים והם מוכנים להשקיע את הכל לעזרתו. מה לעשות איתו? יש מקומות שיקום? לפסיכולוג אגב, הוא מסרב בתוקף ללכת. בקושי אפשר להוציא ממנו תשובות לשאלות. בתודה, ליאור, 22.

ליאור ערב טוב, מתוך דבריך ניתן לראות את הקושי הגדול שאתה ומשפחתך מתמודדים איתו, יחד עם חוסר אונים ורצון רב לעזור לאחיך ואתה גם אומר את הדברים בפרוש. לא ציינת בשאלתך האם אחיך מטופל באיזו שהיא מסגרת פסיכיאטרית (אפילו פרטית) והאם הוא מוכר ע"י הביטוח הלאומי. ישנן בהחלט מסגרות שיקום לא מעטות. כדי להגיע למסגרות אלה יש צורך לפנות לסל השיקום. פניה כזאת יכולה להעשות ע"י מסגרת בה הוא מטופל (- אם הוא מטופל) כמו למשל מרפאה לבריאות הנפש. יכול גם לפנות פסיכיאטר פרטי או עובדת רווחה של העיריה. גם המשפחה יכולה לפנות באופן ישיר. השאלה הראשונה שצריכה להשאל היא איזו עזרה אחיך רוצה, האם הוא בכלל מתעניין בתהליך שיקום. בסך הכל הוא איש צעיר ולמרות שמאחוריו שנים לא מעטות של חוסר תיפקוד, לדבריך, בכל זאת ניתן להתחיל תהליך שיקום שיכול להביא לשיפור רב באיכות חייו וחיי משפחתכם. חשוב גם לומר שיש מסגרות שונות של הדרכה ליווי ותמיכה למשפחות. ברוב סניפי אנוש הפזורים ברחבי הארץ יש מסגרת כזאת. אני חושבת שחשוב לפנות. חשוב שאתם המלווים את אחיך ומתמודדים בשל כך עם דברים לא פשוטים כלל גם תחשבו על כוחותיכם. אני מקווה שעניתי על שאלתך. אם יש לך צורך בפרטים יותר ממוקדים כמו מספרי טלפון או קישורים לאתרים מסויימים אשמח לשמוע ממך שוב. בינתיים שיהיה לכם הרבה כח ובהצלחה ענת

היי ענת! מה שלומך? ראשית, כייף לקבל תשובה עם כל כך הרבה תשמות לב כמו שנתת לי! תודה! שנית, "לענינינו": 1. אח שלי, לא טופל מעולם באף מקום. 2. אף אחד לא יודע על בעייתו באף מוסד כלשהו. (גם השכנים לא יודעים..) 3.כשהיה בגיל 17 על גבול האנורקסיה- כהורי הביאו לו פסיכיאטר ברח ומאז אופציה זו לו עולה בדעתו. 4. הוא לא מעוניין באף שיקום. לא מדבר איתנו. אין לו חברים. לא משתף פעולה עם אף אחד. 5. ניסינו לשכנע אותו- אך אין עם מי לדבר. הוא לא מתקשר ולא מדבר בחייו עם אף אחד. מה אפשר לעשות במקרה כזה..?. המון המון תודה מראש. ליאור, 22.