אמא סכיזופרנית ! אשמח לייעוץ

שלום רב מזה 20 שנה שאמא שלי חולה בסכיזופרניה. המחלה התפרצה לאחר פרידה מאבי. כחלק מהמחלה שלה היא הפחידה אותנו תמיד שיקחו אותנו ממנה ולכן לא שיתפנו את הסביבה. עברנו 7 שנים של חיים עם אמא סכיזופרנית 2 ילדים .. (על גבול התעללות). החיים עם הפסיכוזה שלה היו בין הקשים. הסיפור מאוד מורכב כל פעם שקיבלה טיפול הפסיקה אחרי מספר חודשים בטענה שהיא לא צריכה טיפול והיא בריאה . ושהתרופות עושות לה לא טוב. מה שיוצר אצלה טראומה קשה מטיפול תרופתי. מאז אושפזה 3 פעמים בכפייה זה עקב מצבה הנפשי שתמיד הגיע לקיצון. היום אחרי כמעט 5 שנים מהאישפוז השלישי . מטופלת בסרוקאול 200 מג בלבד. אומרים שהמינון מאוד נמוך אך היא לא מעוניינת לקחת שום דבר אחר. וטוענת שבגלל הטיפול הזה היא לא יכולה לתפקד. אני ואחי חיים סביבה דואגים לה לאוכל ולכל הצרכים שלה. אבל עם הזמן התפקוד שלה ממש יורד היא לא רוצה לצאת מהבית בכלל. לא רוצה קשר למשפחה לא רוצה שום דבר שהוא חוץ מבית. טוענת שאם היא תפסיק את הטיפול התרופתי היא תחזור לתפקד מה שקרה בעבר שעזרנו לה להפסיק את התרופות, בגלל שהרגשנו שהיא מאוד סובלת . ההפך קרה. היא לא תפקדה כלל והפכה להיות פסיכוטיות מאוד. קשה לנו לראות אותה כל היום בבית ... היא טוענת שהיא לא תעשה כלום עד שלא תפסיק את הכדורים. אמרו לנו להניח לה .... היא רוצה להפסיק את הכדורים בשום שלב לא רצתה קשר לעובד סוציאלי לא רוצה שום שיקום תעסוקתי לא מעון יום ושום מוערבות חיצונית היא רוצה אך ורק להפסיק את התרופות . אני במשך 20 שנה מטפל בה במסירות רבה דואג לה להכל מנסה לעשות את הטוב ביותר אבל כבר עייפתי אני מרגיש בלי כוחות מתוסכל שאני לא יכול לעזור לה בכוח. מה אפשר לעשות במצב הזה ? לאפשר לה חיות איך שהיא רוצה ? כל החיים היא תהייה סביב הבית שלה ולא תעשה שום דבר מעבר ? אני ממש זקוק לייעוץ ועזרה

אשמח גם לשמוע את התשובה , חשבתי על הילדים הקטנים של אחותי שגם הם בסוף יצטרכו לטפל בה.. כמה קשה.. אחותי ככה 7 שנים טוענת שהכדורים עושים אותה ככה ומידי פעם הפסיכיטטר מוריד לה מינונים בקושי מתפקדת עם 2 ילדים קטנים כיום מתגוררת אצל אימי. שנושקת לגיל 70 שלא יכולה כבר לטפל בה וב2 הילדים כי היא עצמה לא עוזרת וההיפך מעשנת מלאאאא ו רק צריך כל היום להיות אחריה בדברים בסיסיים כמו לנקות אחריה ואחריה הילדים או להחליף חיתולים לילד , שאנחנו כועסים (מתסכול) או מעירים נפתח לה הפה והיא לא מעריכה כלום...לעולם לא אושפזה כי לקחנו לרופאים פרטיים היו תקופות שהייתה יותר טוב , כרגע גם גרושה בעקבות המצב (בעבר הייתה חיה עם בעלה והילדים והבית שלה היה אלוהים ישמור) כרגע כבר שנתיים לא ראתה פסיכיאטר(שהיה כבר מקבל אותה חינם) ופעם באף פעם מדברת איתו בטלפון ומבקשת להוריד מינונים , שמדברת עם אחרים בטלפון או איפשהו נשמעת כאילו היא חבל על הזמן אבל בפועל על הפנים , כל פעם מחפשת עבודות (היא בתחום ההיי טק) לפעמיים התקבלה ועבדה כמה ימים ואז היה תירוצים להיות בבית , כרגע המצב מחמיר וכבר פחות מוצאת עבודות והיא דיי מוזנחת ואנחנו גם פחות מאמינים שהיא מסוגלת מנסיון העבר שכל יומיים הייתה בהיי שמצאה עבודה ואחרי כמה ימים כבר לא הלכה/התפטרה/פיטרו בגלל הכמות סיגריות בעיקר . אנחנו מאוד מתוסכלים ורוצים שתפנה לרווחה או ביטוח לאומי כי הילד גם עוד לא בגן... פעוט..והיא כל פעם טוענת שהיא בסדר ושתיכף היא תמצא עבודה והוא יהיה בגן אבל שום דבר לא באמת זז.. מזונות מהגרוש היא לא מקבלת כי היא מערבבת אותנו וכנראה הוא מידי פעם קונה לה סיגריות. מצב מחרכב הבית בוער ואנחנו מתוסכלים עצבניים עליה וחסרי אונים