תובנה שהגעתי אליה מהתקופה שהייתי לא מאוזן

איך אפשר להגיע לתובנה בגלל שהיית לא מאוזן? שזה מצב רע להיות בו,לפחות ככה אנחנו חושבים,מסתבר שלהיות "לא מאוזן" זה לא דבר רע אחרי הכול,ואני יסביר. הכדורים שאנחנו מקבלים עושים אותנו מאוזנים לאורך היום מה שהרבה אנשים לא יודעים שזה פשוט עושה אותנו סוג של בובות או רובוטים,כל אחד יבחר אחד שמתאים לו. בגלל שהייתי לא מאוזן הצלחתי להבין שכל מה שהרגשתי בעצם היה הדבר הכי טבעי בעולם להרגיש אלא פשוט הוא לא היה מתאים להרגיש באותו מקום שאני נמצא כרגע בחיים וזהו השיקום. בשיקום אני משקם את עצמי שזהו חלק מהטיפול הכולל במחלה וזה בעצם מונע ממני להגיע למקומות חשוכי האל כמו אשפוז וכו'.. ומה שקרה לי, שהייתי כמו שהם אומרים "לא מאוזן", פשוט הרגשות האלה של הכעס והעצבים והאשמה שכמו שאמרתי מקודם הם כל כך טבעיים בשבילי להרגיש ואני יגיע גם לזה,הרגשות האלה הפריעו לי להשתקם ומכאן הפריעו ללמוד ובעצם יכלו לגרום לי להפסיק את השיקום ובעתיד היותר רחוק גם להיכנס לאשפוז שני. מה שכן יכול להיות שיום אחד אני כבר ייחשב כנורמלי זאתאומרת יסיים את השיקום ולדברים בחיים שלי לא יהיה יותר משקל כל כך גדול בחיים שלי פשוט דברים לא יהיו קריטיים ומכאן אני בעצם יוכל להיות מי שאני בלי שזה יפריע למחלה באיזושהיא צורה ויוכל לחיות עם מי שאני בעצם בשלום. ובקשר למה שאמרתי לגבי הרגשות, הם נבעו מתוך פחד מאוד גדול שיש לי שאני חושב שזה קשור ל"חרדת נטישה" – וזה נובע בגלל שהייתי במצב פסיכוטי הייתי משתמש בסמים קלים בלי מודעות לזה שאני חולה ונהפכתי להיות "אלים" ונכנסתי לכלא בגיל מאוד צעיר-19 ואני ממש חנון אמיתי גם בתור ילד,הייתי במגמה של 15 יחידות בתיכון לפני שהתחילה לי המחלה וכו'...

שלום לך אבי. אני חייב לציין שמה שאהבתי בכתבה שלך את זה שהיית 'חנון'. גם אני הייתי כזה ומעולם לא נגעתי בסמים (קלים או קשים) בקיצור ילד טוב, היום אני נוטל הרבה כדורים, שלדעתי הם סוג של סם. נ.ב אני מתאכסן ברשת ' שני בקהילה' ויש עתון ושמו דיאלוג- אם תרצה לכתוב לעיתון- אשמח אני גם מבטיח לשלוח לך עותק אם תרצה. לפרטים וכתבות: [email protected]