בני,בהמשך לשיחתנו...

בני ידידי היקר, לכל הכותבים בפורום,שלום להזכיר,חלפו קצת יותר מ-3 שנים מתחילת המאבק באיכילוב להשגת זכויות עובד למשתקמים.המאבק נחשב להצלחה גדולה.אני גאה במה שעשיתי יחד עם חברי לעבודה.וכן הבטחתי לבני שאכתוב,אז קצת היסטוריה.לפני 3 שנים הגעתי לאיכילוב דרך ה"קרן למפעלי שיקום",נתבקשתי ע"י פקידת ההשמה לעבוד חודש חינם,למרות מצבי הקשה הצלחתי למחות ולומר לה שזה לא חוקי,גם על הכשרה מקבלים שכר.אני לא אחזור על התשובות שלה הן לא משהו שצריך לקבל מקום.לאחר שעבדתי חודש חינם (תארו לכם מפעל ציבורי שמעבר לשירות לאומי,עובדי שירות של השב"ס,מערך מתנדבים מסודר יש לו גם אפשרות להעסיק אנשים עם מוגבלויות לחודש ולפעמים יותר בחינם!).הגיע זמן קבלת השכר,אין תלושי שכר,אין ימי מחלה,הבראה,פנסיה.השכר הזעום כ-10 ש"ח לשעה עובר ישירות לחשבון הבנק.אני מתחילה לברר ולקרוא המון בנושא,לא יכול להיות שאני עובדת במקום ציבורי ומשלמים לי כאילו שאני במפעל מוגן.לא יכול להיות שאני עובדת כל כך קשה אבל משתכרת פחות מנער בתיכון,שעובד לצידי בחופשת הקיץ.אם עד עכשיו מעניין לכם הישארו קשובים להמשך....מבטיחה להמשיך זוהרה

זוהרה שלום רב וברוך שובך, זה לא פייר להשאיר אותנו ככה במתח ... אני, ואני בטוחה שגם כל מי שקורא את הודעתך מצפה להמשך השתלשלות העניינים בקוצר רוח. אז מה עם ההמשך ? ענת

כתבתי בחצי שעה האחרונה בפירוט.זה מתיש כמו לעבור את הכל מחדש.אז עכשיו אקצר.הקרן למפעלי שיקום -מוסד משפטי,מבוקר ע"י מבקר המדינה.אני כותבת,ממשרד מבקר המדינה עוזרים ובשלבים קשים של המאבק מציעים הגנה.במקביל מכתבים לבני פפרמן ולעוזריו בתמ"ת שמפנה אותנו לאבחונים להתאמת שכר.הקרן למפעלי שיקום מנסה לעצור ומעכבת בכמה חודשים את כניסת המאבחנים של התמ"ת לאיכילוב.אני פונה לרותי סיני כתבת לעניינים חברתיים בהארץ..... עוצרת מטעמים טכניים אמשיך מיד