טיפול פסיכולוגי - לא עוזר

שלום, בני אובחן לפני כשנתיים כסכיזופרן. נוטל כדורים (לא תמיד). דיברתי עם הפסיכולוג שלו לדבר איתו על הכדורים, קימה בבוקר, אירגון החיים, אולם לא רואים תוצאות. אולי לחולי סכיזופרניה לא מתאים טיפול פסיכולוגי (החולים לא הגיונים מי יודע מה). איזה מטפל אחר בתחום יכול לעזור לו להצבת מטרות והתקדמות (לא שיחות סרק). אין אנו רוצים סל שיקום, יש אפשרות באופן פרטי. תודה על ההדרכה.

שלום שרה, נראה לי שבמצבים אלה גישה קוגניטיבית- התנהגותית יכולה לעזור יותר מאשר 'בחישה' בעבר בכיוון דינמי. האם הפסיכולוג הנוכחי בעל כלים והכשרה כזו? אם לא שווה לבדוק שינוי. בעיני במצבים כאוטיים רק החיבור לחיים והחזרה לשגרה יכולה באמת להניב תוצאות שיקומיות. ההתיחסות למציאות הקונקרטית ועמידה במשימות היום יום תוך אימון ממושך מאפשרים חיבור לכוחות ומזרזים תהליך שיקומי. האינטואיציה שלך נראית לי נכונה מאוד. הרבה הצלחה.

שרה שלום וברוכה הבאה לפורום, ראשית, תודה רבה לתמר שאני בהחלט מסכים עם דבריה (תמר, נשמח להמשיך ולהיתרם ממך בפורום). שרה, את כותבת שאת מעוניינת ב"הצבת מטרות והתקדמות", ואכן בשיקום כאשר בונים לאדם תוכנית שיקום אישית זה בעצם הלב של תוכנית השיקום מתוך התייחסות לכוחות של האדם ולרצונותיו (כמובן מתוך התייחסות גם למגבלות אך הדגש הוא על הכוחות). מטפל בגישה קוגניטיבית-התנהגותית אכן כמו שתמר כתבה יתייחס יותר למציאות הקונקרטית ופחות לניתוח העבר ויכול לעזור. אך אני חושב ששיחות בחדר הטיפול של מטפל בלבד לא מספיקות על מנת להתקדם, צריך גם לעשות ולהתנסות בדברים בפועל/בשטח ולא רק לדבר עליהם בחדר הטיפול של המטפל ולכאן בדיוק נכנס השיקום. לכן כדאי שתבחרי מטפל עם התמחות וניסיון בשיקום פסיכיאטרי שיוכל מעבר לשיחות בחדר הטיפול גם לבנות תוכנית שיקום אישית עם בנך עם מטרות והדרך להגיע אליהם תוך שימוש בכלים ו/או שירותי שיקום שיוכלו לקדם את בנך לעבר המטרות שהוא בעצמו יציב (בסיוע המטפל במידת הצורך) אלו שחשובות ומשמעותיות עבורו! יש אפשרות לעשות זאת באופן פרטי תמורת סכומים לא קטנים (אין באפשרותנו בפורום זה להפנות לגורמים פרטיים). אך אם מדובר בשירות/ים שיש אפשרות לקבל בחינם (דרך סל שיקום) נשאלת השאלה מדוע אתם לא מעוניינים בסל שיקום? נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום ולענות על כל שאלה ו/או התלבטות , נשמח מאד , במידה וזה אפשרי, שבנך יכתוב בעצמו בפורום (במקרה כזה נוכל גם לכוון ולייעץ בצורה טובה יותר ולנסות לעודד ולתמוך בו במיוחד שמדובר בקשיים של תחילת ההתמודדות שמאד מוכרים לרבים מהגולשים בפורום זה). שבוע טוב, בני

כדאי לחשוב על כיוונים אחרים ? כמו מציאת יעוד ומשמעות בחיים... עבודה , לימודים, אהבה, סתם חיים שקטים בלי הגורואים של בריאות הנפש שמטרטרים במוח? הרי התרופות וה"שיחות" נוטלות מהאדם את האחריות לגורלו, וגורמות לו להרגיש כמו "חולה". ובן אדם ש"מאובחן" כ"סכיזופרן" - מתנהג כסכיזופרן. (ואנחנו לא מדברים על זה שכמעט לכל אחד אפשר להדביק אבחנה כזו.. זאת לא אבחנה מדעית אלא סתם הגיג שתלוי במצב הרוח של הפסיכיאטר הבודק, ואם הוא רב עם אשתו או עם הבוס אתמול..יתרה מזו, הDSM עצמו מוציא ומכניס ללקסיקון שלו כל יומיים וחצי אבחנות על פי צו האופנה) מניסיון אישי, וקחי את זה כחומר למחשבה - היום שבו הפסקתי לקחת את התרופות והתחלתי לקחת את עצמי בידיים , היה היום הטוב בחיי.