אהלן,לי יש OCD ואני מתלבטת בעניין קצבת ביטוח לאומי

אני בת 25. בקצרה אני יכולה לספר שמבחינת עבודה מעולם לא הצלחתי להחזיק באחת, מלבד בייביסיטר. הבייביסיטרים שאני כן עושה קשים לי מנטלית, אבל אני עושה אותם בכל זאת. עם זאת,מבייביסיטר קשה להתקיים,ולעבוד בזה משרה מלאה,(כמו כל עבודה אחרת שניסיתי לעבוד בה משרה מלאה) עושה לי לא טוב. למעשה אני מנסה להחלים מדכאון, ממשבר, ומתקשה גם לנסות להחזיק דירה (אני גרה לבד) וגם לנסות להשאר שפויה..כלומר לטפל בעצמי ולחיות טוב יותר. התחלתי לחשוב על אופציית הקצבה. מעבר לסטיגמה, לתהליך הארוך, ולעובדה שאולי זה לא יהיה הרבה כסף, אני חוששת מ"הפתעות" לא צפויות שיבואו במידה ואקבל קצבה, ושלא מספרים לי עליהן כרגע. הכוונה שלי היא הגבלות מסויימות, כמו למשל שלא יקבלו אותי לכל מני עבודות או לא יתנו לי לעשות רשיון לכל מני דברים. אני לא מצליחה למצוא על זה מידע. אנא עזרתכם! תודה!

מה בעניין הסכומים? מצד אחד הבנתי ש-2800 הוא הסכום הגבוה ביותר שאפשר לקבל דרך הקצבה לחודש, ומצד שני, באתרים כמו האתר של המרכזלמימוש זכויות רפואיות האנשים שם מתארים שהם קיבלו בערך טריליונים. ואולי בכלל כדאי ללכת דרכם?

רוב הסיכויים שהמרכז הזה למימוש זכויותמטפל בתביעות מול פוליסות ביטוח אבדן כושר עבודה פרטיות (של חברות ביטוח), ולא מול ביטוח לאומי. ולכן זה לא רלוונטי אליך אלא אם כן רכשת בעבר פוליסה כזו או קרן פנסיה מקיפה\ביטוח מנהלים עם רכיב ביטוחי וכדומה.. כנראה שבזה מדובר באתר שקראת.. בביטוח לאומי יש מה שנקרא -"רטרו" - תשלום רטרואקטיבי על תקופת הזמן שהיית חולה לכאורה, אבל לא היית "מוכרת" לממסד. כמובן שלמרות שיכול להיות מדובר בסכום לא קטן - לדעתי האישית המנומקת בהוודעות האחרות - זה לא שווה את הכסף לאור הבעיות המגוונות שציינתי, וגם כאלה שעלולות להיווצר בעתיד (מדי פעם צצים חוקים ותקנות מפתיעות ומבהילות שמגבילים אנשים מעיסוקים שונין - במיוחד על רקע ההתמקצעות שעוברת החברה המערבית והתקנוניזציה). לגבי מה שבני אמר - אני רק רצה להוסיף ולחדד , שיש, למיטב הבנתי והיכרותי, הבדל לא מבוטל בין תיעוד "קל" בתחנה לבריאות הנפש שבה את מטופלת רק שיחתית עם פסיכולוגית\עו"סית (לא תיעוד מחמיא במיוחד מבחינת הרזומה אבל גם לא ממש קטסטרופה) , לבין תוית של "חולת נפש" בביטוח לאומי או בבית חולים פסיכיאטרי (אשפוז סגור או פתוח), וגם כשמתחילים לתת לך תרופות אנטי פסיכוטיות בתחנה לבריאות הנפש - נראה לי שמתחילה להתעורר בעיה. בקיצור - אם את רק אצל פסיכולוגית ואת שוקלת לקבל הכרה "מורחבת" ב'מחלתך' (במאמר מוסגר: תהרגי אותי אם אני מבין איך נפש מופשטת רוחנית והכרתית יכולה להיות "חולה" כמו איבר אחר בגוף - לבלב או כליה או טחול. כנראה שבבית ספר לרפואה פסיכיאטרית מבינים יותר לעומק מהדואליסטים והאפסטימולוגים הגדולים ;דקרט, יום , לייבניץ, קאנט , פרויד , וישעיהו לייבוביץ', ביחד, - את פתרון החידה הפסיכופיזית. הרי רופאים ובפרט פסיכיאט' הם גזע עליון עם 750 בפסיכו - בתקווה שהם לא למדו באוניברסיטה על שם סטאלין בכיכר האדומה, מי אני שאפקפק..אני הרי רק חולה נפש נרפה שסובל משיפוט לקוי ,אפקט שטוח ,וחשיבה לא מאוגנת במבנה אישיות רעוע..), הייתי מציע לשקול זאת היטב ולהתיעץ הרבה לפני שעושים. הפסיכולוגית שלך מן הסתם היא האחרונה שאובייקטיבית (לא בטוח אבל בסבירות לא נמוכה מהיכרותי עם לא מעט אנשי מקצוע בתחום, אבל אני כמובן לא מכיר אותה אישית),סוד מפורסם הוא שלפעמים גם אינטרסים לא טהורים עובדים כשמדובר בברה"ן ציבורי. (כמו צורך במילוי תקני שיקום, פונקציונאליזם כללי של המערכת השיקומית בעיני המטפל, ועוד כהנה)

לזאתי שלום וברוכה הבאה לפורום, אני מניח שאת מתכוונת לקצבת נכות כללית של הביטוח הלאומי וזו אכן קצבה בסדר גודל של 2000 ומשהו ¤ לחודש (זה תלוי גם בכל מיני פרמטרים שמשתנים מאדם לאדם) ובטח שלא מדובר על קבלת טריליונים. את מתארת סיטואציה שבא לאור התמודדות עם קשיים נפשיים אין לך כמעט הכנסות ודרך לפרנס את עצמך. במקרה שכזה קצבת הנכות בהחלט יכולה לעזור, בנוסף במידה ותמצאי זכאית לקצבה זה ייתן לך אפשרות לקבל גם דברים נוספים כמו למשל סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון. לגבי ה"הפתעות" שאת שואלת לגביהם, ברוב המקרים זה לא אמור לשנות דבר. אבל כשאת מדברת על רישיון ו/או הגבלות השאלה באיזה תחומים. אם את מעוניינת להוציא רישיון לנשק יתכן וזה יפריע, אם תרצי לעבוד במקום שדורש סווג בטחוני גבוהה ו/או רישיון למשל לאחד מהמקצועות הרפואיים זה גם עלול להפריע. אבל ברוב המקרים,ובמיוחד אם את נמצאת בטיפול במקום ציבורי, אז יש שם רישום לגבי העניין הזה והרישום הנוסף בביטוח הלאומי לא ישנה מאומה. בהצלחה, נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

במידה ואכן ארצה לעסוק בעתיד במשהו שהגדרת הנכות עומדת בדרכו, האם אפשר יהיה לוותר על הנכות? כי אמנם זה נשמע כרגע (בעיקר לסביבה שלי אבל האמת שפחות לי) כמו חלומות באספמיה, אבל אולי ארצה באמת ללמוד רפואה או להיות דיילת-ששמעתי שגם את זה לא נותנים, או להיות מאבטחת. מצד אחד אני צריכה את העזרה הזאת אבל מצד שני אני לא רוצה לחסום לי דרכים לכל מני דברים. הפסיכולוגית שלי אומרת דבר נכון- אם לא איעזר עכשיו בכסף הזה, ממילא לא אגיע ללימודים או לעבודות מהסוג הזה (כאמור, בייביסיטר בשבילי כרגע הוא המקסימום) אבל בכל זאת- איך אפשר לדעת מה ילקח ממני? איפה יש את המידע כולו? וסליחה על ההצפה בני, אבל אני גם מאוד חוששת ממשהו: איך אפשר להתקיים מאלפיים שקל לחודש כשרק הדירה שלי לחודש עולה יותר מאלפיים?(ואני גרה בדירת חדר! המחירים הארורים של ירושלים..) מה יהיה אם לא יתנו לי כסף ממשרד השיכון? בכל מקום כתוב שחייבים ללכת עם עורך דין או עם גוף כמו המרכז למימוש זכויות רפואיות כי לא מתייחסים שם אף פעם. במלים אחרות- אני מפחדת! מה יהיה אתי?! סליחה על השיגוע ותודה.

מה שבני אומר לך כאן לצערי חסר ביסוס. מניסיוני האישי ושל מכרים שלי: התיעוד הרפואי\סוציאלי או בביטוח לאומי יהרוס לך את החיים. דבר ראשון - רישיון נהיגה, יכולים לזמן אותך מדי פעם למבחנים משפילים של משרד התחבורה (על חשבונך), מעבר לזה - כל חברה מכובדת במשק או חברת כח אדם מחזיקה אנשים מהקליקה של מדעי ההתנהגות ו"הרשימות השחורות" של אנשים עם בעיות פסיכיאטריות שקופות לכולם. את יכולה לשכוח מעבודה בשירות הציבורי כולו, ומעבר לזה בחברות מסחריות גדולות. כמובן , שגם בחברות קטנות, כמו הייטק, מרחרחים עליך הרבה לפני הקבלה. כלל האצבע אומר שככל שמרויחים יותר כסף במשרה, כך החברה עושה תחקיר יותר מעמיק על המועמד ומגששת עליו (וזאת ממש ממש לא בעיה לגלות דברים במדינתינו הקטנה). מעבר לזה- ביטוחים, ביטוח בריאות פרטי (לא של קופ"ח), ביטוח חיים, פנסיה מקיפה, לא תוכלי לעשות. (זה אומר שגם לא תוכלי לקחת משכנתא בלי ביטוח חיים). ספק אם תוכלי לקחת הלוואה גדולה מהבנק כמו משכנתא בלי קשר לביטוח (שמעתי שגם בנקים מסמנים אנשים "בעייתיים"). לגבי רישוי - את יכולה לשכוח מכל מקצוע שקשור למושג "אחריות". אני לא מדבר על פראמדיק, אחות, שוטר או כבאי. אני מדבר גם על מורה לנהיגה, מורה בבית ספר (יש מגמה של חקיקה לאישורים נפשיים להוראה) , עבודה בחברות שדורשות סיווג בטחוני (ולא חסרות כאלה , למשל חברות תעופה, הייטק, ועוד אלף ואחד דברים שלא העילית בדעתך), רישיון טיס אזרחי, רוב מקצועות הרפואה והפרא-רפואה יחסמו בפניך, עורכת דין אולי תוכלי להיות - אבל שופטת לא (תופס גם לגבי פרופיל נפשי בצבא), פסיכולוג מקצועי (לא רק קליני, אפילו ארגוני לא) . ועוד כהנה. יש בודאי עוד מיליון דוגמאות. הכלל אומר שאף גוף שנותן רישיון לא רוצה לחטוף תביעה כי הוא נתן רישיון\משרה ל"חולה נפש" עם קבלות. מעבר לזה הסטיגמה חזקה הרבה יותר ממה שאת רואה מבחוץ. כשתבואי לרופא משפחה הוא יראה שאת "סכיזופרנית" וכדומה וישר ידבר אליך בטון של ילד קטן. כל מי שישמע על זה - ובסוף אנשים שומעים, כי אנחנו ישראלים ורכלנים - יחשוב מיד שאת "חולת נפש" . תמיד יהיה לך מה להסתיר בביוגרפיה, ואף פעם לא תדעי מה רשמו עליך איפה ומה יודעים. זה ירדוף אותך כל החיים כמו צל. הזוגיות שלך תידפק קרוב לוודאי. כי ככה זה. אנשים מפחדים מחולי נפש, ובנים "בריאים" לא רוצים להתחתן עם בחורות "משוגעות" - ולהיפך (גם אצל בנים זה ככה כמובן ) .. כל זה לא שווה 2300 שח לחודש. (אלא אם כן המקרר שלך ריק, וגם אז לא בטוח שכדאי) מה שכתבתי לך "נכתב בדם" , כמו שאומרים בכניסה למטווח בצבא, מניסיון אישי ומר. בכובד ראש, שלך , נתן.

ואם פעם תהיה לך בעיה עם החוק או בעיה משפטית אזרחית - תמיד, העדות שלך בבית מפשט, ולא משנה אם זה כי חס וחלילה נאנסת, או אם את תובעת מוכר בחנות מוצרי חשמל על מכשיר פגום - תמיד העדות שלך תחשב פחות, ותלקח בעירבון מוגבל. כי הרי את ידועה בבט"ל כ"חולה", ותמיד יכול להיות שדימיינת. בעיה נוספת איומה: אם תתחתני , עם בעל בריא, יש סיכוי טוב שבמקרה שתתגרשו - הילדים, ורוב הנכסים , ישארו אצלו. ושיתנו לך לפגוש את הילדים לשעה בשבוע רק עם פיקוח צמוד של עו"סית במרכז שלהם. וזה באמת סוף העולם (בלי צחוק, במובן המילולי). ועוד לא אמרנו מילה על הקלות שבה יוכלו לאשפז אותך בכפייה אנשים שירצו להתנכל לך .. את נמצאת בקבוצת סיכון להפרת זכויות ולאשפוז שווא קליל מתוך נקמה של כל אחד .. הערה חותמת: כמובן, שכל מה שאני אומר לך נכתב על דעתי ומתוך ניסיוני. אינני איש מקצוע, ואת צריכה לקבל את ההחלטות שלך בעצמך. אני לא לוקח אחריות על כל דבר שתבחרי לעשות לטוב או לרע.. וגם ככה אף אחד בטח לא יחשוב שאני אחראי למשהו, אני חולה נפש "מאובחן" "מקצועית".. :-)