כל אחד והכדור שלו

מזמין אתכם לקרוא את הפוסט שלי על "העוגנים של אושר" וההתמודדות שלי ובכלל אשמח אם תעקבו אחרי הבלוג שלי באתר ABILICO, תפרגנו ותעודדו בתגובות! http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=3731&postId=712&lang=HEB

מור שלום וברוך הבא לפורום, קראתי את 2 הפוסטים המרשימים שכתבת בבלוג שלך. אני חושב שעולה מהם קול חד ברור וצלול של תקווה. אני מאמין שהתקווה היא הבסיס החשוב ביותר על מנת להתחיל תהליך של החלמה, ובטוח שכתיבתך יכולה לתרום רבות להעברה ולחזוק מסר התקווה. כל הכבוד, יישר כוח, ונשמח להמשיך ולהתרם מכתיבתך גם בפורום זה, בני

בנוסף להודעה הקודמת שבה אני תומכת בכל ליבי והיא - התקוה, אני רוצה להוסיף את אלמנט הסליחה. בשבילי, סיום ההתמודדות והתחלת החיים "הבריאים" היה כשלמדתי לסלוח הן לסביבה שלי (כולל משפחה) שעשתה כמה שגיאות (במו תיוג והורדת ערך העצמי שלי), הן לחברים שהיו מבולבלים כשראו נחמה אחרת ("החולה") ולא השכילו לראות את שביב האור של הנפש שזועק לעזרה, הן לעו"ס ורופאים שלא היו רגישים מספיק בזמן הטיפול, ואפילו לאלוהים (למי שמאמין בו - ואני עדיין נשארתי באמונתי) שאין לי מושג למה העביר אותי בסאגה הנוראית הזאת של 10 שנות מחלה קשה - אבל היום מעניק לי מכל טוב עולם הבריאות (עבודה אנושית ומספקת - שיקום פגועי נפש באומנות במשרד הבריאות), חברים אמיתיים שלא נטשו ועוד חברים חדשים, משפחה אוהבת ועוד. לא שהכל ורוד - אבל אפשרי בהחלט. אז תודה על פתיחת הפורום ודרך צלחה, מנחמה