הוסטל ולא דיור מוגן

יש לי עוד שאלה ממש חשובה. לא בטוח שתיהיה לי עוס"ת שתלווה אותי לוועדה מטעם העמותה מהרווחה לא בטוח שייתנו לי כזו משם בקופ"ח שלי יש רק כאלו לשיחות בלבד שעמוסות אני לא מטופלת אצל פסיכולוג מהקופה למרות שקיבלתי המלצה לחינם כי אין לי אפשרות כלכלית מחכה המון זמן לכך. מאד קשה עם המערכת מה גם שאין מישהי שמכירה ומלווה אותי מה שיש לי אלו מסמכים רפואיים ומסמכים מביטוח לאומי. האם זה לא טוב שאגיע בלי עו"ס לוועדה ואייצג את עצמי לבד? איך אשכנע אותם שזה מה שאני זקוקה לו? למרבה הצער אני ניראית בחורה עצמאית ועם שכל לא חצי מפגרת כמו שמצפים ממישהי שצריכה עזרה לא למדו להפריד בין מי ששרוי בדיכאון כבד לבין כאלו שיש להם גם ליקוי שיכלי. אבל רמות הדיכאון שלי והתפקוד שלי ביום יום לא טובים לא ישנה מרוב מתח לא אוכלת לא עובדת ויצאתי ממזמן משוק התעסוקה בלי הורים על רקע התעללות מצידם האבחנה שלי ההפרעות שלי נחשבות קלה לביטוח לאומי בשוי את הקצבה הוצאתי מהם ולמשרד הבריאות היתה לי המלצה להתקבל לאישפוז יום אבל לא התקבלתי בגלל העומס מה עושים אני חסרת אונים?הצילו? איך לשכנע אותם שאני רוצה הוסטל מתוגבר לאנשים שיש להם קצת עצמאות אבל צריכים עזרה אינטנסיבית ריפוי בעיסוק פסיאטר מסגרת שמכניסה אותך לתוכה וממש קרובה פיזית כך שלא תבחר מפעילות למרות הדיכאון הקשה. אני מלווה כספים על מנת לממן הוסטל לא אוכל לממן דיור מוגן שזה כמו שכ"ד בשוק החופשי הם מתעניינים רק בשיקום ולא במצב הכלכלי האינטרס שלהם לא לתת לי את מה שאני חשובתש אני צריכה בשלב הזה רוב השנים הייתי עצמאית והחזקתי דירות שכורות לבד וכם שותפים אבל עכשיו נפלתי נפשית לדיכאון כבד ואין לי כוחות נפש לעול הכבד הזה אני מסוגלת להתפרץ עלייהם אם לא אקבל את מבוקשי הם רואים מה שהם רוצים לראות העוסי"ת בועדה הרפואית הראשונה היתה צריכה לעבוד קשה לשכנע אותם שמגיע לי חונכות ורכזת תעסוקה אני לא יכולה לקחת פסיאטר פרטי זה אלפי שקלים של שכ"ד. איך נלחמים במערכת שמתעללת בי? אני מפחדת שלא אקבל מה שצריך ואז אאיים שאני מתאבדת שם הם הביאו אותי לקצה של הסבלנות ואי אמון במערכות האלו הכל הולך קשה איתם.