האבחון במכון קרן

עברתי לפני מספר שנים אבחון במכון קרן בשל מחלה נפשית(סכיזופרניה וocd)ולמזלי הצלחתי להשתלב בשוק העבודה החופשי,כבר למעלה משנה ומחשבים אותי כעובד מוצלח,לאחר שסיימתי את האבחון במכון קרן הפסיכולוגית הסבירה לי שמנת המשכל שלי הינה גבוהה ומשם הכל התגלגל מלימודים , יום מיון לעבודה,ורכישת מקצוע,אולם זכור לי שהמאבחנת במכון קרן הושיבה אותי מול מחשב ואמרה לי ולנבחן הנוסף שהיא מוסיפה לנו זמן,עד היום אני מרגיש רע מאוד עם זה מכיוון שאני רוצה שהאבחון ישקף את כישורי האמיתים,ולשם כך אסור שיהיו שום הקלות,ואם נותנים הקלות אז לא תוספת זמן,ברצוני לדעת מה הסיבה שהמאבחנת הוסיפה לי זמן למרות שלא ביקשתי,וקצת יותר מידע מעמיק על כיצד הציון באבחון מחושב,כמו לדוגמא,האם משווים אותי ביחס לאוכלוסיה הכללית או רק לאוכלוסיה של בעלי המוגבליות (כלומר אלו עם ההפרעות הנפשיות)

ראשית אני מודה לך על התגובה. אני בהחלט יכול להבין התאמות כאשר מקור המוגבלות הינו חושית/פיזית,כיוון שאז מקור הבעיה אינו בקוגניציה עצמה,אך מכיוון שלא ידוע לנו מה היא בעצם אינטילגנציה הרי שההגדרה די נשענת על מאפיינים שרירותים,לכן אם מסיבה כלשהיא אני לחוץ או לא מרוכז דבר שפגום בסיכויי ההצלחה שלי במבחני אינטילגנציה עדין אין טעם להתאים את המבחן אלי ,מפני שעצם הלקות חייבת להיות חלק בשקלול הסופי של האינטילגנציה זה מאחר שאין סריקת מ אר איי שיכולה לבדוק את עוצמת המוח של האדם על סמך הקשרים בין הניורנים שיכבת המיאלין וכו',בטח שאין מספיק ידע בפני החוקרים להפריד בין הגורמים השונים כמו לחץ,הפרעת קשב ,ocd ולדעת כיצד הם משפעים על הציון הסופי וגם אם כן,אין מספיק מידע לגבי שאר הנבחנים באוכלוסיה הנורמלית כדי לשלול את הדברים המונעים מהם גם להגיע להישגים גבוהים יותר.שורה תחתונה אינטלגנציה מודדים על סמך הסימפטומים שלה ,הביטוי שלה ,ולא על סמך האינטלגנציה במובן הטהור שלה כמו שהיא,מאחר ואין כלים וידע ולכן כל התאמה שנותנים לי הינה הקלה ,וכן זה מטריד אותי מאוד כי אני מעוניין לדעת את כישורי האמיתים.

נושא ההתאמות/הקלות מטריד אותי במיוחד לאחר שעיינתי בכתבה הבאה http://www.psychology.org.il/sites/psycho/UserContent/files/psycho_1_14.pdf חפשי את המאמר של הפסיכולוגית עדנה רבנו תחת הכותרת "מיון עובדים בעלי לקות האם הנטל על המעסיק הפך כבד מדי?" יש לציין שהתקבלתי לעבודה חרף העובדה שלא זכיתי לשום הקלות ביום מיון לעבודה!!!ההתאמות היו רק באבחון של השיקום מקצועי במכון קרן הרבה לפני כן(כמדומני),במסגרת תכנית השיקום הפרטנית,ובכל זאת ראי מה היא כותבת,קל מאוד לראות שהפסיכולוגית עדנה רבנו רואה באוכלוסיית בעלי המוגבליות כעובדים לא יעילים,איטים,שמשפיעים לרעה על שאר העובדים,את זה היא כתבה במסגרת דעתם של המעסיקים ,אמנם מאחר ושדעת כותבת המאמר עדנה רבנו מצדדת לחלוטין בדעת המעסיקים ,הרי שאפשר לומר בבטחון די גבוה שהיא מסכימה עם אותם מעסיקים,היא גם מוסיפה וכותבת שאין שום הצדקה לעשות התאמות לבעלי מוגבליות,היא רואה בזה הקלות ופרבילגיה שמקבלים בעלי המוגבליות שבעייניה הם חוסר הגינות כלפי אלו שהנם מאובחנים כבעלי מוגבלות כזו או אחרת.היא אומרת שההתאמות לה זוכים בעלי המוגבליות פוגמות באיכות האבחון עד כדי כך שתוצאות האבחון אינן משקפות ומאבדות לגמרי את תקפותן,אני מאוד נפגעתי לאחר קריאת המאמר במיוחד כשזה נאמר על ידי משהי אינטילגנטית ומקצועית בתחום,ומרגיש רע מאוד עם עצמי