מקרה שעברתי

לפני כשנה הייתי במקום המכנה עצמו "מרכז שיקום הרצליה", הוצע לי עבודה של שש שעות ביום חמש פעמים בשבוע בעבור " שכר" של 800 שקל לחודש. כמו כן שמיד לאחר ש"פקידת ההשמה" הנחמדה שישבה איתי בשם אושרית אמרה מה השכר היא ציינה שגם קבלת 800 השקלים לחודש תלויים בתופקתי בעבודה. כמו כן היא לא שכחה לציין שגם לאחר שאעבור את שולשת חודשי ה"ניסיון" ללא כל שכר גם אז ה"מעסיק" הנדיב (חסיד אומות העולם) אינו מתחייב לקחת אותי כעובד בתשלום. ישבתי שם עם הגברת בליווי פקיד "השיקום" שלי, לאחר שהוא הבין שאין בכוונתי לקחת את הצעתהם המגוחכות הוא העז ושאל אותי בציניות: " מה תעשה? תשאל עו"ד לגבי חוקיות העניין?, כמובן שלא היה לי צורך להיוועץ משפטית כי ברור כשמש שמדובר במערכת קלוקלת של כנופיות סוחרי עבדים המנצלת את מצוקתם של אוכלוסיית נפגעי הנפש למטרת רווח קל. נ.ב: מדובר במקרה אמיתי שעברתי. הודעה זאת נועדה לבטא את סלידתי בכל מה שקראוי מערכת לשיקום חולי נפש במדינת ישראל. זאת מערכת רקובה מהיסוד שלא אחת התפרסמו באמצעי התקשורת השונים עדיות על רקבון בה. פורום זה הוא מחאתי הצנועה ואצטער מאד אם יתאפשר לי להביע אותה.

כמובן שבשורה האחרונה אמרתי שאצטער מאד אם לא יתאפשר לי להביע את מחאתי

דרור שלום, מקור העלבון והכעס שהתעוררו בך בשל השכר המאכזב מאוד מורגשים בדברים שכתבת ומחאתך מובנת. מובן שמותר לך להביע מחאה זו. הדברים שאכתוב הם כלליים ואינם מתייחסים ישירות אליך שכן אינני מכירה אותך ולכן אין לי יכולת לשפוט את הסיטואציה המסויימת עליה אתה מדווח. לרוב, אנשים המעוניינים לעבוד בשכר המקובל בשוק החופשי ומסוגלים לכך, מחפשים ומוצאים בסופו של דבר מקום עבודה שמתאים להם. מקומות התעסוקה המוגנים, התעסוקה הנתמכת לסוגיה וכן מועדונים תעסוקתיים מיועדים למי שעדיין אין להם הרגלי עבודה או מיומנויות אחרות הדרושות לעבודה בשוק החופשי. אוכלוסייה זו של מתמודדים, מתוגמלת ע"י קיצבה ובנוסף לה מקבלים דמי נסיעות וכן שכר סימלי שמהווה ומסמל את רמת התיפקוד ומשקף את קצב ההתקדמות של המתמודד. זהו המצב במדינת ישראל בשנת 2007. אני יכולה להעיד כי לפני 10-20 שנה המצב היה קשה בהרבה מבחינת אפשרויות השיקום , השכר ותנאי העבודה.אגב מחאה, ביכולתך למחות באוזני מר יחיאל שרשבסקי, אחראי שיקום במשרד הבריאות רח' רבקה 29 ירושלים. מהכרות אישית מדובר באדם קשוב שישמח לדעת את דעתך, להתייחס ולהגיב.

שלום דרור עזוב אותך צדק וניצול. בוא נעשה חשבון תועלתני לגמרי פשוט וקל. נקח בחור שמקבל קיצבת נכות מלאה של 2100 ש"ח בערך, וגם סיוע בשכר דירה של 600 ש"ח בערך. סך הכל 2700 ש"ח, בנוסף לכך גם הנחה בארנונה, שזה גם די משמעותי, שזה בערך עוד 100 ש"ח בחודש. סך הכל בקיצבת נכות מלאה הגענו לסכום של 2800 ש"ח. הוא התאמץ, עבר ראיונות והתחיל לעבוד בשכר מינימום. ובכן, בחורנו הנחמד יצטרך לעבוד שמונה שעות ביום, ולפעמים גם במשמרות ושישה ימים בשבוע, תמורת....3500 ש"ח במקרה הטוב...ואולם- הקיצבה וכל ההטבות הנלוות אליה נשללות ממנו! 3500 פחות 2800 שווה.....700 ש"ח... ועבודה רגילה בשוק החופשי היא עבודה עם הרבה מאוד לחץ, ודרישות נפשיות לא פשוטות. כל עבודה היום בשוק הפרטי היא לרוב כזו... 800 ש"ח זו בהחלט הצעה סבירה למדי ואפילו למעשה די משתלמת, שמעתי על מתמודדים שמקבלים הרבה הרבה פחות...

יכול להיות שאתה מיכאל צודק בדבריך לרובינו נפגעי הנפש גם העסקה בתנאים כאלה לרוב משתלמת כלכלית. אבל המחאה שלי היא נגד המדינה שמאפשת זאת וכאן צריכה לקום זעקה כי זוהי האוכלוסיה אולי הכי חלשה בחברה הישראלים שרובה לא יכולה להאבק על זכויותיהם. ואני לא אומר, יכול שגם מבחינה טכנית חוקית מותר להעסיק בצורה כזאת. אבל יש אנשים שחוגגים על מצוקתינו כמו חברות כוח אדם במסווה של "מרכזי שיקום" הצצות כפיטריות אחרי הגשם כי הם רואים באוכלוסיית נכי הנפש הזדמנות כלכלית לרווח מהיר וקל.

דרוד שלום, קל מאוד בעיני להתחבר לחוויה שאתה מתאר אודות גורמים כוחניים שזוכים ברווחים כלכליים על חשבון נפגעי הנפש.יחד עם זאת, אם נתבונן היטב במרקם היחסים האנושיים , נוכל לראות בקלות טובות הנאה מסוגים שונים שכל אחד מאיתנו מקבל מקשריו ופעולותיו. יחסי הורה-ילד, יחסי חברות, יחסי אחים, גם שם יש אינטרס ולכל צד. איש מאיתנו לא יפעל פעולות שאינו מתוגמל מהן. גלית