דעה כללית על מערכת שיקום חולי נפש במדינת ישראל

כל מי שנמצא במערכת בראיות הנפש שנים רבות יודע שדעתם המקצועית של אנשים כדוגמתא של הגברת קלמנזון אינה אובייקטיבית ואינה מושפעת רק משיקולים מקצועיים. היא וחבריה למקצוע ה"מטפלים" בנו שנים רבות ופיתחו לעצמם מאין דעה "פוליטית חברתית" על אוכלוסיית חולי הנפש ודעתם, דרך הטיפול והתייחסותם המקצועית לבעיותינו אינה מושפעת רק מדעה מקצועית אובייקטיבים. רוב המטפלים במערכת הם שחוקים ומערכת זו זקוקה לרענון אנושי ע"י אנשים שדעתם המקצועים והיחס שלהם למטופלים אינו ננגוע בפוליטיקה הפנימית של המערכת.

אמנון שלום, קראתי מס' פעמים את הדברים המאוד קשים שכתבת אודותי בפרט ואודות חבריי לשרותי בריאות הנפש בכלל. בהרגשה שלי, בדברים שכתבת אתה מתייג אוכלוסייה שלמה בתוויות מאוד לא מחמיאות. זאת ממש כפי שאתה טוען שאנו עושים לנפגעי נפש. אני מניחה שפגשת מטפלים מסוגים שונים וברור שלא את כולם. ממש כמו שאני פגשתי בעבודתי מגוון עצום של מתמודדים עם קווי אשוית ומטרות שונות בחיים, אך לא את כולם. בעיניי מי שמתייג חוטא לעצמו ולאמת. מי שמתייג לא יכול לפגוש את המציאות הכל כך מגוונת ומרתקת וחבל!

שלום גלית ואמנון... אני מאמין לך, גלית, שאינך מתייגת את מי שפונה אליך, אבל הבעיה של הפסיכיאטריה היא האבחנה הנוראית הזו סכיזופרניה, שהרבה מאוד אנשי מקצוע מאמינים בה...ברגע שמצמידים את התגית הזו לבן אדם זה כמעט לגזור עליו גזר דין מוות חברתי. אני מתכתב כאן מאז שהמקום הזה הוקם, ואני לגמרי מאמין לך שאת רואה מעבר לתיוג הזה, אבל יש לי הרושם שיש לא מעט אנשי מקצוע שלא מסוגלים לראות מעבר לתיוג הזה, וזה מעורר הרבה כעס ועוינות. הרעיון שבן אדם עם סכזיפורניה סובל מפגיעה בלתי הפיכה במוח, שהולכת ומחריפה, ואין לו בעצם שום סיכוי להחלים מהמחלה שלו, הוא במידה רבה רעיון מזעזע, וזה מה שפסיכיאטרים חושבים וזה משליך על כל מערכת השיקום... לדוגמה- פסיכולוגים בכלל לא מוכנים לטפל באנשים שמקוטלגים עם סכיזופרניה...זה לא לרמה שלהם... שוב- גלית אני מאמין לך שאת לא חושבת ככה, ואני בטוח שיש עוד לא מעט אנשים כמוך, אבל עצם צורת ההתיחסות הזו, שתסכימי איתי שקיימת ועוד איך, היא אחד הדברים שיוצרים את העויונות הקשה כלפי המערכת הזו. בנוסף לעוד דברים רבים נוספים, שלא נכנס אליהם כאן עכשיו. בברכה מיכאל

מי שמתפרנסים מחולי נפש מטבע הדברים ינסו להלל ולשבח את השיקום המופלא שהם אחראים לו.רוב חולי הנפש ומשפחותיהם יודעים שאין שום אפשרות לשקם חולי נפש.אחוז מזערי מתוכם מסוגלים לחזור לתפקד ככל האדם.רובם מסוגלים מכסימום לשהות במסגרות מוגנות שמפעילות אותם בתעסוקות שבלוניות תמורת אפס שכר.זה עוזר כמו כוסות רוח למת.הבירוקרטיה העצומה שהתפתחה סביב נושא סל שיקום.והמוני המתפרנסים ממנו מעולם לא נבחנו במבחן מציאות אוביקטיבי על ידי מערכת חיצונית שאכן תוכל להוכיח שחולי הנפש מקבלים קידום אמיתי ולא פתרון חיצוני שקונה שקט תעשייתי.חולי נפשי הוא דבר הטרוגני וכל חולה נזקק לפתרון וסיוע שונה.כשמנסים לכלול את כולם באותה מסגרת התוצאה לא אפקטיבית.ונכון להיות הפתרונות שסל שיקום מציע.הם אמנם מגוונים מעט יותר מבעבר.אבל גם כך אין בהם כמעט שום דבר משפר.התמונה עגומה.ולדעתי הוצאתם של חולי הנפש מביתי החולים להוסטלים למשל .לא שיפרה באמת את מצבם.פשוט החליפו מסגרת ממשלתית במסגרת פרטית.בביתי החולים הם לפחות אכלו יותר טוב.וגם קיבלו טיפול רפואי יותר טוב.בהוסטלים יש מי שמנסה לגזור עליהם קופון.זה לגמרי ברור שהתמורה שהם יקבלו תהיה דלה בהתאם.והיא דלה.אני באה מתוך המערכת הטיפולית ויודעת על מה אני מדברת.בקיצור.נכון להיום אין פתרון איכותי אמיתי נכון לסוג תחלואה זו.היא מורכבת היא סבוכה והממסד פיתח סביבה מערכת בירוקרטית שמפרנסת ומזינה את עצמה.תקציבים רבים מידי הולכים למטפלים בחולי הנפש ולא לחולי הנפש עצמם.שרובם נאלצים להתקיים מקיצבה דלה שמשאירה אותם בדלותם.