אי מודעות לנפגעי נפש ולכל הסובב בהם

יש לי בעיה חמורה מאוד בקשר לפורום הזה, הפורום הזה לא בדיוק פעיל ועושה רושם שגם ככה נראית המדינה שלנו בכל הנוגע למודעות של בריאות הנפש וסכיזופרניה בפרט. הייתי רוצה שאנשים יותר התעניינו ויגיבו ושיהיה יותר נגישות כדאי שלאנשים יהיה יותר חשק להתעניין, מען, למי לפנות וכו'. זה דבר שמציק לי בגלל הסיבה היחידה שזה כבר הולך מצויין בארה"ב וכמו תמיד אצלנו ייקח זמן עד שיבינו.

ראיתי לא מזמן סרט בערוץ שמונה על ה"טיפול" בחולי סכיזופרניה בארה"ב. הסרט היה על מאסר של פגועי נפש. הוא עוד תיאר את מערכת מאסר הכי טובה שם, שאחוזי השיקום בה גבוהים, והוא תיאר מציאות איומה וזוועתית, וזה במקום הטוב. באמת נהדר שהם סגרו את בתי החולים הפסיכיאטרים, אבל להחליף אותם בבתי כלא זה לא בדיוק פיתרון מוצלח. כמובן, בארה"ב הכסף הוא המלך, ופגועי הנפש במשפחות העשירות יחסית מן הסתם זוכים לטיפול מצויין ולשיקום והכל. לעומת זאת, אין שום תמיכה סוציאלית, וחולי סכיזופרניה לא יכולים למצוא עבודה הרי, כי מי יעסיק אנשים במצב פסיכוטי, אין גם ביטוח רפואי סוציאלי, אז הם לא יכולים לקבל תרופות או טיפול. המקום היחיד שהם יכולים להגיע אליו הוא בתי כלא.

החברה בישראל ובראשם אירגון הקומסרים שעושק את העם(האוצר) רואה את מקבלי הנכות כטפילים ואוכלי חינם. כאילו שהקיצבת העליבות היא משת נפש של כול אזרח. (הצליח לעבוד על המערכת.) ישראל נהפכה לסדום ועמורה. ואחר כול "הפונים"(אהוד "פון" ברק לדוגמא.) למינהם חושבים שעם ישללו את הזכויות ממי שוחרר מהצבא הוא משתמט. החברה הישראלית כול כך מגעילה אותי שאני ממש לא אבכה אם לאירנים תהיה פצצת אטום. סדום חרבה ואולי גם מדינת תל אביב תלך בדרכה ומגיע לה.

רק שתהיה בעיניינים אני אישית הייתי בכלא הישראלי על "אלימות במשפחה" והדבר המוזר הוא ששלושה חודשים אחרי שהשתחררתי החליטו שאני חולה נפש וגם לידיעתך מהניסיון האישי שלי ואני לא עובד סוציאלי או משהו כזה, שמעתי על עוד 3 מקרים דומים לשלי שבו הסובלים מסכיזופרניה נכנסו לכלא בארץ. לפחות באמריקה יש התקדמות ולא רואים את הסטיגמה כמו בארץ אלא משלבים אותם בקהילה כמו שצריך,תמיד יהיו מקרים של אלימות או השתמשות בסמים של אנשים חולים במחלת נפש בגלל המצב המעורער שלהם וגם/או מהסיבה שאנחנו רק בתחילת דרכנו להבנת המחלה.