עצה לשיקום

שלום, הבן שלי שוחחר מאשפוז לאחר 3 חודשים (זו הפעם הראשונה שהוא התאשפז לאחר התקף פסיכוטי קשה בעקבות שימוש בסמים). כרגע הוא מקבל תרופות וזריקות אחת לשבועיים. כמה שאלות: 1.כרגע הבן שלי מתנהל באופן מאוד ''כבד'' ו''איטי''. אני מבינה שהתרופות משפיעות. כמה זמן יקח עד שיחזור לעצמו? 2.במשך רוב שעות היום הוא לבד בבית כי האחים לומדים ואנחנו ההורים בעבודה. אילו פעילויות מומלצות כדי לסייע לבן בשיקומו? הוא גם סובל מפגיעה בזכרון. 3.אנחנו גרים באזור עפולה. הצעתי לושנלך לבחור חוג כלשהו במתנס דרך ''עמיתים'' והוא לא כל כך מעוניין. מחכה לתשובות אם מודאגת.. תודה

לאם המודאגת שלום רב, ראשית, אני שמחה שאת פונה בשאלות הללו כי חשוב להתחיל דרך שיקומית מוקדם ככל האפשר. את השאלות בנושא התרופתי ובנושא בעיית הפגיעה בזכרון אני מציעה לשאול את הרופא המטפל הוא יוכל לענות בצורה מדוייקת יותר ממני. לגבי תעסוקה בשעות הבוקר בהן בנך שוהה לבד בבית: אם הוא כבר זכאי לסל שיקום אני מציעה לנסות לשלב אותו במקום תעסוקתי כלשהו, למשל, מועדון תעסוקתי. בעפולה קיים סניף אנוש ושם יש מועדון תעסוקתי לשעות הבוקר. http://www.enosh.org.il/Index.asp?ArticleID=36&CategoryID=70&Page=1 זה הקישור לדף הרלוונטי באתר של אנוש. אם בנך עדיין לא זכאי לסל שיקום כדאי לפנות לעו"ס או מתאם/ת הטיפול במקום בו הוא מטופל על מנת לפנות באמצעות/ה לסל שיקום. בנוסף אני מציעה, היות וכל האנשים האחרים הגרים בבית עסוקים, לשלב את בנך בעבודות ובתפקידי הבית. כך הוא גם יהיה שותף, זה גם יתן לו איזו שהיא תעסוקה וגם יוכל ללמוד תיפקודים עצמאיים (במידה ולא יודע אותם עדיין). אם הפגיעה בזכרון מפריעה גם בנושא זה ניתן לערוך עבורו רשימה מידי יום. חשוב לציין גם, שבסניף אנוש קיים גם ייעוץ למשפחות. היות ואני מבינה משאלתך שכרגע בני המשפחה הם מקור התמיכה העיקרי עבור בנך, חשוב לשמור גם עליכם ועל כוחותיכם כדי שתוכלו להמשיך ולתמוך בו. אני מקוה שעזרתי נשמח לשמוע ממך שוב יום טוב ענת

ענת וחיים שלום, ראשית,תודה על המענה המהיר והענייני. עדיין נושא ביטוח לאומי לא מוסדר כי כל העסק די ''חדש'' לנו. אני מבינה שעליי לפנות לעובדת סוציאלית עד לקבלת אישור אחוזי נכות מביטוח לאומי. ממש תמוה בעיניי שכך משחררים חולה ולא נותנים שום הכוונה למשפחה מה לעשות וכיצד לסייע לו ואני מוצאת את עצמי די אובדת עצות בתוך ים המידע הזה, ומנגד,ישנו הבן שלי הנמצא כל היום בבית. לפני שחלה הופיע ועבד כתקליטן דבר שהוא מאוד אוהב יותר מכל דבר אחר.הוא מלחין,מנגן על מספר כלי נגינה,כותב ושר. הוא מעוניין להמשיך בכיוון אך אני רואה את הקושי שלו להמשיך כעת בכיוון בגלל בעיית הזכרון שהוא שרוי בה. בנוסף,אנחנו מחכים שחלק מסוים במחשב המקצועי שלו יחזור מתיקון ונראה כיצד העיסוק בהקלטות ובמוסיקה בכלל ישתלב במצבו הנוכחי. רציתי לשאול היות והוא מעוניין שארשום אותו לחדר כושר,האם זה נכון לעשות זאת בשלב זה? זה לא מעייף וכיו'? לזרום איתו בבקשתו? לעניין תפקידים בבית יש דברים קטנים שהתחלנו בהם כמו-סידור המיטה שלו,ארגון המקלחת לאחר שהוא מסיים להתקלח,לערוך שולחן....הכל בצעדים קטנים כמו עם ''תינוק''. היום רכשתי לו ארגונית לכדורים והוא קיבל על עצמו אחריות לזכור לבלוע כדורים בערב, והאחריות של שעות הבוקר היא שלי.. אני משתדלת שבשעות אחה''צ/ערב לצאת עימו קצת לבילוי משפחתי קל היות והוא מתעייף והיכולות שלו שונות מהיכולות שלו בעבר. האם הוא יחזור להיות ה''בן'' שלי כמו ''פעם''? אני מודעת לניסוח התם של השאלה אך אין לי דרך אחרת להמליל את השאלה הזו... אשמח לקבל עוד טיפים ועצות. המון תודות לכם על הסיוע וההקשבה. זה מאוד משמעותי לי בימים אלה!!

שלום רב, זו בהחלט התמודדות מורכבת וכדי להשתמש בעזרה שניתנת להורים במסגרות שונות. בד"כ השאלה הראשונה היא: מה הוא רוצה ? לאן הוא רוצה להגיע ? מה המטרות שלו בטווח קצר ובטווח ארוך ? בהצלחה בהתמודדות