איך מתמודדים

הי, כשהייתי קטנה, בתוך הבית ע"י קרוב משפחה עברתי בבמשך שנים סדרה של מעשי סדום ועמורה...ואני משתמשת בדימוי הציני הזה וחצי מחייכת... למרות שאני עדיין יכולה לשמוע את הצווחות שיצאו מהדירה.אף אחד לא עזר לי להתמודד אז וזה נשמר בסוד תקופה ארוכה.אולי כי הצלחתי בסוף להפסיק את זה בעצמי.בעקבות המלצה של בן זוג הראשון שסיפרתי לו, והראשון שהעיף אותי כי החליט שאני משוגעת...הלכתי לטיפולים אצל עובדת סוציאלית.את הטיפולים הפסקתי כי היא הביאה אותי למקומות של חוסר תפקוד והפכה אותי לחלשה מאוד.בעקבות הטיפולים הפסקתי לעבוד והפסקתי קשר עם העולם.התנתקתי.התחלתי להיות חולה, הפרעות שינה, חוסר תפקוד קיצוני,היו ימים שהייתי קמה ולא ידעתי או זכרתי איפה אני.מבחורה שקמה בבוקר לעבודה עד לבחורה שבנגיעה הכי קלה פשוט צונחת על הרצפה ומאבדת הכרה.בחיים לא סבלתי מהתקפים אפילפטיים(רק שהייתי קטנה מתוך לחץ וחרדה, לדוגמא מבחנים)וזה חזר.עזבתי את הטיפול, כי הבנתי שזה הורג אותי. אני מנסה להשתקם בכוחות עצמי, התחלתי ללמוד(פיסיקה) ואני יוצאת מהבית, מקיימת יחסים חברתיים, וחזרתי לשוק העבודה(חצי משרה בתור התחלה).הזכרון, מיומנויות של ריכוז מתאפסים על עצמם וגם היכולת של שליטה עצמית, תוך הבנה מלאה ומודעות מה מפריע לי ומחשבה איך לפתור זאת. נשארתי שקטה מאוד, ועדיין לא מסוגלת לעבוד ולתפקד ליד בנים.קבלתי סוג של התקף חרדה באמצע העבודה(אני הבת היחידה למעט הבוסית שלי).לא הייתה לי ברירה באותה הסיטואציה אלא לשתף אותה בגדול במה שקרה.אני חייבת לציין שלפני הטיפול לא היו לי דברים כאלו.אחד אני מקווה שהיא לא תפטר אותי, שניים לא מתאים לי בכלל התקף כזה שוב במהלך העבודה.איך להתמודד עם גברים? אני אמורה להיות אחראית עליהם במהלך העבודה... אני מחפשת עצות פרקטיות,חומר למחשבה ולפעולה. תודה ענת

ענת ערב טוב, אני מבינה מדברייך שהתמודדת באופן מעורר הערכה עם נושא השיקום התעסוקתי והלימודי. אני מציעה להעלות את שאלתך לגבי התמודדות עם גברים בפורום נפגעות/עי תקיפה מינית כי שאלתך נוגעת יותר לעניין זה. להלן הקישור http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1265,m-Doctors,a-Forums.html בהצלחה ענת