פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

שלום רב אתאר בקיצור את מצבי אימי נפטרה לפני שנה וחצי - ומאוד קשה לי עם זה כי הייתי מאוד קשורה אליה בנוסף יש לי סכסוך קשה עם אחותי היחידה - הסכסוך נגרם בגללה בגלל זה הבנות שלה ניתקו קשר איתי - הפקירו אותי לבד למרות שהייתי דודה מאוד טובה - נתתי להם את נשמתי לאורך כל השנים גם ''משפחתי הרחוקה'' לא מתייחסת אלי גם חברות אמיתיות אין לי בקיצור לאף אחד לא ממש אכפת ממני.. רציתי לשאול למי אני יכולה לפנות - אני חילונית אבל מעוניינת להצמד לקהילות דתיות.. מאסתי בחילונים.. אני גרה במרכז.. אם הפורום לא מתאים אנא הפנו אותי למקומות הנכונים הרבה תודה

שלום לך גלי . אני בחור דתי מהמרכז ואשמח להיות איתך בקשר . ולנסות לעזור . תודה אייל

אני מחפש לעבור... לעשות... "איבחון - תעסוקתי " אך איני יודע אל מי פונים .למעט ב.לאומי . וזה לפי המלצה של העוסית שלי . אשמח באם אתם יודעים למאבחן זה או אחר להמליץ לי . הרבה תודה ובריאות .

שלום, עלייך אכן לפנות לביטוח לאומי לעובדת שיקום. אחרי ראיון היא תציע לך מקומות מתאימים באיזור מגורייך ומשם עלייך לפנות אל המקומות ,להתקבל ולהתחיל בתהליך האבחון,אשר אורך בד"כ כ 3 חודשים . ב ה צ ל ח ה

שלום. אני פונה אליכם בנוגע לאח אבי. אבי בן 26 והוכר כנכה צה"ל בשיעור של 50%. הוא אובחן כסובל מסכיזופרניה ופיגור קל. הוא שוחרר מהצבא על סעיף 21. משחרורו הוא יושב בבית ולא עובד. העובדת הסוציאלית ניסתה לחפש לו מקומות עבודה- ואף על פי שאבי הגיע כל יום לעבודה בזמן ואף נשאר מיוזמתו שעות נוספות לאחר סיום העבודה (הוא מאוד שמח לצאת מהבית)- לטענת העובדת הסוציאלית הוא לא התאים למסגרת ושוחרר. אמי מאוד מגוננת אליו. קשה לה המחשבה שאבי יצא מהבית למקום סגור- בעיקר בשל הדעות והשמועות על מה שקורה במקומות כאלה וכתוצאה מכך אבי לא יוצא מהבית בלעדיה ומאבד את עצמאותו. יש לציין שמדי פעם הוא מגיע לבקר אותי (מרחק של שעה ברכבת- שהוא עושה לבד), ואצלי הוא מתנהג באופן שונה לגמרי. מדבר יותר, עצמאי יותר. אני חושבת שהדבר היחיד שיעזור לאבי- הוא להוציא אותו מהבית. ולכן, בימים אלו התחלתי לחפש מסגרות מתאימות בשבילו. הבעיה היא שכל מקום אליו אני פונה מבקשים את האבחון שהוא עבר- ולצערי אמי מסרבת לשתף פעולה. אני בטוחה שבמידה ואני אביא את אמי לראות מקום שיסתור את חששותיה, חלק מהמגננות שלה ירדו והיא תסכים לתהליך. רציתי לשאול האם תוכלו להמליץ על מקומות עליהם אוכל לפנות??? אני די עובדת עצות. אמי מאוד חשובה לי וקשה לי לריב איתה אך יותר קשה לי לראות את אחי במצב שכזה. אני אודה לכם מאוד אם תחזרו אליי. יש לציין שהם גרים בקרית אתא. המון תודה שלומית

אינני מבין כל כך, מה הכוונה שאמך מונעת מלדעת את האבחון, הלא הדבר תלוי במתמודד והוא זה שיקבע וצריך להשפיע עליו. אני מסכים איתך שיציאה מהבית [ודוקא לאור ההתגוננות של האמא שהיא לרעתו] וצריך לעזור לו לצאת מהבית\ לא חסרים מסגרות וכן מקומות דיור, ובכלל תפני לעו"ס שתעזור לך טכנית וגם תתיעצי איתה על הכל אני מאחל בהצלחה

שלום רב.אני מקבלת קצבת נכות כללית על רקע נפשי,והייתי מעוניינת לקבל מידע על תעסוקה באיזור חדרה/פרדס חנה לאנשים במצבי.

גליה שלום, כל הכבוד על היוזמה והחיפוש האקטיבי של עבודה. לא כתבת איזה סוג של עבודה את מחפשת ויכולה לעניין אותך ולהיות משמעותית עבורך. האם יכול להתאים לך לעבוד (בשכר מלא) ולעזור לאנשים אחרים עם רקע דומה בתפקידים כמו חונכת, מדריכת שיקום וכד'? במידה ואת מעונינת לנסות להשתלב בעבודה מסוג זה, תכנית "צרכנים נותני שירות" יכולה לסייע לך בכך ואת מוזמנת ליצור איתי קשר במייל. בהצלחה, בני כהן רכז הסברה תכנית "צרכנים נותני שירות" [email protected]

אני רוצה להוציא רישיון. תסבירו לי את הפרטים איפה ואיך ואיפה אני מקבל אישורים עם אני במעקב פסיכיאטרי... פעם שאלתי ואמרו לי שקודם כול אני צריך לעבור מבחן של 500 אחרי זה לעשות בדיקת עיניי ויש לי משקפיים! בחנות משקפיים או מקום ספציפי? ואישור מהרופא אני... מאיזה רופא בדיוק? רופא משפחה, רופא שאני במעקב אצלו או שאני יכול לפנות לכול פסיכיאטר אחר? תודה מראש דני!

על הפסיכיאטר שלך לענות לך בפרוטרוט על כך. וגם עו"ס יעזור לך.

אשמח אם תוכל ליצור איתי קשר בכתובת המייל שמוצמדת להודעה. בתודה ושבוע טוב, מרים

לא רשום כאן הכתובת שלך, לצערי. אבל נא לציין בהקשר למה בקשתך תודה רבה

שלום, אני מעוניין לברר באילו מקומות באיזור תל אביב, אני יכול למצוא מרכז אשר מציע לימודים בנושא פיזיקה, אסטרונומיה או מתמטיקה בעלות מסובסדת. מאז בית הספר, לא למדתי באף מקום, ואני מחפש מרכז לימודים אשר יתאים לרמה שלי.

לוייס שלום, אינני מכיר או יודע, אבל למשל מתמטיקה הרי יש חוגים במתנסי"ם להרבה דברים וגם מתמטיקה ואפשר לקבל הנחה וליווי אצל 'עמיתים' שהם מלווים את נפגעי הנפש בשיתוף המתנ"ס בהצלחה

שלום, אני כבר שייך לעמיתים, וביררתי אצלם את הנושא אבל אין להם שום דבר להציע לי בחוגים האלו. אולי תוכל להפנות אותי איפה לחפש חוגים כאלה"<?????

אני יכול לסרב?

כפי שכתבתי, לצערי אינני יודע בתחומים הללו ובזכויות ב.ל. [וזה דבר שעו"ס יודעים!] באתר הנפלא ממ"נ יש פורום על כך ואקווה שתקבל מענה

שלום, אני מוכרת כנכה כללית על רקע נפשי לצמיתות ומקבלת קצבה מלאה. שוקלת לפנות לשיקום מקצועי ומעוניינת בלימודי צורפות. היה לי רקע בעבודה בתחום זה בעבר במפעל (בהפניית סל שיקום). אולם איני מעוניינת לעבוד במפעל שוב. במקום זה חושבת לייצר יצירות לבדי ולנסות למכור בדוכנים. האם במקרה שאעבור מימון לימודים ע"י שיקום מקצועי יוכל ביטוח לאומי לחייב אותי לעבוד בכל עבודה שניתן למצוא בתחום כולל מפעל? ואם אסרב לכך האם יבטלו לי את קצבת הנכות כי מבחינתם אני אחשב שעברתי שיקום וכשירה לעבוד במקצוע? או שזה בחירה שלי איפה ואיך לעבוד לאחר הלימודים? מה בכלל קורה לקבצת נכות צמיתה לאחר שמישהו עובר שיקום מקצועי? האם היא מתבטלת אוטומטית או הזכאות ממשיכה?

אני חוזר לומר, לצערי אין לי מידע רב בסל שיקום וזכויותיו. אני בפורום כאן יכול לתת מנסיוני בקשיי החיים וההתמודדות. גם קצת על תרופות ועל טיפולים ופסיכולוגיה. בקיצור, אני מפנה לאתר ממ"נ יש פורום על זכויות סל שיקום.

שלום רב, סיימתי עם ועדות בט"ל ואני אמורה לקבל תשובה. בעייתי הינה נפשית -דכאון עמיד ומאניה דיפרסיה ופיזית-פיברומיאלגיה. הופנתי לעו"ס ולא הבנתי למה? אולי זה תהליך שגרתי. היא נוכחה שאיני מרגישה בטוב בכדי לעבוד ואמרה שכשארגיש מוכנה שאהיה בקשר איתה.אמרתי לה שכשארגיש טוב אני לא אצטרך את הטובות של בט"ל כי תמיד עבדתי עם כל הקשיים ועכשיו הגעתי לשפל המדרגה,מעמדת ניהול הפכתי לפועלת בפלאפל. אמרתי שגם כשאתאושש ארויח יותר ממה שיתנו לי אצלם. היא לקחה את הדף עם המספר שלה בחזרה אך התחרטתי ואמרתי לה שאולי בעתיד וקיבלתי שנית. רציתי לדעת מאיזה אחוזי נכות מקבלים סל שיקום? עדיין לא קיבלתי תשובה סופית וכבר נתנו לי לדבר עם עו"ס,אז האם זה אומר שכבר יש לי את אחוזי המינימום? כמו כן מהו סל שיקום,כלומר מה ניתן ללמוד דרך בט"ל?בנוגע לעבודה האם מקום העבודה ששולחים אותי אליו מודע לבעיה? ודבר אחרון האם כשאעבוד בעזרת ה' ימשיכו לי את הקצבה שתקבע לי? תודה על הכל.

לגלית שלום, אינני יודע מה זה אומר הפגישה שלך עם העו"ס, אך מסתבר מאד שתקבלי את הקצבה. לגבי זכויות נוספות בב.ל. אשמח להפנות לאתר ממ"נ יש פורום מיוחד לכך ויודעים יותר טוב ממני בנוגע לעבודה, בהחלט תקבלי ליווי מה שנקרא השמה בעבודה ליווי פרטני ותמיכה נפשית לעבודה ולסיום אכן תוכלי לעבוד ועדיין לקבל את הקיצבה זה החוק החדש שיצא לפני שנה [אך כמובן כשהמשכורת תהיה גבוהה מאד כמו 5 אלף אז יהיה קיצוץ קטן בקיצבה]. רק הערה, את מתארת כמו רבים את התחושה הקשה 'אני הייתי מנהלת ועכשיו עובדת פלאפל'. ובגלל כך לא רצית לדבר עם העו"ס תצטרכי להתמודד עם תחושות אלו, אך בעיקר להכיר במצבך הנוכחי ולא להתכחש אליו, כי עכשיו עברת מה שעברת, ותכירי את מקומך האמיתי. זהו פתח דוקא לצאת משם. מחזיק לך אצבעות, ושמח שיש לך מוטיבציה ואת מתמודדת

אשרינו שיש כמוך שעושה עבודת קודש,כל פרט והסבר שווים כל כך הרבה לשלוות הנפש.ישר כח. כן,אשמח לקבל ממך הפניה לאתר ממ"נ. אני משיבה להודעה שלך: לגבי השמה,האם המעסיק אמור לדעת ממה אני סובלת? אני מאוד רוצה לעבוד,קצת התאוששתי נפשית ואני מצליחה לישון קצת בלילה שזה משהו שלא האמנתי שיקרה,מרוב תרופות התייאשתי ולאחרונה קיבלתי תרופה שתופעת הלוואי שלה הינה שינה.הללוי-ה. הבנתי שכן אוכל לעבוד ואפשר להשתכר עד 1740 ש"ח ואת השאר אקבל ממה שנקבע לי כקיצבה. שזה לא משהו שאפשר לחיות ממנו. אתה בטוח שאוכל להשתכר יותר מכך? רשמת שאם אשתכר כ-5000 שח אז ינכו לי.אם אני לא טועה אז הבנתי שיורידו לי את הקצבה כי יש לי מסוגלות. רציתי רק לדעת מה זה סל שיקום,האם יש אפשרות שאלמד מקצוע ע"ח הבט"ל? כמו כן הבנתי שבשלושת החודשים הראשונים לא מקבלים קצבה. אני מודעת לירידה ברמת החיים-ממנהלת לעובדת בפלאפל.אני קצת אפטית מהתרופות. אבל אני אדם שמאמין בה' ולא נופלת מהירידה. רק שיעלמו לי הכאבים ניסיתי כמעט הכל,מהדיכאון קצת התאוששתי אבל זה זמני לצערי כי יש לי נפילות לאחר הסתגלות לתרופות.ה' יעזור. נפגשתי עם העו"ס כי במקרה היא היתה אחה"צ בבט"ל ומהועדה הפנו אותי אליה לחסוך הגעה שנית.האם ידוע לך האם היא יכולה לתת את הטון בשכלול האחוזים?,כן סיפרתי לה על שנות עבודתי המרובות במקום אחד והיציבות(12 שנים)ועל הנפילות שהיו לי ובכל זאת עבדתי אך לא החזקתי מעמד,לא התייאשתי ולא ביקשתי סיוע מבט"ל ואפילו אמרתי לה שהיא יכולה לראות ממתי החלו הבעיות בתעסוקה ובמקביל יש חוות דעת של פסיכיאטרים במשך השנים. פשוט היום אין לי ברירה ואני עושה זאת כדי שהממסד יכיר בי ושיהיה רישום במידה ולא יהיה מישהו שיטפל בי.לכן אני מטפלת בציבורי גם כי אין לי תקציב לפרטי כמו פעם וגם זה ביה"ח שיכול לאשפז ולכן הייתי מוכנה להגיע עד לשם ולא לקבל טיפול בבריאות הנפש בעיר שלי.היא שאלה למה אני לא מתאשפזת אז אמרתי לה שבדקתי וזה לחולים שרוצים להתאבד.היא שאלה אם אני רוצה ואמרתי לה שלא ושאני רוצה להבריא. היום מצאתי תעסוקה כמתרימה טלפונית,כמה שעות לפי יכולתי וללא תאום הגעה. זה זמני כמובן אך ללא הצהרה לבט"ל כי זה משהו כמו התנדבותי אבל יש שכר מועט.בהחלט לא נותנת לעצמי להשאר בבית, רק שמעתי שיש מקרים של מעקבים ואני לא הייתי רוצה שיוודע.מה גם שחיצונית אי אפשר לנחש שאני במצב קשה. הכאבים בגוף הם משהו שלא עובר לי,זה סבל נוראי ואני מאוד מבולבלת,לא קולטת,לא את הבנת הנקרא ולא את הנשמע.המוח שלי לא מעבד נתונים ואני שוכחת בשניות.אין לי דמנציה אבל זה מאוד קרוב.אבל ידוע לי שזה מהפיברומיאלגיה והפסיכיאטר אמר שהוא לא יכול לעזור לי בכך,הוא לא מאמין בפיברו. לכן זאת הבעיה העיקרית כי לפי ידיעתי לא יוצאים מזה. פשוט הייתי סופר פקחית,מאלתרת,זוכרת בצורה פנומנלית,חדה ושנונה,סרקסטית ומצחיקה ומאוד מאוד אסרטיבית ודומיננטית. היום אני יכולה להבין מה משמעות המילה מפגר או סתום...נשמע מצחיק אבל אני רצינית. לסיום אשמח אם תגיב לשאלותי לפי ידיעתך. תודה תודה תודה!!! וסליחה שחפרתי כל כך.

בן 29, גר עם אימי הגרושה בבאר שבע. רוצהלעזוב את הבית, ולא מעוניין לפרט למה. אין סיוע ולא מוכן לקבל אחד כזה ממשפחתי. בגדול, עלינו אני ואמא על פרשת דרכים, והחלטתי לעזוב. אני עובד אבל כל המשכורת שלי מסתכמת בשלושת אלפים שקלים בקושי. מקבל עוד 1300 שקלים מביטוח לאומי, עבור נכות כללית של 40% בסך הכל. איך להשיג דיור במחיר מופחת? איך למצוא לעצמי עצמאות? האם לאדם רווק, שאין לוט השכלה, ואין לו אמצעים בלתי נגמרים, יש זכויות ואפשרויות? תודה

אשמח להפנות לאתר ממ"נ יש פורום על זכויות סל שיקום וביטוח לאומי מילה שלי: תן צל"ש לעצמך איך שאתה עוזר לעצמך ומתפקד וכו'. בהצלחה

שלום רב, כמה שאלות.. לא בטוחה שזה המקום הנכון, אבל אני לא יודעת לאן לפנות... אני מוכרת כנכה מטעם ביטוח לאומי (נפשית..) ומקבלת קצבה על סך 2350 שח לחודש, שלפי מה שהבנתי זו 100% קצבה. יש לי חברה, גם היא מוכרת כנכה, אם כי נכות פיזית, אשר מקבלת קצבה (לא כולל ניידות) 2470 שח. רציתי לדעת לפשר ההבדל... שאלה נוספת- אני מתחילה לימודים אקדמאיים במימון ביטוח לאומי, אמרו לי שמי שלומד במערכת של מעל 50% מהמערכת, מקבל תוספת של אלף ומשהו שקלים. האם זה נכון? האם זה נכון רק לגבי אנשים שמשלמים שכר דירה? תודה רבה. דפני

שלום, אני פחות מתמצא בזכויות ונהלי סל שיקום, אשמח לציין על האתר ממ"נ שיש בו פורום יעוץ זכויות סל שיקום וב.ל.

הפסיכיאטר נותן לי כדורים וכלום לא עוזר לי והלכתי לעוד 1 גם מה שנתן לי לא עוזר הפסיכיאטר שלי לפניי כמה חודשיים אמר לי שאני צריך אישפוז יום איפה שאני מטופל אצלו ואני לא רוצה ללכת אבל בגלל שאני דיסקרטי ולא רוצה שחולים יראו אותי הפסיכיאטר אמר לי שאישפוז יום יראו אותי יום יום ויוכלו לעזור לי איזה כדורים לקחת ויכירו אותי יותר מה עליי לעשות? והעם יש אישפוז יום במקום פרטי? אני מטופל באיכילוב תודה רבה :(

תראה, זה קשה מאד להיחשף, ובכלל להיות בטיפול ציבורי. אך, לפעמים אין ברירה! זו האפשרות היחידה, וכפי שאמר לך הרופא זה יעזור לך מאד, ותטופל באופן שוטף. אני לא התמודדתי עם מה שאתה מתאר [אני לא הפריע לי בכלל שיראו אותי] ואין לי את הזכות לומר לך. אך יחד עם זה אני מקווה שתקבל כוחות

האם.יתכן.שאקבל.סל.שיקום.ללא.ליווי.עוסית?

לא הבנתי את השאלה.אך אענה: א. אם תפנה לבד ללא עוסי"ת גם תוכל לקבל ב. לבקש סל שיקום ללא ליווי עוסי"ת, תלוי באיזה ענין, כלומר, הם רוצים לדעת עליך ולראות שאתה בהחלט משתקם ורוצה להשתקם. אך באופן כללי כגון שיהיה ליווי של הפסיכיאטר או שספציפית אינך רוצה לשוחח עם עו"ס אני חושב בהחלט שאין בעיה.

שלום רב, אני בת 35 ואחות לבחור בן 23, בן זקונים להוריו. בהיותו בן 17 אושפז הבחור לתקופה של ארבעה חודשים במחלקה פסיכיאטרית עקב התקפי חרדה חוזרים ונשנים. לאחר האשפוז הוא חזר לבית ההורים והמשיך עם הטיפול התרופתי. הוא עשה שירות לאומי ואף סיים תואר ראשון בתחום מכובד. עד כה הכל טוב. מדובר בבחור חכם מאוד ובעל פוטנציאל גבוה. הבעיה... מבחינה חברתית הבחור מבודד לגמרי. הוא חיי עם זוג הורים מזדקנים המתייחסים אליו כמו אל ילד בן 5, מבשלים לו, מכינים לו, מכבסים לו וכו'. הוא אינו יודע לדאוג לצרכיו כי מעולם לא נדרש ממנו לעשות זאת. בתקופה האחרונה, מאז סיום לימודי התואר הראשון, הבחור שרוי בדכאון, אינו יוצא מחדרו ואינו מתקשר עם הוריו. הוא אינו מוכן לצאת מהבית על מנת להפגש עם רופא פסיכיאטר או עובדת סוציאלית. מה ניתן לעשות במצב כזה? האם ניתן לבקש ביקור בית? לדעתי הדרך היחידה להציל אותו היא להוציא אותו מהבית לדיור מוגן, אך הרופא הפסיכיאטר טוען שהבחור לא יעבור וועדת סל שיקום. האם מותר לרופא להגיד דבר כזה? אם הבחור ימשיך לשבת בבית המצב רק ילך ויתדרדר. לדעתי חייבים להוציא אותו לקהילה כלומר לדיור מוגן על מנת שיוכל להתחיל בחיים עצמאיים ללא תלות בהוריו. ההורים מפוחדים ואינם מאמינים בפתרון מסוג זה. הם מעדיפים לתת לו להרקב בחדרו בטענה שזה מצב זמני... האם קיימות מסגרות פרטיות לדיור מוגן? אני דואגת מאוד למצבו הנפשי.

שלום רב, ראשית כואב הלב על מצבו. ההתרשמות שלי היא דוקא לכיוון החיובי, מכיון שהרי יצא מהמשבר בפעם הראשונה ואפילו סיים תואר. מה שקורה לו עכשיו הוא פשוט מאד. כי עכשיו הוא 'הלך לאיבוד' כלומר סיים את מה שהיה לו לעשות [וזה נתן לו גם את הדחיפה להתאמץ ולהתמודד] ומשאין לפניו עכשיו תוכנית מסודרת יחד עם הנטיה להתייאש [שהרי בעצם כל יום הוא מתמודד] הוא הלך לאיבוד. ואז כבר דכאון, וכל ההמשך. מאידך, לבוא ולהוציא אותו בקפיצה לדיור מוגן, זה אכן קפיצה, כי ברגע זה ממש הוא שוב במשבר. ובכלל, עם כל זה שאנחנו מהצד מבינים וכו' ויודעים שזה יעזור לו, אבל זה חייב לבוא ממנו. אני שמח שאת כאחות דואגת ומתאמצת בשבילו, ואכן בשלב כזה כשהפסיכיאטר מרחוק [והוא לא הולך אליו] דוקא עזרה והתערבות שלך תעזור לו. אסכם: א. המקרה שלו נראה כמקרה חיובי עם פוטנציאל גמור לצאת מזה, אך ככל משבר, התהליך איטי ומבלבל, ב. כרגע, הוא 'הלך לאיבוד' ובמהירות מגיעים לדכאון.. צריך למצוא דרך שתרומם אותו, ותחזיר לו חיוניות שוב, כשזה יתחיל לזוז.. והוא ירגיש בטחון עצמי יותר טוב, להמליץ בפירוש על מעבר לדיור מוגן ואולי אם צריך אז דיור מוגן מתוגבר יותר משהו בין דיו"מ להוסטל. ג. צריך לא לוותר לפסיכיאטר, על אף שהוא לא בא אליו, תלכו אתם, ותקדישו זמן וכח למחשבה ודרך להתקדם ובתקוה שיהיה טוב, ולדעת שזה חלק מהתהליך המשברונים האלה, אך יחד עם זה כמובן אם לא נדע איך להוציא אותו מזה והרי לגביו כרגע זו הרגשת נפילה ויגון לכל דבר, שוב נאבד באמת את הפוטנצייאל, אך אני מקווה מאד לטוב חג שמח

שלום רב! רווק בן 23, לפני כשנה אחותי חוותה התקף פסיכוטי(פסיכוזה) אושפזה ועברה תהליך שיקום והחלמה במשך כמה חודשים והיום נמצאת במצב מאוזן. הארוע המצער והטראומטי הזה השפיע עליי בצורה קיצונית ונאלצתי להתמודד איתו לבד מהסיבה שהתקשורת ביני לבין הוריי לקויה(בלשון המעטה) ולא הרגשתי בנוח לשתף חבר או גורם זר ובעקבות כך הדחקתי או לפחות ניסיתי להדחיק עד כמה שאפשר את כל מה שעבר עלי בתקופה הנוראית הזאת. וכך גם נכנסתי לדיכאון שלעיתים היה מלווה גם בהתקפי חרדה התפטרתי מהעבודה, ניתקתי קשר עם המון חברים, הסתגרתי בבית (גר עם ההורים) והפכתי להיות בנאדם סגור ומופנם בשונה לגמרי ממה שאני או לפחות ממה שהיתי. לקחתי ציפרלקס במינון נמוך יחסית של 5 עד 10 מ"ג במשך חודש מה שעזר להתקפי החרדה להיעלם. לאחרונה מצבי השתפר והחל להתייצב והיתי מעונין להתחיל בטיפול רק שאין לי מושג מה יתאים לי?אני נמצא בתקופה מאוד מבולבלת בחיים שלי ואני חייב ורוצה לעשות שינוי משמעותי רק צריך הכוונה ...

ירון שלום, ראשית אני חייב לציין בפניך, שכשם שאחותך החלימה [יחסית] וגם אתה כותב שהנך עוזר לעצמך [הציפרלקס עזר לך] ובמיוחד שרוצה לעזור לעצמך, אז הכלל אומר: אתם תחלימו! תדע שאתה במצב טוב, ואל תחשוב כלל מחשבות מייאשות. אני פשוט כותב לך את ההתרשמות שלי ושחשוב שתשים לב אליה. לגופו של דבר, אכן חשוב שתהיה לך אוזן קשבת, ותמיכה. [יחד עם זאת אני רוצה להדגישך, שאל תפתח 'תלות' רגשית, שאתה חלש וצריך המון תמיכה.. לא כך! אלא מכיון שבאמת חוית דבר קשה יחד עם הדינמיקה המשפחתית, אז לפעמים צריך אוזן קשבת, אכן כך.] ולכן לגופו של דבר, תפנה בקופ"ח שלך לקבל ליווי של פסיכולוג [זה לא מחיר יקר] שתפגשו אחת לשבוע או שבועיים. אני תמיד ממליץ על לפנות לעו"ס ברווחה באיזור מגוריך. אינני יודע אם זה נוח לך, אבל במידה ותתקבל בקשיים או תרגיש מצוקה תדע שזה כתובת. ואגב, גם במוקד ער"ן תוכל לקבל אוזן קשבת, אם כי נקודתית כלומר בשעת מצוקה, אך לא כדבר לאורך זמן. אני מקווה שתפנים את הדברים שכתבתי בהתחלה, ומקווה שיהיה לכם רק טוב

ירון שלום, לעיתים במצבי קושי כדאי כן להעזר בליווי ותמיכה של איש מקצוע. לצערי לא תמיד העו"ס ברווחה יכולים להתפנות לעזרה ולליווי היותר צמוד לו אתה זקוק בשלב זה. הטיפול הפסיכולוגי אותו הציע בן יעקב הוא נכון וטוב ,אולם כדאי גם להעזר במישהו ,אשר התחום שלו הוא בנושא של שיקום הכולל גם בדיקת המשך הדרך מבחינה תעסוקתית דיור חברה והקשרים המשפחתיים אתה מוזמן לפנות אלי ואנסה להמליץ לך על פי הצורך [email protected] ב ה צ ל ח ה

אני עושה את רוב הדברים בבית ואז..שאני ליפעמים לא עושה כלום אמא שלי חוזרת מהעבודה וצורחת רק עלי (יש לי אח גדול שכל היום במחשב) ואני גם שומרת על האחים שלי...וזה פשוט מעצבן מה שאני לא עושה זה לא טוב... ושאני יוצאת עם חברין הם מגבילים אותי אני צריכה לחזור ב 12 כי אני צריכה ישמור על האחים שלי ביום למחרת ודייייי כמה שאני לא אומרת להם הוא לא מקשיבים לי מה שאני לא עושה לאח שלי יש טרקטורון והוא כל היום עליו אני כל החופש הגדול חסכי כסף למחשב נייד וכל פעם שאני אומרת לאמא שאני רוצה רוצה שתבואי איתי ליקנות מחשב זה לאאא.... אחר כך אין ליט כוח היום היום אני העיפה וליפעמים מרוב עצבים אני חייבת שוקולד אז..אני לאקחת 50 שקל וקונה לי שוקולד אבל ליפעמים זה לא עוזה כי אני בסך הכל ילדה רוצה חופש שרוצה קצט יחס היום אמא שלי חזרה הביתה והיא קנתה לאחי הקטן אופנועה מגניב כזה ולאחותי בובה ולאח שלי הקטן עוד משהוא אני רציתיח שהיא גם תגיד לי בואי גם לך קניתי משהוא אבל היא לא אמרה את זה וחוץ מי זה אני מרגישה לבד מאוד לכל החברים שלעי יש מחשבים נידים איפודים איפונים וכל החרא הזה וגם אני רוצה איזה משהוא שלי שאני יכולה להידגאות בואו כאילו לבואו לבצפר ולחהוצי את הפלפון שלי בלי להיתביש.. אח שלי כל הזמן אומר לי שראני מכוערת שיש לי גבות של שטיח וזה ממשד מעליב אותי אני פשוט לא יכולה עם זה כבר יש לי חברים אבל אני לא חושבת שהם רוצים להיות חברים שלי אני חושבת שהם סתם רוצים אותי למסחק אני לא ילדה שזורמתאני ילדה שלא רוצה הרבה דברים אני רוצה יחס בסח הכל יחס חוץ מי זה אני לא צריכה כלום אני לא ילדה יפה לפי דעתי אבל כל מי שרואה אותי אומר לי שאני יפה ואני שונאת שמשקרים לי.... אני היתי רוצה שאמא שלי תבואו לבית ותגיד לי קורל הבתי לך משהוא ואני היפתך ואני יגלה שזה מחשב נייד אוו מצלמה כי אני חולמת להיות בעתיד תלמת אני אוהבת את כל העינין הזה אבל אף פעם לא סיפרתי לאימי על כך כי היא היתה חושבת שזה עוד אחד מהשתויות שלי.. ונגיד לפני שנתיים היה לי טיול שנתי ואני לקחתי את המצלמה של הבית והיא נישברה לי ואני שילמתי על התיקון ועכשיו לא סומחים עלי הם סומחים עליי במה שנוח להם.. אוףף אני יודעת שאני חופרת אבל אין לי למי להגיד את כל הדברים האלה אין לי חברה טובה כאילו יש לי אבל אני יודעת שהיא לא חברה טובה מה זה אומר? שהיא תמכור אותי עם צריך.. כשה לי אני עכשיו לבד מול כל העולם ואין לי עם מי לדבר בבקשה תעזרי לי אין אומדת למות =[ =[

תצטרכי ללמוד שליטה וויסות בהתנהלות הרגשית שלך, שבהחלט לא קל כשהמצב גם ככה קשה. תפני לטיפול פסיכולוגי הנקרא קוגניטיבי התנהגותי. אני גם ממליץ על הספר "בוחרים להרגיש טוב" של ד"ר ברנס. שיהיה לך בהצלחה

איפה האחריות של ההורים שלך?

שלום מחפשת דיור מוגן סגור לגבר כבן 55 אשר נמצא כחולה איידס (לא נשא) וסובל מספיכוזה של איידס. כרגע מאושפז בבי"ח לחולי נפש אך צריך למצוא לו מקום מגורים. המשפחה לא מסוגלת לטפל בו וחייבים עזרה של מוסדות המדינה. מה עושים? מי יכול לעזור? מה ההגדרות שצריך לתת לו כדי לקבל סיוע מביטוח לאומי ומשרד הרווחה? עזרה בבקשה!!!

אני יכול להפנות אותך לעו"ד מומחית בנושאי מיצוי זכויות בביטוח לאומי.נא התקשרי אלי 052-3794576

היי ענת, מה שלומך? עבדנו ביחד בעבר אם את זוכרת... רציתי לשאול שאלה מקצועית, אני עו"ס ביחידה לטיפול בהתמכרויות באחת הערים במרכז ואחד ממטופלי סובל מתחלואה כפולה (סמים + מחלת נפש) ובהתייעצות עם הפסיכיאטר המחוזי יש צורך למנות לו אפוטרופוס מכיוון שהוא חסר ישע, בני משפחתו חולים גם הם והוא מסוכן מאוד לעמנו ולסביבתו. האם את מכירה/ ממליצה על קרנות מסויימות שנוכל לעבוד איתן? אשמח אפילו אם תחזרי אליי למייל האישי / לנייד, אני זקוקה לעזרה דחופה ביותר. תודה רבה וגמר חתימה טובה! לירון רביבו, עו"ס

שלום לירון . ענת כבר איננה מההנהלת הפורום .. בבקשה מ-בן יעקב להגיב . חג-שמח

אשמח לעוזר .יש לי קשר לעו"ד מומחה בעניין. נא התקשרי אלי 052-3794576

שלום אני פגועת נפש ועזבתי לפני כשנתיים את ההוסטל ששהיתי בו , הוסטל לנפגעי נפש מבחינה חוקית, האם אני יכולה להדריך בהוסטל?

בהחלט. תפני ל'צרכנים נותני שירות', יש רכזים בכל הארץ

דנה שלום, כפי שבן-יעקב כתב אין שום מניעה חוקית שמתמודד/נפגע נפש יעבוד כמדריך מן המניין בהוסטל. נהפוכו, משרד הבריאות מכיר בשנים האחרונות בחשיבות ובערך המוסף שאנשים עם נסיון אישי בהתמודדות עם סימפטומים פסיכיאטריים יכולים להביא לעבודה בתחום השיקום ומעודד העסקת נפגעי נפש בתפקידים כמו מדריכים בהוסטלים. תוכנית "צרכנים נותני שירות" הוקמה על מנת לקדם את הרעיון ואת השילוב של מתמודדים כעובדי שיקום מן המניין , בשכר מלא במערך השיקום בתפקידים שונים כמו : מדריכים בהוסטלים ובמסגרות שיקומיות אחרות, חונכים ועוד. במידה ואת מעונינת לבדוק את האפשרות להצטרף לתוכנית את מוזמנת לפנות אלי למייל : [email protected] שנה טובה וגמר חתימה טובה, בני כהן רכז הסברה תוכנית "צרכנים נותני שירות"

בני טופל כאלכוהוליסט ולא הצליח לסיים נסיונות שיקום שונים בקהילה טיפולית. כתוצאה מההתנהגות הוא כיום דר רחוק ומורחק מהבית. עם זאת קראנו חומר שמעלה חשד שהבעיה שלו איננה אלכוהול אלא הפרעת אישיות אנטי סוציאלית שתסמיניה תואמים את מה שראינו אצלו. איזה טיפול מומלץ? מיהם המומחים שיודעים לטפל בבעיה זו ומה סיכויי ההצלחה? האם יש תקווה להחזיר אותו לחיים תקינים? אודה על כל מידע מהימן או מנסיון אישי.

אין לי מידע בנושא. רק חשוב לזכור שעל אף האבחנה השונה הרי שאי אפשר להתעלם שמרכיב חשוב בחייו הוא האלכוהול, וצריך לבחון את המשמעות של זה לגבי ההמשך, כולל זה כשיצטרך להפסיק מהתמכרותו זו, וזה לא משנה מה האבחנה. בתקוה להצלחה

שלום רב. אני גבר בן 23.יש לי שני אחים גדולים נשואים החיים מחוץ לבית . אני חיי לבד בבית עם אימי שגרושה. לאחרונה, הכרתי את חברתי מזה שלושה חודשים. מאז שאני עם חברה ונמצא קצת יותר מחוץ לבית אימי מתחילה לנהוג באובססיה כלפיי . היא נוהגת בצורה קיצונית בכך שהיא מתקשרת לחבריי ובוכה להם, מתקשרת לחברתי ואף להוריה,מקללת ,מציגה בפניהם את מצבה הנפשי העגום,מספרת על ילדיה שקרים שאנחנו אלימים ומנסה להפריד אותנו מחברותינו. מצבה הנפשי של אימנו ידוע לנו כבעייתי . היא אינה מוכנה לטפל בעצמה בשום אופן ואף מסתייגת לדבר בכך שהיא תוקפת בצורה נורא קיצונית המלווה בצרחות וקללות.אני מרגיש שאימי פיתחה שנאה כלפי כל הסובבים אותה ובפרט כלפי הילדים שלה. היא מאיימת שתהרוג את עצמה,בוכה כל שעות היום ,צורחת ,מאיימת..אך אלו כבר תגובות נישנות שלה. היא רבה בעבר עם כל חברות ילדיה. עם חברתי הקודמת היה אותו סיפור וכן עם נשותיהן של אחיי הגדולים . אני נותרתי הילד האחרון בבית ואני מאוד רוצה לעשות צעד ולעזוב את הבית. אני מרגיש שאולי זה מה שעליי לעשות. אך אני לא בטוח . אני מרגיש שאני מאוד צריך מישהו שיכווין אותי וייתן לי דרך. מה עליי לעשות . לדבוק בחברתי? שמאוד תומכת אך אני מרגיש שיש בה סוג של הלם בשל המצב. אני פוחד שהמצב הזה ישפיע על חיי החברה שלי ויפגע בי. האם עליי לעזוב את הבית גם אם זה כרוך בהשלכות קיצוניות ? .חשוב לי לציין שאנחנו עושים הכל למענה,את כל צרכי הבית אנחנו ממלאים מכיוון שאבא אינו חיי בבית. אשמח ואודה לעזרתכם ותשובתכם

היי, תנסה לפנות למיל"ם. עדי

רצוי שתפנה לעו"ס ברווחה, שתוכל לעזור לך להתמודד עם המורכבות, וכן לדאוג גם ביחס למצבה של האמא.

אתה יכול גם לפנות לעמותת מית"ל שעוזרת למשפחות של אנשים המתמודדים עם הפרעה נפשית. מטרת העמותה היא התמקדות במשפחה של החולה ולא בחולה עצמו, לכן אני מאמינה שהם יכולים לעזור לך... בהצלחה!

האם יש זכויות כלשהן לבן זוג של חולה במאניה דיפרסיה\? ואם כן היכן? אשמח אםם תוכלו לעזור

באתר המצויין יש פורום לזכויות בטוח לאומי ועוד אני מפנה לשם בשמחה

ניתן לפנות לרו"ח מומחה בנעיין מיצוי זוכיות במס לאנשים בני משפחה של חולים,וכן לעו"ד מומחית למיצוי זכויות בביטוח לאומי.נא להתקשר אלי 052-3794576

האם זה משהו אישי או גלובלי?

האם הפעילויות החברתיות הופסקו ואיפה אפשר לקבל מידע עליהם?

שלום יש לי נכות מלאה 100 אחוז נפשית. ורציתי לדעת האם מגיע לי דרך הסל שיקום השלמת בגרויות..ברצוני לעשות 5 יחידות גאוגרפיה ו5 יחידות מתמטיקה. האם אני זכאי לזה? האם זה אפשרי לעשות 5 יחידות דרך סל שיקום? אני חייב שתהיה לי בגרות טובה.

כרגע עוד אינני יודע תשובה ברורה. אבל אציין שיש באתר ממ"נ פורום זכויות ב.ל. וסל שיקום ותוכל להעזר בהם בהצלחה

שלום אחות של חברה שלי מאושפזת מזה כשבועיים בבי"ח פסיכיאטרי במחלקה סגורה,באשפוז כפוי (סמים וקצת אלימות),סובלת מהזיות,הוריה לקחו אותה לאשפוז בניגוד לרצונה. היא מאד סובלת שם ומעונינת לצאת משם וללכת למכון לגמילה מסמים האם ניתן להוציא אותה מהאשפוז הכפוי? באמצעות עו"ד? או גורם אחר כלשהוא?

"להוציא" אני לא יודע, אבל בהחלט אפשר לערער ולבקש זאת. לכל מאושפז יש זכות לעו"ד מטעם המדינה, נא לברר זאת אצל העו"ס בבה"ח.

מגוון משרות פנויות לתעסוקה נתמכת באזור חולון בתים ובאזור השפלה. מיועד לבעלי אישור תעסוקה נתמכת (סל שיקום). ניתן ליצור קשר: בפייסבוק: תעסוקה נתמכת בקהילה. סלולרי: 050-6202395

ברצוני לשמוע יותר מידע על משרות פנויות לבעלי נכות נפשית של 40% שנמצאים בתוך סל השיקום בחיפה וכמה השכר?

השכר משתנה בהתאם לתפקיד. אשמח לתת לך יותר פרטים, צור קשר, 050-6202395

לחברי הפורום שלום אני מתמודד עם OCD וחרדה חברתית.מה הבדל בין מחלת נפש לבין הפרעות נפש לפי החוק? תודה

לרן שלום, אינני יודע לענין מה שאלתך, אבל כלפי קיצבת ב.ל. העיקר מה שקובע זה התפקוד. ותשתדל לספר את האמת כמה קשה לך ועל חוסר תפקודך, פחות להתעסק עם האבחון ושבעצם 'אתה לא חולה'.. זה לא התפקיד שלך בועדה..

לאחרונה אני נמורא מבולבל . אין לי שקט נפשי וסובל ממחשבות טורדניות . בילבול גורם לחוסר סדר בחיים . אני נורא סובל . לא יכול ללמוד או לקרוא מאמרים וכ"ד .

כדאי שתבדוק טוב עם עצמך האם אתה מקפיד על התרופות במינון כמו שצריך ובזמן קבוע. יחד עם זאת ניתן להעלות מינון באופן זמני כדי להיות יותר רגוע. חשוב להקפיד על מנוחה ולישון טוב בלילה. בבית חולים מקפידים מאד על שנת הלילה, כי רק כך ניתן להתחיל את היום ברגל ימין. בכלל שינה היא מרכיב משמעותי ברוגע ואיזון נפשי. לכן, דוקא מנוחה ופחות עשיה כרגע תוכל לעזור לך, ותראה את זה באופן חיובי, יחד עם הסכמה עצמית לא להיות נוקשה עם עצמך, ולתת לגוף/נפש להרגע. אני אישית מכיר את הזמנים הקשים האלו שאין ריכוז וכו' ויותר מכך אז השעמום אוכל אותך מאד. ליבי עמך. האם אתה מסכים עם מה שכתבתי?

תודה על תשובתך. אכן כן מקפיד על נטילת התרופות בזמן והכל טוב . חש חולשה ושאין לי כוח וחשק לעבוד . גם המשבר של החגים של להיות לבד וכ"ו עושה את שלו. מאוד מוטרד ומודאג מהלא נודע . מתמודד בתחושות קשות .

שלום לכם, ברצוני לשאול לגבי תרופת לפונקס עבור קרוב משפחה. הוא היה מטופל בתרופה זו במשך כ-6 שנים והפסיק (בייעוץ פסיכיאטר) את נטילת התרופה. כבר כ-3 חודשים שהוא ללא התרופה, כמעט... הוא לוקח כרבע מהכדור שאמור, רק מכיוון שאינו מצליח להירדם בלילה כלל לא הכדור. מלבד זאת, אין לו כל תופעות לוואי נוספות. האם ידוע לכם משהו על תופעה זו? מה ניתן לעשות על מנת להסדיר את שעות השינה ללא נטילת התרופה?

יש היום כדורי שינה מעולים. [ולא צריך את הנומבון ההוא..] אני לא יודע שמות, אבל כדאי לברר. אני יודע שבבתי חולים משתמשים בהם באורח קבע והם משפיעים מעולה. תברר.

האם תופעה זו היא מוכרת? אפשר להתגבר עליה ללא כדורי שינה? (הוא ניסה לקחת וגם זה לא עוזר).

אבל אני באמת רוצה להבין, מה ההבדל בין פגועי נפש לבין אנשים עם פיגור שכלי? אני ראיתי בבית חולים פסיכיאטרי את אלה לצד אלה ולא ידעתי להבחין בינהם.כאילו הם מוזרים לי באותה צורה ונראה לי אותו דבר. אני לא רוצה ללעוג לאף אחד חלילה פשוט רוצה להבין.

תתפלא לשמוע שדוקא יש קשר בין הדברים, בכל הרובדים הן הקוגניטיבי הן הנפשי-רגשי. אציין לך מאמר שכתב ד"ר אודי בונשטיין שנקרא תאו"ם אצל חולי סכיזופרניה [הוא מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית באתר] ומדבר על זה.

בביקורי היום בפורום סמוך [סכיזופרניה] קראתי מה שכותב שם אחד והדברים מאד מרגשים.. כך כתוב: ..אני לא מזמן קראתי כתבה על חולי סכיזופרניה שעובדים כשופטים לא פחות ולא יותר בארה"ב,הכוונה היא שכאשר יש טיפול ולא פחות חשוב שיש מוטיבציה מצד המטופל להתקדם בחיים אז הכול אפשרי, באמת שאין גבול לדמיון. אבי. ...כן עשיתי תואר מלא, אני לוקח 4 מ"ג רספרידל ו700 דפלפט למדתי שנתיים לימודי תעודה ושנתיים לימודים אקדמיים מלאים. זה לא פשוט בכלל אבל אפשר להצליח עם תמיכה מהסובבים אז בהצלחה סוף ציטוט.

באמת מחלימים לחלוטין?

אתה מתכוון לכל מחלות הנפש או למחלה ספציפית. לאחיינית שלי יש מאניה דיפרסיה עם התקפים פסיכוטים אחת ל-5 שנים בממוצע ומטופל קבוע בתרופות שבכלל לא מונעות את ההתקפים. לחברה שלי יש סכיזופרניה שחזרה במשך החיים שלה רק פעמיים.בגיל 18 ובגיל 48,זה הפרשים של 30 שנה והיא כבר חשבה שזה לא יקרה לה יותר והנה שוב אושפזה.בין התקף ראשון לשני היא לא לקחה שום טיפול. אז אולי זה משהו שלא מחלימים ממנו?

ראשית נא לא לשכוח אני בעצמי מתמודד.. אני לא פסיכיאטר שבא למכור סחורה.. בכל אופן, אני מאמין ובטוח לגמרי כן! יש לכולם תקוה! נכון, הרבה פעמים לא מקבלים עזרה נכונה והכוונה ראויה, ואז נופלים בין הכסאות ["אני בשיקום או בעצם לא??"] אני מכיר את זה. משום מה את כותבת על חברתך שהיה לה הפסקה גדולה בין התקפים והנה שוב אושפזה. אלא שציינת כאן שהיא לא לקחה תרופות! אז אני אומר אדרבה מכאן נוכל ללמוד עד כמה יש להקפיד לקחת תרופות, אפילו שהיה מרחק כל כך גדול עד להתקף, אבל הוא הגיע! כיון שלא לקחה תרופות. מאידך, חבר שלי סיפר לי דוקא להיפך. הוא בגיל 25 היה בפסיכוזה קשה מאד אבל אחרי טיפול תרופתי יצא מזה, הוא מקפיד מאז על התרופות מאד, וכבר 25 שנה ללא התקף וללא אשפוזים! אמת, זה לא שחייו היו קלים תמיד, הוא עדיין מתקשה עם דכאונות וכדו' אבל כמובן זה לא התקפים או אשפוז. אני מאחל לכולנו החלמה והצלחה ובעיקר מזל כמו שאת כותבת שלא כל פעם מחלימים בקלות, ואכן צריך לדעת גם אם זה לוקח הרבה זמן [והרבה כוחות] אל יאוש, מובטחת ההחלמה. זו הסיבה שציינתי את המאמרים הנ"ל. ביי

שלום וברכה, אני מעוניין ללמוד יותר על סוגית תנאי העסקה במפעלים מוגנים, אשמח אם תפנו אלי למייל או לנייד 050-5294015 חיים חדשות 2 תודה רבה

מה אתה רוצה לדעת ? אשמח לעזור לך בנושא! בפייסבוק "תעסוקה נתמכת בקהילה" או בסלולרי: 050-6202395

http://www.aguda.co.il/rehabilitation-factory.html

אני אם לבחור שעובד במפעל מוגן.לא רק שהמשכורת משפילה (4ש'לשעה),אלא גם התנאים משפילים.המסכנים עובדים באנגרים ללא מזגן! המנהל טוען שלא משתלם להם לתקן את המזגנים, כי זה עולה לו יותר מדי כסף! העובדים שם על סף עילפון!וכך הם רוצים לשקם אותם? והכל בחסות משרד הבריאות...... ואין מי שישמיע את קולם......המפעל הוא "השווים" בקרית ביאליק. האם ידוע לך על מסגרת אנושית יותר שתוכל לקלוט את בני? יש לציין שהוא השתקם יפה,והתוצרים שלו נאים.

היי, תלכו עם זה לטלויזיה. זה יעזור במשהו. עדי

שלום רב, לכל אדם המקבל אישור למפעל מוגן מסל שיקום יש את הזכות לבחור את המפעל בו יעבוד! בנוסף, אם הוא בעל יכולות עבודה, אתם יכולים לברר בסל שיקום את זכאותו לקבלת אישור עבודה בתעסוקה נתמכת.(עבודה בשוק החופשי בליווי צמוד של איש השמה). אשמח לעזור, בפייסבוק: תעסוקה נתמכת בקהיל. סלולרי:050-6202395

יצא לי לגור בהוסטלים ונתקלתי ביחס מזלזל של צוות ומדריכים הם תמיד יעשו אותך קטן בשביל להרגיש גדולים,ישלטו בך ביד רמה במיוחד עם טקסי התרופות המשפילים,אם תפגע להם חלילה באגו הם יכנסו בך ביד קשה,היתי בכמה הוסטלים מתוגברים ועכשיו חזרתי הביתה להשתקם מהשיקום ,עצתי להמנע ככול האפשר מלהיות במסגרות שיקומיות , כי אצלי חלה התדרדרות מתמדת במקומות האלו,יש ללכת למסגרות האלה רק מחוסר ברירה ולא לצפות לגדולות ונצורות

ל'נפגע' שלום, רוצה אני לומר כך, אכן, לא כל אחד צועד באותו מסלול כמו אחר. ולכן אמנם שהדרך המקובלת בשיקום היא הוסטל וכדו' [אגב יכולים גם דיור מוגן שזה ממש עצמאי ובכל זאת עם פלוסים]. אכן, אתה צודק (אין כוונתי על טענותיך באופן ספציפי. אינני מכיר את ההוסטל שלך) יתכן ולך וגם לאחרים זה לא יתאים, ואף ישפיל כמו שכתבת 'טקסי התרופות' וגם כמו שציינת זה לא משקם ומקדם. אכן, יתכן ויש מצבים כאלו. אמנם דוקא בכגון זה הרי שאם יש לך את הכוחות יותר בעצמך [ושוב כן מומלץ עדיין להעזר במה שניתן מבחוץ ועל ידי ה'סל שיקום'] אז זה בהחלט הנכון לך שלא לשהות בהוסטל וכדו'. לסיכום, טוב שכתבת זאת לגבי אנשים שמרגישים כמוך. על אף שבדרך כלל ההוסטלים עושים עבודת קודש טובה, וכאמור למי שזה מתאים. שיהיה לך בהצלחה

אני עובד במפעל מוגן מזה 5 שנים ואני מנהל אותו יותר טוב מהמדריכים ובחודשים האחרונים יש לי בעיות עם המשכורת והשכר שמגיע לי לא מגיע ומעלימים ממני כסף חשבתי לפנות אליכם להתיעצות אם אני יכול לתבועה הלנת שכר או שבגלל שזה מפעל מוגן אין לי זכות כמו כול הזכויות שאין לי מו שלפני שבוע עברתי ניתוח ונעדרתי שבועיים מהעבודה ועכשיו חודש הבא אני לא יקבל הרבה שעות...בתודה מנשה

במידה ועשו לך עוול, ויש לך הוכחות על כך. ואין זה סתם כעס כללי עליהם על מה שקורה איתך.. בהחלט תברר מה ניתן לעשות ואם כדבריך לפנות לתביעה יחד עם זאת כדאי שתשתף בזה את המדריך או האחראי עליך בהצלחה

האם קיבלתם/מקבלים סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון? אם כן, איך ניתן לעשות זאת? האם הצוות של ההוסטל שולח בקשה או שעליי ללכת למקום כל שהוא כדי להוציא בקשה? תודה

ההוסטל יסדר לך את זה [יבקש ממך לחתום לו].

בימים אלו אני נמצא ללא טיפול נפשי או תמיכה נפשית. בכוונתי להמשיך תהליך טיפולי במסגרת המרפאות הציבוריות. עד לפני חצי שנה ובמשך כ4 שנים הייתי בטיפול פסיכולוגי. האם יש לי את הזכות/אפשרות לקבל מן המטפל הקודם סיכום ממצא של הטיפול.(4 שנים זה די הרבה זמן) אני חושב שסיכום כזה נחוץ עבור בעל המקצוע הבא שאמצא, האם זה נכון? אני חושב שזה גם דרך עבורי לזכור את ההישגים והליקווים בטיפול, האם זו סיבה ראוייה לבקש סיכום טיפול? ולבסוף, מה אמור להיכלל בסיכום. הערה: המטפל הוא פסיכולוג ולא פסיכיאטר. האם גם פסיכולוגים אמורים לתת סיכום טיפול? אשמח אם תענו על השאלות הנ"ל או תפנו אותי למי שיכול לענות לי עלייהן בהרחבה. תודה רבה!00554

ראשית כל למה שלא תפנה ותבקש ממנו. תסביר לי שאתה רוצה 'סיכום' למקרה שתמשיך טיפול במקום אחר [כפי שאתה רוצה לעשות] וגם שזה חשוב לך לעצמך, עברנו תקופה ביחד דיברנו החכמנו וכו' אני מאד רוצה מסמך סיכום שיהיה לי דברים מול העיניים. יחד עם זה תבין שהוא לא יכתוב לך פה מגילה, גם במרפאה ואפילו בית חולים אפילו שאתה מחליף מטפל ושם מקובל להעביר מכתב אבל גם שם זה בהחלט סיכום עיקרי הדברים, תוכל לבקש ממנו אישית שלא יקמץ במילים, אבל אל תצפה למגילה. תוכל גם להבהיר לו מה אתה רוצה 'לראות מול העיניים'. כמו: מה האבחנה שלו עליך, ונימוק קצר מדוע, באיזו שיטה טיפל בך, ובאיזו ממליץ (יש קוגניטיבי יש דינמי ועוד), איזה דברים 'חזקים' יש לך, ואיזה דברים חלשים שכדאי לעבוד עליהם, ושיציין אותם בבירור. איזה דבר הרגיש שעזר לך במיוחד. ולסיכום מה הוא אומר באופן כללי וסיכומי. בהצלחה

שלום רב, התפרצות מחלת נפש במשפחה מהווה אירוע טראומטי ומשברי. משפחות שאחד מחבריהן סובל ממחלת נפש, עוברות שלבים שונים בהתמודדותן עם המחלה, אשר מעוררת תגובות רגשיות בעוצמה רבה. היומיום והעתיד מלווה בתחושה של חוסר ודאות, ישנה פגיעה קשה בדימוי העצמי והמשפחתי וקיים קושי להמשיך ולהתפתח כאדם וכפרט בתוך המשפחה. כל אלה יוצרים מציאות מורכבת ששזורים בה הלם, בושה ואשמה. מנסיוני, העבודה הדרמתית יכולה לסייע בעיבוד התחושות, בהבנת המחלה ובבחינה מחודשת ואופטימית יותר של המצב ושל היחסים בתוך המשפחה. המחלה היא חלק מהחיים. החיים אינם חלק מהמחלה. תמיד יש תקווה. אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר. אשמח לענות על כל שאלה, ולהיפגש במידת הצורך. רק טוב, שלומית [email protected]

שלחתי לך מייל,תודה

שלום אני בן 28 אני האיתי מאושפז ב2003 במחלקה פסיכיאטרית ברמבם ואני לא מצליח להתמודד לבד עם הנפש אני מתפקד אני משתמש בחיטולים בגלל מצבי הנפשי אני טשוש ואין לי כוח אני בחור דתי ואין אני לא יכול זה הולך ובא המצב שלי אני רוצה עזרה אין לי למי לפנות אין לי רופא משפחה אני נכה בביטוח לאומי אני מבקש להיות מטופל במחלקה פסיכיאטרית ברמבם תעזרו לי

קודם כל,תסדיר את הרישום שלך לאיזושהיא קופת חולים כדי שיהיה לך רופא משפחה,זה לא עולה הרבה כסף.שנית,אם אתה נכה אתה צריך להיות בקשר עם תחנה לבריאות הנפש הקרובה אליך,אם אין לך תפנה אתה אליהם.שלישית תבקש אישפוז אם אתה מרגיש לא טוב,או אישפוז יום כדי שתשמור על החופשיות שלך,עם איזה בעיה אתה מתמודד כעת? מה האבחון שלך?אני אשמח להמשיך לשמוע לך

האם מגיע לי סיוע בשכר דירה במידה ואני הולך להוסטל או לדיור מוגן? תודה

בין כך תשלום השכ"ד ברובו הוא מן ההוסטל [אתה רק משלם משהו קטן כמו 150 שקל] אז מה כאן השאלה? ובהחלט, הם יקבלו את הסכום של סיוע בשכ"ד מהסל שיקום, והם כבר מסדרים את זה. בהצלחה

שלום גיא, כל עוד יש לך חוזה שכירות עם ההוסטל / הדיור המוגן או כל משכיר אחר, אתה זכאי לקבל סיוע. אגב, במקרים רבים (אם לא בכולם) אתה זקוק לזכאות על מנת לממן את מגוריך בהוסטל. בהצלחה!

מאיפה אני משיג את הזכאות לסיוע?

אני ממתין בעוד כמה ימים אתאשפז במרפאה לאישפוז יום,עכשיו השאלה שלי היא כזאת,אם קורה לי משהו באישפוז יום,יכולים לאשפז אותי בבית חולים מלא? אישפוז מלא? הכוונה להחמרה במצבי,אודה לתשובה מהירה

לא הבנתי כל כך, האם מדובר בתוך מסגרת ביה"ח? כמו"כ האם אתה חושש להכנס לאשפוז יום בבית חולים? אני אישית הייתי ב'אשפוז יום', יש בזה דוקא יתרון שאתה 'עטוף' במקרה של החמרה וכדו' וגם מקבלים אותך במיון בכל זמן של החמרה [והרי מכירים אותך], מקווה שעניתי.

שלום, אני רוצה לעדכן על אפשרויות תעסוקה חדשות באזורים: השפלה, הדרום וירושלים. פרוייקט "יוזמה" נותן מענה שיקומי תעסוקתי למתמודדים עם פגיעה נפשית (מצ"ב אתר החברה: http://yozma4u.co.il) במסגרת החברה ניתנים שירותי התעסוקה הבאים: * תעסוקה עצמאית - ליווי והדרכה לאנשים שרוצים להתפרנס כעצמאים. במסגרת המסלול ישנו ליווי והדרכה לקראת פתיחת העסק ותמיכה וייעוץ לאורך כל הדרך. * פיתוח תעסוקתי - תהליך אישי הנותן מענה למציאת תעסוקה משמעותית באמצעות תהליך אימוני בתחום התעסוקה. בהמשך על מנת להתנסות בתחום התעסוקה הנבחר יש אפשרות להשתלבות במסלול התנדבות. * סדנת אמנים - סדנה לאמנים המעוניינים לעסוק באומנותם (ללא צורך בהתפרנסות בהכרח). * מסלול זה מתקיים בב"ש בלבד. * מפעל מוגן "אבני דרך" - איסוף ומכירה של בגדים יד שנייה בשילוב עבודות אמנות. מפעל קטן המכיל עד 10 עובדים בשכר מותאם. * מסלול זה מתקיים בב"ש בלבד. - כל התהליכים מלווים ע"י רכזות תעסוקה בתהליך הכולל תוכנית שיקום בתעסוקה. - יש צורך באישור סל שיקום ממשרד הבריאות למפעל מוגן. לפרטים נוספים: משרדי "יוזמה-דרך הלב": טלפון: 08-6655462 פקס: 08-6651123 פרטי רכזי התעסוקה לפי אזורים בארץ: רכזת מקצועית ארצית: היא לי קודסי נבו: 050-3772135 רכזת אזור השפלה: איה בך שובל: 050-3772144 רכזת אזור דרום מערבי (אשדוד, אשקלון, שדרות, קרית מלאכי): סברינה: רכזת אזור דרום מרכזי (באר שבע, קרית גת, אופקים, נתיבות): רונית קרקר: 050-3772132 רכזת אזור דרום מזרחי (ערד, דימונה, ירוחם, מצפה רמון): אושרית פינטו: 050-2966165 רכז אזור ירושלים: מיכאל: 054-5714195

מה האפשרויות בצפון?

שלום, אבקש לברר מהו התהליך שייש לעשות במקרה של בן משפחה חולה שאינו משתף פעולה? הרושם הוא לסכיזופרניה על פי פסיכיאטר בקהילה. אודה לתשובתך המהירה

במקרים כמו סכיזופרניה אני בטוח שיקבל את הקיצבה. מה שחשוב הוא שהפסיכיאטר שלו יכתוב מכתב ארוך ומנומק. כי כאשר כותבים רק כמה מילים התוצאה היא שהם מזלזלים. יחד עם זאת, רצוי שאחד מכם ילווה אותו וגם יוסיף את מה שהוא רואה כבן משפ' ולהדגיש חוסר תפקוד ויכולת כלכלית עצמאית. בהצלחה

שלום, אני בת 24, לא מומחית בפסיכולוגיה. אבל זיהיתי כמה מצבים שחוזרים על עצמם בחיים שלי והם גורמים לי לחשוב שהבנתי דבר או שניים. הבעייתיות היא שאין לי מושג איך לשבור את המעגליות הזו שמתירה אותי חסרת אונים מולה. המחזוריות הזו שאני מדברת עליה מתאפיינת בזה שאני כול הזמן מנסה להציל נשים עם נפש אבודה ונסחפת איתן לאיזה שהיא מערבולת רגשית שיש בתוכה משיכה מינית, אובססיביות, טפיחה לאגו שאני "המצילה" שלהן כלפי חוץ, אבל מבפנים אני נקרעת כי אני יודעת שהדברים לא באמת ככה, אני צריכה אותן מפן אחר שהן צריכות אותי. קרה שהתאהבתי ככה פעמיים וזה הרסני כי זה לא מוביל לשום מקום חוץ מריגוש רגעי. זה משאיר אותי מאוד, אבל מאוד מתוסכלת ואני מרגישה דפוקה שמשהו השתבש אצלי בראש ולא בגלל שזו משיכה לנשים, אלא משום שזה לנשים שתמיד צריכות הצלה ואני יודעת בתוכי שזה האופי שלהן והן לא ישתנו למרות ההישענות שלהן עליי. מהצד השני יש לי גם משיכה מינית לגברים, אבל אני אף פעם לא נפתחת אליהם רגשית. היו לי התנסויות וזה תמיד נגמר יותר בקטע מיני. שאני לא נותנת הזדמנות לגברים שבאמת יכולים להוביל לקשר כי אני מפחדת מהם ( אני לא מאמינה שאני מודה בזה). אני בד"כ הולכת עם גברים שאני מרגישה מראש שאין להם סיכוי אצלי להמשכיות. רק לאחרונה הבנתי את כול זה, זה לא נעשה במכוון או ממקום מודע. אף אחד מהם לא החזיק יותר מחודשיים ולא יצרתי קשר רגשי אתם. אני מאמינה שכול זה קשור מן הסתם להורים כי לא גדלתי על היכרות מעמיקה עם העולם הגברי. גדלתי רק עם האחיות ואימא שלי לא היו גברים בתמונה בנוסף אני הקטנה מבין כולן וגדלתי בצל הדיכאון של אימי כי היא הייתה עדיין מאוהבת באבי כשעזב את הבית. הייתי מקור לניחומים ומשם אני מאמינה שבה הקשר עם הנשים היום. אני מרגישה שספגתי מהפגיעה של אימי והאמון בגברים נפגע אצלי עוד מראשיתו. אני נמצאת בלופ מסחרר ומפחדת להיכלא בו עד סוף ימיי. הבשורות היחידות שאני מתנחמת בהן הן שהיה גבר אחד שנמשכתי אליו מינית ונפשית בזמן הצבא, אבל מיהרתי לשלול את הקשר. הוא היחיד שנמשכתי לנפש שלו במין הגברי ולכן אני חושבת שצריכה להיות דרך וגם אם אני אמורה לחיות את חיי עם אישה לפחות אני מקווה שזה לא יהיה מהתסביך שפירטתי. אני מקווה מאוד שמתוך הניסיון שלך יתברר לי שזה אפשרי כי נכון לעכשיו עייפתי מהחיים למרות גילי הצעיר. אני יודעת שאני בנקודה קריטית בחיים שלי ושאם לא אעשה שינוי השנים יחלפו ויביאו רצף של דיכאונות. לכן אני מעדיפה להתמודד עם זה בצעירותי ולא לחכות עד גיל מבוגר ולהבין שפספסתי תחנות שלא ניתן להשיבן וכן יש את "לחץ הזמן" כי השנים עוברות מהר מאוד ואני מרגיה שאני נשארת מאחור.

"נמצא" בעבודה במקום מגוריי ומעביר שם 3 4 שעות של הבוקר, ממש מעט אבל תלוי למי .. אולי לי מכי קשה לי מאוד התיפקוד קשה לי להזיז ולהניע את הגוף תפוס לי בעיקבות כדור >> לפונקס<< רשום על התרופה שישנם תופעות לוואיי של כבידות ועייפות קשה במיוחד . למעשה אני רוצה כבר להרגיש טוב ורגוע כי מה ביקשתי מה ???... ככה כל יום --- כל יום התמודדות קשה ומעייפת מוציאה ממני הרבה אנרגיה

אכן לא קל בכלל, יותר נכון: קשה. האמת, עיקר הקושי שלך כרגע הוא בגלל החולשה נפשית-פיזית בגלל הלפונקס. תהיה מודע לכך, ולא שאתה חסר כוחות או חיוניות לתפקד. ובתקוה שיבוא בקרוב היום שהדברים יסתדרו יותר טוב, ותחזור לעצמך. לסיכום: א. תזכור שיש לך חשק ורצון וזה בגלל התרופות ב. אכן הקשיים האלו הם חלק מכלל הקשיים בהתמודדות עם עבודה לאנשים כמונו. וזה לוקח זמן, והרבה כוחות של סבלנות ואיפוק. ומי שמאמין [בעצמו] לא מפחד.. בהצלחה

אני בן 33 כבר 15 שנה במיקצוע (של המחלה הנפשית )ורק עכשיו הסכמתי להעזר בדיור מוגן ותעסוקה נתמכת ובכלל להעזר.אני אחרי תואר בעיצוב ורציתי לדעת איפה יש אתרים של הכרויות של אנשים מקסימים כמונו?

יש אתרים 'נפש אל נפש' וכן 'לאו דוקא' ו'למה לא'. אני לא לגמרי מכיר וחושב שזה מצליח, אבל.. למה לא??? אציין בכללי שמות של אתרים על הנפש, כמו: ממ"נ, הבלוג של צביאל רופא, אתר לשמ"ה. וכמובן האתר הנפלא 'סיפורי נפש'.

תודה באמת מדהים ליהיות חדש בעולם שחשבתה שאתה כולכך מכיר. מקווה להכיר מישהי באחד הבאחד האתרים תודה

שלום רב, אני נפגש עם עוס"ית מדי שבוע לשיחות פסיכוטראפיה. אני ניגש לקראת וועדת ערר. כבר התקבל עכשיו אני מגיש מסמכים נוספים. עכשיו השאלה היא כזאת, האם מסמך של הערכה פסיכוסוציאלית שמתארת את הקושי התפקודי הלקוי שכולל דכאונות, חרדות וקשיים חברתיים וכולי' עשוי להחשב כחומר רפואי לכל דבר ולעזור לשם קביעת דרגת הנכות? כמובן שיש גם חוות דעת פסיכיאטרית אבל זה בנוסף.

בהחלט. אך אני אישית עברתי עם זה חויה לא קלה, כי דחו לי את הערר, וזה על אף שהייתי אז באשפוז, פשוט לעגו לי. ואולי כי לא דיברתי מספיק נכון על בעיותי ולהדגיש איך שאינני מתפקד ו'המחשבות' הקשות. אמנם גם אין לא מקבלים את הערר, אפשר שוב להגיש בקשה חדשה לקיצבה אחרי חצי שנה או משהו כזה. בכל אופן שיהיה לך בהצלחה.

בהמשך לתשובתך בקשר לריגרסיה שלי רציתי לדעת איך מצבך היום האם אתה עובד זוגיות ובכלל איך חייך נראים לעומת 10 שנים קודם כשהמחלה הייתה דומיננטית

בהחלט, יש עבודה וזוגיות, אך זהו תהליך שלוקח זמן, וסבלנות. הערה: אינני אוהב שאתה מדבר הרבה על 'המחלה' ו'רגרסיה' וכו', כידוע היום גישת ההחלמה מדברת בעיקר על החלקים הבריאים שמהם שואבים כוח וכידוע לכל אחד יש הרבה חלקים שנשארו בריאים. לדוג' אם אתה מסוגל לגלוש באינטרנט וגם להיות מודע לעצמך [להתייעץ] זה אומר שהחשיבה והמסוגלות שלך טובות, [ולצערינו יש כאלו שזה נפגע אצלם] ועל זה תשקיע מחשבה איך להתקדם ולהשתקם בתפקוד וכדו' כשאתה חושב על החלקים הבריאים. אני בהחלט זוכר, פעם ראשונה שלי באשפוז, כל הזמן דיברתי על 'אני חולה' וכו' [וכמה קשה לי..] ואכן, המטפלת שלי הדגישה לי כל הזמן שזה לא טוב המשפטים האלה [והחשיבה הזו]. ובאמת, אחרי תקופה והתהליך של החיזוק שלי מצאתי את עצמי מפסיק לדבר ככה, וגם לא לרוץ כל רגע לפסיכיאטר. לכן כיום, קוראים אנו לנו 'מתמודדים' כלומר אקטיביים ופועלים למען ההחלמה. אז שיהיה לך בהצלחה! אם אתה תתמיד, עם רצינות, המון סבלנות, ואפי' שיש נפילות, אתה תגיע רחוק!!

גם אני לא בעד לדבר על רגרסיה מחלה וכיוב פשוט אני נמצא בתקופה מעיקה מבחינת הכל אני לא עובד כרגע יש לי לחכות לקהילה טיפולית ב1.9 והזמן עומד מלכת כנראה שאני צריך סבלנות

אני קיבלתי נכות 40 אחוז ו100 לגבי אי יכולת לעבוד עד אוקטובר 2012,האם הסל שיוקם גם יהיה עד אוקטובר 2012?

כן. [ואם בועדה הבאה יאריכו אז גם הסל שיקום יתארך].