פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה

שלום רב, חבר שלי בן 26 אובחן כביפולרי לפני מספר שנים ומאז הוא נוטל תרופה נוגדת דיכאון.בערך פעם בשנה הוא נמצא ב"היי"- כל פעם שהוא חוזר לארץ מחופשה בחו"ל הוא נמצא במאניה ואנרגיות אגרסיביות עם כל מי שבא איתו במגע. רציתי לדעת: 1.האם הביפולריות היא גנטית והסיכוי הוא גבוה לעבור בתורשה לילדינו? 2.האם ניתן לעשות עוד משהו יעיל מלבד הנוגדי דיכאון שהוא לוקח באופן יומיומי ושומרים עליו די מאוזן בשגרה? מאוד קשה לי להיות לידו במצב הזה ומאוד חרדה להעביר זאת בתורשה לילדיי.

ל-אני שלום רב, הפורום שלנו עוסק בנושאי שיקום. אני מציעה לך להעלות את שאלתך בפורום פסיכיאטריה שם מנהלי הפורום הם רופאים ויוכלו לתת לך תשובה מלומדת. להלן קישור לפורום: http://www.doctors.co.il/forum-2212 יום טוב ענת

שלום שמי הילה(שם בדוי)אני בת 23 רציתי להתייעץ איתכם ,לפני כחודש ניפרדתי שהייתי איתו 7 שנים , מהארוס שעמדנו להתחתן אבל ניפרדנו ולקחתי את זה מאוד קשה ואני מתוסכלת ובדיכון שאיני מצליחה לצאת מימנו, אני עובדת ולומדת והמשבר הזה לוקח ממני את כל הכוחות שלי , ואני מתחילה להרגיש שכבר אין לי טעם לחיות , לאיפה כדי לי לפנות כדי לקבל עזרה לפני שיהיה מאוחר ... עזרה דחופה

הילה שלום רב, אני מציעה לנסות לפנות למרפאה לבריאות הנפש או אפילו לרופא המשפחה שיוכל אולי להפנותך לקבלת עזרה בקופת החולים. מקווה שתרגישי טוב יותר ענת

בתור מטופל שלה שטופל על ידה הרבה שנים טניה פסיכותרפיסטית מעולה!!! ואני אומר תמיד אם הולכים לטיפול עדיף ללכת לטיפול על הטוב ביותר ממליץ בחום עליה יחס וטיפול מקצועי מאוד 0523695833 טניה אפשר לומר שבזכותה אני די חי ועומד על הרגליים כיום

אוקי אז איפה להתחיל, קודם כול החיים שלי בזבל! לאחותי יש בעיה אם ההורמונים ולכן יש לה בעיות קיצוניות בכך שהיא מקללת מרביצה כל שניה שהיא רואה אותי וההורים שלי אומרים שאני צריכה להתחשב אבל קשה לי,וגם ההורים שלי מביאים לה כל מה שהיא רוצה ולי אפילו דברים בסיסים לא.הם אוהבים אותי אבל הם לא מבינים שקשה גם לי ולא רק לה ולהם. אבל זה רק בבית בבית הספר אני ממש לא "מקובלת" והכול היה ממש בסדר היו לי קצת חברים אאבל זה הספיק לי ואז הייתה לי חברה הכי טובה אבלל ממש הכי טובה ואז רבנו והיא הולכת ומסכסכת ביני לבין כולם וגורמת לאלו שהיו חברים שלי ואלו שלא לשנוא אותי ולרכל עלי. ויש לי רק חברה אחת טובה שדי עוזרת לי רק הבעיה שהיא ממש מקובלת ונראלי שנמאס לה כבר ממני. ואני לא יודעת מה לעשות..... וגם היה לי לא מזמן כלב שהיה הכול בשבילי כמו הבן שלי ישנו ביחד באותה מיטה , קילחתי אותו, הוצאתי אותו לטיול מה לא והוא נלכך ממני פעם ראשונה הבנתי מהו עובדן ונמאס לי כבר מהחיים האלו... שקלתי כבר כמה פעמים התאבדות אבל אין לי אומץ ואני בטוח לא יעשה את זה אני פשוט רוצה למות.... אם יש לכם עצות בבקשה תכתבו לי כי אני לא יודעת צמה לעשות.

נעמה שלום רב, נשמע באמת שאת מתמודדת עם לא מעט נושאים לא פשוטים. לצערי, בפורום הזה לא נוכל להתייחס אליהם משום שהפורום עוסק בנושא של שיקום לאנשים המתמודדים עם מגבלה על רקע נפשי. אני מציעה לך לעלות את שאלתך בפורום פסיכותרפיה. להלן הקישור: http://www.doctors.co.il/forum-402#message-207284 בהצלחה ענת

נעמה יקרה, כתבת שאת פשוט רוצה למות, למרות שלא תעשי את זה כי אין לך אומץ... ואני מבינה שאת מרגישה שאין שום סיבה טובה לחיות, כי את סובלת מאחותך.. וכי ההורים שלך מצפים שתביני ולא מקלים עליך... וגם בבי"ס את לא "מקובלת" והמצב רק נעשה חמור יותר... והכלב שלך הלך לבלי שוב... והכל נמאס! עצות ממש אני לא יכולה לתת לך, אבל רציתי להציע לך להיכנס לצ'אט של אתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ( http://sahar.upsite.co.il/index.php?categoryId=63675 ). תוכלי להיכנס לשם בשעות הערב ולשוחח עם מתנדב שלנו בשיחה פרטית ואנונימית, על כל המחשבות ומה שמציק, וגם על כמה נמאס. אולי זה יוכל להקל עליך.. אשמח אם תבואי! מתנדבת סה"ר

אני מדריכה בהוסטל שיקומי במרכז הארץ ודי חדשה בתחום. לאחרונה עלה נושא הצרכים המיניים של הדיירים בהוסטל ואכן מדובר בצורך בסיסי וחשוב. הייתי שמחה להצעת רעיונות בנושא. אם יש דרך מקובלת אשר אינה כוללת שימוש בשירותי זנות ונערות ליווי, אשמח לדעת עליה.

היי, אולי להציע להם סדנאות בתקשורת בין אישית ובין זוגית. לדעתי, חבל שאין תחום של טיפול מיני לאנשים כמונו. עדי

שלום לך עדי היקרה . מאוד מתפעל מהתגובות היפות והכנות שלך כאן בפורום ויישר כוח גדול מגיע לך . שמי אייל ואני מחפש קשר זוגי למטרה רצינית . ואני מקווה שגם את בקטע באם הינך פנויה . בבקשה תכתבי לי ומאוד אשמח להכירך (שוב. מתוך נ. הנחה שאינך נשואה ואת פנויה ובנויה לקשר רציני ). תודה ולילה-טוב אייל

למדריכה בהוסטל שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, המסירות שלך לדיירים והחשיבה על דרכים חדשות ויצירתיות ללוות אותם בדרכם השיקומית מעוררות התפעלות. באשר לשאלתך - אני מסכימה שמדובר בצורך בסיסי וחשוב שאני חושבת שאפשר להשתמש בו כמנוף לעשיה שיקומית בכיוונים רבים. ראשית, הרעיון שהעלתה adi לגבי סדנאות בנושאי תקשורת בן אישית וזוגית הוא רעיון מבורך (ותודה לadi על כך). בנוסף אפשר להשתמש בנושא כזרז ליצירת קשרים חברתיים בתוך ובעיקר מחוץ להוסטל. במועדונים חברתיים או בחוגים בהם ניתן לפגוש אנשים אחרים שמתוכם אפשר אולי למצוא בני זוג פוטנציאליים גם למימוש הצרכים המיניים אבל גם (ואולי אפילו יותר חשוב) להקטנת תחושות של בידוד ובדידות. בנוסף, אפשר להעלות את הנושא אולי גם בסדנאות בנושא היגיינה אישית וסביבתית שגם היא חשובה כאשר מנסים ליצור קשר עם אנשים אחרים ובעיקר כאשר מדובר על קשר אינטימי. אני מקווה שהרעיונות של adi ושלי יסייעו לך לבנות תוכניות שיקומיות בנושא החשוב שהעלית ואולי גם בנושאים נוספים. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על כל שאלה נוספת בהצלחה ענת

התחום הזה וקשיי הבדידות הם כואבים לנו מאד ומנסיון, ולכן כל הצעה תתקבל בברכה, אבל חשוב לדעת שלא ימצא לזה פתרון כל כך מהר.

שלום ביתי לא מתחברת למתאמת טיפול שלה וכל שיחה בינהם מסתיימת כשביתי מתוסכלת ממורמרת וכועסת על שהמתאמת לא מתיחסת לדבריה או לא נותנת לה לסיים משפט, לציין כי גם בעיני המתאמת קצרת סובלנות ומנסה לחפות דעתה מבלי להתיחס לדעתה של ביתי, האם יש אפשרות להחליף מתאמת טיפול?או שכל מתאמת שייכת לאיזור מסויים ואין אפשרות להחליף גם כשהחולה לא מתחבר אליו? אודה לתגובתכם

מלי שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, מצער לשמוע שלבתך יש מתאמת טיפול והיא לא נהנית מהקשר איתה. לא ציינת בשאלתך האם מתאמת הטיפול היא מטעם סל שיקום או ממסגרת אחרת. אבל זה לא ממש משנה. אני הייתי מציעה לכן להתחיל משיחה עם מתאמת הטיפול עצמה כאשר את ו/או בתך מציינות את הקושי בקשר ביניהן. אם שיחה כזאת לא משפרת את הקשר אז ניתן לפנות הלאה. לכל מתאמת טיפול, בכל מסגרת שהיא, יש מישהי/ו שאחראי/ת עליה. ניתן לפנות אליו/ה לספר על הקשיים ולבקש להחליף את מתאמת הטיפול. אני מקווה שפנייתכן תענה בחיוב גם אם היא למתאמת עצמה וגם אם היא לאחראי/ת עליה. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום (ואולי גם את בתך) ולענות על כל שאלה נוספת אם תהיה ערב טוב ענת

נפתחת קבוצה חברתית המיועדת למתמודדים עם קשיים רגשיים וחברתיים ו/או קשיים בתקשורת בין אישית. הסדנא בת 12 מפגשים שבועיים בני שעתיים מיועדת ל 8-12 לגברים ונשים בגילאים 25-40. הסדנא תונחה על ידי יהודית פרידמן, M.S.W בשיתוף עם יעלה גולדברג , סיימה תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. ועובדת מספר שנים כחונכת טיפולית. הסדנא תתמקד בתרגול אינטראקציות חברתיות ובהתמודדות עם גורמים הנחווים כמלחיצים: ניהול small talk, התמודדות עם דמויות סמכותיות, שתיקות, אינטרקציות עם בני/בנות המין השני, "פגישות עיוורות", שימוש באתרי היכרויות באינטרנט, שיחות טלפון וכדומה. יחודה של הסדנא הוא אופיה הממוקד והדגש שינתן בה על "תרגול בזמן אמת" של האינטרקציות. בהמשך לכך הסדנא כוללת מפגשים בקליניקה ומפגשים המתקיימים מחוץ לקליניקה בהם יוכלו המשתתפים לתרגל אינטרקציות "בשטח" – בית קפה, סרט, טיול (לאחר שבועיים בהם יתקיימו מפגשים בקליניקה יתקיים מפגש/פעילות חוץ). ההשתתפות בסדנא מותנית בפגישה אישית, ללא עלות, לבדיקת ההתאמה לקבוצה. הסדנא יכולה להתאים למשתתפים הנמצאים במעקב פסיכיאטרי ו/או בטיפול רגשי. במקרים כאלה יהיה לנו חשוב להיות בקשר עם הגורמים המטפלים לפני פתיחת הסדנא וגם במהלכה. נשמח לעמוד לרשותך לכל אינפורמציה נוספת על הסדנא יהודית 052-5517198 או 03-5490243 בברכה, יהודית קדם-פרידמן, M.S.W ושירה שלם

היכן זה יתקיים?

שלום לך גברת יהודית פרידמן, לעולם לא אשכח את הצורה הבוטה והמכוערת שבה פנית אלי בפני משתתפים רבים בסדנא מסוימת שערכת לפני שנים. אני הגעתי אליך ביום שהזמנת אותי ועוד כמה חונכים לראיון אישי וסימולציות. רובנו היינו בעלי תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית או פסיכותרפיה והגענו לעבוד אצלך כחונכת. לחלק מאיתנו התנהגת בגסות רוח. עלי התפרצת כמו מטורפת וביישת אותי בפני רבים. לא ידעתי את נפשי מרוב בושה וצער. למזלי הטוב, השבח לאל, הבנתי משאר המשתתפים שהתנהגותך לא היתה ראויה (וזאת, בלי שבכלל פניתי אליהם. לא אני ביקשתי את תמיכתם, אלא, הרגישים שביניהם פנו אלי מיוזמתם כדי לוודא שאני מסתדרת עם המצב). אני לא הייתי הפגועה היחידה באותו ערב, היו עוד. אגב, באותו שלב חשבתי שאולי איתי לא היתה לך כימיה באופן אישי, לכן, ברוב נדיבותי הפניתי אליך חברה/עמיתה למקצוע. הסתבר שגם איתה לא הסתדרת. אגב, לידיעתך היא היתה המצטיינת שבשכבה שלי בתואר שני. אז זהו, בהזדמנות זו יש לי שאלה אליך: האם את חוסר רגישותך, חוסר סובלנותך ואת הרגזנות שלך את מפנה גם כלפי אלה שמשתתפים בסדנאות שלך?

אתמול הגעתי מהעבודה וראיתי את בני שכל זרועותיו חתוכות בקבוק וודקה גמור וחבילת קלונקס ריקה שתפתי לו את הפניפם ועשיתי לו מיקלחת והיום הוא מרגיש טוב מה יהיה הלאה אך אשאיר אותו לבד אני לא מעונינת באישפוז בבית חולים לחולי נפש מה לעשות

מיטל שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, את מתארת סיטואציה שבהחלט קשה לעמוד בה והכותרת של הודעתך מדברת בעד עצמה. היות ובמדיה אינטרנטית כמו שלנו, כאשר אינני מכירה כלל את בנך, קשה לייעץ במקרים כאלה אני מציעה שני דברים. דבר ראשון לפנות למסגרת שבה בנך מטופל ולהתייעץ איתם. אני מניחה שהם מכירים אותו (בודאי טוב ממני) ויוכלו לייעץ לך. בנוסף אני מציעה לך לפנות לאחת המסגרות לייעוץ למשפחות בהן תוכלי להיתרם גם מניסיונן של משפחות נוספות וגם להיעזר באנשי המקצוע שעובדים שם. באיזור תל-אביב זו מסגרת של ויצ"ו שנקראת "שלנו" ובאיזורים אחרים זו מסגרת של אנוש שנקראת "מיל"ם". אני מקווה שבנך ימשיך להרגיש טוב יותר ומאחלת לך הרבה כוחות לעמוד בהתמודדויות שלך. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על כל שאלה נוספת כאשר תהיה. שבוע טוב ענת

היום לקחתי אותו לפסיכיטר שעלה לי המון בעל שם ידוע הוא נתן לו תרופות והפניה להמלצה לאישפוז יום ביפו תודה לך מכל הלב

שלום, גם אני חושב שבית חולים זה רעיון רע מאוד, מקווה שתוכלו למצוא דרכים אחרות וטובות, בהצלחה ואיחולי בריאות

הכי חשוב לתת לו עידודים, לדבר איתו לא לשפוט אותו בשום צורה שהיא, לומר לו כיצד הוא מרגיש ואם הוא צריך משהו, ולפעמים גם טוב לעזוב אותו לנפשו אך במצב המדובר הנ''ל מאוד מסוכן וצריך להיות לו קצת על הוריד כדי שלא יעשה שטויות לעצמו ויגרום נזק לעצמו, מהיכן זה מגיע? האם רע לו בבית? האם הוא עובד? אולי רע לו בעבודה? צריך לבדוק מהיכן הדכאון והרצון למות ולפגוע בעצמו מגיע ואז לטפל בשורש הבעיה, ועם המון המון עידודים וחיזוקים ולהיות שם בשבילו ולתמוך בו כל הזמן ונכון שפסיכיאטר עולה המון המוןןןןןןןן כסף אני באופן אישי מתמודד עם הדבר הזה והולך לפסיכיאטרים של הקופת חולים כמובן שהיחס בהתאמה אבל לא מכליל יש ויש כמובן. הכי חשוב המון תמיכה ועידוד ולהיות שם בשבילו גם שקשה ואני יודע שקשה מצב כלכלי קושי זוגי קושי בעבודה והכל ביחד ועוד עכשיו נופל הכל אין לך ברירה את צריכה להיות חזקה ולחזק את הבן ולנסות לקום גם שקשה אנחנו מאחורייך אם יש לך עוד שאלה נשמח לענות

ההיתי מטופל במרפאה קהילתית והיחס שם היה מגעיל ומבזה פניתי לאילן רבינוביץ לטיפול השאלה שבקרוב יש לי סל שיקום מה יעלה בגורלו שאני מטופל אצל רופא פרטי

לאביאל שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, אם ועדת סל השיקום אמורה להתקיים במרפאה הקהילתית אני מציעה להמשיך להיות איתם בקשר עד לאחר הועדה. אולי יש אפשרות להזמין גם את הרופא שמטפל בך להשתתף בועדה בנוסף למשתתפים מהמרפאה. בהצלחה ענת

שלום, אני הוכרתי לפני כשנה בנכות כללית וסל שיקום -תעסוקה נתמכת. מאז שולבתי בעבודה במשרה חלקית, שכר מינימום, וכיום אני עובדת ומרוויחה כ 2000 ש"ח. רציתי לדעת מה קורה במצב כזה עם הקצבת נכות? האם לאחר ועדה חוזרת של ביטוח לאומי יש סיכוי שאקבל עדיין תמיכה כלכלית חלקית כלשהי או שעצם זה שיצאתי לעבוד מבטל לחלוטין את הזכאות לכך? (אני יודעת שיש קצבת עידוד- אבל לא ממש הבנתי איך זה פועל- ובכל אופן אני מדברת על זכאות להמשיך לקבל תמיכה כלכלית במצב שאובדן כושר עבודה הוא כבר לא 100% כמו שהיה בהתחלה, אלא שהגעתי למסוגלות להחזיק עבודה במשרה חלקית כמו שעכשיו.

מורן שלום וברוכה הבאה לפורום, העובדה שיצאת לעבוד ואת משתכרת כ-2000 ¤ לחודש לא אמורה לבטל את הזכאות שלך לקצבת נכות. מהודעתך אני מבין שלפני כשנה הייתה לך וועדה ונקבעו לך אחוזי נכות ואחוזי אי-כושר השתכרות זמניים. כאשר יזמנו אותך לוועדה נוספת (בהנחה שנקבעה לך דרגת אי-כושר זמנית, במידה ויש לך דרגת אי-כושר יציבה/לצמיתות לא אמורים לזמן אותך לוועדה) הוועדה אמורה לקבוע לך אחוזי אי-כושר בהתאם למצבך הנוכחי. הוועדה יכולה לקבוע 4 דרגות אי-כושר : 60%, 65% , 74%, או 100% . לאחר מכן , גובה הקצבה שתקבלי (מלאה או חלקית) יהיה בהתאם לדרגת אי-הכושר, אחוזי הנכות הרפואית, גובה השכר שלך ונתונים אישיים נוספים. המשך ערב נעים, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

שלום רב ! אנו הורים לנער ,כמעט בן 18 שמתמודד עם קשיים נפשיים (חרדות, אובססיביות, קושי להתמיד במסגרות) מטופל במסגרת פרטית אצל פסיכיאטר.רצינו לדעת כיצד אפשר לסייע לו בהגיעו לגיל 18? למי עלינו לפנות ? לביטוח הלאומי? ללשכת הרווחה? אין לנו כל מושג מה זכויותיו וכיצד נוכל לסייע לו להשתלב בעבודה מתאימה, בדיור מחוץ לבית וכו... תודה רבה

להורים המבקשים עזרה שלום רב וברוכים הבאים לפורום שלנו, אני שמחה על פנייתכם משום שהיא מעידה על רצון שלכם (ואני מקווה שגם של בנכם) להתחיל בדרך של שיקום והחלמה. ראשית אני חושבת שכדאי לכם למצוא מישהו שילווה אתכם בדרך מתחילתה ויעזור לכם בפניה לגופים שונים כדי למצות את זכויותיו של בנכם. במילה מישהו אני מתכוונת למתאם/ת טיפול. איש/ה כזו/ה ניתן למצוא גם במרפאות לבריאות הנפש, לעיתים בקופות החולים או בלשכות הרווחה העירוניות. קשה לעשות את הפניה לגופים האלה ללא ליווי של איש/אשת מקצוע. אתם יכולים גם לפנות לאחת המסגרות של ייעוץ למשפחות ואני מניחה שגם שם יוכלו ללוות אתכם בדרך הזאת. בנוסף תוכלו ללמוד מניסיונן של משפחות אחרות ושל אנשי מקצוע הנמצאים שם. באיזור תל-אביב זו מסגרת של ויצ"ו שנקראת "שלנו" ובאזורים אחרים זו מסגרת של אנוש שנקראת "מיל"ם". יש גם אתר שבו ניתן מידע רב למשפחות וגם שם תוכלו למצוא מגוון של כתובות לאן לפנות זהו אתר ממ"נ. כאשר בנכם יהיה בן 18 הוא יהיה זכאי לסל השיקום של משרד הבריאות. אך כדי להיות מוכר ע"י סל השיקום צריך לפני כן להיות מוכר על ידי הביטוח הלאומי. לכן אני מציעה לפנות תחילה לקבל הכרה בביטוח הלאומי. גם בביטוח הלאומי ניתן לקבל שרותי שיקום מקצועי אך בסל השיקום הפתרונות מגוונים יותר ושם ניתן גם לקבל שרותי דיור לסוגיו (הוסטל, דיור מוגן) וגם שרותי חונכות וסמך, פעילויות פנאי, בנוסף לשיקום המקצועי/תעסוקתי. אני מקווה שהצלחתי לתת לכם מעט הכוונה. בכל מקרה נשמח לשוב ולפגוש אתכם בפורום ולענות על כל שאלה נוספת אם תהיה. אני מאחלת לכם ולבנכם הצלחה ענת

עם הגיע בנך לגיל 18 חשוב שתפני לביטוח הלאומי. קחי את הטפסים ומלאי אותם בקפדנות, צרפי את כל המסמכים הרלוונטיים שיכולים להצדיק את פנייתך. חשוב לצרף את חוות הדעת של הרופא המטפל עם הגדרה רפואית ברורה. לאחר מכן תופנו לוועדה רפואית, לרופאים מותאמים לבעיות של בנך לאחר כחודש תקבלו את אחוזי הנכות להן הוא זכאי.מניסיון אישי קיימת כיום רגישות רבה בביטוח הלאומי.

שלום . שאלתי היא מאוד נקודתית . איך אפשר "להחלים \ להבריא ממצב של הפרעת הocd ? אשמח לקרוא תגובות מכל מי שייש לו ניסיון בתחום . תודה ולילה -טוב . אייל

מכל ההפרעות אפשר להחלים. אבל זה צריך לבוא ממך. לגבי ocd הטיפול הכי טוב הוא הקוגניטיבי התנהגותי ואני כותב מנסיון, ואגב יש את הפורום של ד"ר גידי שנקרא 'פרפקציוניזם' ויש קשר בין ההפרעות. בקצרה אומר, האוסידי הוא הפרעה חרדתית שגורמת גם למעשים. הטיפול יביא להכחדת המעשים ושליטה ברגשות ובחרדה.

בנ"י שלום. אני מודה על תשובתך המקצועית . האם הינך מטפל או לומד פסיכולוגיה ? >> זה סתם מעניין אותי ולא בשביל לבוא לטיפול ... תודה התחלתי עם פסיכולוגית טיפול לפני כחצי שנה והיא אומרת לי שלוקח זמן להבין את מהות הטיפול והשפעותיו אך כן אפשר להגיע להבנייה קוגנטיבית מחודשת . וואלה כפי שכתבת . שוב תודה ויום-טוב .אייל

בן 33, לא עובד יש לי טפסי בטוח לאומי אולם אני מתלבט- יש לי מחלה פיזית שיכולה לתת לי עד 50 % נכות פיזית (לא תפקודית) ובעיות נפשיות שיכולות לתת לי אולי סל שיקום ועבודה נתמכת. אני לא יודע אם להגיש רק על הנפשי כי אולי אם אגיש על שניהם לא אקבל סל שיקום אלא יתייחסו אליי (בעיקר) כסובל מנכות פיזית. אני פשוט לא יודע מה יותר כדאי לי לעשות. לא לעשות כלום? ללכת רק על הפיזי? רק על הנפשי?או על שניהם? למות רלציין שאני מעוניין למקסם את הזכויות שלי אם כבר אגש למל"ל בברכה, איש אבוד וסובל

ארי שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, בכדי לקבל תשובה מלומדת ממש על שאלתך אני מציעה לפנות לקליניקה המשפטית באוניברסיטת בר אילן שהם מומחים בנושאים הקשורים לזכויות אנשים עם מוגבלויות ובעיקר לנושאים הקשורים לזכויות בביטוח הלאומי. להלן קישור למידע עליהם: http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=0&id=-1&defid=-1&page=1&item=1920&str1=1920 בהצלחה ונשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

חברתי בת 27, מקבלת קצבת נכות מזה כ-7 שנים בעקבות עבר פסיכיאטרי שכלל 2 אישפוזים (מרצון), עקב הפרעת אישיות קלה שבאה לידי ביטוי בעבר. כיום מתפקדת תיפקוד יומיומי תקין ואחרי סיום לימודי תעודה מנסה להתלב בשוק העבודה בהתאם לחוק לרון. הבעיה היא כזאת: אפליה במקומות העבודה, כשהיא נשאלת למה היא מקבלת קצבה. האם מעסיק יכול לדעת לגבי קצבת נכות כללית, האם מדובר בבעיה נפשית או פיזית? האם יש למעסיק איזושהי גישה מפורטת לגבי רישום פסיכיאטרי של אדם? גישה לפרופיל צבאי, רישומים במשרד הבריאות וכד? האם אפשר לגשת לוועדה רפואית ולבטל אחוזי נכות ורישום פסיכיאטרי לא רלוונטי ומגביל? אודה על התחייחסותכם

היי שיר, אולי שהיא תנסה להשיג עבודה דרך תעסוקה נתמכת. ושתיזהר שלא ינצלו אותה מבחינת שכר. עדי

למה שהיא תעבוד בתעסוקה נתמכת כאשר היא נורמאלית לחלוטין ומדובר סה"ב בהפרעת אישיות קלה שבאה לידי ביטוי בגיל 17?? היא רוצה להשתלב בשוק העבודה, להתפרנס ולחיות את חייה - האם סעיף של קבלת קצבת נכות יכול למנוע ממנה לעשות כך? האם מעסיק יכול לברר פרטים על הקצבה אותה היא מקבלת?

שיר שלום וברוכה הבאה לפורום, קבלת הקצבה לא אמורה להוות מכשול בהשתלבות בשוק העבודה החופשי, בטח לא מאז שנכנס לתוקף חוק לרון. למעסיקים אין שום גישה חוקית לרישום על רקע פסיכיאטרי של אדם (לא בביטוח הלאומי, לא במשרד הבריאות , לא פרופיל צבאי ולא בשום מקום אחר). יש על הפרטים האלו חובת סודיות , מלבד אם האדם חותם במקום העבודה על וויתור סודיות רפואית. (יש מקרים יוצאי דופן כמו למשל גופים ביטחוניים שבנסיבות מאד מוגדרות החוק מאפשר להם גישה למאגרי מידע אלו). אם היא מעוניינת להפסיק לקבל קצבה היא יכולה לפנות לביטוח הלאומי ולבקש זאת, אך למיטב ידיעתי עדיין יישאר שם רישום על כך שהיא קבלה קצבה בעבר. נשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, ואני מזמין גם את חברתך להיכנס ולכתוב בפורום בעצמה (ניתן לכתוב גם בשם בדוי), בני

האם למשהו יש מושג על איכות המרפאות, מי הרופאים המטפלים? מומחים? סטז'רים? אני שואלת באופן כללי וגם ספציפית על המרפאה בבני ברק. תודה

אורלי שלום וברוכה הבאה לפורום, באופן כללי, במרפאות השיניים של סל שיקום עובדים רופאי שיניים "מומחים" (כלומר כאלו שסיימו לימודי רפואת שיניים ויש להם רישיון של משרד הבריאות ; רפואת שיניים לומדים בנפרד וזה לא תחום התמחות לאחר לימודי רפואה כללית) . כמובן שבמרפאות עובדים גם סטג'רים בדיוק כמו בכל מרפאה ובית חולים בכל תחומי הרפואה. אם מישהו מגולשי הפורום מכיר מניסיון אישי את המרפאה בבני-ברק, נשמח לקבל התייחסות יותר ספציפית ומניסיון אישי לשאלתה של אורלי. המשך ערב נעים, ונשמח להמשיך ו"להפגש" בפורום, בני

איפה אני יכול להכיר חברה כמוני שמטופלים בבריאות הנפש יש קבוצה תמיכה או משהו כזה? תודה....

ל-"29 ת"א" שלום וברוך הבא לפורום, יש מועדונים חברתיים של "אנוש" שפרוסים בכל הארץ, האם אתה מכיר את המועדון באזור מגוריך? במידה ולא, אם תציין מאיזה עיר אתה נוכל לתת לך פרטים של המועדון הקרוב אליך. או שאתה מכיר, ומחפש משהו מסוג אחר? במידה ואתה מחפש משהו מסוג אחר, כתוב לנו מה בדיוק אתה מחפש ולאיזה מטרות וננסה לראות אם יש משהו מתאים יותר. המשך ערב נעים, ונשמח להמשיך ו"להפגש" בפורום, בני

לא ממש התחברתי לאנוש מחפש משהו יותר לדבר ולהכיר חברים אין לי חברים כמוני שמטופלים חשבתי על קבוצה תמיכה או כל דבר דומה....

הבנתי שהוסטלים זה עם אנשים (מה שאני לא מסתדר איתו). האם דיור מוגן זה ליחיד? אם כן אני מאזור נהריה והסביבה. האם אני יכול לבקש דיור מוגן במקום אחר? אם כן, אפשר קישורים לדיור מוגן ליחיד (קראתי (באינטרנט) בבית אקשטיין שיש להם דיור מוגן ליחיד. הנה קישור - http://www.b-e.org.il/htmls/page_498.aspx?c0=13509&bsp=13505 האם אני יכול להתקבל? האם אני צריך להוציא תעודת זכאות ממשרד השיכון (עמידר) כדי שאוכל להתקבל? האם יש אפלייה בדיור מוגן על רק זהות מינית (הומוסקסואל) וזהות מגדרית (טרנסקסואל)? תודה מראש

דניאל שלום וברוך הבא לפורום, בדיור מוגן של סל שיקום יש דירות שבהם גרים עם שותפים ויש גם אפשרות לדיור מוגן לבודדים בכל הארץ. המשמעות של זה היא או שיש לך דירה בבעלותך בה אתה גר לבד או שיש לך את היכולת הכלכלית לממן את ההפרש בין שכר הדירה שבה תגור לבד לבין הסיוע בשכ"ד של משרד השיכון) . במידה ואתה מקבל אישור מוועדת השיקום של משרד הבריאות ל"דיור מוגן לבודדים" אתה יכול לממש אותו בכל מקום בארץ שתבחר ולבחור גם ממי (מאיזה ספק שירותים כמו לדוגמה בית אקשטיין שציינת) תקבל את השירות. כמובן שצריך גם תעודת זכאות ממשרד השיכון על מנת לממש את הסיוע בשכ"ד (דרך החברות שמטפלות בכך). הקריטריון לזכאות לסל שיקום של משרד הבריאות הוא לפחות 40% נכות רפואית על רקע נפשי (סעיף 33 או 34 בביטוח הלאומי). במידה ואתה מוכר לפי אחד מסעיפים אלו (שזו הקביעה בחוק) , אין שום סיבה שיפלו אותך על רקע של זהות מינית. במידה ואתה נתקל בבעיה מסוג זה, מומלץ לפנות לארגון "בזכות" על מנת שהם יסייעו לך במימוש הזכויות לפי הקבוע בחוק. המשך ערב נעים, ונשמח להמשיך ו"להפגש" בפורום, בני

זאת אומרת שאני משכיר דירה (לא חשוב באיזה מקום) אני בעצם מקבל ממשרד השיכון רק 650 ש"ח הנחה בשכירות - הבנתי נכון? ועוד משהו, האם בית אקשטיין לדוגמא, היא רק ספק, או שלהשכיר דירה דרכם זה עולה יותר זול? (כי בכל זאת - דירה לשכירות בת"א (לצערי, זה המקום היחידי שאפשר לחיות בו בצורה נורמלית אם אתה לא נורמלי) עולה יקר מאוד. תודה מראש

שלום רציתי לשאול איפה יש מרפאות שיניים של סל שיקום במרכז + טלאפון תודה

יש מרפאת שיניים בפתח תקווה ברחוב אחד העם פינת חפץ חיים. הטלפון שלהם 03-9052550

ערן שלום וברוך הבא לפורום, אני מצרף את מספרי הטלפונים של המרפאות באזור המרכז : בת ים -03-6588647 בני ברק -03-6197631 הרצליה -09-9500466 ראשל"צ - 03-9676116 לוד - 08-9230307 המשך יום נעים, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

אני בת 25 סובלת מהפרעת אישיות גבולית מעונינת בשיקום הכי טוב שאפשר כולל מגורים איפא אפשר למצא מקומות כאלה גםפריים מאוד זקוקה לעזרה תודה מראש 2749

ל-2749 שלום רב וברוכה הבאה לפורום, מאד קשה לענות לשאלתך מכיוון שהיא מאד כללית ולא ברור ממנה מה הרצונות והצרכים שלך. את כותבת שאת מעוניינת ב"שיקום הכי טוב שאפשר", אך שיקום זה תהליך מאד אישי ומה שהכי טוב עבור אדם מסוים יכול לא להתאים לחלוטין לאדם אחר. הדבר היחידי שהזכרת בהודעתך הוא נושא המגורים. ניתן לקבל דרך סל שיקום של משרד הבריאות ליווי ותמיכה מסוגים שונים בנושא הדיור בכל רחבי הארץ. יש הוסטלים עם רמות שונות של ליווי , עזרה ותמיכה (עבור אנשים בגילך יש גם הוסטלים לצעירים) ויש אפשרות גם לדיור מוגן עם רמות שונות של ליווי. במידה ותשתפי קצת יותר ברצונות בצרכים ובמטרות שלך שאת מעוניינת לקדם באמצעות השיקום נוכל לנסות לכוון אותך קצת יותר (חשוב גם לדעת האם את מוכרת בביטוח לאומי, סל שיקום וכד'). במידה ויש לך קשר טוב עם גורם מטפל כלשהו שמכיר אותך כדאי לך להתייעץ גם איתו בנושא זה. בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

בני היקר! קודם כל תודה על תשובתךה המהירה אני בתהליך קבלת נכות בביטוח לאומי וקבלת סל שיקום זה יקח קצת זמן אבל אני צריכה פיתרון מיידי לכן אני מדברת על מקומות כמו כפר איזון אבל לעניות דעתי זה לא מתאים כי אני לא נפגעת סמים. יחד עםזה מצבי רע אני גם סובלת מלקויי למידה בגרות יש לי ואני גם שירתתי בצבא אבל המצב הנפשי שלי החמיר מאוד לאחרונה ואני זקוקה לשיקום עם תמיכה נפשית ולא בית חולים כי לרוב הם נותהנים רק תרופות חוץ מזה החולים שם קשים ויש לי שם בעיה חברתית קשה.אני לא משוגעת אבל יש לי תיסכול עמוק וחוסר רצון להיות!יש ליאפשרוית כספיות לעמוד בתשלום למספר חודשים אני רוצה להשתלב בחברה רגילה ולמצא את מקומי בתעסוקה ובחברה בין אנשים המתאימים. כולם אומרים שאני בחורה אינטלגנתית.לצערי הרב האנשים שמטפלים בי לא עוזרים אין להם פיתרון. האם יש מקומות כמו כפר איזון אבל שעונים לצרכים שלי הפרעת אישיות גבלית ולקויי למידה. בבקשה תעזרו לי!

יש ברחובות הוסטל לצעירים אני לומד עם המשתקמים בכיתות להשלמת השכלה ומתרשם לטובה מרמתם האישית ומתנאי מגורם, הוסטל צעירים יהודה הלוי 13 רחובות 5502708 - 077

שלום לכם. אני מקווה שאתם תוכלו לעזור לי במשהוא, יש לי אחות חולה בשיסופרניה מתגוררת אם אימנו יש לה אפוטרופוס שאמור לטפל בה ולידעוג לשיקום ובשטח זה לא ממש קורה היא בת 37 מוציאה את אמא שלנו מדעתה לגמרי כל פעם מחדש כל יום יש פיצוצים בבית אני מפחדת שיום אחד זה יגמר לא טוב המצב הכלכלי לא טוב גם ככה אמא שלי בקושי מתפלת בעצמה והיא צריכה לטפל גם באדם חולה אני רוצה שאחותי תקבל טיפול וימצאו לה מיסגרת מתאימה מחוץ לבית הבעיה שהיא לא מודעת למחלה שלה ומאוד כשה איתה אני לא רוצה להעמין שאין מה לעשות חייב ליהיות פיתרוןהרשויות מושכות אותנו וכל אחד זורק לשני הרווחה לא עושה כלום כמו האפוטרופוס שלא עושה כלום אני כבר במצוקה אני מפחדת שיקרה בסוף משהוא מבקשת את עזרתכם ואצתכם למה ניתן לעשות...

מרינה שלום וברוכה הבאה לפורום, את מתארת מצב מורכב והתמודדות לא פשוטה לחלוטין לכל המעורבים לאחותך, לאימך ולך. לא כל כך ברור לי מהודעתך , מדוע אתם בקשר עם הרווחה ולא עם גורם כלשהו שקשור למערכת הבריאות. האם אחותך נמצאת בקשר עם גורם טיפולי כלשהו (במרפאה לברה"נ, בקופ"ח)? הגורם הטיפולי הוא זה שאמור להפנות אותה לשיקום (שזה כולל גם מגורים מחוץ לבית אמך , למשל בהוסטל). את כותבת : "אני כבר במצוקה..." , ובהקשר זה אני ממליץ לך (וגם לאימך) לפנות לאחד מהמרכזים הייעודים לעזרה למשפחות (הורים וגם אחים ואחיות). במרכזים אלו (מיל"ם של אנוש, ו"שלנו" של ויצו) תוכלו לקבל הכוונה, ייעוץ ותמיכה (כולל ממשפחות נוספות) שתוכל לעזור לכם עם ההתמודדות המורכבת. (במידה ותכתבי מאיזה אזור אתם בארץ, נוכל להפנות אתכם למרכז הקרוב אליכם). בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

ומאז אני לא עושה עם עצמי כלום כבר שנתיים אני מתקשה לקום מהמיטה לנהל אורך חיים אני ממומן על ההורים כמה שהם יכולים אני מטופל בכדורים ועם אני מפסיק אותם אני ישר נופל לתהום הסיפור שלי הרבה יותר גדול מה שאני רוצה לדעת זה עם אני יכול לקבל קיצבה כי אני לא יכול ולא מצליח לעבוד אני מטופל עם פסיכולוגית ויש לי עליות ונפילות לאורך כל התקופה תודה לכל מי שיעזור לי

משה שלום וברוך הבא לפורום, אני כמובן לא יכול לתת לך תשובה חד-משמעית , אך בד"כ אנשים שמאבדים את כושר העבודה וההשתכרות שלהם על רקע נפשי (גם במידה וזה באופן חלקי ו/או זמני) הביטוח הלאומי מכיר בהם כזכאים לקצבת נכות. אני ממליץ לך להתייעץ בנושא זה עם הפסיכולוגית וכמובן גם עם הרופא שרושם לך את הכדורים , שהרי הם מכירים אותך ויודעים מה מצבך נכון להיום. במידה ולדעתם מצבך עומד בקריטריונים לקבלת קצבת נכות, אתה צריך לבקש מהם חוות דעת מקצועית כתובה ולהגיש תביעה לקצבת נכות למוסד לביטוח לאומי. בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

כ'בעל נסיון' לצערי [ומעניין שגם אני בדיוק בגיל 17 פרץ לי המשבר] אני רוצה לעזור לך, א. מגיע לך בהחלט קיצבה, ואתה צריך שיקום, לכן תפנה לזה. ב. מגיע לך עזרה ותמיכה בבקשת הקיצבה, אתה לא צריך להתאמץ לבד, תבקש או מהפסיכולוגית [אולי תקדישו לזה פגישה] ובכלל לו היית פונה לעו"ס היו עוזרים לך עוד יותר בכל התהליך. ג. עד שמקבלים קיצבה וכו' זה תהליך שלוקח זמן, וכמובן כח נפשי וסבלנות, זה לא קל תדע מראש, אבל בסוף זה יגיע! היום המטרה היא בהחלט לעזור ולתת את הקיצבה כדי שתשתקם. ד.טוב מאד שאתה משתתף בפורומים על בריאות הנפש [ובפרט באתר המצויין כאן] תוכל לראות ולהזדהות עם רבים שהיו במצב כמו שאתה עכשיו, והשתנו! והשתקמו!

אנחנו מחפשים נואשות הוסטל מתאים לאשה פגועת ראש בעקבות תאונת רכב, (מגיל 13) היום היא בת 38. כתוצאה מפגיעת הראש יש לה גם בעיות נפשיות ולכן נופלת בין הכסאות. אנחנו לא רוצים לראות אותה לשארית חייה במוסד פסיכיאטרי. עד היום לא מצאנו מקום מתאים, האם נמצא אי שם מקום איכותי ומתאים? צריך הוסטל טיפולי ושיקומי לפגועי ראש. תודה כריסטינה

כריסטינה שלום וברוכה הבאה לפורום, את מתארת מצב לא פשוט של פגיעת ראש ובעיות נפשיות, ויתכן לצערנו הרב שאת צודקת והיא נופלת בין הכיסאות מכיוון שמסגרות השיקום של סל שיקום נועדו/תוכננו לתת מענה לאנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים ואין בהם בד"כ מענה לבעיות קשות על רקע פיזי. לאנשי הצוות בהוסטל של סל שיקום אין את ההכשרה ו/או את היכולת לתת מענה טיפולי ו/או סיעודי במידת הצורך לפגועי ראש. אני באופן אישי לא מכיר הוסטל ייחודי מהסוג שאת מתארת (אם יש מי מגולשי הפורום שמכיר, נשמח כולנו לשמוע). מה שכן, יש מקרים שבהם המערכת יודעת לייצר פתרונות יצירתיים על מנת לתת מענה למצבים ייחודים (למשל מגורים בהוסטל עם תוספת של סומכת ו/או עזרה חיצונית נוספת אחרת בהתאם לצרכים). אני ממליץ לך לנסות ולבדוק את האפשרות לתפור מענה הולם למצב באמצעות שיחה עם רכזת השיקום המחוזית (או רכזת המשנה) במחוז אליו אתם שייכים. בהצלחה, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

היי, יש לי אח פגוע נפש וברצוני לברר האם אתם מכירים מוסד שיקומי/כפר שיקומי באזור עתלית אם זכרוני אינו מטעה אותי שעוזר ומעסיק אנשים מקסימים אלה יש לציין כי בעבר היתה כתבה על המקום בעיתונות כתבה על נערים שחזרו מהודו משהו.. הכתבה היתה ממזמן וזיכרוני מעורפל

למהממת שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, עפ"י דברייך אני מניחה שאת מתכוונת ל"כפר איזון". המקום נמצא בקיבוץ שדות-ים. להלן הקישור לאתר שלהם: http://www.izun.org.il/ בהצלחה ענת

שלום רב , אני פונה בקשר לאחי שסובל מ-OCD אך לדעת הרופאים סובל גם מסכיזופרניה הוא כחודשים וחצי מאושפז היום בחופש מבית החולים ועומד להשתחרר , אמור לקבל סל שיקום האם יש מסגרת עבורו מקום טוב חם ותומך? איזה מסגרות יש באיזור המרכז ? מחפשים לו מקום חם קשה לו להיות בבית

היי, אתם צריכים לשבת ביחד איתו ועם הצוות המטפל ולהגדיר מה אתם רוצים. יש הוסטלים על כל מיני גווניהם ודיור מוגן על כל גווניו. כמו כן כדאי לדאוג גם לתעסוקה שהבן אדם ירגיש שהוא מועיל. השיקום מחייב שיתוף פעולה שלו!!! עדי

אני כרגע נמצא במסגרת דיור מוגן בעיר חיפה ואני מעוניין לעבור לקיבוץ ואני מחפש מסגרת דיור מוגן שמלווה מתמודדים בקיבוצים.

שלום גל, ניסית באתר של משרד הבריאות? עדי

גל שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, אני מסימה עם עדי שהפנתה אותך לאתר של משרד הבריאות (ומודה לה על כך) ומצרפת קישור לאתר: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=29&pageid=3704 ברשימת השרותים תוכל למצוא את כל המסגרות שמספקות שרותי דיור מוגן. בהצלחה ונשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

אני מחפס מידע בשביל הבת שליה שאובחנה מניה דפרסיה בת 37 ילדה עים בגרות ושנתיים אוניברסיטה

מחפשת מוסד שיקומי פרטי לבני(39) אובחן חולה מחלות נפשיות

שלום מלכה, ניסית באתר של משרד הבריאות? עדי

מלכה שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, את כותבת שאת מחפשת מוסד שיקומי פרטי אבל את לא מציינת לאיזה צורך. אני מסכימה עם עדי (ותודה לה על כך) שהפנתה אותך לאתר של משרד הבריאות. לא ברור משאלתך אם את מחפשת מקום למגורים או לתעסוקה. אשמח אם תחזרי ותוסיפי את הפרטים החסרים. בכל זאת אני מצרפת קישור לרשימת שרותי השיקום של משרד הבריאות: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=29&pageid=3704 נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

מבקשת את עזרתכם אני אמא לבת בת-22 הסובלת מהפרעות אישיות ודיכאון דבר המתבטא במחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות, ביתי מטופלת בתרופות פסיכיאטריות ויש לה סל שיקום, אך הבעיה היא שאינה מוצאת עניין בשום כלום ממה שמציעים לה, עד לפני מס' חודשים שמחנו כולנו שמצבה השתפר למדה והגיעה לתוצאות שהדהימו את כולנו, פתאום לפני הסמסטר הבא החליטה שאינה מעוניינת לחזור ללימודים,ניסו להציע לה מסגרות שונות ואת כולם שללה, ברוב היום היא ישנה ובלילה היא עירה ממעטת לצאת את הבית וככה מצבה מחמיר עד כדי התדרדרות ליצירת ניסיון נוסף של התאבדות שתפסתי בזמן, מאז היא בהשגחתי 24 שעות, אני איתה לבד בבית (אני גרושה) היא הקטנה ואין לי כמעט עזרה אני פשוט מרגישה מותשת כוחות, עד לא מזמן נתתי לה להרגיש שאני חזקה והיא לא לבד בכלום ותמיד יש לה על מי לסמוך אך המחלה הארורה הזו שלה שואבת ממני את כל כוחותי, כל יום אני צריכה למלא לה משאבים מס' פעמים ביום כמה החיים באמת יפים ולמה כדאי לחיות ואיזה כייף לנו ואיזה כייף עוד יהיה ולספר דברים שמחים, ולא עוברת שעה ושוב היא מתהפכת עם מצבי הרוח, פעם התקיפות של מצבי הרוח היו רחוקים אחד מהשני (עיניו של ימים) עכשיו בשעה אחת 4 פעמים,בחודש האחרון אני מרגישה נפילה רצינית במצבי הנפשי אני לא צעירה ולפעמים היא מבהילה אותי באמצע הלילה עם משטרות ,טוענת שהתקשרה למשטרה כי שמעה 2 בנות נוער בוכות מתחת לבית בגלל שהבנים מטרידים אותן, אמצע הלילה היא ערה אז אמרתי לה יופי חמודה גילית אזרחות טובה והשתקתי את העניין ,אבל אני נבהלתי ,יצא לי להיבהל מס' פעמים בשל דברים כאלו או אחרים הבאים ממנה, כרגע שאני כותבת לכם שורות אלו אני פשוט כבר לא מי שהייתה קודם ,אני מרגישה פשוט שהזדקנתי ב-10 שנים בחודש האחרון אני יודעת שלכל אדם עם מגבלות או בעיות נפשיות שיש לו סל שיקום צמוד לתכניות,מסגרות,שיחות עם פסיכולוגים וכו'.. וככה הוא מתאזן ולמשפחה יש שעות של שקט כשהוא במסגרתו, אבל ביתי לא מעוניינת בכלום היא מתייסרת בבית עם בעייתה הנפשית ומייסרת גם אותי לכולם כבר נמאס והרימו ידיים, אחיותיה, אביה, ואותי היא תופסת שבוייה ומשתלטת על חיי וכשאני נשברת היא מציאה לי גם להתאבד, בימים האחרונים חליתי חום וכאבי גרון והייתי במיטה,דברים פעוטים שאני מבקשת ממנה לעשות למעני אני נתקפת על ידה בצעקות,אני לא יודעת האם אין רחמים לאנשים האלו? האם המחלה הזו גורמת להם להיות יצור מתכתי כזה וקר אפילו לאמא? אני חושבת שהיא כועסת שאני חולה, היום כבר כעסתי נורא בקושי יוצא לי קול (אני עם הגרון)צעקתי עליה שהיא פשוט ילדה רעה מאוד ואין בה רחמים ועכשיו רע לי ואני בוכה, הציעו לי גם להיפגש עם קבוצת משפחות דומה לשיחות וכאלו,אני באמת זקוקה לזה אחרת בעצמי השתגע אבל איך אלך כשהיא בבית וזקוקה להשגחה 24 שעות, הייתי צריכה להתחיל עבודה חדשה אחרי החג וביטלתי בשל המצב, מה יהיה? מי יאכיל אותנו אם לא אעבוד? אי אפשר לחיות מהקצבה שהיא מקבלת זה בקושי מספיק לתרופות ולצרכים שלה, אני פשוט נואשת וסליחה עם חפרתי מידי אבל אשמח לקרוא תגובות והדרכה,מה עושים? אני בעצמי כבר חייבת עזרה שיהיה לכם חג שמח כמה שאפשר ושוב סליחה

לאמא הנואשת שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, מהודעתך עולה בברור מצוקה לא פשוטה שלך ושל ביתך. אני בעיקר מסכימה עם המשפט האחרון שכתבת. את אכן צריכה עזרה בהתמודדות היומיומית. אני חושבת שחבל שויתרת על ההתייעצות בקבוצת המשפחות - אולי כדאי לרכז את המאמצים למצוא מישהו שיחליף אותך בשעות המעטות שההשתתפות בקבוצה כזאת דורשת. המחויבות שלקחת על עצמך, לשמור על ביתך 24 שעות ביממה ו-7 ימים בשבוע נראית כמעט לא אנושית. את כותבת בהודעתך "לכולם כבר נמאס והרימו ידיים, אחיותיה, אביה," ובכל זאת אני חושבת שאת צריכה לנסות להיעזר בהם מידי פעם כדי לא לוותר לגמרי על חייך. להבהיר להם באותה צורה שהבהרת בהודעתך את המצוקה שאיתה את בעצמך מתמודדת. ייתכן שהם מתקשים לראות זאת בעצמם אם את לא מפרטת את הדברים באזניהם. לחילופין ייתכן שניתן לנסות לקבל שרות של חונך/ת מסל שיקום כדי להיעזר במישהו חיצוני למשפחה. לגבי ביתך, שיקום דורש בראש ובראשונה מוטיבציה ורצון. אלה יכולים לבוא רק מהאדם עצמו. אולי אתן צריכות להתייעץ יחד עם מתאם/ת טיפול שמכיר/ה אותה כדי לנסות למצוא בכל זאת משהו שמעניין אותה. אם יימצא משהו כזה ייתכן שתסכים להתנסות באיזושהי מסגרת שיקומית. הפתרונות השיקומיים נכון להיום נהיים יותר ויותר מגוונים. אני מקווה שתשובתי עזרה במעט בהתמודדות נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על כל שאלה נוספת אם תהיה ענת

תודה לתגובתך, אני רוצה לתקן אותך אני לא ויתרתי על שיחות הורים אלא מפעת המגבלה שאיני יכולה לצאת את ביתי כי היא בבית כל היום נמנע ממני לקבל עזרה, שנית החליטו שהיא צריכה אישפוז יום הכוללים שיחות תמיכה מידי יום ופעמים בשבוע שיחה עם פסיכולוגית,היא הבטיחה שאכן היא תקבל זאת אך פתאום חזרה בה ואמרת שלא מעוניינת מהדגירה בבית ובמיטה לא נראה לי שהיא תתרפא ולי אין את המשאבים להקים ולשכנע אותה לפעול למען עצמה ,היא חייב אשפוז יום והיא מונעת מעצמה..בקיצור היא עושה מה שבא לה ואינה מסוגלת לעמוד במחויובות של טיפול ולי אין את הכלים לעזור ולמנוע ממנה ליפול לתהום זה קורה כל הזמן ואני פשוט חסרת אונים, איך ומי יכול לעזור בזה לפני הסכנה הבאה?

האם יש עמותה לנפגעי ראש או קבוצה תמיכה לנפגעי ראש ולמשפחות.

לבתי שלום וחג שמח, אני מצרפת קישור לאתר המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש ומציעה לך להתקשר אליהם ולשאול אותם. http://www.neuropsy.co.il/apage/11543.php (יש להתשמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת) בהצלחה ענת

בתי שלום, אנחנו בודקים בשלב זה צרכים של אנשים עם פגיעת ראש על מנת ליצור פתרונות שכעת אינם קיימים. יש את הפרטים שלי באתר www.inbal-k.co.il צרי איתי קשר אולי אוכל לסייע. כל טוב.

אני פגוע ראש ויש לי פלטינות בראש מישהו שימליץ לי על עורך דין טוב אבל רק טוב

שתדאג שהוא לא יקח ממך זכויות כמו שקרה לי מתי שעורך דין טוב סופסוף סיים משפט תביעה שלי עם סכום נאה אבל במפתיע שכנע את השופט לעשות לי אפוטרופסות. רצוי לדאוג מראש שזה לא יקרה.

אשמח לדעת אם יש פורום לנפגעי ראש..להכיר אנשים שעברו פגיעה נוירולוגית וכן טיפולים/ מטפלים שמטפלים בנפגעי פגיעת ראש

שלום וחג שמח לצוות ולחברים. אני נמצא במצבים של המון עליות ומורדות במצבי הנפשי . והתיסכול הוא שאיני יודע מתי זה ייפסק . --כי אני לוקה (בהגדרה) כ-ocd , מתוסכל נורא ומאידך מנסה ומרגיע את עצמי שיהיה לי טוב ושאצליח להתגבר על הקשיים . הכי מעצבן אותי שהדברים הבעיתיים והמזוהמים נמצאים בראש והאמינו לי שמאוד קשה כל הזמן לשלוט במחשבות ובראש שלא יילך לאיבוד . בכלל.. תקופת החגים היא מדאיי קשה עבורי ואי מניח שלעוד הרבה מהחברים כאן. מאוד ארצה לקרוא איך אתם מתגברים על קשיים כעין שלי ואיך אתם בתקופת החגים . תודה וחג-שמח . אייל .

אייל שלום וחג שמח, ראיתי את הודעתך מאז שפרסמת אותה אבל קיוויתי שמישהו מהגולשים בפורום יתייחס. היות ואני רואה שאף אחד לא התייחס, החלטתי להתייחס בעצמי. הסיבה הנוספת שלא התייחסתי עד עכשו היא שלא הרגשתי שיש לי משהו חכם או מועיל במיוחד לומר. אני מרגישה מדבריך שאתה רואה את עצמך באופן מפוכח לגמרי למרות התיסכול ושאתה מצליח בדרך כלל לשמור על עצמך מללכת לאיבוד, וזה מעורר בי הרבה התפעלות. אני גם מסכימה איתך שתקופת החגים היא תקופה לא פשוטה לכולם. יש הרבה חופשים והרבה "משפחתולוגיה" שלעיתים היא מקור תמיכה אבל לעיתים גם לא. אני מקווה שאולי בעקבות ההתייחסות שלי יתייחסו עוד אנשים ויתפתח דיון בו אנשים יוכלו לספר על האופן בו הם מתמודדים עם תקופות כאלה. בינתיים שימשיך להיות חג שמח ככל האפשר ענת

שמי יניב בן 40 ואני סובל ממניה דפרסיה ורציתי לעודד את פגועי הנפש שאפשר גם אחרת אם תרצו ותבקשו אני יסביר כיצד אפשר להעזר בדברים אחרים חוץ מהכדורים שאותם חייבים ליטול ולקחת,אחת הבעיות של פגועי הנפש היא הכדורים נזרקים והאישפוזים חוזרים-אני חוויתי זאת על בשרי מדבר מנסיוני האישי בלבד

כל הכבוד יניב אשמח לשמוע כיצד אפשר להעזר בדברים אחרים לטיפול נכון בנוסף לתרופות אותן אתה לוקח

לתשובתך אלון-1 הליכה רגלית 2-מסטיקים תמיד בהישג יד 3-סוכריות קפה+מנטה 4-קפה שחור כל בוקר 5-לעשות מה שאתה רוצה ולהפסיק לרצות אחרים 6-לצאת לשמש החמה ולהריח את הדשא 7לבצע עם מאמן תרגילי רייקי 8-לקנות קרטיבים בעיקר קרח במצב עצבני 9-מקלחת לפחות 3 פעמים ביום במשך רבע שעה 10-חדר כושר פעילות גופנית כפי שציינתי בהליכות כל אלו עוזרים במצבי סטרס ועצבי יתר מומלץ ביותר

הי יניב, ראשית אני מבקשת לשבח אותך!! אחי בן 40 וסובל ממחלת הסכיזופרניה. לא מעט זמן לקח עד שהכיר במחלתו והיום הוא נמצא בשיקום ומגלה נחישות עצומה להצליח בחיים. יש בעיה לא פשוטה והיא העייפות! הוא חלש וכל הזמן תשוש בגלל התרופות. אשמח לקבל עצה/הדרכה. שבוע טוב!! רל

אני הייתי מטופל במשך הרבה מאד שנים דרך הפנימייה וללא הפנימייה בפסיכיאטר אך בשנתיים האחרונות החלטתי לא להיות מטופל בגלל דעות של החבר'ה זה מאד השפיע עלי במיוחד על נושא הכדורים מזה פחדתי מאד. בכל מקרה לא התגייסתי בגלל בעיות אלה [התגייסתי ולאחר מכן שוחררתי לאחר שבוע] האם יגיע לי זכאות גם לאחר שכיום איני נחשב מטופל אך הבעיות אצלי בפנים מלידה ולכן אני לא רוצה שזה יטעה את האחראים שיטפלו בנושא זה.

אביתר שלום וברוך הבא לפורום, כאשר פונים על מנת לממש את הזכויות (בביטוח לאומי ובסל שיקום) יש צורך לצרף לטופסי הבקשה גם דוח עדכני של פסיכיאטר. לכן, אם אתה מרגיש שיש בעיות וחושב שמימוש הזכויות יכול לעזור לך אז אולי כדאי לך לשקול להיפגש שוב עם גורם טיפולי. בהצלחה, חג שמח, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

שלום יש לי 65% נכות .חולה במאניה דיפרסיה. בעבר למדתי במסגרת שיקום תעסוקתי קורס גרפיקה ממוחשבת. כיום מעוניינת ללמוד לימודי תעודה במכללת אורט בראודה. הבנתי שאני זכאית לסיוע בשכר הלימוד. האם הדבר נכון? מהו הסיוע?ולמי עלי לפנות שאוכל להתחיל ללמוד השנה?תודה מראש:)

סיגליה שלום וברוכה הבאה לפורום, אני מניח שאת מתכוונת לממון לימודים דרך שיקום מקצועי של הביטוח הלאומי. בד"כ ביטוח לאומי מאפשר זאת פעם אחת בלבד. כלומר במידה ולימודי הגרפיקה הממוחשבת מומנו ע"י הביטוח הלאומי אז זה אומר למעשה שכבר מיצית את זכותך לשיקום מקצועי. במידה ולימודי הגרפיקה היו לפני שנים רבות, אז שווה לך בכל זאת לנסות לפנות לפקידת השיקום של הביטוח הלאומי ולבדוק איתה אם יש אפשרות לעזור לך עם ממון הלימודים במכללה. שווה לך לנסות לבדוק גם במכללה את האפשרות לקבל מלגה/סיוע בנושא שכר הלימוד. בד"כ במוסדות האקדמיים יש כל מיני מלגות שניתנות לסטודנטים ובמיוחד לאלו שמתקשים מבחינה כלכלית. המון בהצלחה, חג שמח, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

שלום, אחי קיבל זכאות לסל שיקום. שאלתי היא האם יש הבדל בין הוסטל לדיור מוגן? והאם יש תוספת מחיר לדיור מוגן? השאלות הן בעקבות רשימת מקומות שהוא קיבל, שלדידי לא כל כך מתאימים לו. הוא עצמאי, יכול להסתדר ללא ליווי. הוא בדכאון ובטחון העצמי שלו ירוד מאוד. ממי ניתן לקבל רשימה נוספת? עם מי עליי להתייעץ?

לאחות שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, ההבדל בין הוסטל לדיור מוגן הוא שבהוסטל גרים דיירים רבים, לעיתים יותר מדייר אחד בכל חדר ויש בו צוות כל הזמן. בדיור מוגן אנשים מתגוררים בדירה שכורה באופן עצמאי והם זכאים להכוונה והדרכה של מדריך/ה מספר פעמים בשבוע וכן לפגישות עם מתאם/ת טיפול. לגבי תוספת המחיר - בדיור מוגן לעיתים קרובות הסיוע בשכר דירה המתקבל ממשרד השיכון לא מכסה את שכר הדירה (בעיקר באיזורים בהם דמי השכירות גבוהים) ואז יש צורך להוסיף כדי לכסות את שכר הדירה. בהוסטל מסתפקים בסכום המתקבל ממשרד השיכון. לגבי התייעצות - ניתן להתייעץ עם מתאם/ת הטיפול שהפנה/תה את אחיך לסל שיקום וכן עם רכז/ת השיקום המחוזי/ת או הסגנ/ית שלו/ה. רשימה נוספת של מקומות את יכולה למצוא בקישור הבא: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=204&pageid=1662 אני מאחלת לאחיך הצלחה ובריאות ענת

תודה על המענה המהיר! אני אשמח אם אקבל מענה גם שאלה שצצה היום. אחי מסר שניתנה לו רשימה חלקית, הוסטלים, והוא לא יכול לפנות למקומות שלא מופיעים ברשימה. בנוסף, הוא אמר שנאמר לו, שכדי להיות זכאי לדיור מוגן עליו להיות בהוסטל שנה. רציתי לדעת האם ניתן לפנות בכל זאת למקומות שמופיעים באתר, שאינם מופיעים ברשימה שקיבל? והאם צריך להיות שנה בהוסטל לבדוק האם זכאי לדיור מוגן? אני חייבת לציין שהפורום מעניק לא מעט מידע ותמיכה! חג שמח :)

אני אם לבת 20 שסובלת ממגוון בעיות נפשיות (חרדות,הפרעה ביפולרית,דיכאון,ocd,)כמו כן מאובחנת מגיל קטן עם הפרעות קשב וריכוז ונוטלת ריטלין.עד גיל 15 היא היתה מעט חרדתית וסבלה מ adhd,אז היתה מעורבת בתאונת דרכים קשה בטיול שנתי של בית ספר ומאז הופיעו כל התסמינים האחרים. היא בטיפול תרופתי ואושר לה סל שיקום ,סיימה שנתיים של שרות לאומי דרך מישלבים וכרגע היא התחילה במסגרת של הגלריה ברחובות. יש לה חבר בן 35 הסובל בדיוק מאותם בעיות והם ביחד 4 שנים. לפעמים הם אצלנו ןלפעמים בבית שלו אך בהיותה גם בת זקונים היא תלותית בי מאוד. השאלה שלי האים קיים באיזור רחובות נס ציונה,הוסטל לזוגות במצב תיפקודי טוב אך הזקוקים להכוונה? בתודה לאה -אמא עייפה

לאה שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, בקישור הבא תוכלי למצוא את רשימת שרותי השיקום של משרד הבריאות: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=204&pageid=1662 אזור רחובות נמצא במחוז "מרכז-דרום". לגבי הצטרפות של זוג למגורים בהוסטל צריך לפנות ולברר באופן ספציפי בהוסטלים באיזור. אם הזוג הוא "במצב תיפקודי טוב אך זקוקים להכוונה" כדברייך, ייתכן שהם אינם זקוקים להוסטל אלא דווקא לדיור מוגן. דיור מוגן משמעו שהם גרים בדירה שכורה כמו זוגות אחרים ומקבלים הכוונה והדרכה ממדריך/ה שמגיעים אליהם כמה פעמים בשבוע וכן פגישות עם מתאם/ת טיפול. אני רוצה גם להתייחס לסיפא של דברייך בהם הגדרת את עצמך "אמא עייפה". אני רוצה להציע לך להצטרף למרכז ייעוץ למשפחות. שם תוכלי לפגוש גם אנשי מקצוע שיוכלו לייעץ לך וגם בני משפחה אחרים שתוכלי לללמוד מניסיונם (והם יוכלו ללמוד מניסיונך). כאשר יש בן משפחה שמתמודד עם מגבלה בני המשפחה האחרים הם מקור התמיכה הטבעי והראשוני. אבל יחד עם היותם מקור תמיכה הם צריכים גם לשמור על כוחותיהם עבור בן המשפחה המתמודד ועבור עצמם. באיזור תל-אביב המרכז הקיים שייך לויצ"ו ונקרא "שלנו" ובאיזורים אחרים אלה מרכזים של אנוש שנקראים "מיל"ם". אני מאחלת הצלחה ובריאות לך, לבתך ולבן זוגה. ענת

שלום, אני עובדת בתחום בריאות הנפש, מחפשת קבוצת תמיכה למטופלת צעירה, אינטליגנטית ומוכשרת, חולה ברמיסיה, המחפשת אנשים כמותה שמתמודדים עם מחלת נפש ומנסים לבנות את חייהם. אשמח לשמוע על קבוצה מתאימה ברשת וגם על קבוצה לא וירטואלית באיזור הצפון. תודה רבה!

ענת שלום וברוכה הבאה לפורום שלנו, קבוצה וירטואלית כמו שאת מתארת קיימת באתר "מק@יבים". יש שם למיטב ידיעתי צ'ט מידי ערב עם מנחה וגם מפגשים אזוריים לא וירטואליים. לגבי קבוצה לא וירטואלית באיזור הצפון - אינני מכירה. אני מציעה לנסות לפנות למסגרות כמו מרפאה לבריאות הנפש או מסגרת מועדון חברתי של אנוש כדי לנסות לברר. בהצלחה ענת

שלום, עמותת לשמ"ה הינה עמות של מתמודדים שהחלה בשנה האחרונה לחזור לפעילות. זו לא קבוצת תמיכה בהגדרתה אך יש אנשים שמוצאים שם מענה הדומה לפעמים לקבוצת תמיכה. אפשר לשאול בפורום שלהם (פשוט לחפש בגוגל) יקי

שלום רציתי לדעת איזה הוסטל לאחר אשפוז קיים בחולון לנערים, המון תודה.

לנדב שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, בקישור הבא תוכל למצוא את רשימת שרותי השיקום של משרד הבריאות. בחלק מהאזורים קיימות מסגרות דיור לצעירים (18-25 פחות או יותר): http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=204&pageid=1662 בהצלחה ענת

המופע "קולות" בפסטיבל עכו "הצגה מרגשת ומטלטלת, לא אשכח אותה לעולם" קולם של מתמודדים עם פגיעה נפשית הוא קול שמעטים מאיתנו שומעים. זהו קול דומם. קבוצת "תיאטרון אנושי" ממשיכה להופיע בהצגה הנוגעת באומץ לב בקולותיהם של המתמודדים. קולות שלרוב מוסתרים מפאת הסטיגמה החברתית. חיתוך עצמי, התמודדות של אם לנפגע נפש בתקופת האשפוז והשיקום, השיפוטיות של החברה והמשפחה, התיוג התקשורתי, החברתי והסטיגמטי, דרכי השיקום - קולות שמשתחררים ופורצים על הבמה עם כאב, הומור, ואופטימיות. יום שלישי כ' בתשרי תשע''א, 28 לספטמבר 2010 בשעה 19:30 מתנ''ס בית העם, רח' אברהם בן שושן 72, עכו. מחיר כרטיס – 35 ש''ח. ניתן לרכוש ביום המופע בקופת האולם. לפרטים סניף "אנוש" עפולה: 04-6528708, 077-3200248 כל ההכנסות – קודש למען שיקומם של מתמודדים עם פגיעה נפשית קבוצת התיאטרון מופיעה עם ההצגה כשלוש שנים באולמות רבים ברחבי הארץ. "החלום שלנו היה להופיע בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, והשנה החלום מתגשם" אתר הפסטיבל - http://www.accofestival.co.il/content.php?id=61

כל הכבוד לחברי "תיאטרון אנושי" על ההצלחה והגשמת החלום להופיע בפסטיבל עכו. מגיע לכם, הגעתם לכך בעבודה קשה , בזכות ולא בחסד! יישר כוח לכל העושים במלאכה, והמשך עשייה פוריה, בני

אם יש לך מוטיבציה לעבודה מעניינת ומאתגרת, רצון להרוויח ובעל\ת סל שיקום מטעם משרד הבריאות או משרד הביטחון- מחכים לך! סיפור חוזר הוא פרויקט לתעסוקה שיקומית במסגרת עמותת שכולו טוב. מטרת הפרויקט הוא איסוף ומכירת ספרים יד שניה על מנת לעודד את הצרכנות החברתית. העובדים בפרויקט לוקחים חלק כסוכני מכירות בבתי הקפה ואף בתהליכי האיסוף ומיון הספרים. הפרויקט מתקיים ברשתות הקפה המובילות. אז אם אתם חושבים שזה המקום בשבילכם תרימו טלפון לסיפור חוזר- 050-9028902

שוב שלום רציתי להתייעץ אתכם לגבי ביטוח לאומי. אני מחכה שמסמכים מסויימים יגיעו ואחרי זמן די רב להגיש בקשה לביטוח לאומי לקצבת נכות. כמה זמן עובר מהגשת הבקשה עד לזימון לועדה ועד לתחילת קבלת הקצבה? שתהיה לכולנו שנה טובה וגמר חתימה טובה

אדם שוב שלום, אני מצטטת מתשובתו של בני לעוזי בתאריך 7/9: "למיטב ידיעתי הביטוח הלאומי אמור לזמן אותך לוועדה תוך שלושה חודשים , ולאחר מכן אמורים לקבל תשובה בדואר תוך פרק זמן סביר." שנה טובה וגמר חתימה טובה גם לך ענת

אני מוכרת בביטוח לאומי 75% ו75% אני כושר עבודה . מקבלת קיצבה . האם עבודה במשרה חלקית שאינה פוגעת בקיצבה יכולה לגורם לי לפגיעה בזכויות סל שיקום . ( השלמת בגרויות )

רינת שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, כל עבודה, בהיקף כלשהו, אינה פוגעת כלל וכלל בזכויות סל השיקום. ההפך הוא הנכון. המטרה של סל השיקום בסופו של דבר היא שהאנשים המשתמשים בשרותיו יגיעו בסופו של דבר לחיים עצמאיים מלאי עניין ומשמעות. בהצלחה ושנה טובה נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

בני עובד במפעל מוגן "השווים". הוא מקבל לשעה 3 שקלים! הוא עובד 5 שעות ביום, ומפיק תפוקות. לדעתי זאת שערוריה! מי יכול להעלות את נושא המפעלים המוגנים לכותרות? מי יכול לתקן את העוולה הזאת?

דנה שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, נושא השכר במפעלים המוגנים היא בעיה ידועה וכואבת. לפני מס' שבועות התפרסמה כתבה בנושא בעיתון. הדבר נובע בעיקר מהעובדה שאלה שנותנים למפעלים המוגנים את העבודה משלמים מחיר נמוך מאוד עבור כל פריט ויש קושי להתווכח איתם על כך היות ואז הם מעבירים את העבודה למקום אחר. יחד עם זאת חשוב לזכור שהמטרה העיקרית בעבודה במפעל המוגן אינה רק השכר. המטרה היא התקדמות בתהליך השיקום. נכון הוא שאם השכר במפעל יהיה גבוה יותר אנשים רבים יותר ירצו לעבוד שם. אני מקווה שבנך יתקדם ויוכל לעבור לעבודה בשוק החופשי ואז לקבל שכר הוגן יותר. אני מאחלת לו ולך הצלחה ושנה טובה נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

אני נימצא בשיקום נפשי ויש שם אנשים שאני לא סובל ברמה מאד נמוכה ואני מרגיש שאני יותר תורם שם ואני לא מקבל כלום רק תיסכול אני מרגיש לא שייך מה עושים???????

אלירן שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, בדרך כלל יש בכל מסגרת סוגים שונים של אנשים שעם חלקם אנחנו מצליחים להתחבר ועם חלקם לא. אם אתה מרגיש שבמסגרת שאתה נמצא יש יותר אנשים מן הסוג השני - כאלה שאתה לא מצליח להתחבר אליהם וגם לא מרגיש נתרם מהמסגרת אולי המסגרת לא מתאימה לך. במקרה כזה אפשר לפנות למי שהפנה אותך למסגרת הזו או למתאם/ת הטיפול בתוך המסגרת, להביע את דעתך ולהתייעץ לגבי מעבר למסגרת אחרת. אני מאחלת לך הצלחה וגם שנה טובה נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ענת

לצערי אני בשלבי סיום ובעוד שבועיים יש לי סל שיקום האנשים בשיקום אהבו אותי מאד מאד עזרתי להם ונתתי את הנשמה אך שסיפרתי שאני בקרוב עוזב הם גילו כלפי קינאה ואפילו שינאה אני אוהב אותם כי הם היו איתי ברגעים קשים אך עוזבים בצורה יפה הם מרגישים שאני בגדתי בהם וזה לא נכון

אני לא ממש מבינה מהי המחלה הזו אף על פי שקראתי עליו המון אבל אני לא מצליחה לרדת לעומק הבעיה. לדוגמה כאשר הבת שלי מעירה אותי באמצע הלילה ואומרת לי אני שומעת רעשים בואי לידי אני יושבת לידה קפואה מחכה שהיא תרדם ואז אני ממשיכה לצפות בטלויזיה או במחשב וכולי במתח ופחד אישי אני מסתכלת עליה ומרגישה פחד לא ממש ברור כמו פחד שאם אני הלך לישון היא תקום ותעשה משהו נורא לעצמה או לנו או לבת הקטנה שהיא לא אוהבת

שלום, הייתי מציעה לך לנסות להיעזר בעמותת אנוש או ב"מילם". תנסי לחפש קבוצות תמיכה אולי זה יעזור לך. עדי

לאמא שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, אני מצטרפת להצעתה של עדי (ותודה לה על כך) לפנות למסגרת של ייעוץ למשפחות. בנוסף למסגרות של אנוש שעדי ציינה ישנה באיזור תל-אביב מסגרת של ויצ"ו שנקראת "שלנו". את יכולה לחפש את המסגרת הקרובה לביתכם. במסגרת כזו תוכלו גם להיעזר באנשי מקצוע וגם בניסיונן של משפחות אחרות. בנוסף, אני מציעה לפנות למסגרת שבה בתך מטופלת ולבקש להתייעץ עם הרופא/ה שלה או עם מתאם/ת הטיפול שלה. היות והם מכירים את בתך וגם אתכם הם יוכלו להסביר בצורה בהירה ואישית ולענות על כל השאלות שאת מנסה להתמודד איתן בעצמך. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על שאלות נוספות בהצלחה ושנה טובה ענת

שלום ספרתי לך על אחותי שהיא התחילה לקבל תרופות והאימון חזר ,החזרנו לה את עבודתה שהיתה החזרנו לה את המורה שלמדה אותה מוזיקה מה לא החזרנו מה שבקשה היא קבלה עכשיו אחרי כל זה בערך אחרי שבוע היא מסרבת לקחת תרופות כי לפי דעתה היא בסדר ולא צריכה תרופות וכי התרופות מזיקות לה , והיא התחילה לחזור על מה שאבא הוא לא בסדר ושהוא הביא לכל המצב הזה שהיא עברה ולא יודעים מה לעשות היא לא רוצה להבין שהיא צריכה את התרופות שהתרופות הם אללה שגורמות לה את השיבור מה אנחנו צריכים לעשות כל פעם שהיא מקבלת משהוא היא מתחזקת יותר ורוצה להפסיק לקבל את התרופות

לדתיה שוב שלום, את מתארת קושי שקיים בהרבה משפחות שבהן בן משפחה מתמודד עם משבר נפשי. כאשר מתחילים להרגיש טוב יותר רוצים להפסיק את הטיפול התרופתי ומתקשים לקבל את העובדה שהשיפור בהרגשה הוא רק כל זמן שממשיכים ליטול את התרופות. העובדה שאחותך ממשיכה להיות פעילה בעבודה ולימודים בכל זאת מעודדת ומוכיחה שאחותך אינה מוותרת על המשך חייה. הדרך לשכנע כל אדם להמשיך עם הטיפול התרופתי היא דרך אישית ושונה מאדם לאדם. לכן, קשה לייעץ על דרך מסויימת באמצעות הפורום היות ואינני מכירה אתכם ואת אחותך. אני מציעה להתייעץ עם הרופא/ה שלה ולנסות להשתמש בעזרתו/תה. בנוסף, יש בכל הארץ מסגרות לייעוץ למשפחות שגם בהן אתם יכולים להעזר. באיזור תל-אביב זו מסגרת של ויצ"ו שנקראת "שלנו" ובאזורים האחרים זו מסגרת של אנוש שנקראת "מיל"ם". במסגרות האלה ישנם אנשי מקצוע שיוכלו לעזור ולכוון אתכם לדרך הנכונה לעזור לאחותך וגם משפחות נוספות שתוכלו להעזר בניסיונן. אני מאחלת לכולכם בהצלחה יום טוב ושנה טובה ענת

היי אני נמצאת בהוסטל לפגועי נפש ורוצה לעבור לדיור מוגן של חברה אחרת ולא של ההוסטל(ההוסטל שאני נמצאת בו יש לו גם שירותים של דיור מוגן). העו"ס שלי בהוסטל לא תיתן לי אישור לדיור מוגן במידה ואני יעזוב את ההוסטל ולא אהיה בדיור מוגן של החברה של ההוסטל......... ברור לי שאם אני עוזבת את ההוסטל אני צריכה שיהיה לי ליווי של עו"ס..ושהיא בעצם תעזור לי ושיהיה לי אישור לדיור מוגן מסויים........מטעם איזה גוף מגיע לי עו"ס ומה אני צריכה לעשות כדי להתחיל לזרז עניינים? שנה טובה וחג שמח טל

שלום רב, הנדון: זכות הבחירה של מקבלי השירות אחת ההנחיות המרכזיות של מערך השיקום הינו מתן אפשרות למתמודדים לבחור את המסגרת בה הם מעוניינים בשיקום , בהתאם לשרות עליו הוחלט בועדת השיקום. אפשרות זו תקפה גם כאשר הם נמצאים בתוך מסגרת ומעוניינים לעבור למסגרת אחרת. ההנחיות של משרד הבריאות מחייבות לפרסם במקום בולט את הזכות לבחור במסגרת וכן לפרסם את הטלפונים, הכתובת והפקס של משרד רכזי השיקום המחוזיים, כדי שכל משתקם יוכל לפנות אליהם, כאשר הוא מעוניין לעבור למסגרת אחרת , או מעוניין לפנות מסיבה אחרת. לאחרונה נמצא במספר מקומות כי אין פרסום נאות כנדרש. אבקש לדאוג לפרסום נאות וכן לקיים עם המשתקמים שיחה בה הדברים מובאים לידיעתם. יש לוודא שהמשתקמים מבינים את הדברים ויודעים איך להשיג את הרכזים בעת הצורך. נושא זה ייבדק בבקרות באופן ייחודי. ב ב ר כ ה , יחיאל שרשבסקי ממונה שיקום

טל שלום וברוכה הבאה לפורום, כפי שאת רואה במכתב שצרפתי (בהודעה שלפני הודעה זו) זו זכותך המלאה לבחור היכן וממי לקבל את שירותי השיקום. העו"ס בהוסטל היא לא מי שנותן אישור לדיור מוגן. וועדת מעקב של סל שיקום היא זו שאמורה לאשר לך את השירות של דיור מוגן. האישור הוא לא לדיור מוגן מסוים (של חברה מסוימת), אלא אישור לכך שאת זכאית לקבל סוג זה של שירות וזכותך המלאה כפי שמצוין במכתב הנ"ל לבחור היכן וממי לקבל את השירות. במידה והעו"ס בהוסטל אמרה לך שאת יכולה לעבור לדיור מוגן אך ורק של אותה חברה שמפעילה את ההוסטל, אז זה חמור מאד ובניגוד מוחלט לנהלים של משרד הבריאות וצריך להתלונן על כך. אני חושב שאת צריכה לשוחח עם העו"ס ולבקש ממנה לזמן לך וועדת מעקב עם בקשה לאישור לדיור מוגן, במידה והיא מסרבת לכך מהסיבה שכתבת את צריכה לפנות ישירות למשרדי רכזת השיקום המחוזית (כפי שכתוב במכתב הנ"ל). לפי הודעתך, אני מניח שגם ההנחיה (שמופיעה במכתב הנ"ל) של פרסום הזכות לבחור במסגרת ופרסום טלפונים ופקס של משרדי רכזי השיקום המחוזיים לא מקוימת בהוסטל בו את נמצאת. את יכולה למצוא את הטלפונים והפקס של משרדי רכזי השיקום המחוזיים בכל הארץ בקשור הבא : http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=29&pageid=144 נשמח אם תרצי להמשיך לשתף ולעדכן אותנו בהמשך ההתפתחויות בהקשר זה. שיהיה בהצלחה, שנה טובה וחג שמח גם לך, שנה שבה יתגשמו משאלותיך, "להתראות" בפורום, בני

יש לי אחות בת 20 היא מקבלת תרופה למשבר נפשי , קבלה את התרופה אחרי שהתחילה לראות טלוויזיה והיא חשבה שהאנשים בטלוויזיה מדברים איתה או מדברים עליה , כשהיא לבד היא מדברת לבד כאילו שהיא מנהלת שיחה עם מישהוא, כשדברנו איתה תמיד תקפה איתנו דברה ברוגז בקול מורם אי היה אפשר לשתיק אותה, היא עברה אכזבה באהבה , היתה שמנה ורזתה, רצתה לעסוק בליצנות אבל אבא לא תמך בה, תכלס היא כל הזמן ברוגז ומאשימה את אבא ולא סובלת אותנו אחרי שקבלה את התרופה כבר שבוע מצבה השתבר בהרבה עכשיו היא יושבת מדברת איתנו החזרנו את האימון בינינו היא מבקשת את עזרתנו אבל הבעיה היא שהיא כל הזמן רוצה לקבל את הדברים שהיא רוצה עכשיו ומידי היא רוצה להתחיל ללמוד מחר בבוקר רוצה להתחיל ללמוד מחר בבוקר אין לה סבלנות הרופא אמר שהיא צריכה לקבל את התרופה שלושה חודשים ואחרי זה לשבת עם פסיכולוג כדי להגדיר את מצבה, הבעיה עכשיו שאנחנו לא יודעים מה לתת לה מה לא לתת אנחנו מפחדים שתלך ללמוד וכתוצאה מהלימודים או מהעבודה תקבל עוד לחצים וזה יגרום לעוד משברים כיועץ בסיכולוגי איך אנחנו צריכים להתנהג אליה לתת לה או לא לתת?

דתיה שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, נראה שכל המשפחה מתמודדת יחד עם אחותך במצב לא פשוט. אבל יש גם דברים משמחים שאת מספרת. את מספרת שמצבה של אחותך משתפר בעקבות הטיפול התרופתי וכן שחזר האמון ביניכם. דבר משמח נוסף הוא שלאחותך יש חלומות ושאיפות. אני חושבת שאת החלומות והשאיפות שלה לא צריך לעצור. אולי צריך לשבת איתה ולעשות תכנית לפי המטרות שלה. אם אתם חוששים שהלימודים או העבודה יקשו עליה, לדעתי, עדיף לאפשר לה ללכת ללמוד או לעבוד ולתמוך בה בתוך העשיה הזאת. חשוב לזכור שאחותך אישה צעירה ואין סיבה שהמשבר יגרום לה לעצור את חייה. היא צריכה להמשיך ולהתקדם יחד עם הצורך לשמור על עצמה ולהקפיד על בריאותה. נשמח לשוב ולשמוע ממך (או מאחותך) בפורום ולענות על כל שאלה נוספת. אני מאחלת לכם שנה טובה. ענת

שלום לכולם/ן, בפרוס השנה החדשה, שנת תשע"א (=תהא שנת עשייה (ב)אושר), אני מאחל לכל גולשי הפורום שנה טובה!! המון בריאות, אושר , אהבה , התחדשות, עשייה פורייה והגשמת חלומות לכם ולכל בני-ביתכם. שכולנו נצליח בשנה הקרובה לגדול , לצמוח ולהתפתח בכל תחום בחיים שנבחר. שנה טובה ומתוקה עם סיפוק, משמעות וחדשות טובות בכל תחומי החיים. חג שמח, ו"להתראות" בפורום גם בשנה החדשה, בני

שלום לכולם. גם אני מצטרף לברכות של בני . אנו צריכים יותר להאמין בעצמינו ובכוחות שאלוקים נותן , תשע"א תהיה שנת עזרה מ-אלוקים. שנה-טובה לך ענת , ולכל גולשי הפורום ולכל עם ישראל . ונתראה ולהשתמע בשנה הבאה עלינו לטובה --אמן-- אייל

תודה לכל המברכים והמפרגנים, שתהיה לכולנו שנה מבורכת - כל אחד וברכתו שלו. שנה טובה ענת

שלום רב, הגשתי בקשה לקצבת נכות נפשית לפני כשלושה ארבעה חודשים, הגשתי את כל האישורים , הטפסים, מכתב מהפסיכיאטר והעו"סית של בריאות הנפש וכו'. הייתי רוצה לדעת בערך כמה זמן אחרי הועדה הרפואית מקבלים תשובה.

עוזי שלום וברוך הבא לפורום, למיטב ידיעתי הביטוח הלאומי אמור לזמן אותך לוועדה תוך שלושה חודשים , ולאחר מכן אמורים לקבל תשובה בדואר תוך פרק זמן סביר. אני מזמין אנשים שעברו את התהליך בתקופה האחרונה לשתף את עוזי ואת כולנו ולספר כמה זמן המתינו לתשובה. שנה טובה!, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני

שתהא שנה של התחדשות, הגשמת שאיפות וחלומות לכל אחד מגולשי הפורום ומשפחתו ובמיוחד לבני וענת. הכי חשוב - בריאות עדי

תודה רבה על הברכה, ואני בהחלט חותם ומסכים איתך: "הכי חשוב - בריאות"!! תודה על תרומתך לפורום, ונשמח להמשיך ו"לפגוש" אותך כאן גם בשנה החדשה, בני

היי שלום לפני כשבוע שבועיים שאלתי אתכם פה, על חוק לרון. א. לפני שמורידים לי מהקיצבה וכן הלאה....האם מזמנים אותי ועדה כלשהיא? ב. האם זה נכון שרק אחרי 3 חודשים שאני עובדת קבוע בעבודה ההיא, יכולים לעשות משהו בנוגע לגובה הקיצבה ?....... למשל חודש שעבר התחלתי לעבודה בעבודה, הרווחתי 200 שקלים כי התחלתי לעבוד בסוף החודש.....והחודש הרווחתי משהו כמו 300 שקלים מגובה הקיצבה.......... אז אני חוששת שעוד חודש שאקבל את המשכורת לחודש הקרוב, יורידו לי \ ייגעו לי בקיצבה בלי להודיע או משהו............ למרות ש.. תמיד היו מזמנים אותי לועדות רפואיות בנוגע לקיצבה שבוע מקסים שיהיה

גלי שלום, לפי חוק לרון כל מי שנקבעה לו דרגת אי-כושר יציבה (לצמיתות) ומתחיל לעבוד לא מוזמן (נכון לעכשיו) לוועדה רפואית. כאשר היו דיונים על החוק בכנסת היו חששות שלאחר חקיקת החוק , אנשים שיתחילו לעבוד יזומנו לוועדות שידונו מחדש בדרגת אי-הכושר ו/או אחוזי הנכות שלהם והוועדות יורידו את האחוזים ועקב כך יפגעו ו/או ישללו זכויותיהם. מה שהוחלט לבסוף זה שעד שייקבעו כללים ברורים ושקופים לגבי הבדיקה מחדש בצורה של תקנות באישור וועדת העבודה והרווחה של הכנסת הביטוח הלאומי לא יוכל לזמן אנשים לבדיקה מחדש. שוב בהצלחה עם העבודה החדשה, נשמח אם תרצי לשתף אותנו גם בדברים אחרים שקשורים להשתלבות בעבודה חדשה (נושא שמעסיק רבים מהגולשים בפורום זה) מעבר לדברים הבירוקראטיים (שגם הם בהחלט חשובים וחלק מההתמודדות עם ההשתלבות בעבודה). שבוע מקסים גם לך, שנה טובה, ולהשתמע בפורום, בני

כן כך בן חצי מאה חסר כול ללא בית רכוש בודד אמת לאמיתה ללא שימחת חיים,זה כך כבר 30 שנה,,אל מצליח להתמקד בחיים לשהות במקום אחד או בזוגיות מוכן לכול שינוי מהותי,,ושוב חגים חסר משפחה חבר ודידי בעולם הזה 0527070853 רגע אינטרנט ,,כן יש קפה אינטרנט

רוני שלום וברוך הבא לפורום, למרות שהודעתך קצרה הכאב הגדול של חיים קשים עד כדי בלתי נסבלים עולה ממנה בחוזקה ובעוצמה רבה. למרות זאת אני חושב שהמשפט שלך : "מוכן לעשות כול שינוי שיהיה משמעותי וישנה את הראיה בחיי" נותן מקום לאופטימיות לגבי המשך הדרך. אני מאמין גדול בכך שכל אדם בכל גיל ובכל מצב יכול להשתנות. זה לא אומר שזה קל ופשוט, שהרי כולנו יודעים מניסיון חיינו שלשנות דברים שהתרגלנו אליהם במשך שנים זה קשה מאד, אך בהחלט אפשרי! אתה נמצא בנקודה שאתה מבין, מודע , מרגיש את הצורך ומביע כוונה ורצון לעשות שינוי. זה בד"כ השלב הראשוני ההכרחי על מנת להתחיל בשינוי. קשה מאד לעשות שינוי לבד, ובד"כ כדי שייווצר שינוי יש צורך בסביבה בטוחה, מקבלת ומאתגרת. גם שינוי גדול מתחיל בשינויים קטנים, הרבה פעמים הצעד הראשון במסע הארוך הוא הצעד הקשה ביותר. אתה מתאר מצב שבו אתה "לבד בעולם" ללא מערכות תמיכה טבעיות כמו : משפחה, חברים וכד' ואולי כדאי לך לשקול בשלב הזה לקבל תמיכה ועזרה מגורם מקצועי כל שהוא (משירותי הרווחה , משירותי הבריאות וכו') ו/או להצטרף לקבוצת תמיכה ו/או לקבוצה לעזרה עצמית כלשהי שתרגיש שייכות אליה ולבנות לך איזושהי מערכת תמיכה שתעזור לך לקדם את השינוי המשמעותי שאתה מעוניין בו. ואולי את הצעד הקטן הראשון בחיפוש הזה אתה כבר עושה באומץ רב בימים אלו באמצעות האינטרנט. יש היום ברחבי האינטרנט, בתוכניות רדיו ובשירותי הרווחה הצעות שונות למקומות שמארחים אנשים בודדים לערב החג (עמותות שונות ומשפחות שמתנדבות לכך). אני מקווה שתמצא בימים הקרובים מקום להתארח בראש השנה, ושהשנה החדשה תהיה עבורך השנה שבא תתחיל את מסע השינוי שאתה כה מייחל לו. אתה צריך להאמין שאתה יכול ללמוד ולהשתנות, ועם רצון, נחישות, התמדה ועזרה מהאנשים ומהגורמים הנכונים והמתאימים עבורך אני בטוח ומשוכנע שאתה יכול לעשות תהליך של שינוי, שהרי כפי שכתבתי בהתחלה אני בהחלט מאמין שלכל אדם ובכל שלב בחייו יש את היכולת להשתנות. המון המון בהצלחה, ושוב אני מאחל לך שהשנה החדשה תהיה עבורך שנת השינוי! שנה טובה, בני